הכנסת האחת-עשרה

מושב. שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 188

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, י"ג בכסלו התשמ"ז - 15 בדצמבר 1986 , בשעה 9.00

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אי הראל

י' צבן

די תיכון

מוזמנים; מבקר-המדינה יי טוניק

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי רוזביץ - משרד מבקר המדינה

שי לביא - " " "

צי אלון - " " "

סי קוססר - " " "

חי זוירברין - " " "

מי איתן - משרד הכלכלה והתכנון

אי ריפסין - סגן מנכ"ל משרד הבריאות

ר' אלמוג - אגף התקציבים, משרד האוצר

פי דגן - קופת חולים

מזכיר הועדה; בי פרידנר

ר' בלומרוזן

ס ד ר - ה י ו ם;

מערך שירותי הבריאות במדינה.



מ"מ היו"ר אי הראל;

אני פותח את הישיבה.

מערך שירותי הבריאות במדינה

נקדיש שתיים-שלוש ישיבות לבירור ממצה של הדוח המתייחס למערך שירותי הבריאות

במדינה, נשמע את שרת הבריאות, ובמידת הצורך נזמין את שר האוצר ואת הממונה על

התקציבים. אנחנו חייבים למצות את דברי חמבקר לגבי היחס של הממשלה למערכת

הבריאות בארץ, במיותד נוכח הסכנה שבתקציב החדש עלול להיפגע מערך הבריאות יותר

מאשר בשנים הקודמות.

מבקר המדינה יי סוניק;

בגלל ריבוי החומר בדוח הזה נתנו מבוא, כסקירה כללית על המצב. אני מציע

לקרוא היום את המבוא וכן את הפרק על המערך הגריאטרי. למערך הגריאטרי יש חשיבות

מיוחדת בגלל החוק לפיו נאספו כספים רבים וטרם השתמשו בהם. שנית, לפרק הגריאטרי

יש השלכות על נושא האשפוז, כי לפי הדוח יוצא שהגריאטריה תופסת מקומות אשפוז של

אנשים חולים שהמקומות נועדו להם, וזאת משום שלעת עתה אין פתרון אחר לגריאטריה.

דווקה חולים מסוג זה תופסים מקומות רבים מאוד, האשפוז שלהם ממושך ללא כל יחס

לחולים אחרים, והאשפוז שלהם גם יקר מאוד. איני מתלונן, חס וחלילה על היוקר, צריך

להוציא מה שצריך, אבל לעת עתה אין פתרון לבעיה זו.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אני יודע שבמשרד מתייחסים ברצינות לשאלה הזאת. לכן נזמין גם את שרת

הבריאות.

צי אלון;

(קוראת אה המבוא למערך שירותי הבריאות. ראה נספח לפרוטוקול).

די תיכון;

הצעה לסדר. אנחנו דנים עכשיו בקטע החשוב ביותר בדוח מבקר-המדינה. זה נושא

שהסעיר את המדינה וקרוב לודאי יחזור להסעיר את המדינה. לדעתי, אין לדון בנושא

זה ללא השתתפות שרת הבריאות ושר האוצר. יש בעיה יסודית שקשורה בתקציב המדינה.

י' צבן;

גם ראשי קופות החולים צריכים להיות נוכחים בדיון.

די תיכון;

בשלב זה הדוח עוסק ביחסים בין משרד האוצר למשרד הבריאות.

מ"מ היו"ר אי הראל;

גם עם קופות החולים.

די תיכון;

ראוי להדגיש שתקציב המדינה, בנושא הבריאות, אינו מסוכם בשנים האחרונות,

והוא מובא לאישור כאשר כל חברי הכנסת סבורים שישנם סכומים שאושרו ונקבעו. בשנים

האחרונות התקציב שקשור למשרד הבריאות כנראה לא אושר. זה דבר תמוה. מהדוח הזה

יוצא שהתקציב אינו מסוכם ונשאר פתוח. זה המקור למשברים שפוקדים את המשק

הבריאותי בארץ.



ללא השתתפות שני השרים - שר האוצר ושרת הבריאות - אנחנו משחיתים מלים לריק.

כמחאה על אי-השתתפותם אבקש להפסיק את הדיון היום. אני תומך בגישה של משרד האוצר

בנושא זה, אבל צריך להזמין את שני השרים לדיון כדי להכריע בנושא אוזת ולתמיד.

מ"מ היו"ר אי הראל;

ביקשתי לזמן את שרת הבריאות. אני מצטרף להצעה להזמין גם את שר האוצר. נזמן

אותם לישיבה של מחר. נבקש מהם לעיין בדוח כדי שיופיעו לישיבה עם תגובות.

מבקר המדינה י' טוניק;

גם אני חשבתי שמוכרחה להשתתף בדיון שרת הבריאות. טוב שיוזמנו לישיבה של

מחר, כי זאת בעיה שורשית.

יי צבן;

בהמלצות של המבקר לפתרונות למשבר יש 8 נקודות, מתוכן רוב הנקודות מתייחסות

לקופות החולים וליחסים בין משרד הבריאות וקופות החולים. נציגי קופות חחולים

צריכים גם-כן להשתתף בדיון.

מבקר המדינה י' טוניק;

כאשר דיברתי על הזמנת השרים, בוודאי שלא התכוונתי לשלוח את קופות החולים

הביתה.

די תיכון;

אני מציע דווקה לא לשתף אותם בדיון. תחילתו וסופו של המשבר ביחסים בין משרד

האוצר ומשרד הבריאות. קראתי את הדוח הזה מספר פעמים בעת שנזקקתי לו בדיונים

אחרים. הבעיה עם קופות החולים נגזרת מן היחסים המשובשים בין משרד האוצר ומשרד

הבריאות. תארו לכם שאין תקציב בריאות מאושר ומוסכם על שני המשרדים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

איני מחנגד לכך שהדיון יתקיים בשני שלבים. אבל עלינו לקבל תגובה של קופות

החולים.

די תיכון;

רק בשלב השני. קודם-כל ננסה להסדיר את היחסים בין משרד הבריאות למשרד

האוצר. הבעיה שרירה וקיימת בעצם השעות האלה. שרת הבריאות הזמינה אותי כדי לשכנע

אותי בצידקת טענותיה באשר לתקציב השנה הבאה. מנכ"ל משרד הבריאות אינו נוכח כאן.

אלה הדברים הבסיסיים שהעסיקו את הציבור בישראל במרוצת השנה החולפת ויעסיקו אותו

גם בחודשים הקרובים.

י' צבן;

לא נדבר כאן חמש דקות בלי לדבר על קופות החולים. זה לא ניתן להפרדה.

בניתוח אחר אפשר לטעון שהבעיה מתחילה ביחסים עם קופות החולים. המשקל הכבד הוא

במעגל המשולש.



מבקר המדינה י' טוניק;

בוודאי לא אציע פרוצדורה. בסופו של דבר כולם ישתתפו בדיון. כדי להאיר את

העניין אקרא לכם את סעיף 4 שבעמוד 246: "בתפקידיו של משרד הבריאות במערכת יש

מצד אוזד משמש המשרד גורם מיניסטריאלי בממשלה,

שמתפקידו לקצץ בהוצאות תקציביות ולקבוע את היקף התמיכות בקופות; מצד אחר משמש

המשרד נותן שירותי אשפוז, המעוניין לקבל הכנסות מן הקופות, התלויות באותן

תמיכות."

יש קשר אמיץ, האחד תלוי בשני. אילו עמדה רק הבעיה של תמיכות, היה אפשר

אולי להציג את הנושא בצורה אחרת. אבל אם התמיכות קשורות גם באשפוז ובחשבון

הנגדי שהממשלה מציגה לקופות החולים, הרי יש פה כלים משולבים.

הדיון לא יתקיים היום. לישיבה הבאה אבקש לזמן את שני השרים ואת ראשי קופות

החולים.

אם רוצים להפוך את הדיון לדיון סרק, עם ויכוחים, צעקות והאשמות, יש לזמן את

שלושת הגורמים ביחד. אם רוצים פעם אחת ולתמיד לנסות לפתור את הבעיה, אני מציע

לזמן בשלב ראשון את שר האוצר ואת שר הבריאות. אני מציע לפעול בשני שלבים: ו.

היחסים בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות; 2. היחסים בין משרד הבריאות וקופות

החולים.

בסוף הישיבה נקבע את הפרוצדורה. אבקש שלקראת הישיבה הבאה יונח על שולחן

הועדה הדוח על קופת חולים.

הכל ישנו בדוח הזה. הדוח הזה חוזר על הממצאים שהיו בדוח על קופת חולים.

לפניכם המבוא. פרטים מפורטים מאוד תמצאו בגוף הדוח.

את הדיון על המבוא נקיים בישיבה הבאה. עכשיו נעבור לפרק על המערך

הגריאטרי.

אתה רוצה להיות יעיל ופעיל, אבל נושא זה הוא מן החשובים ביותר, ואולי החשוב

ביותר. אם תנעל עכשיו את הישיבה, זה ישמש כאקט של מחאה. אולי שני השרים יבינו

שלקראת התקציב הבא יש להתייחס לדברים הכתובים כאן ביתר רצינות. המצב לא יאומן

ונוגד את חוק התקציב וכללים אלמנטריים של ניהול. אני מציע ליושב-ראש לנעול את

הישיבה ולא נחזור לדיון בנושא אלא כאשר ישתתפו שני השרים הללו. נעילת הישיבה

תשמש כאקט מחאה בנושא זה.

P?

אין מפעילים אקט מחאה נגד שרים שלא הוזמנו. בכל-זאת ננעל את הישיבה.

בעניין זה יש בדעתנו לקיים דיון יסודי ולא נרפה מהעניין עד-אשר יוסדר בהתאם

להמלצות מבקר המדינה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 9.40)

/



מבוא



נספח



בשנות השמונים עברו על מערכיו הבריאות טלטלות עזות: החל בשביתת הרופאים, החרפת המחסור

בכספים במערכת הבריאות הממשלתית והציבורית וכלה בסכסוך העבידה עם האחיות, שעמד

ללבוש ממדים של שביתה בראשית 1986.

המשברים תכפו והלכו ואף החריפו. מצב הדברים הגיע לידי כך, שבאמצע 1985 בתי החולים

הממשלתיים במעט שלא היו מסוגלים עוד לתפקד, וודאי לא ביעילות ובחסכון ברמה סבירה. ;פגעה

קשות גם מערכת התשלומים של בחי החולים לספקים ונותני שירותים חיצוניים. במהלך שנת 1985

הפסיקו בתי החולים הפרסיים לספל בחולים הסיעודיים, והעבירו אותם לזמן מה לבתי החוליה

הכלליים. ספקי התרופות גם הם לא היו מוכנים עוד לספק בסדירות תרופות בהעדר זרם תשלומים

מצד המשרד, שיבטיח את אפשרותם להחזיק מעמד. הביקורת אף העלתה מקריב, שכתוצאה

ממחסור באמצעים כספיים, נדחו מועדים לעריכת ניתוחים (ראה בדו"ח זה, על הביקורת בבית

החולים הלל יפה בחדרה).

הנסיבות כמתואר גם חייבו את משרד הבריאות לשנות באופן מהותי את סדרי העדיפויות שלו

בהקצאת משאביו המוגבלים בין יחידותיו. בשל כך נפגעו תחומים של מימון מכשירים רפואיים

לנכים, תקציב פיתוח, לרבות הצטיידות לשעת חירום. אילוצים תקציביים אלו מביאים לכך,

שהתקציב אינו מהווה עוד כלי להתוויית מדיניות כספית, שהיא אחת המטרות היסודיות של

התקציב.

המשבר במערכת הבריאות מאופיין אפוא בעיקר בתחומים הבאים:

1. במהלך שנת 1985 היו שיבושים בהזרמת כספים למשרד הבריאות, וממילא נפגע התפקוד

התקין של בתי החולים הממשלתיים וחלו בו תקלות רבות.

2. משרד הבריאות לא שילם באופן סדיר את התשלומים המגיעים לבתי חולים פרטיים בעד אשפוז

חולים סיעודיים. כתוצאה מבך, הפסיקו כאמור בתי החולים לתת את השירות, ובאמצע 1985 אף

הוצאו חולים מהמוסדות, שבהם אושפזו, והועברו זמנית לבתי חולים כלליים. בתופעה זו היה משוס

רמיסת בבול האז-ס.

3. בשל המחסור הכרוני בכספים נאלץ המשרד לרכוש מדי פעם תרופות בהיקפים כספיים קטנים,

ונמנע ממנו לנצל את מלוא "עוצמת הרבישה" כבימים כתקנם. לפיכך שילם המשרד מחירים יותר

גבוהים.

4. המשרד כאמור גם לא הצליח לשלס בתוך זמן סביר את חובותיו לספקים ולנותני שירותים,

ומדי פעם נקטו הספקים עיצומים נגדו ונגד בתי החולים. מלבד התקלות שנגרמו בשל כך במתן

השירות הרפואי, הרי שעקב הפיגור בתשלום לספקים, היה על המשרד לשלם רבית והפרשי

הצמדה. שוב נשחק למעשה התקציב העומד לרשות המשרד.

גורמי המשבר

1. עד שנת הכספים 1978 נקבעה התמיכה בקופות חולים בהתבסס על מפתח תמיבות. לאחר

1.4.78 בוטל השימוש במפתח זה, והתמיבות נקבעות בהתבסס על משא ומתן, תוך התמקחות בין

משרד הבריאות לקופות החולים, שלעתים מתמשכת והולכת לאורך בל שנת הכספים הנדונה.

מבקר המדינה עמד לא אחת, ולאחרונה בדו"ח על הביקורת בקופת חולים של ההסתדרות הכללית

מיוני 1985, על הצורך בהחשת המשא ומתן וסיומו עוד לפני תחילת השנה התקציבית שבה מדובר.

כן הודגש הצורך בקריטריונים ברורים ואחידים לקביעת התמיכה הממשלתית בתקציבי הקופות.

עניין זה עדיין לא 3א על תיקונו.

אולם במצב דברים זה עמדתן של קופות החולים היא, שכל עוד אין סיכום חד משמעי וסופי על היקף

תמיכת הממשלה בתקציביהן, אין הן מובנות לשלם למשרד הבריאות את חובוחיהן עבור שירותי

אשפוז, הניתנים למבוטחיהן בבתי החולים הממשלתיים. הדברים הגיעו לידי כך, שבשנת הכספים

1985 אף קיזז המשרד את התשלומים, שהגיעו לקופת החולים של ההסתדרות הכללית עבור ביטוח

נתמכי סעד, מהתשלומים המגיעים ממנה עבור אשפוז מבוטחיה בבתי חולים ממשלתיים.

2. גורם נוסף ולא פחות מבריע, למשבר, הוא העובדה, שעד לפני שנים מספר כיסתה תמיכת

הממשלה את מלוא הסבום, שהגיע מקופות החולים עבור אשפוז מבוטחיהן בבתי חולים ממשלתיים.

בשנים האחרונות, עקב עליית מתיר יום אשפוז וקירובו לעלותו הריאלית וגם בשל החלפת תמיבה

ממשלתית ישירה בהעלאה של המס המקביל, המצב הנדון נשתנה מיסודו, ומשרד הבריאות נדרש

לגבות מהקופות סכומים עבור אשפוז מבוטחיהן. משרד הבריאות לא תמיד הצליח בכך. חלק גדול

מתקציב המשרד מושתת על "הו1אה מותנית בהכנסה", שפירושה מתן אישור תקציבי להוצאה רק

במידה שיתקבלו הכנסות מקופות החולים. מכאן שכאשר קופות החולים אינן משלמות את חובן,

נוצר חסר בתקציב המשרד וממילא פער בין ההכנסות הצפויות של המשרד לבין הכנסותיו בפועל.



3. מציאות השנים האחרונות הוכיחה, כי לאחר המשא ומתן המייגע והממושך מגיעים הצדדים

בסופו של דבר להסדר, הכרוך לעתים גם בהגדלת תמיכות הממשלה, במישרין או בעקיפין, בקופות,

אולם זעזועים מוסיפים לפקוד את מערכת הבריאות במהלך השנה הנדונה, כפי שאכן התרחש

ב-1985. הסיבה העיקרית לבך היא, שקצב הזרמת המימון ממשרד האוצר למשרד הבריאות במהלך

השנה נגזר בעיקרו מתקציב "הנמר' של המשרד ללא הסכום, שהמשרד אמור לקבל בגביית החובות

מקופות החולים. תמיכה ממשלתית, מאושרת בתקציב, הניתנת לקופות החולים בסוף השנה שוב לא

תועיל, באשר הזעזועים מחוסר הזרמה מספקת של כספים למשרד ואי-יכולתו לעמוד בתפעולו

השוטף, כבר נגרמו.

4. בתפקידיו של משרד הבריאות במערכת יש משום ניגוד אינטרסים: מצד אחד משמש המשרד

גורם מיניסטריאלי בממשלה, שמתפקידו לקצץ בהוצאות תקציביות ולקבוע את היקף התמיכות

מצד אחר משמש המשרד נותן שירותי אשפוז, המעוניין לקבל הכנסות מן הקופות,

התלויות באותן תמיכות.

5. הביקורת העלתה, שבשנים האחרונות חלה ירידה בחלקו של משרד הבריאות בכלל תקציב

המדינה. לפי נתוני המשרד, הייתה בעיקר בשנים האחרונות, גם שחיקה בתקציב המשרד בערכים

דולריים. לפי הסברי המשרד, צמצום זה בתקציב המשרד גרם, שמספר בתי חולים ממשלתיים לא

הצליחו לעמת- במגבלות התקציביות עקב אותו צמצום. דבר זה קרה דווקא, כאשר חלה עלייה

ניכרת בעלויות רפואיות. המשרד הודיע, כי בין הגורמים לשחיקה התקציבית ניתן למנות גם את

ריבוי מספר החולים הזקוקים לדיאליזה, ריבוי מספר הפגיות, והצורך בחידוש ציוד בהתחשבות

בגורם הטכנולוגי. המשרד הודיע בראשית פברואר 1986, כי הנושא הועלה לדיון בדרג של שרים.

6. במקביל לשחיקה התקציבית צמצם המשרד בשנים האחרונות גם את החלק, שהוקצה לתמיכות

בקופות התולים, ובעיקר בקופת חולים של ההסתדרות הכללית. מטרת המשרד בצמצום זה הייתה

להביא לכך, שהקופות יתקיימו ממקורות הכנסה עצמיים ממס אחיד מגבייה עבור שירותים

מתברר כי הנושאים של מציאת מקורות הכנסה נוספים של קופות חולים, לא תואמו מראש עם קופת

חולים של ההסתדרות הכללית. עמדת המשרד בנדון לא תאמה את זו של הקופה, המתנגדת לגביית

דמי ביקור אצל רופא (ראה דר'ח על הביקורת בקופת חולים של ההסתדרות הכללית, 1985, עמ'

72) : אף אין בכוח הקופה להשפיע במידה מספקת על מדיניות ההסתדרות הכללית בעניין גובה המס

. האחיד. בסופו של דבר לא היו לקופת החולים מקורות הכנסה עצמיים נוספים בהיקף הדרוש, ונוצר

גרעון גדל והולך בפעילותה ועמו תופעות לוואי של אי-תשלום חובות אשפוז מצד הקופה ועומס

נוסף של הוצאות מימון על תקציב הקופה.

7. השחיקה התקציבית, שנגרמה בשנים האחרונות במערכת והתקציב המתוח שבו היא פועלת,

הביאו לידי תסיסה גם אצל קבוצות עובדים במערכת הבריאות. בתחילת שנת 1986 היו שירותי

האחיות על סף שביתה, בעיקר עקב טענות נציגות האחיות בדבר שחיקה בשכרן בשנים האחרונות,

ודרישתן לתוספת בכוח אדם למילוי משימותיהן.

8. נושא נוסף וחשוב ביותר, שאינו מפסיק להעסיק את הציבור בשנים האחרונות, הוא בעיית מתן

שירותים לקשישים ולחולים במחלות ממושכות. הגורמים המטפלים בעניין היו אמנם ערים במידה

מסוימת, לצרבים ההולכים וגדלים. בשנת 1980 אף ננקטו צעדים ראשוניים בתחום זה על ידי תיקון

לחוק הביטוח הלאומי, שבו הוכנס לחוק סעיף מסגרת בנושא ביטוח סיעוד, שמטרתו שיפור

השירותים בתחום הסיעודי. בתיקון האמור לחוק הביטוח הלאומי, לא פורטו ההיקף והתנאים

לזכאות בביטוח סיעוד, ועניין זה הושאר לחקיקה נפרדת. על פי הסעיף האמור החל המוסד לביטוח

לאומי בגביית סכומים מהאוכלוסייה המבוטחת, ובמועד הביקורת נצברו למסרה זו סכומים גדולים.

אולם בהעדר חוק, שבו מפורטים הקריטריונים לחלוקה כאמור, עדיין לא נוצלו סכומים מהכסף

שנצבר, גם כאשר בשנת 1985 נגרם משבר חריף במתן השירותים לתולים בתחום הסיעודי.

קופת התולים של ההסתדרות הכללית אף היא הייתה ערה לנושא זה. המועצה הארצית שלה,

שהתכנסה בסוף שנת 1984, הגיעה למסקנה, כי יש לבחון בהקדם הנהגת ביטוח סיעודי במסגרת

השירותים שיינתנו על ידי קופת החולים.



אמנם, ביטוח סיעודי אינו כלול בהתחייבויותיה של קופת החולים כפי שהן מפורטות בתקנונה, אולם

המועצה החליטה, שאם הקופה והמוסדות הקשורים בה לא יירתמו לנושא לא תיפתר בעייה זו.

במישור הפרלמנטרי נעשו באחרונה צעדים חשובים בתחום זה. בעת סיכום דו''ח זה אושרה הצעת

החוק בקריאה ראשונה בכנסת, והועברה לדיונים בוועדת העבודה והרוותה שלה.

אולם יש עוד מקום, שמשרדי ממשלה הנוגעים בדבר יגבירו בבל האפשר את פעילותם ויבטיחו

הפעלה מהירה של החוק וניצול הכספים שנצברו להקלת המצוקה הסיעודית. דבר זה יתרום רבות

לקיום העקרונות החשובים של שמירת כבוד האדם ובמיוחד של החולה הסיעודי והקשיש, אחרי

שבשנת 1985 היו במדינה פגיעות חמורות בנורמות מוסריות אלה.

9. בשנת 1983 פרצה שביתת רופאים, שנמשבה בארבעה חודשים, זעזעה ופגעה בבריאות

הציבור, ביתסי האנוש ובערכים הומאניים, וגם הבהירה, כי בתנאים התברתיים הקיימים במדינה

אין תחליף לרפואה הציבורית.

בעקבות השביתה נאלצה קופת החולים של ההסתדרות הבללית, במישרין או בעקיפין, להסכים

לצמצום שעות הקבלה של רופאים במרפאותיה בשעות אחר הצהריים. בכך צומצמה אפשרות

הזמינות של השירות הרפואי, בעיקר לאנשים עובדים (על עניין זה עמד מבקר המדינה בדר'ח על

קופת חולים של ההסתדרות הבללית מיוני 1985, עמ' 16).

ועדה, שהקימה קופת חולים של ההסתדרות הכללית לבחינת ההיערכות המתודשת של השירותים

בעקבות הסקת הלקחים מהשביתה, קבעה, שאין מקום לשירותי רפואה פרטיים במסגרת המוסדות

הציבוריים של קופת החולים. עם זאת, היא המליצה על אפשרויות שונות לעבודה נוספת לרופאי

בתי החולים והפעלה מירבית של מתקנים.

בעקבות דו"ח הוועדה שללה גם המועצה הארצית של קופת החולים, באופן חד משמעי, כל צורה של

שירות רפואי פרסי במוסדות הקופה, בהיותו נוגד את עקרונות המוסד ואת תקנותיו. אולם לפי מצב

הדברים כפי שהגיע לידיעת הביקורת בפישרין ובעקיפין, קיימת בצורה זו או אחרת והתופעה של

שיתוו רפואי פרטי בבתי החולים הממשלתיים והציבוריים לסוגיהם.

לדעת הביקורת, יש לדאוג למתן אפשרות למבוטחים לקבל טיפול רפואי במשך יותר שעות ביממה,

ולהפעלת חדרי ניתוח ומתקנים רפואיים אחרים ביותר ממשמרת אתת. אם כך ייעשה, הרי שתיפתח

אפשרות להבטיח לרופאים, ובעיקר לבכירים שבהם, תשלום הולם.

ראוי, שהגורמים האחראים לתחום זה יתנו דעתם לפתרון הבעייה בדרך האמורה גם בתקופה של

צמצומים תקציביים. התשלום, הניתן לרופא, אמנם יעלה, אולם יאוזן על ידי חסכון לא מבוטל

בניצול רב יותר של ציוד יקר המצוי במוסדות הרפואיים. מה שחשוב מבל הוא, שבכך תינתן

הזדמנות שווה, גם לחולה מבוטח מחוסר אמצעים, להשגת אותה רמת שירות רפואי. במתן שירות

רפואי שווה וללא העדפה של נזקקים לשירות, תישמר גם רמת מוסר נאותה.

פתרונות למשבר

במסגרת מאמצי הממשלה למנוע הישנות משבר במערכת הבריאות ראוי, שיעמדו בפני המשרדים

1. תקצוב ריאלי של הוצאות והכנסות משרד הבריאות לאור המשימות העומדות בפניו,

ובייחוד תקציב התואם יותר את המציאות של הוצאות אשפוז המותנות בהכנסות וכן של

תמיכות בקופות חולים. יש גם לראות נכוחה את המסגרות התקציביות שלפיהן פועלות

הקופות ומה הם משאבי ההכנסות העומדים לרשותן.

2. קביעה מראש של התמיבות בקופות, לפני תחילת שנת הכספים, על סמך קריטריונים

ברורים ובדרך של הסכמה הדדית תוך מניעת התמקחויות.

3. שמירה קפדנית על המסגרת התקציבית של הקופות, שתיקבע על ידי המשרד, בתיאום

עמן והקפדה על גביית חובות אשפוז סמוך להיווצרותם.



4. יצירת כלים נאותים, שיאפשרו למשרד קבלת דו"חות כספיים ענייניים ועדכניים

מהקופות לצורך קיום בקרה ופיקוח בקביעת התמיכות.

5. קיום משא ומתן בין הגורמים הקובעים במערכת, במגמה להביא להגדלת שיעור המס

האחיד וחלקה של הקופה בו ולהקטנת הרגרסיביות שבמס.

6. נקיסת שיסה של רכישה מרוכזת של תרומות וחומרים אחרים לכל מוסדות הרפואה,

דבר שיוזיל בהרבה את עלות רכישת התרופות ויאפשר להפנות משאבים כספיים לשיפור

השירות הרטואי.

7. החשת הטיפול להשגת פתרון בעיית האשפוז הסיעודי, תוך ניצול הכספים שנצברו על

כי החוק משנת 1980 וההוראות החוקיות להפעלה שייקבעו.

8. נקיטת צעדים מקיפים לחסכון וייעול נוספים בכל מערכת הרפואה הממשלתית

והציבורית, תוך ניצול יותר יעיל של הציוד היקר העומד לרשות המערכת.