הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 153

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, ט"ז בסיוון התשמ"ו - 23 ביוני 1986, בשעה 13.00

חברי הוועדה; היו"ר די ליבאי

ר' איתן

א' הראל

עי לנדאו

י י מצא

חי רמון

י' צבן

איח' שאקי

בי שליטא

די תיכון

מבקר-המדינה יי טוניק

עי אילן - משרד מבקר המדינה

שי לביא - " " יי

עי ברלינסקי - משרד הכלכלה והתכנון

פרופ' יי גרוס

ר' בלומרוזן

ס ד ר - ה י ו ם: המשך הדיון בדוח ועדת החקירה לעניין ויסות מניות הבנקים

(דוח בייסקי) - הצעה לתיקון פקודת רובנקאות (פסלות מנהלים),

התשמ"ו-1986.

אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

המשך הדיון בדוח ועדת החקירה לעניין ויסות מניות הבנקים (דוח בייסקי) -

הצעה לתיקון פקודת הבנקאות (פסלות מנהלים). התשמ"ו-1986

היו"ר די ליבאי;

בידי הצעת חוק בנוסח שאישרנו כאן, באשר היא חתומה על-ידי בל עשרת החברים של

הוועדה לענייני ביקורת המדינה. קבעתי עם יושב-ראש הכנסת שניבנס אליו בתום הישיבה

של היושב-ראש והסגנים ונמסור לידיו את הצעת החוק.

שנית, דיברתי עם יושב-ראש ועדת הכנסת. הובהר לי שעל-פי התקנון ניתן לבקש

שחרור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת. לכן, פניתי ליושב-ראש הכנסת והוא

הסכים לכלול את הנושא בסדר-היום של הישיבה מחר. לכן אופיע מחר בועדת הכנסת

ואבקש שחרור מחובת הנחת מוקדמת, שאני מבין שמשמעותה היא שלא נצטרך להמתין

חודשיים לדיון טרומי בהצעת החוק.

למרות שהצעה זו מופיעה כהצעת חוק פרטית, יש לה משמעות מעל ומעבר להצעת חוק

פרטית של חברי כנסת. זאת למעשה הצעה של ועדה. ועדה שלימה של הכנסת מציעה את

הצעת החוק. גם כאשר ועדה מציעה, אנחנו צריכים לנהוג בסבירות ובכבוד כלפי

הממשלה. צריך לתת לממשלה מספר ימים לעיון בהצעת החוק, לאפשר לה לקיים התייעצות

כלשהי בהצעת החוק. אנחנו מתכוונים לפעול להעברת החוק במהירות האפשרית, אם כי לא

מבוהלת. איננו מתכוונים למנוע מן הממשלה אפשרות לדון בהצעת החוק. אדרבה, עם

הגשת ההצעה ליושב-ראש הכנסת, אני מתכוון לתבוע מן הממשלה במפורש לנקוט עמדה לגבי

הנושא ולתמוך בהצעת החוק. אנחנו צריכים לתבוע מן רוממשלה מלוא שיתוף הפעולה בנושא

הזה.

אני מבקש שתדעו שיש שני סוגי תמיבה בהצעת החוק. יש מי שמקבל את הגישה שלנו

מתוך מחשבה שבוודאי שקלנו היטב את הנושא. יש מי שחושב, שבנסיבות הקיימות. עם

מינוי בגיד חדש לבנק-ישראל, שהנוסח הנכון הוא בעצם להסמיך את נגיד בנק-ישראל

והוא יפטר את מנהלי רובנקים. למה אני אומר זאת? שמעתי זאת מגורמים שאני מנסה

לגייס את תמיכתם המלאה, גם בממשלה. הם השמיעו הערה בכיוון זה, ולא מפני שאינם

תומכים בחוק, או מפני שהם רוצים השהייה, אלא רוצים שנוכל להתאחד על נוסח אחד

שיעבור בכנסת.

אבי מבקש שתהיו ערים לכך. איני מחליף את הנוסח. אני תומך בו ונלך עמו

הלאה, אבל אני רוצה שתבינו שיש גירסה שונה במקצת, לפיה יש להסמיך את הנגיד לפטר

את המנהלים שלא קיימו את מסקנות הוועדה.

זאת היתה הגישה הראשונה שלנו.

גב' גליה מאור מביעה דעה נגד.

אני כשלעצמי עדיין תומך בהצעה שהגשתי מלכתחילה, לתקן את חוק ועדות חקירה

ולאפשד שם גם ערעור למי שנפגע. אבל חברים בוועדה סבורים שהיום זה יתפרש כדחייה

של כל העניין. לפיכך, נסיים את התיקון בפקודת הבנקאות ולאחר-מכן נציע תיקון

בחוק ועדות חקירה.

אני בהחלט מקבל את הגישה שאיננו צריכים להיות בהולים בעבודתנו, אבל אנחנו

צריכים להזדרז. יש מתקפה תקשורתית של אנשי בנק דיסקונט שמפיצים מסכת של שקרים

וכזבים לגבי מה שקרה בועדת החקירה ולגבי מה שיש בדוח בייסקי. מדובר באנשים

שנקבעו לגביהם ממצאים חמורים מאין כמותם. יש המלצות ברורות להעמדה לדין פלילי

בשל זיוף מאזנים והונאת לקוחות. דוח בייסקי קבע מפורשות שהם יזמו את הויסות

והרוויחו ממנו הון תועפות. לא רק שלא דאגו ללקוחות אלא אף עשקו אותם. עכשיו

מדובר באיש 'מסכן'. עוד מעט כולם יבכו. רקנתי אמר שלא ביקש דבר מן רוממשלה. בעת

הסדר המניות הוא ביקש 85 מיליון דולר לכיסו, לכיס חברת הבת שלו, חברת אניות משא

"אל-ים", חברה שבשליטה מוחלטת של משפחת רקנתי, לצורך הסדר שלהם כבעלי עניין.

נקבע שבעלי עניין אינם נכנסים למסגרת ההסדר, ונקבע שהממשלה תחליט מי הם בעלי

העניין. זה היה התנאי של בנק דיסקונט לחתימה על ההסכם. הם הפעילו את כל השפעתם

בעת הסדר המניות שיהיו חריגים. היו שני חריגים - אחד, לגבי חברת העובדים, ואחר,

לגבי משפחת רקנתי. בחברת העובדים הכסף לא נכנס לכיסו של אף אחד. לפחות גם לא

אמרו דבר. מנהלי בנק דיסקונט היו נוקשים מאוד במשא-ומתן. ואת מי הם לא הפעילו?

והאיש הזה יושב במצח נחושה ואומר שלא ביקש דבר. הבנק שנאמרו עליו הדברים החמורים

ביותר בדוח בייסקי הוא בנק דיסקונט.

את הדברים האלה אני אומר כדי להראות למה נחוץ לטפל בחוק מהר ככל האפשר.

השר גדעון פת אמר שאינו מבין למה רקנתי צריך להתפטר. ויש עוד שרים בממשלה שהם

ידידים של משפחת רקנתי. השר פת אינו מדאיג אותי. אני יכול להוקיע אותו בפומבי,

אבל איני יכול להתווכח עם אלה שפועלים במחשכים.

החוק פשוט וברור. צריך לשחררו מחובת הנחה מוקדמת. אני מציע שיעלה על

שולחן הכנסת ביום רביעי הבא. היו לממשלה 60 יום לתת דעתה לדוח בייסקי.

עי לנדאו;

הקושי שלי אינו לגבי חוות-הדעת על רקנתי ו'תרומתו' למה שהתרחש בשוק הכספים

בארץ, אלא איך מוציאים לפועל את מסקנות ועדת בייסקי לגביו. הדדך הטובה ביותר

היתה, אם הממשלה היתה יכולה לנקוט לגביו צעדים אדמיניסטרטיביים. המפקחת על

הבנקים, גליה מאוד, טענה שזה עלול לגרום נזק לחסכונות וללקוחות של הבנק. זה

בוודאי עניין לשיקול-דעת כבד.

הוצע לנו לתקן את סעיף 11 לפקודת דובנקאות. בהצעה זו יש כמה בעיות.

קודם-כל, יש שאלה של הרטרואקטיביות. איני טוען שיש כאן רטרואקטיביות, השאלה היא

אתם נתפסים לטיעונים טכניים כדי להציע חקיקה

שהיא בעצם רטרוקטיבית.

חי רמון;

נאמר לי שבפרוצדורה פלילית אין עניין של רטרואקטיביות. מותר לקבל חקיקה

רטרואקטיבית.

בעייה שנייה. בעצם, על-פי הסעיף המוצע, לא יהיה אפשר לפטר את האיש. מה

יקרה? תיפול עליו אחריות פלילית עקב זה שמסרב להתפטר. נניח שתתחיל התדיינות

משפטית. קודם תהיה התדיינות רצינית בכנסת, ואחר-כך עוד תהיה סחבת בבית המשפט.

ד"ר בדר כבר כתב מאמר בעתון בו הוא אומר, שועדת בייסקי קיבלה החלטות שאינן

מעוגנות בחוק, שאי-אפשר לבצע אותן.

כלומר, אנחנו נוקטים חקיקה כדי להמריץ תהליך, אבל אם מר רקנתי יעמוד

בעיקשותו, יעבור זמן רב מאוד, ומי יודע אלו בזיונות ניאלץ לספוג. אט היינו

מתקנים את סעיף 8 היה ניתן לפטר אותו מייד.

אם אלה הלבטים שלך, אפשר להוסיף תיקון להצעת החוק הפרטית שבמפורש יסמיך את

נגיד בנק-ישראל לפטר.

למה לגרום סחבת? אפשר להכניס תיקון במסגרת סעיף 8. ואז לא יהיה צורך

בהתדיינות משפטית. ניתן לנגיד אפשרות לפטר.

ועדת החקירה, למרות שהיא ממונה על-פי חוק מיוחד, את ההמלצות שלה צריכה

לבצע, ברוב המקרים, הרשות המבצעת. הרשות המבצעת יכולה להגיד: איני רוצה לעשות

זאת. הוועדה שלנו הולכת ומאמצת כאן החלטה שהיא למעשה פוליטית. עקב אי-האימוץ של

החלטות הוועדה על-ידי רקנתי, אנחנו מכניסים אמות-מידה פליליות. עוקרים כלים

מתחום אחד ושמים במקום אחר, שלדעתי אינו מתאים לו.

יש לי הרגשה קשה מאוד לגביי הדרך שלנו. איני מסיר בינתיים את שמי מהצעת

החוק. אני רוצה שהיא תיכנס לצנרת ושהעניינים יתחילו לרוץ. אפשר ללחוץ על הממשלה

לאמץ את המסקנות בתחום האישי ולהתחיל ללחוץ על בנק דיסקונט, לנסות למצוא מסלול

שיגרום מינימום נזק ללקוחות הפרטיים.

אני מבין שאתה מציע לשלב בהצעת החוק את הכוח לפטר את הנגיד.

לא הלכנו בדרך זו, כי בנק ישראל, לפי שמונה הפרופ' ברונו לנגיד בנק-ישראל,

חשש מהעניין. בהצעת החוק שאנחנו מגישים צריכה להיות פיסקה נוספת שמסמיכה את

נגיד בנק-ישראל לפטר.

השילוב הזה נראה לי מאוד, כי אין דומה סנקציה שתלויה באוויר לסמכות ביצועית

במקום.

אבקש שתיקחו לתשומת-לבכם הצעת תיקון של פרופ' גרוס. בהצעה נאמר: "....

והגוף שהחליט על הקמת ועדת חקירה אישר את ההמלצה בסייג או בלא סייג, לא יכהן ולא

יוסיף לכהן ....". פרופ' גרוס מציע במקום "לא יכהן" לכתוב: יחדל בתוקף כך

לכהן.



זאת-אומרת, אישור הוועדה פירושו הפסקה מיידית. מדוע זה סביר? כי הסיפה

מדברת על הרשאה מפורשת מאת הנגיד באישור הגוף המחליט. הוא יכול לחזור לכהן,

באישור הוועדה. אני מציע זאת לשיקול דעת.

האם אתה מציע זאת במקום מתן סמכות לנגיד לפטר או כתוספת לכך?

במקום.

לא. זה פחות טוב.

אנחנו דנים על אפשרות של תוספת להצעת החוק. אני מבין שכרגע זה מוסכם.

אנחנו יכולים לסכם, שמחר בבוקר נוסיף את התיקון.

עכשיו אנחנו יכולים לעלות ליושב-ראש הכנסת ולהגיש לו את הצעת החוק. חשבתי

שמן הראוי שכל החברים יגשו ליושב-ראש הכנסת ונשב שם ביחד. כאשר נגמור שם, נחזור

להמשך הדיון.

אני מפסיק את הישיבה.

(הישיבה הופסקה בשעה 13.45 וחורשה בשעה 14.15)

בהתחשב בזה שמסרנו את הצעת החוק, נמשיך לדון בנושא בישיבה הבאה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14.15)