הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 253

מישיבת הוועדה לענייני בקורת המדינה

יום שלישי, י"ז בתמוז התשמ"ז - 14.7.87 - שעה 12.00

הברי הוועדה; ד' ליבאי - היו"ר

אי הראל

י י צבן

מוזמנים; מבקר המדינה י' מלץ

עו"ד י' הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי לביא - עוזרת ראשית למבקר המדינה

ש' רוזביץ - משרד מבקר המדינה

ע' ברלינסקי - המפקח הכללי, משרד הכלכלה והתכנון

א' דודזון - משרד מבקר המדינה

ר' טאטי - משרד מבקר המדינה

ז' גדיש - משרד מבקר המדינה

י' אבישי - משרד מבקר המדינה

ב' פרידנר

רשמה; ע' הירשפלד

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדו"ח 35 של מבקר המדינה.

אני פותח את דיוני הוועדה לענייני בקורת המדינה שנועדה לבחון את הסיכומים

וההצעות שהוועדה תניהו על שולחן הכנסת. הטיוטא והסיכומים של ההצעות נמצאת בשלבי

גיבוש והיא ודאי וודאי לא סופית.

לפני שנעבור לסדר-היום, רשות הדיבור למבקר המדינה. בבקשה מר מלץ.

מבקר המדי נה י י מלץ;

אני רוצה להביא לידיעת הוועדה נושא שאני רואה אותו בתומרה רבה. ביום

10.7.87 התפרסמה כתבה של העתונאי זאב יפת בעתון בענין משרד הבינוי והשיכון, תחת

הכותרת "חריגות". הוא כותב שכשהוא פנה למשרד הבינוי וביקש תגובה על דברים

"אמרו לי כי משרד מבקר המדינה טעה לאורך כל הדרך, רודף את המשרד

ללא הצדקה. הציעו לי תומר שהיה בו כדי לבצע רצח אופי כלפי האחראים מטעם משרד

מבקר המדינה על משרד הבינוי. משדחיתי את ההצעה ניסו לעניין עתונאים אחרים".

זאת הכתבה. אני רוצה להביא לידיעת הוועדה שכתבתי מכתב למר דוד לוי, סגן

ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון, בנושא זה, כהאי לשנא: "אדוני השר, ביום וי

האחרון, 10.7.87 התפרסמה בעתון "הארץ" במדור "חריגות" של העתונאי זאב יפת ידיעה

תחת הכותרת "רצח אופי במשרד הבינוי". באותה ידיעה כותב העתונאי כי בכירים

במשרדך הציעו לו "חומר שהיה בו כדי לבצע רצח אופי כלפי האחראים מטעם משרד מבקר

המדינה על משרד הבינוי".

העתונאי מוסיף שכאשר דחה את ההצעה ניסו אותם בכירים במשרדך לעניין עתונאים

אחרים. אם אכן נאמרו דברים כאלה לעתונאי הרי הם חמורים במיוחד, ולמיטב ידיעתי

זו הפעם הראשונה שמשרד ממשלתי נוהג כך ומנסה לערער את אמינות הבקורת על-ידי

התקפה אישית.

אני פונה אליך, אדוני השר, ומבקשך כי תעמיד את האחראים למעשה זה, אם אמנם

נעשה, על חומרת מעשיהם".

תודח רבה. חבר-הכנסת הראל, בבקשה.

אי הראל;

העתונאי מוכר לי היטב ולא הייתי מדרג אותו במסגרת של העתונאים האמינים

שישנם במדינת ישראל. הענין הוא רציני מדי ולכן אני מציע שנזמין את השר. זו לא

רק פגיעה במבקר, זו פגיעה בכל ענין הבקורת. אם ייאמר שהכל זו המצאה של העתונאי,

יצטרכו לטפל בו טיפול משפטי. אם יתברר שלא, גם לנו יש ענין לדון בזה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שהוועדה תקיים דיון רציני בענין הזה, וללא

תקדים, בהסתייגות שאמרתי - אם יש שחו- לדברים שהעתונאי כתב. מר יפת יודע שפרסום

כתבה כזו יש בה משום אפשרות של לשון הרע, והוא פירסם את הדברים. כלומר, או שיש

פה ענין של לשון הרע, או שיש פה ענין חמור שאנשים במשרד באמת אמרו מה שנכתב, וזה

מחייב שאנחנו נקיים דיון בענין הזה בהשתתפות השר.

היו"ר די ליבאי;

האמור בעתון "הארץ" מיום 10.7.87 הוא; "אמרו לי כי משרד מבקר המדינה טעה

לכל אורך הדרך, רודף את המשרד ללא הצדקה. חציעו לי חומר שהיה בו כדי לבצע רצח

אופי כלפי האחראים מטעם משרד מבקר המדינה על משרד הבינוי.. " וכו'. אמרו לי.



אנחנו נזמין את השר והוא יאמר: אינני יודע בכלל על מה אתה מדבר. אין לי

מושג מי דיבר עם זאב יפת, וודאי שזה לא על דעתי. אני שולל את הדברים האלה שלילה

מעיקרה.

לאחר שאמרתי לך מה שיהיה, נתקדם אחורה ונראה כי לכאורה, או שזאב יפת מוכן

לומר מי אמר לו - אז אני יכול להמשיך. זאב יפת ודאי שלא יהיה מוכן להסגיר את

מקורותיו, אז השר יסתמך על כך שאנחנו לא יודעים, וגם הוא לא יודע. מה זה מקדם?

אולי אנחנו צריכים להמתין לתשובה למכתבו של מר מלץ.

המכתב נמסר לו ביד אתמול.

אם המכתב נמסר רק אתמול, נמתין תחילה לתשובת השר. בשלב זה נבקש ממבקר

המדינה שיואיל לדווח לנו ברגע שיקבל את תשובת השר ואת תוכנה, ולאור תשובת השר

נחליט איך ואם הוועדה פועלים בענין זה.

גם בעתון "מעריב" מיום 0.7.87 1 יש כתבה באותו ענין, על כך שמבקר המדינה

שואל ומשרד השיכון לא משיב, מאת עודד שורר.

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדו"ח 35 של מבקר המדינה

את הטיוטה המונחת לפנינו הכין מזכיר הוועדה, והיא צריכה לשמש בסיס לדיונינו

ולסיכומינו. אני הספקתי לעבור על הטיוטא הזאת מאתמול להיום ויש לי מספר הערות.

אבל לפני-כן אני רוצה להעיר את הדברים הבאים. הסיכומים שהוכנו הוכנו על שורה של

פרקים. אני בכל-זאת רוצה לקבל ממזכיר הוועדה גם רשימה של פרקים שדנו בהם ואשר

הוא לא הכין סיכומים לגביהם, כדי לראות אם אנחנו נקדיש עוד זמן-מה לאותם פרקים

ונסכם, או שנוותר על זה עכשיו - הכל לפי הנושאים.

יש פרקים שהדיון בהם לא השתייכו.

כן. במקרה שהדיון כבר היה ממצה בישיבה אחת ואין ישיבח שניח, ננסה לסכם

ובזמן הסיכום נראה אם אנחנו יכולים לחסתפק בכך.

יש לפנינו סיכום על חיערכות צה"ל בגבול לבנון. יש סיכום שחוא חלקי על משרד

החקלאות - טיפול במושבים ובחקלאים שבמצוקה - כי למעשה חידשנו בזה את הדיון לאור

הממצאים, ולכן הסיכום כאן יכול רק להיות חלקי.

יש שורה של סיכומים לגבי משרד הבריאות. אני מבקש להעביר סיכומים אלה

לחבר-חכנסת הראל כדי שהוא יראה אותם, יישב אתנו ויאמר אם הם טובים או לא.

אי הראל;

בנושא החינוך אין כל הפרקים שדנו בהם.

לכן אני מבקש לקבל את רשימת הפרקים החסרים. ב. אני חושב שהדרך היחידה היא

שלכל חבר ועדה תהיה הטיוטא כדי שהוא יוכל לעיין בה גם בזמן ישיבת הוועדה ולעקוב

אחרי ההחלטות, כי הייתי רוצה למנוע במידת האפשר את הצורך לקרוא כאן את הטיוטא.

הייתי אומר שיש להעביר לכל חבר ועדה את הטיוטא של הסיכומים, לאפשר לו להגיב עליה

תוך 6-5 ימים, נקיים ישיבה ונתקדם בקצב יותר מזורז, כאשר באותה ישיבה לא נצטרך

להתחיל לדון מאי. ההנחה היא שחברי הוועדה קראו והגיבו על הדברים, ולכל היותר

יגיבו תגובה של הרגע האחרון בזמן הישיבה.

הסיכומים שלפנינו הם טיוטא ואנחנו זקוקים מאד לעזרה איך לחדד את חדברים, גם

בסיכומים שלנו, לאור הממצאים של המבקר. לגבי דו"ח 37 אני נוטה, לאתר שנסיים

דיון בפרק, לשנות את השיטה שהיחה וכבר לסכם את אותו פרק. אבל זה לא קל, כי

אנחנו בלי צוות שיעזור לנו. קשה להטיל על אדם אחד או שניים מעמסות אין-סוף.

אני אומר את זה גם לגבי ברוך וגם לגבי לבנה.

אם אינני טועה, השיטה שנהגנו לפיה היתה שהטיוטא שהיינו דנים בה היהה הטיוטא

המוסכמת בין יושב-ראש הוועדה ובין משרד המבקר, אם לא היו חילוקי-דעות. אם אנחנו

נקיים דיון ורק אחר-כך נקבל את הערות המבקר, אנחנו לא חוסכים זמן.

מקובל עלי לחלוטין.

אי הראל;

לכן אני מציע שקודם יהיה תיאום בין יושב-ראש הוועדה ובין המבקר לגבי כל אחד

מהפרקים, אחר-כך הוא יימסר לנו כטיוטא ונעיר את הערותינו, אבל לא שהערות המבקר

יבואו לאחר ההסכמה של חברי הוועדה.

היו"ר די ליבאי;

מקובל עלי. אני חושב שזה נכון מאד, היגייני ובריא. אני מבין שהמבקר קיבל

ביום חמישי את הטיוטא, ורצוי שנקבל מכם בהקדם את ההערות.

יי הורביץ;

אולי אפשר בנוכחות מנהלי האגפים והסגנים שנמצאים כאן להתייחס להערות מבקר

המדינה.

הי ו"ר די ליבאי;

בבקשה. נתחיל בעמוד 5; משרד הבריאות - מערך שירותי הבריאות במדינה. נשמע

את ההערות של משרד מבקר המדינה. אני רוצח להעיר שכאן יש משום-מה ממצאים.

כן, משום שבדו"ח עצמו אין ריכוז ממצאים. הפרק בעצם סוקר יריעה רחבה מאד,

והיה לי קשה מאד לתמצת אותו.

אי הראל;

אולי המשרד יעביר לנו את ריכוז הממצאים.

אנחנו נשקול את האפשרות המעשית להעביר לכם ריכוז ממצאים.

היו"ר די ליבאי;

בפרק זה, להבדיל מאתרים, לא מצאתי פרק ראשון ריכוז ממצאים. אני לא מבקש

אלא להשאיר זאת לשיקול דעתכם. דהיינו, לאהר ששמעתי את דברי מזכיר הוועדה, אם אתם

רוצים שתישמר אתידות ויהיה ריכוז ממצאים, תעזרו לנו. בריכוז הממצאים שעושה

מזכיר הוועדה הוא בעצם מעתיק אתכם, הוא לא מחבר את הממצאים של המבקר.

שאלה לסדר., מותר לחשוב פעם נוספת. ריכוז הממצאים הרי כתוב בדו"ח מבקר

המדינח וכל החפץ יכול לעיין בו. לשם מה בכלל החזרה הזאת?

זה חיוני. אני כבר למוד נסיון בענין הזה. חברי-הכנסת מקבלים את החוברת

יום או יומיים לפני הדיון, ולרוב הם מעיינים בזה ביום הדיון. הם לא יקראו מה

כתוב בדו"ח מבקר המדינה. הם מתרשמים יותר מהממצאים של המבקר מאשר מהמסקנות של

הוועדה. כשהם מוצאים את הממצאים הבוטים של המבקר, וזה ריכוז ממצאים, זה משמש

להם לדיוניהם חומר בסיסי מעל דוכן הכנסת כשהם עוסקים בשאלות הנדונות.

לכן חשוב מאד להביא את ריכוז הממצאים. להיפך, אני זוכר שבמקרה קודם,

כשהשוויתי ריכוז ממצאים עם הממצים של המבקר בכמה פרקים עוד הרחבתי את ריכוז

הממצאים והבאתי יותר, כי השבתי שדו"ח המבקר יותר חריף מאשר ריכוז הממצאים שהובא

על-ידינו בטיוטא.

אני שקלתי את הדבר. אני חושב שריכוז הממצאים הוא חשוב מאד ואני מציע

להשאיר אותו. נתחיל, אם כן, ב"מערך שירותי הבריאות במדינהיי. מר רוזביץ, בבקשה.

בקטע הפותח, במקום "הממונה על אגף התקציבים באוצר, וממנהלי קופות החולים",

אני מציע לומר "ומראשי קופות החולים".

בקטע לפני האחרון של מסקנות הוועדה, בשורה השניה הייתי אומר: "הנובע, בין

היתר, מהתעלמות מהאמרת מחיר הרפואה".

בכוכבית האחרונה כתוב בסופה ייוהחלטות כנסת שנתקבלו בנדון, ע"פ...". אנחנו

כותבים על-פי שלם ולא בראשי-תיבות.

בעמוד 7-. "החשת הטיפול להשגת פתרון בעיית האשפוז הסיעודי, תוך ניצול הכספים

"בהתאם לתיקון לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש) התשכ"ח-1968

שנתקבל בשנת 1980".

בהמשך אין לנו הערות.

לי יש הערות ניסוחיות ואני אעביר אותן למזכיר הוועדה.

לגבי התוכן - בסעיף ו כוכב שני (עמוד 6), אני כתבתי: .. את שיעור התמיכות

בקופות.

זה לא שיעור. מדובר על כך שייקבע תקציב קבוע ושהוא ירזייב את שני הצדדים,

גם את הקופות מצד אחד וגם את הממשלה מצד שני.

היו"ר די ליבאי;

את התקציב מטעם המדינה?

אי הראל;

כן.

אז זה גודל התמיכה. "את גודל התמיכה בקופות יש לקבוע מראש לפני תתילת שנת

הכספים על-סמך קריטריונים ברורים". אינני מבין מה פירוש הדבר "ובדרך של הסכמה

הדדית תוך מניעת התמקחויות". אם יש משא-ומתן מותר להתמקח. אינני מבין איך

הכנסת יכולה לחייב את האוצר לקבל הסכמה של קופות החולים לגודל התמיכה. הן לעולם

לא יסכימו, הן ירצו אין-סוף.

שי רוזביץ;

הכוונה שמאחורי זה היא שכל הוויכוחים יהיו סמוך להתחלח שנת הכספים ואת שנת

הכספים יתחילו עם הסכמה הדדית, ולמניעת התמקחויות במהלך שנת הכספים.

היו"ר די ליבאי;

כדאי לכתוב את זה. "על משרדי האוצר והבריאות לקבוע לפני תחילת שנת הכספים

את גודלן של התמיכות לקופות החולים על-סמך קריטריונים ברורים".

אי הראל;

הבעיה היא שזה תלוי במשא-ומתן שמנהלים האוצר ומשרד הבריאות עם הקופות לגבי

התקציב שלהן. אם המשא-ומתן הזה לא נערך בזמן, מתחילה שנת תקציב, כל אחד לא יודע

מה יש לו, הוא נכנס להתחייבויות בלי לדעת את ערך התקציב שנקבע לו על-ידי הממשלה,

ואחר-כך מוטלת על הממשלה אחריות להוסיף עוד כסף.

הרעיון של המבקר בדו"ח מורכב משני דברים. קודם-כל צריך לקבוע קריטריונים

לתמיכה ואחר-כך מותר לדרוש במשא-ומתן שהקריטריון יהיה יותר גבוה. לאחר

שהמשא-ומתן הסתיים, תקבע תקציב ואת זה תעביר. שני הדברים האלה לא נעשים כעת.

היו"ר די ליבאי;

אני לא יכול להציע לכנסת לקבל נוסח כזה; ".. ובדרך של הסכמה הדדית תוך

מניעת התמקחויות", ולכן מחקתי את זה.

"על משרד הבריאות לשמור באופן קפדני על המסגרת התקציבית של

קופות החולים, שתיקבע על-ידי חמשרד בתיאום עמן". עם קופות החולים? קופת החולים

מגישה את התקציב?

בוודאי. קופת החולים מגישה את התקציב והמשרד מאשר אותו.

".. יש להקפיד על גביית חובות אשפוז סמוך להיווצרותם".

הדדית. יש גביה של כספים שקופת-חולים צריכה לשלם למשרד לגבי אנשים שהיא

מאשפזת ושאינם חברי קופת-חולים.

כלומר, בין אם החוב הוא מהחבר ובין אם הוא מהמדינה, או בהתחשבנות בין קופות

החולים לבין המדינה.

הממשלה משלמת לקופת-חולים עבור ימי אשפוז. בין ימי האשפוז יש כאלה שהם

חברי קופת-הולים ויש כאלה שאינם -חברי קופת-חולים. נכון?

שי רוזביץ;

לפי הסכם האשפוז האזורי הממשלה משלמת 0.81 פר-נפש של קופת-חולים הכללית,

אבל לא על הקופות האחרות. הקופות האחרות משלמות לקופת-חולים במידה שהן מאשפזות

חולים.

אי הראל;

מאידך קופת-חולים צריכה להעביר לממשלה דמי אשפוז עבור אנשי קופת-חולים

שמאושפזים בבתי-חולים ממשלתיים. זאת הכוונה במלים "יש להקפיד על גביית חובות

אשפוז סמוך להיווצרותם".

קופת-הולים צריכה להעביר לממשלה כסף עבור אנשים שאושפזו בבתי-חולים

ממשלתיים. במציאות היא לא מעבירה את זה ונעשים קיזוזים. קיזוזים בדרך-כלל

עושים מי יודע מתי, וזה משבש את המהלך.

י י הורביץ;

הצרה הגדולה היא הוצאה מותנית בהכנסה.

אני רוצה שכאשר המשרד יקבל מסקנות הוא גם יבין מה רוצים ממנו.

לכן אני רוצה לעבור על הפרק הזה.

בבקשה. בינתיים אנחנו מסתפקים בהערות ששמענו מאנשי המבקר ונעבור לפרק הבא:

ביסוח רפואי לנתמכים.

יי הורוביץ;

גם לנו יהיו כנראה הערות על הפרק הזה.

אני מבקש שתהיינה. אל תניהו שמה שנכתב כאן זה רצון ועדת הכנסת. אתם בהחלט

יכולים לעזור ולשפר ולהרזריף את מה שאנהנו דורשים מהמשרד בעקבות הבקורת. אתם

יכולים גם להיות יותר קונקרטיים, בהתחשב במה שאתם מצאתם. לא נקבל אוטומאטית

מה שתציעו לנו, אלא נשקול, אבל אני מזמין אצלכם בייתוד המלצות. מאהר שאנתנו

חותרים לתת לוועדה "שיניים", כדאי שהממלצות יהיו כאלה שאתר-כך נוכל לרטון מדוע

הן לא יושמו, במקום שאפשר.

שי רוזביץ;

משרד העליה והקליטה, וצריך להיות-. המשרד לקליטת העליה.

ב"ריכוז ממצאים" הייתי מעדיף שבמקום "המשרד לא עשה הסכם הדש" ייאמר: המשרד

לא דאג לחתימת הסכם חדש, או לא פעל לחתימת הסכם חדש.

בעמוד 9, קטע 1: "על משרד הבריאות וקופות החולים לבחון את ההסכמים הכספיים

שביניהם בנושא מימון הביטוח הרפואי לכ-06,000ו נתמכי סעד", אנחנו מציעים להוסיף:

ולפעול לחתימה על הסכמים חדשים.

ולפעול לכך שייחתמו הסכמים חדשים. בין מי למי?

בין משרד הבריאות לבין קופות החולים.

אני מבקש לאפשר לי לעבור גם על הפרק הזה.

סעיף 2 לדעתנו צריך ליפול, כי הוא לא מבוסס על הדו"ח. אם הוא יושמט, גם

המיספור ישתנה בהתאם.

בקטע 3 הישן נכתב: "על משרד הבריאות למצוא דרכים לבטח ביטוח רפואי..".

במלה "ביטוח" חסרה האות ב - בביטוח רפואי.

לגבי בית החולים על-שם הלל יפה בחדרה, עמ' 11, נאמר: "בהקמת מחלקת הילדים

הועלו ליקויים שנבעו בעיקרם משינויים בתכנון ומבנייה ממושכת", וצריך להיות:

ומבנייה מתמשכת.

בסעיף בי - מסקנות הוועדה - בכוכב הראשון, במקום "הוועדה רואה בחומרה רבה"

הוועדה רואה בחומרה את ממצאי מבקר המדינה בדבר הליקויים

בתיפקודם של חדרי הניתוח בבית-החולים הלל יפה, שעלולה להיות להם אף השלכה על טיב

הטיפול הרפואי, ומכאן גם האפשרות של סיכון בריאותי.

לשיקולכם, סיכון בריאותי, או סיכון בריאותי חמור.

בכוכבית הבאה - "הדו"ח הנדון, כיתר הדוח"ות שנדונו בוועדה בנושאי משרד

בנושאים שבאחריות משרד הבריאות.

"הוועדה ביקשה להמציא לה דיווח מפורט בכתב" -

על תיקון הליקויים.

בסעיף ו של ההחלטות, הנקודה אחרי "שבדו"ח הביקורת" בשורה השלישית, מיותרת.

אלה הערותינו לגבי משרד הבריאות. אולי נעבור על הפרק שמתייחס למשרד התעשיה

והמסחר, מאחר שהאנשים שעוסקים בזה נמצאים כאן ויש להם הערות.

בבקשה. עמודים 15 - 16 - ענף השמנים.

בדיון שהתקיים בוועדה נקבע שיהיה דיון נוסף ולא התקיים דיון כזה. התיקון

היחידי שיש לנו הוא בפרק ההחלטות, עמי 17. במקום סעיף 1 שמדבר ורומז לכיוון של

ייצור של שמן, אני חושב שהדבר לא צפוי, ולא רצוי גם. אי-לכך אנחנו מציעים נוסח

"הכנסת מאמצת את המלצות הצוות הבין-משרדי שבדק את ענף השמנים שלפיהן

יש לחשוף את הייצור המקומי של שמן ליבוא מתחרה, בכפוף לסייגים ולהיטלים שנכללו

בהמלצות, כדי להביא לייעול הענף ולהוזלת ייצור השמן בארץ".

מהנוסח הזה בסעיף 1 מתחייב בסעיף 2 למחוק בשורה הרביעית את המלים:

"לפתוח את הענף ליבוא מתחרה".

פסקה 2 תהיה: על משרד התעשייה והמסחר ומשרד חאוצר לדווח לוועדה ולמבקר

המדינה על ההחלטה שנתקבלה, בעקבות המלצות הוועדה הבינמשרדית, עד ליום י' בטבת

התשמ"ח - 31.12.87".

ברשות היושב-ראש אבקש לעבור לפרק: העסקת עובדים תושבי חוץ בישראל (שירות

התעסוקה) ולאפשר למר אבישי להעיר את הערותיו.

בבקשה.

בהחלטה 1 אנחנו מציעים להוסיף אחרי "על משרד הפנים" גם "והמשטרה".

"1. על משרד הפנים לנקוט צעדים כדי להתמודד עם תופעת העבודה של תושבי חוץ,

ללא רשיון, תוך שימת דגש על מניעה מלכתחילה, החוסכת את הצורך בנקיטת צעדים

משפטיים וגירושים". מה אפשר לעשות כאן? בא תייר והוא עובד במסעדה.

יש אנשים רבים שמבקשים רשיון והם מקבלים אותו לתקופה קצובה, ולאחר-מכן לא

מתנהל מעקב אחרי השהות שלהם בארץ.

מה זה "תוך שימת דגש על מניעה מלכתחילה"? האם אני אמנע מזרים להיכנס ארצה?

איך אני יכול למנוע מלכתחילה שהם יילכו לעבוד?

אני מציע שנבחן את המשמעות של זה.

צריך להגיד: והיה אם נתפס אדם. אני משאיר בינתיים את סימן השאלה ליד סעיף

1 בלי להשמיט אותו.

נעבור לפרק הדן במינהל מקרקעי ישראל - הטיפול בגביית חובות.

במסקנה ו אנחנו מציעים לכתוב: "הוועדה רואה בחומרה את אי הסדר השורר

במערכת החשבונות, כולל המערכת הממוחשבת".

אנחנו מציעים למחוק את המסקנה האחרונה.

בעמוד 20, בסוף קטע 1 אנחנו מציעים להוסיף: "על מינהל מקרקעי ישראל לבדוק

מחדש את נהלי הפעלת המערכת הממוחשבת במטרה למנוע אפשרות של שמוש לרעה בה".

זה קשור לגביית חובות?

כן.

סעיף 4 לא נדון בוועדה.

כן, אבל זה כבר עלה לפנינו.

היועץ המשפטי לממשלה ביקש אז שהות לטפל בדו"ח.

אחד מחברי-הכנסת ביקש להעלות את הנושא על סדר-היום, ונדמה לי שגנז אני

רציתי, ואז הפניתי את תשומת-לב מבקר המדינה שהדו"ח נמצא על שולחנו של היועץ

המשפטי לממשלה. דברתי עם מר חריש, הוא אישר זאת וביקש שהות לטפל בדו"ח. לכן

סעיף 4 לא שייך לענין.

אם כך, צריך גם להתייחס לכוכב השני של מסקנות הוועדה, "פרט המלמד על כלל

הניהול", משום שזה מרמז לאותו כיוון. כשאני כתבתי את זה חשבתי שכבר הצטברו

עדויות נוספות על מה שמתרחש במינהל.