הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 197

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המרינה

שהתקיימה ביום ב'. כ"ה בטבת התשמ"ז,26.1.87, שעה 00;09

נכתר: חברי הווערה;

א. הראל - יו"ר

ר. איתן

ר. תיכון

י. צבן

מוזמנים;

א. ריפטין - סמנ"כל משרד הבריאות

י. מרק - אחראי למינהל בתי החולים,

משרד הבריאות

ש. משיח - מנהל בית החולים הלל יפה בחררה

ח. זוירברון - משרד מבקר המדינה

א. הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

מ. רום, צ. אלון, ש. רוזוביץ - משרד מבקר

המדינה

מזכיר הווערה;

ב. פרידנר

רשמה - ש. לחוביצקי

סדר היום;

א. הצעה לסדר היום של חה"כ ג. תיכון.

ב. משרד הבריאות - בית החולים ע"ש הלל יפה בחדרה (דו"ח מס' 36).



א. הצעה לסדר של חה"כ ד. תיכון

היו"ר א. הראל; אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת דן תיכון,

אני מבין שהוועדה הזאת אמונה על ביצוע

החלטת מליאת הכנסת בנושא המלצות ועדת

בייסקי, לפחות בכל מה שאמור במסקנות בתחום האישי, ואני מדייק, לימים,

והם לא רחוקים, קרה משהו אתמול, כאשר אחד מן המורשעים, אמנם בנסיבות מקלות,

נתמנה לתפקיד שהתפנה בעקבות דרישת הוועדה הזאת מן האיש לפנות את כסאו,

אני חושב שהוועדה הזאת איננה יכולה

לעבור לסדר היום מבלי להתייחס למה שקרה אתמול במועצת המנהלים או

בדירקטוריון של בנק לאומי לישראל. לפיכך, אני מבקש שעוד השבוע יוזמן

לכאן נגיד בנק ישראל, המפקחת על הבנקים והיועץ המשפטי לממשלה, נערך כאן

קרב על קיומו של דו"ח ממלכתי. כל אלה ששללו את החלטת הכנסת בתחום האישי

חברו יחדיו והם היום מנסים לעודד את מינויו של מר חת מתוך הנחה שאם מר

חת ימונה, והוא אכן ימונה, תהיה זו קבורה של דו"ח בייסקי,

ועדה זו שהקימה את ועדת בייסקי, ניסחה

את כתב ההסמכה שלה, קיבלה את המסקנות ומבצעת אותן,לא צריכה לאפשר למישהו

לעבור לסדר היום ללא התייחסות למה שקרה אתמול. ליושב-ראש היתה הופעה מצויינת

אתמול ברדיו ותמה אני שהוא לא בא לכאן הבוקר, בידעו שהענין הזה יעלה,

הענין הזה הוא דחוף וכל דחיה של שעה

ואולי רגע מנציחה את שהותו של הדוקטור חת בתפקידו החדש. אם יתקיים הדיון הזה

בשבוע הבא זו תהיה בבחינת ברכה לבטלה ולאחר שהות של שבוע לא נוכל להתייחס

ברצינות לנושא הזה,

לכן אני תובע שנגיד בנק ישראל, המפקחת

על הבנקים והיועץ המשפטי לממשלה יוזמנו למחר, לכל המאוחר למחר, שכן, כפי

שאמרתי, כל דחיה כמוה כהנצחת המצב שהוא בבחיבת סטירת לחי- למבקר המדינה,

לוועדת בייסקי ובמיוחד לכנסת ולוועדה לענייני ביקורת המדינה, אם אנו נוותר

הפעם לא יהיה יותר טעם לקיום הדיונים כאן בוועדה בכל נושא, כולם יווכחו

לדעת שהמבקר מבקר, ועדה ציבורית מקבלת מסקנות כפי שהיא. מקבלת, ישנה החלטת

כנסת והשיירה נוסעת ומצפצפת ואנו הכלבים נובחים, אבל איש לא מתחשב בנו,

הגיעה שעת האמת של הוועדה הזאת והיא צריכה לשקוד על משמרתה,

אני מצטרף להערות של חבר-הכנסת תיכון,

יש לי הודעה מטעם היושב-ראש לפיה מחר

במסגרת הישיבה של הוועדה ידונו בנושא הזה, אני מקווה שזמנו את כל

הנוגעים בדבר לפי בקשתך. אני מצטרף לבקשה של חבר הכנסת תיכון ונקיים דיון

בנושא,

אתמול ניסיתי לזמן לישיבה היום את נגיד

בנק ישראל ומזכירתו הודיעה שמנסיבות

בריאות הוא לא יוכל להופיע כל השבוע בפני הוועדה.

ישנו הפרק של היועץ המשפטי לממשלה שהתחמק

עד כה מלבוא לוועדה וישנה המפקחת על

הבנקים, אני רוצה שלפחות עמדתי זו תישמע ותובא לידיעת החברים, אנו נאבקים

עכשיו על מעמדה של ביקורת המדינה.

אני מצטרף לבקשה, פחות או יותר, פרט

לנושא הכלבים. הייתי מוצא נמשל יותר טוב,

אם כלבים - אז הם נושכים,

אנו עוברים לנושא העיקרי שעל סדר יומנו:

ב. משרד הבריאות - בית החולים ע"ש הלל יפה בחדרה

מתוך הדו"ח השנתי 36

ד. תיכון; אכן יש לנו דו"ח שנתי, דו"ח מספר 36,

מעמוד 321 המתייחס לנושא. אבל בינתיים

הוגשה תביעה למשטרה והמשטרה חוקרת ואני חוכך בדעתי באם הענין הוא בבחינת

סוב-יודיצה ואס אנו לא עושים עוול למישהו כשאנו מתייחסים לנושא, בשעה

שהנושא נבדק כרגע על-ידי המשטרה בעקבות תלונה שהוגשה על-ידי חבר-הכנסת

רן כהן. אגב, במקרה כזה אני מציע שיודיעו לחבר-הכנסת רן כהן שזה הנושא

המוצב על סדר היום, שהרי יש לו בוודאי מה לומר.

הוא הוזמן לישיבה.

חבל שהיועץ המשפטי לוועדה איננו. יש לי

ספקות אם אנו רשאים לדון בענין.

אני לא רואה זאת כנושא של סוב יודיציה.

הנושאים שבדקנו אותם הם בכמה תחומים,

גם התחום שמישהו יכול לחשוב שהוא קרוב לתחום התלונה שהוגשה, גם הוא לא

בבחינת סוב יודיצה, התחום שבו אנו מדברים הוא בנושא הסדרי המינהל בבית

החולים שאולי לא היו על הצד הטוב ביותר. אתם תראו שהחומר כולל התייחסות

לשמירה על הציוד והרכוש ואלה נושאים שבפירוש הוועדה יכולה, לפי מיטב

ידיעתי, לדון בהם ולראות מה היו ההסדרים שבית החולים נקט בהם כדי לשמור

על הרכוש שלו.

ומה אם נעלה נושאים אקטואליים שאינם

במסגרת הדו"ח? - הרי אנו לא יכולים

להתייחס לאירועים שקרו תמול שלשום.

אני יכול להגיד מה כתוב בדו"ח. אשר למה

שאדם רוצה להגיד ולהתבטא - כמובן שאתה

לא יכול לתת על זה יעוץ משפטי, אבל יש מספיק נושאים בדו"ח שקשורים לתמיהה.

היו"ר א. הראל; הגב' ציונה אלון ממשרד מבקר המדינה

תקדא את תמצית הדו"ח.

(קוראת תמצית הדו"ח בנושא - ראה נספח).

בנושא הניתוחם, האם בתי חולים אחרים

מעבירים לידיעת משרד הבריאות לאישור ניתוחים

כאלה?

לא, ההחלטה להפסיק תוך שלושה חודשים

היא החלטה קרדינלית.

היו"ר א. הראל; אשר למכון הרנטגן (ראה עמ' 4 בנספח)

האם הרכישה של הסורק היתה באישור משרד

הבריאות?

ש. רוזוביץ; לא.

האם מה שאמור לגבי ציוד משקי (עמ' 7 לתמצית)

גבוה יותר ממה שמקובל במקומות אחרים?

מאד גבוה, ב-80% יותר ממקומות אחרים.

אני רוצה להדגיש דבר מסויים שנאמר בטבלה

בעמ' 7 לתמצית. אם ג-31.3.84 היי 20,645

חיתולי שש הרי כעבור ששה חודשים נשארו 4014.

היו"ר א. הראל; האם לא היה פה נימוק מספיק להגשת תלונה

למשטרה? זהו חסר של 80%.

בנושא גביית הכספים (עמ' 9 בתמצית) האם

הסידור וההתחשבנות אינם כלל ארציים?

לגבי קופת חולים מכבי ולגבי קופת החולים

המאוחדת זה לא היה כלל ארצי. אבל אחר-כך

זה אוחד.

היו"ר א. הראל; רבותי, לאחר שהוקראה בפנינו תמצית הדברים

אני רוצה לומר שהדברים הם קשים. יש פה

מימצאים חמורים ביותר. נשמע קודם את תגובת משרד הבריאות.

א. ריפטין; המימצאים הם מאד קשים ואני שמח להודיע

כאן שמרבית הליקויים שמצא מבקר המדינה

בביקורת שהוא ערך בבית החולים בתקופה די ממושכת, אפילו היסטורית (מדברים

על דברים שקרו ב-1978-79-80) - תוקנו. חלק מהליקויים עדיין לא תוקנו עד

הסוף אבל הם מצויים בתהליכי תיקון. אם תהיה בדיקה מעמיקה של מבקר המדינה

הוא ימצא שהדברים שהוא הצביע עליהם לא קיימים יותר. חשוב לומר שהדברים

שנמצאו פה תוקנו.

דבר שני - באמצע שנת 1983 הוחלפה הנהלת

בית החולים ומאז הוכנסו שיפורים רבים בניהול של בית החולים ובכלל זה בנושא

התחזוקה.

הערה שלישית - מבקר המדינה כלל פה את

נושא הבניה והליקויים בבנייה. אנו מצטערים, אך כל הטיפול בנושא הזה נתון

בידי מע"ז שהוא הסוכן של המדינה לצרכי בניה. הוא גם גובה 30%. בדרך כלל

מהנסיון המצטבר שלנו בבניה אנו יכולים לומר שיש לנו קשיים בנושא הזה הכולל

התקשרויות, קבלנים וכוי.

אלה הן למעשה שלוש הודעות כלליות שנתבקשתי

להודיע לפורום המכובד הזה ואם יש שאלות פרטניות נשמח להשיב עליהן. אם יש

שאלות מקצועיות - המנהל יגיב עליהן.

היו"ר א. הראל; יש בדו"ח המימצאים כמה דברים שהם בולטים

באופן מיוחד כחמורים. בהקשר אליהם אשאל

שאלות ואתה תגיב באם הם תוקנו, אם לאו.

דבר ראשון - ענין החומרים הרעילים.

הנושא טופל וסודר ולא קיימת יותר בעיה.

הכל בהתאם לתנאי הבטיחות.

דבר שני ברגע לחסר הגדול בציוד. במלים

אחדות הבלאי הזה כפי שהוא הופיע בטבלה

שבתמצית הוא פשוט בבחינת גניבה, זה לא בלאי, כי בלאי של 80% בתקופה כל-כך

קצרה הוא פשוט לא ייתכן, אפילו לא בצה"ל. מה עשיתם כנגד זה?

בנושא החיתולים יש לנו בעיה. זה קורה

בדרך כלל כשתינוקות משתחררים מבתי החולים.

קיים 80% חסר בחיתולים וזה לא רק שם, בדרך כלל כשהתינוקות משתחררים מבתי החולים

עם אמותיהם הולכים יחד עמם כמה חיתולים וקטה להתגבר על הענין הזה. באיזור הזה

יש לנו גם אוכלוסיה די קשה ולא תמיד קל להעמיד שומר ולבקש מהאם המשתחררת

להראות לו מה היא הלבישה לתינוק. יחד עם זאת, שירות התחזוקה במחסן וספירות

המלאי לא היו מסודרים והדבר הזה לא קיים יותר מאז שנת 1984. מאז עושים את

ספירת המלאי.

בלבנים קיים חסר.

היו"ר א. הראל; מה אתה מסיק כשאתה משווה את הנתונים האלה

לבתי חולים אחרים?

הצרה הזאת קיימת לרוחב. יש גניבות ואנו

קוראים לזה נזילות.

במכבסות הבלאי הוא גדול. יש לזכור שהכבסים

מהסוג הזה הולכים לכיבוס מיוחד, כי יש בהם לבנים מזוהמים, לכלוך רב וזה מצריך

כיבוס מיוחד. כמובן שחלק מהכביסה נקרעת ומתבלה עקב כך.

כאשר כל הדברים הללו חוברים יחדיו ברור

שהמספר הוא מרשים. אנו נוקטים בצעדים להקטין את הנזקים האלה עד למינימום

ואני מניח שיתקבל דיווח שהמצב השתנה בצורה מהותית.

י. מרק; לבית החולים יש עכשיו מכבסה פנימית והוא

מכבס את הכביסה שלו בכוחות עצמו.

דבר שני - לגבי הלבנים עברנו לבדים

סינטטיים שאורך החיים שלהם ארוך יותר ובכך חוסכים בהוצאות. אורך החיים של

לבנים מבדים אלה הוא פי שניים. הקושי בבקרה של הלבנים הוא לאורך הקו, כי

קשה לערוך מעקב. ניסינו באשקלון לערוך רישום של הכביסה המלוכלכת וכמה ממנה

מוחזר, אבל לא תמיד זה פועל.

ישבו עבין הבלאי. סדין כותנה עובר

200 כביסות בשנה. סדין סינטטי אודך חייו - 300 כביסות. יחד עם זאת קיימת

בעיית הנזילות.

התקנו עכשיו ברוב בתי החולים מכבסות

פנימיות על-מנת ליצור מעגל סגור מהמחלקה למכבסה. גם פה שינינו את השיטה;

שליש במחלקות, שליש בכסיפה ושליש במחסן. עורכים ספירת מצאי במחסן הרזרבי,

במכבסה ובמחלקות השונות. אנו משתדלים לקבוע את התקן של הלבנים למכבסה

והמחסן השוטף מתחשבן עם המחלקה. ישנה בעיה קשה של כוח אדם.

א. הורביץ; אם המצב השתפר, מה מראות התוצאות של

הספירה ב-1986-85?

י. מרק; עשינו ספירות שוטפות במחסן הרזרבי ועכשיו

עושים זאת בהלל יפה. נוכל לערוך השוואות

בין הפחת והבלאי בין שנה לשנה.

ב-21.9.84 דיברנו על היתרה, איזו ספירה

היתה אחרי 984י יאיר היא עומדת עכשיו מול

השנה?

י. מרק; הספירות במחסן נעשו מדי שנה בשנה. אין לי

כרגע את הנתונים, אבל אפשר למסור אותם

מאוחר יותר.

ש. משיח; אני יכול רק להגיד שיש ירידה במספר בנושא

קריטי אחד והוא החיתולים, בידיעת המשרד

אנו עורכים נסיון לגבי החיתולים שניתנים ליונקים. ראשית, הפסקנו לתת למחלקת

יונקים חיתולים מבד והכנסנו את הטיטולים, בטיטולים אין שימוש חוזר וגניבת

הטיטולים לא יכולה להתבצע בכמויות כי הנפח שלהם הוא גדול. דבר חשוב נוסף -

יונק שעטוף בטיטול מלכלך סריגים בתדירות פחות גדולה.

היו"ר א, הראל; אבל אין לך נתונים מה המצב היום.

ש, משיח; כרגע אין לי את הנתונים.

היו"ר א. הראל; אני מבקש שתדווחו לוועדה בכתב על נתוני

ספירות המלאי האחרונות כהשוואה לאותם

נתונים המופיעים בדו"ח,

מר ריפטין, לפי דעתי, הדבר החמור ביותר

הוא הענין של רכישת הסורק, במשאבים הדלים שיש לנו מה היה ההגיון להשקיע סך של

650 אלף דולר בסורק, כאשר מספר האנשים שהשתמשו בו הוא כל-כך קטן? ולמה המשרד

לא התערב כאשר בית החולים החליט לרכוש את הסורק?

א. ריפטין; יש תקנות שאינן מאפשרות לכל בית חולים

שנתמך על ידי הממשלה, מופעל על ידי הממשלה,

לרכוש ציוד יקר בלי אישור. הסורק בבית החולים הלל יפה בחדרה נרכש והופעל

על פי החלטתו של שר הבריאות דאז. השר הפעיל את סמכותו בנושא זה על פי דין.

רבותי, אני מוכרח לומר בהקשר זה כמה דברים ואני רוצה להדגיש שאני לא מתבצר

מאחורי החלטת השר בענין הזה,

יש לזכור שני דברים; בית החולים בחדרה

מצוי על כביש מהיר, שיש בו ריבוי של תאונות דרכים. חלק גדול מהנפגעים. הם נפגעי

ראש,ואם הם לא מקבלים את הסריקה הטומוגרפית במהירות יש סכנה לחיי אדם, ככל

שעושים מהר יותר את הבדיקה הזאת כך סיכויי ההישרדות גבוהים יותר.

ר, איתן; כמה מקרים כאלה היו?

ש, משיח; אני מקבל נתונים בנושא זה כל חודש, בחודש

דצמבר טופלו 140 נפגעי תאונות דרכים משני

הכבישים,

היו"ר א, הראל; בדו"ח נאמר שבשנת 1983, לפני הרכישה, היו

49 חולים שנשלחו לבדיקות סורק בבית חולים פרטי

בתל-אביב ועבורם שולמו כ-4,500 דולר,

ש, משיח; מתוך 141 הנפגעים שהיו בחודש דצמבר 21

נפגעים נזקקו לסריקה טמוגרפית ושבעה נשלחו

לבתי חולים לניתוחים. זה היה בדצמבר 1986. אין לי ריכוז נתונים של שנים. בסך

הכל שנה אנו עושים זאת.

היו"ר א. הראל; האם חל גידול כזה משמעותי מ-49 לשנה

ל-21 לחודש?



א. ריפטין; התחזית בקשר להפעלת הסורק דיברה על

400-300 מקרים. זו היתה הכמות האופטימלית

שנה היה מדובר. היום בספירה האחרונה שנעשתה, בדצמבר היו 100-90 בדיקות, כלומר:

אם המבקר טוען ש-49 זה 30%, אני כבר הגענו לכ-60% מההפעלה. אבל, לצערי,

קופת חולים באיזור לא רוצה לשלוח פציינטים שלה לביצוע הבדיקה בהלל יפה

וזה מוריד את הכמות. נעשו מאמצים כדי לשכנעם לעשות שימוש רב יותר בסורק

שהוא באמת מכשיר יקר,

ההחלטה על רכישת הסורק

היתה החלטה של השר והוא הפעיל סמכותו בנושא לפי הדין. שנית, הצורך במקום

עקב ריבוי התאונות במקום, והמעקב מראה שיש שימוש בסורק במקרים קריטיים

מיידים, דבר שיכול להציל חיי אדם. שלישית, יש עליה די גדולה בכמות הנבדקים

בסורק, למרות שקופת חולים לא שולחת פציינטים שלה למקום.

לאן היא שולחת את הפציינטים שלה?

למכון מור, שהוא בחציו של קופת חולים

ובחציו פרטי, ולהרצליה.

כן, אבל הבדיקות הדחופות עקב תאונות דרכים

מתבצעות בבית חולים,,

היתה עוד ביקורת בקשר להפעלת הסורק,

לאט לאט אנו מעבירים את ההפעלה לבית החולים, בגלל המגבלות התקציביות תעבור

ההפעלה לאט לאט מאגודת הידידים להפעלה מוחלטת של בית החולים. אני מניח

שתהליך זה יימשך שנה או שנתיים, אם יאשרו לנו תקציב.

זה נושא שנוגע לניהול. האם מקובל על

משרד הבריאות שאגודה ידידים תהיה מעורבת

בצורה כל-כך פעילה בניהול בית החולים? הלא יש פה ענין של גביית הכספים וכשאנו

מבקשים לבדוק דברים, אומרים לנו שאגודת ידידים היא לא ב-יוק גוף מבוקר ואני

גם לא יודע באיזו מידה משרד הבריאות שולט על הדברים.

יתירה מכך, מכל אחד אפשר לגבות סכום אחר.

או לא לגבות.

זה לא מקובל עלינו, אנו לא אוהבים זאת

וכמי שאחראי על הביקורת הפנימית אני יכיל

לומר שכשנתקלתי בזה אמרו לי שזו אגודת ידידים,וזה קיים גם בבתי חולים אחרים.

זו בעיה,

מה הפתרון?

לאט לאט אנו מעבירים את הסורק לניהול בית

החולים. הפעלה ישירה מחייבת תקציב ומי כמוך

יודע את הבעיה בנושא זה,

אני מבין שהיתה איזושהי הערכה מוקדמת

לגבי השימוש בסורק ולקחו בחשבון שכאילו

קופת חולים תשתמש בזה, כשהיה ברור שיהיו קשיים מבחינת קופת חולים. מדוע לפני

הרכישה לא נערכה פעולה של משא ומתן ולא קויים מגע עם קופת חולים כדי לדעת

אם היא תפנה לשם חולים אם לאו?

היו"ר א. הראל; יש לך בקשה כמעט בלתי מקובלת במערכת המינהל

בארץ, שיבדקו דברים מראש.

ש. משיח; נעשה דבר כזה. אני נפגשתי עם הרופא המחוזי

של קופת חולים והוא מאד בעד זה, במקום לטלטל

חולים מעכו לתל-אביב - להביאם אלינו אלא שהמחשבה היתה שהוא ישלח לבית החולים,

תבוצע הסריקה וההתחשבנות תהיה לאחר מכן. מאחר ולנו לא היה מספיק כוח אדם ולא

היה מספיק תקציב לחומרים הדרושים, היתה החלטה מטעם המשרד להרשות לאגודה להפעיל

את המכשיר. אני מקווה שלאט לאט המשרד יוכל לתת את העובדים ואנו נפעיל את המכשיר.

היו"ר א. הראל; אני מוכרח להפריע לך לאור הערתו של מנכ"ל

משרד מבקר המדינה. ימנה תופעה מדאיגה בתוך

המערכת, גם באוניברסיטאות וגם בבתי החולים, שאם יש אגודות ידידים, והן אינן

מבוקרות, אתה בעצם יכול להעביר חלק מהדברים והליקויים וחוסר האחריות לאגודות

הידידים. זה נושא שנצטרך לקבל לגביו החלטה עקרונית במסגרת הסיכומים שלנו,

לאו דווקא בהתייחס למקרה הקריטי.

אשר לרופא שדיווח על הכוננויות והתברר

שהיה דיווח בעת ובעונה אחת לגבי עבודה בשני מקומות, האם זה המקרה היחיד?

א. ריפטין; זה היה המקרה היחיד. אני רוצה להקדים ולומר

שבמסגרת הסכם הרופאים , מכיוון שמדובר ברופא

בכיר יחודי במקצועו הוא יכל לעבוד גם באיכילוב מה גם שבאותה עת הוא התגורר בתל-

אביב. אותו רופא הוא נוירוכירורג וזה מקצוע מיוחד. היה מקרה אחד או שניים של

הגשת חשבון גם לכאן וגם לכאן וכשהדבר נודע לו נעצמו הוא חש באי-נעימות, כפי

הנראה שהיתה טעות שלו. בינתיים הוא עבר לגור ליד בית החולים, בקיסריה.

היו"ר א. הראל; האם טיפלתם טיפול ניהולי במקרה כגון זה?

א. ריפטין; כן, היה בירור אתו. קיבלנו גם תשובות מאיכילוב.

כפי שאמרתי זו היתה אפיזורה חד-פעמית והדבר

בא על תיקונו.

היו"ר א. הראל; האם יש עוד מקרים כאלה בתוך המערכת

שרופאים מקבלים כסף עבור כוננויות בשני

בתי חולים?

א. ריפטין; אני לא מכיר, ואם היו מקרים כאלה היו שמים

להם מיד סוף ומעמידים לדין את הנוגעים בדבר.

אם נעשים דברים כאלה זה בלי ידיעתנו ובלי הסכמתנו.

היו"ר א. הראל; אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת שמקבלת מימד

נרחב יותר בעקבות האסון שקרה בצפת עם הנערה

שמתה בעקבות הטיפול הרשלני שהיא קיבלה. פה מוצג ענין ההפלות. מהי מידת הרגישות

שלכם לנושא הזה במיוחד לאחר ששונה החוק ונערות צריכות לעבור את הבדיקות. אני

יודע שבצה"ל הדברים הם הרבה יותר פשוטים, מסודרים ומאורגנים וכשקורים מקרים

כאלה החיילות יודעות את הדרך, לא תמיד הן הולכות בה, אך הן יודעות מה אפשר לעשות.

אבל לגבי האוכלוסיה כולה כנראה שלא כך הם פני הדברים. קראתי אתמול בעתון

ששני נערים מבית ספר תיכון בצפת אוספים כסף כדי ליצור קרן למימון ההפלות של

הבנות בתיכון שם. איך זה קורה?



ר. איתן; זה שזה כתוב בעתון זה, לא מבטיח שזה נכון.

נושא ההפלות מוסדר על-ידי החוק. ראשית,

כשנערה או אשה באה לקבל אישור של ועדה

לביצוע הפלה, קופת חולים מכסה את ההוצאות בשני סקרים: ראשית, כשישנה סיבה

בריאותית. כשמדובר בסיבות בריאותיות הנוגעות באשה קופת חולים רואה את ביצוע

ההפלה כתפקידה. אבל אם הסיבה לביצוע ההפלה איננה בריאותית הקופות לא רוצות

לכסות את כל ההוצאות ואז האשה צריכה לגייס כסף עבור אישפוז יום אחד, אם

מדובר בביצוע הפלה בתחילת הריון, או עבור 3-2 ימי אישפוז אם מדובר בהריון

מתקדם יותר. אנו יודעים שיש בעיה במיוחד כשמדובר במשפחות שלא רואות את הענין

בעין יפה ובמקרים כגון אלה אנו מטפלים בבעיה בעקבות פניות של עובדות סוציאליות

בשטח. הפניות מגיעות אלי, אנו משלמים והבחורה נשלחת לבית חולים לא במקום

מגוריה, לפי בקשתה, ומקבלת את הטיפול הדרוש. במקרים כאלה יש לבו רגישות רבה

ואנו משלמים את ההוצאות. הנערות יודעות את הדברים והן יכולות לפנות אלינו.

במקרים מסויימים כשהבחורה נתונה במצוקה משפחתית אנו נותנים את הכיסוי.

בצפת כנראה הבחורה לא ידעה לאן לפנות. היא לא פנתה לשירותי הרווחה ואילו

היא היתה פונה אליהם היא לא היתה נקלעת לצרה. ודאי שאם היא היתה מבקשת

שההפלה לא תבוצע בצפת - היו שולחים אותה לבית חולים אחי.

בדו"ח המלא כתוב כי עד 1984 בוצעו

כל פעולות הפסקת ההריון בבית החולים.

החל בינואר 1985 הופנו מרבית הנשים שאושרה להן הפסקת הריון למוסד רפואי

פרטי. לפי מה שאני הבנתי אילו אותה נערה היתה עוברת את פעולת הפסקת ההריון

בבית החולים היה סיכוי רב להצילה.

א. ריפטין; כשאומרים בתי חולים פרטיים הכוונה היא

למוסדות רפואיים פרטיים ואין כוונה למרתפים.

היו"ר א. הראל; עם כל המיכשור?

א. ריפטין; כן.אם מדובר באשה שיש לה סכנה בריאותית

והיא, לדוגמא, חולת לב, כמובן שאת ההפלה

מבצעים בבית חולים, תחת השגחה של הרופאים המתאימים. אבל אם מדובר בהפסקת

הריון רגילה - אפשר לשלוח את האשה לבית חולים קטן וזאת משום שחדרי הניתוח

בהלל יפה היו עמוסים ואי-אפשר היה לבצע את ההפלות שם, מה גט שזו פעולה קצרה

מאד. המוסדות הפרטיים הם מוסדות מורשים, הפועלים עם רשיון והם פועלים כדין.

ר. איתן; נדמה לי שלפני כמה שנים ערכו בדיקה בבית

החולים רמב"ם ונמצא שכל הסכו"ם שלהם

התחלף אחת לחצי שנה. המשמעות של הדבר הוצאות של מאות אלפי שקלים. זה דבר

שהוא אופייני להרבה בתי חולים ואולי אפילו לכולם. כשמדובר בציוד קל, סדינים,

מגבות, חיתולים וסכו"ם, או דברים כאלה, אין השגחה רצינית שיכולה למנוע

את התהליך הזה מצד אחד, ומצד שני אני לא בטוח שבבתי החולים מגלים איכפתיות

לענין. זה הפך להיות נורמה וזה חלק מהתקציב. אני חושב שצריך לעמוד על כך

שיוגש דו"ח בכתב לוועדה על-ידי מנהל בית החולים, בו תהיה התייחסות להערות

שהושמעו וייאמר מה תוקן ומה לא. מבקר המדינה על סמך הדוייח הזה יבדוק את הדברים.

לגבי הענין של הסורק - מדובר בציוד יקר.

בדוגמא הזאת של הסורק מדובר בענין של יוקרה מקצועית בית בתי החולים ולאו

דווקא שמישהו קובע את הצורך או את החלוקה בארץ וההפעלה. אגודות ידידות כאלה

יש להן כספים דהן אוספות כספים ולוקחות חלק בניהול או בדרך ההפעלה של הציוד

הזה כאילו הוא רכוש שלהן.



מה שמאפיין את בו/י החולים, בעיקר

הממשלתיים, כשהמדינה היא בעלת הבית, הוא שתמצא בכל מקום כזה רשלנות

וזלזול בכספי ציבור וניהול ברמה נמוכה, אני יודע לגבי בית החולים בעפולה

שאם מישהו יערוך סריקה אחת לשבוע בפחי האשפה הוא ימצא בהם מזרקים חדשים,

אמפולות ורכוש שקשה לתאר את המחיר שלו ולאף אחד לא איכפת. במקרה תפשו

פה את הלל יפה. אפשר להזמין לכאן את מנהלי בתי החולים האחרים ונשמע את

אוהו סיפור ואולי אף חמור יותר.

אני לא יודע באיזו מידה אנו כוועדה

נוכל לעשות משהו ולהשפיע בענין הזה. אמנם המבקר איננו עכשיו אך הוא לא

זקוק להמריץ שלנו. מכל מקום, יכול להיות שכדאי לעבוד בשיטה אחרת.אם

דנים עכשיו בבתי חולים אזי יש לבדוק כל אחד מהם ולנתח את הנעשה בם בלי

הרדמה; לנתח את כל הניהול, הבעיות האחרות והבזבוז ואת ההתערבות של גורמים

וולונטריים כאלה שהם לא מקצועיים בניהול. אני חושב שצריך להניח מסקנות

בית חולים א' או ב' לא מנוהל בסדר והמנהל צריך ללכת, ואני

לא מדבר עכשיו על הלל יפה אלא בכלל. בית חולים ממשלתי הוא כמו יחידה של

הממשלה והממשלה, לדעתי, חסרת אונים ולא יודעת מה נעשה גנם. משרד הבריאות

הוא משרד שבו המינוי הוא פוליטי ולא מקצועי ובסופו של דבר. ההכרעה היא פוליטית,

של איש פוליטי וההשפעות על אדם שהוא לא מקצועי הן רבות ומגוונות. אם לא

מאירים את הנושא מבחוץ ובתוקף, עם פרסום אם יש צורך בכך, אז אני לא רואה

הרבה תועלת במפגשים האלה.

היו"ר א. הראל; אגודה הידידים הזאה שקיימת גם מקבלה

תשלומים. האם יכול רופא שהולך לבצע ניתוח

לומר: אני אבצע אה הניתוח ואתה תיתן תרומה לאגודת הידידים?

המבקר התייחס בדו"ח שלו למקרים שרכשו

מפרקים.

אני שואל מעבר למקרה הזה, האם נהוגה שיטה

תשלם לאגודת הידידים?

במקומות בהם גילינו דברים כאלה הפסקנו

זאה בצורה רציניה ביותר. יש לנו בעיה

עם הנושא הזה, כי דווקא כשיש מצוקה תקציבית פל-כך קשה, אגודות הידידים הן

אלה שמאפשרות פיתוח, הן מאפשרות רכישות ציוד והן למעשה מאפשרות לעתים

קיומו של בית חולים וברגע שאתה מתחיל לסגור אותן בתוך טבעת כל-כך קשה,

הן תפסקנה לפעול ואז נהיה בצרה אמיתית.

יחד עם זאת, בהתייעצות עם היועץ המשפטי

לממשלה הוצאו תקנות. יש חולים שתורמים מרצונם לאגודות הידידים אני, למשל,

לאחר ניתוח של נכדתי תרמתי תרומה למחלקת ילדים בבית החולים תל-השומר מבלי

שאף אחד ביקש ממני לתרום. יש הרבה מקרים שאנשים רוצים לתרום כאות הוקרה.

לחולה מותר לתרום שלושה חודשים לאחר שהוא עזב את בית החולים, לא בזמן

האישפוז. יש מקרים חריגים ואז אנו נכנסים לעובי הקורה ולעתים מטפלים גם

ברמה אחרת.

לגבי מה שאמר חבר-הכנסת איתן - אין ספק

שיש גניבות ומפעם לפעם אנו עורכים בדיקות פתע ביציאות לבית החולים. הדבר הזה

די מקומם את האזרחים והחולים. בבדיקות כאלה מצאנו מצרכי מזון וכיוצא בזה.

מכל מקום, לעשות את התרגיל הזה יום יום - פירוש הדבר להזמין סכסוך עבודה

רציני ביותר ואי-אפשר בגלל 3-2 גניבות לבדוק כל יום 2,500 איש. בצבא אפשר

לעשות מסדר.

בצבא כשאדם כזה נתפש הוא נשלח במקום ל-30

יום מחבוש.

למרות התקוממות של עובדים כן ערכבר בדיקות

פתע ביציאות אבל אבו לא יכולים לעשות זאת

יום יום כי אז נזמין סכסוך עבודה,

אם תבדוק במטך שברע - הגניבות תפתחתנה.

בדתי את הנושא לפני כמה חודשים במפעל מסויים

ומצאתי שהסכו"ם שם מתחלף כל שלושה חודשים.

ר. איתן; ברמב"ם הוא מתחלף כל חצי שגה. מר ריפטין,

אתה לא רוצה סכסוך עבודה, אז שיגנבו. אתה

אמרת כך.

אם נעשה זאת יום יום - כן.

זו הנורמה וזה היחס?

זו איננה הנורמה. יום - אפשר לעשות חיפוש בכלים

מדי יום ביומו אצל העובדים. הדבר לא ניתן

מבחינה מעשית.

השנה ערכנו סקר בנושא הסכו"ם וביקשנו

מבתי החולים לדווח לנו מחודש אפריל את

על המצב בנושא זה ובאמת התברר שיש נזילה גדולה. פנינו לחברת הביטוח "ענבל"

וביקשנו ממנה לראות בגניבה זו כאילו פריצה למחסן וכך נקבל את הנזק. החברה

התנגדה לכך. אם גונבים את הסכו"ם אנו לא יכולים למנוע זאת, זה הנימוק.

נכון, כי הגניבה הזאת היא בגלל רשלנות.

ביקרתי במקום בחו"ל בו חולק סכו"ם אישי.

אנו שוקלים עכשיו את הרעיון של הכנסת

סכו"ם חד פעמי. קיבלתי השבוע הגעה, דווקא

מאזרח, לעשות מבצע ולהודיע, כפי שזה נעשה לגבי הצבא, שמי שיש לו ציוד השיך

לבית החולים שיחזירו.

בתקציר שלנו בנושא הציוד הרפואי יש קטע

"בספטמבר 1984 הודיע מנהל

מחלקת ההרדמה, האחראי לחדר ניתוח, למנהל בית החולים, שלא נעשה טיפול מונע

במכשירי הרדמה, ואין בודקים את תקינותם מדי יום ביומו כנדרש, והצוות הרפואי

המטפל איגד יכול לשאת באחריות להפעלה תקינה של צייד זה". נוכח התקלה שארעה

באסף הרופא ובעקבות הביקורת הורה משרד הבריאות בשנית לכל בתי החולים הכלליים

לצייד את חדרי הניתוח בנוטרי חמצן. מה היה המצב אז ומה המצב היום?

נוטרי החמצן שנרכשו אז נרכשו בדיוק לפי

מספר מכשירי ההרדמה. 2 נוטרי חמצן התקלקלו אז.

קנינו נוטרים רזרבים ובמקרה של תקלה המכשיר הרזרבי יותקן במקום זה המקולקל,

כך שהבעיה היום לא קיימת.

אמרתי בראשית דברי שמרבית הליקויים שהיו

חמורים, דאף אחד לא מתבצר, רובם תוקנו ואנו מזמינים את משרד מבקר המדינה

לערוך בדיקת מעקב והוא יוכל להיווכח שמרבית הליקויים האלה אינם קיימים יותר.



א. הורביץ; במכתבו של מנהל אחזקה דובר על כך

שקודם קורה הקלקול ואחר-כך באה התחזוקה

וליקוי שמתגלה בזמן ניתוח הוא הרה אסון. האם אתה יכול להרגיענו ולומר

שהיום התחזוקה מבוצעת בשיטה אחרת?

אני לא יכול להרגיע אתכם, כי שני טכנאים

בבית החולים מתחזקים את כל המערכת,

איך אני יכול לטפל בדברים כאלה? - אתם צריכים להיות ערים לענין הזה. יש לנו

מצוקה קשה אם בתקציב ואם בכוח אדם ואין זה סוד.

היו"ר א. הראל; אני עובר לנושא אחר: הפער בין התקצוב

של המשרד בנושא ההכנסה מחולים עבור

דמי אישפוז לבין הגביה הממשית שהיתה בשטח. האם יכול להיות שהתיקצוב בנושא

היה לא ריאלי? אז זה לא בסדר מבחינת משרד הבריאות. אפשרות שניה - שהתיקצוב

היה ריאלי והגבייה לא היתה בסדר.

א. ריפטין; יש לנו בעיה רצינית בנושא הזה, לחדרי

מיון מגיעים בלילה הורים עם ילדים ואומרים;

אין לנו כסף לשלם, בפני בית החולים שתי אפשרויות: להגיד להורה עם הילד החולה

ללכת הביתה (ושם יש אוכלוסיה קשה), או לתת לו את הטיפול הדרוש ויש

תקנות שמחייבות קודם כל לבדוק את החולה ולתת לו את הטיפול הדרוש, החולה

מקבל את הטיפול ואחר-כך לך תמצא אותו.

היו"ר א, הראל; אם כך, למה אתה מתקצב את הנושא הזה

בסכום יותר גדול? אתה מעביר בכך אל

בית החולים עומס נוראי,

א, ריפטין; אנו רוצים לגבות את הכסף ממי שצריך לשלם

ואם נתקצב אחרת - זה יהיה תקציב לא נכון,

להיפך; צריך לגבות את הכסף ולחייב את האנשים לשלם, במקרים מסויימים מסרנו

את הנתונים לחברות שגובות ביד חזקה את הכספים ואזרחים יודעים לשלם,

היו"ר א. הראל; כאשר קיימנו את הדיון הכללי על מערכת

האישפוז, אחת הטענות של המבקר היתה;

תיקצוב בלתי-ריאלי של המערכת. מצד אחד אנו מגנים עליכם ואומרים שהתיקצוב

לא ריאלי וצריך לתקצב אתכם לפי התנאים. ומצד שני אלום יורדים לתת היחידה שלכם

ועושים פנימה אותו דבר, אתם מתקצבים את הלל יפה בתקציב גדול מתוך הנחה

שהכסף ייכנס מהחולים והוא לא נכנס.

א. ריפטין; פה מדובר על טיפולים אמבולטוריים בחדר

מיון.

היו"ר א. הראל; מי מכסה את ההפרש בין מה שתיקצבתם לבין

מה שבית החולים גבה בפועל?

א. ריפטין; יש התחשבנות עם קופת חולים הכללית

וההתחשבנות מדברת על 0.8 לכל תושב באיזור,

זה הכסף הגדול, כאשר קופות החולים עמדו במצב של אי ספיגת מזומנים - לא שילמו,

יש פער בין תקציב נטו של ההזמנה הממשלתית לביז מה שהיה צריך לקבל נטו, כי הם

לא שילמו ועמדנו בפני צרה צרורה, לא יכולנו לרכוש ציוד.

היו"ר א, הראל; אחר-כך תהיה ביקורת על מנהל בית החולים

כי כתוב; ההכנסה מטיפול בחדר המיון היתה

בשנת 1933 כ-9.2 מליון שקל לעומת 40.9 מליון שקל שנקבעו בתקציב, ובשנת הכספים

1984 - 12.5 מליון שקל לעומת 35.4 מליון שקל שנקבעו בתקציב", זה פער לא קטן.

לעומת 3 מיליארד שהיה אז התקציב, הרי

זה לא הכסף הגדול. במחירים של היום

זה 40 אלף שקל.

מה קורה עם בהוגי ימי האישפוז שבבירור?

מספר ימי האישפוז שבבירור הולך ועולה

והוא הגיע ב-1984 ל-17,033.

א. ריפטין; מאז 1984 יעד היום ירדני ל-2% נתונים

המצויים בבירור. בנושא הזה ערכנו

שיפורים רבים בעקבות הדו"ח,

איך ירדתם ל-2%?

ש. משיח; אני רוצה להודות על הבקרה שנערכה בבית

החולים. לי אישית הביקורת עזרה מאד.

אני נכנסתי לתפקידי כמנהל בית החולים כשהוא היה במצב שאלה שביקרו בו יודעים

מה הוא היה. חלק מהדברים היו ידועים לי עם כניסתי לתפקיד, וזה היה ב-1983,

ולגבי חלק מהדברים לא היה אפשרי בכלל לעשות שינויים אלא לחכות שיהיו שינויים

של צוות, של מנהל אדמיניסרטיבי וזה נעשה בשנת 1965. חלק מהדברים קיבלתי לאור

הביקורת של המבקר, אשר פתח לי את העיניים. אחד הנושאים שהביקורת התייחסה

אליהם היה המיקום של איחסון הברביטון. היום יש שינויים גדולים מאד, לדעתי,

יש עוד הרבה מה לעשות כדי להגיע למצב שהמוסד הציבורי הזה יוכל לתפקד בצורה

נאותה פלוס. היום יש לנו בבית החולים 6 אנשים שמועמדים לקבל תוארים של

הסמכה באוניברסיטת חיפה. אני חושב שזה שיפור לטובת האוכלוסיה.

אחת מנקודות התורפה הקשות היא קבלת

חולים במיון. היום יש לנו שני מומחים בבוקר שצריכים לתת תשובה לכל הבעיות

באיזור. הם עורכים כוננויות ונשארים כאחראים במשמרות. אחד מהם הוא מנהל חדר

המיון, בהקשר הזה היום המצב הוא יותר טוב מבעבר, נכון שיש בעיות כשיש צורך

באורטופד לניתוח.

הגביה היתה במצב קשה. היום הגענו ל-2.1%

בירורים לגבי חולים שלא שילמו, אנו מעבירים את נתוניהם של חולים שלא משלמים

לחברה שקיבלנו אישור מהמשרד לעבוד אתה וזה פועל, אנשים מתחילים להגיע ולשלם.

יישאר אולי בסוף איזה אגוז קשה לפיצוח, של 1.5%, אתו לא נוכל להתמודד.,

יש אפשרות להתנהג בנוקשות כלפי האחוז הזה ומאידך לתת שירות רפואי, אני מציע

להעדיף את בזבוז הכמות הקטנה הזאת על פני סיכון החולים.

א. הורביץ; כאן בוועדה התקיים דיון בנושא התיקים

לגבייה של חייבים לבתי החולים ונאמר כאן

שהתיקים הועברו לטיפולכם והמצב השתפר. מה אתם עושים עם תיקי החייבים?

קיבלנו את התיקים וקיבלנו הסמכה להתייחס

לחוב גין אישפוז כאל חוב למס הכנסה ויש

אפשרות להטיל עיקולים. זה דבר אחד, דבי שני; התקשרנו עם חברת הביטוח ענבל

אשר התארגנה לקראת הגבייה הזאת. עם קבלת רשימת החייבים מגישים מיד הודעות

אתראה לפניה לבית המשפט והחברה מקבלת אחוז מסויים מהגביה שלה,

כמה תיקים כאלה יש?

י. מרק; קשה לי לומר, עד עכשיו הכתובת היתה

להעביר את התיקים לפרקליטות המדינה,

אך שם הרימו את הידיים, אנו התארגנו לקראת אלטרנטיבה שהיא יותר יעילה,



עובדה שירדנו באופן דרסטי בכמות הבירורים. יש סוג מסויים של אנשים, המוגדרים

במסגרת הזאת של בירורים, שאין מי שיכסה את הוצאות אישפוזם. לדוגמא, הורה

שנוטש את ילדו המונגולואיד בבית החולים, או למשל חולה שבא לקבל טיפול בלילה

ונעלם.

- האם יש לכם נתונים?

בכל בית חולים יש נתונים במקום.

כמה תיקים יש בהלל יפה שאין גביה בהם?

באותה שנה שדובר בה היו כ-20% ואם דובר

על 20,000 מאושפזים פירוש הדבר 4,000.

היום ירדנו ל-2%, היינו מתוך 21 אלף מאושפזים כ-400 לא גבו. לכן ההבדל הוא

משמעותי.

אבל התיקים לא קובעים את גובה הסכום, אלא

ימי האישפוז.

יש גם תיקים של יום אחד אישפוז.

א. ריפטין; יש מקרים שאנשים באים לקבל טיפול דחוף בבית

חולים, בחדר המיון, והם לזו באים מצויירים

עם טופס 17. לאור הפעלת מכבש הגביה מתברר שחלק גדול מהתיקים שבבירור הם של אנשים

המבוטחים בקופת חולים,

בבית החולים הלל יפה שוכב בחור צעיר זה 6 שנים,

אשר שני רגליו נכרתו. זה בחור מעולם הפשע והוא ניסה להתאבד ועקב כך הוא שותק

טוטאלית. בית החולים חייב לטפל בו. אנו עושים מאמצים לשקם אותו ופניתי למשרד

העבודה והרווחה בענין שלו, הם מנסים לסדר דירה להוריו באיזור במגמה לקלוט אותו,

אולם מתברר שאי-אפשר לתת לו טיפול בבית ויש צורך באחות צמודה. לאיזו קטגוריה

תסווג בחור כזה? לבירורים? יום אישפוז עולה 164 שקל ואפשר לעשות חשבון כמה עולים

6 שנות אישפוז. כנראה נצטרך להעבירו למוסד סיעודי.

אני מבקש שתכינו לנו דיווח בענין הזה

ובענין תיקון הליקווים כפי שאתם אומרים.

אנו מבקשים גם נתונים מספריים, זה יעזור לנו להגיע לסיכום.

אני מבקש שיינתן גם פירוט של הציוד הרפואי

שיש לו ערך רב, שלא ראינו איך אתם שולטים עליו.

פה לא מדובר כבמקרה של החיתול שאפשר לקחת אותו, אבל גם ציוד כזה צריך לדעת

היכן הוא נמצא, האם הוא הועבר למחלקה אחרת. ראינו את הכרטסת אך לא התרשמנו רבות.

היום יש כרטסת מחודשת. אני מקווה שנוכל

להכניס מחשב קטן שיוכל לאפשר ניהול קצת

יותר מודרני של הדברים.

האם ספרתם לאחרונה את הציוד היקר?

כרגע אנו עומדים לסיים את רשימת הציוד הרפואי.



היו"ר א. הראל; תודה רבה.

אבי רוצה לסכם את הדירן. אבי רוצה לציין

לשבח לא את הדו"ח עצמו, הוא קשה, אבל את הנכונות שמגלה משרד הבריאות ואת

הבהלת המשרד לשפר את הליקויים. את המסקנות שלבו נוכל לכתוב לאחר שנקבל מכם

את מה שביקשנו ואבי מקווה שתעשו זאת בהקדם האפשרי. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:33



נספח לפרוטוקול ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיום 26.1.87

תקציר לדיון בוועדה לענייני ביקורת

המדינה של הכנסת

בית החולים ע"ש הלל יפה. חדרה

דו'ח שנתי 36 עמ' 321

בית החולים עיש הלל יפה בהדרה (להלך- בית החולים) משמש כבית חולים איזורי כללי לאוכלוסייה

של נפת חדרה ושל ישובים בשפלת החוף המונים יהד כ-214,000 נפש. תקן המיטות של בית החולים

בסוף שנת 1984 היה 330 , ופעלו בו 13 מחלקות אשפוז, וכו מרפאות, מכונים ומעבדות.

בחודשים ספטמבר 1984- אפריל 1985 ערך משרד מבקר המדינה, לסירוגין, ביקורת על הסדרים

המינהליים והכספיים של בית החולים, ועל פעולות הנוגעות לעבודות בנייה ופיתוח .(*)

מיון

הרופאה האחראית נמצאת בדרך קבע בחדד המיון במשמרת הבוקר; אך לשתי המשמרות האחרות לא

נקבע רופא אחראי לניהול חדר המיון. מן הראוי, שהנהלת בית החולים תקבע לכל משמרת רופא

שיהיה אחראי לניהול חדר המיון ועל צוות הרופאים התורנים, כדי לייעל את הטיפול שניתן

בחדד המיון בכל המשמרות. מהתיעוד עולה, שהרופאה האחראית למיון התלוננה פעמים מספר

בפני הנהלת בית החולים על הקושי להשיג רופאים מקצועיים לחדד מיון ולעיתים נאלץ

חולה להמתין שעות רבות לטיפול. סדרי עבודה לקויים בחדר מיון של בית החולים נקבעו גם

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, שניתן באוקטובר 1984, בתביעת נזיקין, שבה חויב

משרד הבריאות בתשלום פיצויים גבוהים מאוד עקב טיפול רפואי רשלני בבית החולים.

(*) כל הנתונים הכספיים כרויה זה הם בשקלים ישנים.



ביקורת מדגמית, שנערכה על ניהול יומן חרר המיון כ-18.12.84 העלתה, שהרישומים

בו לקו בחסר; לגבי 133 חולים שפנו לחרד המיון באותו יום, לא נרשמו בשום מקרה

פרטי זיהוי של המטופל, שם הרופא המטפל, האבחנה הראשונה של הרופא וחתימתו;

במרבית המקרים אף לא נרשמו פרטי הטיפול הרפואי שניתן לחולים; ב-13 מקרים

שבהם נפצעו אנשים והובאו לחדר המיון, לא נרשמו ביומן במיון נסיבות התאונה

או הפציעה, כדרוש,במקרים מספר ניתנה עזרה ראשונה בשעות הלילה, בחדר המיון,

אר הם לא נרשמו כלל ביומן.

תפוסה

משרד הקבלה מרכז נתונים על ימי אשפוז משני מקורות: מחלקות האשפוז מתקבלים

נתונים המשמשים לצרכים סטטיסטיים ולהכנת הצעות תקציב, נתונים בדבר ימי

האשפוז מרכז משרד הקבלה גם על פי דו"חות סיכום מחלה שבתיקי החולים, המשמשים

בסיס לחיוב כספי. בדיקה השוואתית, שערר משרד מבקר המדינה, העלתה שהנתונים על

פי דווחי המחלקות היו גבוהים בהרבה מהנתונים שבחיקי החולים. הפרשים אלה

הגיעו בשנת 1983 ער לכדי 20.3%, קביעה מדוייקת של מספר ימי אשפוז בפועל,

היא מרכיב חשוב ביותר בעת דיון על ביצוע תקציב. ראוי איפוא שהמשרד יאמת מזמן

לזמן את נתוני התפוסה של בית החולים.

ניתוחים

שתי מחלקות שרופאיהן מבצעים ניתוחים, (כירורגית א' ואורולוגיה) אינן מעבירות

באופן סדיר להנהלת בית החולים תכניות ניתוחים יומיות, לפי הנוהל שההנהלה

קבעו; בנושא.

עקב מחסור בציוד רפואי ותרופות ועקב קשיים תקציביים, החליטה הנהלת בית החרלים,

על דעת עצמה לדחות ניתוחים אלקטיביים שנקבעו לביצוע בתקופה ינואר - מארס 1985,

החלטה חשובה זו, שעלולה לגרום סבל לחולים ואף לסגן את בריאותם, לא הועברה

לאישורה של הנהלת משרד הבריאות.

הרישומים בדבר קביעת התור לניתוחים לא דחופים לא היו מלאים, הם נרשמו ביומן

משרדי, ולא ניתן היה לעמוד לפיהם על שינויים בתאריכים שנקבעו לניתוח, על סיבת

הדחייה או הקדמת הניתוח בכל מקרה, במחלקה כירורגית א' הגיע תור החולים הממתינים

לניתוח לשלושה חודשים בקירוב.



בשלוש תלונות, שהגישו מנהלי מחלקות למנהל בית החולים בשנים 1984-1983, הועלו

ליקויים בתפקוד חדרי הניתוח. שתיים מהתלונות התייחסו לשני מקרים שלא בוצעו לאלתר

ניתוחים דחופים - אחד בשעות העבודה הרגילות ואחד במשמרת לילה- כפי שדרשו מנהלי המחלקות.

המתלוננים ביקשו לערוך בירור בעניין, אולם לא נמצא תיעוד שיעיד שהבירורים אמנם נעשו.

לדעת הביקורת מן הראוי, שבמקרים כאלה תערור הנהלת בית החולים, בשיתוף עם הנהלת משרד

הבריאות, בירור מקיף ותעביר את מסקנותיה בכתב לרופאים הנוגעים בדבר.

מעבדות

המעבדות ממוקמות באחד מהמבנים הישנים של בית החולים והן פועלות בתנאים פיזיים ירודים;

שטח המעבדות מצומצם והצפיפות בהן מקשה על העבידה הסדירה, תנאי ההגיינה גרועים ובשל בך

קיים צורר לבצע שיפוצים יסודיים או לבנות בניין חדש. כתוצאה מהתנאים הפיזיים אין מבצעים

בהם בדיקות עם חמרים רדיואקטיביים.

-חמרים המשמשים את המעבדות מאוחסנים בארונות הניצבים במסדרון. בארונות מאוחסנים

חומרים רעילים והם בהישג יד וכן חומרים דליקים העלולים להתלקח, המהוים סכנה חמורה,

גם לא היה על גבי האריזות סימון בדבר רעילות החומרים, כנדרש בהוראות המשרד.

-בדיקה שערך משרד מבקר המדינה, העלתה, כי בין החומרים הרעילים וכן אלו הדליקים, יש

רבים המצויים בכמויות העולות בהרבה על הכמויות השנתיות הנצרכות. כך למשל מצויים בארון

המשרת את המעבדה הביוכימית כ-6 ק"ג ברביטון, ואילו הכמות השנתית הנצרכת מחומר זה, לדברי

מנהל המעבדה, הינה כ-250 גרי בלבד. התברר גם, כי הומר זה הוא ממשפחת הסמים המסוכנים ,

ובמעבדה אין כלל תנאים מתאימים לאחסונם.



מכון הרנטגן

בספטמבר 1984 נתקבל בבית החולים סורק שנרכש מכספי תרומות, שאספה אגרדת הידידים שליד בית;

החולים (להלן - האגודה), במחיר של כ-560,000 דולר. בית החולים קיבל את אישורו של שר הבריאות

לרכישת הסורק בדיעבד חודשים מספר אחרי- התקשרות חוזית עם היצרן.

בית החולים משרת כיום איזור שאוכלוסייתו מונה כ-000 ,214 נפש בלבד, לפיכך אינו עונה

לקריטריונים שקבע משרד הבריאות בענין זה; הבדיקה העלתה, כי משנת הכספים 1983, היינו לפני

רכישת הסורק, שלח בית החולים בסך הכל 49 חולים לבדיקות סורק בבית חולים פרטי, בתל-אביב.

בעד בדיקות חולים אלה שולמו כ-4,500 דולר.

מתברר, כי ניצול הסורק היה חלקי - כ-30% בלבד מכושר תפוקתו.בית החולים לא ערך לפני

רכישת הסורק, סקר יסודי ומקיף שיהיה בו כדי לשמש בסים לבחינת כדאיות רכישתו של הסורק וניצולו

המלא. הפעלת הסורק מבוצעת על ידי האגודה במימון חלקי של בית החולים.

רכי רכישת הסורק, אופן הפעלתו, וגביית כספים על ידי קופת האגודה, בין כתלי בית החולים,

י7 שירית הסורק שבית החולים נותן לא היו תקינים דיים, בפעולות אלו יש משום ערבוב תחומים

וצר תלות באגודה, והן עשויות לפגוע בעצמאותו של בית החולים ובניהולו התקין. לדעת הביקורת,

היה מקום להסכים להסדר להפעלת הסורק, בדרך האמורה, שאינה מבטיחה פיקוח של בית החולים על

ירי הפעלת הסורק-, מן הראוי היה, שגם כל הפעולות הכספיות הנוגעות להפעלת הסורק- הכנסות להוצאות

אחד- יהוו חלק מהפעולות הרפואיות של בית החולים, כפי שהדבר נהרג לגבי פעילויות אחרות.



הפסקת הריון

הבדיקה העלתה, שבית החולים לא הנהיג יומן שבר ירוכזו כל הפרטים החשובים על הטיפול

בפונות להפסקת הריון לשלביי - תאריכי בדיקה, מועדי ישיבות הוועדה, קביעת התור, מועדי

ביצוע הפסקות הריון, הזמנת, הנשים למעקב. מן הראוי, שהנהלת המשרד תפנה את תשומת

לב כל בתי החולים ותדגיש שוב את החשיבות הנודעת לרישום מלא ומעודכן בנושא רגיש זה.

ציוד רפואי

בבית החולים, על פי רישומיו, כ-800 סוגים של מכשירים טכניים רפואיים, ביניהם מכשירים

אלקטרוניים יקרי ערף הנמצאים באחזקת טכנאי בית החולים.

- ביולי 1984 הופסק הרישום בכרטסת הציוד בדבר הטיפול ובדבר התיקונים שבוצעו במכשירים, ולכן

לא ניתן היה לקבוע האם הטיפול התחזוקתי שניתן לצייד הרפואי תאם את הוראות היצרן בדבר תחזוקו

מונעת שיטתית.

מהתיעוד עולה, כי בתקופה נובמבר 981ב - נובמבר 1984 אירעו שש תקלות שבהן בגרמו למכשירים

נזקים כבדים כתוצאה מטיפול בלתי מקצועי. ההוצאות לתיקונם נאמדו בידי בית החולים ב-15,000

דולר בקירוב. כמה מהמכשירים, שהעררותם הגבילה את הפעילות הרפואית במחלקות, עדייו לא הועברו

לתיקון.

-בספטמבר 1984 הודיע מנהל מחלקת ההרדמה, האחראי לחדר ניתוח, למנהל בית החולים, שלא נעשה

טיפול מונע במכשירי הרדמה, ואין בודקים את תקינותם מדי יום ביומו כנדרש, והצוות הרפואי המטפל

אינו יכול לשאת באחריות להפעלה תקינה של ציוד זה.



בעקבות תקלה בפעולת מכונת הרדמה, שאירעה במהלך ניתוח באחד מנתי החולים הממשלתיים, וכתדאה

ממנה נגרם נזק מוחי קשה לחולה, הורה משרד הבריאות ב-2.12.84 לכל מנהלי בתי החולים הכלליים

לצייד את כל חדרי הניתוח במכשיר נוטר חמצן במערכת ההנשמה של מכשיר ההרדמה. נוטרים אלה

יש בהם כדי למנוע תקלה מסוג זה שארעה או תקלות דומות אחרות. באוקטובר אותה שנה הוצאו משמוש

שני המכשירים לניטור חמצן שברשות בית החולים, לצררך תיקון; במועד הביקורת, במאי 1985, המשיכ

חדרי הניתוח, בפעילותם, בלי מיכשור חיוני זה.בעקבות הביקורת הורה המשרד שוב, באוקטובר

1985, לכל בתי החולים הכלליים לצייד את חדרי הניתוח בנוטרי חמצן , להדגיש את האחריות הכבדה

המוטלת על בתי החולים בעניין.

ספירת מלאי של ציוד רפואי מתכלה במחסן נערכה לראשונה בסוף שנת הכספים 1932; לא נערכה אף פעם

ספירת מלאי של הציוד הרפואי הקבוע בבית החולים, במחסן הציוד הרפואי מצוי ציוד רב שאינו

בשימוש שנים רבות, והוא תופס חלק גדול משטחי המחסן. מך הראוי לשקול הוצאתו של ציוד זה לבלאי

ציוד משקי

- לא נערכה זה שנים רבות ספירת מלאי של ציוד במחלקות. בסוף שנת הכספים 1982 ערכו עובדי

המחסן ספירת מלאי פיזית במחסן. הביקורת העלתה, כי בדפי הספירה ובסיכומים היו שינויים

ומחיקות ולא נקבעו חוסר רערדף.

על פי הוראות המשרד, הוצאת פריטים לבלאי תיעשה על פי החלטת ועדת בלאי, ובין חבריה יהיו

נציגים של הגזברות ושל הנהלת בית החולים. עד אוקטובר 1984 לא פעלה ועדת בלאי בבית החולים;

מנהלת מחסן הלבנים הנציאה אחת לכמה חודשים פריטים לבלאי, לפי שיקול דעתה.

מרבית הכבחסה של בית החולים נמסרה למכבסות פרטיות, בדיקת סדרי שמירת הכביסה העלתה כי אין

הכביסה נשקלת עם מסירתה אלא בעת החזרתה ולכאן אין פיקוח על החוסר בכמות הכביסה שהוחזרה.

להלן נתוני בדיקה ברבר מלאי הלבנים במחלקות לסוף מארס ולסוף ספטמבר 1984 כפי שנרשמו בכרטסת

המלאי.



שיעור

הפחת באחוזים�
יתרה* במחלקות

ליום 21.9.84�
יתרה ל-31.3.84�
שם הפריט�
�
80.6�
4014�
20645�
חיתולי שש�
�
66.7�
2022�
6062�
סדינים�
�
70.5�
1017�
3448�
ציפות�
�
59.3�
1139�
2796�
מגנות פרוטה�
�
79.3�
484�
2338�
כותנות טריקו ליונקים�
�




* כוללת רכישות ובניכוי הפריטים שהוצאו לבלאי

הטבלה מראה, כי במחצית הראשובה של שנת הכספים 1984, היה פחת בשיעור.גבוה של פריטי

הלבנים, מן הצורך, שמשרד הבריאות יערוך בדיקה מקיפה בנושא, כדי לקבוע את הסיבות שהביאו

לפחת בשיעור כה גבוה.

בבית החולים מערכות מרכזיית לדלק, לגז ולמיזוג אויר, וכן מספר רב של מזגני אניר, משאבות

וציוד אחר. עד ספטמבר 1983 לא נפתחו למרבית המכובות כרטיסי עבודה, לרישום עבודות התחזוקה

שבוצעו וחלקי החילוף שהורכבו במכשירים השינים. מאותו מועך מתנהלת כרטסת לגבי

הטיפולים שבוצעו, אולם לא ברשמו בה סוגי הטיפולים שיש לתת במועדים קבועים על פי הוראות

היצרן, רישום הדרוש גם כדי להבטיח אחזקה של חלקי חילוף במלאי.

דירות שירות

אכלוס הדירות לא היה בהתאם להוראות המשרד; דירה אחת בעיר מוחזקת מאז 1979 בידי רופא מנהל

מחלקה, דירה אחת מוחזקת מאותו מועד בידי עובדת מינהל בכירה בבית החולים, ודירה אחת מושכרת

מדצמבר 1982 לרופא מומחה. תעריפי השכר לדירות אלו לא עודכנו לפי שכר הדירה הריאלי כנקבע

בהוראות המשרד בנדון. בנובמבר 1985 הודיע המשרד, כי עודכנו דמי השכירות בעבור הדירות האמורות



מינהל

יום כוננות נחשב לצורך תשלום כשלושה למי עבודה. הנהלת .:ית החולים לא הנהיגה רישומים

בדבר ביקורי הרופאים שבכוננות בשעות הערב ולא קבעה הסדר מ אחרים לפיקוח כתחום זה. הוראות

המשרד בעניו כוננות קובעות מכסה מירכלת של 19 כוננויות שרופא רשאי לקיים כמשך חודש,

הביקורת העלתה, שבאוגוסט 1984 חיו שני רופאים בכוננות רצופה במשך 31 יום.

מיוני 1982 מעסיק בית החולים רופא בכיר כמנהל יחידה רפואית; מלילי אותה שנה נקבענ לו

20 ימי כוננות בחודש, שהם המכסה המירבית שאושרה ליחידה, התברר, כי כתקופה יולי 1982-

אוגוסט 1983 קיבל הרופא תשללם בעבור שלושה - ארבעה ימי כוננית בכל חידש גם מבית חילים

אחר בתל אביב שבו הועסק בעבר. שישה מימי הכוננית שעל ביציעם דייח בתל אכיב ובעבורם שולם

לרופא- תמורה השווה ל-24 ימי עבודה- היו באותם ימי כוננות שעל ביציעם דיווח הרופא

כוננויות בשני בתי חולים המרוחקים זה מזה, שאליהם עשיי הרופא להיקרא באותה

עת, אינו עומד במבחן הסבירות ונוגד את עקרונות המינהל הציבורי התקין. עד סוף ינואר 1986,

לא סיים משרד הבריאית את הבירורים בענייו,

כספים - גביית

חולה המתקבל למיון מתבקש להמציא למשרד הקבלה התחייבות עצמית לכיסוי דמי הטיפול, עם קבלת

התחייבות מקופת חולים או תשלום, נוהג משרד הקבלה לבטל את ההתחייבות האמורה. בהיעדר רישים

מרוכז בדבר טופסי ההתחייבויות שנתקבלו, לא ניתן היה לדעת אם כל החולים המציאו את התחייבי

ואם הן מומשו.

השירותים האמבולטוריים הניתנים בחדר מיון חייבים בתשלום בהתאם לתעריפים שקבע המשרד. בשנת

הכספים 1983 קיבלו כ-47,000 חולים טיפול בחדר מיון, מהם כ-19,000 אושפזי. ההכנסה

מטיפול בחדר המיון היתה באותה שנה כ-9.2 מיליון שקל לעומת 40.9 מיליון שקל שנקבעו

בתקציב, ובשנת הכספים 1984 -12.5 מיליון שקל לעומת 35.4 מיליין שקל שנקבעי בתקציב. הסיבה

העיקרית לפערים בין ההכנסות בפועל לבין ההכנסות שתוכננו בתקציב לשבת הכספים 1983, היתה



הפיגור הרב בחיוב קופות החולים בדמי טיפול אמבולטורי ומג עים מהן; לדוגמא, חשבונות

בגיו 11 חודשים. ינואר - נובמבר 1983. הועברו לתשלום . מאוקטובר 1984 עד פברואר 1985.

סדרי הגבייה של דמי הטיפנל האמבולטורי בחדר המיון בשנים 1983 - 1984 היו לקויים;

הגבייה מהפונים לחדר מיון היתה בשיעור נמיר, לדוגמא. רק 5 מבין 26 חולים. שנרשמו

ביום אחד ושולחו לבתיהם לאחר טיפול. שילמו דמי טיפול במיון. חולים שקיבלו טיפול

בחדר מיון בשעות שמשרד הקבלה היה סגור לא חוייבו בדמי טיפול ולא נקבע הסדר לחיובם,

דמי אשפוז

להלן מצב חשבונות ימי אשפוז שבבירור (1) בשנות הכספים 1980 - 1984:

ימי אשפוז בבירור (מצטבר)



באחוזים

ימי האשפוז�
יתרת ימי אשפוז

שבבירור�
השנה�
�
5.9�
5.731�
1980�
�
5.4�
6.144�
1981�
�
6.5�
6.937�
1982�
�
10.5�
13.308�
1983�
�
17.2�
17.033�
1984�
�




(1) ימי אשפוז בבירור הם ימי אשפוז שלא של חיילים פרעו את דמי האשפוז ושל חולים שלגביהם אינו

ברור מי ישא בהוצאות האשפוז.



הטבלה מראה, כי בשנתיים האחרונות הלה עלייה ניכרת במספר ימי אשפוז שבבירור . ערך החוב של

יתרת ימי אשפוז שבבירור לסוף שנת 1984 שווה לסכום של 1.7 מיליון רולר בקירוב. לפי מחיר

של כ-100 דולר ליום אשפוז, שהיה בתוקף במועד הביקורת. על המ יד להגביר את הטיפול בתחום חשוב

זה.

הוראות המשרד מפברואר 1984 קובעות, שמחיר יום אשפוז כולל את כל ההוצאות הכרוכות בטיפול בחולה,

ואיו לחייבו בעבור ניתוח. הביקורת העלתה, כי חולים שנזקקו לניתוח להחלפת פרק ברר בפיקת ברר

מלאכותית בשנת 1984 התבקשו לתרום לאגודת הידידים שליד בית החולים סכום שנע ביו 500 ל-1000 דול

יצוין, שמחיר פיקת ברר מלאכותית עלה באותה שנה ב-758 דולר בעד 16 פיקנת ברך באותה שנה, שילב

בית החולים מתקציבו 2.9 מיליון שקל. אין לבית החולים נתונים על סכומי הכספים שנתרמו לאגודה

לצורר ניתוחים מסוג זה. בעקבות תלונות שנתקבלו בבית החולים ופורסמו בעתונות, על חולים שסירבו

לתרום בעבור ניתוח או שביקשו שיוחזרו להם הכספים שהם תרמו לאגודה, הפסיק בית החולים, החל

בנובמבר 1984, להתנות ניתוחים מסוג זה, כתרומה לאגורה.

-לחולים פרטיים שאין ביכולתם לשלם את המחיר המלא תמורתם אשפוזם , רשאית הנהלת בית החולים

לקבוע הנחה בתשלום בהתאם להכנסתו של החולה או של בני משפחתו, לפי קריטריונים שהמשרד קובע מזמ

לזמן. נמצא, כי אחד מפקידי משרד הקבלה בבית החולים מאשר את ההנחה, וכן קובע הסדר של פרעון

בתשלומים וקבלת שיקים מאוחרים על פי שיקול דעתו. בהעדר רישום מרוכז בדבר ההנחו ת שניתנו, לי

ניתן היה לקבוע את היקפן . במהלר הביקורת, במארס 1985, מינה בי 1 החולים ועדה המונה ארבעה, חבו

ועליה הוטל הטיפול במתן הנחית.

עבודות פיתוח

בניין ראשי- לפי לוח הזמנים המתוכנן היתה הבניה אמורה להסתיים בסוף 1976. בגלל עיכובים בתכנית

ובביצוע העבודות נדתו מועדי הסיום. רק בשנת הכספים 1978 הוחל בהעברת הבניין הראשי לידי המשר

מסירת הבניין על כל אגפיו, הושלמה רק באמצע 1980.



במועד פתיחתם של אגפי המינהלה ומרפאות החוץ, באוקטובר 1978, התברר, כי לא ניתך היה להפעילם

בגלל בעיות שונות שהיו באספקת טיס, חשמל, מזוג. אוויר, תקשורת והצטיידות, כמו כן לא הושלמה

בניית כביש גישה, שני האגפים נמסרו סופית רק בפברואר 1979. מאז העברתם בוצעו בהם

עבודות נוספות;התקנת ציוד, הרצת מערכות ותיקונים, ועל כך נדחתה הפעלתם- בחודשים מספר.

עד לאמצע אותה שנה, דהיינו איחור של כשנה מהמועדים שתוכננו.

כבר בשנה הראשונה לאחר מסירת הבניין ותפעולו התגלו בו ליקויים רבים, בגין קילופי טיח

וצבע, שקיעת מרצפות, נפילת תקרה אקוסטית, רטיבות במקומות שונים וסדקים בקירות.

בבדיקות המסמכים הועלה, כי בין המשרד לבין מע"צ התנהלו דיינים ממושכים בדבר תיקון

הליקויים. ורק חלק מהם תוקנו במהלך שנת 1980, ליקויים אלה גרמו נזקים בהיקף כספי ניכר

וגם הוצאה כספית נוספת נבעו, על פי התיעוד במשרד הבריאות מהזנחה של צוות האחזקה

של בית החולים.

אגף הניתוחים ומכוך הרנטגן - הקמתם והפעלתם של חדרי הניתוח ומכון הרנטגן נסתיימו כעשר

שנים לאחר מועד תכנונם. לאחר תחילת הפעלתו של אגף הניתוחים והרנטגן נתגלו ליקויים

שונים במבנה . לקראת תום שנת האחריות במארס 1984, נערכה בדיקה והתברר, כי הליקויים לא

תוקנו ואף נוספו עליהם חדשים, דבר שמגע בפעילותם התקינה של חדרי הניתוח.