הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מס' 245



נוסח לא מתוקן



מישיבת ועדת משנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ב' טי בתמוז התשמ"ז - 6.7.87, בשעה 00;9

הברי הוועדה;

ר' איתן - היו"ר

די תיכון

מוזמנים;

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

מי שמיר - מנכ"ל המשרד לקליטת העליה

י' אבישי - משרד מבקר המדינה

ני בן-צבי - ממונה ארצית על נושא עולים, שירות התעסוקה

מי בן-ישר - מפקוז אחראי לקליטת תלמידים אתיופים בחינוך הדתי

מי ברכיהו - משנה למנכ"ל מחלקת העליה והקליטה, הסוכנות היהודית

ר' גאון - משרד האוצר

זי גינדל - מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

אי דוניו - שירותי רווחה, הסוכנות היהודית

עי עין-דור - משרד מבקר המדינה

יי הדני - מנהל החינוך הדתי, משרד החינוך והתרבות

טי ילין-מור - משרד העבודה והרווחה

עי כץ - משנה למנכ"ל שירות התעסוקה

אי כהן - סמנכ"ל המשרד לקליטת העליה

שי לביא - משרד מבקר המדינה

שי צימרמן - משרד הבינוי והשיכון

גי פרבר - משרד מבקר המדינה

מזכיר הוועדה;

בי פרידנר

רשמה;

אי ברק

סדר היום; קליטת עולי אתיופיה - דו"ח 36 של מבקר המדינה



היו"ר ר' איתן;

אני פותח את הישיבה.

אני מבקש ממנכ"ל המשרד לקליטת העליה להתייוזס להערות מבקר המדינה בענין

קליטת יהודי אתיופיה. לאחר מכן נשמע את תגובת משרד השיכון ואת תגובת משרד

החינוך. בבקשה.

מי שמיר;

אם להתייחס לליקויים העיקריים המופיעים בדו"ח הביקורת, נקבע ליקוי שרק בסוף

אוגוסט 1985 הונחה תכנית האב לקליטת העולים על שולחן ועדת השרים. עס סיום

הביקורח בספטמבר 1985 טרם נדונה התכנית על ידי ועדח השרים. ב-23 באוקטובר 1985

התכנסה ועדת השרים לעניני עליה וקליטה ואישרה את תכנית האב עליה השיג המבקר.

היה ליקוי נוסף שבעת עריכת הדו"ח סוכם שמשרד השיכון יקצה 400 דירות

שברשותו בטווח קצר לאכלוט עולי אתיופיה. התברר כי החלטה זו בוצעה רק בחלקה.

הסיבה לכך היתה שגס הכוונה המקורית היתה להעמיד לרשות עולי אתיופיה דירות

שנמצאות במלאי. לאתר בדיקה של הדירות ומיקומן ובהתייחס לתכנית האב הסתבר שחלק

גדול מהמלאי הזה נמצא באזורים החדשים, באזורי פיתוח, במקום שממילא יש מספיק

אתיופים בהתייחס ליכולת קליטת הקבע שלהם, מצב התעסוקה, החינוך וכוי. סוכם על דעת

שני השרים, שר השיכון ושר הקליטה, להימנע מאכלוסן של הדירות האלה והן עברו מיד

לאכלוס אחר, כולל עולים.

היה ליקוי טכני באי התאמה בין הנתונים שלנו לנתונים של משרד השיכון על מלאי

הדיור שהועמד לרשות משרדנו.

היו"ר ר' איתן;

אתה יכול לפרט?

מי שמיר;

אם אינני טועה, היה פער של 211 דירות. אני רואה בענין זה אי התאמה טכנית.

אני לא יודע מה מקור החישון של המבקר. על כל פנים, אין בינינו בעבודה השוטפת אי

הסכמות או אי הבנות לגבי הדירות שלרשותנו. יש בינינו הבנה.

המבקר יצא מההנחה שעומדות לרשותנו יותר דירות 211 דירות יותר. לא עלה

בידינו לקבוע על סמך אילו נתונים של משרד השיכון המבקר הגיע למסקנה הזאת שיש

לרשותנו 211 דירות. מאז אין בינינו חילוקי דעות לגבי מלאי הדירות. זאת אומרת כל

המלאי אוכלס או בתהליך של אכלוס.

ליתר ההערות אהיה מוכן להתייחס אחרי שהמשרדים הנוגעים בדבר - משרד העבודה

ומשרד החינוך - יעירו את הערותיהם, כי הדברים מכוונים אליהם במיוחד.

- היו"ר ר' איתן;

נשמע את משרד השיכון.

שי צימרמן;

כפי שאמר מנכ"ל משרד הקליטה, מה שיש בביקורת הזאת זה בעיקר אי התאמות של

מספרי הדירות בין משרד השיכון למשרד הקליטה. לפני שמשרד השיכון התחיל לקנות את

הדירות הוא נתן דירות מהמלאים שלו, דירות מתפנות שהיו פנויות באזורי פיתוח. אי



ההתאמה בדבר 211 דירות נובעת מהדירות שניתנו בתפזורת בצורה פוזות מסודרת מאשר

לאתר מכן, כאשר ספרו דירות. לכן גם השימוש של ה-211 דירות האלה יה יותר קשה, כי

צריך היה לוזפש לאיזו דירה הכניסו אתיופים וזה היה קשה.

למעשה בין שני המשרדים אין רזילוקי דעות על הדירות. זו היתה בעיקר הביקורת

של המבקר.

היו"ר ר' איתן;

אולי תסבירי איך המשרדים פועלים? ננית שמשרד הקליטה מודיע למשרד השיכון,

נניח, אינני יודע אם זה כך, שצפויים 500 עולים בעוד חודש מאתיופיה או ממקום אחר.

מה עושים? איך מתחילה להתגלגל כל המערכת?

שי צימרמן;

הבעיה היתה שכאשר דיברו על העולים מאתיופיה לא דיברו על כמה מאות אלא על

כמה אלפים. כך שההיערכות לא היתה רגילה והיה ברור שצריכים צעדים יוצאי דופן. ואז

משרד השיכון מאמצעיו חיפש את מה שהוא יכול לתת וזה היה בעיקר דירות באזורי

פיתוח, מה שלא תאם את היעד הזה. כך החלו הדיונים לקבלת תקציב מיוחד לעליה הזאת.

דיונים אלה התארכו קצת ובעקבות זה נוצר איזשהו פיגור כאשר הגיעו העולים.

כאשר מדברים היום על עליה מברית המועצות, הכנו תכניות מגירה לעליה הזאת

שהפתרון שלה יהיה קצת אחר. פה לא צריך להיערך עם מלאי של דירות אלא אם תכניות

על מנת שהעולים ימצאו בעצמם. כאשר באו העולים מאתיופיה היה ברור שאת המלאי צריך

להכין מראש ולכן זה היה תריג ולכן היו גם בעיות.

היו"ר ר' איתן;

נניח שיש דירות ריקות. בנו אותן בציפיות לעולים או מתוך תכנון שבאים עולים.

האם העולים חייבים לעבור מרכז קליטה לפני שבאים לשיכון שלהם?

שי צימרמן;

זה נמצא יותר בטיפול של הסוכנות היהודית.

באופן עקרוני משרד השיכון ומשרד הקליטה נגד אכלוס במרכז קליטה. זאת אומרת,

אנו עד כמה שאפשר יותר בעד הבאת העולה לדירה ולא למרכז הקליטה.

היו"ר ר' איתן;

נניח שהעולים עוברים מרכז קליטה כדי להיות מוכנים לקליטתם בארץ. מה קורה

לדירות המוכנות? יש נזקים? קורה שבאים לדירה וחסר בה משהו?

שי צימרמן;

בהחלט כאשר דירות עומדות ריקות הן בדרך כלל ניזוקות. חלקן היו דירות חדשות

ותלקן לא חדשות.

היו"ר ר' איתן;

אז מה עושים?

שי צימרמן;

משפצים. אין להכניס עולה לדירה שאינה ראויה למגורים.



היו"ר ר' איתן;

אי אפשר להשגיח שלא ייגרם נזק?

עושים מה שאפשר. מתקינים "פלדלת", מציבים שמירה, אבל אי אפשר לשמור הרמטית.

כאשר משפחה צריכה לעבור ממרכז הקליטה לדירה, היא מוצאת את הנזקים בדירה או

שמישהו כבר בדק ותיקן לפני כניסתה?

שי צימרמן;

אם מדובר על דירה של "עמידר" או חברה משכנת אחרת, החברה אחראית לתקינות

הדירה.

כולם יודעים איך הגיעו האתיופים ואיזו הכנה היתה לקליטתם מראש, במיוחד לגבי

מבצע "משה" שבו הגיעו רובם. הם אוכלסו במרכזי קליטה או שהוכשרו מרכזי קליטה

זמניים בדירות שמשרד השיכון העמיד לרשותנו. אחר-כך בא שלב הקבע.

בשלב הקבע הפתרונות שניתנו לאתיופים היו כדלקמן: חלק מהדירות במלאי, כ-700

דירות מהסך הכול שמאוכלסות דרך קבע על ידי עולי אתיופיה הן דירות שהיו במלאי,

רוב רובן באזורי פיתוח, יותר באזורים פריפריים, לא במרכז.

למה?

כי שם ישנו המלאי. עם גיבוש תכנית האב שהביא בחשבון את ישוב הקבע שלהם על

פי קריטריונים של קשר, צפיפות, כמות, תחזוקה וחינוך - כל ההיבטים האלה - סוכמו

מקורות התקציב לרכישת דיור מהשוק. נרכשו בערך 1,600 דירות ואוכלסו בדרך זאת.

הם מששלמים שכר דירה?

כן. זה ייחודי לגביהם בגלל האפיונים המיוחדים שלהם. היום יש בשיכון קבע

.כ-2,300 משפחות וכ-800,ו עדיין בדיור זמני, כאלף במרכזי קליטה וכ-800 במרכזי

קליטה מתקפלים, שחלק מהם יעברו לדיור קבע.

הם חייבים לעבור מרכז קליטה?



מי שמיר;

האתיופים ודאי וודאי לשם הסתגלות. לגבי יתר העליה התהליכים שונים ואנוזנו

בתהליכי שינוי, והדגש הוא על כל מה שניחן לעשות כדי שהעולים יגיעו לקליטה ישירה

ולא יעברו את מרכזי הקליטה. אנהנו עושים במשותף את כל המאמצים.

היו"ר ר' איתן;

מי קובע כמה זמן תשהה משפחת עולים במרכז הקליטה ומתי היא מתאימה להיקלט

בהיים הרגילים?

זה שונה מאוד.

כל מה שאנתנו אומרים כאן בהקשר של דיור ציבורי, אנו מתייחסים למלאי שקיים

באזורים מטויימים או לדירות שהן רכוש המדינה המתפנות מדי פעם עקב זאת שדייריהן

עוברים לרכישה עצמית.

המטלול העיקרי לפתרון שיכול לעולים היום הוא משכנתאות. אמנם משכנתאות מאוד

מאוד סבירות ויש העדפה ברורה מאוד לגבי עולים נוכוז מצבם. הכוונה שמשכנתה שעומדת

לרשות משפחת עולים תכסה עד כדי 95% מעלות דירה סטנדרטית באזורים פריפריים

ובהחזרים נוחים של לא יותר מ-50ו דולר לתודש. למעשה ברגע שהמשפחה מתחילה להתבסס

כלכלית היא עוזבת את מרכז הקליטה ועומד לרשותה המסלול הזה.

היו"ר רי איתן;

זה המודל על משך השהות במרכז קליטה?

מי שמיר;

זה המודל. השוני בשהות במרכז הקליטה נובעת מיכולת העולה להסתדר בעצמו.

היו"ר ר' איתן;

מי קובע זאת? מנהל מרכז הקליטה או ועדה מיוחדת?

מי שמיר;

השהות במרכזי הקליטה על הצד העקרוני לגבי רוב העולים, לגבי אלה שמתפקדים

כלכלית, נקבעה לששה חודשים. המציאות מוכיחה שהקביעה הזאת לא עומדת במבחן, כיוון

שהעולה כעבור ששה חודשי שהות בארץ ובראשית צעדיו אינו מוכן וברוב המקרים גם אינו

מסוגל לקחת על עצמו מחוייבויות של דיור קבע ותשלום משכנתאות.

יש מסלול משני שמאפשר לעולה לצאת לתקופה מסויימת לדיור שכור. כלומר, הוא

מקבל השתתפות של משרד השיכון בסדר יורד על פי השנים בתשלום שכר דירה מסובסד. אם

אינני טועה היום זה 150 דולר לחודש. היום נמצאים כ-3 אלפים עולים בדיור שכור

ביזמתם. לאחר שהם מתבססים הם משתמשים באופציה הזאת של משכנתה ובכך מגיעים

לדיור.

היו"ר ר' איתן;

אני מבקש לשמוע את תגובת משרד החינוך והתרבות לדו"ח הביקורת.



מי בן-ישי;

הדו"ח מדבר על כתות קלט. היום פרט למקרים בודדים, הילדים האתיופים משולבים

בכתות וכמעט שאינם נמצאים בכתות קלט. יש מקרים מיוחדים שילדים נמצאים בכתות קלט

וזה כיוון שכושר הספיגה של בית הספר איננו מסוגל לקלוט את התלמידים האתיופיים.

הגענו למסקנה שהאפשרות המכסימלית לקלוט ילדים זה 30% בבית ספר. זו האינטגרציה

הרצויה. כאשר אנחנו נתקלים במקומות ישוב בהם יש בית ספר ממלכתי דתי אחד ואחוז

הילדים האתיופיים מגיע למעלה מ ,50-40%-ויש תופעות כאלה בנצרת או בעפולה, אין

ברירה אלא ליצור כתות קלט. אבל בכל מקום שהילדים יכולים להשתלב בכתות, הם

משולבים בכתות. הום יש 6,200 תלמידים כמסגרת החינוך הממלכתי דתי.

שונה המצב בחינוך העל-יסודי. רבים מהילדים בתינוך העל יסודי נמצאים במוסדות

עליית הנוער. שם קוראים לזה כתות אולפן. כי היידע הנדרש להגיע לכתות ט-י הוא

יידע שונה. צריך ללמד אותם את השפה והמושגים שהם לא רכשו, ולכן יש צורך להכניס

אותם לכתות קלט ולשלב אותם בהדרגה. גם מכון סאלד שבוזן נושא זה הגיע למסקנה

שהשילוב צריך להיות אטי ולא בבת אחת.

כיוון שדובר על חוסר האפשרות לאינטגרציה אני רוצה לומר שהחינוך הדתי הזהיר

והודיע לגופים השונים, בעיקר למשרד השיכון ולמשרד הקליטה, שיש להתחשב ביכולת

הספיגה של החינוך הממלכתי הדתית. הצענו רשימה של ישובים שכדאי להעביר אליהם

משפחות על מנת שיוכלו לקלוט אותם במערכת החינוך. כנראה למשרד היו שיקולים אחרים.

היו"ר רי איתן;

אין קליטת תלמידים אתיופים בבתי ספר ממלכתיים לא דתיים?

עי עין-דור;

בשנה הראשונה רק בחינוך הדתי ואחר-כך כרצונם. אנו לא יודעים מי קבע את

ההסדר הזה.

מי שמיר;

עם תחילת הגל הראשון של העליה שר החינוך דאז, זבולון המר, קבע שכולם יילכו

בשנה הראשונה לבתי ספר ממלכתיים דתיים.

היו"ר ר' איתן;

נניח שהקיבולת של בית ספר ממלכתי-דתי בבאר-שבע למשל איננה מאפשרת קליטת חלק

מהילדים שנמצאים במרכז קליטה, איפה הם ממשיכים ללמוד? במרכז הקליטה?

מי בן-ישר;

הם לומדים בבתי הספר. יכול לקרות שיהיו כתות של תלמידים אתיופים בלבד,

ולכתות אלה אנו קוראים כתות קלט.

היו"ר ר' איתן;

באה משפחה למרכז קליטה, יש לה ילדים מכתה אי עד חטיבת ביניים. מה קורה אתם?

אי בן-ישר;

הם נרשמים לבית ספר ממלכתי-דתי ונכנסים לבית הספר.



היו"ר רי איתן!

אין להם שלב הכנה במרכז הקליטה?

אי בן-ישר;

איו.

היו"ר ר' איתן;

הם לומדים עברית בכתה ת'?

כן. אבל אם מספר האתיופים גדול, ייתכן שלא נשלב אותם בכתה של ותיקים ונקים

להם כתת קלט.

היו"ר ר' איתן;

כלומר, אין שלב של הכנה, והילדים הולכים ישר לבית הספר ומשתלבים ב:כתה?

אי בן-ישר;

כן. הם נכנסים ישר לבית הספר. בית הספר מקבל לצורך כך הקצבת של שעות

מוגבלת שבה יכול לתת שיעורי עזר או לקבץ מספר תלמידים כדי לתת להם את הנדרש

להשתלב בכתות.

היו"ר ר' איתן;

מהנסיון, השיטה הקיימת יותר טובה מאשר לעבור שלב של הכנה?

אי בן-ישר;

אנתנו חושבים שזה יותר טוב בוודאי מברזינה הברתית. ייתכן שזה גורם לקשיים

לימודיים אבל מתגברים.

היו"ר רי איתן;

נכון שבשלב הזה הם כבר נמצאים עם בני הארץ אבל הם נמצאים בפיגור גדול מאוד

תרבותי והשכלתי?

כן.

זה לא מפריע להשתלבותם?

זה בהחלט קשה. עשינו שיקול של הפסד כנגד שכר. לכתה שכולה אתיופים יש מחיר

תברתית. התלמידים מקבלים שיעורי עזר ובמסגרת זו משתדלים להשלים את מה שחסר להם.



י' הדני;

כל העליות שהגיעו למדינת ישדאל נקלטו כך. באים ישד אל בית הספר באזור

המגורים ושם בהתחלה קולטים בכתות קלט, כתות אולפן מיוחדות, עד שמקבלים את

היסודות הראשוניים ואז משתלבים. לגבי אלה היה דבר יוצא דופן, שהקימונו מועצה

חינוכית של 8 ותיקים מבני העדה, ובהם נועצנו בשאלות המרכזיות. בניגוד למה שאתה

מרמז, הם קיבלו החלטה הפוכה. שאלנו איפה יקלטו בוזינוך העל י.סודי, והם אמרו בבתי

ספר עליתיסטיים, בישיבות התיכוניות. פה הפער הכי גדול. אמרנו שאנחנו מוכנים

להערך לענין הזה, אבל אי אפשר להגיד לישיבת כפר הראייה או לישיבת אור עציון לקבל

את הילדים האלה ולהכניס אותם לכתה יי. הם לא למדו פיסיקה למשל עד עכשיו. לכן הם

מקבלים עזרה בכתות אולפן ומשתלבים. בכל אופן, זה מה שרצתה המועצה החינוכית של

יהודי אתיופיה ובכיוון זה הלכנו. נסיון מראה שזה היה סיפור מוצלח.

היוייר רי איתן;

מה ההפרש באחוזים בין ממוצע ההשכלה של בחור בן 15 עולה מאתיופיה בהשוואה

לבן אותו גיל בארץ?

י' הדני;

אם נשווה לעליות אחרות, אין להשוות לאף עליה.

היו"ר ר' איתן;

מה זה עליות אחרות? רוסיה או אמריקה?

י' הדני;

אני יכול להשוות לעליה של צפון אפריקה מהרי האטלס. אין להשוות את שנות

הלימוד הפורמליות של העליה בשנות החמישים מהרי האטלס לעליה האתיופית. העירוניים

שבהם, והם מעטים, אם הוא בא עם נתון של מספר שנות לימוד, זה פחות או יותר קביל

בהשוואה לאוכלוסיה כזאת. אבל האחרים גם אם הוא בא עם נתון של תשע שנות לימוד,

ייתכן מאוד שזה חודש בשנה, כי המשק היה זקוק לו וזה דבר טבעי מאוד שהוא יירתם

יותר לעזרת המשק. היתה תופעה שדווקא הילד הטוב במשפחה למד פחות.

היו"ר רי איתן;

כמה זמן צריך ילד אינטליגנטי כדי לסגור את הפער?

א' בן-ישר;

תלוי ברמת הכתה.

י' הדני;

יש על כך מחקרים מעניינים. ילד מגיע לסקירת הפער בין המצב חנתון שלו לבין

הפוטנציאל שלו ברמת גילו בטווח מהיר מאוד, דהיינו חודשים. אני לא מדבר על ילדי

עולים. נדבר על הילד שלי ועל הילד שלך. אם ילד לא בא לכתה אי ובי, ישב בבית

ועסק בעיסוקים אחרים, הוא יבוא לכתה גי, וההערכה שתוך כמה חודשים יגיע לרמה שהיה

מגיע אליה גם אם היה לומד בכתות אי ובי. אני אומר זאת על סמך מחקרים שנעשים בכל

העולם. לגבי ילדי עולים הבעיה שונה, כי יש פה הקליטה הלשונית.

היו"ר רי איתן;

אני שואל שאלות אלה לא כדי להקניט אלא כדי לדעת. להערכתי, ככל שהכתה גבוהה

יותר כך קשה לסגור את הפער.



יי הדני;

נכון.

כמה זמן לוקח לסגור את הפער בכתה יי?

י' הדני;

החלטנו שבחינוך היסודי בכתות אי-ו' או אי-ח' לא רוצים לקיים מעבר לשנתיים

את כתות הקלט, אלא אחרי שנתיים מכסימום צריך הילד להשתלב בכתה, כי ההנחה היתה

שתוך שנתיים סוגר את הפער. בעליות קודמות שנה. יכול להיות שבמתמטיקה הוא מגיע

לסגירת הפער בשלב יותר מוקדם מאשר בקליטה הלשונית.

לגבי העל יסודי אנחנו אומרים במפורש שהפער לא ניתן לסגירה עד י"ב אם נקלט

בכתה יי, ואז כתת הקלט תלווה אותו עד כתה י"ב.

היו"ר ר' איתן;

כמה מקבלים בממוצע יחסית לתלמידים אחרים תעודות בגרות?

אי בן-ישר;

אין לנו נתונים על כך. הם בתחילת הדרך. יש חלק במינהל הסטודנטים במסגרת

תכנית מסמ"ם, יש שגורמים בבית ספר מקצועי את התכנית המקצועית, כאשר התכנית

הלימודית היא ברמת חי. היום יש תלמידים בעליית הנוער שמתקרבים לכתה יי, כאשר

יוכלו לגמור חלק מיחידות הלימוד אבל לא את כולם. יש הקלות מיוחדות ובחינות

מיוחדות בעיקר בתחום המקצועי.

היו"ר ר' איתן;

יש לכם נתון מספרי בשנים האחרונות כמה קיבלו תעודות בגרות?

אי בן-ישר;

לא תעודות בגרות, תעודות מקצוע. אין לנו נתונים, אוכל להמציא אותם.

אני רוצה להתעכב עכשיו על הקשיים שאנו נתקלים בהם; ו. ויסות הדיור שלא נעשה

בהתאם לצרכים השונים, כאשר ראינו שרוב התלמידים ביקשו להמשיך בחינוך הדתי. 2.

בעיות של מימון. התלמידים אינם משלמים אגרת שירותים והדבר מכביד מאוד על בתי

הספר. אמנם משרד הקליטה בדרך כלל משלם 60 שקלים לתלמיד לשנה אחת, אבל סכום זה

איננו מספיק ובמקרים רבים לא מגיע, ואז בתי הספר מתמודדים עם קשיים רבים כאשר לא

יכולים להוציא ילד לטיול או לא יכולים לתת להשתתף במלאכה או בחקלאות. ועדי

ההורים מנסים לסייע אבל זה לא עוזר לקליטת הילדים. 3. בעיה נוספת היא הקושי

במעבר ממרכז קליטה לדיור קבע. במרכז הקליטה היה מי שדאג להם לבעיות כלכליות,

סוציאליות והינוכיות. כאשר הם עוברים לדיור קבע לפתע כל הגורמים האלה נעלמים

ואין מי שיסייע לעולים האלה. הם עדיין לא במצב כזה שיכולים לדאוג לעצמם. לכן

הילדים באים לא מטופלים מבחינת לבוש ואוכל ואפשרות כספית לסייע להם. כאן צריך

לחשוב על פעילות הדרגתית טובה יותר שתכשיר אותם לאט לאט ושהמעבר לא יהיה כה חד,

4. עליית הנוער מגבילה היום את הקליטה. אם קודם יכולנו לסמוך על כך שהילדים

הזקוקים לכך , בעיקר ילדים ממשפחות חד-הוריות, ייקלטו בעליית הנוער, היום עליית

הנוער מגבילה את הקליטה במוסדותיה והדבר פוגע בילדים אלה. כי הפער בינם לילדים

הוותיקים הוא גדול מאוד ולא מסייע לקליטתם הטובה. 5. לא הוקצב שום תקציב במסגרת



החינוך הדתי כדי לפקח על הנושא ולהכין תכניות. אנו סבודים שהמסגרת הזאת דודשת

יותר משני הקנים. אף על פי כן נכתבו תכניות מיוחדות לעולים האלה ויש טיפול, אבל

הוא נעשה על חבון כל מיני תקנים אחרים ובהתנדבות.

יי הורוביץ;

לאחר שהוכחת שהצטברו בעיות בשיבוץ העולים בחינוך הממלכתי-דתי, הלא מלכתחילה

זה היה נראה קשה מאוד במובן מסויים, כי עם הבעיות שאנחנו מכירים אותן בנושא של

יהדות, כאשר אתה משבץ את הילדים האתיופים בבית-ספר ממלכתי דתי שבו אולי הרגישות

לבעיות יהדות וגיור ובעיות שאנו מכירים אותן גדולה יור, אז נראה שאתה מגביר את

הבעיות ולא מקל עליהן. על רקע זה הייתי רוצה לשמוע מה הלקח שמצטבר, והאם זה טוב

או לא לרכז ילדים אתיופים בחינוך הממלכתי-דתי.

בדוייח שלנו כתוב על בעיות שיבוץ. אם נאמר שבשנה הראשונה הילדים צריכים

להיות בחינוך הדתי ולאחר מכן יכולים לבחור, בעמי 696 בדו"ח שלנו נאמר שמסתבר

שכאשר רוצים להעביר מבית ספר דתי לבית ספר רגיל, אין בית ספר לא דתי.

יש נשירה גדולה מהחינוך הממלכתי-דתי. האם יש לכם נתונים שמצביעים על נשירה

של ילדי אתיופיה לעומת החינוך הממלכתי? אצלנו בדו"ח כתוב שהילדים שובצו מתוך

הנחה שהמשפחה תחליט. באיזה אופן מאפשרים למשפחה לממש את הבחירה החופשית ללכת

לחינוך ממלכתי או ממלכתי-דתי?

לפי מה שידוע לנו, עומד להתפרסם דו"ת של מכון סאלד שמראה על בעיות קשות של

תלמידי אתיופיה בלימודים שלהם. כפי ששאל היושב-ראש בלי לקרוא את דו"ח סאלד, ככל

שהכתה עולה הפערים גדולים יותר לא רק בשיבוץ הראשוני אלא אם התחיל קודם, וזה

מעמיד בסימן שאלה את ההישגיות של הלימודים עם כל הקשיים הרבים שקיימים.

בדו"ח שלנו בעמודים 700-699 נאמר "בשנת 1984 לא נעשו פעולות של הדרכה והכנה

מוקדמת של המורים הקולטים. לעתים ניתנה ההודעה לבית ספר שעליו לקלוט מעולי

אתיופיה סמוך מאוד למועד הגעתם... חוברת של המחלקה לחינוך מבוגרים והאגף לתרבות

תורנית, הכוללת פרקים על הרקע הדתי של יהודי אתיופיה, יצאה רק לקראת סוף התשמ"ה,

והפצתה בקרב מורים בבתי הספר חלקית בלבד. מדריך למורה, שהוכן על ידי האגף

לתכניותלימודים, אינו כולל חומר רקע על תרבות העדה, אורח חייה ומנהגיה". האם

לנוכח הממצאים שמכון סאלד יצביע עליהם לא מתחייבת הפקת לקחים מהתקופה שבה הצסבר

החומר?

אם האינפורמציה נכונה, מדוע החליטה משרד החינוך לסגור במועד שהחליט לסגור

את כתות הקלט, חוץ מבאר-שבע? האם יש לכם, לאגף התורני או למשרד החינוך, השוואה

כלשהי לערד ששם נקלטו האתיופים בבית ספר ממלכתי והטענה שהיתה הצלחה? האם יש לכם

השי ואות?

אני אבקש להצטמצם כי אני צריך לצאת בעשר לוועדת החוץ והבטחון וחבר-הכנסת דן

תיכון יחליף אותי.

יש שני היבטים לענין: ההיבט החוקי של תקנות החינוך וההיבט הענייני הייחודי

לקליטת העליה הזאת. כאשר נאמר שאולי ישנה אופציה בפניהם להחליף את מגמת החינוך,

זו אופציה שקיימת לפני כל אזרח אחת לשנה סמוך למועד הרישום ברשות המקומית. נוסף

לזה נערכות פעולות הסברה לציבור הזה כדי שיבינו את חוקי החינוך ואת דפוסי התהליך

החינוכי במדינת ישראל.



היו"ר רי איתן;

מי עושה את ההסברה הזאת?

יי הדני;

אנשי המחלקה לחינוך מבוגרים ואנשי משרד החינוך שבאים במגע עם האוכלוסיה.

היו"ר ד' איתן;

זו הסברה יעילה? מקצועית?

יי הדני;

אין התמחות מיוחדת. זה מוסבר גם בעתונות שלהם.

עניינית, הפער בינם לאוכלוסיה הדתית בישראל קיים. הפער הוא גם דתי לא רק

בגלל הגיור. דרך אגב, בוזיבוך הדתי הבעיה לא קיימת, כי מלכתחילה הבחינו שאין

מטפלים בבעיה הזאת בחינוך, וזה היה דעת הרבנות. אתה קולט אותם ולא בודק אם גוייר

או לא. אבל יש פער דתי. בעיניהם הם הרבה יותר דתיים מהדתיים ביותר שלנו.

היו"ר ר' איתן;

לפני שהם באו או אחריש הם באו?

גם אחרי שבאו.

הי וייר רי איתן;

באתי ופיה הם דתיים?

יי הדני;

באתיופיה הם מאוד דתיים לפי המושגים שלהם.

היו"ר רי איתן;

ולפי המושגים שלנו?

י' הדני;

לפי המושגים שלנו זה פלאנטה אתרת. למשל, היהודי הדתי במדינה אוכל בשבל

אוכל יותר חכם בשביל עונג שבת. פלטה של שבת שעליה אתה מחמם מבעוד יום, בשביל

האתיופי זה אסון, צריך לאכול בשבת רק אוכל קר. הפער הוא פער רציני מאוד. על פי

זה תבין שאם הם היו נקלטים בממלכתי הפער היה עוד יותר גדול.

על כל פנים, הרשות נתונה להם אחרי שנת הקליטה הראשונה לעבור.

אני מעריך שבחינוך הממלכתי היסודי במדינת ישראל יש כ-200 תלמידים אתיופים.

בערד יש מעט. בעיקר נמצאים בממלכתי-דתי. המספר הגדול שנמצאים בממלכתי זה בנצרת

עילית, בעפולה, בבת-ים ובחולון, אבל בעיקר בנצרת. בנצרת הדבר נבע מכך שיש לנו

שני בתי ספר, אחד מהם של חב"ד, שמשום מה היתה בעיה והם לא קלטו. ניסינו לשכנע

ולא הצלחנו. בית הספר הממלכתי דתי המקומי קלט והגיע ל-4%. מעבר לזה זה לא טוב

גם אליבא דידם ונוצרה בעיה. משום כך בהסכמתנו הם כוונו לכך שמי שמעוניין יילך

לממלכתי. אותו הדבר היה בעפולה. הצענו להם שמי שמעוניין יילך לממלכתי. הממלכתי

ראה שיש בעיה והציבו מנהל דתי לבית הספר.

אני חושב שמוקדם לדבר על סיכומי מחקרים. אפילו במוזקרים

של מכון סאלד יש שינוי כיוון. בהתחלה דיברו על סיום כתות קלט והיום מדברים על

האטה בסגירת כתות הקלט. לפי דעתי מוקדם לדבר על זה. יזמנו מחקר על הדפוסים

והמנהגים הדתיים, כי אנחנו יודעים שהמורה הדתי מדבר מתוך הדפוסים שלו ויש בעיה.

המורה הטוב ביותר לפי הדפוסים של הילד האתיופי עלול גם כן לטעות. לדוגמא, אני

חשבתי שהחג הכי חשוב להם הוא חג הסיגל שלא קיים אצלנו. כדי להתחבב עליהם דיברתי

על הסיגל ופתאום כולם הסתכלו עלי בפנים חתומות, כאילו לומר שאדבר עליהם כמו

לילדים רגילים.

אני אדבר מהאספקטים של משרד העבודה. קורסי הטרום-מקצוע אחרי ספטמבר 1984,

לפי הערת המבקר, נוהלו על פי תכניות הלימודים שהוכנו במיוחד על ידי האגף. הטענה

שרוב המורים והמדריכים במסגרת הזאת לא הוכנו מספיק מבחינה פדגוגית , לא קיבלו

הכשרה מתאימה שנדרשת לתכנית הזאת. הכנו תכניות לימוד מיוחדות ומסגרות לימוד

מיוחדות לאתיופים כדי להתמודד עם הבעיות שקשורות באוכלוסיה הזאת. אנחנו גם

הקימונו צוותים מיוחדים משותפים אינטגרטיביים לנסות לתקוף את הבעיה מכמה צדדים.

בצוותים השתתפו נציגי משרד החינוך ומשרד הקליטה.

באמצעות צוותים אלה ניסינו להביא להתאמת המורים והכשרת מורים להתמודד עם

קליטת העולים. במסגרת זו התקיימו ימי עיון כלליים לכל הגורמים בשטח, אנשי משרד

הקליטה, עליית הנוער ורשתות החינוך. אחר-כך קיימנו מספר ימי עיון במחוזות. לאחר

מכן היומפגשים של כל צוותי ההוראה כולל המדריכים המקצועיים. היו פגישות תקופתיות

עם צוותי ההוראה וההדרכה בדיונים עם המפקחים בבתי הספר. אחת לכמה שבועות יצא

חוזר ובו הנחיות למדריכים על מאפייני האוכלוסיה הזאת.

הופצו לבתי הספר דפי הערכה שנבנו במיוחד לאוכלוסיה זו שבאמצעותם אפשר יה

לעקוב אחרי תהליך ההוראה ותהליך הלמידה לגבי התלמידים. עם השנים הנסיון הצטבר

ואני חושב שהיום זה לא מהווה בעיה מיוחדת, אם כי בתחילת הדרך היו בעיות. השתמשנו

במורים המדריכים הקיימים והבעיה של ההכשרה היתה בעיה שעם הזמן נפתרה.

היו"ר ר' איתן;

איך שלא יהיה, רובם מגיעים אליכם אחרי שהיה ארוכה יותר?

זי גינדל;

האתיופים היו מגיעים אלינו אחרי שהיה באולפן. יש לנו שתי קבוצות שאנו

מטפלים בהן; יש קבוצה של צעירים מגיל 18 עד 26 ויש המבוגרים מעבר לזה. לכל אחת

מהקבוצות יש תכנית שלה.

1. 150 שעות של שיפור העברית והתאמה למושגים

הטכניים, היכרות ראשונית עם הנושא של הכשרה מקצועית; 2. הכשרה של 500 שעות שיש

התנסות רב-גונית בכמה סוגי הכשרה, הייתי אומר סדנה רב-תכליתית, כדי שאדם יוכל

לעבור מספר מקצועות גם לגבי ההיכרות שלו וגם לגבי ההבנה שלנו מה מתאים לו; 3.

הכשרה משלימה.

לגבי הצעירים בגילאי 26-18, יש חלוקה לחסרי השכלה או השכלה מ-1 עד 9 שנות

לימוד ומ-9 עד 12 שנות לימוד. מ-1 עד 9 שנות לימוד - שנתיים הכשרה. שנה אחת

שהיא שנה של העשרת היידע בעברית וחשבון תוך כדי התנסות מעשית בסדנה הרב-תכליתית.

השנה השניה זו שנת לימוד המקצוע.

אלה התכניות שהכנו ובאמצעותן מכשירים אותם. זה לגמרי שונה מהאוכלוסיה

הרגילה.

בקשר לרמת השליטה של הנקלטים אצלנו בעברית. טענת המבקר היא

שהאגף לא הגדיר את רמת השליטה המינימלית שנדרשת בשפה ומשום כך נוצרו בעיות.

אמנם בעיות נוצרו ונכון שלא הגדרנו. היו לנו שתי אפשרויות: או להגיד למועמד,

אין לך הרמה המתאימה בעברית ולפלוט אותו. האפשרות השניה היא לקלוט אותו. קבענו

כמדיניות לקבל את כל מי שמגיע אלינו עם כל הבעיות שיש. אלא כדי לנסות להתמודד עם

הבעיה הזאת תילקנו את זה לקבוצות לפי רמות מסויימות עד כמה שאפשר מבחינת רמת

העברית. בנושא זה הילקנו לקבוצות יידע לפי רמה בעברית כדי, לנטות לקדם אותם

בנושא.

חבר-הכנסת דן תיכון יחליף אותי תיכף בניהול הישיבה. לפני שאני עוזב אני

רוצה לתת סיכום ביניים או חוות דעת אישית שלי על כל הנושאים האלה.

אם אינני טועה, בנושא הזה של קליטה תוץ מהממשלה שמקצה משאבים, מטפלים

קליטה, שיכון, חינוך ועליית הנוער. אינני חושב שיש אחד

שמרכז את כל הגורמים האלה. לדעתי זאת הבעיה. נחזור לדו"ח הזה ולהערות האלה בעוד

שנה בדיוק עם אותם הדברים פחות או יותר. כי אם לא יחיה גורם אחד שמרכז את הנושא

והוא קובע את הדברים ומטפל בדיור, וקובע מי יילך ללמוד והיכן, נחזור בדיוק לאותן

הבעיות. אני חושש להגיד שזו בעיה פוליטית.

קו התחלה. בצורה הנוכחית שהדברים מתנהלים הם לא מקבלים קו

התחלה ממוסגר במסגרת המקום שהם נמצאים בו מהגעתם ארצה, אם זה מרכז הקליטה או אם

זה מקום אחר. בעצם זורקים אותם למים ואומרים להם, תסתדרו. אני חושב שמה שמוציאים

על השיטה הנהוגה היום הוא לא יותר זול ממה שהיו מוציאים אם היו פותחים כתות

ללימוד עברית לדברים בסיסיים ואחרי שלושה חודשים משלחים אותם למוסדות הרגילים.

מוכרחים שיהיה כוח הוראה מומחה במקצוע לטפל באנשים אלה ולא שבית ספר בבאר-שבע

ינהג כך ובנצרת ינהגו אחרת. אני מבין שקו ההתחלה חזה איננו. יש פה גם בעיה של

אחידות. אם אין אחידות בהבאת עולים אלה לתרבות הממוצעת הנהוגה במדינת ישראל, הם

תמיד יימצאו בפיגור, והפיגור הזה יגרום להם תמיד לבעיות רציניות גם בעבודה, גם

בלימודים ובכלל בהשתלבותם.

זה סיכום הביניים שלי. אני מעביר את ניהול הישיבה לחבר-הכנסת דן תיכון.

נקבע המשך לישיבה זו.

אני נציגת הסוכנות היהודית ורוצה להגיב בקשר לקו התחלה. החלק הראשון של

הבאת העולים נמצא בסוכנות היהודית. זה לא נחשף בדו"ח המבקר. לגבי ההערכה שלך שלא

קיים קו התחלה אני רוצה לומר שיש תכנית במרכזי הקליטה שנקבעה לשנים-עשר חודשים

והיא מקיפה את אוכלוסיית העולים. אם אתה מגדיר קו התחלה לגבי הילדים בבית הספר,

זה נכון, כי המגע הראשון שלהם הוא במערכת החינוך, אבל לא כך לגבי כל המשפחה. יש

קו התחלה במרכז הקליטה.

תהיה לכם עוד הזדמנות להתייחס לשאלה זו.

אני מצטער שלא חייתי בחלק הראשון של הישיבה ואם אחזור על דברים שנאמרו,

תעירו לי.

אדוני מנכ"ל משרד הקליטה, מדברים על קליטת עליה אבל ממעטים לעשות. והנח

לימים מגיעה עליה גדולה ממקום מסויים ואנו חוזרים על כל השגיאות שעשינו בשנותיה

הראשונות של מדינת ישראל. יש מי שאומר שאנחנו חוזרים על אותן השגיאות במדוייק



ולא למדנו דבר ואותן הבעיות נשארות וקיימות. האם זה נכון או לא נכון? אומרים שאת

השגיאות שעשינו לגבי יהודי אתיופיה עשינו לגבי יהודי מרוקו. האם נערכתם לקליטת

עליית אתיופיה תוך הפקת לקחים מקליטת עליות אחרות או שחשבתם שזו העלית מרוסיה?

מי שמיר;

התשובה היא כן, למדנו. כמובן, אני מדבר על התקופה בה אני נושא באחריות

בנושא זה. זה חופף תקופה חשובה מאוד בתהליך הקליטה של האתיופים שהוא תהליך מטבע

הדברים מתמשך.

השאלה אם יש קיבוץ גלויות או גלויות מקובצות.

מי שמיר;

ביסוד הפעילות עומדות הנחיות של תכנית אב שלא נפרט אותה כאן, אבל צריך לומר

שמבחינתנו היא מהווה את ההוכחה ואת המסמך שכן התייחסנו התייחסות עניינית ומעמיקה

לאותן השאלות שהיו בשאלתך.

אם יורשה לי לומר משהו לגבי מצבם היום, והאמירה הזאת תתמוך בהערכתנו כי לא

נעשות אותן השגיאות - על כל פנים, מתוך כ-4 אלפים יחידות משפחה מקרב האוכלוסיה

האתיופית, נמצאות היום בדיור קבע כ-2,300 משפחות.

במקובץ או בנפרד?

מי שמיר;

הפיזור שלהם הוא בכ-35 רשויות מקומיות.

אפשר לקבל מפה שעל פיה נוכל ללמוד כמה יהודים אתיופים מצויים בכל עיר ועיר

בישראל?

מי שמיר;

אני יכול להגיד כבר עכשיו, אבל אני יכול לתת מפה. על כל פנים, כפי

שאמרתי, הכוונה ליישב אותם ב-55 רשויות. באותן 2,300 משפחות, הסטיה מתוך התכנית

היא 335. זאת אומרת יש לנו סטיה לא יותר גדולה מאשר 2-15% מהתכנית שהצבנו

לעצמנו. אגב, זה לא כולל אותם אנשים שבאופן זמני וארעי עדיין נמצאים במספר

ריכוזים בגלל היותם במרכזי קליטה שאמורים להתפנות.

הי.וייר די תיכון;

זה טוב שהם נמצאים במרכזי קליטה?

מי שמיר;

זה לחלוטין לא טוב. הקביעה על דעת כולם היא ליצור מצב של קהילות על פי

גודל הישוב ומצב התעסוקה, סדרי גודל בין 50 ל-200 משפחות כאשר 2 עד 5 משפחות

בקירבה מיידית ואחר-כך מפוזרים במסגרת הישוב עצמו. התכנית הזאת לגבי דיור קבע

הולכת ומתגשמת. יש סטיה מהאופטימום של לא יותר מ.12-15%-



היו"ר די תיכון;

תוך שנה תוכל לקוות שבעיות הדיור שלהם ייפתרו?

מי שמיר;

לא. כרגע אנחנו בעיצומו של תהליך של הבטהת אלף דירות.

ממי?

מהאוצר. ייתכן שנוכל לקבל סיוע מהסוכנות היהודית. זה היעד שלנו למשך השנה

הקרובה.

היו"ר די תיכון;

יש להשיג היום אלף דירות במדינת ישראל?

שי צימרמן;

יש.

היו"ר די תיכון;

יש אלף דירות ריקות שאפשר לקנות אותן?

שי צימרמן;

כן.

היו"ר די תיכון;

אלה דירות נר?

שי צימרמן;

כן.

היו"ר די תיכון;

לימים הייתי יושב-ראש מועצת המנהלים של שיכון ופיתות וקנו 250 דירות

בבאר-שבע, כנראה לגל הראשון של העולים מאתיופיה. נדמה לי שזה היה ב-984ו. תשבתי

ש-זו היתה שגיאה נוראה לרכז 200 משפחות בשניים-שלושה בלוקים בבאר-שבע. לכן אני

שואל אם חוזרים על השגיאות או לומדים? אתה יכול לדווח לנו בשנה הבאה שבעיית

הדיור נפתרה? גבי צימרמן יש לכם תקציב?

שי צימרמן;

זה דו-שיח שצריך לנהל עם האוצר.

גברתי מהסוכנות, האם תוכלו לסייע לקליטת יהודי אתיופיה בתחום הדיור?

אני לא מרגישה את עצמי כמי שיכולה לענות על השאלה הזאת כי אני מייצגת את

המערכת המקצועית.

נציג האוצר, מר גאון, התעוררה בעיה. לצרוך קליטתם הטובה של יהודי אתיופיה

דורש משרד הקליטה אלף דירות נר. כמה זה יעלה את מדד המחירים לצרכן בטוף? האם

תיענו בהיוב?

היה סיכום אצל הממונה על התקציבים ש-500 דירות תרכוש הממשלה ו-500 דירות

תרכוש הסוכנות.

היו"ר די תיכון;

מר שמיר, אומרים שהבעיה נפתרה. אני אומר שהבעיה מתחילה.

מי שמיר;

יש צורך בתקציב לאלף דירות. 200 הוכשרו ומשרד השיכון נערך להעמיד אותן

לרשותנו. אנחנו במשא ומתן עם הסוכנות היהודית בעקבות הדיון אצל ראש הממשלה עם

נציג חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לגבש תכנית למימון כאלף דירות. לאחר מכן

ישוחררו 800 יחידות במרכז קליטה מתקפלים שלדעתנו צריך לדלל אותם ולהעמיד אותם על

400. זו משימה לשנה הבאה.

היו"ר די תיכון;

אני מבקש שבפתיח להמשך הדיון ידווח לנו מה עלה בגורלן של אלף דירות, איך

קונים היום אלף דירות.

שי צימרמן;

לא קונים אותן ביום אחא אלא בשנה אחת.

את יודעת מה זה עושה במדינת ישראל כאשר מישהו בא לקנות אלף דירות נר?

זה לא ביום אחד. קנינו עד היום 1,300 דירות ניר עבור יהודי אתיופיה במשך

1986-1985.

אבל אין 1987 כ-1986. 20% ממדד המחירים לצרכן זה מדד מחירי הדירות. אם את

מסויפה לשוק המתחמם בדירות, את יודעת כמה עם ישראל ישלם?

אין קשר בין אלף יחידות דיור נר שאנחנו הולכים לקנות לאתיופים לבין זה

שמשרד השיכון דואג לכך שהיצע הדירות יגדל.



היו"ר די תיכון;

השוק הולך ומתחמם, יותר מזה. באוקטובר כולם ישפשפו את העיניים ויראו שאנחנו

מחדש בעידן של אינפלציה בגלל המדד הזה. באוקטובר זה יופיע.

שי צימרמן;

נערכים לזה במשרד השיכון.

היו"ר די תיכון;

איך תקנו אלף דירות?

שי צימרמן;

הרכישה של הנר זה מיד שניה. במקביל דואג משרד השיכון שפרוגרמות הבניה

יגדלו, יהיו הרבה יותר דירות בבניה חדשה.

היו"ר די תיכון;

איך קונים יד שניה? פונים לשיכון ופיתוח ואנשים מסתובבים בשכונות וקונים?

באמצעות פרסום בעתון.

היו"ר די תיכון;

אני מציע לכם שתשבו על המדוכה הזאת. שוק הדירות מתחמם ואלף דירות זה מדד

נורא. אני חוויתי את החוויה הזאת איך קונים דירות ומשלמים ביוקר ומתחילה

אינפלציה של עשרות אחוזים ומסתיימות במאות אחוזים. תנהגו בתבונה ותראו מה שקורה

מסביב.

מר שמיר, הגל השני של יהודי אתיופיה עומד להגיע, לעניות דעתך?

מי שמיר;

לעניות דעתי נעשים מאמצים שנדמה לי אינני מ1סמך לדבר עליהם בפומבי.

בעתונות יש כל מיני שמועות.

מי שמיר;

על כל פנים, נעשים מאמצים. חלק מהמאמצים האלה הוכתרו בהצלחה והשנה הגיעו

קרוב ל-300.

אי דוניו;

מינואר 1987 הגיעו 197 עולים. בשנת 1986 הגיעו 216.

היו"ר די תיכון;

בזה הרגע אני מכריע על הישיבה כחסויה.



מי שמיר;

נעשים מאמצים, מה שפורסם בעתונות זה נכון. זה נכון לגבי הצעדים שננקטו על

ידי השלטונות. הערכתי האישית היא, עד כמה שניתן לחזות לא יקרה הדבר כגל פתאומי.

אני מקווה שהיהודים ימשיכו ויגיעו.

היו"ר די תיכון;

זאת אומרת, אתה צופה יציאה אטית ושקטה שלא תחייב אתכם לנקוט צעדים מיוחדים

בתחום זה?

מי שמיר;

בדומה לתכנית הראשונה שגיבשנו ואליה אני מתייחס כמדד, החלטנו לפני חודש

לבצע מעקב לגבי הביצוע. בו-זמנית נכין תכנית טנטטיבית לעוד 10 אלפים אתיופים, אם

יגיעו בכמויות קטנות, בכמויות גדולות יותר או אפילו בגל.

בי מנצורי;

לגבי השאלה אם נתכנס בשנה הבאה ונראה שבעיית דיור הקבע של עולי אתיופיה

פתורה - להערכתי זה ענין לעוד שנתיים, מה עוד שיש ויכוחים תקציביים בין משרד

השיכון, משרד הקליטה ובין האוצר. ברגע זה נמצאים במרכזי הקליטה כאלף בתי אב

אתיופים שנתיים וכמעט שלוש שנים. במידה שיגיעו, ואנו מקווים שיגיעו, אני מעריך

שנצטרך לחזור על קליטתם במרכזי קליטה, כי מקובל על הסוכנות היהודית ועל משרד

הקליטה שאוכלוסיה כזאת צריכה לעבור לפחות שנה אחת במרכז קליטה על מנת להשתלב

באוכלוסיה.

היו"ר די תיכון;

אם אני יכול לעוץ לך, אדוני המנכ"ל, תגמרו את הענין מהר, כי ככל שתתקדמו

במרוצת השנה יהיו יותר בעיות.

מר זוהר גינדל, איך נקלטים עולי אתיופיה מבחינה מקצועית? האם זה סיפור

הצלחה?

זי גינדל;

בדרך כלל זה סיפור הצלחה.

היו"ר די תיכון;

איפה הם נקלטו? בתעשיה?

זי גינדל;

הם הולכים לתעשיה.

היו"ר די תיכון;

יש לך התפלגות של אולי אתיופיה בתחום התעסוקה?

זי גינדל;

אין לנו התפלגות.

יש למישהו? מישהו יכול לומר איך הם נקלטו?

אנו מנהלים מיפקד אישי ממוחשב לגבי מצבם בתעסוקה. הנתו,נים מעודדים. נכון

להיום, מתוך 6,113 בגיל עבודה נמצאים בעבודה או בקורסים להכשרה מקצועית ברמות

שונות 1,961. בנוסף לזה נמצאים 1,183 במסלול של מינהל הססודנסים, צה"ל והכשרה

ארוכת טווח.

היו"ר די תיכון;

בצה"ל הם סיפור הצלוזה?

אי כהן;

מאוד. 65% הולכים ליהידות קרביות.

מי שמיר;

בסך הכול אנחנו נמצאים במצב ש-50% מהאנשים בגיל עבודה נמצאים בפעילות

פרודוקטיבית חד משמעית.

בגלל המאפיינים הייחודיים של הציבור הזה, לא כשירים, למועד של הדו"ח הזה, 1

באפריל, 1,870. הענין נובע ממצבם המיוחד, ריבוי של משפחות חד-הוריות שראש המשפחה

הוא אשה, מוגבלות וכוי. מתוך הלא כשירים, רק 8,700 הם לא כשירים דרך קבע. אלף הם

לא כשירים זמנית בגלל הריון וכוי.

היו"ר די תיכון;

שיעור גידול הילודה גבוה?

מי שמיר;

לא במיוחד. אם אני לוקח את הפרופיל של האולוסיה הזאת לאחר שלוש שנים בארץ,

נמצא שעם קצת מאמץ לגבי הלא כשירים, אנחנו נמצאים פחות או יותר באחוזי תעסוקה

ותפקוד לא רחוקים מהממוצע הישראלי. רק 300 מתוך כ 4%-מתוך סך כל הציבור רשומים

כמובסיים.

היו"ר די תיכון;

זה שווה לממוצע הארצי?

מי שמיר;

כן.

היו"ר די תיכון;

מה לגבי בריאות הנפש ובריאות הגוף של העולים מאתיופיה? בריאות הנפש מטרידה

אותנו מפעם לפעם. מה עם בריאות הגוף?

מי שמיר;

אולי מומחים ממנו ישיבו על נושא זה. הם לא הוזמנו לכאן.

אני מבקש מהמזכיר לציין את הענין הזה כנושא בהמשך הדיון.

עי כץ;

ברשותך, אני רוצה מספר הערות גם לדו"ח המבקר. בדו"ח המבקר נאמר לגבי שירות

התעסוקה, ששירות התעסוקה ומשרד העבודה לא שיתפו פעולה עם משרד הקליטה. הערתי

מופנית למבקר, נדמה לי שהניסוח היה מטעה.

היו"ר די תיכון;

אם היה כאן המבקר הקודם הוא היה אומר שהמבקר אף פעם לא טועה.

עי כץ;

הערנו לענין הזה והדבר לא מצא את ביטויו ולכן חשבתי לנכון לומר זאת כאן.

אני רוצה לומר גם הערת חיובית, שאכן הביקורת של מבקר המדינה באותה תקופה

הועילה לתרום לכך שיהיה שיתוף פעולה. אני תושב שבנובמבר או דצמבר נעשה שיתוף

פעולה טוב גם עם משרד הקליטה וגם עם גורמים נוספים. התוצאה היא שבשיתוף פעולה של

משרד הקליטה, האגף להכשרה מקצועית והגויינט הוקם צוות פעולה שטיפל בהעברת עולי

אתיופיה לתעסוקה. אני חושב שלפעולות הצוות הזה יש הצלחות יוצאות מגדר הרגיל, כי

אין שומעים, בניגוד לשנות החמישים, על הפגנות ועל בעיות של תעסוקה של עולי

אתיופיה, למרות הקשיים, ב-1985.

היו"ר די תיכון;

עלי לנעול את הישיבה. בפעם הבאה יפתח מר כץ.

לפני שבאים הרוסים צריך לפתור את בעיית האתיופים. האם כאשר יבואו רוסים

ואתיופים, לא יהיה קשה מדי לחברה חלשה כמו החברה הישראלית ב-1987 לקלוט אותם?

והרי אנחנו מורגלים בקליטה של 100 ו-200 אלף בשנה, והיו דברים מעולם.

אני מציע שהתשובה תינתן בדיון הבא שיתקיים.

יי הורוביץ;

בתגובה להערתו של מר כך, אני אפנה לעמוד 704 בדו"ח: "כפי שהתבר, לא שיתפו

המשרד ושירות התעסוקה, פעולה בקביעת מדיניות התעסוקה לעולים ולא תיאמו ביניהם,

בהיקף ארצי, דרכי פעולה שיתרגמו את העקרונות האמורים להשמת הועלים על ידי

השירות... שירות התעסוקה לא קיבל ממשרד הקליטה מידע על העולים..." לאחר מכן

נאמר; ייבתשובתו מינואר 1986, הודיע המשרד לקליטת עליה, כי הושג הסדר בנושא העברת

מידע למשרד העבודה והרווחת לרבות לשרות התעסוקה".

אני תושב שהדברים האלה משקפים את המצב נאמנה.

היו"ר די תיכון;

לא ניכנס עכשיו למה שאמר המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה.

מי בן-ישר;

אני מציע לבקש ממשרד הקליטה שבפיזור האוכלוסין יילקח בחשבון הגורם של

החינוך ויתייעצו אתנו לאלו מקומות להעביר את המשפחות.



היו"ר די תיכון;

אני מבקש לראות את הפיזור על מפה ואז נוכל לראות מה קורה להם. כאשר אומרים

לי מחוז חיפה, עפולה ובית-שאן, הדבר אינו אומר לי כלום.

אני מודה למשתתפים. הדיון יתחדש לפי קביעת היושב-ראש הקבוע.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40