הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 234

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, י"א בסיוון התשמ"ז - 8 ביוני 1967, בשעה 14.00

נ כ ח ו ;

מ"מ היו"ר אי הראל

מבקר-המדינה יי מלץ

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי גור-אריח - מנהל האגף לביקורת מוסדות להשכלה גבוהה

מי בנבגיי - משרד מבקר חמדינח

שי דקל - משרד מבקר המדינה

י י שובל - " " "

פרופי יי זיו - יוייר וחיית והמוע שכלה גבוהה

גי ז ילכה - ות"ח

תי קרץי - המועצה להשכלה גבוהה

ני ג.ור - מנכ"ל אוניברסיטת תל-אביב

רי ביליגורסקי - סמנכייל אוניברסיטת תל-אביב

בי פרידנר

רי בלומרוזן

הביקורת על המוסדרת להשכלה גבוהה - אוניברסיטת תל-אביב.

אני פותח את הישיבה.

הביקורת על המוסדות להשכלה גבוהה - אוניברסיטת תל-אביב

(קורא את תקציר הביקורת. ראה נספח לפרוטוקול)

יי זיו;

להבדיל מהאוניברסיטה העברית, המספרים לגבי אוניברסיטת תל-אביב מוסכמים.

מ"מ הי ו"ר אי הראל;

ארכז את הנושאים עליהם אנחנו מבקשים תשובה. הנקודה הראשונה שבולטת בדברי

הביקורת היא, שלקחתם הלוואות לתקציב שוטף בניגוד להוראות ות"ת. קיבלתם את הכסף

למטרה מסויימת והוא לא הוצא לאותה מטרה, נשאר למימון הגרעון השוטף.

נקודה שנייה. אנחנו מבקשים הסבר לכל עניין התרומות.

נקודה שלישית. דרוש סדר בעניין חלוקת המילגות. היו חריגות מן הקריטריונים.

נקודה רביעית, לעניין הגופים הבלתי תלויים. אם הם גרעוניים, לשם מה הם

קיימים? מה המטרה שלכם בהחזקת אותם גופים?

ני גור;

באשר ללקיחת הלוואות בניגוד לאישורי ות"ת - אני בתפקידי חמישה חודשים אבל

אני משרת באוניברסיטה מ-1958 כסמנכ"ל לכספים, כך שנושא הכספים היה תחת אחריותי

הישירה. הידיעה על-כך שאנחנו מנועים מלקבל חלוואות נודעה לי בשלב מאוחר מאוד,

כאשר המבקר היפנה את תשומת-לבנו לנושא. כנראה שהנושא לא הודגש בצורה רצינית

על-ידי ות"ת.

האוניברסיטה לקחה הלוואות מסיבות שונות, בעיקר לצורך כיסוי גרעונות מצטברים

מן העבר. מהשלב שות"ת נכנסה לבקרה ופיקוח על הלוואות בצורה מסודרת, החל מספטמבר

1983, מצבת חהלוואות יורדת. כרגע אנחנו עומדים לבקש להגדיל את הסכום ב-10

מיליון דולר, כתוצאה מחוב מצטבר. מספטמבר 1983 עד לרגע זה מצבת ההלוואות ירדה.

מרגע שות"ת קבעה כללי בקרה למערכת, מצבת ההלוואות ירדה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מה הוצאות המימון שלכם?

נ י גור;

על 100 מיליון דולר - 4 מיליון דולר.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אם כן, אלה הלוואות טובות.



נ י גור;

גם אחרי 1983 ביקשנו הלוואות, במקרים מסויימים, זאת בעקבות הוראות מפורשות

מטעם הפיקוה על מטבע-הוץ, שהייב את המערכת לקהת הלוואות למימון רכישת ציוד. לא

יכולנו לייבא ציוד ללא קווי אשראי. היתה תקופה שהיתה ירידה דראסטית ברזרוות

במטבע חוץ. אבל ההלוואות לא נלקהו בהיקף גדולים. תנאי ההלוואות היו טובים.

אהת, עם 7.5% ריבית-, השנייה, צמודה עם 1.5% ריבית.

לעניין מילוי מטרות. האוניברסיטה פועלת על-פי המטרות. למוסדות גבוהים

אהרים במדינה הידידים הם בעיקר בארצות-הברית. יש להם מסורת וצבירה גדולה של

נכסים בהיקפים של מיליונים. אוניברסיטת תל-אביב צעירה ולכן גם אגודת הידידים

שלה צעירה.

הנשיא הקודם, חיים בן-שהר, התחיל להעלות את נושא התרומות לקווים רציניים.

עד אז לא היו כלל תרומות. ב-1967 היו 15 מיליון דולר, היום - מעל 80 מיליון

דולר. כל סכום כסף שנאסף כתרומה הועבר מייד לארץ, למעט מקרים שלא היתה ברירה -

עזבונות בחיים או כאשר היה רצון מפורש של התורם להחזיק את הכסף.

מ"מ הי ו"ר אי הראל;

כיצד מגיעה אגודת ידידים בארצות-הברית להוצאה כה גדולה?

נ י גור;

ההוצאה היא בערך 1.5 מיליון דולר לשנה נטו.

מ"מ הי ו"ר אי הראל;

כמה עובדים יש?

ני גור;

13-12 עובדים. קשה לרדת בארצות-הברית מגרעין של 1.5 מיליון דולר. כל

הכספים מועברים לארץ. לא נוצרה שם תשתית רחבה של תורמים לכיסוי ההוצאה השוטפת.

חלק מן הכספים שהיי; להם יעוד הושארו שם לכיסוי ההוצאה השוטפת. האוניברסיטה לקחה

על עצמה את מלוא ההתחייבות כלפי התוספת. הצבירה של הכספים שנשארו באגודה היא

1,300,000 דולר. זה הצטבר ל-5.3 מיליון דולר. האוניברסיטה מתייחסת לכספים אלה

כאילו חיו קרנות, כאילו קיבלה 100% של הקרן, למרות שלא קיבלה. זאת השיטה בה

האוניברסיטה פועלת. למעשה יש מאבק על התקציב השוטף. כרגע הוקמת ועדה

באוניברסיטה כדי למצוא פתרון טביר לבעיה.

מ"מ הי ו" ר א' הראל;

האם יש לכם מעמד חוקי לגבי האגודה?

ני גור;

האגודה היא תאגיד עצמאי. אנחנו חשים מחוייבות כלפי התורם.

מבקר המדינה י י מלץ;

אם הם מקבלים תרומה ואינם מעבירים לכם, יש לכם עילת תביעה.



י י הורוביץ;

הם מגייסים תרומות בשם אוניברסיטת תל-אביב. אם תראו שנעשה שימוש לא נאות

בכספים, או שלא תקבלו דיוות, או שדבר אחר לא יהיה להנחת דעתכם, חובה עליכם לעצור

את השימוש לרעה בשמכם ובגיוס הכספים ולפעול לשינוי בסיס ההסכם ביניכם. זה אחד

הנושאים שמן הראוי שות"ת תטפל בהם. לאגודת ידידים שנמצאת בארץ חוץ ומתנהלת

על-פי חוקים במקום אחר יש חופש פעולה, אבל היא מגייסת את הכספים למען אוניברסיטת

תל-אביב. אין זה מתקבל על הדעת שאוניברסיטת תל-אביב לא תקבל דיווח מלא.

ני גור;

יש דיווחים מלאים מהאגודה. אנחנו מקבלים אפילו דפי יומן. אנחנו מקבלים

דוחות ומגיבים עליהם, אבל האגודה היא תאגיד. אין הסכם מסגרת בינינו לבין האגודה.

אני חושב שזה אסור על-פי החוק האמריקאי. בהחלט יש לנו מה לומר באגודה, כי זו

אגודה למען אוניברסיטת תל-אביב. כל אגורה שהם אוספים מגיעה אליהם. אין תקדים

לאגודה כל-כך ימכורה' לאוניברסיטה כמו האגודה שלנו. יחד עם זאת, התקציב מאושר

על-ידי ה BOARD -ולא על-ידינו.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אם יהודי תורם מיליון דולר ומתנה זאת בכך שמחצית הסכום תעבירו למאה שערים,

או למישהו באופן אישי, האם אתם מסכימים?

ני גור;

קרו מקרים כאלה. כל מקרה כזה מובא לפני הועד המנהל של האוניברסיטה. כל מקרה

כזה מעורר שיקול-דעת רחב. היה מקרה שתורם אמר; תעבירו 10,000 דולר לגימנסיה

הרצליה כי למדתי שם. במקרה זה לא מצאתי לנכון לומר 'לא'.

אנחנו דואגים גם שהאגודה לא תפעל בניגוד לחוקי המס בארצות-הברית. עקרונית

האגודה יכלה להעביר את הכסף ישירות, אבל לא רצינו להכעיס את התורם. התורמים

רגישים מאוד. יש סכנה של מחיקת תרומה שלימה.

מ"מ הי ו"ר אי הראל;

לאדם פרטי אינו יכול להעביר 200,000 דולר.

ני גור;

נתקבלו החלטות מחמירות על פעולה לפי קריטריונים מסויימים. היה מקרה אחד

ויחיד בו הועבר כסף לאדם פרטי, קרוב רתוק של התורם. התורם קיבל קבלה אך ורק על

הסכום שקיבלה האוניברסיטה. בשביל מיליון דולר עשינו זאת.

שי גור-אריה;

אתה מדבר על האגודה האמריקאית, אך 17 מתוך 22 אגודות לא דיווחו כלל.

ני גור;

האגודה האמריקאית היא העיקרית. יש עוד ארבע אגודות שפעילות כאגודות, עם

חקציב, מערכת הכנסות והוצאות. יש להם מנגנונים קטנים. בדרך-כלל שליח מן הארץ

על בסיס התנדבותי. העבודה עם יתר האגודות היא על בסיס של מזומנים בלבד. נסינו

פעם לדרוש מאזנים, דוחות, אך לא תמיד זה ניתן. לא תמיד יש מערכת מסודרת. הוקמה

ועדה על-מנת לנסות להגיע לצורות של דיוות מסודר שלא יכביד עליהם.



יי הורוביץ;

זה נושא חשוב שות"ת יכולה להסדיר במסגרת המדיניות שלה. בחלק מן המקרים

הדברים מתגלים כפרשות שצצות על פני השטה. יש כאן כספים שנמצאים כמעט במצב של בין

הכסאות. מוסד אומר, מדובר בתאגיד שנמצא בהוץ-לארץ ואני שמח שאני מקבל את הכסף.

יש לדאוג שכל הכספים שאנשים תורמים יגיעו למוסד. זה לא רק עניין של ידין

פרוטה', כי הפרוטה הזאת בשווי ניכר. יש מוסדות, כמו מוסד טכנולוגי בחיפה, שלא

קיבלו דיווח שוטף על סכומים בהיקף אדיר, בנימוקים אידיאולוגיים שיש בעיה כזאת או

אחרת. מבקר המדינה עמד על-כך עוד בדוח שכתב על מכון וייצמן. זה חייב להיות על

בסיס דו-צדדי. מוכרח להיות דיווח מלא על כל הכספים. מוכרחה להיות ידיעה שלימה

ומלאה ומעורבות תמידית של הנהלת האוניברסיטה בכספים שגוייסו בשם מוסד ישראלי.

חלילה לנו מלהסתבך בחוקים של מדינות אחרות.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אם הדברים היו מתגלים לשלטונות ארצות-הברית, איני בטוח שלא היו נוקטים

צעדים נגדכם.

יי הורוביץ;

כאשר דבר כזה מתפוצץ המצב לא נעים. אז אומרים; לא ידענו, לא שמנו לב, לא

היה ביכולתנו. מדובר בפעילות תחת שם וסמל ישראלי. אי-אפשר שלא לדעת על 17

אגודות ומה שקורה בהן.

אני מקבל את דברי הביקורת, אבל איני בטוח שות"ת צריכה לגעת בזה.

מיימ היו"ר אי הראל;

מימצא זה יכול להיות חמור ביותר.

ני גור;

לעניין זה איננו הכתובת הנכונה. יש לנו אגודות ידידים על בסיס וולונטרי, עם

מעט אנשים. עובדים איתם על בסיס של מזומנים בלבד. בכלל אין ארגון. אלה ה-17

שמדובר בהם. לגבי חמישה תאגידים - יש מאזנים ומערכת שלימה של בקרה.

יי הורוביץ;

האם הם יכולים לגבות בשמכם סכומים שונים?

נ י גור;

יכול להיות. זה לא גוף קיים.

מבקר המדינה י' מלץ;

יכולים לאסוף בבית-כנסת מיליון דולר ולומר שאספו חצי מיליון דולר. מה

הבקרה שלכם?

יי הורוביץ;

לפני שאתה מאפשר לאדם להשתמש בסמל שלך הוא צריך פנקס קבלות שלך. אם אדם

משתמש בסמל שלך הוא צריך לפעול מכוחך כהלכה. אם ניתן פנקס קבלות, זה הדיווח.



נ' גור;

זה מקובל עלינו. נעשה זאת.

מ"מ היו"ר אי הראל;

יש בארצות-הברית כ-2,500 גופים שתורמים מכספם לתינוך ולהשכלה גבוהה,

שנותנים סכומי עתק. חלק זורם עם ביקורת מצומצמת ותלק גם בלי ביקורת. יש ועדים

רבים שעוסקים בנושא השלום. הם מקבלים כסף, אבל הם צריכים צינור העברה. הם מוזפשים

אוניברסיטה או גוף אחר. כאן יכולה להיות עבירה על החוק.

יי הורוביץ;

חשוב כאן הקול המוסרי של ות"ת.

ני גור;

לעניין חלוקת מילגות, היו באמת מספר מקרים בהם חולקו מילגות על שם, לאדם

מסויים, מקרים מעסים מאוד. הביקורת עלתה על כל המקרים. 3-2 מקרים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם היתה פרוטקציה?

נ י גור;

איני מכיר את המקרים האלה, אבל היו מקרים שתורם נתן תרומה גדולה ואמר;

מילגה אחת אני מבקש לתת לקרוב שלי. החלסנו שאין יותר דברים כאלה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

דרוש קריסריון כדי שתהיה ביקורת ציבורית.

ני גור;

הערות הביקורת נלקחו לתשומת-לב האוניברסיטה. הוקמה ועדה מיוחדת עם איש

ציבור בראשה על-מנת לקבוע קריטריונים למתן מילגות, שלא הדיקן והעוזרת שלו

לענייני רווחה יוכלו לקבוע חריגים.

אשר לחברות בנות, לאוניברסיטה יש הרבה חברות בנות, אבל רובן מכוני מחקר.

הוקם פורום שנקרא 'שולחן החברותי. בנו גיטר עומד בראשו. הוא עורך בקרה מתמדת על

חברות ותאגידים אוניברסיסאיים. עומדת לצאת חוברת שבה יש ריכוז מידע על דברים

אלה.

מ"מ היו"ר א' הראל;

בשביל מה אתם צריכים זאת?

נ י גור;

היחידה האוניברסיטאית ללימודי חוץ נותנת השכלה רחבה לכל עם ישראל. היא

רווחית לאוניברסיטה. כל שנה אנחנו מגדילים את הפוטנציאל שלה.

אשר לירמותי - בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה יש חברה שעוסקת ביישום הידע המצטבר

באוניברסיטות לצורך מסתורו. אם לא היתה חברה כזאת היה צריך להקימה.

לשם מה להקים חברה?

ני גור;

יש שיקולים של מס, של חופש פעולה. לא כל מה שחברה יכולה לעשות יכולה לעשות

האוניברסיטה. בחברות יש יותר גמישות של פעולה. 'רמות' היא חברה שהוקמה ללא הון

מניות. האוניברסיטה העמידה לרשות החברה 300,000 דולר הלוואה עומדת, זה בא כתחליף

להון מניות, כדי לתת לה בסיס כלכלי כלשהו לצורך פעולה. החברה עוסקת, בין השאר,

במתן שירותי הדרכה, בהם משלמים לעובדי אוניברסיטה על בסיס הרצאה.

כיוון שירמות' לא כיסתה את הוצאותיה ממכירת פטנטים, הצמדנו לה פעולות שיכסו

חלק מהגרעין הקשה של ההוצאה. היו שנים שההדרכה הכניסה כסף. במקרה היו שנתיים

בהן נגרמו הפסדים.

מה פשר הפער הגדול בין שכר והוצאות?

אי-אפשר לתת השלמות שכר לעובדים בניגוד לקריטריונים של ות"ת ולמקובל. מדובר

במרצים מרמה יותר נמוכה, חלקם אסיסטנטים.

בילהב' מדובר על קורסים, קורסים להכשרת מנהלים, בהם מעסיקים אנשי מס כמו

נייגר או אנשים האוניברסיטה. כאן המחיר לשעה הרבה יותר גבוה. 'להב' תומך

באוניברסיטה, למרות שבשנים עברו היו הפסדים תפעוליים. ילהב' משמשת גורם פיננסי

לאוניברסיטה גם מבחינה זאת שנותנת לחלק ניכר מן המרצים כושר השתכרות נוסף

ומאפשרת על-ידי כך שיישארו באוניברסיטה.

מה הסיבה שמשלמים תקורה כל-כך נמוכה?

נותנים תמורה בדרכים אחרות.

גם עם ירמותי וגם עם 'להבי יש הסכמים. חברת ירמות' עדיין בחיתוליה, עדיין

זקוקה לתמיכת האוניברסיטה.

האם ה-38.8 מיליון דולר זה הגרעון?

כן. לקחנו את הגרעון המצטבר והתאמנו אותו לאינדכס. הגרעון המצטבר היה 33.6

מיליון דולר, בשנה לפני כן - 30.9 מיליון דולר, ושנה לפני כן - 28.3. עיקר

הגרעון נגרם בשנים התשמ"ג-התמש"ד, עקב האינפלציה.

מה יהיה בשנה הבאה?



יי זיו;

המצב של האוניברסיטה אינו טוב. יש במשך כמה שנים חוסר איזון מתמיד בין

הכנסות והוצאות. אנחנו מתריעים על-כך. יש תכניות הבראה של האוניברסיסה בלי

תלות בתכנית הכללית שלנו. לפי טעמנו הן אינן מבוצעות בקצב הרצוי. המצב חמור, כי

בסופו של דבר המשאבים העצמאיים של אוניברסיטת תל-אביב אינם גבוהים.

מבקר המדינה י י מלץ;

מספר הסטודנטים אצלכם הוא הגבוה ביותר?

יי זיו;

מבחינת הניהול היום-יומי אין לנו טענות.

ני גור;

אוניברסיטת תל-אביב קורסת. אין לה אפשרות קיום.

מ"מ הי ו"ר א' הראל;

מה אתם עושים לתיקון המצב?

ני גור;

יש לנו תכנית, תכנית שאושרה על-ידי הועד המנהל של האוניברסיטה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אבקש להעביר אלינו את התכנית.

יי זיו;

תעבירו את התכנית אלינו ואנחנו נעביר אותה לועדה, כפי שעשינו לגבי

האוניברסיטה העברית.

ני גור;

אני מפנה את תשומת-לבכם לסעיף 27, שבעמוד 30 של דוח המבקר. שם יש פיסקה

קצרה שמסבירה, במידה מסויימת, את המצב הקשה אליו נקלעה אוניברסיטת תל-אביב.

מ"מ היו"ר אי הראל;

דנו קודם בנושא זה וקיבלנו הסברים. רשמנו את הערתך.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15.05)



נספח



תקציר

מה5רקי0 ^3" אוניברסיטת תל-אבי ב ברו"ח עכ הביקורת במן סד ו ת כהשכלה

ו;בוהח הי נ ואד 1987

1. פעולות לחיסכון ויייעול (ע^. 48-41)

^מור

ברו"וו

כוח אדo

41 1:צבו1 כוו ארם של הס1,ל האקדמי עלחו, 1;-942ו ['י!ו1ורןת בו]תו1ומ"ב ל-2005

בהתשמ"ד וירדח ל-1921 בהתש^"ה. ה#צבד, של ה0^3י חמי נהלי והטכני

ו1לתה מ-1546 משרות בהתשמ"ב ל-1557 בהתשמ"^ וירדח ע^ 1465

בהתשמ"ה.

בניגוד להוראת ות"ת. ^ל פי ההלטת הממשלה, בדבר אי קבלת עוברים

הדשים ל0^ל המי נהלי בתקופה 12.83 - 3.84, קבלה ובאוניברסיטה

עוברימ ב-33 משרות. קבלתם נעשתה בווערת חרי^ימ פנימית, שטיפלה

ב^יוס כה אדם היוני בתקופת ההקפאה, בעוד שהחלטת חממשלה חייבה

ו עדת הריבים כלל-מוסרית בראשות מנכ"ל ות"ת. וערה כזו לא חוקמה.

שכר 1 תש ל ו מ ים נ י כיו 1 ים

42 החסכון בגין ויתורי שכו" של ו^1ן/ל האקדמי הגי^. בהתשמ"ה לכמליון

י.

בשנת התשמ"ר חל גידול של %13.5 בסעיף חחוצאח על שבתון ושל כ-
:
252 בקרן לקשרי מרע. בהתשמ"ה עלה מספר המורים שיצאו לשבתון מ-

205 ל-250 ומספר חודשי שבתון ^1^^ מ-1241 ל-1840. עכץק ו;ם מספר

היוצאים במימון הקרן לקשרי מדע, מ-1240 ל-1280.

43 ות"ת הורתה בהתשמ"ר להפחית את השעות הנוספות של הסו;ל המי נהלי

ב-%25, אך למעשה הם צומצמו ב-^^ בלבד. למרות מצבה הכספי הקשה

של האוניברסיטה גדל מספר העוברים בעלי הדרגות הבכירות בתקופה

9.83 - 9.85 בכ-% 50. לדרגה הגבוהה ביותר (שניתנה בשרות המדינה

למשנים למנכל"ים) הגיעו 49 עוברים.

44 בניגוד להוראת ות"ת, מנובמבר 1983, להקטין ב-% 15 את מיכסת

הקילומטרים השנתית של העוברים, עלתה המכסה הכוללת מ-225 אלף

ק"מ בהתשמ"ג ל-254 אלף ק"מ בהתשמ"ו. האוניברסיטה הסבירה זאת

בכך,. שבהתשמ"ג היא הקטינה את המיכסה בכ-% 20.

פעולות בתחומים אחרים

1. בניגוד להוראת ות"ת על הקפאה ברכישות רכב בתקופה 12.83 -

.9.84. רכשה האוניברסיטה מכונית וקטנוע.

45 2. האוניברסיטה הקפידה על ההוראה בדבר הקפאה זמנית של

התקשרויות לרכישות (פרט לנ"ל), לשירותים ולבנייה.



3., בהוצאות על טלפון, דואר , שמירה, שירותי נקיון ואנרגיה היתה

ירידה מהתשמ"ג ל-התשמ"ה.

46 4. ביוני 1986 המציאה האוניברסיטה למשרד מבקר המדינה נתונים על

חסכון בתחומים נוספים, ובכלל זה על סגירת יחידות אקדמיות

וביטול תכניות ליהודים.

תקציבים וכספים

47 1. הוצאות האוניברסיטה עלו בהתשמ"ד ב-18% על תקציבה המתואם

ובהתשמ"ה ב-25%.

2. הגרעון המצטבר, ובכלל זה הוצאות נדחות בגין הפרשי הצמדה על

הלוואות, הגיע בסוף התשמ"ג ל-11.8 מליון דולר. בסוף התשמ"ד ל-

21.4 מליון דולר ובסוף התשמ"ה ל-26 מליון דולר (בסוף התשמ"ו-

הוא הגיע ל-38.3 מליון (דולר).

3. בשנת התשמ"ג עלו הלוואות האוניברסיטה מ-2.3 ל-19.7 מליון

דולר. ההלואות נלקחו בלי אישור של ות"ת בניגוד להוראותיה. אם

כי האוניברסיטה דיווחה לה על ביצוען. עד התשמ"ה ירדו ההלואות

ל-15.7 מליון דולר.

48 לדברי האוניברסיטה. חלק מגרעונותיה נובעים מפיגורים בהזרמת

הכספים מאוצר המדינה ומאי עדכון תקציבים על פי המדדים שנקבעו.

י לדעת הביקורת גורם לא מבוטל בהיווצרות הגרעונות הוא אי ביצוע

מלוא ההוראות בענין הצמצומים, שהאוניברסיטה חויבה לעשותם.

2. גיוס תרומות עמ' 181-167)

167 אוניברסיטת ת"א, כשאר המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. מבססת חלק

מתקציבה על כספי תרומות. היקף התרומות שהתקבלו באוניברסיטה,

לאחר ניכוי ההוצאות לגיוסם. הגיע בהתשמ"ה לכ-11 מליון $ לעומת

14.8 מליון $ בהתשמ"ו;. הירידה נובעת בעיקרה מירידה בתרומות

מארה"ב. רוב התרומות מיועדות לקרנות צמיתות ורק מיעוטן לתקציב

השוטף.

סדרי מינהל ובקרה

א. נהלים.

בעקבות ביקורת קודמת הוציאה האוניברסיטה בנובמבר 1985 הוראת

נוהל בנושא תרומות. בנוהל לא הוסדרו קשרי הגומלין עם אגודות

הידידים בחו"ל ולא נערכו הסכמים עימם.

ב. קבלת תרומות ורישומן

169 התרומות מתקבלות בעיקר בשקים ובאגרות חוב. מקצתן מתקבלות

ישירות באגף לקשרי חוץ (להלן האגף), המעבירן לאגף הכספים,

ומקצתן מועברות ע"י יחידות אחרות של האוניברסיטה לאגף. הביקורת

העלתה, שתרומות הועברו בפיגור מיחידות האוניברסיטה לאגף.

בעקבות הביקורת הונהג אמנם יומן קבלת תרומות, אך לא נרשם בו



תאריך הגעת תרומה לאוניברסיטה. שם היחידה שלה נמסרה והתאריך

שבו התקבלה באגף. בשל כך לא היה אפשר לוודא. שלא היה עיכוב

בהעברת הכספים לאגף.

ג. הוצאת קבלות

אגף הכספים מפקיד את כספי התרומות בבנק ומוציא קבלה לתורם.

העתק הקבלה מחזיק באוגדן מיוחד לצורך בקרה. הביקורת ב-1982

העלתה, שלא היה פיקוח על הנפקת פנקסי הקבלות. לא הוקפד על תיוק

העתקי הקבלות ולא צויינה אסמכתא על הפקדת הכסף בבנק. במצב זו;

לא היתה אפשרות לערוך בקרה שוטפת או תקופתית על תהליך קבלת

התרומות. כפי שהתחייב הסדרי מינהל תקין. בביקורת נמצא הוסר של

107 העתקי קבלות ולא ניתן הסבר לחוסר זה. כאשר קבלות מבוטלות

המקור וההעתקים מתויקים כדי למנוע שימוש לדעה בהם. בששה מקדים

של ביטול לא נמצאו המקור וההעתקים באוגדן. בביקורת חוזרת ב-

1985 נמצא, שהליקויים האמורים תוקנו.

ד. שימוש במחשב לצורך רישום תרומות

170 ב-1982 החלה האוניברסיטה בהפעלת מערכת מחשב בנושא התרומות.

התהליך היה איטי ובכמה נושאים חשובים טרם הושלמה ההסבה למחשב.

אגודות הידידים של האוניברסיטה

171 האוניברסיטה הקימה אגודות ב-22 מדינות והן פועלות בשמה לגייס

כספים, עבורה.

ב. דיווח האגודות לאוניברסיטה

רק חמש אגודות שלחו לאוניברסיטה דוחו "ת כספיים מבוקרים ורק עם

האגודה בארצות הברית, שהיא הגדולה באגודות, נערכת התאמת

חשבונות וזאת בעקבות ביקורת קודמת.

ג. האגודה בארצות הברית

172 1. הביקורת העלתה שברוב המקרים, כאשר הוסכם בין תורמים לאגודה

על העברת תרומות להקמת קרנות, לא העבירה האגודה לאוניברסיטה

העתקים מההסכמים או מסמכים מלווים אחרים. האגודה העבירה

רשימות של תרומות שיש ליעדן למטרה בלי זיקה לכספים שהועברו

בפועל ובלי מסמכים מלווים.

2. מרבית הכספים המתקבלים באגודה מיועדים לביצוע מטרות מוגדרות

באוניברסיטה . הוצאות האגודה על שכר, הנהלה והוצאות כלליות עלו

מכ-% 15- מההכנסות בהתשמ"ב לכ-43% בהתשמ"ה. הכנסות האגודה שהיו

בהתשמ"ג כ-7..8 מליון $ ירדו בהתשמ"ה לכ-5.3 מליון $ אך ההוצאות

עלו מכ-2 מליון $ לכ-2.3 מליון $ בשנים אלה. כתוצאה מכך היתה

ירידה ניכרת בסכומים שהועברו לאוניברסיטה, מכ- 6.3 מליון $,

לכ- 2.9 מליון $.



173 3. בהתשל"ט הגיעה האוניברסיטה להסדר עם האגודה. שהוצאות האגודה

ימומנו מתרומות בלתי מיועדות ומדמי חבר, אך הכספים ממקורות איה

היוו 5% - 7% בלבד מכל התרומות. ההוצאות שלא כוסו ממקורות אלה

יצוו גרעון, שכוסה מכספי תרומות מיועדות, שלגביהן התחייבה

האוניברסיטה למלא אחר רצון התורמים. באפריל 1983 הגיע הגרעון

לכ-3 מליון $. בסוף 1983 העבירה האגורה לאוניברסיטה רשימה של

קרנות ותרומות בסכום של כ-3 מליון $, האוניברסיטה רשמה קרנות

אלה לזכות התורמים בלי שהכספים שיועדו להן הועברו בפועל,

מכיוון ששימשו לכיסוי הגרעון האמור. מדי שנה מפרישה

האוניברסיטה מיתקציבה השוטף סכומים בגובה הפירות שהיו מתקבלים

לו הוקמו הקרנות למעשה. גרעון האגורה הלך וגדל וסך התרומות שלא

הועברו הגיעו בסוף התשמ"ה לכ- 5.8 מליון $.

174 4. בידי האגודה נותרו סכומי תרומות, שאינם מועברים

לאוניברסיטה. והאוניברסיטה אינה מקבלת בגינם "הקצבה מקבילה"

מות"ת. בספטמבר 1985 הגיע סכומם הכולל לכ-2.4 מליון $. כ-1.6

מליון $ מסכום זה הם קרנות בנאמנות ועזבונות בחיים. שאינם

ניתנים להעברה., סך של כ-120,000, שניתן לנשיא האוניברסיטה על

ירי תורם למימון פעולות האוניברסיטה, נשאר באגודה והביקורת

עמדה על הצורך להעבירן לאוניברסיטה.

175 5. ב- 1983 השתמשה האוניברסיטה למימון פעולותיה השוטפות בכספי

תרומות מיועדות בסכום של כ-8 מליון $. לכיסוי גרעון זה בקרנות

ולמימון התחייבויות אחרות לקחה האוניברסיטה הלוואה בסך 8 מליון

$. -והאגודה לקהה עבורה הלוואה בסך 7 מליון $. להלוואה זו ערבה

176 האוניברסיטה על, ידי הפקדת כספי קרנות צמיתות בבנק. לפי הוראות

ות"ת לא תינתן הקצבה מקבילה לפירות של קרן, שחל עליה שיעבוד

ספציפי. במסמכי האוניברסיטה לא נמצא, שהאוניברסיטה הביאה

לידיעת ות"ת פרטים על ההלוואה, והיא בקשה וקבלה בגינה הקצבה

מקבילה. בעקבות הביקורת הודיעה ות"ת לאוניברסיטה, כי אינה

זכאית להקצבה מקבילה בגין הלוואה זו.

לדעת הביקורת, עלולה עסקה לזו לפגוע בהתחייבות האוניברסיטה

לתורמים, אם בגלל אי פרעון ההלוואה של האגודה תמומש הערבות

מכספי הקרנות הצמיתות.

העברת תרומות

179 הבקורת ב-1983 העלתה מקדים אחדים, שהאוניברסיטה העבירה, לפי

בקשת תורמים, חלק מתרומותיהם לגופים אחרים, שלא היה לה קשר

ענייני איתם. כך למשל הועברו כספי תרומות בסך 15,000 $

למוזיאון בישראל; 25,000 $ למוסד חינוכי; 27,000 $ לישיבה ו-

100,000 פרנק צרפתי לקרובי משפחה של התורם. הביקורת הסתייגה

מהעברות אלה מן ההיבט הציבורי. בעקבות זאת החליטה הועדה

המינהלית של האוניברסיטה בינואר 1984 להפסיק את הנוהג האמור.

על אף זאת העלתה הביקורת ב-1985 מקרים אחדים נוספים של העברות

לגופים אחרים.



העלות של גיוס תרומות

180- על אף היורות הביקורת בנידון לא ערכה עדיין האוניברסיטה חישוב

העלות של גיוס התרומות כמקובל במוסדות אחרים. לפי תחשיב שערכה

הביקורת. שהוא בהעדר נתונים מספיקים בגדר אומדן בלבד, הגיעה

העלות בשנים התשמ"ג והתשמ"ד ל-4.5 מליון $ בשנה 26%-30%

מסך כל התרומות) .

*

181 הביקורת עמדה על הצורך, שהאוניברסיטה תסדיר כיאות את ההבטים

המינהליים והכספיים של המערכת לגיוס התרומות ובכלל זה הפעולות

של אגודת הידידים.

3. מתן מילגות (עמ. 199-189)

189 האוניברסיטה מעניקה סיוע לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בעיקר

על פי המצב הכלכלי ומעורבות חברתית של מבקש הסיוע. חלוקת

המילגות נעשית ע"י דיקאנט הסטודנטים.

190 המקורות למימון המילגות הם פירות של קרנות צמיתות מיועדות.

תרומות ישירות ותקציבה השוטף של האוניברסיטה. מספר מקבלי

המילגות ירד מ- 2,484 בהתשמ"ג ל- 1,770 בהתשמ"ה וסכום המילגות

מ-950 אלף $ ל- 596 אלף $. הדבר נבע מירידה בהכנסות מכל

המקורות שתרמה למצבה הכספי הקשה של האוניברסיטה.

ניהול קרנות למלגות

191 1. באפריל 1975 הוציאה האוניברסיטה נוהל קרנות למילגות. שקבע

בין היתר, כי דיקאן הסטודנטים הוא האחראי לחלוקת המילגות, הוא

המוסמך לטפל בהקמת הקרנות ובניהולן השוטף והוא חותם מטעם

האוניברסיטה על ההסכמים עם התורמים. נוהל זה לא הופעל ולמעשה

פוצלה האחריות לטיפול בקרנות למילגות בין האגף לקשרי חוץ,

היועץ המשפטי של האוניברסיטה, אגף הכספים, דיקאן הסטודנטים

והפקולטות השונות. באוקטובר 1985 הוציאה האוניברסיטה הוראת

נוהל חדשה. בהוראה זו אין התיחסות לכמה נושאים כגון מי הגוף

המוסמך לקבוע קריטריונים למתן מילגות; ההליכים למתן המילגות;

ונוהלי ערעור על החלטות בנושא זה.

192 2. אוניברסיטת ת"א, בניגוד לאוניברסיטאות אחרות, מנכה מפירות

הקרנות למילגות תקורה בשיעור של % 25. באוקטובר 1984 החליט

הוועד המנהל. ,באופן חד פעמי. לנכות עוד 33% מפירות הקרנות

למילגות. שמהם נוכתה תקורה. לדעת הביקורת קיצוץ זה עמד בניגוד

למחויבות האוניברסיטה לתורמים לייעד את תרומותיהם למטרה שקבעו.

3. לגבי 3 מבין 35 קרנות שנבדקו במדגם לא היה תיאום בין היהידה

לקרנות והשקעות לבין דיקאנט הסטודנטים, ובשל כך תולקו בשנת

התשמ"ג סכומי מילגות ללא כיסוי תקציבי. בעקבות הביקורת נוכה

הסכום העודף מפירות הקרנות בהתשמ"ו.



193 4. הבקורת העלתה חמישה מקרים שלא נשמר רצון התורמים ויש שלא

חולקה מילגה כלל. במקרה אחד התחייבה האוניברסיטה להעניק החל

מהתשל"ד שתי מילגות לסטודנטים בסך 600 $ כל אחת, אך לא חילקה

אותן. בעקבות הביקורת חולקו מילגות אלו לראשונה בהתשמ"ג. במקרה

אחר חילקה האוניברסיטה מילגות בסך כולל של 10,000 $ לשנה,

במקום להלוות סכומים אלה. הביקורת העלתה. כי בארבע קרנות

נוספות מספר מקבלי המילגות וסכום כל מילגה לא תאמו את קביעת

התורמים בנדון.

194 5. בביקורת הועלו מקרים, שהאוניברסיטה התחייבה לקיים דרישות של

תורמים החורגות מהמקובל במוסדות ציבור. כגון מתן מילגות

לסטודנטים שהם קרובי תורמים, על אף שלא עמדו בקריטריונים

לחלוקת מילגות. בעקבות הביקורת החליטה הנהלת האוניברסיטה

במארס 1985, שלהבא אין לקבל תרומות המיועדות לאדם מסויים.

חלוקת מילגות לסטודנטים

196 1. בביקורת בשנת 1981 הועלו 19 מקרים, שסטודנטים קבלו מילגות

אף על פי שלא היו זכאים להן, או שקבלו סכומים יותר מן המגיע.

במקרים אלה לא נמצאו אסמכתאות בדבר החריגות ואי אפשר היה לדעת

מי החליט עליהן. בביקורת בשנת 1985 לא נמצא ב-17 מקרים תיעוד

כלשהו בדבר ההחלטות ונימוקיהן, ביניהם היו 4 מקרים של חריגה

מהקריטריונים. (מדובר במקרים המעטים יחסית, שאין החלטה

אוטומטית באמצעות המחשב)..

עוד נמצא, שהטיפול בעררים של סטודנטים על החלטה בדבר מתן מילגה

הוא בידי דיקאן הסטודנטים ולא בידי ועדה. כדרוש וכמקובל

במוסדות להשכלה גבוהה האחרים.

2. למילגות מכספי אגודת ידידים מסוימת זכאים סטודנטים שעמדו

בקריטריונים הרגילים הנהוגים באוניברסיטה. הביקורת ב- 1981

העלתה. כי 61 סטודנטים קבלו סכומים גבוהים מהמתחייב על פי

הקריטריונים. הביקורת ב- 1985 העלתה, כי 6 סטודנטים קבלו

מילגה אף על פי שלא צברו את הניקוד המזכה לקבלתה.

197 3. בשנת התש"ם נקבע, שגובה מילגה מירבי הוא בסכום השווה ל- 550

$ (כ- %150 משכר הלימוד). בביקורת ב-1981 נמצא, ש- 170

סטודנטים קבלו מילגת קיום בסכומים של עד 1000 $. ההחלטה על מתן

מילגות אלו ניתנה בידי עוזרת דיקאן הסטודנטים, על פי שיקול

דעתה בלבד. בביקורת ב- 1985 נמצא, שרק חמישה סטודנטים במהלך

שלש שנים קבלו מילגות חריגות, והמחליטים כיום הם הנשיא או

הרקטור.

וי

4. האוניברסיטה נוהגת להודיע לסטודנטים, שהמלגה תבוטל או תקוזז-

אם יקבלו מלגה ממקור אחר. הביקורת העלתה, שטיפול האוניברסי+-ה

במקרים שהמילגה החיצונית מועברת ישירות

למדוד שכר לימוד מבטלת האוניברסיטה את המלגה שלה. לעומת זאת,

במקרים שהמילגה מועברת שירות לסטודנט ומידע על כך נמסר

לאוניברסיטה. המילגה שלה אינה מבוטלת.



198 בבקורת מ-1981 הועלו ליקויים רבים בנושא ניהול קרנות למילגות

וחלוקת מילגות כסטודנטים. בביקורת החוזרת מ-1985- הועלתה שליקוי

אחד תוקן במלואו, ליקויים אחדים תוקנו באופן חלקי בלבד, וכן

הועלו ליקויים בתחומים נוספים. לדעת הביקורת על האוניברסיטה

להמשיך בפעולתה לתיקון הליקויים ולייעול המערכת.

4. לימודי חוץ באוניברסיטת תל אביב ובגופים

הקשורים עמה (עמ' 206 - 213).

206 אוניברסיטת תל אביב מקיימת שלוש מסגרות שונות ללימודי חוץ

אוניברסיטאיים, שבהן אין הלימודים מקניפ תואר: 1) יחידה

אוניברסיטאית הנקראת "היחידה ללימודי חוץ" 2) חברת רמות, שהיא

חברת בת של האוניברסיטה ועיקר פעילותה הינו יישום תעשייתי של

מחקרי האוניברסיטה 3) עמותה עצמאית ששמה לה"ב. העוסקת ביחוד

בהכשרת מנהלים. שלושת הגופים מקיימים את פעילות ההדרכה בלא

תיאום ביניהם. הם ממוקמים בשטח האוניברסיטה ונהנים משירותיה

ולכן משלמים לה שכר דירה ו/או הוצאות תקורה. היחידה ללימודי

חוץ פעלה על פי התעריפים שקבעה ועדת השכר של ועד ראשי המוסדות

(18-6 דולר לשעת הרצאה) ואילו רמות ולה"ב קבעו את השכר בעצמם

ברמה יותר גבוהה (65-15 דולר לשעת הרצאה). הסכומים שמשלמת

היחידה ללימודי חוץ לאוניברסיטה בגין שכר דירה ותקורה, ששיעורם

מכלל הוצאותיה - 15.3%, גבוהים בהרבה מאלה המשולמים ע"י שני

הגופים האחרים (% 0.3 - % 2.5).

208 1. הביקורת העלתה, ששכר המורים ביחידה ללימודי חוץ גבוה ב- % 20

ו- % 50 מהתעריפים שקבעה ועדת השכר, ללא קבלת אישור מוועדה זו.

הביקורת ציינה, שמן הצורך היה שהחלטה על התוספת של 50% לא תהיה

בידי מנהל יחיד.

209 2. פעילות ההדרכה מהווה כ 10%-מהיקף הפעילות של רמות. בשנת

1983/84 הפסידה רמות בגין פעולות ההדרכה 41.000 $, שהיוו 42%

מסך ההוצאות שלה. בשנת 1984/5 הגיע ההפסד ל-19.800 $ -6% 20.

מסך ההוצאות, האוניברסיטה מעניקה לרמות אשראי המוגבל בסכום

השווה ל- 150,000 דולר. על אשראי זה, המנוצל רוב הזמן, אין

האוניברסיטה גובה ריבית והפרשי שער והצמדה. חוב רמות

לאוניברסיטה הגיע בסוף התשמ"ה לסך של כ- 300,000 דולר. בנוסף

לכך היא אינה גובה ממנה תקורה. על אף ההפסדים שלה משלמת רמות

למורים, כאמור, שכר גבוה בהרבה מזה המשולם למורי היחידה

ללימודי חוץ.

210 3. ממאזני לה"ב עולה, שהיו לה בכל שנה הפסדים תפעוליים, אבל

בגלל הכנסות מימון מקרן צמיתה שברשותה היא סיימה את שנות

הכספים ברווח. קרן זו מומנה בשנת 1975 ע"י האוניברסיטה ב-

% 21.6 וע"י "יד הנדיב" ב- % 78.4. לה"ב משלמת לאוניברסיטה, בגין

שכר דירה והוצאות תקורה על שטח של 130 מ"ר, סך של 1300 $ לחודש

בלבד. ב- 1984 היוו הוצאות התקורה 0.47%בלבד מהוצאותיה של

לה"ב.



212 4. האוניבדסיטה לא בקשה ולא קבלה דיווח מרמות ומלה"ב על היקף

העסקתם של מוריה בגופים אלה. דיווח כזה חשוב לבדיקת נושא

התעסוקה הנוספת של המורים מחוץ לעבודתם העיקרית באוניברסיטה.

האוניברסיטה מתייחסת באופן שונה ליחידה עולה וליחידות של הגופים

החיצוניים; מן היחידה שלה היא גובה דמי תקורה גבוהים יחסית:

השכר שהיחידה משלמת, אף שהיו גבוה מהתעריף של ועדת השכר, נמוך

יחסית למחירי השוק, דבר המגביל את יכולתה להשיג מורים מעולים.

לעומת זאת אין האוניברסיטה מתערבת בקביעת השכר של רמות ושל

לה"ב והיא אף מסבסדת אותם כמתואר לעיל. גופים אלה משלמים

למרצים, עורבים מהם מורי האוניברסיטה, שכר גבוה במאות אחוזים

מהשכר שמשלמת היחידה.

הביקורת עמדה על הצורך, שכדי לקיים תחרות הוגנת בין הגופים

השונים, על האוניברסיטה לפעול להשוואת התנאים בדרך של הגדלת

דמי התקורה שרמות ולה"ב משלמות לה לשיעורים ריאליים, ולדאוג

שתקציביהם יהיו מאוזנים. אם לא ניתן להוגיע לידי איזון כספי

בתנאים אלה, על האוניברסיטה לפעול להקטנת השכר ששני הגופים

משלמים,.