הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 141

מישיבת הוועדה לענייני בקורת המדינה

שהתקיימה ביום שני, י"ז באייר התשמ"ו - 26.5.86 - בשעה 09.00

נכחו;

חברי הוועדה; אי הראל - מ"מ היו"ר

ר' איתן

מוזמנים; מבקר המדינה יי טוניק

עי סלע - מנהל המח' לארגון מוסדות חינוך, משרד

החינוך והתרבות

יי ידלין - משרד החינוך והתרבות

שי גרינבוים - משרד החינוך והתרבות

י' זלצר - משרד הכלכלה והתכנון

זי גדיש - משרד מבקר המדינה

יי שילא - משרד מבקר המדינה

וי שיפד - משרד מבקד המדינה

ש' לביא - משרד מבקר המדינה

עי ברלינסקי - המפקח הכללי, משרד הכלכלה והתכנון

חי פריידן - רכזת מידע של הוועדה

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

רשמה; עי הירשפלד

ו

ניצול תקן שעות הוראה בחינוך היסודי (משרד החינוך והתרבות),

עמוד 392 בדו"ח 36 של מבקר המדינה.



(נתקבל ביום 1.6.86)



ניצול תקן שעות הוראה בחינוך היסודי (משרד החינוך והתרבות)

אני פותח את הישיבה. אני רוצה להודיע לגבי סדר הישיבות, שהוסכם שנקיים בכל

יום שני בשעה 9 בבוקר ישיבה של הוועדה בענייני חינוך, עד שנסיים את כל פרק

החינוך. החלטנו לא לדחות את זה לזמן ממושך, ובוודאי עד תום מושב הקיץ נמצה את

כל הפרק בדו"ח המבקר שדן במערכת החינוך.

הנושא שעומד היום על סדר-היום הוא ניצול תקן שעות הוראה בחינוך היסודי,

ואני מבקש לקרוא את תמצית הדו"ח.

(גבי וי שיפר קוראת את תמצית הדו"ח - ראה בנספח לפרוטוקול)

בפסקה 19 נאמר דבר חשוב מאד, אולי החשוב ביותר. בסופו של דבר מפטרים את מי

שלא צריך לפטר.

לגבי פסקה 21, איך זה שאתם אומרים כך?

זה בית-ספר והשני כתה.

של כל בתי-הספר או של בית-ספר אחד?

של בית-ספר אחד.

ו

וה-35.8 זה כלל המחוז?

אחד מבתי-הספר.

יכול להיות שזה מחוז. יש הבדל אם זה ממוצע של מחוז או בית-ספר בודד, כי

בבית-ספר בודד יכול לקרות דבר כזה.

הדו"ח ברור. אני מציע שנשמע את תגובת אנשי משרד החינוך והתרבות.

אני חייב לציין הפעם לשבח את עבודתה של גבי ורדה שיפר, ולו בתחום אחד, שהיא

ירדה לשדה ובדקה 30 בתי-ספר ב-5 מחוזות. ברור שחלק מהליקויים, כמו למשל הבעייה

של שעות תפקיד, אי-אפשר היה להגיע אליהם ללא ירידה לשדה, לבתי-ספר. בסך-הכל היא

גילתה הבנה בחלק גדול מהדברים. יש גם דברים שנויים במחלוקת, ובוודאי נשמע את

הנוגעים בדבר שעוסקים בזה יום-יום, כמו ראש מינהל החינוך מר ידלין, ומר סלע,

מנהל המח' לארגון מוסדות חינוך.

בתחום הקצאת התקן דו"ח הבקורת עוסק בשלושה עניינים: 1. מסך-כל שעות התקן

שהיקצה משרד האוצר; 2. בנושא שעות הניהול הנקבעות לפי קריטריונים שמגרירים את

המכסה הכוללת שניתן להפעיל; 3. שעות תפקיד שאף הן צריכות להיקבע לפי קריטריונים,

ובהתאם לקריטריונים הסתבר לבקורת כי קיימת חריגה.

בפתח הדיון הזה אני רוצה קודם-כל לפרוס כמה נקודות רקע לגבי כל אחד

מהנושאים האלה וגם לעמוד על כיווני תיקון הליקויים שקיימים ושאותם המשרד נערך

להבטיח; אם כי הליקויים העולים מהבקורת, על פני הדברים הם בהיקף גדול מן

הליקויים שקיימים בפועל במערכת, ורציתי להסביר את זה כדי להעמיד דברים על דיוקם,

לפחות כפי שהמשרד רואה אותם.

היו"ר אי הראל;

מדוע? מפני שעברו שנתיים, או מפני שמדובר במידגם שאינו מייצג באופן

מדוייק?

אנחנו לא יכולים לקבוע אם המידגם מייצג או לא, ולכן לא אתייחס לזה. אני

רוצה להסביר בכל אחד מהנושאים מה היו הדברים שייתכן שהמבקר לא לקח אותם בחשבון

והם משנים קצת את פני הדברים.

אתחיל בנושא התקן. מדובר פה בשנה מאד מיוחדת, התשמייה, שהיתה השנה האחרונה

של האדמיניסטרציה שקדמה לאדמיניסטרציה הנוכחית. כלומר, שנת בחירות. זו היתה

שנה קשה לביצוע קיצוצים בגלל הלחצים שמופעלים תמיד במצב של קיצוצים, ובמיוחד

כשמנסים לקצץ בשנת בחירות. כפי שראיתם, וגם המבקר התייחס לזה, באותה שנה נקבע

קיצוץ של 3.5%, ולאחר משא-ומתן מייגע עם ארגוני המורים, שהאוצר היה שותף

ולא-שותף לו, הגיעו אתם להבנה, כדי לפתוח את שנת הלימודים בצורה מסוררת, על

הפחתת הקיצוץ של 0.5%. המשרד למעשה לקח על עצמו את הקיצוץ הזה במאמצים פנימיים

לספוג, משום שהאוצר, כפי שאמרתי, היה ולא היה בתוך המשא-ומתן הזה.

מאידך, בגלל כל אותה אי-בהירות שהיתה באותה שנה, האוצר חרג ממנהג שהיה אצלו

קבוע לדון מדי שנה באישור שעות שבועיות כדי להבטיח את קליטת הגידול הטבעי של

התלמידים במערכת החינוך. כלומר, בנסיבות אלה לא התקיים עם המשרד דיון על אישור

שעות שבועיות נוספות כדי להבטיח את הקליטה של הגידול הטבעי באוכלוסיית התלמידים.

אני חושב שאתה עולה פה על נושא מאד חשוב. אתה רוצה לומר שאלה שהחליטו על

קיצוץ והגדירו אותו בכמות, לא לקחו בחשבון את הגידול הטבעי של מספר התלמידים?

כן, הם לא לקחו את זה בחשבון. ההנחה היתה שיתקיים דיון מסודר על היקף

הגידול הטבעי הנדרש, והדיון הזה לא התקיים.

לפי דבריך יוצא שאם בעצם החליטו על קיצוץ של 3.5%, למעשה זה היה אולי קיצוץ

של 4.5%.

מבקר המדינה יי טוניק: בהתחשב עם הגידול הטבעי, אפשר פחות או יותר לאמוד אותו. נכון?

יי ידלין;

כן.

אם כן, איר זה ייתכן שזה נעלם מהם?

מפני שהדיונים בנושא הזה היו תחת אילוצים של שנה בעלת אופי מהסוג שתיארתי,

וזה היה בנסיבות של מקבילית כוחות שכל אחד חשב - -

איפה הייתם? אתם לא עמדתם על הגידול הטבעי?

עמדנו ולא קבלנו, ולכן היתה חריגה.

זאת אומרת שהיה קיצוץ מתוכנן של 5%. אלה שקבעו את המדיניות קבעו למעשה

קיצוץ מהתקציב הקיים של 3.5% והתקציב היחסי הדרוש היה 5.5%.

כן, מבלי לומר זאת, דרך אגב. זאת היתה רובעייה.

יוצא שהם הטילו קיצוץ יותד,מכאיב, אבל הם הטילו אותו.

הם לא הטילו אותו. זה קרה בדיעבד, ולפיכך המבקר מציין שם 17,000 שעות

בנוסף ל-3,000 שעות.

שאלה נוספת. ואם אתה לוקח בחשבון את הגידול הטבעי שהם לא לקחו אותו

בחשבון, אז אתם כבר בסדר?

בסדד גמור. משום שהגידול הטבעי הממוצע, לדעתנו, הוא כ-3%.

אני קורא בעמוד 2 קטע 10 של תמצית הדו"ח: "בהנחיות של המשרד למחוזות ממארס

1984, כחודש לאחר הדיונים עם משרד האוצר, פורטו העקרונות להקצאת התקן. התקן

לשנת התשמ"ה מבוסס על תקן התשמייד בתוספת גידול טבעי ובהפחתת כיתות שיבוטלו



כתוצאה מפעולות וויסות ואיכלוס". זאת אומרת שמי שקבע את הקיצוץ לקח בחשבון את

הגידול הטבעי. זה גם מופיע בדברי ההסבר לתקציב, בי אני לא יבול להעלות על הדעת

שמתכנני התקציב לא יודעים בבמה גדל מספר הילדים.

אם אתה משתמש בנימוק הזה, ואם אתה צודק, הרי שבל הטענות שלנו אינן טענות.

צריר לבטל את בל התמה ולבקש מאתבם סליחה. שנית, האם בך הצגתם את הנושא לפני

מבקר המדינה בזמן שאנחנו עבדנו עליו? בי יבול מאד להיות שיבולתם לשבנע את מבקר

המדינה ולא היינו באים עם הדו"ח הזה. להיפך, היינו בותבים דו"ח על משרד האוצר.

לכו, או שאתה צודק או שאינך צודק, ואז אתה צריך להגיר שזאת לא טענה.

ההוראות שקבלנו להפעלת שנת הלימודים התשמ"ה על-פי ספר התקציב היו לקחת את

תמונת המצב שהיתה בשנת התשמ"ד ולקצץ מתוך זה 60,000 שעות. לא קבלנו כל שעה

לנושא של גידול טבעי לקראת התשמ"ה. האוצר אמר: והיה ויתברר שעמדתם בדרישות

הקיצוץ אחרי בל המשא-ומתן עם ארגוני המורים, אנחנו נדון בנושא של גידול טבעי.

בהתאם לזה גם כתבנו את חוזר ההתארגנות למחוזות, שההקצאה לשנה הבאה מתבססת על שנת

התשמ"ד, הפחתה של בתות לצורך איבלוס וויסות ותוספת של גידול טבעי.

ולכן נתנו לכם שעות עודפות.

השעות העודפות ניתנו מכיוון שראינו שגם את ה-60,000 שעות אנחנו לא יכולים

לקצץ ונישאר בעודף של כ-10,000 שעות, עם מורים מבלי שנוכל לפטר אותם בהליכים

שאפשר היה לבצע בתקופה שבה התקבלה החלטה זו. לאחר שביצענו את ההקצאה לשנת

התשמ"ה, כולל הגידול הטבעי, האוצר אמר: מכיוון שעדיין אינני בטוח שעמדתם בקיצוץ

של 60,000 שעות, אני לא דן בלל בגידול הטבעי. זה יצר מצב שהמשרד היקצה את

התוספת של הגידול הטבעי של 17,000 שעות מבלי שאחר-כך קיבל את ההחזר.

אפשר לבדוק את זה. יש לנו הסיכום של ריכוז השעות לשנת התשמ"ה על דעת

האוצר, ולא מוזכרת שם כלל התוספת של הגידול הטבעי.

י

אבל אני שומע שבדברי ההסבר לתקציב נאמר במפורש שלקחו בחשבון את הגידול

הטבעי. עד כמה שאני מבין, לא נאמר שידונו בגידול הטבעי.

אפשר לבדוק את זה.

קל מאד לבדוק את זה.

המבחן הוא התוספת.

לא מתקבל על הדעת שכתבו בתקציב שאת הגידול הטבעי נראה אחר-כך.

בדברי ההסבר של התקציב לשנת התשמ"ז גם כן כתוב שנושא הגירול הטבעי יידון

כין משרד החינוך לבין משרד האוצר, מבלי שעד היום קבלנו אפילו שעה לצורך זה.

אדוני המבקר, יכולה להיות פה עוד בעייה מעבר לשאלה הזו ואינני יודע אם .

בדקתם אותה. היא נכונה בצה"ל והיא נכונה במשרד החינוך. מה קרה? אם בשנה

מסויימת היה גידול גדול מאד בכוחות המגוייסים לצה"ל, כל שנה אחרי-כן מצטיירת

כקיצוץ. השנה שבה צה"ל גדל, כשעזד וייצמן היה שר הבטחון, הביאה לכך שכל שנה

יכולה להיות פאניקה של קיצוצים, בעוד שלמעשה אין כל קיצוץ. השאלה היא אם במשרד

החינוך הדבר אינו דומה. יכול להיות שבנקודה מסויימת היתה עליה גדולה מאד בתקן,

וכל שנה אחר-כך האוצר חוזר ואומר לקצץ בתקציב משרד החינוך, כי זה תקציב גדול,

ואם אתה רוצה להשיג יעד של קיצוץ גדול, הולכים למשרד החינוך.

אדוני היושב-ראש, אני אבדוק את הנושא הזה על דיוקו ולישיבה הבאה אביא את

הנתונים וגם את הנוסחאות, בכדי שלא נכניס נימוקים אשר אין להם יסוד. עם זה,

אבקש מגב' שיפר להסביר כעת כמה דברים.

אני מצטער שנציג האוצר לא בא.

גם אני מצטערת שנציג האוצר לא נמצא כאן. קיימנו אתו דיונים רבים והייתי

רוצה להביא חלק מהתשובות שקבלתי ממנו, וגם מהמשרד, לגבי הדברים שרשומים פה.

אני רוצה להתייחס לקטע 10 לגבי אותן 17,800 שעות שהמשרד הוסיף לתקן בטענה

שזו תוספת בשל גידול טבעי. קודם-כל, בתור עקרון המשרד נדרש לקצץ ואני פשוט

לקחתי את כל השעות והוספתי את התוספות שהמשרד הוסיף, ואמרתי שבחינוך היסודי

המשרד לא קיצץ, ולא נכנסתי לסיבה אם כן נתנו את הגידול הטבעי או לא. הסיבה שלא

נכנסתי לשאלה זו היא, שכאשר קבלתי מהמשרד את התשובה ש-17,800 שעות הן בשל גידול

אבל כשאתם חישבתם את תיקצוב שעות התקן בתחילת השנה הרי לקחתם

בחשבון את הגידול הטבעי. האם אתם לוקחים בחשבון גידול טבעי פעמיים? אני מצטערת

מאד שנציג האוצר לא נמצא פה, אבל לא קבלתי תשובה חד-משמעית לשאלה הזו.

אני שוב אומרת שלא נכנסתי לשאלה מדוע ניתנה התוספת הזאת. מבחינתי יש דרישה

לקיצוץ, יש תוספת, ולכן למעשה לא קוצץ.

תפקידנו להסביר את זה.

אני באתי עם ההסבר שלכם לאוצר ולמעשה לא קבלתי תשובה. תשימו לב שלא כתוב

פה למעשה מה זה מייצג, רק העובדה שיש חריגה. אני רוצה להדגיש שמדובר בחריגה

משעות התקן בחינוך היסודי ואני יכולה להביא את הנתונים. אני יודעת שיש טענה של

המשרד שבכל החינוך, היסודי והעל-יסודי, קיימת חריגה אבל לא בסדר-גודל כזה, משום

שיכול להיות שהחריגה בחינוך היסודי היא גדולה מאד, בעוד שתיאורטית יכול להיות

שבחינוך העל-יסודי אין כלל חריגה, ואם מישהו מעוניין בנתון הסופי, גם הוא קיים.

מה שמעניין אותי הוא כיצד קרה במדינה מסודרת שבשנת התשמ"ד יש דרישה לקצץ

ב-60,000 שעות הוראה ובתשמ"ז יש דרישה לקצץ גם כן ב-60,000 שעות הוראה. איך



יכול להיות שעכשיו ואז יהיה אותו מספר מעוגל של שעות קיצוץ? לא עושה רושם

שהדרישה לקצץ ניתנה על יסוד בדיקה מדוייקת מדוע דרושים לקצץ כך ולא כך. יכול

להיות שצריך לקצץ יותר שעות. מבחינת הדרישה של האוצר המספר נראה סתמי ולא בדוק

על-סמך מה לקצץ.

מדברי היושב-ראש אני מבין שיש נתק בין מספר התלמידים ובין סכום הקיצוץ, בין

הצרכים, המוכרים אפילו, ובין הסכום אשר משרד האוצר מחפש לקצץ. משרד האוצר צריך

לחפש לקצץ. זה תפקידו, אבל סכום עגול שמנותק מהצרכים או מהאילוצים, או מהכורח,

לא נראה כסכום אשר אפשר להסתדר אתו.

אנחנו מסכימים אתך.

גם אתם לא הצגתם את הנושא בצורה מדוייקת יותר מאשר האוצר.

מכיוון שאין התחשבות בגידול האוכלוסיה, זה יוצר מצב שבפועל אנחנו צריכים

לקצץ מהתלמידים יותר שעות מכפי שתוכנן. אם הורדנו 3%, הרי שבפועל, מכיוון שלא

קבלנו את הגידול הטבעי המתאים, היה צורך לאסוף שעות מכל כתה על-מנת לפתוח את

המסגרות שנוספו.

היו לכם שתי בעיות. קיצוצים בחינוך פירושו קודם-כל לתת לילדים פחות חינוך,

וזה נמדד על-ידי שעות הוראה. מצד שני, מה לעשות עם המורים? זו גם כן שאלה מאד

חשובה, כי כשאתה מפטר מורה יש קודם-כל בעייה כלכלית של המורה, ויש גם בעייה שאתה

מאבד כוחות הוראה שאולי לא יחזרו לבתי-הספר כשהם יהיו דרושים. דבר שלישי, באיזה

שהוא אופן תמיד יוצא שהטוב יותר הולך, כי לו יותר קל ללכת, והפחות טוב נדבק

למשרה. נוסף לכך, יש בעייה של פיצויים, שהטובים מאד מחכים להם והם אינם יכולים

לזכות בהם בשנים כתיקונן, כי לפני הפרישה הקבועה הם אינם יכולים לזכות בפיצויים,

וכאן הקיצוץ נתן להם הזדמנות בלתי-חוזרת לקבל פיצויים. לכן הטובים חוטפים את

הפיצויים והולכים, והפחות טובים יודעים שהפיצויים לא יסדרו אותם והם נשארים.

השאלה היא אם לקחתם את כל זה בחשבון.

אני חושב שהעובדות מדברות בעד עצמן. השאלה היא רק אחת: האם יש איזו שהיא

הידברות לקראת השנה הבאה? מספרים עגולים הם בדרך-כלל פשרה שנובעת מחוסר הסכמה

לגבי בסיסי אינפורמציה. אני חושב שפה כדאי להציג את השאלה למשרד האוצר, האם יש

כבר עכשיו התחלה של הידברות, קודם-כל להתאמת בסיסי נתונים, כדי שאם יוחלט על

קיצוץ, הנתון שיהיה בידי הממשלה יהיה נתון אחד.

ברור שמי שחייב לתת את הנתון זה מי שמבקש את הכסף. הנתונים צריכים להיות

במשרד החינוך. ממי אנחנו קבלנו את הנתונים? כמובן שממשרד החינוך.

זה נכון, אבל כולנו מכירים את המערכות הממשלתיות. כשאתה בא עם הנתונים

ברגעים המכריעים - ובדרך-כלל זה נעשה בזמנים של לחץ, בזמן הכנת התקציב - אף אחד

לא יורד לחקר הבסיסים של הנתונים הללו. זאת הבעייה. לכן אני מציג את השאלה



הזאת.

האם יש איזה שהוא נתון אשר יכול להראות, אילו היו מקפידים על

תיקנון נכון וביצוע בהתאם לתיקנון, מה היתה אז ההשפעה על הצורף בקיצוץ? כולנו

יודעים, גם מתוך הדו"ח הזה וגם מתוך דו"חות אתרים, שיש בתי-ספר שאינם ממלאים אתר

הוראות משרד החינוך. בתי-הספר פועלים בתת-תקן, בתת-איכלו0, והדבר הזה גורם לכך

שבזרמים אתרים הקיצוץ הוא הרבה יותר מכאיב. כי הקיצוץ שהממשלה מתליטה עליו

איננו קיצוץ לנקודה, הוא קיצוץ מערכתי, וברגע שאתה מקצץ במערכת ואינך עושה את

הקיצוץ אתיר בכל המערכת, התוצאות הן הרבה יותר מכאיבות ותמורות מששמענו פה,

במקומות ובזרמים מסויימים. אני תושב שנקודה זו צריכה גם כן הבהרה.

אני מכיר את הנושא ואני מרשה לעצמי להעיר שתי הערות. ראשית, בחינוך אינך

יכול לקצץ באופן אוטומאטי אתוז מסויים מהתקן. יש מקומות שבהם יש בתי-ספר קטנים-

יש בעייה של התישבות עובדת, יש בעייה של יהודה ושומרון, ועוד מקומות שבהם הכתות

הן קטנות ואין בכלל אפשרות לתבר ולאתד. אין להסתכל על מערכת התינוך לפי יתידה

א. מה שאמר המבקר, ומשנה לשנה זה יותר דראסטי. אלה

שאתה רוצים לפטר אותם בשל שינויים במערכת החינוך, כי אתה רוצה מורים תדשים, עם

מתשבה ועם יוזמה, אינך יכול לפטר אותם, כי מיד יש התיצבות של האיגוד המקצועי

שלהם, בשל הוותר ובשל כל מה שהם עשו באופן תיובי למערכת החינוך. כל מורה שהוא

טוב ורוצה לקתת את הפיצויים, מפני שאין לו כל בעייה להשיג עבודה, זה דבר אתר.

נוצר אבסורד כתוצאה מהתילופים, והמערכת מידלדלת.

יש בעייה שניה. אדוני המבקר ורבותי, אנתנו מגיעים לנקודה שעוד מעט כל

מערכת החינוך תיהפך לשערוריה הגדולה ביותר. עוד קיצוץ בשעות הוראה תביא לידי כך

שיורידו תצי שעה בלימודים. ילד ילך לבית-הספר, יהיה חצי שעה פתות בכתה, עד

11.30. יש מקצועות שלא נלמדים. כבר היום יש בתי-ספר שביטלו את לימוד הפיסיקה

בכתות י' בשל קיצוץ בתקנים. מצד שני אנתנו מדברים על מידוע של המדינה, שצריך

יותר מתשבים ויותר מתימטיקה, ואנחנו מגיעים למצב שהוא בלתי-נסבל במערכת החינוך.

יכול להיות שהפתרון הוא ברפורמה ארגונית אחרת. אני אף פעם לא תשבתי שהדבר

הקדוש ביותר הוא דווקא 30 או 32 תלמידים בכתה, אבל יש להחזיק את הילדים יותר

בבית-הספר ויותר עם מורים, ומערכת החינוך איננה יכולה להתמודד עם הדבר היסודי

הזה. משרד האוצר דורש עכשיו לקצץ למעלה מ-20 מיליון דולר בשעות הוראה, ותשובת

אינני יכול לקצץ. מה יקרה? בתקציב שהוגש השנה כתוב: קיצוץ שעות,

אבל בפועל לא יהיה קיצוץ שעות.

בהמשך לדברי היושב-ראש, ראינו שמחוץ לשעות הוראה יש מערכת שעות לדברים

נוספים, מהם שקרובים לחינוך, או המשך שלהם, ומהם שהם מינהל וכל מיני פעולות

אתרות. אני חושב שמערכת נכונה של תינוך, כשהקיצוצים ניכפו עליה, היתה צריכה

לעשות כל מאמץ שלא לפגוע בשעות ההוראה אלא לחפש את הדברים בתוספת להוראה, וזה לא

נעשה.

דבר נוסף, הקיצוץ הוא סטנדרטי על כולם יחד, אבל בבתי-הספר המסויימים הוא

בכלל לא פגע, כי שם היה בזבוז של מורים ושל שעות, ובבתי-הספר האחרים, הגדושים

יותר בתלמידים ובצרכים, שם דווקא נפגעו. לכן, אם משרד החינוך ילך בעקבות משדד

האוצר וגם הוא יתייחס לקיצוץ בצורה סטנדרטית, הוא למעשה שותף לפגיעה שאפשר למנוע

אותה. היתה צריכה להימצא דרך שהקיצוץ ייעשה איפה שאפשר לעשות אותו ושהוא לא

ייעשה איפה שלא צריך לעשות אותו, ולהשיג את הדברים האלה של קיצוצים.

אני רוצה לומר דבר נוסף, שאפילו בלי קיצוצים אפשר היה לעשות את אותו הדבר

ולמנוע בזבוזים. מפני שמי אומר לנו שלפני הקיצוץ לא היו בזבוזים במקומות

מסויימים? השאלה היא אם במשרד החינוך קיים מנגנון אשר מתייחס לנושא הזה ולא

מסתכל על כל המערכת כאילו היתה סטנדטית, כולה מעור אחד, מאותו מספר ומאותו סוג.

הרי לא תגידו לנו שבמקומות מסויימים אין בזבוז ואין גודש במקומות אחרים. זאת



כנר בעייה לא של האוצר, אלא של משרד החינוך והתרבות עצמו.

אני רוצה להמשיך בכיוון שבו ריבר המבקר. בעקבות הקיצוצים התכופים שהוטלו

עלינו בנושא השעות, ניסינו גם לייעל את המערכת וקבענו לעצמנו שיעול המערכת בצורה

הטובה ביותר הוא על-ירי קביעת מסגרות באיכלוס יותר גבוה. כשאנחנו מאכלסים יותר

את הכתות במקומות מסויימים, זה לא פוגע בתלמידים, ואז אנחנו יכולים לקצץ שעות

ולסגור מסגרות. ואמנם נעשתה פעולה כזאת במקומות שניתן לעשותה, במקומות שבהם יש

יותר מבית-ספר אחד בישוב, שאפשר לווסת בין שני בתי-ספר ואפשר לייעל את המערכת.

אנחנו נוכל להציג מספרים שמראים שמדי שנה בשנה במקומות כאלה אנחנו עולים בממוצע

התלמידים בכתה. אבל כפי שאמר היושב-ראש, יש מקומות שבהם אי-אפשר לעשות את זה,

במיוחד בהתישבות העובדת, שאם ניקח שם שני בתי-ספר ונרכז את התלמידים במקום אחד,

ההסעה תעלה לנו יותר מאשר ההוראה בכתה.

באשר לנושא השני של יעול השעות שניתנות לתפקידים אדמיניסטרטיביים, גם כאן

נעשתה פעולה די רצינית על-ידי המשרד, ובמידגם מייצג שעשינו בשנת התשמ"ו מצאנו

שאחוז שעות התפקיד מעבר למה שמותר לעשות ירד מ-2.8 בהתשמ"ה ל-1.5, וגם בזה אנחנו

לא מסתפקים ועומדים להוציא כעת חוזר שיאמר בדיוק מה מותר לעשות, על-מנת להוריד

גם את השעות "המיותרות" האלה שניתנות לא לתלמיד אלא לבעלי תפקידים.

משרד החינוך טוען שבשנה שעברה הוא קיצץ באופן דראסטי כ-3,000 מורים. האם

אתם יכולים להגיש לנו מסמך רשמי שאומר מה קוצץ בשנה זו באופן מעשי במשרד החינוך,

איך זה השפיע על התקן, ואם אתם יודעים כמה קוצץ בהוראה וכמה במינהל? זה חשוב

מאד לגבי ההשוואה עם החומר שהוגש לנו על-ידי המבקר.

אני רוצה להעיר עוד שתי הערות בעקבות דברי המבקר. איזה עוד מנגנונים

קיימים אצלנו כדי להבטיח התייעלות ומינימום פגיעה ברמת המערכת. כאשר נגזר על

משרד החינוך, כפי שנגזר על משרדים אחרים לעמוד בקיצוץ, אנחנו מחליטים על מנה

בלשהי שהיא פחות או יותר שווה בכל כתה, אבל מעמידים לרשות מקבלי ההחלטות בשדה

סלים לצורך תיקון עיוותים שיכולים להיווצר מהסטנדרט. לכן, בדרך-כלל, הן למפקח

והן. למנהל המחוז יש הכלים לתקן עיוותים שנובעים מקיצוץ כללי. במערכת גדולה

כזאת, אם רוצים לשלוט בה, אין מנוס מלקבוע קריטריונים אוניברסליים עם מנגנוני

תיקון. לכן לפעמים גם הקיצוץ מתורגם במונחים אוניברסליים, כאשר למנגנוני התיקון

ניתנת ההזדמנות למנוע פגיעות.

באשר לתהליך, המאד חזק כפי שתואר על-ידי דומבקר, של בריחת מורים טובים מן

המערכת בסיטואציות מן הסוג הזה, אנחנו בדרך-כלל מכוונים את מאמצי צמצום כוח-אדם

אל המורים הלא-מוסמכים במערכת. בנושא הזה הגענו בשנתיים האחרונות להישגים

גדולים מאד בהפחתת אחוז המורים הבלתי-מוסמכים במערכת. אנחנו מנצלים את הקיצוצים

האלה כדי להשתחרר - ובשנה האחרונה עשינו זאת גם בדרך של פיטורים מינהליים -

מאותו סוג של מורים.

עם זה, אין ספק שפה ושם מנצלים את הסיטואציה הזאת גם מורים טובים, ובמציאות

של קיצוצים לוחצים לא תמיד אפשר לעצור את כולם.

אני רואה בהערות של שר הכלכלה לדו"ח רובקורת ש"המשרד הכין מערכת ממוכנת חדשה

בשיטה on-lineשתכלול את כל המרכיבים המשפיעים על תקן השעות". מה הכוונה שלכם?

אני מכין את הבקורת פשוטה כמשמעה. המבקר אומר שלמשרר עצמו אין נתונים

מדוייקים על היקף ביצוע של שעות. אנחנו מדברים על רברים מסביב, שהם חשובים מאד,

אבל לעצם העניין.

וזה נכון מה שבתוב?

יי זלצר;

בן, המשרד לא חולק על זה. דבד נוסף, המבקר אומר שבדיקת מקורות החריגה

העלתה שאין תיאום בין מערבות המידע העומדות לרשות משרד החינוך ולבן אין פיקוח

נאות על ביצוע שעות התקן. ועל זה אנחנו התרבזנו. אלה שתי הנקודות החשובות

בנושא הזה.

לא ר1בנתי, מה אתה רוצה לומר בזה?

אני רוצה לומר שלדעתי צריך להתרבז בנושא הזה ברגע.

יש פה אי-הבנה. כשאנחנו כותבים "המשרד" הכוונה היא למשרד החינוך. שר

הכלכלה מפרסם בשם הממשלה את כוונת הממשלה לעניין זה. אין הכוונה שמשרד הכלכלה

מכין מערכת דיווח עצמאית עבור המשרד, כפי שעלול להיות מובן מתוך זה, ואין שום

כוונה לזה.

אינני מבין מה כאן חשובה העמדה של משרד הכלכלה. משרד הכלכלה העביר את

הדו"ח שלנו למשדד החינוך והם כאן האנשים המבוקרים, לא אתם. מבקר המדינה לא כתב

דו"ח נגד משרד הכלכלה. זאת לא בעייה שלכם בכלל. לכן, כשם שאני לא אשתדל להסביר

את משרד החינוך, כך גם אתם לא צריכים להסביר אותו. למשל, אתה אומר שאין מידע.

נשאל אותם אם יש להם מידע, או לא. 2. אם אין מידע, איך אתם בכלל מתקיימים?

השאלות האלה עוברות למשרד החינוך והתרבות, אנחנו עוקבים אחר תיקון הליקויים

ומבקשים את התשובות.

בסדר. אם אתם מצטרפים לבקורת אני בכל-זאת רוצה לשאול למה אין לכם מידע? כי

אתה לא יכול לתרץ את עצמך בתשובה: מפני שאין לי מידע, הדברים קרו. מפני שכל אחד

שיושב כאן יחשוב שמי שחייב שיהיה לו המידע זה אתם. אז למה אין מידע ובפרט שהוא

דרוש בכדי להילחם נגד קיצוצים; ב. בכדי להסתדר עם הקיצוצים.

אנחנו צילמנו מצב שהיתה כוונה לקצץ ושבעצם לא היה קיצוץ, ולא ראינו בזה

ליקוי שעליו אנחנו באים בטענות אל המשרד. הטענות שאתן באנו אל המשרד הן שהמשרד

בכלל לא יודע באיזה טמפו וכיצד החריגה הזאת מתבצעת, בגלל אי-תיאום מערכות מידע,

וזאת בעייה מסובכת וזה העיקר. יש חריגה והמשרד אינו יודע על כך בעוד מועד כדי



שהוא יוכל לעצור אותה. שנית, לעניין שעות ניהול, שעות תפקיד ואחרות יש קשר ישיר

לחריגה, מפני שאילו היו מונעים את הקצאת השעות בתפקידים השונים, היו חוסכים

20,000 שעות. לדעתי, לא צריך לנתק את זה ולהגיד שזו פרשה אחת וזו פרשה אחת.

ו' שיפר;

אני הלכתי לבתי-ספר ומאגר הנתונים היחיד שיש לי הוא היקף המשרה של כל מורה.

חמורה מקבל את משכורתו על-פי היקף המשרה שלו. לקחתי את כל שמות המורים וספרתי

את השעות. אי-התיאום הוא שהמידע הזה מגיע מבתי-הספר ישירות לגזברות המשרד, כאשר

הוא נבדק פעם אחת בתחילת השנה ולא יותר. אחר-כך, בהמשך השנה יכולים להיות כל

מיני שינויים והם עוברים ישירות לגזברות המשרד ועל-פיהם המורה מקבל את משכורתו.

זה לא מאגר מידע שנותן לי באופן בסיסי מידע על תקן השעות. הוא פשוט הביצוע של

התקן, כי ביצוע התקן הוא שעות ההוראה של המודה. אנחנו לקחנו את הנתון הזה

והפכנו אותו לתקן השעות.

המשכורת היא מרכיב של כסף ושל שעות והמחשב יכול לתת לך גם את התוצאה כמה

כסף וכמה שעות ואז יש לך את סך-הכל השעות.

את התוצאה הוא נותן, אבל לא את הפיקוח, משום שזה מידע שמגיע ישר מבית-הספר

לגזברות.

אני חושב שכולם מסכימים לאתר את הבעייה. דובעייה היא שיש גזירה של קיצוץ

והיא מחייבת יותר מאשר לפני הקיצוץ, שמשרד החינוך יידע איך פועלת המערכת, גם

מבחינת האיכות וגם מבחינת פיזור הכמויות. אילו היא ידעה את זה, היא היתה יכולה

מצד אחד לשכנע את המקצצים שלא לקצץ; מצד שני, כפי שאמרתי קודם, היא היתה יודעת

איך לחיות עם הקיצוץ, באיזה מקומות ליישם אותו ובאיזה מקומות לא ליישם אותו.

אבל אם מקבלים קיצוץ כגזירה מן השמים ומשתמשים בו כבמקצרה שהולכת לפי קומה

ממוצעת של כולם, כמובן שבמקום מסויים נשאר בזבוז ובמקום מסויים מקצצים ומקלקלים.

ל

אלה בעיות מאד סבוכות וראוי להכיר אותן לעומקן. מדובר פה על השליטה הארצית

בנתונים. מערכת החינוך בנויה בדרך-כלל בצורה מבוזרת, כאשר התמונה המדוייקת על

הנעשה בבית-הספר היא בידי המפקח על המוסד, המכיר או החייב להכיר את סך-כל השעות

שניתנו לאותו בית-ספר, משום שביסודו של דבר הוא מאשד את השעות, וגם את החלוקה

הפנימית של ניצול השעות בתוך אותו מוסד.

נכון שיש בעיות גם בנושא הזה, ובמיוחד משוס שהקיצוצים עלו כבד מאד גם על

כוח-אדם בפיקוח של המשרד, ואזור הפיקוח של המפקחים הוא גדול מאד ויוצר קושי

בשליטה מלאה, אבל המערכת מאז ומתמיד היתה בנויה על כך שהשליטה היא באמצעות

המחוזות ומפקחיהם על הנעשה בכל בית-ספר.

יתר-כל-כן, זה נשען גם על פילוסופיה חינוכית ציבורית שבדרך-כלל מוצאת את

ביטוייה במה שנקרא האוטונומיה של מוסדות החינוך, שאת ההחלטות צריך להעביר לשדה

ההתרחשות, ששם שיקול הדעת על הצרכים הספציפיים של המוסד החינוכי הוא האפקטיבי

ביותר. מבחינה זו יש כמה רמות של שליטה על המערכת באיסוף נתונים, ואם הלכתם

למפקחים, אני בטוח שראיתם אצל כל אחד מהם את סך-הכל שעות התקן ואת תוכנית

הלימודים של בית-הספר, ולמפקח בוודאי היה מידע מלא על הנעשה בבית-הספר.



זי גדיש;

הלכנו עם המפקחים. זה לא נכון.

תספר לנו איפה זה לא היה כך.

עם זה, מהי הבעייה ביצירת התמונה הארצית של הנעשה במערכת החינוך? הבעייה

היא שכל מי שמועסק במערכת יש חובה לשלם לו את שכרו ללא הלנה, וזה צריך להיות

בתהליך מהיר מאד של 15 יום. לפיכך, המערכת החשבית תייבת לבצע את תשלומי השכר

בהתאם לדיווחים המגיעים ממוסדות החינוך.

המערכת המגדירה את מספר השעות שעומדות לרשות כל אחד מבתי-הספר היא מערכת

דיווח שלא נמצאת בקריטיות מהסוג של תשלום משכורת ללא הלנת שכר, ולפיכך התמונה

הנוצרת מהקצאת התקן נוצרת באיחור ביחס לביצוע המשכורות, ולפיכך רובקרה היא בקרה

בדיעבד בהתאם לאופי המערכת. בנקודת זמן שהמשכורת מתבצעת יש לנו התקן שהיה

בנקודת זמן קודמת יותר, משום שהעידכונים מגיעים באיחור. למעשה, עד לפני מספר

שנים קטן לא היתה טכנולוגיה שאיפשרה שליטה על שתי מערכות שיש להן כללי ביצוע

שונים במערכת אחת. לאחרונה, עם התפתחות המחשבים ועבודה בזמן אמיתי ומערכות

תקשורת, יש אפשרות להגיע למצב שבו במקום תיבדק ההוראה להעסיק מורה מול תקן

מעודכן לחלוטין שלא דווח ועבר תיקון שבועי, והתמונה השלמה שנוצרה במחשב היא

מדוייקת לגבי מה שהיה לפני 3 חודשים, אלא למועד ביצוע השכר.

משרד החינוך נערך - וזה גם נאמר בדברי התשובה של משרד הכלכלה והתכנון -

להפעלת מערכת מן הסוג הזה תוך שמוש בטכנולוגיות שהזכרתי. אבל כפי שאתם יודעים,

זו מערכת מאד סבוכה ותהליך הקמת מערכת כזו בכל ארגון, זה ספור של מספר שנים,

ובוודאי במערכת ממשלתית. אנחנו בעיצומו של התהליך בנושא הזה. גם החלטנו על

שלבי ביניים של הכנסת מיקרואים, שיעבירו במהירות יותר גדולה את האינפורמציה לפני

שתקום מערכת של המחשבים.

לסיכום, אני רוצה לציין שביסודו של דבר מאגרי המידע שעומדים לרשות המשרד הם

גם שאיפשרו את קיום הדו"ח הזה. הבקורת היא לא שאיננו יודעים, אלא שהתמונה

הנוצרת היא לאחר שמתרחש האירוע בשטח ואז רק אפשר לתקן מתוך ידיעה בדיעבד. אבל

כפי שאני אומר, אופי המערכת והטכנולוגיות שעמדו לרשותה לא איפשרו שום מערך אחר

עד עצם הימים האלה שבהם קבלנו על עצמנו את המחוייבות לנצל טכנולוגיות מתקדמות

כדי להגיע אל המידע בזמן אמיתי.

יש לי שתי שאלות. אתה אומר שאתם נמצאים עכשיו בתהליך טכנולוגי, ואני מבין

שמדובר במחשבים, שזה בוודאי דרוש, ואז אתם יודעים מה קורה בכל יום ובכל שעה. 2.

כמה זמן זה יקח לכם?

אנחנו מקווים שבשנת הלימודים הקרובה נתחיל בהיקף מצומצם בחלק ממחוזות המשרד

ובשנת התשמ"ח נהיה בשליטה מלאה בטכנולוגיות האלה.

האם אתם מרוצים מהמפקחים שלכם, מצד אחד כדי שהם יפקחו וישפיעו על הנעשה

בבתי-הספר ממש ויפקחו לכם בהתאם? הרי הם העיניים והאוזניים שלכם. האם הם עונים

על הציפיות שלכם?

המפקחים הם המנהיגות הפדגוגית של מערכת החינוך ואנחנו עושים הכל כדי להבטיח

שהם יהיו ברמה ההולמת את הצרכים של המערכת.

לא את זה שאלתי. בוודאי שאתם מתכוונים למקסימום ולאופטימום. השאלה היא אם

הם ממלאים את תקוותיכם? האם הם עוזרים לכם?

בוודאי. בלי מפקחים לא ניתן להפעיל את מערכת החינוך.

אולי אילו היתה לכם מערכת פיקוח אנושית, לא מכונאית ומכנית, הייתם תמיד

יכולים להצטייד במידע יותר משיש לכם היום. אני חושב שאפשר לייחס את העדר המידע

המספיק, או העדר כל מידע במשך תקופות ארוכות, בזה ששיטת הפיקוח שלכם איננה

נכונה, או אולי מפני שהמפקחים, או חלק מהם, אינם טובים. הייתי אומר שהשיטה לא

טובה, מפני שגם על המפקחים צריך לפקח. ד"מפקחים צריכים לפעול לפי שיטה תועלתית

שמטיל עליהם משרד החינוך, ובמשרד החינוך עוד לא הגדרתם את התכלית של הפיקוח.

אני חושב שכאן אני בוודאי צודק.

פה נכנסת לנושא שהוא מעבד לתחום שאנחנו מטפלים בו.

זה נכון, אבל הכל בא בגלל זה שכולנו הסכמנו כאן שאתם עובדים בדדך-כלל כשאין

לכם המידע בזמן הדרוש בכדי לשלוט יותר על המערכת, לפחות מבחינה תקציבית.

לגבי המידע הסברתי מה שהסברתי ואני חושב שבמסגרת האילוצים שבהם פעלנו יש

וצריך להיות מידע. אני אחזור לנקודה הזאת, משום שזה קשור לעבודת המפקחים.

רק אם היושב-ראש מסכים שעכשיו נטפל בזה.

אנחנו בוודאי נחזור לנושא הזה. אני מבקש לדון בעוד פרק אחד של הדו"ח,

שלגביו עדיין לא קבלנו תשובה, זה ההחלק של שעות החינוך מתוך סך הכל תקן השעות.

יש שלוש נקודות. נושא ראשון מתייחס לחריגה בכללה, והודגש שזו היתה חריגה

מיוחדת בשל מדיניות ממשלתית. בחלק מהחלטת הממשלה על הקיצוץ - זה לא כתוב כאן

והמבקר הגדיר את זה יפה מאד - נאמר שהיה קיצוץ כבד מאד. דהיינו, כאשר הממשלה

החליטה, ובצדק, לפטר את המורים הלא-קבועים, זו החלטה לגיטימית שניתן לעמוד בה

מבחינת הפרופסיונליות והיחס עם ארגוני המורים. כאשר הוחלט לפטר מורים קבועים, זה

יצר אפילו קושי כפול. כאשר הם פוטרו, נאלצו להחזיר אותם וזה יצר בזבוז תקן.

אני מצטער להגיד את זה, אבל אסור לנו לבקר את החלטת הממשלה. זה עניין חד-פעמי

שלא יכול לחזור על עצמו, וצריך להבחין בין המקרה שגובל בעניין של מדיניות,



שהוגדר פה כל-כך יפה, לבין הבעיות המשניות שהן חשונות כשלעצמן, של התיאום בין

הביצוע בשטח, כפי שגבי שיפר הסבירה, לבין ההקצאה.

במערכת הקיימת של המחשב הכניסו מספר דברים שכדאי לדעת אותם. הכניסו את

הנושא של השוואת תקן מול דו"ח תקן מצבה, שמופעל היום. יש דו"חות מחשב שמוכנסים

ואז מתאמים. נכון שזה בדיעבד, זה לא באותו רגע, אבל בחלק מהמקרים ניתן לתקן

באותה שנת לימודים, ובוודאי לומדים מזה ומתקנים לקראת שנת הלימודים הקרובה.

ביוזמת המנכ''ל וכל המטה במינהל החינוך ובמשרד עשינו בקרה במחוזות של תקן

וכוח-אדם, במבצע משולב של כל הגורמים, כולל הפיקוח, לבדיקת החריגות בשנת

הלימודים התשמ"ו, והוסקו מסקנות ולומדים מהן לקראת שנת הלימודים התשמ"ז.

הערה אחרונה לעניין הפיקוח. בדו"ח הקודם, או לפניו, גבי שיפר עשתה בקורת

על המשרד וגם הוא נדון בוועדה זו. זה נושא כבד בפני עצמו שאפשר לדון בו.

נושא הניהול. צריך לקחת בחשבון שבמערכת היו שני קריטריונים שהיו צריכים

להגדיר את ההיקף המאושר של שעות הניהול. הקריטריון האחד והדומיננטי הוא שעות

ניהול לכתת-אם בבית-ספר, שלפי הערכתי על בסיסו נעשו כל החישובים של הבקורת. כל

כתת-אם בבית-ספר זכאית לשתי שעות ניהול. אלה הן השעות שמבטיחות את עיקר השעות

של המנהל, לפעמים גם סגניו וחברי צוות הניהול.

עם זה, במערכת היתה הוראה שהתירה להוסיף שעות ניהול לבתי-ספר המקבלים מספר

ניכר של תוספת שעות ממה שמוכר במערכת כסלים, ובעיקר סל הטיפוח שהזרים עשרות,

ובבתי-ספר מסויימים לפעמים גם מאות שעות נוספות. היתה הסכמה שאחוז מסויים מן

שעות שמגיעות מן הסלים יכול להצטרף לשעות הניהול. דברו על 5%, או אפילו עד 10%

לעתים, שמהשעות האלה אתה יכול לצרף לשעות הניהול. המבקר לא לקח את זה בחשבון

ומכאן הסטיה הגדולה יותר שבאה לביטוי בדבריו מהוראות שאנחנו עצמנו הוצאנו. עם

זה, בייחוד לנוכח הקיצוצים שחלו, אנחנו שוקלים, במסגרת נוהל שבאה לטפל בשתי

הבעיות האחרונות שנעסוק בהן - גם הנושא של שעות תפקיד וגם הנושא של שעות ניהול -

לשנות את ההוראה הקיימת וייתכן שננסה לאסור על ניצול שעות שמגיעות מסלים לנושא

ניהול בארגון בית-הספר, ונעמוד על כך שכל השעות תגענה לתלמידים ותהיינה שעות

לימוד והוראה. אבל עד עצם היום הזה, מי שהיה מעדיף לנצל חלק מן השעות הזורמות

אליו מעבר לכללי ההקצאה הרגילים לכתה, היה יכול להוסיף לניהול עד 10% מהשעות

האלה. אילו המבקר היה בודק את הדברים האלה, היה מתברר שיש חריגה די שולית בשעות

ניהול. ,

אגב, מעניין מאד שהמבקר מציין בעצמו שבבדיקה המדגמית יש הרבה בתי-ספר

שהחליטו לנצל שעות ניהול שמיועדות לכתות האם להוראה, וסך-הכל שעות הניהול במערכת

היו מתחת להיתר להעסיק לפי הקריטריון האחד של שתי שעות לכתה. המבקר לא סיכם את

זה.

אנחנו הזכרנו את זה בין ההערות, שכשרוצים מצמצמים ועוברים להוראה. אנחנו

לא צריכים להגיד את זה במפורש.

על-כל-פנים, זה מחזק את ידינו להוציא עכשיו הנחיות מתקנות שיאסרו על ניצול

חלק משעות הסלים לשעות ניהול, ובדרך זו נראה לנו שנוכל לסתום את הפרצה שהיתה,

שאם מותר עד 10%, אולי היה מישהו שכבר לקח 15%.

יכול להיות שאתם קבעתם תקן של ניהול יותר מדי גבוה בכלל, ובגלל שעות חירום

של היום אולי תתחילו לקצץ בפנים את שעות הניהול.



היו"ר אי הראל;

אדוני המבקר, אם היו מאחדים את עיריית תל-אביב עם מחוז תל-אביב, אפשר היה

להשיג קיצוץ פי כמה יותר גדול. הדבר נעשה במחוז ירושלים עם עיריית ירושלים,

והמשרד בודק עכשיו את העניין הזה.

יכול להיות שהקיצוץ היה ברשויות המקומיות.

מבקר המדינה יי טוניק;

על שעות הוראה אי-אפשר להתווכח, כי כל אחד מאתנו יגיד שכל המרבה זה משובח,

וזה ברור. מלבד זה, בשעות הוראה אי-אפשר לטשטש דברים. או שמורים או שלא מורים,

או שיש שעה עם מורה ועם תלמידים מקשיבים, או שאין. כשאתה קובע ייצור של ניהול,

אף-פעם אינך יידע אם הוא דרוש, בשביל מה הוא דרוש ובמה מילאו את הזמן. זאת

אומרת, שאם בהוראה יש לך אפשרות של פיקוח, בניהול אין לך האפשרות הזאת, וזה

משאיר הרבה מקום לחוסר תועלת. שם צריך להחזיק את זה ביד קמוצה מאד, בניגוד

להוראה, וזה מוטל כמובן לא על משרד האוצר אלא קודם-כל עליכם, כי זו בעייה

מקצועית.

יי ידלין;

בעניין שעות ניהול אני רוצה לומר שהשעות שמגיעות מסלים שונים מיועדות

להפעלת תוכניות מורכבות ומיוחדות, באשר הן צריכות לטפל בבעיות הקשות ביותר של

מערכת החינוך. לפעמים - ואנחנו יודעים את זה מכל ארגון - אין מנוס מלהשקיע איזה

שהוא מאמץ ביעול כדי לרובטיח שגם שעות ההוראות יהיו יותר אפקטיביות. אבל לנוכח

הקיצוצים, אין ספק שזה יהיה המקור שבו נכביד את עולנו, וגם ההוראות שיתוקנו

והנהלים העתידיים יתנו לזה ביטוי.

אני רוצה להעיר כעת שתי הערות בעניין שעות התפקיד. המבקר לא מיין בשעות

התפקיד את השעות שניתנו ליעוץ, ועל-ידי זה שוב נוצרה תמונה שלא מתאימה להבנת

העניין.

ז' גדיש;

היעוץ הוא עניין נפרד.

בנתונים הסטטיסטיים על היקף שעות התפקיד במערכת כללתם את נושא היעוץ בתוך

שעות התפקיד. אני אומר שאת נושא היעוץ היה ראוי לבודד, משום שבניגוד לכל

התפקידים האחרים שקיימים ושלגביהם יש בעיות, שעות היעוץ זה תפקיד לגיטימי. בעבר

ניתן יעוץ בקריטריון מחייב, כפי שניתנו שעות ניהול וחינוך, ורק לאחרונה, בגלל

הקיצוצים, השארנו למנהלי בתי-הספר ומפקחיהם, וכן לשירות הפסיכולוגי, לקבוע את

ההיקף של שעות היעוץ הדרושות בהתאם לפרופיל אוכלוסיית התלמידים. אבל הנושא הזה

הוא נושא שהלגיטימיות שלו בתוך המערכת היא כלגיטימיות של שעות ההוראה, ואנחנו לא

רואים בבית-ספר שמצא לנכון באישור המפקח והשירות הפסיכולוגי להפעיל שעות יעוץ,

כאילו ניצול לשעות תפקיד שהפסדן עולה על תועלתן.

מבקר המדינה יי טוניק;

היה יותר רצוי שתתייחס לעמוד 399 ולטענות הקשות שבו, כי מה הטעם לתת לנו

הרצאה כללית? למשל, יש שם טענה שהיעוץ הוא בעצם פונקציה של שעות הלימוד, ואתם

אישרתם את שעות היעוץ גם במקומות שבהם ביטלתם כתה זי-ח', והשעות נשארו.



יי ירלין;

המקור הראשוני של שעות היעוץ באמת נבע מהטיפול בכתות ז'-חי והפנייתן

ללימורים על-יסודיים, אבל בשנים האחרונות היעוץ מטפל בכל קשיי ההסתגלות של

התלמידים במערכת החינוך.

בעמוד 399 כתבנו: "מספר שעות היעוץ בבתי-ספר נע מ-0 עד ל-28 שעות שבועיות.

לדוגמה, בבית-ספר שבו 1,217 תלמידים ב-37 כתות אם, מהו 2 בחינוך מיוחד ו-2 כיתות

טיפוליות, הוקצו 18 ש"ש לייעוץ; 18 שעות לייעוץ הוקצו גם לבית-ספר אחר, שבו 293

תלמידים בלבד ב-14 כתות'' - זו דוגמה זועקת - "מהן 2 בחינוך המיוחד וכתה טיפולית

אחת. בבית-ספר באזור תל-אביב, שבו 717 תלמידים ב-21 כתות, מהן 3 של חינוך מיוחד

וכתה טיפולית אחת, אין כלל שעות ייעוץ; ובבית-ספר אחר באזור הדרום, שבו 782

תלמידים ב-25 כתות הוקצו 22 ש"ש לייעוץ".

המספרים האלה מראים קודם-כל שאין שיטה, ואולי גם אין פיקוח. מפני שאם

בית-ספר עם 1,217 תלמידים מקדיש 20 שעות שבועיות לייעוץ ובית-ספר עם שליש מהמספר

הזה של תלמידים משאיר 18 שעות שבועיות לייעוץ, זאת אומרת שאין קשר בין זה ובין

מספר התלמידים.

זו באמת הזדמנות להראות איך הצגה מסויימת של נתונים יכולה להיות הצגה מקרית

ושניתן להבין אותה בצורות שונות. קודם-כל אני רוצה לחזור לנקודת המוצא. אם

הבקורת רוצה להעביר את שבטה על העניין הזה, אנחנו נשקול את זה, אבל אני רוצה

שהדברים האלה יהיו ברורים.

בשנים האחרונות קבענו שאין תקן קבוע לנושא ייעוץ, כי אם ההחלטה בנושא

הייעוץ תיקבע על-ידי מנהל בית-הספר, המפקח על בית-הספר והשירות הפסיכולוגי,

שמפעיל גם פיקוח על המורים היועצים. זה אחד הנושאים שבו יש כמה מנגנונים של

אישור היקף הפיקוה, בניגוד לכל ניצול אחר של שעות. מבחינה זו הבקרה בנושא הזה

בהחלט קיימת.

איך ניתן להסביר את הנתונים? נניח שבשני בתי-הספר הראשונים הפיקוח והשירות

הפסיכולוגי קבעו שהייעוץ חייב להיות מכוון בעיקרו לכתות חינוך מיוחד ולכתה

טיפולית, כי אז ההיקף של הטיפול בילדים החריגים בשני בתי-הספר הוא דומה. אם

תיקח בחשבון שבית-הספר שכלל כתות של חינוך מיוחד ובו 1,217 תלמידים, הוא בית-ספר

מבוסס, ובית-הספר שיש בו רק 293 תלמידים הוא בית-ספר טעון טיפוח שיש בו בעיות

הסתגלות גם לילדים -

מר ידלין, מה שאתה אומר יכול להיות, אבל מוטב היה אילו היית אומר שזה כך,

ואת זה אינך אומר. אתה בעצם אומר שהמבקר טעה, וזה יכול להיות. למה? המבקר לקח

כנתון בסיסי את מספר התלמידים בכללו, ואילו לצורך ייעוץ צריך לקחת כבסיס את מספר

הילדים החריגים, ואת זה המבקר לא עשה.

במקרה הזה.

מה שאתה אומר מתקבל על הדעת, אבל אם נתנו את המספרים האלה, מוטב שתבדוק את

אותם בתי-הספר ואת מה שאתה אומר כהשערה תגיד לנו כעובדה. מלבד זה, תשים לב

בדיוק למה שכתוב.

אני רוצה לעשות עוד השערה אחת לגבי בית-ספר שיש בו כתות של חינוך מיוחד

וכתה טיפולית ואין שם שעות ייעוץ בכלל.

מבקר המדינה יי טוניק;

כשאנחנו כתבנו שאין שעות ייעוץ, כתבנו זאת כבקורת למה אין.

יי ידלין;

אני לא ליוויתי את הכנת הבקורת. אני מוניתי לתפקידי הנוכחי לפני חודש .

מבקר המדינה יי טוניק;

אס כך, אתה עושה את זה מצויין.

יי ידלין;

אינני יודע אם כאשר המבקר כתב מה שכתב הוא נתן לנו את שמות בתי-הספר.

זי גדיש;

הוא נתן.

אני אבדוק עם האנשים אם להשערות יש בסיס במציאות או שמא יש פה דבר שטעון

תיקון. אני מקווה ששתי האפשרויות קיימות.

אני רוצה להתייחס לאמירה שאין בכלל שעות ייעוץ, משום שזאת הבקורת הקשה

ביותר. בעניין הזה יכולים להיות שני גורמים: 1. וזה יכול לקרות, שבמקום מסויים,

למרות המאמצים של המשרד, אין יועץ מוסמך שאנחנו יכולים להכניס אותו לעבודה, ואני

אומר שיש לנו בעיות בנושא הזה גם עם מורים יועצים וגם עם פסיכולוגים. יכול

להיות שבשנה נתונה נחסכו מבית-ספר יועצים שפועלים בתוכו. עם זה, אין לי כל ספק

שאם היו שם 3 כתות טיפוליות, התלמידים קבלו טיפול ייעוצי-פסיכולוגי חוץ בית-ספרי

דרך התחנה של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי קול המשרד, ושם בית-הספר קיבל שירותים

מגורם חיצוני.

אנחנו מחשיבים מאד את נושא הייעוץ ונעשה כל מה שניתן כדי שמי שנזקק לייעוץ

יזכה בו.

אני מתנצל על האיחור. אני חושב שהדין ודברים בשאלה אם כן נתנו שעות או לא

נתנו שעות, ולמי, הוא משני לנושא מערכת החינוך. אני חושב שהיינו צריכים - ואני

מקווה שנגיע לזה בדרך כלשהי - שמבקר המדינה יפרוס כאן את משרד החינוך וישאל מדוע

חלק מהילדים לא לומדים, או לא מקבלים את מה שהם צריכים לדעת. 6% מהתלמידים

בכתות גי לא יודעים חשבון, ו-22% מהתלמידים, בסקר שנערך לפני שנתיים, לא רובינו

את הנקרא. אלה נזקים מצטברים על החברה ואנחנו יודעים איזה מערכת צריך להקים

בשבילם וכמה היא עולה. שמשרד החינוך יבוא הנה ויסביר מדוע אי-אפשר ללמד 40

ילדים בכתה אי או בי לקרוא ולכתוב. כי הם לא ידעו יותר טוב בכתה די אם הם לא

יבינו את הנקרא בכתה גי, ואז צריך מערכת ללימוד מיוחד ויועצים מיוחדים, ולמעשה

יצרנו פער בחברה של יודעים ולא-יודעים.



אני מסתובב די הרבה בבתי-ספר. אני כבר לא מדבר על חינוך ציוני-לאומי, אלא

על ההשכלה הבסיסית. שמשרד החינוך יסביר לנו מה הוא עושה כדי שזה לא יקרה בעוד

שנה, או להוריד את האחוזים האלה לאפס, כפי שזה צריך להיות במדינה "נאורה" כמו

שלנו.

הבעייה היא לא של שעות. הבעייה היא מדוע לא מסוגלים לתת לילדים את ההשכלה

הבסיסית כדי שלא יהיו לנו אנאלפאביתים בני 18. על משרד החינוך להסביר לנו איך

הוא מתגבר על בעיות כאלה.

חבר-הכנסת איתן, הוועדה הזו הולכת לפי דו"ח המבקר.

אני לא הולך לפי הדו"ח של המבקר. יש בעי יה במערכת החינוך. אינני פוסל את

הדיון הזה, אני אומר שהוא משני בחשיבותו לבעייה האמיתית במשרד החינוך. לא שמת

לב שאמרתי בתחילת דברי שצריך להביא הנה את אנשי משרד החינוך, לשטוח בפניהם את

הבעייה ולבדוק את הדברים החשובים באמת לחברה העתידית בעוד 20 שנה.

מבקר המדינה יי טוניק;

אני בוודאי אשמח לדיון כזה פה, כי הוא כבר התחיל בעצם על-סמך דו"ח 35,

שהשתתף בו גם פרופ' אביצור ממשרד החינוך. אנחנו לא צריכים לחפש תירוץ כדי לדון

בנושא הזה. אבל אם מחפשים בסיס, יש דו"ח, ואני אשמח מאד אם נעמיק את הדיון על

הנושא העיקרי הזה. גם אני מסכים שזה נושא עיקרי, כי בסופו של דבר כל התכלית של

החינוך היא זאת שאתה מתייחס אליה. מערכת החינוך קיימת כדי שידעו חשבון וידעו

לקרוא ולכתוב.

אדוני המבקר, אני מציע שנמצא את הדרך, באמצעות אחד הפרקים שבדו"ח, לדון על

הנושא הזה. בשבוע הבא נדון במתן תמיכות ייחודיות ולא בספרי לימוד, כי משה גלבוע

חולה ולא יוכל להשתתף. אגב, ספרי לימוד הוא נושא שסביבו אנחנו יכולים לקיים את

הדיון. אם נראה שאנחנו רוצים לקבל עוד הסברים לגבי הפרק הזה, נבקש גם אותם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00



ניצול תקן שעות הוראה בחינוך היסודי

1 מערכת החינוך בנויה על חלוקה מיטבית של שעות הוראה בכל מקצוע

שאותו הוחלט להורות על פי צרכיה של כל כיתה. למיכסת שעות

ההוראה נוספות לשעות תגבור תלמידים טעוני טיפוח, על פי אמו

מידה קבועות, שעות לחינוך כיתה ושעות לניהול בית הספר, במשך

השני גיבש המשרד תקן לשעות שבועיות לכיתה על פי הצרכים

ובהתחשב באפשרויות התקציביות. בשנת הכספים 1980 החל משרד האוצר

להגדיר את ההוצאה לשכר מורי במונחים של שעות הוראה שבועיות

(ש"ש), ואלה תורגמו למונחים כספיים. באותה שנה צויינו לראשונה

בחוק התקציב מספר שעות ההוראה השבועיות, שרשאי המשרד להפעיל.

2 ההוצאה על שכר מורים בחינוך היסודי בלבד (רגיל ומיוחד) מהווה

כשליש מתקציב המשרד. בשנת הכספים 1985 תוקצבו לסעיף זה 219,192

מליון שקל. במונחים של משרות, המדובר ביותר מ-43,000 משרות

הוראה בכ-1,600 מוסדות חינוך, שבהם כ 21,500 כיתות ויותר מ

604,000 תלמידים.

3 משנת הלימודים התשמ"ב ואילך ננקטה שיטה חדשה להקצאת שעות הוראה

למערכת שעיקריה הם א. ביזור סמכות ההחלטה על יעוד השעות לרמת

מנהל בית הספר; עם זאת חלות על המנהל מגבלות אחרות, הן

פדגוגיות והן מינהליות ב. פישוט הקריטריונים המזכים את ביוג

הספר בשעות.

4 המשרד מקצה לכל מחוז את סך כל שעות ההוראה המגיעות לו ועל

המחוז להקצות את תקן הש''ש לבתי ספר בתחומו על פי מספר הכיתות

בכל בית ספר. שעות נוספות מוקצות בעבור תגבור ההוראה לתלמידים

ל1עוני טיפוח, על פי מרר טיפוח.

תקן השעות הבסיסי לכיתה (בכיתה לה 15 תלמידים לפחות) הוא 33

ש"ש בממוצע. חלק הארי של השעות מנוצלות להוראת המקצועות

השונים, והאחרות הן שעות ניהול ושעות חינוך. שעות הניהול

מוקצות למנהל בית הספר אל לצוות ניהול לצורך מילוי תפקידי

הניהול והמינהל בבית ו-וספר, ואילו שעות החינוך מוקצות למחנך

כיתה, לשם הכנת העבודה החינוכית בעבור כיתתו. הקצאת שעות

הניהול ושעות החינוך מעוגנת בהסכמי עבודה ובטבלאות של המחלקה

6 שתי שעות לניהול לכל כיתה עד ל-20 כיתות? במוסדות, שבהם מספר

הכיתות גדול יותר נקבע מספר מדויק של שעות לניהול על-פי מספר

הכיתות. בעקבות דו''ח הוועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע

ההוראה (להלן - דו''ח עציוני ) נחתמו הסכמים קיבוציים שקבעו או1

מספר השעות שיקבל מחנך כיתה לשם הכנת העבודה החינוכית. לפי

הסכמים אלה תוגדל מיכסת שעות חינוך בהדרגה משתי שעות לשלוש

בשבוע.

7 מכסת שעות התקן שנקבעה למחוזות - כ~ 612,000 ש"ש בשנת התשמ"ה,

כוללות 2 ש"ש לכיתה לפעולות שונות, שאותן רשאי המחוז לחלק על

פי קריטריונים שהוא קובע. נוסף על כך מוקצות ישירות לבתי ו-וספר

סל טיפוח, (על פי קריטריונים סוציו-

אקונומיים), בסה"כ ניתנו לכל המחוזות במסגרת סל הטיפוח כ-

40,000 ש"ש; במסגרת קופת המזכירות הפידגוגיות (המזה"פ) ליוזמות

וחידושים פדגוגיים הוקצו בהתשמ"ה כ-9,200 ש"ש בסה"כ; לבתי ספר



הנמצאים במכונות שיקום ובמסגרת פרויקט הרווחה ניתנו בסך הכל כ-

11,000 ש"ש.

8 - בחודשים מארס - יולי 1985 ברק משרר מבקר המרינה את ניצול תקן

שעות ההוראה השבועיות בבתי ספר יסודיים בחינוך הרגיל. נברק

מידגם של 30 בתי ספר בחמישה מחוזות: המירגם נבחר מבין בתי ספר

במרכזי אוכלוסייה גרולים, ותוך התחשבות ביחס המספרי שבין בתי

ספר ממלכתיים לממלכתיים רתיים.

תיקצוב תקן שעות הוראה

9 בדיונים, שנערכו בהתחלת 1984, בין המשרד לבין משרד האוצר נקבע,

כי על המשרד לקצץ 60,000 ש"ש משעות ההוראה של מערכת החינוך

כולה בשנת הלימודים התשמ"ה. קיצוץ זה מהווה כ-35% מתקן השעות,

שתוקצב לשנת התשמ'יד. לאחר משא ומתן נוסף הוחזרו 10,000 ש"ש

(מהן כ-8,000 ש"ש לחינוך היסודי): זאת בתנאי שהן יוקצו רק

לכיסוי זכויות פרופסיונליות של מורים, שנותרו עודפים במערכת

כתוצאה מהקיצוץ בו1קן השעות (להלן - שעות עודפות). המדובר

במורים, שלא נותרה להם תעסוקה (מלאה או חלקית) בעקבות הקיצוץ,

אך היה צורך לשלם את שכרם, כיוון שלא ניתן היה לפטרם בהתשמ"ה.

רשימה שמית של מורים עודפים הגיש המשרד לאגף התקציבים. הכוונה

היתה שתקן השעות של המורים שהופיעו ברשימה זו יבוטל בהדרגה עד

לסוף שנת הלימודים התשמ''ה, או שי יספו; בתקן השעות של המשרד. לפי

הסברי המשרד לא היתה כוונה לקצץ בתקן דווקא על ידי פיטודי כל

המודים ברשימת העודפים, אלא לחפש במהלך שנת התשמ"ה פתרונות

יעילים לבעיית השעות העודפות, ואם לא ימצא פתרון חלופי, יהיו

אמנם המורים העודפים מועמדים לפיטורין. מנהל אגף כוח אדם

בהוראה שבמשרד, אישר העסקת המורים בשעות עודפות בהיקף של כ-

13,000 ש''ש, כלומר יותר ממספר ש"ש שהיקצה האוצר למטרה זו.

האישור נעשה על פי רשימות מורים, שהגישו לו המחוזות.

10 בהנחיות של המשרד למחוזות ממארס 1984, כחודש לאחר הדיונים עם

משרד האוצר, פורטו העקרונות להקצאת התקן; התקן לשנת ו-ותשמ"ה

מבוסס על תקן התשמ''ד בתוספת גידול טבעי, ובהפחתת כיתות,

שיבוטלו כתוצאה מפעולות וויסות ואיכלוס. ממיכסת השעות שתועמד

לרשות כל מחוז תופחת מיכסה כוללת של ש"ש בשיעור של 3.5%?

ההנחיה האמורה שונתה בעקבות הסכם בין המשרד לבין ארגוני המורים

ובשלב ההקצאה למחוזות קוצצו כ-3% בלבד משעות התקן. נוסף על

ההקצאה של משרד האוצר היקצה המשרד מיכסה של 17,800 שעות תקן

לחינוך היסודי ולחטיבות הביניים. על כך עוד נוספה, בעיקר

בחינוך היסודי, חריגה בתהליך הביצוע, כך, שלגבי החינוך היסודי,

בהשוואה לשנת התשמ''ד, לא בוצע למעשה קיצוץ בשעות תקן.



11 להלן טבלה המפרטת או1 ההקצאה והביצוע של שעות תקן לחינוך היסודי

הרגיל בלבו- בשנים התשמ''ד והתשמ"ה. הנתונים על הביצוע נלקחו

ועובדו, על ידי משרד מבקד המדינה, מתוך קובץ משכודות המורים של

המשרד. למשרד אין נתונים מדויקים על היקף ביצוען של שעות התקן,

ונתונים בדבר תשלום המשכורות, למרות הקושי בעיבודם, מהווים

מקור יחיד למידע בעניין זה.

התשמ''ה התשמ"ד

תיקצוב האוצר 686,660 715,660

+ש''ש עודפות 8,000

694,660

ו-וקצאת המשרד

למחוזות 694,937

+ ש''ש עודפות 11,284

706,221

חריגה בהקצאת

המשרד 11,561 (1.66%)

ביצוע בפועל 728,833 727,660

חריגה בביצוע

לעומת הקצאת המשרד 22,612(3.26%)

סה''כ חריגה 34,173 (4.92) 12,000

לעומת הקצאת האוצר

12 מן הטבלה עולה, שהמשרד חרג בשליש ויותר מהשעות העודפות שהוקצו

לחינוך היסודי, ובסך הכל חרג המשרד, בשלב ההקצאה למחוזות ב-

1.66% מהקצאת משרד האוצר לחינוך היסודי הרגיל. חריגה נוסעת

בשיעור של 3.26% נוצרה על ידי המחוזות במהלך ביצוע, במשך שנת

הלימודים. ביחס להקצאת האוצר חרג המשרד בסך הכל בשיעור של

4.92%.

13 בדיקת המקורות לחריגה זו העלתה, שאין תיאום בין מערכות המידע

העומדות לרשות המשרד, מערכת הקצאת שעות התקן מחר ומערכת תשלום

משכורות המורים מאידך, בהעדר תיאום זה אין אפשרות לפיקוח צמוד

על ביצוע תקן הש''ש על ידי המחוזות.

14 המשימה של מעקב צמוד אחר אפשרויות החריגה מהתקן עד רמת בית

הספר, אינה פשוטה כלל, אך אם ברצונו שלהמשרד להבטיח, שהדרישה

לקיצוצים תבוצע הלכה למעשה, עליו למצוא דרך יעילה לתיאום בין

מערכות המידע שלו ולפיקוח הדוק יותר על ביצוע התקן.

הקצאת תקן ש"ש לבתי הספר על ידי המחוז

15 משיחות שקיים משרד מבקר המדינה ב-30 בתי ספר, עולה, שהצורך

לתאם בין המחויבויות הפרופסיונאליות של המשרד כלפי צוות

המורים, דהיינו, אי היכולת לקצץ בהיקף המשרה של מורה ותיק מחר,

ומיגבלות תקן השעות, כפי שפורטו לעיל, מאידך, הביאו לכך שמרבית

המחוזות התייחסו להיקף המחויבות הפרופסיונאלית (סך כל היקף



משרות המורים בכל מוסך) כבסיס להקצאת התקן. בעזרת המפקחים,

נאספו הנתונים על סך כל המחויבויות הפרופסיונליות כלפי המורים

בכל בית ספר והיקף השעות השבועיות שהתקבל היווה את הנתון

הבסיסי להקצאה, בעקבות זאת ובהתאם למצאי המורים בבית הספר

נבנתה מערכת השעות, כאשר בתי הספר הביאו בחשבון, במידת האפשר,

את הקריטריונים להקצאת התקן והמלצות המזה"פ לגבי מערכת שעות

מיטבית.

16 במקרים שתקן ש''ש שהגיע לבית הספר היה קטן מהיקף המחויבות

הפרופסיונאלית ננקטה אחת האפשרויות דלהלן: ויסות מורים, בררן-

כלל בתוך איזור פיקוח של מפקח אחר, בין בתי ספר שבהם נוצר עודף

מורים לבין בתי ספר שבהם נותרו שעות תקן וחסרו מורים. פעולה

זו, למרות יעילותה-, נתקלה לא פעם בהתנגדות המורים. לדברי

המפקחים קשה מאד להעביר מורה מבית ספר אחד למישנהו, בעיקר אם

המורה בעל ותק בבית ספרו. אפשרות שניה - מילוי ו-וחסר בשעות תקן,

בשעות עורפות מרכזיות (כנ''ל) או בכאלו שניתנו מתוך סל המחוז

לשם השלמת משרות.

17 חלק מבתי הספר חילקו את עודף שעות המחויבות הפרופסיונאלית בין

מספר גדול של מורים, כאשר נוצר צורן- להשלים מישרתו של כל מורה

כזה במספר קטן של שעות. לדוגמה: מורה שהמחויבות כלפיו היתה

בהיקף של 30 ש"ש קיבל 24 ש"ש מתוך תקן השעות ועור 6 ש"ש השלמת

משרה מתוך מאגר השעות העודפות. מורה כזה לא ניתן לפטר, כיוון

שפיטורי מורים אפשריים רק לגבי כל היקף מישרתם. בתי ספר אחרים

בחרו מורה אחד או יותר, בדרך כלל בעלי ותק וקבועים במערכת, שלא

ניתן היה לפטרם, ואת מלוא מישרו1ם של מורים אלה היקצו מתוך מאגר

השעות העודפות ולא מתוך תקן השעות. בדרך זו הגדילו בפועל את

שעות התקן של בית הספר.

18 כל השעות העודפות בבתי הספר שנבדקו שובצו במערכת הלימודים של

בית הספר והן למעשה שעות תקן לכל דבר. המורים, שחלק ממישרתם או

מלוא מישרתם היא בשעות עודפות, אינם דווקא אלה המועמדים

לפיטורין או לוויסות בין בתי ספר אוזרים. בדיקה במחוזות העלתה,

כי השעות שהוקצו לכיסוי המחויבויות הפרופסיונאליות בחינוך

היסודי, מתון כוונה שניתן יהיה אולי לקצצן בשנת הלימודים הבאה,

היוו ברובן שעות תקן לכל דבר. מורים שמישרתם הושלמה לא תמיד

היו מודעים לכך, ושיטת ההקצאה, שבה נהגו המחוזות בשנת התשמ"ה,

לא הבטיחה שקיצוץ מספר השעות בהתשמ'ו יוכל להתחיל מן השעות

העודפות.

19 מבדיקה במחוזות ובבתי הספר עולה, שהצמדת השעות העודפות למורים

מסוימים לא סייעה לתהליך הקיצוץ בשעות התקן. המשרר הסביר כי

הדבר סייע באיתור השעות, שהמערכת אינה זקוקה להן לצורך תיפקודה

התקין, עוד הסביר, כי במאי 1985, משהוחלט על פיטורי מורים בשל

קיצוצים בתקציב, הוא מפעיל שיקולים שונים בבחירת המפוטרים,

שאינם קשורים להיותם עודפים במערכת אם לאו.

חלוקת שעות תקן לכיתות

חלוקת שעות תקן לכיתות

20 כדי לקבל תמונה שלימה, ככל שניתן, על מערכת השעות בבתי הספר

היסודיים, ובמטרה לברר האמנם נתון בית הספר במצוקה של שעות

הוראה, שעלולה לפו;וע באיכות ההוראה ובתכניה ,אסף משרד מבקר

המדינה נתונים על מספר התלמידים בכיתה לעומת תקן השעות שהיקצה



המשרד; וכן על מקורות נוספים לשעות תקן העומרים לרשות בתי

הספר, ותורמים להארכת יום הלימודים.

24 מספר התלמידים הממוצע בכיתה נע מ-38.7 באחר מבתי הספר במחוז

ירושלים ל-15.2 באחד מבתי הספר במחוז תל-אביב. באחד מבתי הספר

במחוז חיפה היה הממוצע הגבוה ביותר 35.8% ובמחוזות האחרים לא

עלה המספר הממוצע בכיתה על 34.4 תלמידים. קשיים באיחור כיתות

או בתי ספר קטנים, (וויסות כיתות) היו בעיקר במחוז תל-אביב,

שאוכלוסייתו התדלדלה בשנים האחרונות, גם במחוז הדרום נמצאו בתי

ספר שבהם ממוצע נמוך של פחות מ-23 תלמידים לכיתה. (nהנתונים

שנאספו עולה, שבמרבית המחוזות אין בכיתות איכלוס יתר.

22 כן נמצא, שהמקורות השונים לשעות תקן העומדים לרשות בתי הספר

מבטיחים מספר סביר של שעות שבועיות לכל כיתה, תוך התחשבות

בצרכים המיוחדים של התלמידים.

ניצול תקן שעות ההוראה בבית הספר

23 תקן שעות ההוראה השבועיות בבית ספר יסודי רגיל מחולק, כאמור,

להוראה בפועל, לניהול, לחינוך ולשעות תפקיר אחרות. בענייו

חלוקת שעות ההוראה בפועל כפוף מנהל בית הספר להנחיות ולהמלצות

של המזכירות הפדגוגית. הנחיה עיקרית קובעת, שאין לשלוח תלמידים

לביתם לפני השעה 12.00. הנחיה אחרת קובעת, שהקצאת התקן צריכה

להבטיח מינימום שעות, אינו כולל שעות ניהול וחינוך, שנע מ-24

ש''ש לכיתות א' עד ל-35 שיש לכיתות חי. כמו כן קיימות המלצות

כלליות לגבי שעות ההוראה במקצועות שונים. אולם, בתחום זה יש

למנהל בית ספר אוטונומיה רחבה למדי בבחירת מקצועות הלימוד.

משרד מבקר המדינה לא בדק את פרטי חלוקת שעות ההוראה בפועל בבתי

הספר שבמידגם בשל אופיו הפדגוגי המובהק של שיקול הדעת בתחום

זה. הבדיקה התמקדה בבירור היחס שבין שעות אלו לבין שעות התקן

שאינן מנוצלות להוראה בפועל, ובבחינת אופן הניצול של שעות התקן

האחרות.

24 בבתי הספר שבמדגם מהוות שעות ההוראה בפועל בין 80% ל-89%

ממספרן הכולל של שעות התקן, שהוקצו לבית ו-1ספר על ידי מחוזות

המשרד בממוצע מהוות שעות ההוראה בפועל 84.1 xמסך שעות התקן.

יותר מ-15% משעות התקן מוקצות לצורכי ניהול, חינוך, ייעוץ

ושעות תפקיד אחרות.

שעות ניהול

שעות ניהול

25 הועלה כי 14 מבין 30 בתי הספר שנבדקו, חרגו מהיקף שעות הניהול

אשר להן היו זכאי ים על פי טבלת המחלקה לארגון מוסדות חינוך.

היקף החריגה נע בין-1 ל-11 ש"ש לבית ספר.

26 הביקורת העלתה שבמידגם של 30 בתי ספר קיימת חריגה של יותר משתי

משרות הוראה בשעות ניהול. בכל אותם בתי ספר מועסקים המנהלים

ביותר ממישרה מלאה. צימצום החריגה לא היה איפא בהכרח פוגע

בהיקף המלא של משרת המנוולים. בהנחה שהדברים האמורים תקפים לגבי

כלל בתי הספר בחינוך חיסודי, הרי שהיקף החריגה בשעות הניהול

מגיע ל-2,000 ש''ש בקירוב, שהן כ-130 מישרות.



שעות חינוך

27 בדו"ח עציוני ובהסכמים הקיבוציים אינה נזכרת תוספת שעות חינוך

למורים טיפוליים, המלמדים בכיתות טיפוליות פתוחות. נמצא שהקצאת

שעות החינוך תואמת את הנאמר בהסכמים הקיבוציים; אולם, במרבית

בתי הספר הוקצו שעות חינוך, אשר נקראו לעתים שעות רישום,

למורות שלימדו בכיתות טיפוליות. רק בבתי ספר בודדים הוקדשו כל

שעות המשרה של המורים בכיתות הטיפוליות להוראה בפועל.

28 המשרד אישר, שכיתה טיפולית אינה זכאית לשעות חינוך. לדעת

הביקורת על המשרד לפעול לביצוע הנחיה זו.

שעות הי יעוץ

29 בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי 1984, נאמר, ''מנהל בית הספר יקבע

את מיכסת שעות הייעוץ שהוא זקוק להן בהתאם לצורכי בית הספר

ובהתאם לרמת אוכלוסייתו, תוך שמירה על פעולות הייעוץ של בית

הספר''. בהנחיות למנהלי המחוזות לקראת שנת הלימודים התשמ''ה

נאמר, כי ''השעות לייעוץ יינתנו מתוך מאגרי השעות של התקן

המאושר. בבית הספר יועסק מורה-יועץ רק מי שעונה לקריטריונים,

שפורסמו בחוזרי מנכ"ל''. בריקת חוזרי המנכ"ל, שדנו בעניין זה

החל בשנת 1981, וכן ההסכם הקיבוצי בעקבות דו''ח עציוני העלתה,

כי ו-והנחיות הקיימות אין בהם כדי להגדיר בצורה ברורה את

הקריטריונים לקביעת שעות ייעוץ. למעשה נתונה ההחלטה בעניין זה

בידי המנהלים.

30 משיחות עם מנהלי בתי ספר עולה, כי הצורך בשעות ייעוץ קשור

בעיקרו במספר התלמירים בכיתות של חינוך מיוחד או בכיתות

טיפוליות.

31 הפקרת האחריות הבלעדית בתחום זה בידי מנהל בית הספר תרמה

לגיוון הניכר בהקצאת שעות ייעוץ בבתי הספר שנבדקו.

32 מספר שעות הייעוץ בבתי ספר נע מ-0 עד ל 28 שעות שבועיות.

לדוגמה, בבית ספר שבו 1,217 תלמידים ב-37 כיתות אם, מהן 2

בחינוך מיוחר ו-2 כיתות טיפוליות, הוקצו 18 ש''ש לייעוץ; 18

שעות לייעוץ הוקצו גם לבית ספר אחר, שבו 293 תלמידים בלבד ב-14

כתות, מהן 2 בחינוך המיוחד וכיתה טיפולית אחת. בבית ספר באיזור

תל-אביב, שבו 717 תלמידים ב-21 כיתות, מהן 3 של חינוך מיוחד

וכיתה טיפולית אחת, אין כלל שעות ייעוץ, ובבית ספר אחר, באיזור

הדרום, שבו 782 תלמידים ב-25 כתות (א'-ח') וכיתה טיפולית אחת

(ללא כיתות של חינוך מיוחד) הוקצו 22 ש"ש לייעוץ.

שעות תפקיד אחרות

33 בבית ספר יש תפקידים מספר מלבד תפקיד המנהל, סגן המנהל והמורה

המחנך. תפקישים אלה מגוונים וחלקם שונים בהתאם לאופי המוסד,

הזרם שאליו הוא משתייך והערכים החינוכיים, שמנהל בית הספר בוחר

להדגיש. דו''ח עציוני ובעקבותיו גם ההסכם הקיבוצי התייחס אל

מרבית התפקידים. בנספח בי להסכם קיבוצי מיוחד מנובמבר 1983

נאמר, "החל מ-1.11.1983 יחושבו הו;מולים המפורטים ברשימה שבסעיף

2 כאחוז מהמשכורת המשולבת של עובד ההוראה הזכאי לגמול לפי



דרגתו וויתקן בהוראה". ברשימה האמורה מפורטים התפקידים המזכים

את המורה העוסק בהם בגמול וכן שיעור הגמול הכספי (באחוזים)

מחוך המשכורת. התפקידים הנקובים ברשימה הם: ריכוז מעברה/מרכזיה

פידגוגית; ריכוז מקצוע; השגחה על פנימיה; מורה יועץ; אחראי על

ביטחון; עוזר לאחראי על ביטחון בפנימיה; אימון למורה מאמן או

לגננת מאמנת; חינוך כיתה; ריכוז הדרכה,ריכוז לימודים והדרכת

תלמידי סמינר; מורה חונך; ריכוז חינוך-חברתי; ריכוז

שיכבה/מסלול/מגמה/חטיבת כיתות; וריכוז טכני במפתנים.

34 בהערות לרשימה האמורה מצויינים קריטריונים שעל פיהם רשאי בית

הספר למנות את בעלי התפקיד, כגון מספר הכיתות, מספר שעות

ההוראה במקצוע, שמנהל בית הספר מעוניין למנות לו מרכז, וכן ותק

המורה המועמד לתפקיד. כמו כן קובע הנספח שמנהל בית הספר וסגנו

אינם רשאים לשמש בכל תפקיד נוסף מלבד חינוך כיתה, ואחראי על

ביטחון לגבי סגן. מורה בעל תפקיד רשאי לחנך כיתה, אן לא לשמש

בתפקיד נוסף ו-ומזכה בגמול. בית ספר רשאי למנות ארבעה בעלי

תפקידים (מרכז שיכבה, מרכז מקצוע, אחראי על חינוך חברתי, ומרכז

מעבדה/מרכזיה פדגוגית), והוא חייב למנות אחראי על ביטחון. יעו

להרגיש, שבסעיפים אלה דן ההסכם הקיבוצי בגמול הכספי, המחושב

כחלק מן המשכורת, בעבור תפקיד ולא בשעות תקן למילוי תפקידים.

35 אשר לשעות למילוי ו1פקידים נאמר בסעיף 10 בהסכם הקיבוצי, כי

"ועדה משותפת לצדדים תקבע עד 1.4.1984 הקצאת שעות למילוי

ו1פקידים במערכת החינוך במסגרת של 16,000 שעות שבועיות''. מתון

שעות אלו תוכנן להקצות 5,333 שעות החל מ - 1.9.84. אולם,

בעקבות הקיצוצים בתקציב הוחלט לדחות את ביצוע הסעיף הזה בשנה,

ולאחרונה הוחלט שוב לדחותו. ואמנם בשנת התשמ'יה לא הוקצו שעות

אלו למערכת.

36 כלומר, על פי ההסכם הקיבוצי והנחיות מינהל החינוך אין הקצאה של

שעות למילוי תפקידים מתוך תקן השעות השבועיות של בית הספר. יחד

עם זאת, בשל הסכמים קוומים זכאי האחראי לחינוך חברתי בבית ספר

לחצי שעה שבועית נוסף לגמול.

37 בבדיקת המדגם התברר, שלמרות שו-ומשרד ו'וחליט, בשל הקיצוצים, שלא

להקצות אף שעה למילוי התפקידים האמורים ולפצות את ממלאי

התפקידים בתשלום הגמול בלבד, הרי כמעט כל בתי הספר שבמידגם לא

הסתפקו בתשלום הגמול לממלאי התפקידים, אלא היקצו שעות מתוך

התקן למילוי התפקידים הללו ותפקידים נוספים. נמצאו בתי ספר

שהיקצו עד 7% משעות התקן השבועיות למורים בעבור תפקידים.

התפקידים, נוסף לאלה שברשימה-, כוללים קישוט קירות בית הספר -

בדרך כלל שתי ש"ש למורה לציור/אמנות; שתי ש''ש לכל מורה המלווה

את כיתתו היוצאת ללימודי חקלאות בחווה חקלאית; 2 עד - 12 ש"ש

לליווי טיולים ולהכנתם; 4 עד 19 ש''ש לארגון מועצת התלמידים על

ועדותיה; שעה - שעתיים שבועיות להכנת עלון בית הספר, טיפוח

מקהלה, ארגון ספרייה (אינו כולל קריאה מונחית לתלמידים), ארגון

ביטחון בית הספר, ארגון הפסקה פעילה וכן תפקידים שונים

ומגוונים, כולם מזכים בשעות תפקיד, שנלקחו מן ו-ותקן הכולל של

שעות ההוראה בבית הספר. נמצאו גם בתי ספר בוררים, שבהם מילאו

תפקידים אלה או חלקם, מספר מורים בהתנדבות או במסגרת "שעות

השהייה" שלהם. בחלק ניכר מבתי ספר קיבלו מורים גם שעות וגם

גמול בעבור אותו תפקיד, כאשר הטענה, שנשמעה לעתים תכופות היתה,

שהגמול אינו עומד בשום יחס למאמץ שמשקיע המורה במילוי תפקידו.



30 להלן טבלה המפרטת את שעות התפקיד מתוך שעות התקן בבתי הספר

ש''ש אחרות

(באחוזים)�
מתוכן שעות

תפקיד אחרות�
ס"כ תקן�
מספר

בתה"0�
המחוז�
�
2.8

3.0

2.6

2.9

2.8�
124

123

189

103

101�
4,469

4,012

7,145

3,480

3,783�
5

6

9

5

5�
י רושלים

חיפה

מרכז

תל-אביב

דרום�
�
2.8�
640�
22,889�
�
�
�




39 מן ו-וטבלה עולה, כי בניגוד למדיניות המשרד הוקצו ב-30 בתי הספר

שנבדקו 640 ש"ש למילוי תפקידים, שבעבורם היה על המורים לקבל

גמול כספי בלבד. בהנחה שנתונים אלה תקפים לגבי כלל מערכת

החינוך היסודי, הרי שאי ביצוע המדיניות המוצהרת מתבטא בכ-

20,500 ש"ש, שהוקצו למילוי תפקידים ולא להוראה בפועל. יצוין,

שמספר השעות המירבי שהוקצה למטרה זו על פי ההסכמים הקיבוציים,

ושאת ביצועם הוחלט לדחות, היה 16,000 לכל המערכת.

40 לדעת הביקורת, על המשרד לפעול באופן נמרץ וללא דיחוי כדי

לו-ותוות דפוסים שיבטיחו פיקוח על הקצאת השעות ועל ניצולן,

במיוחד עליו לפעול לביטול החריגות משעות התפקיד לסוגיהן ומשעות

הניהול. מדובר אמנם במשימה לא קלה, אולם פעולה זו עשויה לתרום

רבות לחסכון במערכת בלא שהדבר יפגע בתלמידים, ותוך פגיעה

מזערית בלבד במורים.