הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 238

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה שהתקיימה

ביום ג' י"ט בסיון התשמ"ז - 16.6.87 בשעה 11.00

חברי הוועדה

ד. ליבאי - יו"ר

ר. איתן

י. מצא

י. צבן

ח. רמון

ד. תיכון

מוזמנים;

י. מלץ - מבקר המדינה

י. הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

י. אלסטר -מנהל המח' למשפט כללי, משרד החוץ

ע. ברלינטקי ,ע. איסרליש - משרד הכלכלה

צ. שפיר -הממונה על עניני ביקורת המדינה, משרד הבטהון

ש. גורן - מתאם הפעולות בשטחים

תא"ל פ. זך - טגן "

סא"ל יץ סרוק - ראש ענף כלכלה- תיאום הפעולות בשטחים

א. אריאן - סגן הממונה על הכנסות המדינה

ש. לביא, י. גבע, ע. ימין - משרד מבקר המדינה

חניכי בית הספר לפיקוד ומטה

מזכיר הוועדה;

ב. פרידנר

קצרנית;

ש. אלתרמן

הטלת מסים ישירים וגבייתם באזורים יהודה ושומרון וחבל עזה

דו"ח שנתי 36, עמ' 1222



הטלת מסים ישירים וגבייתם באזורים יהודה ושומרון וחבל עזה

דו"ח שנתי 36, עמ' 1222

בקר טוב. אני פותה את ישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה. אני מקדם אותכם

בברכה. נמסר לי שההניכים של פו"מ יבקרו היום בכנסת ויתהלקו בין הוועדות השונות.

בוועדת החוקה, חוק ומשפט לא קבעו כל סדר יום. עומדים לשוחח איתם ולהשיב חעל

שאלותיהם. אנחנו קבענו ישיבה לשעה זו ואני מתכוון להתחיל בישיבה מיד.

אני אומר לחניכי פו"מ, בשלב מסויים נפסיק את הישיבה, ואם תרצו לשאול שאלות

- תוכלו לעשות זאת. יש לכם הזדמנות לראות את הועדה של הכנסת בעבודתה. אם יהיו

דיונים סודיים, נראה לדחות אותם לישיבה אחרת.

דיוני הוועדות של הכנסת הם דיונים סגורים סודיים והקהל לא מורשה להיכנס

לישיבות הוועדות, להבדיל מישיבות מליאת הכנסת. נשתדל לשקול את המשך נוכחותכם

או את המשך הדיון בגלל ביקורכם כאן.

י י מצא;

אדוני היושב-ראש, בקר טוב, אני מתכבד להגיש לך בקשה לקבלת חוות דעת או

דו"ח מיוחד ממבקר המדינה לענין משבר המושבים וארגוניהם. זו בקשה משותפת

שלי ושל חבר הכנסת דן תיכון. הננו מבקשים כי הוועדה לעניני ביקורת המדינה תחליט

לפנות למבקר המדינה לקבלת חוות דעת בענין הסתבכותם הכספית של המושבים. לא ייתכן

כי נתעלם משורשי המשבר ומאותם אלה שבשיטתם ובפעילותם תרמו לעושק נורא וסכנת

התמוטטות של המפעל ההתישבותי. על כן, חובת המבקר לחקור ולבדוק נושא זה באמצעות

הגשת חוות דעת לפי סעיף ו2 או לשקול הגשת דו"ח מיוחד לפי סעיף 14 ב', מחוק מבקר

המדינה.

אנו פונים למבקר המדינה שישקול לפי סעיף 4ו בי. מסמכותה של הוועדה לפי

סעיף ו2 לבקש. יחליט יושב-ראש הוועדה כפי שימצא לנכון.

די תיכון;

לנושא אחר באותו לענין. בדו"ח השנתי מסי 36, שאיננו מונח על שולחננו, ישנו

קטע שעוסק בסיוע שניתן למושבים מאז 1979. המבקר חוזר ומודיע לוועדה שניתן בערך

חמש פעמים סיוע למושבים ונעשה בו שימוש לא טוב. הסיוע היה בהיקף של 100

מליון דולר. המבקר עצמו מטיל ספק אם אכן הגיעו ליעודם.

מאחר וההסתבכות היא ענקית, במימדים חסרי תקדים, מעל ומעבר למה שקורה בנושא

המניות הבנקאיות, אנחנו מגישים את הבקשה לחוות דעת, מבקשים שהיא תועלה בישיבה

הבאה או הקרובה. הגשנו אותה בכתב כדי שלא יאמרו שעשינו זאת בעל-פה. אני מבקש

לזמן את שר החקלאות לדיון שנערוך.

תודה רבה. השאלה הארות שאתה מעלה - ואני אפנה אותה ליועץ המשפטי של הוועדה,

על מנת שיקה דברים גם עם מבקר המדינה בענין זה - היא; האם המוןשבים וארגוניהם הם

נוספים מבוקרים כמשמעותם בחוק, באופן שניתן להפעיל את סמכותו של מבקר המדינה?

די תיכון;

אותו להגבל עיסקי.

ידוע שאי אפשר לבקר את הארגונים, אבל אפשר לבקר את אלה שסייעו למושבים.

היום כל הגופים , שספק אם ניתן לבקר אותם או לא, עומדים אצלנו בוועדת

הכספים לקבלת סיוע של חצי מיליארד דולר. אם ניתן סיוע, בוודאי אנחנו צריכים

להיות ברי יכולת לבקר אותם.

היו"ר די ליבאי;

אני מבין שאין לכם התנגדות שאני אעביר צילום של פנייתכם למבקר המדינה. אני

אעלה את הבקשה לסדר היום ואתאם איתכם את המועדים.

ביחס להצעה הקודמת, למרות ההשלכות הפוליטיות של הדבר הזה אני מתכוון לתמוך

בבקשה, כי לא ייתכן שנעבור לסדר היום על פרשה מסדר גודל כזה בלי בדיקה. אילו

לחברת העובדים היו העוז והתבונה להקים מיוזמתה ועדת חקירה בהרכב אמין כדי לחקור

את הפרשה, אפשר היה לטעון שזו למערכת פנימית. ואז היינו צריכים לחקור רק את הצד

הממלכתי.

כאשר מצב הדברים כפי שהוא, אין מנוס, מוכרחים לעשות חקירה מאד יסודית בכל

הפרשה.

אדוני המבקר, זה במיוחד נוגע לדברים שאתה העלית בפנינו. אני מבקש שנקיים

דיון רציני עקרוני וגם עם השלכות רציניות בנושא של ועדת אשר ותפעולה. זה לא סוד

שאני עושה זאת על רקע פרשת בני השר יגאל הורביץ. כאשר אנחנו קוראים בעיתונות

שלמרות הכללים של ועדת אשר של אכיפה ומתן ערביות אישיות בסכומים אדירים, נוצרה

מעורבות כזו. בעיתונות יש פירסומים על מעורבות שמעבר לזו, אבל אני אינני רוצה

להתייחס לכך.

יש לי ויכוח ויריבות קשה עם יגאל הורביץ בהרבה דברים, אבל יחסים אישיים

מאד טובים. גם היריבות וגם היחסים חייבים להיות מושמים בצד. אנחנו חייבים גם

לאור חוות הדעת של המבקר בפרשה האחרת - פרשת שרון לקיים דיון עקרוני וגם קונקרטי

לגבי הנושאים של ועדת אשר.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבתוך הדיון התיחסנו לעובדה שבכללים יש כמה

לקונות. בשעתו הצעתי הצעה והבנתי שגם במשרד המבקר יש כוונה לתקן. אני מציע שנדון

בדבר בדחיפות בועדה שלנו.

בהקשר הזה אני רוצה לומר, אם נכונות הידיעות בעיתונות שבנק לאומי הסתבך כאן

עוד פעם בהוראות ללא ערבויות מתאימות. אחרי כל הפרשות שהיו עם בל"ל, כאן גם כן

יש לנו דברים קשים ביותר.

השאלה אם הנושא הזה שבא לידי ביטוי בעיתונות צריך להיחקר על ידי מבקר

המדינה ביוזמתו.

די תיכון;

הנושא של בל"ל אינו מעניננו.

המפקח על הבנקים מעניננו.

המפקח על הבנקים יבוא ויטען את הטענות שלו. אתה יכול לגרור עוד נושאים

שהיום נתפרסמו בעיתונות ואין סוף לענין.

לנושא שאתת העלית - יישום המלצות ועדת אשר או בלשון אהרת כללי העתיקה.

אינני תושב שזה מעניננו. אני הושב שזה מענינה של הכנסת שתסב את תשומת לב הממשלה

לעובדה שכללי רעדת אשר אינם ישימים. אני מציע לך שתשקול את האפשרות להציע הצעה

לסדר והיא תסוכם כהמלצה של הכנסת להאיר את עיני הממשלה בנושא יישום המלצות ועדת

אשר.

י' צבן;

תמיד כדאי לך לנקוט בשתי תרופות.

היו"ר די ליבאי;

לגבי הצעתך, יאיר - אני אבדוק את הענין ואשקול אם להכניס אותו לסדר היום.

זמנו החלטנו לדון באופן עקרוני בנושא יישום הכללים חללו. לא רצינו לקשור את זה

למקרה של השר שרון. לצערנו הדברים נעשים רלבנטיים. יחד עם זה, לא שמעתי שיש

קריאה שלך אלינו לדון בנושא השר יגאל הורביץ. אתה ביקשת לדון בנושא יישום

הכללים. לבדוק בקשר לשר הורביץ האם יש מקום לבקש חוות דעת?

יי צבן;

ודאי. אמרתי לקשור את הדברים עם הדבר הקונקרטי.

הנושאים האלה יעלו על סדר היום.

די תיכון;

אני מוסר הודעה בשם סיעת הליכוד ובשמו של חבר הכנסת שאקי, וזה כמרכז סיעת

הליכוד. הנושא הוא דו"ח הלביא. רק כדי לרענן את זכרוננו, הדו"ח על הלביא מוחזק

כחסוי וזה עד למועד סיום הדיון בממשלה.

מאחר ועיקרי הדו"וז הודלפו, אין אנחנו רואים טעם להמשיך בחיסיון ואנחנו

מבקשים להסירו ולאפשר למבקר המדינה לכלול אותו במסגרת הדו"ח השנתי, דהיינו

ב-30ביוני 1987.

י' מלץ;

זה תלוי בכורך. עשינו אותו בכריכה נפרדת.

ד' תיכון;

הדו"יח לא חסוי יותר.

S

יי צבן;

יש עוד סיבות.

די תיכון;

אין שום סיבות. אני מציע שתשנה את סדר היום ותדון בקטעים החוסיים שהם

מוסכמים אליבא דכל חברי הוועדה. אין סיבה שהדו"ח לא יצא לדרך.

נוציא את הדו"ח הסודי מהנספח, לאור בקשתו של רזבד-הכנסת דן תיכון. אנחנו

גומרים וטאוב מעט מאורור מאשר לא כלום. מה גם שבא בזמן. אני מברך את ההברים על

היוזמה הזאת שלהם, שמנעה מאיתנו את הצורך לדון עוד פעם, תוך כדי התמודדות. אני

קבעתי לעצמי שאם עד ה-30 להודש הממשלה לא תסיים לדון, נקיים כאן דיון בפירסומו

של הדו"ח ב-30 להודש. אתם ראויים לברכה על היוזמה שתכן.

יאיר צבן, עד שיבוא הדות אני מבקש ממך התיתסות, כדי שנוכל לההליט כבר עכשיו

ודו"ח הלביא יונח על שולחן הכנסת, יחד עם שאר הדו"ח ב-30 לחודש.

י' צבן;

מהבוקר, כאשר נודע לי שיש לחבר-הכנסת דן תיכון הודעה, המחשבות שלי בדקו

באיזה תחום יכולה להיות ההודעה. ההימור שלי היה על תחום אחר. אני חשבתי

שחבר-הכנסת דן תיכון רוצה לתת ביטוי של התנצלות בקשר לתקרית שהיתה פה. את זה הוא

כנראה יעשה בישיבה אחרת.

אני מאד מברך את חבר-הכנסת דן תיכון על ההודעה שלו. חבל רק על המרץ שהוצאנו

בויכוח הקודם בענין. אני מקווה שמבחינה טכנית אתם תספיקו להדפיס.

י. מלץ;

מכל מקום, החומר ישנו בחוברת נפרדת.

ח. רמון;

אני מברך על התוצאה. ההנמקה היא הנמקה, השורה האחרונה היא הקובעת. אני שמח

שהציבור בישראל יוכל לקבל מכלי ראשון אוביקטיבי מה שקרה עם הלביא וילמד איך לא

מקבלים החלטות, איך אסור לקבל החלטות. הציבור צריך לדעת לפני החלטת הממשלה.

אני ביקשתי את רשות הדיבור כדי לומר שאי אפשר להחליט על זה חיום בגלל העדרו

של חבר הכנסת רפאל איתן. חבר-הכנסת איתן, שאיש אינו מדבר בשמו, התנגד לפירסום

הדו"ת. מן ההגינות לדאוג שחבר-הכנסת איתן יהיה פה וההצבעה תהיה יחד איתו. ברור

לי מה תהיה תוצאת ההצבעה, אלא אם יודיע שהוא מוותר. אם לא, אי אפשר בלעדיו.

אני אבקש מלבנה לנסות לאתר את חבר-הכנסת רפאל איתן, כדי להביא אותו לכאן,

או לתת לי אותו בטלפון.

אנחנו דוחים בשלב זה את הדיון בשאלה אם להחזיר את חנושא של הלביא לישיבה

חשל היום, או ההודעה של חבר-הכנסת דן תיכון וחבריו תידון בישיבה קרובה, אפילו

מחר.

לא הייתי רוצה שנעבור לסדר היום, אדוני המבקר, על הנושא כיצד הודלף. בכל

זאת כאשר מחליטים על דברים שהם חסויים, לא צריך לקרוא אותם.

היו"ר ד' ליבאי;

למיטב ידיעתי זה לא יצא מהמבקר וגם לא מחברי הכנסת.





אנחנו חוזרים לנושא שהוא על סדר יומה של

הטלת מסים ישירים וגבייתם באזורים יהודה ושומרון וחבל עזה, פרק

מתוך הדו"ח השנתי 36 של מבקר המדינה.

במידה וחניכי פו"מ עוד קשובים, ועדה זו

מתפקידה המרכזי בכנסת הוא לדון בדוחות שמגיש לה מבקר המדינה. צורת הדיון היא זו:

אנחנו מזמינים את הנוגעים בדבר, נציגי או ראשי הגופים המבוקרים ומבקשים מהם

לשמוע תגובות למה שמוסר בדוח מבקר המדינה. אנחנו מנסים לראות באיזו מידה

אפשר ליישם את הביקורת.

היום אנחנו דנים בפרק שהמשיב לגביו הוא מתאם

הפעולות בשטחים, מר שמואל גורן, הממונה על עניני ביקורת המדינה במשרד הבטחון

מר צבי שפיר, סגן מתאם הפעולות תא"ל פרדי זך, סגן הממונה על הכנסות המדינה

אשר אריאן, מבקר המדינה ונציגיו, נציג משרד הכלכלה וכיוצא באלה.

אנחנו נבקש ממשרד מבקר המדינה להציג את תמצי

הפרק.

התקציב ייקרא עם דילוגים קלים, משום שיש

בו קטעים חסויים.

(קורא)

חבר-הכנסת איתן, אני מודה לך שבאת. שמענו

היום הודעה מסיעות הליכוד והמפדל במהותה

הם מבקשים שיתקיים דיון מחודש בשאלת חיסוי הלביא. הם סבורים שאיך עוד מקום שהפרק

יהיה חסוי. ניתן יהיה להגיש אותו, בכפוף לתיקונים או להשמטות שהוצעו על ידי

מערכת הבטחון, בדו"ח השנתי שיוגש לכנסת ב-30 ביוני. כיוון שכל הסיעות המיוצגות

בועדה, למעט סיעת התחייה, מסכימות, אין זה הוגן להחליט לפני שנפנה את תשומת ליבך

לעמוד של הליכוד והמפדל.

אנחנו יודעים מה עמדתך ואנחנו שואלים אותר.

אני אמרתי אז שצריר להמתין עד לסיום הדיון

בממשלה. איו לי שום סיבה לשנות את דעתי.

חבר הכנסת מצא אומר שהדו"ח מתנועע וידוע. אני לא חושב שזו צריכה להיות סיבה בשבי

שאני אשנה את עמדתי. אני ממשיר לדבוק במה שאמרתי קודם, שנפרסם את הדו"ח עם ההשמ??.

שהמבקר הסכים להן, כאשר ייגמרו הדיונים של הממשלה בעוד שבועיים.

אין כאן שאלה של שיכנוע הדדי.

אתה יודע שבעוד שבועיים גומרים את הדיון?

כתוב בעיתונים. יתאפקו עם הפירסום עוד

חודשיים. מה בועד?

יש קבוצה אחרת שלא שינתה דעתה, היא גרסה

שאפשר לפרסם. יש קבוצה שמצטרפת אליה והיא

חושבת שאפשר להניח על שולחן הכנסת ולפרסם. אם אתה תסכים שיוחלט עוד היום, אני

אצביע מיד. אם אתה רוצה לראות על הנייר, אני אצביע מחר.

נעשה זאת מחר.

מחר ב-9 נקיים הצבעה חוזרת על הלביא, לאור

העמדות שהובאו היום.



שמענו את עיקר הדברים בחלק של יהודה

ושומרון, אם כי לא את הכל. אני מציע שבשלב זה נתן לשמוע את התגובה של מתאם

הפעולות בשטחים או עוזריו.

מה שנראה, בסיכומו של דבר, לא רק בישראל

לא אוהבים לשלם מסים, גם ביהודה ושומרון אין התלהבות לשלם מסים. השאלה היא באמת:

מה עושה המינהל, מה עושה המתאם, מה עושים השלטונות בנושא זה? כאשר מצד אחד נדרשים

להרחיב את רשת הנישומים , מצד שני אנחנו שומעים שהפעולות הן עדיין ידניות. מקובל

לחשוב שהמחשב הוא סוב יותד. מה אתם יכולים לעשות כדי לכפות על נישומים ניהול

חשבונות והגשת דוחות לגבי ענפים נוספים.

הוצת משרד מס הכנסה בחברון ויש צורר לשחזר

תיקים. האם חדלו לשלם בכלל? יש ירידה בשנת 86 במס שנוכה במקור מספקים. ניכו מס

בשיעור 1%, כאשר השיעור היה צריך להיות גבוה יותר.

יש פה הערות גם לגבי התחמקות מתשלום מס של רשויות

מקומיות יהודיות. הרשויות לא הקפידו, חלק מהן ניכו מס והעבירו לישראל ולא למשרדים

הנכונים. יש חברות שאינם משלמות מס.

ביקשתי מסא"ל סרוק לבוא הנה. יצחק סרוק ראש

ענף כלכלה בשטחים, הוא האיש אשר על הכספים

והוא נמצא כאן כדי לתת תשובות.

אני מבקש, ברשותך, להעלות כמה נקודות כלליות

שאינן רשומות בדו"ח. לגופו של ענין יענה פרדי זך.

במה שונים השטחים מישראל? זהלא כתוב בדוח מבקר

המדינה. אני לא חושב שהיו צריכים לעשות זאת, אבל כאשר דנים בדוח ובהסברים אנחנו

חייבים לתת כמה הסברים. המשפט הבינלאומי הוא עילה קטנה יחסית לבעיות האחרות שאותן

אני רוצה להזכיר.

אמרת קודם, אדוני-היושב,ראש, שגם בשטחים לא

אוהבים לשלם מסים. זה נכון. אבל הם מנצלים את הבעיות הבטחוניות פוליטיות כדי

להשתמט מתשלום מסים. הדבר הזה הולך לאורך כל הקו.

למשל, יש לנו בעיות רציניות מאד בגיוס אנשים

לעבודה, גם מקומיים וגם ישראלים. אמרתי גם בפגישה קודמת, הגוף היחידי שקיבל תוספת

תקנים של כוה אדם ותקציבים היא יחידת המסים. אנחנו לא מצליחים למצוא עובדים, גם

ישראליים שיסכימו לעבוד בענין הזה. יש לנו תקנים פנויים ואנשים ישראלים לא מוכנים

לבוא . נוסיף לזה את הבעיה המיוחדת של עובדים ישדאלים שאינם אנשי צבא.

למה ישראלים אינם מוכנים לבוא?

הם צריכים לעמוד בקשר עם אלמנטים בשטחים, כלומר

לרדת לערים, לכפרים, להיפגש עם אנשים בשטח,

להיות גובי מסים. הם לא מוכנים.

דרך אגב, יש גם בעיות בטחון אמיתיות. נותנים

לענין הזה מיד אופי פוליטי, שיתוף פעולה עם הכובש. אדם טוען שתובעים ממנו מסים

כיוון שמאשימים אותו בפח"ע. מכניסים פה גורמים פ7ליטיים. אנחנו משתדלים שהמשרדים

הישראליים יהיו רתוקים ככל האפשר מבעיות בטחון ובעיות פוליטיות, על מנת שימלאו את

הפונקציה. אבל הם מתקשים בענין.

יש סוחרים שיודעים לספוד, אבל

למלא דוחות או לנהל פנקסים אינם יודעים. כלומר- בעיה אמיתית. אנחנו בשבוע שעבר ביקרנו

במפעל שמגלגל מחזור של 10 מליון דולר לשנה, מפעל לתפארת בטול-כרם. הוא אומר: אדוני,

אין לנו רואי חשבון בסדרי גודל כאלה. בדקנו והוא צודק. עם המפעלים הגדולים איך בעיות,

הם גם לא מעונינים להעלים.

אתה אומר שיש בעיה של כוח אדם, בעיה אמיתית.

יש לנו תרופה או פירוש הדבר שאין מה לעשות?

אינני אומר שאיו מה לעשות. פרדי יתן מה עשינו

וגם תשובות קונקרטיות. אני מדבר על הנושא הכלכלי

יותר.

בעית המנטליות והרגישות של האנשים.

האנשים לא רק לא אוהבים לשלם מסים, הם גם לא רגילים. בשנים האחרונות העמקנו את

הגבייה. מדינת ישראל לא משתמשת בכספיה לאחזקת השטחים.

האם אתה אומר שהיום אחזקת השטחים לא עולה למדינת

ישראל או יש לה הכנסות מהאחזקת השטחים?

בוודאי לא הכנסות ישירות. אם מדינת ישראל מוכרת

לשטחים בסדר גודל של למעלה מחצי מיליארד דולר,

בוודאי שיש הכנסות.

לטובת הייצוא?

לטובתכם הישראלים. אלה הדברים הכלליים. פרדי

יתו תשובות קונקרטיות.

ברשותכם אני רוצה לברך על עריכת הביקורת. עריכת

הדוח בראייה של שנים עוזרה לנו לשפר ולייעל את

המערכת. אתו כמה משפטים כלליים.

למעשה יש לנו גידול ריאלי קבוע משנה לשנה בנושא של

מסים בכלל, במס הכנסה בפרט. ניקח את שנת 86 מול 85, שהיתה שנה שבה נערך הדוח. היה

גידול ריאלי של 4% .17ביהודה ושומרוו, 32.4% בעשה. גם בדוח התלת-חודשי, ינואר- אפריל

87 היה גידול, ביהודה ושומרון 23.8% .בעזה לא הצלחנו ללקט נתונים בגלל עיצומי העובדים.

עיצומי עובדים ישראליים, לא מקומיים.

כוח האדם הישראלי עמד על 18 ישדאלים ו-108 עובדים

ערבים מקומיים. כיום היחידה עומדת על 21 ישראלים

מתוך תקו של 30. הגדלנו את היחידה ב-12 איש, חסרים לנו 9 ישראלים. אנחנו מסוגלים

לקלוט 9 ישראלים. לא כאים. הם מקבלים אותה משכורת ואותם תנאים בירושלים, למה יסעו

לרמללה. היתה -תוספת שמחים, היא נשחקה עד דק. זה הבסיס לעיצומים היום.

גם מצבת העובדים הערביים הוגדלה ל-121. קלטנו

כלכלו תחשיבים וגם תובע שיוכל להגיש לבתי משפט.

ישנה דרישה לדו"ח שנתי. ההיענות גדולה יותר

מאשר היתה בשנת התקציב. לסרבנים עושים שומא ללא דוח. הוגשו 20 משפטים. יש כבר 6

פסקי דיו בשנת 87. על מרביתם הוטלו קנסות בשל אי הגשת רוח.

הרחבנו לגבי מקצועות

נוספים, עורכי-דיו, רופאים, מחצבות, מנסרות. התחלנו בנושא של דלק בשיטה של מחזור.

היום כל המערכת ממוכנת בשפעה הערבית ביהודה ושומרוו, בעזה ממוכנית ללא ערבית ועומדים

בפני הסבה לערבית. ביהודה ושומרוו ממוכנת מאי עד ת'.

יש ניכוי מס מסחרי, יש אכיפה.

עיריות מנכות לכל השכירים ומעבירות לק"מט מיסים. הרשת של השכירים הוגדלה. היא

גדלה וכוללת בעיקר את עובדי המינהל האזרחי, 12 אלף איש. היום היא עומדת על 20 אלף עובדים

מלבד עובדי ישראל, גם מוסדות פרטיים שנמצאים ביהודה ושומרוו, אגודות צדקה, מוסדות

חינוך וכו' .

יש גם ניכוי מס במקור מקבלני מישנה. יש שבע

עיריות שעובדות על פי חוק ומעבירות. ישנו עיריות שמתמרדות על רקע פוליטי. יש עיריות



שלא בנויות להתארגן ולהעביר מם במקור. הם מעבירים העתקי מסמכים של התקשרויות,

כדי שאנחנו נעשה את העבודה השחורה. בהחלט יש בעיה של אכיפה לגבי מועצות יהודיות.

אם מעסיקים ערבים - מנכים עבורם במקור ומעבירים לקמט מסים ביהודה ושומרון, לגבי

ישראלים - מעבירים לישראל. אותו דבר לגבי קבלני מישנה.

לפי דווח קמט מיסים יש כ90% אכיפה. יש טעויות,

אבל יש בנושא הזה הנחיות ויש סדר.

הנושא הזה הוזכר

בדוח. רק 17 הגישו דוח. בנושא הזה אנחנו ממתינים לתיקון 69 לפקודת מס הכנסה, שנמצאת

על שולחן הכנסת. על פי התיקון אמורים להוציא אותן מידינו ולהעביר לישראל. אנחנו

מברכים על הנושא הזה. אנחנו רואים את עצמנו אחראים לנושא הזה, אני יכול לברך

על התקדמות מסוימת. נקבעו מקדמות מס. יש שיתוף פעולה עם מערכת המיסוי בישראל

על העברת מידע. לגבי בעלי המניות מרביתם הגישו מאזנים.

יש הערכה כמה היו תקבולי המס?

לא הרבה, מרביתם דיווח על הפסדים. אנחנו

מעונינים להתנתק מה שיותר מהר.

התיקון לא מדבר על ניתוק, אלא איזה הוצאות

ניתן לנכות.

ההצעה הונחה אתמול. זה ענין חדש.

אתמול הונחה הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה חדשה.

מס רכוש: ביצענו שיערוך מחודש. נערכו הערכות

חדשות בכל הערימ, פרט לעיר ביר זית שכוונה

שם עיריה רק לאחרונה. נבצע עוד השנה הערכה בביר זית. נקבעו גם הנחיות על פי המלצות

המבקר, תמריצים והנחות למקדימים. לפי החוק הירדני הוא יכול לשלם מאפריל ועד מאי.

אנחנו קבענו הנחות. אלה שאאחרים מטילים עליהם 2% בחודש הראשון, וזה ערלה בהדרגה.

מס רכוש עולה בהשוואה לשנה קודמת. נראה שהיוזמה היתה יוזמה טובה.

היתב בעיה של הצתה בחברון. התגברנו על הקשיים.

מאחר והמערכת ממוכנת, אם תהיה הצתה - הנזק יהיה פחות משמעותי. אבל היה נזק.

לגבי עזה היתה הערה על תוספת של ישראלים. אכן

הוספנו מאה אחוזים, יש עכשיו שני קמטים. למעשה הוספנו אדם אחד. היחידה עומדת על 37

אנשים. אם נמצא אנשים מתאימים, נוכל לשכנע להוסיף עוד תקן אחד. כל תקן ישראלי

בנושא של גביית מסים יש לו ערך.

למעשה הגידול בגבייה הוא גידול משמעותי.

היו הרבה חובות. עשינו מאמץ בגביית חובות. גם היום אם נמצא כוח אדם - נקבל אותו.

למרות שהיה גידול ולמרות שעומס המס בצורה משמעותית על התושב הערבי ביהודה

ושומרון וחבל עזה, עדיין לדעתנו יש אפשרות להגביר את פוטנציאל המס. אנחנו מעריכים

שהמשך הגידול הריאלי יהיה גם בשנים הקרובות.

כוח האדם הישראלי גדל, הותקנו תקנות

לניכויי מס הכנסה במקור במרץ 86. ישנם דברים שהם עדיין בעבודת מטה. בחבל עזה

אנחנו עובדים על צו ניהול פנקסי חשבונות. המערכת הממוחשבת קיימת, אבל צריכים להסב

אותה לערבית. אנחנו במגעים עם שעם על הסבה.

אני ניגש לדיון הזה ברגשות מעורבים. מצד אחד

הייתי רוצה שיווצרו התנאים במהירות המירבית

ונובל להסתלק מהשטחים, ולא לעסוק בבל הפרובלמטיקה הזאת. אני לא רוצה שאנחנו נחנך

את העם הפלשתינאי לתרבות מסים כזו או אחרת. זבש"ם. מצד שני, אנחנו בולנו מבינים

שבל עוד מחזיקים בשטחים, הדברים צריבים להתנהל פחות או יותר בצורה סדירה. מה שחשוב

לי במיוחד - אותם קטעים שיש להם השלכות ישירות על מערכת העיריות ועל החברות הישראליות.

אני רוצה להתיחס לשני נושאים בלבד: 1) מס הכנסה מחברות ישראלית.

אני רוצה לומר שיש כאן מחדל. אני חושש שבחלקו

הוא לא כלבך מיקרי של המערכת בכל הטיפול בנושא הזה. האפשרות של חברות ישראליות

ליצור פיקציות על ידי רישום של חברות בת או נכד ברמלללה ולעשות כל מיני תרגילים כדי

להעלים הכנסות או לקבל פטורים ממס ידועים למערכת, גם למס הכנסה וגם למבקר המדינה

מזה שנים לא מעטות. הא ראייה - נתקבל אותו תיקון בחוק מס הכנסה , כאשר לנגד העיניים היתה

הפירצה האדירה הזאת שקראה להרבה גנבים. אם תרשו לי לקרוא למעלימי מס בהיקפים כאלה

גנבים. החקיקה היתה חקיקה שלא סידרה את הנושא. ראשית כל היא לא חלה על חברות שפעלו גם

בישראל וגם בשטחים. ולא ברור מה היה בתחום האפור הזה.

הנתונים כאן הם מדהימים לגבי הפיגור בדיווח,

בבדיקה. כאן היתה נקודה מאד מהותית. בוודאי שלגבי הדוחות האלה הצביעו על

הפסדים. הפרדוקס היה שחוקי המס היו ירדניים. מי שמבין איזה משטר נוצר בחסותו

של המלך הירדני החביב. חוקי המס מכירים בהוצאות מן הגורן ומן היקב. אתה יכול להכניס

מה שאתה רוצה כהוצאות מוכרות.

אני התכוונתי לאותו תיקון בחוק שאמור היה

להיכנס לפני כמה חודשים. אני לא מדבר על הצעת החוק שבאה להפריד כליל בין מערכת

מס הכנסה והפעולות בשטחים לבין המערכות של המינהל האזרחי. אני לא מדבר על הדבר הזה. אני

לא ראיתי, ואני מברך אם יש דבר כזה . כל דבר שמחזק את הקו הירוק יבורך.

היה כבר נסיון לחקוק במצב הקיים משהו שימנע

את הפרצות של ניצול לרעה. תראו כמה זמן זה לקח, מאז שהמבקר העיר את ההערות שלו

עד שהממשלה יזמה את התיקון בחוק. אחרי כל זה, עד היום הכנסת לא חוקקה. מדוע? מפני

שהיה ערעור מצד המועצות המקומיות והישובים היהודים ביהודה ושומרון. זה לא מתקבל

על הדעת. אני מציע ללכת בכיוון הזה. בינתיים צריך להשלים את הביקורת על השנים הללו.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להפנות

את תשומת ליבה לנושא שלא כלול כאן, אבל מאד קרוב. אני מתכוון לקרן הניכויים. בישראל

פועלים כ 190 -180 אלף עובדים מהשטחים. מהעובדים האלה ומעסיקיהם מנוכים כל המסים,

לרבות לביטוח הלאומי, מס הכנסה, קרנות פנסיה. בדיוק באותו שיעור. ההגיון בין השאר,

שלא יהיו תנאים מפלים לטובה, כדי לא לתמרץ העסקת עובדים מהשטחים על פני עובדים

ישראליים.

רק חלק מהזכויות המוקנות לעובד הישראלי, רק אחוז

קטן מהן מוקנה לעובדים מהשטחים. מנכים מהם לביטוח הלאומי כמו לעובד ישראלי, אבל הם

לא זכאים בתוקף בטוח לכיסוי לדברים האלה. הכספים האלה הולכים לקרן ניכויים. וקרן

הניכויים, גם על פי אמנות בינלאומיות, חייבת להשקיע את הכספים בשטח הכבוש, בשטח

המוחזק, לרווחתם של תושבי האיזור.

יש לנו בעיה לקבל דוח כזה. כדי שהנורמות האלה

תישמרנה יש רשות מיוחדת במשרד העבודה והרווחה יחד עם האוצר. הם פרטנרים לנו. הם רוצים

שהכספים יוזרמו לשטחים כדי להגדיל את תקציב המינהל.

יש כאן שתי בעיות, אני רוצה להגדיר אותן: 1) זכותם

של העובדים מהשטחים לקבל את הזכויות המוקנות להם בתוקף הניכויים שמנכים משכרם או

מעסיקיהם. 2) הכספים האלה אכן יוזרמו מקרן הניכויים למטרות שלשמן מנוכים.

עד היום לא התפנה המבקר לבדוק את קרן הניכויים.

אני מציע שבצד שקלא וטריא שיש לנו במסגרת ועדת מישנה של ועדת הכספים יחד עם ועדת החוץ

והבטחון, אנחנו נבקש לעסוק בנושא הזה של קרן הניכויים ולבדוק את מה שנעשה שם. המצב

בעיני הוא מצב בלתי נסבל גם מצידו העקרוני . כאשר הדברים מבחינה עקרונית לא בסדר, השטח

מועד לפורענות. אני מבקש שאכן נדון בענין הזה.

רשומים עוד שני חברים. אחר-כך נשוחח עם

חניכי פר"מ.

יש לי אותה פתיחה כמו של חבר-הכנסת יאיר צבן

לגבי השטחים. הדבר נובע מכך שאני בעד שיגבו

מסים בכל רחבי ארץ ישראל כמו שצריך. במקרה הזה יש אמנות בינלאומיות שישראל מחוייבת

להן. ישראל חייבת להשקיע את כל הכטפים שהיא גובה מתושבי השטחים עבור תושבי השטחים.

אני השתתפתי בישיבה של ועדת תקציב הבטחון, ולא

שאני טוען שהדברים אינם כך אלא הגופים המוסמכים טוענים שהדברים אינם כך. הם

כמובן לא נכנסים למחלוקת אם זה סותר אמנה בינלאומית או לא. הם קובעים כעובדה שניגבים

עשרות מליוני דולרים מתושבי השטחים, למעט קרן הניכויים.

אנחנו גובים מסים על דלק. אני ממלא דלק

ברמאללה. המסים על הדלק נכנסים לאוצר קופת-מדינת ישראל לא עבור תושבי השטחים.

אנחנו מדברים על סכומים שניגבים מתושב בשטח, כולל מעמ. כל המסים הולכים לקופת

האוצר. הסכום מוערך ב-14 מליון דולר.

יכול להיות שלך יש חלק בענין, ואם זה נכון

גם נפריש. יש לנו הסכם של המרה שנקבל את הכסף

הזה. זה ענין של הימים האחרונים. זה הרבה כסף, 27 מליון שקל.

אני אדאג לקחת אותו.

זו דוגמא של עשרים שנה מהשטחים. עשרים שנה

לא נהגו כך. אם ניקח כממוצא של 15 מליון ש"ח, על

דרך ההמעטה, 20 15xזה 300 מליון ש"ח שנלקחו בניגוד לאמנות בינלאומיות. לכן יש ליי

בעיה. זו בעיה אחת שבאה על תיקונה. אני שמח שמבשרים לנו.

לא קיבלנו כסף, קיבלנו הבטחה.

לגבי מאזן המחר בין ישראל והשטחים: היקף הייצוא

לשטחים הוא כהיקף הייצוא לבריטניה. בריטניה

אחת היבואניות הגדולות של מדינת ישראל, סדר גודל של כ-500 מליון דולר. כל זה עם

מסים. אם היה איזור נפרד, כל 500 מליון הדולר האלה היו ללא מס. גם אם ניקח ממוצע

של מס נמוך של 10%, כבר הגענו ל-50 מליון דולר שהיו צריכים להיכנס לתושבי השטחים.

ועוד כהנה וכהנה.

אדוני המבקר, כל מה שאנחנו יכולים לעשות תליי

במקר. אם הוא מגיש דוח - אנחנו יכולים לדון. בזה כוחה ובזה חולשתה של הוועדה.

אין לי ברירה אלא לפנות למבקר שיגיש דוח שאיננו עוסק רק בתחום אחד שהוא חשוב אלא

בתחום כולל, כולל קרן ניכויים שדיבר עליה חבר-הכנסת יאיר צבן.

אני יודע מהמתאם שאנחנו את סודות הכור האטומי

בדימונה חשפנו, את קרן הניכויים אף איש לא הצליח לגלות. עד היום לא קיבלנו נתונים.

בישיבה האחרונה של תקציב הבטחון אמרנו שלא נמשיך לדון בענינים שקשורים לועדת

העבודה והרווחה, עד שלא יתנו לנו את הענין הזה בדרך אחרת. אני מקווה שהאוצר עם נציגי

משרד העבודה והרווחה יביאו לנו סוף סוף את הנתונים ונדע.

אנחנו חוגגים עשרים שנה בשטחים. בהכרח אלה

הן הבעיות. תראו את היחס לחברות הישראליות. רול גידול מדשים מהגבייה של התושבים

המקומיים ואני מברך על כך. צריך לשלם מס אמת בכל שטח שישראל אחראית, כל זמן שהיא

אחראית לו. אלה שיש להם צבע יהודי, שם לא נעשה כלום. עדיין הגדה עיר מקלט נהדרת

למעלימי מס יהודים. היא עדיין גן עדן למעלימי מס יהודים. זה הולך על חשבון המדינה.

אין לי 30 מליון לחינוך ואין לי 20 מליון לבריאות. פה מתגלגלים

בבדיקה רצינית עשרות מליונים. רק להרים ולקחת. אולי לא רוצים להרים ולקחת, כי יש

סיבות פוליטיות. מוכנים לתת לאנשים להתעשר ובלבד שתהיה עוד נוכחות ועוד ישוב. עובדה



שחוקים שבאים לתקו את העניו תקועים בוועדת הכספים שנים. אני מבקש דו"ח, כולל

על מערכת התקבולים והגבייה כמה שנעשה כשטחים כמיכלול, כולל על פי אמנות כינלאומיות

שמחייבות את ישראל. אנחנו פועלים כשטחים על פי החוק הבינלאומי. אנחנו מגישים

גס בבית המשפט העליון תביעות על פי האמנה הבינלאומית, כאשר מטעמי בטחון מותר לנו

לעשות.

אני שקלתי עם בנושא הזה של גביית המס

בשטחים אנחנו צריכים להזמין גם אנשים מהשטחים.

יש פסק רין, כאשר הונהג מעמ כשטחים, ארור

ומאלף של שמגר בן 130 עמודים. כל הענינים נדונו

מאספקלריה של החוק הבינלאומי. אלה המכשירים שיש לנו, כל עוד השטחים לא סופחו.

הבקשה שלר ישירות למבקר לשיקול דעתו. אתה

לא מבקש שאנחנו נחליט לפי סעיף 21?

אם יהיה לה רוב, אני אבקש.

אני רוצה להעלות אספקט נוסף אשר משום מה

אנחנו מתעלמים ממנו. אני לא בטוח אם אותו

אנחנו צריכים לפתור ראשון מהנושאים הבוערים. הכלכלה משולכת עם הגדה . אתה

עובר, מוכר, קונה. ישנה בעיה של תחרות בלתי הוגנת. הנושא הזה מטריד אותי מאז יום

האיחוד לפני עשרים שנה.

בעצם בגדה מתפתחת כלכלה שמתחרה בערבים

שפיתחנו אותה במשך שנים רבות. מפעל יכול לייצר בחברון בקבוק שעליו אנחנו משיתים

מס אפסי שנקבע כחוק הירדני. הבקבוק הזה עובר לישראל ויש לו השפעה במישרין על מפעל

ישראלי אשר מייצר אותו ומשלם 60%.

אילו גורם עויין היה רוצה לגרום נזק לישראל

בואו נקים תעשייה שתתחרה בתעשיה הישראלית.

הוא איננו יכול.

היו מפעלים שקיבלו אישור. לפחות בזמן שהתעסקתי

בזה הבעיה הזאת הטרידה אותי.

מה ההיקף ?

לדוגמא: שיש אתה מייצר במצפה רמון. אתה

חייב לשלם מס הכנסה בשיעור 60%. בית לחם

או בחברון המס שמושת עליו אפס. הוא מתחרה עד כדי חיסול המפעל הישראלי. קח למשל

נעליים.

מעבר לנימוקים החברתיים אנחנו גורמים לכך

שהענפים האלה יעברו מעבר לקו הירוק, שם הם משוחררים. כל המתפרות יעברו ליהודה

ושומרון בבעלות ערבית.

לכן אני בא ואומר, אנחנו לא נימלט מההכרעה

בנושא הכלכלי. האם אנחנו מטילים על יהודה ושומרון את אותם המסים שחלים על אוכלוסיה

ישראלית. אני מקבל מה שאומר חיים רמון, שצריך לעשות העמסות מתאימות ולהעביר

לתושבי יהודה ושומרון. ברור לנו שחלק גדול של המערכת חוצה את הקו ממזרח למערב

מדי יום ביומו. משתמשים בכבישים.

הבעיה מורכבת, השקעות יש ללא סוף. אם אני

צריף לשאול מאין אני מתחיל לעשות צדק? מהנקודה שבה משווים את המסים בין ישראל

ליהודה ושומרון. יש מי שאומר שהכלכלה משולבת וכך ישנם גורמים מסוימים שאי אפשר

להפריד בין שתי הכלכלות. אני אומר, אתה חייב כמבקר להתיחס לעובדה שישנה תחרות

בלתי הוגנת. כאשר אתה מציג את הבעיה, תציג אותה בכללותה, על האספקטים הנוספים



שאתה מציג. זה לא אסקפט שניתך לבטל אותו במחי יד. ישנה כלכלה שלמה שעובדת החל

מיום ששי בצהרים עד יום ראשון בבוקר. זו הכנסת סחורות בניגוד לפקחים, ללא מעמ

אל תוככי הקו הירוק. זו תרורות לא הוגנת ולא בריאה.

בוא יחד נבקש ממנו דוח.

לכן לפי דעתי, כאשר אתה מעלה נימוקים,

אתה צריך לשמור על סימטריה. כאשר אתה בא

ואומר, הברות יהודיות מנצלות את מיקלטי המס - אנ נגד. הבעיה היא שולית.אני לא

מפתח תיאוריה סביב הענין הזה. אבל לא נימלט מקביעת עמדה בנושא השוואת מיסים על

ארץ ישראל כולה.

יש פה בעיה. אם יהיה סיפוח, יחולו החוקים

הישראלים.

אני לא אמדתי לספח. באתי ואמדתי, בחוקים הפיסקליים

כבר עשינו כל מיני התאמות. למשל במס ערך מוסף.

כאשר זה פגע, כאשר קמה צעקה - נמצא פתרון. ברגע שייפגעו התעשיות של הקיבוצים תקום

זעקה.

לגופו של ענין, צריך לבדוק את הבעיה הזאת ולא נימלט

ממנה.

אני מקבל את הצעתו של יושב-ראש הוועדה ואני

מבקש חוות דעת.

נבקש חוות דעת מהמבקר לפי סעיף 21

על משק הכספים של יהודה ושומרון, על כל ההיבטים.

כל זה לאור המשפט הבינלאומי ?

בוודאי.

נשקול את הצעתו של חבר הכנסת חיים רמון במועד אחר.

האמת היא שראוי היה לתת זכות תגובה, לפני שאנחנו

מסיימים קטע זה של הישיבה, למתאם הפעולות בשטחים.

אני מבקש ברשותך , אדוני היושב-ראש, להגדיר.

הואיל וכאן פנו לקצינים, אני אנצל את הרשות שלך

כדי להגדיר את האחריות.

המינהל האזרחי מתעסק בעיקר במיגזר הערבי וזו

היא אחריותו הישירה. יש לו אחריות , מיניסטריאלית בוודאי, אבל פונקציונלית לגבי

המיגזר היהודי מצומצמת ביותר . המגמה שלנו היא להפדיד. ההתישבות היהודית קשורה

למשרדים הישירים. החלק שלנו מהגדר והחוצה של כל ישוב יהודי. זה הדימוי בגדול.

בעל הבית על הישוב מהגדר פנימה אלה משרדי הממשלה בישראל, אם זה שיכון, אם זה בריאות,

אם זה חינוך, אם זה כבישים, אם זה בנייה, תעסוקה וכל טיפול אחר.

לאחרונה, במשרד הפנים יש פונקציה מיוחדת שמתעסקת

בהתישבות היהודית. הקשר שלנו אליו הוא רק בדרג המשפטי. הוא אפילו לא יושב אצלנו,

הוא יושב במשרד הפנים בירושלים. הוא מתעסק בהתישבות יהודית. המגמה שלנו לא להתעסק

בהתישבות יהודית.

אם אתם מבקשים אינפורמציה מסוימת, אני מציע

לזמן את אנשי מס הכנסה. זו למעשה אחריותם. הם עוסקים בזה, כאשר המאמץ העיקרי שלנו לגבי

המיגזר הערבי.

מי הגורמים הכלכליים ביהודה ושומרון, שאם הייתי

רוצה לשמוע את דעתם - הם יצוגיים?

לשכות המסחר.

המשלחות הלאומיות של סוחרי קרקעות.

יש מפעלים ביהודה ושומרון שיש לנו קשר איתם.

יש איזור תעשיה בכל מקום גדול. המינהל האזרחי

רואה עצמו אחראי על המיבנים, על הרכוש. המינהל האזרחי לא רואה את עצמו אחראי

למפעל אדרת ביהודה ושומרון. בנושא הזה מתעסק משרד התעשיה והמסחר. הקמ"טים שלנו מהווים

רק צנורות, אבל איננו רואים את עצמנו אחראים אחריות ישירה.

מפעל אדרת רואה את עצמו קשור לישראל, למשרד

התעשיה והמסחר.הוא סיפח את עצמו דה-פקטו

לישראל.

מי הגופים המקומיים, אם יש כאלה, בתחום הכלכלי?

מי הם אלה שהייתי אומר להם: אתם רוצים להשמיע טענות לגבי המיסוי?

יש לשכות מסחר בכל מקום. יש נציגים למיגזר

החקלאי. אנחנו לא נמליץ להביא אותם לבנין הזה.

הדבר מייד יגלוש לבעיות פוליטיות ובעיות בטחון. יש ועדת מישנה לגבי השטחים

שהיא נפגשת איתם. היא מקבלת מהם אינפורמציה. זוהי ,לפי דעתי, הדרך הנכונה לנקוט,

על מנת שלא יווצר מצב כאילו אנחנו מעלימים נתונים. ועדת מישנה של ועדת החוץ והבטחון

בראשות אמנון לין מטפלת בנושאים ואלה. יש לנו בשבוע הבא פגישה בשטח גם בנושאים

האלה.

זהו הצינור שאני ממליץ שאתם תקבלו דרכו

אינפורמציה. אני מאד מבקש לא ליצור מגעים ישירים עם לשכות המסחר.

אנחנו לא יוזמים דבר בלי תיאום עם המתאם.

אני מודה לך. בשלב זה אנחנו מפסיקים את

הדיון. ייתכן ומיצינו אותו.

מה עם ההיבט של חוקי מס הכנסה לגבי יהודה

ושומרון?

את הענין הזה העברנו לועדת המישנה של

חיים רמון, שתדון בזה.

חניכי פו"מ, אינני יורע אם כבר ביקרתם קודם לכן בכנסת. אם אתם רוצים לשאול שאלות

שנוגעות לכל הכנסת או לעבודת הוועדה - בבקשה. זה דבר בלתי שיגרתי לחלוטין שאנחנו

מאפשרים לכם ביקור בישיבת הוועדה.

אנחנו מסיימים את ישיבת הוועדה הפורמלית.

אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.45