הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 156

מישיבת מוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ג', כ"ד בסיוון התשמ"ו, 1.7.86, שעה 09:00

חברי הוועדה: ח. רמון - מ"מ היו"ר

י. מצא

י. צבן

ד. תיכון

מבקר המדינה י, טוניק

מ. בן-מאיר - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ע. ברלינסקי - משרד הכלכלה

י. אבישי, א. דוידזון, ע. סלייפר,

ת. רופשיץ - משרד מבקר המדינה

י. בן-דוד - משרד החקלאות

ר. הראל - משרד החקלאות

ר. יחיאל - משרד החקלאות

מ. שגב - משרד החקלאות

י. הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

י. קאופמן - משרד המסחר והתעשיה

ר. אשרי - משרד המסחר והתעשיה

י. לאור - משרד המסחר והתעשיה

י. אריאב - אגף התקציבים, משרד האוצר

רשמה - ש. לחוביצקי

יבוא ושיווק של בשר קפוא; גידול בעלי חיים לבשר בארץ ויבוא בשר קפוא -

דו"ח מבקר המדינה מס' 36.



גידול בעלי חיים לבשר בארץ ויבוא בשר קפוא (דו"ח 36, עמ' 464)

יבוא ושיווק של בשר קפוא (דו"ח שנתי 36. עמ' 784)

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום שני נושאים: גידול בעלי חיים לבשר

בארץ ויבוא בשר קפוא ויבוא ושיווק של בשר קפוא. אני מציע לפתוח דווקא בנושא השני

- יבוא ושיווק של בשר קפוא - אלא אם משרד החקלאות או מבקר המדינה ירצו שנקיים את

הדיון יחדיו.

מבקר המדינה י. טוני;

יש קשר ביו שני הנושאים ולכן כדאי אולי לקרוא את שני

התקצירים,האחד אחר השני, לפני הדיון.

הקשר בין שני הנושאים הוא קשר הדוק. יתירה מכך, כשנדע מה הגידול וכיצד הוא

מתבצע נוכל להסיק מסקנות לגבי היבוא בדרך טובה יותר.

אני פתוח לכל הצעה.

אם כך, נתחיל בקריאת התקציר בנושא היבוא.

יש לי שאלה פרוצדורלית: האם חייבים לקרוא את הקצירים?

לא חייבים, בתנאי שכל אחד זוכר מה כתוב במקור.

אם נצטרך לקרוא את התקצירים עתה יהא עלינו להקדיש לכך כ-20 דקות וחברים

שרוצים להשתתף בדיון כזה ובאו אליו כנראה שהנושא מעניין אותם והם עברו על החומר

קודם לכן.

אני מציע שנעביר את שני התקצירים הללו ישירות לפרוטוקול, בהנחה שקראו אותם.

(ראה נספח לפרוטוקול).

אנו מתחילים בנושא של יבוא ושיווק בשר. בהקשר הזה פנייתי היא אל מנכ"ל משרד

החקלאות. בריכוז המימצאים נאמרו כמה דברים ואקרא אותם בפניכם:

"יעילות הרכישות של בשר קפוא על ידי המינהל לא נבחנה במשך שנים רבות.

התמורה ששולמה בעד שירותיהם של קבלני השחיטה הכשרה לא התבססה על תחשיב. ספירות

מלאי פיזיות בבתי הקירור נערכו רק לעים רחוקות. כדי להגן על יצרני הבשר המקומי

נמכר הבשר בידי המינהל במחיר הגבוה ב-160% מעלות רכישתו. בעקבות הביקורת על תנאי

היבוא שקבע המשרד בכעין מכרז להוצאת רשיונות יבוא לבשר עגל, עיכב המשרד את מתן

הרשיונות".

העניו הזה שייר למינהל הסחר הממשלתי במשרד המסחר והתעשייה.

אני מבקש ממר ישעיהו לאור להגיב על המימצאים הבסיסיים הללו של הביקורת.

אתייחס לסעיף הראשון שצויין - בדיקת יעילות הרכישות. עברנו לרכישות

במכרזים ואני חושב שעצם העובדה שהקניות נעשות באמצעות מכרזים נותנת את התשובה

לכל השאלות.

ממתי עברתם לרכישות במכרזים?

בערך לפני שנה וחצי שנתיים. עד אז הנושא היה מנוהל במשא ימתן עם ספקים

פוטנציאליים.

מחו סדר גודל הרכש השנתי?

עד 1984 הוא היה בין 33-30 אלף טון לשנה והוא עלה לבין 45 ל-60 אלף טון.

האם מאז שעברתם לשיטת המכרזים העלות קטנה?

זאת קשה לומר כי יש שאלה של מצב השוק. עד לפני 4-3 שנים מחיר חשוק היה

3,000 דולר, הוא ירד ל-2,000 דולר, שוב ירד ל-1.200 דולר והיום עלה

ל-1,700-1,600 דולר.

האם במעבר משיטה לשיטה היתה השפעה? גם קודם היו מחירי שוק ויכולתם לדעת אם

קניתם ביותר או בפחות ממחיר השוק.

לא יכולנו לדעת כי לא ניהלנו משא ומתן בד בבד ושתי השיטות לא בוצעו באותו

זמן.

כשאמרנו בדו"ח שנושא יעילות הרכישות לא נבחן במשך שנים רבו כוונתנו היתה

שלמרות הנסיון הרב שנצבר במשך עשרות שנים בנושא רכישות הבשר במשרד לא ניסו או לא

??? תחשיבים או נוסחאות כדי לדעת ולבחון את יעילות הרכישה לעומת המחיר בשוק

הבינלאומי. לא הוכנה איזו נוסחה לתרום מרכיבים שהם מיותרים לנו כמו: כשרות,

הוזלה נוספת לעומת אחרים וכיוצא בזה. אם כן, לא הוכנה נוסחה לתרגם את אותם

מרכבים נוספים במשוואה לאחרים בעולם ולכן אין מידע במשרד בשאלה אם היו רכישות

עילות או לא.

מבקר המדינה י. טוניק;

בשר זה לא חיטה לגביה יש סטנדרטים בינלאומיים מקובלים ובה אין

אנו שונים מהאחרים. האיפיונים שאנו דורשים לגבי הבשר הם שונים מאחרים ומה שאמר

מר דווידסון מתייחס לזה. באופן קבוע ומתמיד האיפיונים הם שונים. אם יש לנו

איפיונים אחרים אזי המחיר הבינלאומי לא תמיד יכול לשמש קריטריון בדוק לגבי

המחיר. זה מה שאתה רוצה לומר.

נכון. מדינת ישראל קונה בשר שקודם כל מאפייניו צריכים להיות אלה: כשרות,

בשר קדמי בלבד, בשר בעל תכולת שומן נמוכה והבשר חתוך לנתחים מיוחדים לפי

ספציפיקציות של מדינת ישראל. אחדים מהמאפיינים מושכים את מחיר הבשר כלפי מעלה

ואחרים מושכים את המחיר כלפי מטה, לדוגמא: בשר קדמי זול מבשר אחורי. את מחיר הסל

המורכב הזה, לפיו מדינת ישראל קונה את הבשר, היו צריכים איכשהו לבדוק לקראת

הוצאת מכרז ואפילו היום היו צריכים לבדוק זאת על מנת להכין אומדנה לפיה אפשר

יהיה להעריך אם המחיר שמשלמים היום עבור הבשר גבוה או נמוך ובהתאם לכך להחליט אם

להמשיך במכרז עליו חתמו או לבטלו.

אנו שוכחים שעיקר המטרה שלנו היא לספק בשר למדינת ישראל ואי-אפשר לבטל מכרז

או לדחות מכרז. אנו צריכים להחזיק מלאי ואנו צריכים לספק כל חודש כמות מסויימת

אין מחיר בינלאומי לבשר וכשם שבמדינה אחת הבשר יכול להיות זול

כך באחרת הוא יכול להיות יקר. לכן דרך המכרזים נותנת לנו את האפשרות לקנות במחיר

זול.

האם כל כמויות הבשר נקנות במכרזים?

כן, גם הרכישות מארגנטינה הן דרך מכרזים. כל כמות הבשר הנקנית מארגנטינה

נקנית דרך מכרזים. אין לנו שום אפשרות להעריך את המאפיינים המיוחדים כפי שצויינו

על-ידי מבקר המדינה. ישנה שאלה של היצע וביקוש שיש לה השפעה על המחיר.

האם המעבר לשיטת המכרזים צויין בביקורת המבקר?

אני חושב שכן. אני לא בטוח ששיטת המכרזים תעזור לנו למלא את המחסנים שלנו

בזמן של מחסור. היום אנו במצב של מלאי נמוך ואין לנו איפה לקנות בשר. כל שלושה

שבועות אנו יוצאים במכרז וקונים טיפין טיפין. חל בשוק מהפך לעומת העבר ורואים

זאת במספר הנענים למכרזים, היינו אם יש 2 הצעות, 9 הצעות או 30. את הבשר לא

קונים מהמדף כמו החיטה ולכן אי-אפשר גם להבטיח את האספקה וגם לדחות מכרזים או

לבטל מכרזים.

לא הייתי בראשית הישיבה ואני מתנצל על כך. אני רוצה לרובין האם אי-אפשר

לקנות היום בשר בבורסה או במכרזים?

קונים במכרזים.

האם אי-אפשר לנות היום בשר בשיקגו, בברזיל או בארגנטינה בבורסה?

אין בורסה לבשר. יש בורסה לבשר לבן. מארגנטינה ומברזיל קונים במכרזים.

האם אתה לא מקבל היום הצעו?

היום מקבלים הצעות מעטו ולא מספקים לנו חוזים.

האם יכול להיות שממשלות אסרו על משווקי הבשר להשתתף במכרזים?

לא, יש מחסור בבשר. ברזיל מייבאת 3 אלפים טון בשר. ארגנטינה - 90% מהתוצרת

שלה מיועדת לשוק המקומי ורק 10% ליצוא. בגלל מצב כלכלי קשה לנו למשיג בשר

במחירים של החוזים עליהם חתמנו.

איזה מגבלות, מעבר לחלקים, יש לנו כשאנו קונים בשר? האם אי-אפשר לפנות

למדינות שיש בהן תנאי כשרות ספציפיים, כמו אוסטרליה?

יש שתי ספרות של קניית בשר. האחת שהיא אסורה והמשרד פסל אותה וזה נוגע

לדרום אמריקה. בארצות דוברית, מאידך, יש רמת מחירים גבוהה מאד לבשר ומי שרשאי

למכור מסיבות וטרינטריות לארצות הברית לא מעוניין למכור למדינות אחרות כי מארצות

הברית הוא מקבל פי שניים מהמחיר. יש מדינות שאינן מייצרות לאמריקה והכוונה היא

בעיקר לדרום אמריקה, שהן אסורות במכירת בשר לארצות רוברית.



ד. תיכון;

אני מבקש להביא לכאן את היבואנים כדי לשמוע את דעתם.

י. לאור;

איו יבואני בשר. הממשלה היא היבואן.

ד. תיכון;

אני רוצה להגיע לשאלה העיקרית והיא בענין דו"ח ארז.

היו"ר ח. רמון;

עוד נגיע לזה.

בעמי 788 בדו"ח המבקר יש התייחסות לנושא ההתקשרות של המינהל עם חברות זרות

בתחום הכשרות ואקרא בפניכם את הקטע.

" יוצא אפוא, שהתקשרות המינהל עם חברות זרות איפשרה להן להוציא מן הארץ

מטבע חוץ בסכומים ניכרים, מקצתם לתשלום משכורות למועסקים ומקצתם כרווחים. גם אין

אוצר המדינה נהנה מהכנסות שהיה יכול לקבל מניכוי מס במקור משכר עובדיהן הישראלים

וכן מאבדן מס חברות ודיבידנד אילו היו החברות ישראליות. לדעת הביקורת, על המינהל

לפעול לכלילת תנאי, במכרזים שהוא מפרסם מפעם לפעם, שלפיו יסופקו שירותי הכשרות

בידי חברות הרשומות בישראל. בדרך זו יתאפשר פיקוח מתאים על הוצאות מטייח בידי

חברות אלו לחו"ל".

קראתי את הודעת משרד המסחר והתעשיה שאכן אתם תנהגו כך מינואר 1986. אני

שואל למה הייתם צריכים לחכות לדו"ח המבקר על-מנת לעשות דבר טריוויאלי כל-כך

שהכשרות תיעשה על-ידי חברות ישראליות?

י. לאור;

אין תשובה לזה.

י. מצא;

אני לא משוכנע שזה טריוויאלי,

י. לאור;

בדרך כלל עד לפני זמן מה העסקנו את הקבלנים. היות והיו כל מיני דעו שהמחיר

שאנו משלמים בשביל הקבלנות גבוה מדי, עברנו לשיטה לפיה הספק כשהוא נותן שירותים

אחרים הוא ייתן גם שירותי כשרות והוא יהיה אחראי להעסקת השוחטים. כך הדבר נעשה

או ישירות באמצעות הספקים או ישירות באמצעות החברות. יש 3-2 ספקים שהתקשרו

ישירות עם השוחטים. חשבנו שבכך אנו גורמים לתחרות כי הספק עצמו שלוקח מחיר

מסויים מעוניין לשלם כמה שפחות עבור הכשרות והוא עצמו יחפש את הכשרות הזולה

ביותר. חלק מההוצאות הקשורות בקשרות נגרמות בחוץ לארץ, כגון; האש"ל המשולם

לשוחטים, הדיור, האוכל והמשכורת, אבל למרות זאת אחרי דו"ח המבקר הוחלט במשרד

לדרוש שרק חברות ישראליות תבצענה את הכשרות. הדבר עוכב לעת עתה היות ואין בשר

ואנו לא רוצים לגרום לזעזועים לפני החגים. יש תקופות שהמחסנים אצלנו מלאים בבשר

ויש תקופות שהם ריקים. היום, לצערי, אנו מצויים עם מחסנים חצי ריקים.

ד. תיכון;

האם אפשר לקבל מכם את רשימת המחירים ששולמו לבשר בשנה האחרונה? הכוונה היא

בכמה קניתם כל פעם את הבשר במשך השנה? האם המחירים עולים או יורדים?

בהחלט.היום מחירי הבשר עולים. קודם היתה ירידה דרסטית במחיר וכבר ציינתי

זאת.

איך אתה קונה?

במכרז.

איך קורה שאתה יורד מהמלאי שלך?

כשלא מוכרים יורדים במלאי. יש חוזים שביצועם מתמשך מעבר לזמן הנדרש.

ומה אתה עושה בהקשר הזה?

מנסה לזרז אותם. אם היתה תקופה שקנינו בשר ב-1,200 ולדר הרי חיום השוק עומד

על כ-1,600 דולר. אנו לא רוצים ללכת על פי החוק אלא על פי הסכמה.

שאלתי הבאה היא חסויה במקצת. מהו מלאי הבשר שאתה מחזיק כרגע באחוזים ביחס

למלאי שאתה מחזיק בדרך כלל?

המלאי ירד מתחת למלאי הדרוש.

גם בדו"ח המבקר יש התייחסות לכך.

צריך לזכור שאנו גם לא שולטים על הצריכה.

האם הצריכה גדלה?

כן. יחסית מחירי הבשר לא עולים. למרות שאנו גובים מחיר גבוה הוא עדיין זול

מגבינה צהובה.

בכמה עלתה התצרוכת ברבעון האחרון, באחוזים?

בכ-10%.

היושב-ראש הפנה את תשומת הלב לאמור בדו"ח בקשר לקבלני הכשרות.האם הספקים

בחוץ לארץ עומדים על כך שהם יהיו קבלני הכשרות?

לא.

מי הם קבלני הכשרות?

יש בחוץ לארץ חברות רשומות ישראליות. לא כל החברות ישראליות אך בחלקן הגדול

הן של ישראלים.

הם ישראלים ולצורך הנוחיות שלהם הם רשמו את החברות בחוץ לארץ. מה מונע מכם

שלא לתת להם את הקבלנות אלא לתיתה למי שיסכים לרשום את החברה בארץ? יש פה ענין

של מס הכנסה. אני לא מבין זאת. אתה נותן לישראלים אפשרות לתת שירותים למדינת

ישראל בחוץ לארץ בזמן שאתה יכול לעשות זאת במדינת ישראל. אתה בעצם אומר שהקבלנים

כופים עליכם נאים.

הם לא כופים עלינו תנאים.

הם כופים תנאים כמו תשלום משכורות בחוץ לארץ ושוחטים שמדינת ישראל שולחת

לשם, בו בזמן שהם יכלו לשלם את המשכורות לתושבים של מדינת ישראל. למה אתם מרשים

מצב כזה?

אם השוחטים לא יקבלו משכורות כפי שהם רוצים הקבלנים לא ימכרו את הבשר.

זאת לא תשובה.אני לא רוצה לקפח את השוחטים למרות המשכורות הגדולות מדי שהם

מקבלים בעיני. אבל האם אותו קבלן לא יכול לרשום את חברתו בארץ? בקטע שהיושב-ראש

קרא נאמר שקבלני הכשרות הם בעצם חברות זרות ואתה הוספת ואמרת שאלה חברות של

ישראלים שלנוחיותם רשמו את החברות בחוץ לארץ.

בחלקם.

בעמ' 787 לדו"ח כתוב: "קבלני הכשרות הם חברות זרות (הרשומות בחו"ל) אשר להן

משלם המינהל מרי שנה בשנה בער שירותיהם יותר מ-5 מליון רולר".

אנו לא משלמים להם. אנו משלמים על מחיר הבשר בו כלולות ההוצאות האלה.

זה שאתה כולל זאת במחיר הבשר אתה רק מסווה את הפריט הזה של התשלום, כי

יכולת לשלם אותו בנפרר ולכן תשובתך איננה שובה לענין. למה אנו צריכים להוציא 5

מליון דולר? השאלה בצמצומה היא מדוע אתם נותנים זאת?

לפני שאתה עונה לשאלה של ר.מבקר שהיא, להערכתי, שאלה משנית, אני רוצה לחזור

לרישא - שחיטה כשרה. המבקר כותב כאן: "השחיטה מתבצעת על-ידי קבלני הכשרות". איך

אתם בוחרים את קבלני הכשרות? האם זו חזקה? האם יש מכרז? האם יש להם זיקה למוסדות

דתיים במדינה? האם אתם חייבים לקבל את אישורם של המוסדות? האם יש בנושא הזה

מלחמת דתיים בדתיים שמוסד אחד פיסל את המוסד השני?

לדעתי, מעבר לשיטת ההתחמקות יש שאלה ראשונית והרי כל השחיטה הזאת משפיעה על

המחיר. אני מבקש לברוק פעם אחת את כל מה שנקרא קבלני כשרות. מי משלם להם? מי

בוחר אותם? האם ניתן לשנות?

קבלני הכשרות לא נבחרים על-ידינו אלא על-ידי הספק והמפעלים בחוץ לארץ. הספק

אומר מי הסוכן שלו ומי יבצע את הכשרות. זה היה גם בשיטה הקודמת וכך גם בשיטה

הנוכחית ואני מניח שזה יהיה גם בשיטה שנכניס עכשיו תוך חודש-חודשיים, לפיה

ההתקשרות חייבת להתבצע על-ידי חפרית ישראליות. קיבלני את הביקורת של המבקר בנושא

החברות הזרות יאנו הולכים לקראת זה, כשנדרוש שרק חברות ישראליות תבצענה את

השחיטה.

האם לשוחטים יש קשר יותר הדוק עם חוץ לארץ מאשר לכם?

מה ששאל חבר-הכנסת תיכון והמבקר חיזק זאת זה מעבר לעניך שאתם אומרים: טוב,

זה לא היה בסדר בעבר ואנו מקבלים את הביקורת וננהג אחרת. חבר-הכנסת תיכון ביקש

מידע לגבי החברות האלה, מי הן, איזה. סוג כשרות היא זו, אולי זה בד"ץ. הוא ביקש

לבדוק את כל הענין. אולי יש חזקה? אולי יש מלחמות בין גופים דתיים?

והשפעה על המחיר.



היו"ר ח. רמון;

ההשפעה היא ברורה. זה עולה 5 מליון דולר והיקף היבוא הוא כ-50 מליון דולר

ולפי זה אתה יכול לומר איזה אחוז יש לכשרות במחיר וכמה היא עולה. אני מבקש לדעת

מה קורה סביב כל שאלת הכשרות, למיטב ידיעתך.

למיטב ידיעתי, קבלני הכשרות לא נבחרים על ידינו אלא על ידי הספק. כל ספק

דורש את הסוכן שלי שיבצע את הכשרות.

ד. תיכון;

מה אתם דורשים במכרזים?

י. לאור;

- בשר כשר כולל כשרות אליבא דהרבנות הראשית לישראל.

היו"ר ח. רמון;

האם הכוונה היא שמפעל בארגנטינה, לדוגמא, מתקשר בעצמו עם חברה קבלנית

לכשרות, בלי קשר ביניכם?

י. לאור;

נכון, באמצעות סוכן ישראלי ואותו סוכן מבצע את הכשרות בשבילו.

הרי זה חלק ממחיר הבשר וזח מליוני דולרים. האם אינך חושב שצריך לברר את

הנושא הזה?

מה שאנו מנסים להגיד - וזה מה שהמבקר וחבר הכנסת תיכון אומרים ואני מצטרף

אליהם - הוא שיש מחיר של הבשר ויש מחיר של הכשרות. כשם שאתם מוציאים מכרז לבשר,

אתם אולי צריכים להוציא מכרז לכשרות ואז ניתן יהיה להוזיל את הכשרות. זו הנקודה

המרכזית. זהו מרכיב כבד מעלות הבשר, זה 10%, ואינכם יכולים להתעלם מזה, מה עוד

שהכל בא מהארץ. אם היינו צריכים לייבא את הכשרות אזי יש בעיה, אבל את הכשרות אנו

כאילו מייצאים. עלות מרכיב הכשרות צריכה בעצם להיות מקומית וגם את הכשרות הפכתם

למרכיב יבוא. האם אתם עומדים לשנות זאת ולא רק שזה יהיה ישראל אלא שגם מחירי

הכשרות ייקבעו על ידיכם? אם לי יהיה הכשר של הרבנות אגש למכרז בנושא הכשרות

ואעשה אותה. מה איכפת למפעל מי עושה את הכשרות?

יכול להיות. ייתכן שמכרז יוכל לעבוד. אם נעשה מכרז הוא יהיה פתוח, ודאי לא

לקבוצה אחת, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד. זה דבר ראשון. דבר שני, היו

קופות שממשלת ישראל ביצעה את הכשרות בלי קבלנים וזה עלה הרבה יותר זול. זה היה

בעיקר כשהיו לנו חוזים עם מדינות ממזרח אירופה; כשהמפעל לא ביצע את כל כמות

השוחטים שלך אשמים. לכן אני לא כל-כך בטוח שאפשר בכוח להכניס

שוחט לחברות.

אני חושב שהעסקה הגדולה היא הבשר ואני מניח שיש פה שני סוגי רווחים לסוכן

רווח אחד נובע מכך שהוא מייצג את החברה והוא מקבל על כר אחוזים, ורווח

שני שהוא מקבל את האחוזים שלו גם מחברת ההתקשרות הישראלית. עם כל הכבוד, אני לא

חושב שצריך לתת לשוחטים שבאים מישראל לארגנטינה משכורת של 5,000-4,000 דולר

לחודש ואני מניח שזה המרכיב הגדול.

ד. תיכון;

אני רוצה לחדד את הענין ואולי להציג נושא שהוא כאוב ומתמשך. בלאדינו יש

" בכל מקום שיש שם יש גם רווחים".

תדגיש דם בשר.

כמובן, דםן בשם.על עסקי הבשר של מדינת ישראל יש ביקורת מתמדת וכל רפורמה

שעושים נתקפת על-ידי הצד שלא זכה להגנה או הפסיד. אם אתה שואל אותי נושא הכשרות

שווה יותר מ-10% משום שודאי הם מקבלים גם משהו מהספקים. י"- בעיה שמפחדים לגעת בה

במשך שנים ואולי פעם אחת נצעד צעד אחד קטן קדימה ונאמר שאנו פותחים את כל הנושא

הזה לביקורת ציבורית. אנו מוכנים לשמוע מה יש לומר בנושא הזה ולהתארגן מחדש

בתחום הזה. אתה, כמי שעוסק בנושא הזה במשך שנים רבות, בכמה להערכתך אפשר להוזיל

את נושא השחיטה באם היינו עושים רפורמה רחבה בנושא הזה? כמה זה גורם לעלויות

מעבר למה שאתה אישית סבור?

מה ההפרש במחיר בין השחיטה שנעשתה על-ידי הממשלה לבין השחיטה היום?

בין 60-50 דולר לטונה, היינו: כשליש מההוצאה ניתן לחסוך.

אני מניח שאם יהיה מכרז עם קבלנים פרטיים זה יהיה עוד יותר זול.

האם יש על כך חזקה? האם הרבנות הראשית מחייבת משהו?

לא. זה עסק פרטי. מה שרציתי לציין הוא שאם משרד הדתות והרבנות הראשית יקחו

על עצמם להקים חברת שחיטה, בלי קבלנים, שתספק שירותי שחיטה לכל העולם זה יהיה

הפתרון הטוב ביותר.

אני לא בטוח.



ד. תיכון;

אני מבקש שנסכם את הנושא. שאלתי האחרונה בתחום השחיטה היא זו: האם תיאורטית

ניתן למצוא שוחטיט יהודים כשרים בארגנטינה או בברזיל?

יש, עובדים.

אם לא - נשלח ממדינת ישראל שוחטים. יש להניח שהשחיטה המקומית תהיה יותר

זולה.

בדרום אמריקה יש צוותות כשרות מעורבים, חלק מהשוחטים ישראלים וחלקם דרום

אמריקאים.

אני מבין שלגבי נוהלי ההקשרות שהיו בעבר אנו מצטרפים לביקורת של המבקר. אנו

רושמים את העובדה שמכאן ולהבא לא תשתמשו בחברות זרו לצורר ביצוע הכשרות. לפחות

את הנושא של מטבע זר הענין הזה יפתור. עדיין נשארת בקשתו של חבר-הכנסת תיכון,

וזו גם עמדתי, שיש להפריד בין קניית הבשר לקניית הכשרות. האם אפשר לבדוק דרך שבה

הכשרות תהיה במכרז פתוח ולא תהיו חייבים לקנו עסקת חבילה של הבשר והכשרות? אני

מצטרף להערכה שנאמרה פה שהדבר הזה יכול להוזיל את מחיר הבשר השנתי בסדר גודל של

3-2 מליון דולר.

מליון וחצי.

יותר, וזה בהחלט כסף. אני מאד מבקש שתשקלו א הענין הזה בנוסף להמלצת המבקר

שאותה אני מבין כבר מיישמים השנה.

נמשיר בנושא האיחסון. בעמ' 789 לדו"ח יש התייחסות להתקשרות שלכם עם מחסני

קירור בישראל.

יש לי שאלה למבקר בענין הזה. נדמה לי שהנושא של האיחסון חוזר בביקור ד"מבקר

כחוט השני כמעט מדי שנתיים ואפשר לומר שהקטע הזה מועתק כמעט במלואו ואין שינוי.

אתם חוזרים כמעט על אותה ורסיה. לי זכור הענין הזה במרוצת 15 השנים האחרונות.

לא לגרמי. בינתיים שונתה שיטת השיווק של הבשר והוא מוחזק בשני בתי מעבר

בנמלים.

אבל תמיד הביקורת בנושא זה חזרה על עצמה, שיש חוסר ולא מתגברים על זה.

אולי נשמע שסוף סוף אחרי 15 שנה מתגברים על התופעה הזאת.

ר. אשרי;

בשנים האחרונות הבשר מיובא בצורה ממושטחת לחלוטין ומזוהה, כשכל משטח יש לו

את התעודה של המשטח עצמו. אנו מחזיקים את הבשר רק ב-5 בתי קירור בכל הארץ. שני

בתי קירור עיקריים מצויים ליד הנמלים - אחד ליד נמל אשדוד ואחד ליד נמל חיפה,

בית קירור אחד קטן מצוי בירושלים לצורך תפעולי ולצורך מתן שירות ללקוחות ויש עוד

שני בתי קירור במרכז הארץ בסביבת חולון.

ההרכב של הבשר וצורתו הם כאלה שהנושא שהזכיר חבר-הכנסת תיכון, הנוגע לפחתים

וכו', ירד כמעט מהפרק ולא קיים דבר כזה, כי הבשר מגיע ארוז היטב ומועבר בצורה

ארוזה לבתי הקירור. אנו דורשים מבתי הקירור להחזיר את הבשר באותה צורה. לכן, וגם

הנתונים מראים זאת, שעל הבעיה של הפחתים התגברנו. מה שיכול לקרות זה גניבה

ממשית, או של איש מתוך בית הקירור או בצורה פלילית, של משטחים שלמים של בשר.

לענין זה צריך לעשות, כמובן, ספירות מלאי, ויחד עם זה ניהול המלאי לא נעשה בצורה

כוללנית אלא בצורה גם ממוחשבת לגבי כל משטח ומשטח בנפרד ולגבי כל אניח בנפרד. כך

שהנתונים היומיים והחודשיים נותנים לנו תמונה אם חסר לנו משהו. אם קיבלנו 100

טון בשר מאניה מסויימת כל משטח מזוהה וכשכל המשלוח יוצא מבית הקירור למעשה בעל

בית הקירור מילא את חובתו.

ספירת המלאי היא פעולה חשובה אך למרות זאת מי שמכיר את הנושא של ספירת

המלאי של הבשר,בתנאים שאנו רוצים שיהיו, יודע שרוצים שבתי הקירור יהיו מנוצלים

ער כמה שאפשר כדי לא לשלם דמי קירור מיותרים. גם בזה המבקר נגע והוא ציין

שהניצולת בבתי הקירור היתה 85% ואני חושב שזוהי ניצולת טובה מאד. במצבים של שיאי

מלאי ספירת המלאי היא כמעט בלתי-ניתנת לביצוע. אם בית הקירור מנוצל ב-85% ספירת

המלאי היא כמעט בלתי-ניתנת לביצוע. במקרה של שיאי מלאי ספירת מלאי יכולה לחיו רק

כשמוציאים את הבשר החוצה. לכן ספירות מלאי יכולות להיעשו דווקא במצבים שאנו לא

רוצים להגיע אליהם, כשהמלאים יוררים, וכשהמלאים נמוכים כמו עכשיו זה משרת את

הענין של ספירת המלאי.

כמה כסף עולים למדינה החוזים עם בתי הקירור?

ד. אשרי;

איחסון של טון בשר עולה 12 דולר. עם שירותי הסבלות זה הגיע בערך ל-2,5

מליון דולר בשנה שעברה.

מבקר המדינה י. טוניק;

מהו הזמן הממוצע שקילוגרם בשר נמצא במחסן?

ד. אשרי;

הוא נמצא לא מעבר לחצי שנה עד 8 חודשים, כשכל התכנונים הם למכור את הבשר

לפי הוותק שלו, היינו; זה שנכנס ראשון יוצא ראשון.

מבקר המדינה י. טוניק;

מהו הזמן האידיאלי?

חצי שנה, אבל ידוע לכל שגם בשר שאוחסן שנה וחצי לא נפגע. הבשר מאוחסן

בטמפרטורה של 20 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.

אתם עומדים לחתום בסוף שנת 1986 על חוזים עם בתי הקירור, כי החוזים שחתמתם

עליהם בשנת 1983 הם לתקופה של 3 שנים. מה המצב?

היום מתנהלים משאים ומתנים.

האם ההערות של המבקר נלקחות בחשבון לקראת המשא ומתן?

בהחלט. דווקא לאור הירידה במלאי והצורר להחזיק סך הכל מלאי יותר נמוך - זה

מחייב באופן טבעי להפחית את רווחי הקירור. אנו קשורים עם בתי הקירור הגדולים

ביותר בארץ והחדישים ביותר. אנו לא עושים מכרזים.

למה לא? הרי יש עודף נפחי קירור כמדינת ישראל.

ד. אשרי;

בנושא הזה התיאור הוא קצת דומה לתיאור לגבי אספקת הבשר מחוץ לארץ. המצב של

נפחי הקירור בארץ הוא לא תמיד בעודפים. היו שנים מאד קשות - וזה לא היה מזמן, זה

היה בשנת 1980-80 - כשבאחד המקרים שכרו אניה לאיחסון 4 אלפים טון עופות. כך שיש

מקרים שיש מחסור בנפחי קירור ואז אין טעם לעשות מכרזים. כרגע יש עודפים מסויימים

של נפחי קירור והיום יש לנו אפשרות להשיג נפחי קירור בתנאים יותר טובים, אם

על-ידי מכרזים ואם על-ידי משא ומתן.

האם עכשיו אתם נמצאים במשא ומתן או במכרז?

במשא ומתן. מאחר והבשר מיובא דרך נמלים הטבעי ביותר הוא שבתי הקירור

העיקריים יהיו אלה הסמוכים לנמל. כרגע יש 2 בתי קירור סמוכים לנמל שהם בסדרי

גודל להם אנו זקוקים והם מצויים ליד נמל חיפה וליד נמל אשדוד.

האם הם מצויים בתוך הנמל או מחוצה לו?

הם מצויים מחוץ לשטח הנמל.

מה ההבדל אם יסיעו את הבשר עוד 10 קילומטר? הרי ממילא אחר-כר מסיעים אותו?

אתה קשור בחוזים ארוכי טווח עם בתי קירור הסמוכים לנמלים וממילא אף אחד לא יקים

בתי קירור תדשים כי לא תשתף אותו במכרז הבא ולא יהיה לו סיכוי לזכות במכרז הזה.

אנשים יחששו מלהיכנס להשקעה גדולה. אם אה אומר שאין עודף נפחי קירור במדינת

ישראל הרי זה משום שאנו לא עודדנו יזמי קירור מעבר לנמלים. מאחר ויש שני בתי

קירור ליד הנמלים מניחים שהם יזכו במכרזים ויכתיבו מחירים. בואו נעשה סדר בעניו

הזה. נעשה מכרז ונפתח אותו בפני כולם וכך מי שירצה להקים בתי קירור בעקבות המכרז

תינתן לו דחיית זמן מתאימה. היום הענין סגוד בגלל בעלי החזקה ואם נבדוק את

שמותיהם - יהיו אלה אותם שמות מלפני 20 שנה. אני לא בדקתי את העניך ומזמן אני לא

מקורב לכמה מן החברים, אבל למה לא לבדוק את הענין? הרי כל הדברים האלה משפיעים

על עלות הבשר.

כל פעם אנו מתבשרים על כך שכמות מסויימת של בשר נבדקה באותם בי

קירור ונמצאה בתת רמה, היינו הבשר התקלקל ולא מתאים לאכילה.

מעולם לא היה דבר כזה. אני מוכן להצהיר שבשלוש השנים האחרונות לא היה דבר

כזה. דובר על הקמת בתי קירור בתוך נמל אשדוד.

האם אלה אותם יזמים שלהם בית קירור באיזור או שאלה אחרים מחוץ לנמל?

אחרים וזה טוב. יש סיטונאי בשר גדול בשם עזרא ויש עוד שותפים ויש להם הצעה.

העובדה הזאת שהם מתכננים את ההקמה משרתת אותנו.

מתי תארוך רפורמה בתחום הקירור, בטיב ובמחיר?

דיבר על טיב. אנו דואגים שדובשר יהיה בבתי קירור כאלה שהאיכות שלהם תהא

מהטובים ביותר. ייתכן שאפשר להשיג כתי קירור זולים יותר אך פחות אמינים.

איר אתם מתקשרים בכלל עם האנשים האלה?

אחד מבעלי בתי הקירור עובד 15 שנה והשני 10 שנים. לאחד מהם יש בתי קירור

בחולון 15 שנה קודם.

i .

איר אתם קובעים את המחיר? האם יש מכרז בו נקבע נפח קירור מסויים וסיב

מסויים?

תוצרת הלול, פרי ההדר, המשרד שלנו והירקות הקפואים.

כל יתר הלקוחות הם קטנים יותר. לכן אנו יודעים היטב מה הם מחירי הקירור בארץ ויש

לנו אפשרות להשוות ביו מה שאנו משלמים לבין מה שמשולם על-ידי מישהו אוזר.

איר נקבע המחיר?

במשא ומתן.

למה לא לעשות מכרז? בדרך שלכם אף בית קירור חדש לא יקום. מדוע לא תאפשר

לאחרים להשתתף במכרז?

אם אמשיך את השאלה הזאת - אנו נמצאים בתקופה שלפני חידוש הסכמים. אני מבין

שעד היום לא השתמשתם בשיטת המכרז. אולי הגיע הזמן לעשות זאת. אולי אלום צודקים

ואולי אתם טועים. אולי באמצעות המכרז ניתן להוזיל את מחיר האיחסון, במיוחד כשאתה

אומר שהמצב מבחינה קוייקטוראלית הוא לטובתכם. כשהמחסנים מלאים מחירי האיחסון

עולים. אני מבקש שהמדינה תתנהג בשוק כמו הפרטנרים שלה ולא תהיה גינטלמנית כשמצבה

טוב. כשם שהפרטנרים שלכם לא גינטלמנים ויכולים לנצל את תנאי השוק כך צדיכה להיות

הדרך שלכם. האם הכנתם תכנית לשינוי פיזור האיחסון של הבשר ולהתאמת שיטת השיווק

המתחייבת מכך במקרה שלא יעלה בידיכם לשכור את בתי הקירור בנמלים במחיר סביר?

התשובה היא חיובית. יש לנו אלטרנטיבה.

אנו מציעים שהשנה לקראת חידוש ההסכמים תבדקו את האפשרות לצאת במכרז בנושא

איחסון הבשר.

העברת יבוא הבשר מהמדינה ליזמים פרטיים:

הוקמה ועדת ארז ואנו שומעים הרבה על הענין הזה. המבקר לא ביקר את הנושא אלא

פשוט נתן תיאור עובדתי של העניינים.

בעמי 792 המלצנו על משהו.

ההמלצה היא במסגרת הצעה פרוצדורלית.

פשוט דיווחנו לוועדה מה המצב. מה דעתכם אתם על ליברליזציה? האם המצב יהיה

יותר טוב? האם נקבל כך בשר יותר כשר, יותר זול ויותר מוקפא?

מאד ייתכן שזה ייטיב את איכות הבשר. יגיע בשר מסוגים שונים, אולי

מאיכויות יותר טובות ויכול להיות שמאיכויות יותר גרועות, אבל בדרך כלל כשסוחר

יקנה 1000-700 טון בשר הוא יבחר את הבשר הטוב מאשר מרינה שקונה כמויות עצומות

מ-30 מפעלים בעולם.

מה היו נימוקי הווערה? האם זו המלצה שבאידיאולוגיה או המלצה שבכלכלה?

אני מבין שהוועדה לא נתבקשה לבדוק את כדאיות הליברליזציה אלא נתבקשה להמליץ

איר לבצע זאת.

האם לדעתך הליברליזציה הזאת תוזיל את מחיר הבשר או לא?

לא תוזיל, בשום אופן לא.

אז מה הרעיון?

הרעיון הוא אידיאולוגי.

אתה בא ואומר שהעברת הענין לידיים פרטיות היא ביצוע של רעיון אידיאולוגי

האומר שהמדינה לא צריכה לקנות בשר.

הרעיון הוא שהמדינה לא צריכה להיות מעורבת בנושא קניית הבשר. מאד ייתכן

שאיכות הבשר תעלה.

טענו זאת על סוכר.

אי-אפשר להשוות. כשהיה מחסור בסוכר לפני חודש פתחנו מחסנים. יש סוכר של

מלאי בטחוני ובמקרה הצורך פותחים. לגבי רובשר במקרה של מחסור אני בספק אם ספקים

פרטיים יבטיחו את האספקה כי לכל סוחר יהיה האינטרס הקטן שלו. יחד עם זאת, הוקמה

ועדה עם האוצר לאור ההחלטה לבצע את הליברליזציה כדי לבדוק את הדרך הנכונה איך

לבצע את הליברליזציה הזאת ואני מבין שהענין היום תלוי רק בענין הכשרות. אם

הרבנות הראשית יתן את הגושפנקא אני מבין שהמשרד שלנו יעביר זאת לממשלה ולכנסת

לאישור. הרבנות, כתנאי לאישור הליברליזציה, דורשת חוק של כשרוח. היום אין חוק

כזה.

אה רוצה לומר שהרבנות יכולה לפסול יבואן מסויים על כך שהוא לא נאמן על

כשרות? בכמה עיירות קטנות סגרו איטליזים.

י. לאור;

היו פגישות בין הרבנות לבין השר ולבינינו והם אמרו שהתנאי בל יעבור שלהם

הוא חוק כשרות בכנסת, אם לא - הם לא יתנו צוותות של כשרות ויחבלו בליברליזציה.

האם עמרת אנשי המקצוע במשרד המסחר והתעשיה אומרת שהליברליזציה לא תוזיל

בכהוא זה את מחיר הבשר?

י. לאור;

יש להעריך שלא.

היו"ר ח. רמון;

זאת ההערכה שלכם. האם ההערכה הזאת נמסרה לדרג המיניסטריאלי?

י. לאור;

אני לא יודע.

היו"ר ח. דמון;

בסך הכל רוצים לעשות מהפכה עם סיכונים בעיקר במה שקשור למלאי. אני לא בטוח

שהמהפכה צריכה להתחיל בבשר, אפשר להתחיל את המהפכה בדברים אחרים פחות מסוכנים.

אבל השאלה היא אם שר המסחר והעשיה יודע שזה לא עומד להוזיל את מחיר הבשר לצרכן

בישראל, אפילו לא בסנט אחד. זה הדבר הראשון שהייתי רוצה שהוא יקבל. אם הוא יחליט

שלמרות זאת זה שווה - זו זכותו. הייתי רוצה שהממשלה תדע. ממליץ מבקר המדינה

שהענין ידון בוועדת שרים לענייני כלכלה. האם השרים, חברי הוועדה, לא צריכים לדעת

שהליברליזציה לא תוזיל את מחיר הבשר? אם זה ענין של אידיאולוגיה נקיים ויכוח

אידיאולוגי. לי לא איכפת שהממשלה עוסקת בכל מיני דברים; אני לא אוהב שהיא מתעסקת

בדברים כשזה עולה יותר כסף לצרכן. אם אין הוזלה במחיר לצרכן אז למה?

אני לא מסוגל לענות על כך.

היו"ר ח. רמון;

האם העברתם את חוות הדעת המקצועית לשר הממונה? האם יש חוות דעת מקצועית

בפני השר שזה לא יוזיל?

י. לאור;

אבדוק זאת.

מאד אודה לך אם נקבל תשובה.

ערכנו ליברליזציה בבשר עגל מהולנד ועובדה היא שהמחיר עלה ב-20%-30%.

האם המחיר עלה רק בגלל הליברליזציה או בגלל תנאי השוק?

בעיקרו בגלל הליברליזציה. אני לא יכול לומר שאין תנאי שוק אך זה עלה בעיקר

בגלל הליברליזציה. אם חהיה ביבוא בשר מונופוליזציה או קרטליזציה של 3-2 גופים

שיכתיבו את המחירים -

איר זה קרה בבשר העגל?

לבשר העגל יש רק יבואן אחד שלצורך הסוואה לקח עוד שניים-שלושה שיש להם

רשיון יבוא.

האם לאור מה שקרה עם בשר העגל הדרג המקצועי לא חושב שצריך להמליץ בפני השר

להסיק מסקנות בענין זה? דרג מקצועי לא צריך להחליט אבל הוא צריך להביא בפני השר

הממונה את כל הנתונים הרלוונטיים לצורך קבלת ההחלטה.

אני חושב שזה הועבר ואבדוק זאת.

זה המינימום שאני מבקש מפקידי מדינה. אם השר למרות זאת יחליט על ליברליזציה

- בבקשה. אם יש כוונה שאנשים יתעשרו מכך - בהחלט יכולה להיות גישה כזאת בימינו,

אבל אני מבקש מכם שהציבור יידע וכולם יידעו מה עומד לקרות. הסיסמה היא יפה,

ליברליזציה וחופש, וזה נותן הרגשה שכל אחד יכול להיות יבואן בשר. זה חלומו של כל

אחד.

קודם, כשעסקו במגבלות על בשר מיובא, וציינת את הכשרות ואת החלקים השונים של

הבהמה, לא הוזכר דבר מרכזי מבחינתנו ואני מעלה אותו בקונטקס של הליברליזציה. אנו

מתנגדים בכל תוקף לליברליזציה וכשאני אומר אנו קרי משרד החקלאות. אחת המגבלות

הקשות ביותר ביבוא בשר היא העובדה שאנו עם המקנה שלנו בארץ נתונים בלבו של איזור

שמוכה קשה בתחלואה אקזוטית והוכוונה היא לכל אותם זני מחלות של חיידקים ווירוסים

שהעולם המערבי ירא מפניהם כמפני אש. יבוא בידיים פרטיות שיש להן אינטרסים משלהן,

ולא בידי הממשלה שלפחות בנקודה הזאת אמינות המקור מבחינה בריאותית היא כזאת שאין

צורך לבדוק אותה, הענין הזה מסכן לא רק את המקנה בארץ והמקנה בארץ פרוץ בגלל

שכנינו לכל צרה כתובה ולא כתובה. אנו מנועים מיצוא חקלאי כלשהו ברגע שאצלנו

פורצת מחלת הפה והטלפיים. לאחרונה, כשקרה האסון לצבאים ברמת יששכר לא יכולנו

לייצא גרעיני כותנה ואני מדבר על יצוא חקלאי כלשהו. אנו חתומים על אמנות וארצות

אירופה וארצות הברית לא כל שכן נסגרים על מסגר ובריח כשיש מחלת הפה והטלפיים.

לכן אנו מתנגדים בכל תוקף להעברת יבוא הבשר לידיים פרטיו. מה יהיה הפיתוי להשיג

מקורות זולים כשההקפדה על הענין הזה תרד?

הנתונים שלכם מורים שעלות הבשר לקילוגרם היא 1.80 דולר ולצרכן 4 דולר. האם

זה נכון?

זה קצת עלה אבל אלה סדרי הגודל.

למה אתם צריכים להרוויח כל כר הרכה כסף? יש חוק של רווח לא סביר ואתם

מופקדים על כך. האם רווח של בין 150 ל-200 אחוז נראה לכם כרווח סביר מבחינת

ממשלת ישראל?

המחירים נקבעים בתיאום עם האוצר.

האם תגידו שהאוצר כופה עליכם למכור זא במחירים גבוהים? השר הממונה בסופו של

דבר חותם על צו של מחירי הבשר וכן שר האוצר, אבל לא שר החקלאות. השר שלכם הוא

ביו הקובעים. למה זהו מחיר הבשר?

אני לא מוסמך לענות על- כך אבל אני חושב שהרווח שהמדינה עושה נובע מכן-

שראשית המחיר נקבע בתיאום עם משרד החקלאות כדי להגן על התוצרת המקומית, על

העופות, ההודו והבשר הטרי וכל הרווחים שנעשים משמשים לצורר סיבסוד העופות. זה

כדי לאזן את המחירים.

אם נקים קרן השוואה זה יהיה משהו כזה.

איו קרו השוואה.

הנימוק להיטל על הבשר הוא הגנה על התוצרת המקומית. זהו בפירוש לא נימוק

פיסקאלי, איו פה ספיגה. עמדת האוצר במקרה הזה היא בפירוש שההיטל במתכונת הנוכחית

הוא כזה שאיננו שבעי רצוו ממנו וגם בוועדה הזאת, המשותפת למשרד המסחר והתעשיה

ולאגף התקציבים, שטיפלה בנושא הליברליזציה כהמשר לוועדת ארז דיברנו על מתו פתרון

לנושא הזה של ההיטל, כדי שההגנה תהיה רק למחירי היצף. היינו להשוות זאת למחיר של

הבשר בטווח הארור. איו כוונה שכל פעם כשיהיה היצף ניתו ליצרנים המקומיים

להתמודד.אנו מכירים שצריכה להיות הגנה למחירי הבשר בטווח הארוך. להערכתי, ההגנה

הניתנת היום היא מוגזמת.

הנתונים הם שהעלות של קילוגרם בשר למדינה היא 1.80 דולר ולצרכו 4 דולר.

הרווח שהמדינה עושה הוא ביו 150 ל-200 אחוז על כל קילוגרם בשר. האוצר אמר שלדעתו

מדובר בהגנה על התוצרת המקומית.

להערכתי ההגנה הזאת היום גבוהה מדי . הוצע להשתית זאת כהגנה על מחירי הבשר

לטווח הארוך אך לא ייתר מזה.

האם אתם רואים בזה קרן השוואה שמטרתה לסבסד את היצור המקומי?

לא, בפירוש לא.

זה לא מספיק.

היום זה מתאזן.

זא אומרת שזוהי קרן השוואה.

המטרה היא לא לזרוק כספים כדי לסבסד פטימים אלא נגד הצפה. היום הגענו למצב

שכל פעם שצמצמו את הסובסידיה לפטימים העלו את ההיטל על הבשר כדי להגן על התוצרת

המקומית. הגענו למצב שלדעתי הוא לא בריא.

אם יצומצמו ההיטלים תצטרר לחפש מקורות סבסוד אחרים כדי לסבסד את היצור

המקומי. האם זה נכון או לא?

לא, יש סך הכל מקורות של הכנסות וסך הכל הוצאות.

שאלתי אם במהות זוהי קרן השוואה.

הם אמרו שלא.

זה הנושא החשוב ביותר בדו"ח - מחיר רובשר במדינת ישראל.

כאן אנו עוברים לנושא גידול בעלי חיים לבשר בארץ.



ד. תיכון;

אדוני המבקר, אילו הייתי במקומך הייתי מתייחס למה שנקרא ליל הברווזים

האחרון שהיה כאן בארץ, בו ממשלת ישראל העלתה בלילה אחד את מחירי הבשר והעוף

בשיעור של פי כמה וכמה, חזרה בה והתחילו לחפש איזה שר חס ואיזה לא והכל שב

למקומו כעבור יומיים שלושה. זה מסמל בעצם את מה שקורה בתחום מחירי הבשרים במדינת

ישראל. הבשר הקפוא, שהוא 14% מצריכת הבשר במדינת ישראל, הוא פונקציה של היכול

שלנו לייצר ביעילות בשר עוף או הודים. יש כאן מכניזם וכל מחיר נקבע על בסיס

המחיר של מוצר אחר והגנה על מגזרים חשובים ביותר.

בדו"ח שלך, אדוני המבקר, יש ביקורת קשה ביותר על הצורה שבה נקבעים מחירי

בשר הפטימים וההודים. מאחר ואי-אפשר לצאת מהסבך הזה אני מציע שתוקם ועדה ציבורית

שתבדוק פעם את מבנה המחירים בשוק הבשר במדינת ישראל ותקבע מסמרות איך נקבע מחיר

בשר הפטימים שהרי הוא משפיע על מחיר בשר הבקר הקפוא. איך עושים סדר? הבלגן הזה

נמשך וחוסר היאום בין שלושת המשרדים ימיו כימי המדינה. המדיניות משתנה חדשות

לבקרים ואין מדיניות. זו פונקציה של חוזר השרים בעת שהנושא עולה לדיון. אם שר

האוצר חזק ומחיר הבשר הקפוא משפיע על המדד - לא נותנים להעלות את מחירו ואז היטל

האיזון הוא נמוך. אם משרר החקלאות חזק וצעקת המגדלים גדולה - הענין שלהם זוכה

לטיפול והעסק הזה של חוסר ידע ולחצים נמשך שנים רבות. השאלה היא איזה מכניזם

אתה מציע כדי שייעשה סדר בענין.

מה שאנו קבענו בחוברת הדו"ח, בעמי 475, הוא זה: "עלות הייצור של פטמים

יהודים עלתה בשנים האחרונות על עלות היבוא של בשר קפוא. יתר על כן, בשנת 1984

היתה העלות במט"ח של יבוא תשומות לייצור ק"ג בשר של עוף אכיל, גבוהה מעלות יבוא

של ק"ג בשר קפוא. נוסף על כך ההפסד הכלכלי מייצור בשר הפטמים היה יצור זה כרוך

בהוצאה גבוהה מתקציב המדינה".

"מן הראוי שהגורמים העוסקים בתכנון משק הבשר (הן

הגידול בארץ והן היבוא) - בבואם לקבל החלטות בענין שלוחת העופות, יתנו את דעתם

למכלול ההיבטים הכלכליים בנוסף להיבטים התיישבותיים אחרים". ברור שקיימים היבטים

התיישבותיים כמו שהם קיימים במגזרים נוספים וזה מה שאמרנו. הבאת כאן רעיון

שצריך לפתח אותו, אתה הולך צעד אחד קדימה אבל גם זה לא מספיק. בוודאי שצריך לשבת

על המדוכה הזאת, בזה אין ספק. אני לא חושב שהיינו מוסמכים להציע הצעה קונקרטית.

העלינו את הבעיה.

ד. תיכון;

מה שווי שוק הבשר כולו במדינת ישראל, כולל הבשר הקפוא?

לא קשה לחשב זא. יש 130 אלף טון בשר עוף ו-35 אלף טון בשר מיובא. ישנו בשר

הבקר המיוצר בארץ.

יש טבלה. אני מדבר רק על התמיכה בעופות. אומר המבקר שהתמיכה בעופות עלה

ל-102 מליון דולר (ראה עמוד 466) ובשנת 1984 זה הגיע ל-121 מליון דולר. התמיכות

האלה הן כסף תקציבי. כלומר בתקציב דומדינה הועברו 120 מליון דולר לנושא. זה הרבה

מאד כסף לענף חקלאי בודד.אם לשם כך שיהיה גידול עופות במושבי ההר בצפון

ובירושלים זה נחוץ, אזי הציונות עולה כסף. אבל מתוך דו"ח המבקר עולה העובדה שיש

הגנה מפורזת, כמו שאמר נציב האוצר. היו דיווחים לא אמינים של משחטות בענין

הכמויות, היו חריגות ממכסות יצור שגם להם ניתנה תמיכה. לא עמדתם בלחצים ושילמתם

את הכסף. זאת אומרת שאנשים ייצרו בשר בישראל מבלי שהיה צורך בו והם קיבלו עבורו



כסף תקציבי, והרבה כסף. אנו מייקרים בשם ההגנה על תוצרת הארץ את הבשר הקפוא מכל

לכל מחיר סביר. שמענו מה האוצר חושב על כך. אחר-כך נגלל שהיתה במשק הגנה מופרזת

הוא מתנהל על סף מעשים פליליים כמו העברת מכסות, חריגות, וזה לפי דו"ח המבקר,

כר היה כתוב גם בעתונים.

אני לא שואל אם המבקר העביר פניה ליועץ המשפטי לממשלה.

אני העברתי.

היו"ר ח. רמון;

אני מקווה שזה הועבר.

מישהו חסך לנו את הענין. גם זה קורה שמלאכתנו נעשית על-ידי אחרים.

שיא השיאים הוא שכל העניו הזה עוד עולהמטבע חוץ. זה אפילו לא תחליף יבוא,

יותר. בשביל לגדל קילוגרם בשר בארץ עולה לנו הרבה יותר כסף במטבע זר מאשר לייבא

את הבשר מחוץ לארץ.

האם ישנו הנתון המדוייק?

ישנו ההפרש. עובדה היא שעד היום לא חל שינוי בנושא הזה וכתוצאה מכר הציבור

בישראל משלם מחיר גבוה מאד עבור הבשר וחלק ממנו מגיע למגדלים שלא כדין. זוהי

מציאות שאי-אפשר להשלים אתה. 120 מליוו דולר זה הוו עתק. מה עוד שהנתונים מורים

שהיצור המקומי עולה 4 דולר ולצרכן 12 דולר. מה הפער בין העלות למחיר קילו בשר?

לי נדמה שקודם כששאלי אם יש קרן השוואה אמר נציג האוצר לגבי שנת 1985

שההיטל היום עולה על התמיכה. זאת אומרת שהטבלה שלנו היא מאד לא מעודכנת.

זה מעניין מאד כי בשנת 1984 הפער היה כמעט 100 מליון דולר לחובה.

יש לי שאלה נוספת. איר זה קרה שבשנה אחת השתוו כמעט המחירים ואפילו ההיטל

עולה על התמיכה? האם ההיטל גדל או שהתמיכה קטנה? את זה אפשר לברר רק אם נקבל את

הסכומים כמו שהם מופיעים בדו"ח.

אני אציג את הנושא מנקודת ראותו של חבר-הכנסת אפרים שלום. אני מתחיל בנושא

שנקרא מועצת הלול. אני בעד זה שהממשלה תטפח את חקלאיה ביושר, בהגינות ועל פי

כללי השוויון וכשאני בודק את הרכב מועצת הלול נדמה לי שהיא מורכבת בעיקרה

מאינטרסנטים, אם זה המגדלים ואם זה הנהנים, בין במישרין ובין בעקיפין. יכול

להיות שהדברים שאני אומר אינם מבוססים, אבל צריך שגם הצדק ייראה. אני רואה כל

הזמן שיש ויכוח בין המושבים החדשים לוותיקים בשאלה מי צריך לגדל את הפטימים

והוויכוחים האלה מנהלים עד להאשמות ופניות למשטרה. אם אני יוצא מתוך הנחה

שבמדינת ישראל צריכה להיות חקלאות בריאה אזי אני אומר שיש לעודד את אותם

הגידולים באותם המקומות שאנו נזקקים בהם למתיישבים- ענף הלול נראה לי כענף

הראשון מסוגו שהיצור שלו צריך להיות מרוכז באותם איזורים חלשים המצויים במשבר.

כשאתה קורה את הדו"ח נדמה לך שהענף הזה מרוכז בחלקו הגדול בהתיישבות הוותיקה

והפיזור שלו שנוי במחלוקת.

זה לא נכון. כל הבעיות הן שהענף הזה ממוקם ברובו בהתיישבות הצעירה.

אדרבא, וזה עובר אחר-כך לטענה שלי שבעצם הייצור הזה בתחום הפטמים בעצם אינו

נתון לשיקולים פוליטיים וכשמשתנה משטר משתנה השיטה וכשמשתנה השיטה בעצם יצרנים

שונים שנכנסו להתחייבויות בונים עצמם ואני לא רוצה לדבר על שיטות השיווק, הלחצים

ושיקולי הסובסידיה ועל העיוותים השונים שנעשים. אני מדבר בהרחבה ואני מניח שעל

הדו"ח הזה נעבור בקפידה.

אני שואל האם לא הגיע הזמן -לצרף למועצת הלול אנשים אובייקטיביים שטובת הענף

לנגד עיניהם ואז הוא ייראה יותר טוב והוגן ולא יזכה לדו"ח קטלני כפי שזכה לו

השנה?

אני מבקש לדעת מה מחיר העלות לבשר עוף המיוצר בארץ? מה הפער?

העלות בהשוואה למונחי בשר קפוא היא בערך 3.3 דולר.

בכמה מוכרים זאת?

25% זהו שיעור הסובסידיה.

3 דולר פחות 25%. הסובסידיה לא הועברה ליצרן בכלל.

אולי נעביר את הדיין הזה לישיבה הבאה?

אמרנו דברים חמורים. הדו"ח הוא חמור ולא נחכה עוד חודש עד שתהיה למשרד

הזדמנות להשיב.

מ. בן-מאיר;

נאמר שהענף קיבל בשנ 1984 120 מליון דולר סובסידיה. כדי להבין את כל

התהפוכות שעוברות על הענף אומר שהסובסידיה ובעקבותיה ענפי החקלאות הללו שימשו

מכשיר בעשר השנים האחרונו למדיניות כלכלי ולא חקלאית, לרועץ לענפים הללו. כל

הסובסידיה בתקציב השנה הנוכחית לכל ענפי המשק היא 96 מליון דולר. תראו לי יצרן

שיכול תוך שנה לעבור מציפיות לשיווק על בסיס מחיר כל-כך נמוך לציפיות של שיווק

על בסיס מחיר כל-כך גבוה ותציעו לי בבקשה דרכים להתייעל. זה הפער. ה-120 מליון

דולר האלה לא שרתו את הענף אלא היכו אותו. אנו לא מבקשים יותר מאשר 25% סובסידיה

ואסביר מיד לשם מה.

אני קודם חייב להשיב על ענין היעילות ולא ארחיב במספרים כדי לקצר. הענף

רובו ככולו נבנה בשנות החמישים להתיישבות החדשה ואם מישהו כאן מציע שמה שקרוי

בגירגון ה"פס-סטרייט" של אלה שהיה בידיהם הענף בשנות החמישים צריך להילקח מחם -

שיגיד זאת. המגזר היחיד שעוסק בחלוקה לא צודק ששואפת לצדק של חוסר העבודה בין

המבוססים והבלתי-מבוססים, בין ותיקים לחדשים, הוא משרד החקלאות. אני מודיע לכם

בכל הרצינות והאחריות שאפשר היה לייצר את כל הפטמים הללו במחצית מספר היצרנים

וביתר יעילות. הוא הדין ודאי לגבי ביצים ולגבי ענפים אחרים. השנה העברנו בענף

הביצים מתוך מיליארד ו-300 מליון ביצה ממרכז הארץ לפריפריה 109 מליון ביצים ועוד

30 ביצים לפרוזדור ירושלים ואנו עומדים בפני סדרת תביעות משפטיו מיצרנים. מה זה?

האם רמת השבים גנבה א המכסה שלה הן בביצים והן בפטמים? האם היא לא השקיעה בפיתוח

לול ליצור המכסה? האם היא עשתה את הדברים במחשכים? קרה דבר בחקלאות, שמתמשך בקצב

מדהים מאז שנות החמישים ואנקוב מספר אחד הנוגע לשלוחת הביצים. בשנות החמישים

הנחנו, ואיני רוצה להטיל בוץ במתכננים של אותה תקופה, ש-250 אלף ביצה היא מכסת

יצור שמספיקה לקיום משפחה. אני אומר לכם באחריות שמשפחה מסוגל היום לייצר מליון

ומליון וחצי ביצים ואני מבטיח להם שהייצור הזה יהיה הרבה יותר יעיל ויותר זול

לצרכן ולקופת המדינה. נמצאים בגליל 48 מושבים מלאים של עולים, כולל דור שני ללא

עזיבה לשמחתי, ללא התפלגות של אנשים, כי הענף היחיד הוא הלול ונשארנו באותו נון

של 80-60 משפחות לישוב עם אותם 250 אלף ביצים כי הצריכה ד1מקומית לא עלתה ולא

עברה אף פעם את המיליארד ו-400 מליון. הצריכה המקומית נעה בין מיליארד ו-300

למליארד ו-400, 48 ישובים במכפלה של 60 משפחות לישוב עוסקים בכך, אני יכול לייצר

זאת ביעילות הרבה יותר גבוהה ובשליש ממספר המשפחות.

איזו מתכונת יש לי כדי להעביר ממשפחה אחת למשפחה שניה בגליל מכסה או ממשפחה

במרכז הארץ לגליל? איזו מתכונת משפטית, חוקית אדמיניסרטיבית יש לי לכך? אנו

עושים מאמץ ואני מוכן להציג אותו בהרחבה כדי להגיע על אף וחרף היחידה הקטנה הזאת

ליעילות.

אתן דוגמא של שני ענפים. אחד מאבות ההתיישבות בארץ הגדיר פעם בהגדרה יותר

בוטה את ענף הרפת כענף אוייב המדינה. היה זה אשכול ז"ל. הוא אמר שהפרה זללה מים

והעלות של ליטר חלב יותר יקרה מזו המקובלת בעולם. היום אנו עומדים ביצור ליטר

חלב יותר נמוך מאשר ארצות-הברי וזה בגלל החומר הגנטי שהשקענו בפרות. אני אומר

לכם דבר שאותי ממלא גאווה. אנו מייצאים ב-100 אלף דולר זרמת פרות להולנד בגלל

העובדה שהשירותים הווטרינריים - המתנגדים לליברזליציה ביצור בשר - שכנעו את

ההולדים שהבשר לא נגוע. את הליטר חלב ברפת אנו מייצרים בעלות האמריקאית ובחלק

התעשייתי בסנט אחד פחות מאשר האמריקאים, וזאת חרף הרפת הקטנה וחרף העובדה שאנו

לא חיים בחוות.

י. צבן;

זה קצת בעזרת שכר העבודה. מי יתחרה אתנו בשכר העבודה?



מ. בן-מאיר;

כן. מתי ניתן לעשות את אותו יעול שהמבקר, בצדק, תובע מאתנו לעשות, כששנה

אחת הארץ הזאת צורכת 170-150 אלף טון ובשנה שלאחריה 128 אלף טון, בגלל מדיניות?

ואני נוקב מספרים באחריות מלאה. שנה אחת בגלל הסובסידיה שאנו לא מבקשים יוצרת

ביקושים מלאכותיים ומקומיים המגיעים ל-170 אלף טון וכשהסובסידיה צונחת ל-19%

הביקושים יורדים. איני רוצה לנקוב בתאריכים אך היתה תקופה שהסובסידיה היתה למעלה

מ-100%. האם הסוביסדיה הזאת מביאה לנו תועלת? האם היא הולכת לכיס היצרן? האם היא

נותנת אפשרות לצפי ותחזית? מה הצפי של הביקושים בארץ?

לאן הולכת הסובסידיה?

לצרכן. כשאתה אינך יכול לומר שאני בחמש השנים הבאות אעמוד על רמת צריכה

כזאת וכזאת ועל רמת סובסידיה כזא וכזאת ולפי זה אתכנן את הענף - אתה נמצא

בתנודה. אנו נמצאים היום, עם כל הצער שבדבר ואיני יודע איך לתקן זאת, עם תשתי

שמגדלים השקיעו בה והיא עולה - ואני רוצה להיות זהיר בזה - ב 30%-על הביקושים של

היום. וזאת בגלל סובסידיה משוגעת. והיה כאן דיון בנושא הסובסידיה. אני קרבן של

סובסידיה. אני לא נהנה ממנה. איך אני יכול לתכנן כך ענף? ואחר-כך, וזה פרק בפני

עצמו, כשיש תנודות כאלה בין 120 אלף ל-160 אלף, זו פרצה שהרבה גנבים מנסים לעבור

דרכה.

אני מציע שבזה תסיים. נקיים ישיבה נוספת.

אני לא נפגע מזה שנקיים ישיבה נוספת. שמעתם חלק מדברי. אני רק מבקש להשמיע

את דברי כשאתם לא לחוצים בזמן.

אני מציע שתקדים את נושא הפיקוח על נושא ההיטל.

אומר משפטים ספורים על הפיקוח. בשנת התקציב שעברה מי שניסה להבריח פטמים או

ביצים הרג מפקח. אותו אדם ביים תאונת דרכים, אך המפקח הספיק להגיד במכשיר: הוא

הורג אותי. מכונית המפקח הזה רצה אחרי משאית פטמים שהיתה ללא רשיון ואותו מפקח

הספיק להגיד במכשיר שאותו בעל משאית הורג אותו. זה היה לפני שנה.

יש פיקוח למועצה. אני מודיע באחריות מלאה שהוא בלתי-יעיל. כשאתה מחזיק מפקח

שצריר לשמור והוא עובד 25-20 שנה בממוצע והוא לא מפקח שאומרים לו אחת

לשנתיים-שלוש תודה רבה לר דוביה, זה לא פיקוח.

עכשיו נמצאת בבלו-פרינט הצעת חוק לאיחוד הפיקוח לכל המועצות פדי לעבור

לשיטה אחדת של פיקוח. הפיקוח היעיל יותד הוא הסובסידיות וכאן אני כאילו סותר את

דברי הקודמים. ככל שהסובסידיה גבוהה יותר וככל שההכנסה של המגדל תלויה בסיוע של

המדינה - יש לו ענין שלא להבריח תוצרת. פה עשינו שני דברים. בעקבות אי-נחת שלנו

וכמובן בעקבות דו"ח המבקד, ראינו צורך להדק את הפיקוח על המועצה עצמה. מחר עומד

להיכנס לתפקידו מנהל חדש ולפני מחצית השנה מונה יושב-ראש חדש, אנוכי. לפני חצי

שנה השר ראה צורך למנות אותי כיושב-ראש מועצת הלול, פשוט כדי להבטיח אה הפיקוח.

כל עבירה שגילינו הועברה ליחידה למחלקת ההונאה במשטרה. קיבלנו עכשיו מכתב: אל

תבלבלו לנו את המוח, תטפלו בזה. היה הסיפור עם אשת שר החקלאות ובן-מאיד. הענין



הזה הועבר על ידי למשטרה, תוך סירוב מוחלט לקרוא את החומר ואני שמח לספר שלא

רובים ולא יער.

הורעתי לכל מגרל שעל כל עבירה, הן של חריגה והן עבירה אחרת, תשלל הסובסידיה

מכלל הכמות השנתית. ער עכשיו העונש היה יחסי או לחריגה או להיקף העבירה. אמרתי:

לא, היות וזה נתון בגובה הסובסידיה לשיקולים שאינם שיקולי משרד החקלאות

והסובסידיה היתה 19%, כדאי לוותר ולעשות מעשים נאים או לא נאים. לכן הודעתי,

והמכתב מצוי פה, לכל המגדלים שעבירה כלשהי גוררת אחריה אובדן של מכלל התמורה

עבור הענף כשמדובר על הכמות השנתית המיוצרת- בנקודה זו אני אומר: א) אנו משנים

את הפיקוח, ב) שינינו את נושא הקנס.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10



תקציר



יבוא ושיווק של בשר קפוא

דו"ח שנתי 36, עמוד 784



מינהל הסחר הממשלתי (להלן המינהל) שבמשרד התעשייה והמסחר הוא

היבואן הבלעדי של בשר לארץ, בשל ההיקף הכספי הניכר הכרוך בו, והצורך

להחזיק מלאי ולקיים אספקה סדירה ומחירים מבוקרים. הכמות השנתית

הממוצעת המיובאת היא כ-35,000 טון , בעלות של כ-60 מליון דולר.

מחירי חבשו-

עד מארס 1984 נהג המינהל לפנות אל יצרני הבשר בחו"ל, לבקש מהם הצעות

מחיר ולנהל עמם משא ומתן, אשר תוצאותיו נקבעו במידה רבה על פי כושר

המיקוח של הצדדים. מאז מארס 1984 החל לפרסם מכרזים בין-לאומיים

לרכישת בשר.

משרד מבקר המדינה ריכז נתונים על מחירים (פו"ב, ללא הוצאות

בשרות), ששילם המינהל בגין יבוא בשר מארגטינה והישווה אותם למחירי

הבשר ששילמו שאר המדינות שרכשו בשר מאותה ארץ בשנים 1975 - 1984. מן

הנתונים עולה, כי היו שנים שישראל רכשה בשר מארגנטינה במחיר זול

מהמחיר הממוצע שבו רכשו שאר המדינות, והיו שנים שישראל קנתה במחיר

יקר מזה. מן הנתונים שרוכזו לא ניתן ללמוד על יעילות הרכישות של

המינהל, שכן מיפרטי הבשר שישראל קונה שונים מאלה שאחרים קונים.

מיפרטי הבשר שהמינהל קונה פועלים לשני הכיוונים, הן לייקור הבשר והן

להוזלת ו, בהשוואה לבשר הנרכש בידי הלקוחות האחרים של ארגנטינה.

המינהל, המופקד זה שנים רבות על הרכישה של הבשר הקפוא הנצרך בארץ ,

והוא בעל מונופול בתחום זה , לא ערך במשך כל אותה תקופה, ארוכה תחשיב

של עלות המרכיבים השונים של המיפרט הנדרש על ידיו, ומשקליהם במחיר

הכולל של הבשר. הוא גם לא הכין מפתח, שבאמצעותו ניתן -יהיה להשוות את

מחירי הבשר שהוא שילם לעומת המחירים ששילמו הרוכשים האחרים. בהעדר

תחשיב כזה גם לא נבחנה יעילות הרכישות של המינהל במשך התקופה כולה.

לדעת הביקו רת ,הנהגתה של שיטת הרכישה באמצעות מכרזים מוסיפה חשיבות

להכנתו של תחשיב כזה, שעשוי לשמש כחומר רקע לבחינת ההצעות המתקבלות

במכרזים, לגיבוש עמדה באשר לסבירותן של ההצלחות ולקבלת ההחלטה על

רכישת הבשר במחירי ההצעה הזולה ביותר, ניהול משא

ומתן עם המציעים או הימנעות מרכישה.

שחיטה כש1 ה

השחיטה של הבקר מתבצעת ע"י קבלני כשרות: קבלני הכשרות מתקשרים עט

צוותי שוחטים, ומשגרים אותם למפעלי היצרנים. ההוצאה העיקרית של

קבלני הכשרות היא על תשלום שכרט של השורוטים ו המשגיחים שהם כולם

אזרחי ישראל שאושרו מטעט הרבנות הראשית לשמש בתפקידם. קבלני הכשרות

הט חברות זרות (הרשומות בחו"ל) אשר להן משלם המינהל מדי שנה בשנה

בעד שירותיהן יותר מ-5 מיליון דולר. בתוקף מעמדן -חברות זרות

הן זכאיות להוציא סכום זה מהארץ במטבע חוץ והן מממשות זכות זו

במלואה לגבי כל תשלומי המינהל. עקב מעמדן , כמפורט לעיל, אין דיני

המס הנהוגים בישראל חלים עליהן ולכן אין הן חייבות לנכות מס הכנסה

וביטוח לאומי במקור, מתשלומים שהן משלמות לאזרחי ישראל בחו''ל, ואין

הן חייבות לשלם מס חברות ולנכות מס על דיבידנד שהן משלמות לבעלי



המניות שלהן .

יוצא אפוא, שהתקשרות המינהלית עם חברות זרות איפשרה להן להוציא מן

הארץ מטבע חוץ מסכומים ניכרים, חלקם לתשלום משכורות למועסקים וחלקם

כרווחים. גם אין אוצר המדינה נהנה מהכנסות שהיה יכול לקבל מניכוי

מס במקור משכר עובדיהן הישראלים וכן מאבדן מס חברות ודיבידנד אילו

היו חברות ישראליות. לדעת הביקורת, על המינהל לפעול לכלילת תנאי,

במכרזים שהוא מפרסם מפעם לפעם, שלפיו יסופקו שירותי הכשרות בידי

חברות הרשומות בישראל.

אחסון הבשר

לשם אחסון הבשר שכר המינהל מקום בחמישה בתי קירור- הבשר מגיע מחו''ל

כשהוא ארוז בקרטונים על גבי משטחים עטופים- לכל משטח צמודה תעודה,

והעליה רשום סוג הבשר, המפעל שבו יוצר, תאריך ייצורו והאנייה שבה

הגיע, תעודות אלו מוזנות למחשב, וספירת המלאי נעשית, בדרך כלל,

באמצעות השוואת נתוני הכניסה והיציאה של המשטחים לבית קירור לפי

נתוני המחשב. ספירות מלאי פיזיות נערכו רק לעתים רחוקות, ונעשו בדרך

כלל כאשר מלאי הבשר בבית קירור זה או אחר ירד לרמה נמוכה. יוצא

אפוא, שאין למינהל מידע מדויק על מצאי הבשר בכל בית קירור, ולמעשה

בית הקירור יכול לגלגל את החוסר במשך תקופות ארוכות. גט אם על פי

ההסכם יפצה בית הקירור את המינהל בגין החוסר במועד שהתגלה, לא יקבל

המינהל את מלוא הפיצוי בגין הוצאותיו על מימון החסר,

בספירת מלאי, שערך המינהל בפברואר 1984 בבית הקירור קישון, נתגלה

חוסר של כ-12 טון בשר; בית הקירור שילם למינהל, ביולי אותה שנה, את.

שוויו. לדעת הביקורת, על המינהל להכין תכנית רב שנתית לעריכתן של

ספירות מלאי בבתי הקירור, שבמסגרתן תיערך פעם אחת בשנה ספירת מלאי

פיזית בכל אחד מבתי הקירור.

מכירת בשר

בשר קפוא הינו מוצר בר פיקוח, שמחירו המרבי לסיטונאי, לקמעונאי

ולצרכן נקבע בידי המשרד בתוקף סמכותו לפי חוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים, התשי''ח - 1 957 במחירים שקבע המשרד גלום פער שיווק כולל

של כ-20%, בין מחיר הבשר- לסיטונאי בשער בית הקירור לבין מחירו

לצרכן.

בהיות הבשר הקפוא מצרך חיוני, יש לקביעת מחירו תוצאות כלכליות

נרחבות. העלאה גבוהה של מחירו תביא לעלייה במדד המחירים לצרכן , וכן

מעבר של הצרכנים לסוגי בשר חלופיים ולהצטברות מלאי בשר. לעומת זאת,

השארת מחירו ברמה נמוכה תביא לגידול .בביקוש ולהצטברות מלאי של בשר

עוף קפוא ובשר הודו.

בשל ההיקף הכספי הגדול הכרוך בעיסוק בענף הבשר לסוגיו השונים, ובשל

האינטרסים המנוגדים של ספקי סוגי הבשר, נקבעים מחירי הבשר בידי ועדת

מנכל"ים לבשר. רמות המחירים נקבעו כך שיישמר החלק היחסי של הבשר

הקפוא (המיובא) לעומת סל הבשרים מייצור מקומי (בשר בקר טרי, עוף

קפוא, הודו וכבש). מתחשיבים, שהוכנו במשרד החקלאות ונדונו בפברואר

1984 בוועדת המשנה שהקימה ועדת המנכ''לים, עולה כי מחיר דולר נחסך

בממוצע כתוצאה מאי יבוא בשר, וגידול פטמים במקומו, היה באותו מועד

גדול פי 2.15 משער החליפין. בהתחשב בירידה הריאלית. שחלה במחירי הבשר

הקפוא בעולם ממועד עריכון התחשיבים ועד אפריל 1785, סביר להניח,

שמחיר הדולר הנחסך עוד עלה.



במגמה להגן על מגדלי הבקר לבשר בארץ, נמכר הבשר הקפוא לסיטונאי

במחיר הגבוה מן העלות (הכוללת את כל ההוצאות הנילוות): בשנת 1983

היה מחיר הבשר גבוה ב-29% מן העלות, בשנת 1984 ב-27%, ובנובמבר 1985

ב.160%-ויותר. בנסיבות אלו, לא נהנה הצרכן בישראל מהירידה הריאלית

במחירי הבשר בעולם.

העברת יבוא הבשר מן הממשלה ליזמים פרטיים

עוז- בטוף 1967 דנה ועדה שמינה שר המסחר והתעשייה דאז והורכבה

מעובדים בכירים של המשרד על הסדרי הרכישה של בשר קפוא בחו"ל ודרכי

שיווקו בארץ. הוועדה המליצה, בין השאר, להנהיג ליברליזציה חלקית

ביבוא הבשר בדרן- של מסירת היבוא מאמריקה הדרומית לידיים פרטיות, ועל

הסדרים שונים להבטחת קיום מלאי ולוויסות המחירים. המלצנות הוועדה לא

נתקבלו בהנהלת המשרד.

באמצע 1978 המליצה מועצה ציבורית לבחינת האפשרות להנהגת ליברליזציה

ביבוא בשר, שמינה המשרד, להעביר בהדרגה את יבוא הבשר הקפוא לידיים

פרטיות. בנובמבר אותה שנה החליטה הנהלת המשרד לדחות את תכנית

הליברליזציה, והטילה על המינהל להמשיך ברכישותיו.

במארס 1985 מינה שר התעשייה והמסחר ועדה שנתבקשה למצוא דרכים לביצוע

ליברליזציה ביבוא הממשלתי - גרעינים ובשר קפוא - תוך שמירה על אספקה

סדירה, מחיר סביר, שמירה על מלאי חירום, ולגבי בשר - הקפדה על

כשרות. הוועדה הגישה את המלצותיה באוגוסט אותה שנה ובהן המלצה

להעביר את היבוא והמסחר בבשר לגורמים פרטיים. הוועדה נימקה את

החלטתה בכך שהתחרות שתהיה בין הגורמים הפרטיים שייבאו את הבשר תביא

לידי יתר גמישות ברכישת הבשר ובמכירתו: סוגי בשר באיכות שונה ימכרו

במחירים שונים ולא במחיר אחיד כנהוג כיום; לא ירכוש בשר באיכות העולה

על הדרוש, לשימוש תעשייתי, תוך תשלום פדמיה על כך, כפי שנעשה כיום.

המלצת הוועדה הותנתה בשמירת התנאים האלה: א. כשרות- יאסר יבוא של

בשר לא כשר לארץ. ב. מלאי חירום- יונהגו כללים שיבטיחו שמירת רמת

מלאי וחירום בהיקף שלושה חודשי צריכה בידי היבואנים הפרטיים. ג. הגנה

על החקלאים הישראלים- הנהגת היטל שיגן על מגדלי הבקר והעופות בארץ.

להמלצות הוועדה השפעה גם על המגזר החקלאי, ולכן הן צריכות להידון

בוועדת השרים לענייני כלכלה. עד דצמבר 1985 לא הסתיימו הדיונים

בנושא.

מתן רשיונות יבוא לבשר עגל

מינהל הסחר המליץ בפני השר והמנכ"ל ב-13.10.85, כי אם יוחלט לתת

רשיון יבוא לבשר עגל ליזם פרטי 'יקבע היטל יבוא בסך של 2,830 דולר

הטון. ההמלצה התבססה על ההכנסה של המדינה ממכידת בשר עגל.במו"מ עם

היבואנים הפרטיים הסכים השר להפחית את ההיטל ב-~530 דולר והעמידו על

2300 דולר הטון. להחלטה לא צורפו הנמקות ולא ניתן לדעת על מה

(1) מחיך בשר העגל שהמינהל מוכר לסיטונאים היה באותו מועד 4,693

דולר הטון. המחיר מורכב מעלות הבשר בסכום של 1,630 דולר הטון פו"ב

בתוספת הוצאות יבוא בסך 233 דולר וכן ההיטל בסכום של 2,830 דולר

הטון. לעומת זאת, העלות ליזם הפרטי , אילו ניתן לו רישיון יבוא, תהיה

1,995 דולר הטון פו"ב, בתוספת הוצאות יבוא בסכום של 233 דולר,

היטל בסכום של 2,300 דולר, וכן 28 דולר הוצאות למימון ההיטל, וביחד

4,556 דולר הטון. נוצר אפוא, פער לטובת היזם הפרטי בסכום מחושב של

274,000 דולר על כמות של 2,000 טון אותה הוא תכנן ליבא. הפער עלול



להיות גדול אף יותר כיוון שהחישוב מבוסס על הוצאות יבוא בסכום של

233 דולר הטון, כפל שהיו למלנהל בסעיף זה. לצוין , כל אותו יזם ,

בתזכירו לוועדה להנהגת ליברליזציה בסחר הממשלתי , טען כי ניתן להוריד

את הוצאות היבוא בסכום ניכר על ידי ניהול יעיל של היבוא.

(2) בשר העגל - אם ינתן ליזם הפרטי רישיון לייבאו - ימכר, מקצתו

לאחר תום תקופת הקפאת המחירים שנקבעה בחוק לסוף יוני 1986. . על פי

קצב המכירות יאזל מלאי בשר העגל שבבעלות המינהל בבר באפריל אותו;

טונה. יוצא אפוא, שלאחר תום תקופת ההקפאה אפשר שתהיה ליזם הפרטי

בלעדיות בשיווק בשר עגל קפוא והוא יהיה חופשי לקבוע את המחיר לפי

שיקוליו, ואז המחיר עלול להיות גבוה מהמחיר שבו שיווק המינהל בשר

עגל.

בעקבות הביקורת החליט המשרד לעכב את מתן הרישיונות עד לבדיקה מחודשת

של הנושא.

בהערות שר הכלכלה ממאי 1986 הודיע המשרד כל הוא הוציא עד אץ שני

רשיונות ליבוא בשר עגל חלב מהולנד. תשלום החובה נקבע לסכום השקלים

השווה ל-3,115 דולר לטון. שרי האוצר והתעשייה והמסחר שיחררו מכירת

בשר זה מחובת הקפאת המחירים.

בסיכום הפרק בנושא יבוא ושיווק בשר קפוא קבע מבקר המדינה:

(1) המינהל, המופקד על הרכישה והיבוא זה שנים רבות, לא ערך תחשיב של

עלות המרכיבים השונים של המפרט שהוא דורש. (2) התמורה ששולמה בעד

שירותיהם של קבלני הכשרות נקבעה במשא ומתן בין המינהל לבינם, ולא

בהתבסס על תחשיבי עלות השירות. קבלני הכשרות הם חברות זרות,

וההתקשרות עמן איפשרה להן להוציא מן הארץ מטבע חוץ בסכומים ניכרים.

המשרד החל בצעדים למתן רישיונות יבוא לבשר עגל , אולם בעקבות

הביקורת על תנאי היבוא שקבע המשרד, לרבות סכום ההיטל על היבוא,

הוא עיכב את מתן הרישיונות.

לדעת הביקורת, על המינהל לפעול לכלילת תנאי, במכרזים שהוא מפרסם

מפעט לפעם, שלפיו יסופקו שירותי הכשרות בידי חברות הרשומות בישראל.

על המינהל לקבוע את רמת המלאי המרבית שעליו להחזיק בכל עת, תוך

אבחנה בין מלאי החירום, שאין לרדת ממנו, לבין המלאי המסחרי. עליו גם

לבחון מחדש את צרכיו בנפח אחסון שכור. על המינהל להכין תכנית רב

שנתית לעריכתן של ספירות מלאי פיזיות בבתי הקירור, שבמסגרתן תיערך

לפחות פעם בשנה ספירה בכל אחד מבתי הקירור.



תקציר לדיון בוועדה לביקורת

המדינה ביום 1.7.1986

משרד החקלאות

גידול בעלי חיים לבשר הארץ

ויבוא בשר קפוא

דו"ח 36 עמ' 464



הבשר המשווק בארץ הוא בעיקר של עופות (פטמים והודים) המהווים 56% מכלל כמות הבשר

הנצרכת. בשר בקר מיבוא (בשר קפוא) מהווה 14% מכלל חכמות הנצרכת והיתר בשר מבקר

וצאו מייצור מקומי ודגים. רוב סוגי חבשר חם מוצרים בני פיקוח. מחירי העופות לצרכן

נמוכים, בדרך כלל, מעלות הייצור. את ההפרש משלימים בתמיכות מתקציב המדינה. המחיר

לצרכן של בשר קפוא גבוה מעלות יבוא הבשר. ההפרש נובע מהיטל. בשנת הכספים 1984

שילמה המדינה תמיכות בגין עופות בשווי של 121 מליון, וגבתה היטלים בשווי של 24

מליון $.

תכנון ייצור פטמים, הייצור בפועל והפיקוח על הייצור

1. המכסה הארצית לגידול פטמים בשנת הנטפים 1984 נקבעה ל-155,000 טון, כאשר רק

140,000 טון ממנה אושרה לביצוע, הייצור בפועל בשנת הכספים 1984 הסתכם ב-158,456 טון

דהיינו, חריגה בשיעור 13% מתמכסה שאושרה לביצוע. גם ברבעון הראשון של שנת הכספים

1985 חרגו מגדלים מהמכסות שנקבעו להם: הייצור היה גבוה ב 16.8%-מעל למכסה המאושרת.

עיקר החריגה היתה של מגדלים מצפון הארץ.

2. המכסה המאושרת היא כמות בעבורה התחייבה המדינה לקולם תמיכה. לכל מגדל נקמעה

מכסה אישית במסגרת המכסה הכוללת. על פי כללי המועצה לענף הלול,(הסדרת ייצור ושיווק)

התשכ"ה-1968 המכסה אינה ניתנת להעברה בלא אישור המועצה לענף הלול (להלן המועצה).

רבים ממגדלי הכספים מאורגנים בהתארגנויית (התארגנות מאגדת בתוכה כמה בעלי מכסות

שמשקיהם נמצאים בסמוך למשהטות ומשווקים באמצעותה את תוצרתם). המכסה הקובעת לצורך

תשלום תמיכות להתארגנות, היא המכסה הכוללת של כל המגדלים הקשורים בה. נוצר מצב

שמבין מגדלים הקשורים בהתארגנות יש המייצרים בשנה מסויימת פהות מהמכסה שנקבעה להם,

ואילו אחרים חורגים ממכסתם. כאשר הי יצוו- מעל למכסה מתקזז עם אי ניצול המכסה של

מגדלים אחרים, באופן שההתארגנות כולה שמרה על המכסה הכוללת שנקבעה לה, רואה זאת

המועצה לענף הלול באישור משרד החקלאות כייצור במסגרת התכנון, ומשלמת

תמיכות על מלוא הכמות. העברת המכסות נעשית בהתארגנות באופן פנימי בלא שפרטי ההעברות

הובאו להחלטתה ולאישורה של ועדת מכסות או של המועצה.



5 העברות פנימיות של מכסות במסגרת ההתארגנולות הגיעו בשנת הכספים 1984 ל-15,000

טון והתמיכות בגינן היו כ-5 מליון שקל (11 מליון $), לדעת הביקורת, תשלום

תמיכות על פי המכסה הכוללת של ההתארגנות בלא להתחשב בהיקף הייצור של המגדלים

השונים, פירושו התעלמות המועצה מהכללים המחייבים אישור ם מיוחדים להעברת מכסות

אישיות או לתוספת מתון מכסות לא מנוצלות. מן הראוי, שהאיסורים להעברת מכסות

אישיות לא ינתנו בדיעבד לאחר ביצוע החריגה.

6 3. האמצעים שהפעילה המועצה, כדי שבעלי מכסה ייצרו במסגרת המכסות שנקבעו להם

אינם מספיקים, ובמשר שנים יצרני בשר פטמים מייצרים מעבר למכסות שנקבעו.

תכנון הייצור של בשר הודים, הייצור בפועל והפיקוח על הייצור

7 1. ייצור ההודים בשנות הכספים 1982 ו-1983 הסתכם ב-51,000 ו-67,500 טון בהתאמה

בשעה שיכולת הקליטה בשוק המקומי ואפשרויות יצוא של תוצרת מעובדת מוערכים ב-

40,000 טון בלבד. בשנים אלו הייצור לא היה כפוף לתכנון מרכזי. במצב זה נוצרו

עודפי תוצרת. בשנת הכספים 1984 חזר ייצור ההודים להיות במסגרת תכנון מרכזי.

לשנה זו נקבעה מכסה ארצית של 50,009 טון. הייצור בפועל הסתכם ב-53,600 טון

דהיינו, חריגה של 7.2% מרומכסה הארצית.

8 2. הפיקוח על הייצור נעשה על פי רישומים בתעודות משלוח המלוות כל משלוח של

עופות למשחטות או למקומות שיווקם, כאשר את הפרטים בהן ממלא המגדל בעצמו.

הקבלנים המורשים* באמצעות סניפיהם מרכזים בעבור המועצה אחת לשבוע את נתוני

כל תעודות המשלוח שהגיעו אליהם בקבוע הקודם. כמו כן הם מצרפים אישור של רואה

חשבון של הקבלן, המאשר את נכונות הפרטים שבדו"ח השבועי. נתונים אלו משמשים אוו

המועצה למעקב אחר ניצול מכסות ולתשלום התמיכות.

ו

9 מרבית תרנגולי ההודים מועברים למשחטות. אלו ברובן ארגונים איזוריים בבעלות

המגדלים באותו איזוד. קליטת העופות על ידי המשחטה נחשבת בקליטתה על ידי הקבלן

המורשה, ולצורך הדיווחים למועצה היא נחשבת כסניף של הקבלן. במצב 1ו המשחטות

הן בבעלות המגדלים ישנה אפשרות של שיתוף פעולה בין המגדלים לבין המשחטה העלול

לפגוע במהימנות הדיווחים.

* קבלנים מורשים הם מי שהוסמכו על ידי המועצה לשיווק פטמים. חם קולטים את

חעופות מן המגדלים ומשווקים אותם, ומעבירים למגדלים את חתמורה, הנובעת מהפדיון

בשוק בתוספת התמיכה בה נושאת המדינה.



10 בקיץ 1984 ערכת המועצה בדיקה, שמטרתה היתה לאמת נתוני הכמויות ששיווקו מגדלים

במארס אותה שנה למשחטות באזור הצפון. בדיקת המועצה הצביעה על הפרשים ביו כמויות

ההודים ששיווקו שני מושבים לפי דיווחי המשחטות למועצת, לבין ???? הכמויות על פי

תרישומים בפנקסי המשחטה וברישומים אחרים שלה. ההפרשים התייחסו בחלקם להודים שכלל

לא הגיעו למשחטה ובחלקם תאחר להודים שנשחטו באפריל ודווח עליהם כאילו נשחטו במארס.

מסקנת המועצה היתה, כי בהפרשים אלו היה כדי להשפיע על גידול המכסות שנקבעו לשני

ממושבים לשנת 1984, שכן קביעת תמכסות לשנה זו התבססו על הייצור בפועל בשנת

הכספים 1983. כמו כן עקב כר שולמו לשני המושבים תמיכות יתר בשווי של כ-30,000 $

בבדיקה אחרת שערכה המועצה נמצא שמושב אחד דיווח למועצה על שיווק תוצרת תור

שימוש בתעורות משלוח של מושב אחר שלא ייצר הודים באותה תקופה. בדרך זו קיבל

המושב הראשון תמיכות יתר בשווי של כ-43,000 $. ממצאים אלו של המועצה הועברו

לחקירת המשטרה.

11 3. במאי 1984 החליטה חמועצה להפעיל הסדר לצורך פיקוח על הייצור לפיו מגדלים

ירכשו אפרוחים ממדגריות רק על פי תלושים שהמועצה מנפיקה. פקחי מחלקת התכנוו

במועצה מצאו, כי בתקופה אוגוסט 1984-מארס 1985 היו 350 מקרים שמדגריות מסרו

אפרוחים בלא שקבלו תלושים.מספר האפרוחים שנמסרו בכל פעם נע ביו 160 ל-27,660.

המועצה הגישה תובענות נגר המדגריות שמסרו אפרוחים בלא תלושים. אלו נדונו בוועדת

קנסות וכמת מהמדגריות נקנסו. הקנסות שהוטלו על המדגריות לא היה בהן כדי

להרתיעו.

עלות הייצור וכדאיותו

12 1. עלות ייצוד פטמים תממוצעת במשק החקלאי בארץ במחירים דולריים הינה 1.2 $

לק"ג עוף חי. עלות זו גבוהה מהעלות הממוצעת בארה"ב (0.7-0.6 $ לק"ג) ומן העלות

בארצות השוק המשותף (באנגליה העלות - 1-0.9 $ לק"ג). אחת הסיבות לעלות הייצור

הגבוהה בארץ הינה הנצילות הגבוהה של המזוו (כמות מזוו הנדרשת לייצור ק"ג בשר):

נצילות המזון בארץ בממוצע ארצי גבוהה כ 30%-מזו שבארה"ב וב-16% מזו שבאנגליה.

מרכיב המזון מהווה כ-45% מכלל עלות הייצור.

13 2. ענף הפטמים פותח כדי שיחליף ייבוא של בשד בקר. העלות הממוצעת שהיתה כרוכה

ביבוא בשר קפוא בשנת 1984 היתה 1.8 $ לק"ג. כ 15%-מהעלות הן הוצאות בארץ, כר

שהעלות במט"ח היתה בטווח הקצר 1.6-1.5 $ לק"ג. כמה מהרכישות שנעשו באותה שנה

היו אף בעלות נמוכה של 1.3 $ לק"ג. המרכיב הישיר של מט"ח בעלות ייצור של ק"ג

בשר עוף (במונחי בשר אכיל) הוא 1.71 $*, ומרביתו נובעת מעלות רכישת הגרעינים.

* עלות הייצור של ק"ג עוף חי בשער המשקי היא 1.2 %. עלות הייצור של ק"ג עוף

שחוט במונחי בשר אכיל (בלי חלקי פנים שאינם לאכילה ועצמות) הינה 2.85 $, כאשר

מרכיב מט"ח בעלות זו הינו 1.71 $ לק"ג.



מכאן, שכל עוד לא יעלה מחיר הבשר הקפוא ו/או לא יקטנו עלויות ייצור בשר עוף, איו

כדאיות כלכלית לייצורו. עלות העבודה מהווה 7% בלבד מכלל העלות. מכאן שמהחיבט

הכלכלי איו הענף מתאים לתת מענה לבעיות תעסוקה.

קביעת מחיר הבשר לצרכן

14 1. סוגי הבשר הם מוצרים בני פיקוח ומחיריהם המירביים נקבעים בצווים. השיקול

העיקרי בקביעת המחיר לצרכו של העופות לסוגיהם בשנים האחרונות היתה מדיניות הממשלה

באשר לתמיכה במוצרי היטוד. שיעורי התמיכה שונו במידה ניכרת בתוך תקופות קצרות: בשנת

הכספים 1984 הם נעו ביו 40% ל-118% מהעלות בשנת הכספים 1985 הם ירדו מ-45% ל-19%.

ענפי בעלי החיים בכלל וענף הלול בפרט הם ענפים שההשקעות בהם הינן לטווח ארוך

ודדושה לגביהם מדיניות תכנון יציבה. רמה התמיכה משפיעה על המחיר לצרכו שלו השפעה

על הכמות המבוקשת. מן הראוי שישקל שיעור סיבסוד קבוע וטביר שיבטיח את יציבות הביקוש.

15 2. מחירי הבשר הקפוא נקבעו בעיקרם על בסיס העקרון שישמר החלק היחסי של בשר קפוא

בסך הבשרים מייצור מקומי. לא היתה התחשבות בירידת מחירי הבשר הקפוא בשווקים

הבינלאומיים, ככל שירד המחיר שבו נרכש הבשר הקפוא בחו"ל הוגדלו ההיטלים על מחיר

הבשר, כדי למנוע הוזלתו יחסית לבשר עוף מקומי. גובה היטל הגיע ביולי 1985 ל-110%

על העלות*.

16 3. כדי שייצור הבשר בארץ יתפתח במסגרת כדאיות יחסית מן הראוי לקבוע מחירי הבשרים

למיניהם כך, שאם תינתו תמיכה לייצור בשר מקומי היא תינתן בשווה לכל סוג הבשרים

בלי להעדיף ענף כלשהוא. בדרך זו ישמרו המחירים היחסיים בין הענפים השונים ומערכות

הביקושים למוצרים השונים לא יעוותו מבחינה כלכלית, וכתוצאה מכר לא ייעוותו גם מ

מערכות הייצור והכדאיות הכלכלית של כל אחד מן הענפים. רמת מחיר הבשר הקפוא צריכה

להיגזר מרמת המחירים בשווקים הבינלאומיים תור הגנה עקרונית על הייצור המקומי, אלא

שהגנה זו חייבת להיעשות בדרר כלכלית שתאפשר לייצור המקומי להתפתח במטגרת הכדאיות

הכלכלית היחסית.

* * *

17 מן הראוי שתגורמים העוסקים בענף - הן גידול בארץ והן יבוא - בבואם לקבל החלטות

בעניו שלוחת העופות, יתנו דעתם למכלול ההיבטים הכלכליים בנוטף להיבטים התיישבותיים

ואחרים.