הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 279

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, י"ז במרחשוון התשמ"ח - 11 בנובמבר 1987, בשעה 9.30

חברי הוועדה-. היו"ר די ליבאי

ר' כהן

עי לנדאו

י י צבן

מוזמנים; מבקר-המדינה יי מלץ

י' הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ש' לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה

ר' קודלר, ש' רוזביץ, נ' קובו - משרד מבקר המדינה

ר' גולדמן, ז' גדיש, ר' קליין - " " "

ח' יזראלוביץ - "

עי ברלינסקי, ר' כספי - משרד הכלכלה

יי קרפ - משנה ליועץ המשפט לממשלה

לי ברקמן-נדב - משרד החינוך והתרבות

יי סנטו - מתאם ארצי לבעיות אלכוהול וסמים

אי פז - מבקר משרד הבריאות

חי גלסר - סגן מנהל בריאות הנפש

מי חובב - משרד העבודה והרווחה

חי היכל - מנהלת תכניות טיפוליות לנפגעי סמים

ע' ברגר - ראש ממ"ן

י' זיגלבוים, - ראש מחלקת רפואה, שב"ס

די סליאס - ראש ענף טיפול בנפגעי סמים, שב"ס

מ' יפה - ראש מינהל האסירים, שב"ס

בי פרידנר

קצרנית; ר' בלומרוזן

דוח מבקר המדינה מס" 73 - הטיפול בבעיית השימוש וההפצה של סמים.

אני פותח את הישיבה.

הטיפול בבעיית השימוש וההפצה של סמים - דוח מס' 37

ההתייחסות של מבקר המדינה לנושא זה באה לא מעט גם בשל הבקשה של הוועדה

הזאת. סיימנו את דיוננו בנושא הסמים ב-4ו בינואר 1986. בישיבה האחרונה בנושא זה

אמרתי, לאחר הודעתו של מבקר המדינה, ש"הוועדה רושמת לפניה בסיפוק רב את הודעתו

של מבקר המדינה שהוא יתן התייחסות לנושא הזה במסגרת הביקורת." ואכן זכינו

להתייחסות רחבה מאוד של מבקר המדינה בנושא זה, בדוח מספר 37. ההתייחסות היא הן

באופן מרוכז והן לעבודתם של משרדים שונים.

לפני החלטת ממשלה מ-2 באוגוסט 1987 שהוגשה לנו על-ידי משרד הכלכלה והתכנון.

"הוועדה הבין-משרדית התכנסה עד כה למספר ישיבות ניכר שבהן

עסקה בעיקר בטיוטת החוק להקמת רשות למלחמה בנגע הסמים. אנו מקווים לסיים בקרוב

נושא זה ולהביאו לדיון ולהכרעה בועדת השרים."

בסעיף זי של החלטת הממשלה נאמר: "הממשלה מטילה על ועדת שרים בהשתתפות ראש

הממשלה (יו"ר), סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, שר הבטחון, שרת הבריאות, שר

המשפטים, שר המשטרה, שר העבודה והרווחה והשר י' שפירא, לקבוע את דרכי התיאום של

מדיניות הממשלה בתחום זה ולהנחות ועדה בין-משרדית בהשתתפות נציגי משרדי החינוך

והתרבות, הבטחון, הבריאות, המשטרה, המשפטים והעבודה והרווחה, ובראשות מזכיר

הממשלה שתעסוק בתיאום ובמיוחד בהכנת הרשות לטיפול בנגע הסמים."

קיבלתי מכתב ממזכיר הממשלה, אליקים רובינשטיין, מה-5 באוקטובר 1987 בו

נאמר: "1. הממשלה דנה בנושא הסמים ביום זי באב התשמ"ז (2.8.87) וקיבלה את

ההחלטה המצורפת לכאן. 2. הועדה הבין-משרדית לנושא הסמים שהוקמה בהתאם להחלטות

פועלת מאז באורח שוטף וקיימה עד כה 5 ישיבות. הדגש בדיוניה עתה - לאחר דיוני

פתיחה כלליים - הוא בהכנת טיוטת חוק להקמת רשות למאבק בנגע הסמים, והיא התקדמה

בכך. העבודה בעניין זה נמשכת ואנו מקווים להציגה בחודש הבא לועדת השרים. ההנחה

שביסוד ההתמקדות בשלב הנוכחי בנושא טיוטת החוק היא הרצון למסד את התיאום

הבין-זרועי על-ידי רשות ממלכתית שבה ייוצגו כל הגורמים הנוגעים בדבר."

זה היה גם הלקח שלנו בדיונים הקודמים בוועדה, והדבר בא לידי ביטוי גם בדוח

מבקר המדינה. הוא התייחס לדיוני הוועדה, בעמוד 921 לדו"ת: "בסיכום הדיונים

בישיבה מיום 14.1.1986 קראה הוועדה לממשלה להקדיש מאמצים ומשאבים להתמודדות עם

בעיית הסמים במדינה; לקבוע גורם מרכזי שישא באחריות כוללת להתמודדות ולטיפול

בנושא; כן תמכה הוועדה בהצעתו של משרד המשפטים לשינוי הסדרי הגמילה. מבקר המדינה

נתבקש לערוך ביקורת בנושא."

נתחיל בדיון. מזכיר הממשלה וגם סגנו אינם פה עכשיו - הוא אמר שקיבל את

ההודעה רק אתמול, נשמע אותו בישיבה אחרת לאחר שיספיק להתכונן. אולי גם יביא הצעת

חוק.

מי עומד בראש הוועדה?

ראש הממשלה אישית. בפועל - מזכיר הממשלה.



נשמע את התגובות של המשרדים השונים באמצעות שליחיהם כאן. ראשון, משרד

הבריאות. לגבי משרד הבריאות מדגיש המבקר שייעד למועד סיום הביקורת בנובמבר 1986

לא נערך במשרד הבריאות מתקר, שנועד לבדוק את ממדי הבעייה מבחינת היקף אוכלוסיית

נפגעי הסמים, הרגלי השימוש והצריכה והתפלגותה הגאוגרפית." יש גם התייחסות

ספציפית לאופן הטיפול בהענקות מרשמים באמצעות המרפאה הפרטית.

האם הטיפול בקהילה אינו שייך לכם? מה קרה מאז הביקורת או מאז הדיווחים

שלכם כאן בפעם שעברה?

יי סנטו;

קודם-כל, אני מברך על הדיונים האלה. הדיונים בפעם שעברה היוו מאיץ לכל-מיני

תהליכים. לאחר דוח מבקר המדינה היתה, בפעם הראשונה, התייחסות רב-משרדית לנושא.

התהליך צריך לחזור על עצמו, במיוחד כאשר איננו רואים התקדמות ראויה.

משרד הבריאות הגדיל בשנה האחרונה ב 25%-את המשאבים הייחודיים לנושא זה. עקב

הקצאת המשאבים נפתחה יחידה לטיפול גמילה. זאת מחלקה בת 12 מיטות במרכז לשיקום

נפגעי סמים ביפו. הפעולה הזאת עונה לביקורת המבקר שהתייחסה לעובדה שאין בישראל

מסגרת אשפוזית ייחודית לנפגעי סמים. חמתלקה כבר נפתתה. המטופל הראשון עומד

להתקבל בתחילת החודש הבא. הצוות ישנו, המערכת עובדת. הטיפול בפועל יחל בחודש

הבא. זה מוסד רפואי אשפוזי. אנשים יאושפזו שם לתקופה של 6-4 שבועות. יעברו

תהליך של שחרור הגוף מתסמונת הגמילה.

האם זה מיועד למתמכרים פיסית?

יי סנטו;

גם למתמכרים נפשית. אנשים שאובחנו כמתמכרים לסמים והביעו מוטיבציה להיגמל

ודרשו טיפול - מופנים למרכז. הם עוברים תהליך שיקום של 6-4 שבועות וחוזרים

לטיפול אמבולטורי.

היו"ר די ליבאי;

האם זה מוסד ראשון שמיועד למתמכרים לסמים?

יי סנטו;

זה מוסד אשפוזי ראשון שמיועד אך ורק למכורים לסמים. יש 12 מיטות.

זה הכל?

יי סנטו;

היתה החלטה להתחיל במסגרת מצומצמת, כי במוסד דומה שהוקם היתה תת-תפוסה. אם

תהיה הצלחה, יש תכנית להקים מוסד דומה בחיפה.

האם המוסד ניתן להרחבח?

ניתן, אבל על-חשבון שירותיה אוזרים. באותו מיבנה קיים גם מוסד לטיפול יום,

אם יהיה צורך להרחיב את המוזלקה האשפוזית זה יהיה על-חשבון טיפול יום, ונצטרך

למצוא מקום חלופי למוסד לטיפול יום. הכוונה היא להריץ את המוסד לשנת נסיון. יש

וו תקנים של עובדים - רופא, שש ארזיות, מטפלים, צוות של עבודה בסדנה מקצועית -

סדנת מתכת ועץ.

היו"ר די ליבאי;

מה עניין הסדנה כאן?

יי סנטו;

הטיפול כולל שיקום מקצועי. אחרת הטיפול לא יצליח. המטרה היא להקנות הרגלי

עבודה, מיומנויות מקצועיות. פתיחת המרכז הזה היא פריצת-דרך מבחינה זו, שזו הפעם

הראשונה שמוכר העקרון שנפגעי סמים זכאים לקבלת טיפול ייחודי.

יי צבן;

למה עבר כל-כך הרבה זמן עד-אשר הוכר העקרון הזה?

יש בעיות מקצועיות ובעיות של פיתוח המערכת. ההתמכרות לא הוכרה כבעיית

שמחייבת התמחות מקצועית.

מתי החלו להקים מרכזי טיפול מיוחדים לפגועי סמים?

יי סנטו;

בארצות-הברית הטיפול הייחודי בנפגעי סמים הוחל רק ב-974ו. עד אז הטיפול

בנפגעי סמים היה במסגרת נפגעי נפש. רק לאחר שהוקמה שם הרשות הלאומית לנפגעי

סמים התרחש אותו תהליך של התמחות והתמקצעות.

היו"ר די ליבאי;

המוסד נפתח לפני חודש-חודשיים. למה עוד אין אף מאושפז?

יי סנטו;

הצוות חייב לעבור הכשרה מוקדמת, כי אין נסיון קודם בטיפול בהתמכרויות.

מדוע מכריזים על פתיהה כאשר אין עומדים ממש על סף ההפעלה? אין זה עושה

רושם רציני. יש להכשיר את האנשים קודם, כפי שמכשירים את המקום.

יי סנטו;

יש נוהלי פתיחה מקובלים.

שאלה זו יש להפנות לממונים על יחסי הציבור.

לפי אלי קריטריונים יתקבלו לשם?

יתקבלו בראש וראשונה אנשים המגלים מוטיבציה ונכונות לשיקום, אנשים המופנים

על-ידי יתידה טיפולית מוכרת, אדם שעבר בדיקות מוקדמות ונתגלה שאין מחלה המסכנת

את בריאותו ושאין במצבו משום איום למטופלים האתרים.

יש להניח שרבים ידפקו על הדלת. על-כן יהא צורך לקבוע אמות מידה לתור.

יי סנטו;

עוד איננו יודעים. אנחנו עצמנו מגששים באפילה. איננו יודעים מה תהיה

התחלופה, כמה אנשים באמת יעמדו בתהליכי הטיפול. יש אנשים שבאים ואחר-כך מתברר

שהמשימה קשה מדי עבורם. לכן אנחנו פותחים את המרכז במסגרת מצומצמת.

היו"ר די ליבאי;

האם אתם מוכנים לקבל אנשים גם על-פי צו?

יי סנטו;

לא. מוסד זה איננו נחשב מוסד סגור. המוסדות היחידים שמוכרים כסגורים לצורך

הפעלת צו להחזקה במוסד סגור חם בתי חולים לחולי נפש.

היו"ר די ליבאי;

או בתוך בית-סוהר.

יי סנטו;

לא.

היו"ר די ליבאי;

כאשר אני שומע שמדובר ב-12 מיטות, זה נשמע כתרגיל ביחסי ציבור, לא רציני.

חכיתי שתשפוך חמתך על-כך, אבל אתה אומר; איננו יודעים, כאילו 12 מיטות נחשבות

כפתרון ריאלי.

יי סנטו;

יש 15,000 מכורים לסמים במדינת-ישראל. עלותו של הטיפול כ-2,000 דולר.

נדרשים 30 מיליון דולר כדי לענות על הבעיה.

יי צבן;

האם הסדנות של העץ והמתכת הן במסגרת ריפוי בעיסוק או שיקום מקצועי?

שיקום מקצועי ותעסוקה במסגרת מפעל מוגן. זה חלק ממפעל מוגן, בשיתוף משרד

העבודה והרווחה והביטוח הלאומי.

האם אתם לוקחים בחשבון שבין אלה שיבואו לטיפול יהיו כאלה שמבחינת השכלתם

יתאימו להם תחומים מקצועיים אחרים, כמו מחשבים ועוד?

התחלנו לפתח מפעליים מוגנים לעבודה גם מחוץ למרכז. ייחדנו חצי וזקן בהפעלת

המרכז לאדם שעיקר עיסוקו יהיה מציאת מפעלים מוגנים שלא במתכת ועץ. למעשה אנחנו

מתכננים הפעלה של מערכת מקצועית בשטח המחשבים. אנחנו במשא-ומתן עם מספר יזמים

שיפעילו מחשבים כדי לפתח סדנא לאנשים בעלי צווארון לבן או אנשים מקצועיים.

מי הגוף שהגה את התכניות של מרכז מיוחד לטיפול אשפוזי בנפגעי סמים?

יי סנטו;

איני חושב שאפשר למצוא לזה הורה אחד. דייר רייטר ואנוכי הגשנו למשרד

הבריאות טיוטה של רעיון כזה כבר לפני שלוש שנים.

יי צבן;

איזה היקף ביקשתם לתת למרכז הזה?

יי סנטו;

רצינו להתחיל ב-25 מיטות, אבל לשם כך היינו צריכים לפנות את המרכז הנוכחי

ממטופליו ולייעד את כל המיבנה וזזה למטרה הזאת-

מי המטופלים האחרים?

יי סנטו;

טיפול יום. באים בבוקר, עובדים במרכז ובשעה ארבע אחר-הצהריים חוזרים הביתה.

אני מבינה שהקונספציה העיקרית של המרכז החדש הזה היא העברת הדטוכסיפיקציה

מבית-חולים לחולי נפש למקום המיועד לגמילה. מה עניין שיקום מקצועי והסבה מקצועית

לתקופה הקצרה ששוהים במוסד?

הדטוכסיפיקציה היא רק שלב ראשון. הכוונה היא לתת לאדם לא רק טיפול

פיסיולוגי אלא גם התחלה של שיקום מקצועי, להקנות הרגלי עבודה ואלו שהן מיומנויות

מקצועיות. המחשבה היא שלאחר שלושה שבועות של טיפול שם, אותו אדם ימשיך במסגרות

מקצועיות אליהן יפנו אותו. הטיפול המקצועי יתחיל במרכז ויימשך במסגרת המפנה.

יש לנו מסגרות עבודה ומסגרות שיקום מקצועיות.

מה האיזון בין המספר המצומצם של מיטות לבין שיקום שהוא תהליך ממושך מטבעו?

האם יחזיקו אנשים לצורך שיקום על-חשבון אהרים שלא יוכלו להיכנס למוסד?

יי סנטו;

תהליך השיקום המקצועי הוא הלק אינטגרלי מתהליך השיקום. אי-אפשר להכניס אדם

למסגרת אשפוזית ולצפות שרק יצפה בתכניות וידיאו או ישתתף בשיחות טיפוליות. כאשר

אדם מגיע למצב גופני יציב אנהנו רוצים להפעיל אותו. אחד המגזרים בו רוצים

להפעיל אותו הוא; עבודה. יש להקנות להם הרגלי עבודה. לרובם אין ההרגל הפשוט של

קימה בשעה 8 בבוקר לצורך יום עבודה.

יי קרפ;

לשם מה בתנאי אשפוז?

המטרה היא לעבור לשלב של עצמאות תפקודית, שאדם יוכל לעבוד. השיקום המקצועי

הוא חלק אינטגרלי מתהליך השיקום. יש מיבנה עם סדנות מקצועיות. ייעזרו בו גם

אלה שיופנו לאשפוז.

חי היכל;

אני יושבת כאן כאיש טיפול עצמאי. אני מנהלת תכניות טיפול בקהילה. אני

חיה מה שקורה בנושא של טיפול יום-יומי. יש לי חוזה עם משרד העבודה והרווחה. ביום

חמישי התקשרתי עם המרכז לשיקום נפגעי סמים בקשר לאדם שצריך להיכנס למסגרת סגורה,

עם מלוא המוטיבציה. הודיעו שאין עוד תאריך לפתיחת המרכז. פניתי לבחורה בשם

אורה, מן המרכז לנפגעי סמים של ד"ר רייטר. אין תאריך לפתיחת המרכז.

אני חיה את הנעשה בשטח. המצב היום בלתי נסבל. לא אזכיר את זוהר ארגוב,

שיצר הלם לכולם. אנשים אלה, בהעדר מוסדות טיפוליים סגורים, נמצאים במצב של

הידרדרות, הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית. אנחנו מצליחים ליצור טיפול של

הסגר בתוך המשפחות, תחת פיקוח רפואי. היום יש עשרה מטופלים נקיים בלוד - בעזרת

הסגר במשפחה.

שיקום מקצועי אינו עניין של ארבעה שבועות אלא עניין של תהליך מתמשך.

פיתחנו מודל קהילתי. משרד הבריאות מממן את בדיקות השתן. זה פתרון של לית-ברירה,

כי היום אין מוסדות סגורים במדינת-ישראל.

מדבריך עולה שכאשר פונים למוסד של ד"ר רייטר התשובה היא שעוד אין תאריך

פתיחה. דייר רייטר עצמו לא בא לכאן היום. אני מניח שיש לו סיבות טובות. איני

יכול בינתיים לקבל מידע נוסף.

הנושא של גודל המוסד מטריד אותי. האם יש לכם ספק לגבי עצם הצורך במוסד

מסוג זה? האם עדיין לא הגעתם למסקנה שראוי לטפל בנפגעי סמים קשים בצורה זו? אם

יש לכם ספיקות ואתם רואים זאת כדבר נסיוני כשלעצמו, באמת אין צורך ב-25 מיטות.

יש הצדקה לא לבזבז כסף על ניסוי גדול. הדברים הוצגו כאן כדבר סופר-נסיוני. איני

בטוח שזאת הכוונה שלכם.

בפיתוח השירותים אנחנו מנסים לגוון את המערכת הטיפולית. עד היום המערכת

נשענה על שיטת טיפול אהת. אנהנו פועלים במספר מישורים להרחבת התשתית הטיפולית.

טיפול אשפוזי קצר--טווה, הטיפול של דייר רייטר; וטיפול ארוך-טווח, במסגרת הקהילה

הטיפולית. אנחנו על סף התימת הוזה עם המועצה האזורית מטה-יהודה להפעלת פרוייקט

קהילתי-טיפולי, פרוייקט משותף למשרד העבודה והרווחה, למשרד הבריאות, עמותת

אל-סם, וקרן יאד"פ - international anti drug abuse foundation( .i.a.d.a.f},

בארצות-הברית. המסגרות תהיינה קטנות. תכננו מסגרת לשלושים איש, אבל בגלל שהבנין

שרצינו לשכור לא היה מקובל על המועצה האזורית, נדון אתר חלופי בו אנחנו יכולים

לאשפז רק מחצית מן המספר הזה.

לא נלך על מסגרות של 150 איש. הנסיון מראה שמסגרות כאלה קשות מאוד לניהול

ולבקרה. המסגרות המקובלות באנגליה ובארצות-הברית הן של 30-25 מיטות. אין מוסדות

גדולים של מאות אנשים. אנחנו רוצים לפזר את המוסדות, גם מבחינת סוגי המוסדות

וגם מבחינה מחוזית. איננו רוצים ליצור מרכז ארצי בו יעברו דטוכסיפיקציה. כבר

עכשיו אנחנו במא-ומתן חעם גורמים בחיפה.

צריך גם להרחיב את תשתית השירותים האמבולטוריים. פתחנו תחנה כזאת בבאר-שבע.

שכרנו מיבנה ואנחנו בשלב של גייס הצוות והכשרתו.

משרד הבריאות פתח מרכז להכשרת כוח-אדם באוניברסיטת

בר-אילן. זה המרכז הראשון בישראל שמכשיר כוח-אדם ברמה אקדמית לטיפול

בהתמכרויות. ההכשרה היא הן לטיפול בבעית הסמים והן לטיפול בבעיות האלכוהוליסם.

מי המרצים והמדריכים?

יי סנטו;

אנשים העוסקים בטיפול, פסיכיאטרים, רופאים. עבדכם הנאמן מרכז את הפרוייטקט.

סיימנו מחזור ראשון של 37 איש. אני חושב שזאת הצלחה. נרשם מחזור שני. גם בו

35 איש. אנחנו על דרך המלך מבחינת הכשרת צוותים פרה-רפואיים.

בדוח נאמר שחסרה מדיניות בנושא הסמים. הוצאנו חוברת בה ניסחנו באופן

פורמלי את מדיניות המשרד. מבחינת הגדרת המדיניות והיעדים יש לנו תכנית עבודה

ופעולה מגובשת ומאורגנת. הבעיה היא הביצוע. כאשר מגישים תכניות, אומרים לנו מה

מתוכן לבצע.

הייייר די ליבאי;

אמרת שיש התקדמות ודיברת על הכשרת צוותים. אני מבין שמוסד חדש ייפתח רק

ביפו. היתר עדיין ב'בישול'.

יי סנטו;

הנושא הקהילתי-טיפולי בתהליך של ביצוע.

מה שביעד יכול להתבצע רק בערד חמש שנים. אני שואל על מה שקיים. אני מבין

שרק המוסד ביפו קיים. השאר בתהליך של הכנה, התקדמות, אבל בסופו של דבר עוד לא

פועל. אני מדבר מבחינת הצרכן שמחפש כתובת, לא מבחינת המשרד. אנחנו דורכים

במקום. זה עצוב מאוד. המצב חמור. אלה שיושבים כאן יודעים עד-כמה המצב חמור יותר

טוב ממני. אף אחד מאלה שיושבים כאן אינו יכול לספק את הכלים המתאימים, כי הכלים

המתאימים דורשים תקציבים.



ר' כהן;

לפי התרשמותי המצב הולך ורע. שמעתי דעה שמכת חסמים במדינת-ישראל יכולה

להיות אסון יותר גדול מן המלחמה הבאה, והתברה הישראלית חיום בעלת כושר התמודדות

פחות מאשר כושר ההתמודדות במלתמה הבאה. התחושה שלי היא שהטיפול בנושא הסמים הוא

באמצעים קטנים, דלים וכוח-אדם מוגבל, שאין פרופורציה בין הטיפול לבין ההתפשטות

של הסם; לבין ההעמקה של הסם לשכבות נרחבות בחברה הישראלית ולבין נפילה קשח מאוד

של ציבור של משתמשים בסמים וסמים קשים מאוד, בעצם למצב שכמעט אין חזרה ממנו.

כמה ידידים שלי הם במצב של זוהר ארגוב, אין חזרח. חתחושח שלי חיא שחחתמודדות

היא מדגמית, חלקית. בסך-הכל, בקרב הזה הסם ינצח. אשמח לשמוע שאני טועה.

התחושה שלי היא שיש פה מלחמה ובמלחמה הזאת אין לנו סיכוי לנצח.

האם יש ריבוי של מספר המשתמשים בסמים או לא? האם הסם מעמיק לחדור או

שהחדירה נבלמה? התוצאה היא החשובח. האם יש מידע, האם יש מעקב, האם יש נתונים

שיכולים להזים את תחושותי?

האם יש לכם מעורבות בנעשה במערכת שירות בתי-הסוחר ובתי הכלא בכלל

במדינת-ישראל? במקומות אלה יש ריכוז של משתמשים בסמים. על-סמך מידע מדוח סודי של

שירות בתי-הסוהר, נכון להיום יוצאים מבתי-הסוהר יותר משתמשים בסמים מאשר נכנסים

אליהם. זה בדוק. יותר מזה, סוגי הסמים בהם משתמשים הנכנסים מחווירים לעומת סוגי

הסמים בהם משתמשים היוצאים. אני יודע שאין הפרדה בבתי הכלא בין משתמשים בסמים

לבין אחרים. האם יש לכם גישה טיפולית בשירות בתי הסוהר? ייתכן שאתם בכלל

מנועים מלהתעסק בזה.

יי סנטו;

באמצעים המזעריים שבידינו אנחנו מנסים לפתור את הבעיה. אני חווה כאן

חוויית שחוויתי לפני חמש-עשרה שנה בארצות-הברית. שם ראיתי כיצד החברה מגיבה

להתפשטות התופעה. עד-אשר בני משפחה של חברי-כנסת ובכירים לא יפלו במילכוד הזה,

החברה לא תתגייס בהיקף הנדרש. כל זמן שהבעיה היא נחלת שכבות המצוקה, החברח לא

תתגייס.

היו"ר די ליבאי;

הבעיה כבר חדרה לבני טובים, גם למשפחות של חברי כנסת, כי לא ייתכן אחרת,

הם חלק מהחברה. ההידרדרות חמורה ביותר והכנסת אינה יכולה לעשות בנושא זה יותר

מאשר להתריע בפני הממשלה. אם יש נושא שהממשלה היתה צריכה ליפול בגינו זח נושא

אזלת-ידה במלחמה בסמים.

ר' כהן;

לפני חצי שנה הוקמת תת-ועדה בכנסת שחבר-הכנסת שילנסקי התעקש לעמוד בראשה.

היא התכנסה פעם אחת. היא החליטה שהיא צריכה להתכנס בדחיפות ולזמן את הגורמים

המתאימים, ולא התכנסה עוד.

ר' כהן;

האם יש לכם מעורבות בבתי-הסוהר?

יי סנטו;

מעורבות מצומצמת. מנכ"ל משרד המשטרה השיב למנכ"ל משרד הבריאות שהמשרד יפתת

עקרונות לטיפול במטדון בשירות בתי הסוהר. יושבים ביחד עם מערכת שב"ס להכנת

עקרונות שיהיו מקובלים הן על משרד הבריאות והן על המערכת.

מי שעומד בראש השירות הפסיכיאטרי של בתי-הסוהר הוא איש משרד הבריאות.

אבל לא בנושא הסמים.

לפי הוראת מבקר המדינה הייתם צריכים לערוך מחקר על היקף השימוש בסמים,

התפלגות האוכלוסיה וכו'. שמענו שלא נערך מחקר. האם נכון שלא נערך מחקר? אני

מניח שהסיבה תקציביית.

יי סנטו;

הוגשה הצעה למחקר והיא לא אושרה, מסיבות תקציביות. הוגשה הצעת מחקר מפורטת

לבחינת היקף בעיית הסמים. הוגשו גם הצעות מחקר משותפות לביטוח הלאומי ולמשטרת

ישראל. כל הגופים האלה לא הצליחו לגייס תקציב למטרח זו.

חיו"ר די ליבאי;

היום תובא במליאת הכנסת הצעת-חוק מבקר המדינה. באותה הצעת חוק אנחנו

מבקשים סמכות של לקיחת תקציב ממשרד. יותר חשוב שניטול לעצמנו סמכות לתת

תקציבים. אם לא ניתן תקציב לפרוייקטים מסויימים לא נוכל ליישם את הדוח.

ר' כהן;

בחברח הישראלית מושקעים בהפצת הסמים סכומים גדולים פי כמה וכמח ממח שמשקיעח

מדינת-ישראל לטלפול בנגע חסמים.

יי סנטו;

היחס הוא 1 ל-1,000.

עי ברגר;

שוק הסמים מוערך ב-1,200 מיליון דולר - רק שוק ההרואין.

היו"ר די ליבאי;

סוף סוף יש מימון ללביא.

עי ברגר;

התופעה הרבה יותר חמורה. אנחנו רואים בנושא הסמים האיום העיקרי על החברה

הישראלית. אנחנו רואים תהליך זה כבר שנים רבים. כמשטרה הרגשנו די בודדים

במערכה. אנחנו נכנסים לטפל בבעיות כאשר מערכות אחרות נכשלות בטיפול. יזמנו יום

עיון כדי להעלות את הנושא על סדר-היום הציבורי. הרגשנו חסרי אונים מול סדרי

הגודל והנזקים הנגרמים לחברה. התופעה הולכת וגדלה. נכון אמר היושב-ראש ליבאי,

אין לראות היום את תופעת הסמים כקשורה לחברת המצוקה או לשכבות המצוקה, לעשירונים

התחתונים, כפי שהיה בעבר. היום התופעה חדרה לכל הרבדים, וכל רובד סיגל לעצמו את

הסם המתאים. הקוקאין נחשב לסם 'מכובדי של הרובד העליון. ככל שאנשים נמצאים

במקום יותר נמוך בהיררכיה כדי לממן את הסמים הם עובדים לגניבות, מלחמת כנופיות

ועוד. ההשפעה של שוק הסמים על נפחי הפשע למיניהם היא מרכיב כבד ביותר. אני

מתאר זאת מנקודת המבט שלנו. מנקודת מבט חברתית יש נזק לא ישוער,



המשטרה מטפלת בכמה אלפי עבריינים בשנה. הטיפול של משרד הבריאות, כאשר

מדובר בשיקום, הוא בעשרות עבריינים לשנה. האוכלוסיה האמיתית שזקוקה לטיפול

במדינת-ישראל היא כל החברה, במיוחד גילאי 40-12 שהם הפגיעים ביותר.

הבעיה העיקרית היא בעיית המניעה, עד-כמה שהדבר אפשרי. גם במניעה יש

מיגבלות. המשטרה מצליחה לטפל ב-5%-10% מהתופעה. אנחנו בחוסר-אונים מבחינת

האפשרות לדכא את התופעה. אנחנו שותפים למאמץ כבד לבלום את חתופעה. אין עוד ענף

כלכלי פטור ממס בטדרי-גודל של הסמים. מדובר בכספים שחורים שמולבנים בטכניקות

שונות.

היו"ר די ליבאי;

אני מבין שאינך מציע לעשות לגליזציה של הסחר בהרואין רק לצורך גביית חמס.

רי כהן;

הרואין חייב להיות מיובא. למה אי-אפשר לחסל את היבוא?

עי ברגר;

לפני שנים רק עשרות בודדות של אנשים היו מייבאים הרואין. חיום היבוא

נעשה על-ידי רבים. כל עבריין מייבא. אם אינו מסוגל לחביא קילוגרם, מביא עשרות

גרמים. חכל יבוא - מטורקיה, פקיסטן, תאילנד, הודו ומקומות נוספים. יש מערכות

שמניעות את היבוא. קילוגרם הרואין עולה בתאילנד, בבנגקוק, 5,000 דולר.

באמסטרדם - 4,000 דולר. בישראל, בכניסה - 80,000 דולר. מכל קילוגרם ניתן להכין

25,000 מנות. מנה בשוק עולה 30 דולר. לפיכך הפיתוי עצום. ל-100 גרם הרואין יש

משמעות כלכלית למייבא. על-כן עוד ועוד עבריינים נכנסים למערכה הזאת. על-כן היא

גדולה. היא לא היתה גדולה אם לא חיה שוק של צרכנים. אנחנו מתמודדים עם ההיצע,

לא עם הביקוש. מישהו צריך להתמודד בצורה רצינית עם נושא הביקוש. אנחנו דלים

ביכולת ההתמודדות שלנו, על אף שאנחנו משקיעים בנושא זח הרבה מאוד. יש לנו הצלחח

של 10%, בנושא ההיצע.

אני מודה לך על ההערות. בעיית הסמים הניעה שר בממשלה ליזום קרן. אולי גם

זה רק תרגיל ביחסי ציבור.

אני שואל איך אתה מסביר את עניין ההתאבדות של זוהר ארגוב במתקן משטרתי?

עי ברגר;

איני מעודכן, אך ידוע שצרכני סמים הם במצבים של עליות ומורדות מבחינת חחנאח

וחמשברים הכרוכים בצריכת סמים. בין היתר יש להם נטיח לחרס עצמי וחתאבדות. היות

והוא היה בעצמו - -

היוייר די ליבאי;

הוא לא היה בעצמו. היה בתא ביתד עם אחרים.

עי ברגר;

איש לא ראה, אחרת חיו מונעים ממנו התאבדות.

אני פונה עתה לגבי ברקמן-נדב. מבקר המדינה אומר בדוח: "ממצאי המוזקר מראים,

שהשיעור הממוצע של המשתמשים בסמים בקרב אוכלוסיית המדגם של נוער לומד בישראל הוא

3.5%". משרד החינוך והתרבות נתבקש לערוך מחקר לגבי ההיקף. לשכת המדען הראשי

במשרד החינוך והתרבות פירסמה מכרז למחקר, אבל מחוסר תקציב לא נערך המחקר. לאחר

מכן נמצא שהכנתם תכנית פעולה לפיה צריכים היו לקום שלושה גופים. אך נמצא ששלושת

הגופים דלעיל לא פעלו. הביקורת העלתה שכמעס שאין נערכות בין הרפרנטים פגישות לשם

החלפת מידע; אינו קיים תיאום בין הגורמים השונים של המשרד. התכנית החינוכית

בפיגור ואין לכם מידע על בתי הספר בהם מופעלת התכנית. מנהלים ויועצים העלו בפני

הביקורת את הסענה, שמשרד החינוך והתרבות לא שריין די שעות במסגרת מערכח השעות

לפעילות חינוכית. יש עוד התייחסות ספציפית בעניין זה בפרק על משרד החינוך.

מה עשה משרד החינוך והתרבות מאז הדוח האחרון של מבקר המדינה?

כנראה עקב הביקורת, אבל גם בזכות התארגנות בין-משרדית, אפשר לראות במשרד

החינוך והתרבות שינוי עקרוני בנושא זה. הבעיה הגדולה שלנו היא תקציבית. השר

מינה אותי לחפקיד מפקח-מרכז לחינוך לבריאות ולמניעת סמים ואלכוהול, במסגרת

המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות.

האם בעבר חיה לך קשר עם נושא סמים ואלכוהול?

לי ברקמן-נדב;

עבדתי עם הורים, עסקתי בדינמיקה קבוצתית, במניעת שחיקה של מורים. בשעתו

הוחל בהכשרה של מורים להפעלה כבדה, הבסיס היה מעין טיפולי. בגלל התפיסה של משרד

החינוך והתרבות שמניעה ראשונית היא באמצעות הצעה אלטרנטיבות וערכים, עברנו

לכיוון הזה.

איך מטפלים?

לי ברקמן-נדב;

התחלנו לבדוק את הנושא של הקמת קבוצות, צוותי-היגוי.

לשם מה צריך צוות-היגוי?

לי ברקמן-נדב;

כדי לקבוע מדיניות, לשם היערכות משרדית ושיתוף של כל הגורמים האי נטר-

האם משרד החינוך והתרבות צריך לעסוק בקביעת מדיניות בנושא?

חשבנו שיש מקום לשנות את הגישה. השינוי עקרוני. במקום גישה של טיפול רק

במשתמשים, שמנהלי בתי ספר דחו אותה בעבר כי יש בה משום מתן תווית שלילית

לבית-הספר, עברו לגישה של מניעה. מנהלים אמרו שהם מוכנים לעסוק בזה אם כלל בתי

הספר יעסקו בזה.

היו"ר די ליבאי;

מה התכנית לכלל בתי הספר?

לי ברקמן-נדב;

יצרנו מודל של תכניות מניעה לימודיות-חינוכיות, אינטר-דיסציפלינריות. מדובר

בקורס שניתן על-ידי מחנך הכיתה, תוך מתן מידע, אבל פועלים גם בכיוון של חיזוק

ערכים וכושר קבלת החלסות. המסרה היא מניעה. נאמר כאן שהשיעור הממוצע של משתמשים

בסמים בקרב נוער לומד בישראל הוא 3.5%. לפי ממצאים שלנו יש 6.1%, כולל שימוש

חד-פעמי. זה על-סמך מדגם של 1,900 בני-נוער. בערך מחצית זה שימוש חד-פעמי.

היו"ר די ליבאי;

לו הייתי מנכ"ל המשרד, הייתי שולח את גבי היכל בתורנות מבית-ספר לבית-ספר.

חי היכל;

אני עושה זאת.

היו"ר די ליבאי;

יעבור זמן עד-אשר יוכשרו צוותות. דייר סנטו יכשיר צוותות לטיפול, אתם תכשירו

צוותות במשרד החינוך והתרבות, ובינתיים הנוער יתבגר, ילך לצבא ויעביר לשם את

הסמים.

יי סנטו;

דון קישוט הסתער. משרד החינוך והתרבות צריך לומר מה התקציב הדרוש ובהתאם

לכך לפרוש מערכות.

היו"ר די ליבאי;

יש לקחת את האנשים המתאימים ולהעבירם בבתי-הספר, במירב בתי-הספר התיכוניים.

יש לי רושם שהמצב בערים הגדולות יותר חמור מאשר בעיירות הפיתוח.

יי סנטו;

בעיירות-הפיתוח 4% מהאוכלוסיה נגועים בסמים. בקרב נוער מנותק, נוער חסר

מסגרת - 25% מדווחים על שימוש לרעה בסמים. בבתי-הספר של משרד העבודה והרווחה

14%-18% מדווחים על שימוש לרעה בסמים אי פעם. מר חובב יכול לתת לכם מספרים.

מי חובב;

איני רוצה 'לזרוק' מספרים, כי כאשר מדברים על אחוזים עושים עוול. תמיד תלוי

ממה. אם נותנים אחוזים גבוהים הנזק גדול מן התועלת. בסך-הכל מדובר ב-3,000

בני-נוער, וצריך להתייחס למספר בזהירות רבה.

את התכניות האלה, שהן תכניות מניעה, מעבירים בעזרת מדריכים-מנרוים, שעוברים

בבתי-הספר או בערים. לדוגמה, אתמול נערכה ישיבה ברמת-גן עם מנהל אגף החינוך,

מנהלי בתי-ספר, מנהלי מתנ"סים, יועצים, רכזי הינוך הברתי, מדריכי נוער וקיימנו

דיון אינטר-דיסציפלינרי. בכל מחוז מינינו אדם שיהיה אחראי לפעולה, ואני עובדת

יהד אתו. הוא עובר מישוב לישוב ומבית-ספר לבית-ספר. יושבים עם נציגי המשטרה

באזור, עם נציגי משרד החינוך והתרבות, עם מנהלים. צריך לשכנע מנהלים לכלול תכנית

זאת בבתי הספר מרצונם. אי-אפשר לה'יב אותם לכלול אותה.

למה?

שעות זה עניין של תקציב, ביקשנו תוספת שעות, אך זה מותנה, כמובן, בתקציב.

אנחנו מנסים לעשות זאת על-ידי כניסה לתקציבים קיימים- במסגרת שעות מחנך. מעבידים

את התכנית למורים, יועצים ורכזי שכבות בשעות אחר-הצהריים.

אם מחנכים ל????????????????? התלמידים יודעים שהמורים לא ראו

סמים מימיהם. אם יביאו אנשים שחיים את הנושא הזה. לדבריהם יהיה תוקף. אם תטילו

זאת על המחנך שאין להם הערכות בקרב התלמידים?

לי ברקמן-נדב;

אני מציעה לחה יותר אמון ב???????????? לחנך כיתה וללמד תלמידים,

לוזנך לערכים. רק בשבוע האחרון היתה לי שיחה עד רכז הפיקוח בחינוך ההתיישבותי.

ביקשתי ממנו תמיכה מסויימת למחנכים בנושאים מקצועיים. הוא אמר שמי שאינו מסוגל

להעביר את הנושא צריך לוותר על החינוך בכלל.

היו"ר די ליבאי;

עוד לא שיכנעת אותי.

לי ברקמן-נדב;

אין מדובר בתכנית הטפה, אלא בסדרה של פגישות הכוללות שיעורים, סדנאות ודפי

מידע על סכנות ועל עובדות התכנית כוללת גם תהליכים של קבלת החלטות, כאשר כל

אחד חייבת לקבל החלטה אישית ולהיות אחראי עליה. תכנית כזאת היא עניו של תהליך.

היא אינה פועלת על-ידי לחיצה על כפתור

די כהן;

אני מבין שגיבשתם פחות או יותר תכנית לגבי כל גיל ולגבי בתי הספר השונים.

בתכנית יש פיצול למי רמות..

ר' כהן;

האם אפשר לקבל את התכניות?

הן יצאו לאור באגף תכניות לימודים. אפשר לקבל תכנית כזאת.

אנחנו מבקשים להעביר אלינו העתק של תכנית כזאת.

ר' כהן;

האם כל ציבור המורים מגוייס להעברת התכניות הללו ולהתמודדות אתן?

איני יכולה ללחוץ על כפתור ומהר יעבירו את התכנית כל המורים. אני עושה זאת

כמה חודשים. הרעיון מתחיל להיקלט. תוך שנה-שנתיים זה יהיה חלק מן הקוריקולום.

היו"ר די ליבאי;

כולכם נגועים או בשאננות או באזלת-יד.

ר' כהן;

יש לאסוף את כל המורים ואת כל המומחים לעניין, ביחד עם השר, והשר צריך לומר

שזאת המלחמה. יש לכך חשיבות לא פחות מאשר למתמטיקה, פיסיקה או אנגלית, כי יכול

להיות פרופ' למתמטיקה שהסם 'יאכל לו את הלב'. אני בטוח שאתם בעלי כוונות טובות,

אבל אין תחושה שיש הסתערות בנושא הסמים. בהבדל מגורמים אחרים יש למשרד החינוך

והתרבות כלי נהדר; בתי הספר מאורגנים, המורים מאורגנים, המערכת קיימת. לצורך

העניין הזה אפילו אין צורך בתקציבים נוספים.

לי ברקמן-נדב;

בוודאי דרושים תקציבים. שעות הן תקציבים.

ר' כהן;

אני מאמין שמשרד החינוך והתרבות יכול לאסוף את ציבור המורים, המחנכים

והמנהלים ולנטוע בו את התכנית.

היו"ר די ליבאי;

לשם כך נזמין את מנכ"ל משרד החינוך והתרבות.

זה מה שאנחנו עושים בפועל. ההסתערות מתבטאת בהחדרה של התכנית. איננו חושבים

שאנחנו צריכים לעשות פסטיבל סמים.

עי לנדאו;

כמה זמן יקה הסבב בכל בתי הספר?

לי ברקמן-נדב;

אני מאמינה ששנה-שנתיים.

חבר-הכנסת רן כהן טוען שעוד השנה יש להעביר את התכניות האלה בכל בתי הספר.

ולא, המשמעות היא ש'פספסנו' שנה, כאן, או שנלחמים או שמרימים ידיים. שמעתי

שמחכים להקצאת שעות, להקצאת תקציבים. השר והמנכ"ל יכולים להרשות לעצמם את המאבק

בסמים בתוך מערכת השעות.

נזמין את השר והמנכ"ל. גבי ברקמן-נדב עושה כמיטב יכולתה, אבל השאלה היא

באיזו מידה העניין מגיע לתלמידים. לקראת סוף הדוה כתוב, שהתכניות תופעלנה

במידרג עולה, 3-2 שנים, בכיתות י"א-י"ב, גב' קרפ מעירה, שלהתחיל בכיתה י"ב זה

מאוחר מדי. לבר ????? מתחילות להסתובב חבורות של מעשנים בסמים. יש ילדים

וילדות בגיל זה שכבר ????????????

הבעיה מתחילה עוד בכיתה ה'.

אם אני אומר דברים קשים אין זה כלפי היושבים כאן אלא כלפי המצב. התחלת

מניעת סמים ????????????????? לא הייתי מדבר על עישון. עצם

העובדה שאתם ????????????????? עישון סמים, גורע, כי ההורים של

תלמידים רבים מעשנים סיגריות. וכך איבדתם את המערכה האם ???? אפקטיביים בכך

שתרואו עם המומחה ותגידו ?????? תעשנו סיגריות ולא סמים'? לא הייתי מתעסק בכלל

בעישון הסיגריות. עיזבו את הסיגריות.

לי ברקמן-נדב;

לפי המחקרים, הסיגריות הן חלק מהבעיה.

לא תשכנעו בכך את הילד, כי מוריו והוריו מעשנים סיגריות.

חי היכל;

כאשר אני מופיעה בבתי-הטפר, טוענים תלמידים שחשיש פתות מזיק מסיגריה.

מוכרחים לתקוף את העניין הזה.

אנחנו מתייעצים עם ?????????????????? על מורים לעשן בנוכחות התלמידים. אוסרים

עישון בישיבות מורים. עם עישון בישיבות: מורים עוד יש בעיה. עם עישון בנוכחות

תלמידים כבר אין בעיה, נוכחנו לדעת שתלמידים צעירים מוכנים לקלוט את הרעיון שאין

לעשן. הרעילות של סיגריות לא פחות חמורה מהרעילות של אלכוהול או סמים אחרים.

במחקים רבים העישון מופיע ביחד עם סמים. יש קורלציה. הוא הדין באלכוהול.

ההבדל בין סיגריות לסמים הוא שבסיגריות אדם אינו מאבד שליטה על עצמו, על

רוחו ועל הכרתו.

בעישון סיגריות לא מתוזילה השתייכות לתת-תרבות עבריינית.

בשימוש בסמים אדם מאבד שליטה עצמית. חבר הכי טוב שלי בגד בי בגידה איומה

בגלל סמים. ברור לי לגמרי שלולא הסמים לא היה עושה זאת. הבעיה בסמים היא שאדם

מאבד את השליטה בעצמו. אם יש מומתים האומרים שמאבק בעישון עוזר גם למאבק

בסמים - - -

קשקוש. זאת החטאת המטרה.

רי כהן;

הכריכה ביהד עם עישון סיגריון היא המעטה ועמעום של עניין הסמים, כי יש

בי ניהם הבדל תהומי.

עי לנדאו;

האם יש אבחנה בין אזורים שונים בארץ לגבי מידת השימוש בסמים? האט יש הבדל

בין בתי הספר? האם בחינוך הדתי יש פחות שימוש בסמים או יותר?

לי ברקמן-נדב;

יש הבדל. התחושה שלנו היא שבחינוך הדתי אין נגיעות של סמים.

עי לנדאו;

תחושה או מידע?

אבל יש נגיעות של אלכוהול.

עי לנדאו;

מהי נגיעות?

לי ברקמן-נדב;

תופעה של שתיה.

עי לנדאו;

אני מבקש מספרים.

עי ברלינסקי;

האם זה על-סמך מחקר או על-סמך דיווחים של מנהלים?

על-סמך מחקר של דייר וייס, שכלל בתי-ספר דתיים. הוא מצא הבדלים בין בתי-ספר

דתיים ללא דתיים. הוא מצא שיש פחות שימוש בבירה ויותר ביין ומשקאות וזריפים.

מה שקורה סביב השולחן הזה די מאפיין מה ששומעים מפי מחנכים כאשר מנסים

לכלול תכניות כאלה. דעות שונות של אנשים משפיעות. צריך ללוות את התכנית בהדרכה

מקצועית נאותה. זה מה שאנחנו עושים. מערכת החינוך היא מערכת רחבה ואדירה.

ההסתערות שלנו מתבטאת בכך שאנחנו קובעים את התכנית כתכנית חובה. הולכים לבתי

הספר, בית-ספר בית-ספר. המערכת בנויה ממחוזות. בכל מחוז מציבים אדם, מדריך.

אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות. אם אין מחר בבוקר השלמה של תהליך, אין זאת

אומרת שאנחנו שאננים או יושבים בשקט. אין זה נושא שאפשר להקהיל עליו קהילות.

למה?

אין זה נושא לפ???????????

ל' ברקמן-נדב: כאשר צועקים לעתים ???????? סקרנותץ זאת בעייה רצינית ומורכבת אם רק

נדבר, נכניס לילדים רעיונות בראש.???????????? לנסות. נסיון כזה

אורך זמן. אני אחראית לנושא זה בשנה האחרונה.

הטענות שלנו הן למשרדים, לשרים. אנחנו שומעים דברים אלה כבר שנים.

לי ברקמן-נדב;

כתוצאה מן הביקורת הגברנו את העדיפות של הנושא.

לא מספיק, את ממלאת את התפקיד כמה חודשים ועושה מעל ומעבר בהתחשב ?????

כוח-אדם שלרשותכם. יש לנו תחושה שלא ????????

יי הורוביץ;

האם הטלוויזיה הלימודית מגוייסת לעניין זה?

אנחנו בעד פעולה חינוכית ????? במקום בטלוויזיה. בבתי-הספר יש ???????

הצגה המשולבות בתכנית מניעה. אם יש חשיפה לטראומה של הצגה, לעתים יוצרים

סקרנות.



י\י ברגר;

אותנו משתתפים בהכנת תכגית ל י מבט שגי', אם התכנית תצליחי אולי יהיו הקרנות

תרבה,,

י" ב;-קמן-נד!..;

בצ1- תכנית מגיעה.

^' ' ע?כ10י צפ-רי להטגי'ץ -טי' .ליילו (??? ז יי- npii 1 nw .DMnon?:^ !.^^ 7iv77,jv7nעל-ירי

?. :;: ? - ?-?:??, . ... ?.?..rי!. :. ?-;י;?. ?1y;;'r:r?,.^ ^.וייסה למטרה זו, אם כי באופן

-:;.-?::-:: .. . .;..- .;? ? . ? V ii.''.';';י,1,0;ז? jrr'הבעיה. למה כל

מדליץ:-י^' י. -;./^^ ^;_.. , ;;., ... . י -^י:

ל- _לר-.-;ו----ר דר;

כי: הבע'?, ;? " ות שיי ;-תל;:י.- ;:י-ר1^י י י^.:., . --- - -- . . ,י;-:ני? rvr.-:

1" ~^.? י-, -'. .? ^' yי "? }יץ י- ך'- ןי ינ- "י- - ר-;

ו'. ; ו^י 1- ^ י 1- י- וי .;! ?

;י.-!י;ןי;ימ ג;מהיי' 1, ;1יי -^^-- ; . ?, .?-: . ? ?-:;;' י ?;. .?-: י 0-'.:. . : .?;:?.:

הי1 ? - -ר יי ח בה ו ור המ ?; כ יי ל .

צלו ח די"- יי - י

גני' .י י!י-יי" ? ל''באי-

אנחנו מבקשיס להזמין גם אח חברי צוות ההיגוי,

בבקשה.

-י ?'?י די ל י באי י

.ו!רכ^ ? ! הר ו:אי^פק0 הוי יי ^ י כי.

י יי . ,";' ;

הגשנו הצעת וזוה בג!שא ^ל' יז-ל'-ל- .:.?::.?-:; .u^-^c ? ^^^ ^ tי ?v.'

pj ,-ij^'^^nלח,

(ה^י!'-בה נגעלה ב ש עי. י:.'.. ו 1'