הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 119

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, אי באדר אי התשמ"ו - 10 בפברואר 1986, בשעה 10.00

נכחו;

היו"ר די ליבאי

אי הראל

י' צבן

מבקר-המדינה יי טוניק

ר' קודלר - משרד מבקר המדינה

שי לביא - " " "

עי ברלינסקי - מנהל אגף הפיקוח הכללי, משרד הכלכלה והתכנון

י' זלצר - משרד הכלכלה והתכנון

די אדמון - פרסום 'אדמון'

בי פרידנר

ר' בלומרוזן

ס ד ר - ה י ו ם: סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדוח 35 של מבקר המדינה -

המשך הדיון.



היו"ר די ליבאי;

אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

סיכומיה והצעותיה של הוועדה לדוח 35 של מבקרי המדינה - המשך הדיון

משרד התיירות - עידוד תיירות פנים

היו"ר די ליבאי;

סיימנו את הדיון בפרק הזה. הנוסח המתוקן לפנינו, אבל בסייג אחד. החלטנו

שבמסקנות הוועדה יצויין שהביקורת עוסקת במשרד פרסום פרטי שהוא תאגיד שאחד

משותפיו הוא מר דוד אדמון, שהוא חבר פעיל במפלגה עמה נמנה שר התיירות. בשל

ההחלטה לציין עובדה זו במפורש הצעתי, שלא נסיים סופית את הפרק הזה עד-אשר ניתן

הזדמנות למר דוד אדמון להסביר את הדברים מנקודת מבטו. אני מציע שמר אדמון יקרא

את טיוטת המסקנות בעניין 'עידוד תיירות פנים' ויעיר את הערותיו. אחר-כך חברי

הוועדה ידונו בנושא בינם לבין עצמם.

די אדמון;

"משרד הפרסום הפרטי שבו מדובר הוא תאגיד שאוזד משותפיו הוא מר

דוד אדמון, שהוא חבר פעיל במפלגה עמה נמנה שר התיירות". אזכרת הנושא הזה כאן

אינה במקומה.

קודם-כל אזכיר כיצד הוקמת חברת 'אשכולי. חברת 'אשכולי הוקמה עקב רעיון

שהועלה על-ידי אוזד העובדים שלנו, ששמו יורם ברנע, שהצטרף אל המשרד בשנת 1980.

יורם ברנע היה בעבר מנהל חברת 'בינג ליניאל', והוא לא הסתיר אף פעם את השתייכותו

הפוליטית למפלגת העבודה. מר ברנע גר בנוה-מונוסון, בשכנות למר אמיר, מנכ"ל

התאחדות המלונות. הוא בא עם רעיון שלדעתי היה מצויין. משרד התיירות דאז החליט

להקציב לעידוד תיירות פנים, לכל בית מלון, לירה מול לירה, או דולר מול דולר,

תקציב פרסום, לכל בית מלון ישראלי שיוכיח שמעודד תיירות פנים. על כל שקל שהוא

מוציא למטרות פרסום, יקבל מן הממשלה שקל נוסף, כדי לעודד אותו להוציא תקציב

פרסום.

לאחר תקופה של שנה התברר שהתקציב הזה של משרד התיירות כמעט לא נוצל. הסיבה

המרכזית לכך היא שלבתי המלון, למרות הכל, יש תקציב פרסום עצמי קטן מאוד. אם היו

מוציאים באותה תקופה, נניח, אלף לירות לפרסום והיו מבקשים מן הממשלה את התוספת

של אלף לירות, זה לא היה מביא להם כל תוצאה פרסומית. כאן נולד הרעיון של מבצעי

פרסום אזוריים של בתי המלון. כלומר, של בתי המלון באילת, בים-המלח, טבריה,

נהריה, הרצליה. הוצע שבתי המלון בכל אזור יתאגדו במסגרת התאחדות בתי המלון

וכל-אחד יקציב תקציב מסויים שביחד יסתכם בסכום יותר רציני, ואז יפנו לממשלה

ויבקשו תקציב שיהיה מקביל לתקציב של בתי המלון ביחד. אך להתאחדות בתי המלון,

אין יידע טכני ומקצועי בפרסום. לכן הציע יורם ברנע להקים חברה משותפת שתהיה

בבעלות התאחדות המלונות, פרסום אדמון ובניהולו של יורם ברנע. ואכן החברה קמה

בשנת 1981 ופעלה כשנתיים. כתוצאה מכר, באותה תקופה בוצעו מבצעים גדולים למען

עידוד התיירות המקומית, כמעט בכלד אזורי התיירות ברחבי הארץ.

ב-1983, לאחר ביקורת שהופיעה ב"מעריב", בערב יום הכיפורים, שלמעשה כל

העניין נובע מהיכרות ביני לבין שר התיירות - לדעתי זאת היתה הסיבה שגם שמי הוזכר

כאן - חלה ירידה משמעותית בפעילות החברה. כעבור שנה לערך, ב-1984, הפסיקה החברה

לפעול. היום, למעשה, כתוצאה מכר שהחברה אינה פעילה כמעט, אינכם רואים פרסומים

לעידוד תיירות פנים.



בענף הפרסום, אם אין יזמה פרטית, אם אנשים אינם מבצעים על-פי מוטיבציה, אין

פעילות. כאשר יורם ברנע הקים ועדות בהתאחדות המלונות באילת, וועדות בהתאוזדות

המלונות בהרצליה, בנתניה ובנהריה, ויזם רעיונות וסקיצות גראפיות ולוזץ, הדבר

בסופו של דבר בוצע. הוא שיתף בעניין גם חברות נוספות שאינן עוסקות באופן ספציפי

בבתי מלון, כמו חברות להשכרת רכב, חברות דלק, חברות אשראי למיניהן, שלמעשה יצרו

סל תקציבי, על-פי יזמה של משרד הפרסום. ברגע שיזמה זו הלכה, מעשי הפרסום נעלמו.

בוודאי אינכם רואים אותם מזה שנה אלא לעתים רחוקות בלבד.

עם כל ההערכה ללשכת הפרסום הממשלתית, ויש לי הערכה רבה אליה - אני מכיר את

מנהל הלשכה ושיתפתי עמו פעולה, זה מוסד שעובד בצורה יעילה ביותר - אני אומר, עם

כל האחריות המקצועית שלי, שאינני חושב שהיא מסוגלת לבצע את הדברים שחברת אשכול

ביצעה. והראייה - ברגע שחברת אשכול הפסיקה לפעול אין יותר מבצעים לעידוד תיירות

פנים. יש בצורה מוגבלת מאוד.

אי הראל;

יש פרסום לקידום של אריאל.

די אדמון;

לא בשיתוף ויזה, ישרא-כארט, הרץ ועוד. מדובר בתקציב ממשלתי פרופר. שם

רוב התקציב היה מבוסס על חברות פרטיות שמימנו זאת.

מי שמכיר את מערכת היחסים במפלגה הליברלית, יתקשח להאשים אותי בעניין זח.

אני מידידי השר מודעי זה שנים. להאשים אותי שאני ממקורביו של הטור שריר, זח קצת

מרגיז. אני חייב להגיד זאת. מי שכתב את הדברים בוודאי לא כל-כך בקיא בנבכי

המפגלה הליברלית.

זאת הפעם הראשונה שזומנתי, לאיזה גורם שהוא, לדבר על הנושא. אני מבקש ששמי

לא ישורבב במסקנות הוועדה. אין לי קשר לעניין. זה סתם יפגע בשממי הטוב. לכן,

אני מבקש להוציא פסקה זו, למרות שיש לי מה לומר לגבי כל הנושא, ואמרתי כמה

משפטים. דוח מבקר המדינה ומסקנות הוועדה מקובלות עלי, אבל את שמי הפרטי בוודאי

לא צריך לציין.

היו"ר די ליבאי;

לפני שאנחנו ממשיכים, אני רואה חובה נעימה להציג לפני הנוכחים את מר עוזי

ברלינסקי. הובא לתשומת-לבי, שהוא התמנה למנהל אגף הפיקוח הכללי, במשרד הכלכלה

והתכנון, במקום משח גת ז"ל. היח לנו קשר עבודח הדוק ביותר, כפי שבוודאי שמעת,

עם מר משה גת. הצטערנו מאוד על פטירתו. אני מקדם אותך בברכה. אני מקווה שתהיה

שותף מלא ופעיל בישיבות הוועדה. יש גם מקום שתיפגש באופן אישי אתי, ואם מותר לי

להציע - גם עם מבקר המדינה, כדי שיהיח המשך לשיתוף פעולה טוב ומועיל בין הכנסת

לבין משרד הכלכלה והתכנון.

עי ברלניסקי;

תודה רבה.

היו"ר די ליבאי;

מר אדמון, אני מבין שהתאגיד הוא חברת אשכול. אתה אומר שהרוברה הוקמה בשנת

1981 והיתה משותפת להתאחדות בתי המלון ולפרסום אדמון.

וגם יודם בדנע.

הין"ד די ליבאל;

האם הוא היה שותף?

די אדמון;

כן.

היו"ד די ליבאי;

אמרת שלשכת הפרסום הממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מה שביצעה חברת אשכול.

העלית נימוק נוסף. שהוזברה דאגה גם לגייס כספים מחברות פרסיות.

די אדמון;

חוץ מבתי המלון, כמובן.

אי הראל;

לא צריך להווצר רושם שהביקורת שלנו, במקרה זה, היא נגד פרסום אדמון, או נגד

דוד אדמון. פרסום אדמון הוא מחברות הפרסום הטובות בארץ. יש בו וזבר עובדים סוב

והוא מבצע עבודה סובה. דוד אדמון, אישית, הוא בין הקובעים את דמות הפרסומים

בארץ. מנקודת ראותו של אדמון, מה שהוא עשה היה בסדר גמור. הביקורת היא על משרד

התיירות, לא על חברת הפרסום שבאה עם רעיונות כאלה.

מבקר המדינה איננו יכול לבדוק את הנעשה במסגרת חברות הפרסום וקשריהן עם

משרדי הממשלה, כי אינם גופים מבוקרים. יש חברות פרסום שקובעות מי יהיה ראש

הממשלה, חברות שלמעשה מתערבות בכל המערכות במדינה. זאת שערוריה שאיו דוגמתה.

אלן דבר כזה בעולם. יש חברות שמפרסמות סקרים מזוייפים. ממש 'משגעים' את המדינה.

מבקר המדינה י' סוניק;

מדבר 'סקרי תרחק.

אי הראל;

כל סקר נכון לרגע בו נעשה, את זה אנחנו יודעים, אבל יש במדינת-ישראל תופעה

קשה בלותר, שחברות סקרים אינן מודדות את דעת-הקהל אלא מנסות להשפיע על דעת הקהל.

וזה השוני הגדול בין חברות סקרים בעולם לבין מה שהתחיל להתרחש פה בארץ. אני

אומר את הדברים באחריות. אני מוכן להוכיח אותם בכל מסגרת שאדרש לכך. חלק

מתופעות גורליות במדינת-ישראל נקבעו על-ידי המצאת ממצאים מזוייפים. המבקר אינו

יכול לבדוק זאת, כי זה נעשה בחברות פרסיות. השיקולים העיקריים של החברות הם

כספיים.

אני אומר את הדברים בלי קשר למר דוד אדמון. איני משליך אותו לאותה קבוצה

של חברות פרסום שאני מבקר. אני אומר את הדברים בלל קשר למפלגה, כי זה נכון לגבי

כל המפלגות. התופעה של שימוש במשרדי פרסום ובחברות סקרים בצורה מעוותת צריכה

להוביל אותנו למסקנה אחת. אני יודע שגם הממשלה עורכת סקרים, ובאמצעות אותן

חברות שיש בהן יאי-דיוקי. אולי באמצעות בדלקת חברת הפרסום הממשלתית נקבע באיזו

שיסה הממשלה מתקשרת עם החברות. היתה הוראה של החשב הכללי שאין להתקשר. הביקורת

צריכה להיות על המשרד שבמקרה זה נהג שלא כדין.



היו"ר די ליבאי;

אני מודה לך, מר אדמון, שהבהרת את הדבדים. נודיע לך על ההחלטה של הוועדה

בנושא זה. איני דוצה לנקוט כדגע עמדה סופית, אבל איו-ספק שדבריך תרמו מאוד.

(מר דוד אדמון יוצא)

אי הראל;

"לפתח השאת רובץ" - משרדי הפרסום הם אחת הזרועות שנותנים פיתויים לא

סימפטיים לאנשי המימשל. בבתי-המשפט קוראים לכך 'שווזד'. הם אומרים: אם תיתן לי

עבודה זו וזו, תקבל סוף שבוע. אני מקווה שבעניין קביעת עמדה עקרונית של אי

התקשרות משרדי ממשלה עם משרדים פרטיים נהיה יותר תקיפים, זאת מעבר לשאלה

הספציפית של משרד התיירות.

מר אדמון צודק, הוא איננו מאנשיו של שריר.

היו"ר די ליבאי;

מה שכתבנו נכון, אבל זה יכול ליצור רושם שיש מקורבות בין מר אדמון לבין השר

שריר. אם יש מקורבות בינו לבין השר מודעי, עד-כמה שהדבר ידוע ברבים, נשנה את

נוסח הפסקה. השאלה היא אם לאזכר את העניין בדרך איזו שהיא, או למוזוק את הפסקה

כליל. בסיפה של הפיסקה יש אישום די ברור. בנסיבות ששמענו כאן אולי זה מיותר, גם

בהתחשב במה שאמר חבר-הכנסת הראל, שזה אוזד המשרדים הטובים והמועילים, ואין לוקחים

משרד כזה רק בגלל קשרים.

מבקר המדינה י' טוניק;

גם אני חושב שפסקה זו אינה דרושה. בלי פסקה זאת ההחלטה תתקבל בכנסת ובציבור

יותר טוב. פסקה זו עלולה לפתוח פתח לנצחנות, וכחנות ותרעומת.

היו"ר די ליבאי;

האם אתה מציע להשמיט את כל הפסקה או לאזכר את המשרד הפרטי בו מדובר בדרך

אחרת?

מבקר המדינה י' טוניק;

לדעתי, אין לאזכר את המשרד.

למחוק פטקה ראשונה של סעיף 2 של מסקנות הוועדה.

החברה אינה מבוקרת, אבל צריך לקחת בחשבון את הצד השני. הופיע כאן המשנה

לחשב הכללי ואמר שהפסיקו את הנוהג הזה. זאת-אומרת, אין ויכוח בינינו היום לגבי

הצורך. אם היתה טענה, הרי זה נגד החשב הכללי שחרג מן הכללים שהוא עצמו קבע

ב-1976. המשנה לחשב הופיע בוועדה ואמר שהעניין תוקן. פירוש הדבר שלא היה צריך

לעשות זאת. לכן, לכל השיקולים שהעלה מר אדמון על יעילות וכיו"ב, איננו צריכים

להתייחס כלל. במקרה מסויים יכולה להיות יעילות יתירה על-ידי התקשרות עם משרד

פרסום פרטי, אבל טובת הציבור דורשת שהכלל יישאר.

אי הראל;

גם חלק מן העבודות שמבצעים עובדי המדינה, לו היו מעבירים לקבלן פרטי אולי

היו מבוצעות ביתר יעילות.



אי הראל;

אני שומר לעצמי זכות להמציא למבקר המדיני; עובדות המצביעות על-כך שאין

שומרים על הכללים האלה.

מבקר המדינה יי טוניק;

היתה כאן התחייבות של המשנה לחשב הכללי. ההצהרה שלו היא כהתוזייבות.

כאשר דיבר מר מאיר נתן, רשמתי כמה דברים. הוא אמר שהמימון היה 50% של

הממשלה ו-50% של בתי המלון, ולא המשרד התקשר עם ההברה אלא התאחדות בתי המלון,

אבל המשרד נשא ב 50%-מהוצאות הפרסום. משרד התיירות לא פנה מראש לחשב הכללי

בבקשת היתר לחרוג מהכללים מ-976ו. ונוכח העובדה המוגמרת הסכים הוזשב הכללי,

במקרה זה, לאחר מעשה, שיהיה חריג לכללים האוסרים העברת פרסום לחברה פרסית ובלבד

שהמשרד לא ימשיך בהעברת פרסומים לחברת אשכול. את הדברים האלה אני עומד לשבץ

בדוח הסופי, לאור הרובהרות שנתן המשנה לחשב הכללי, מאיר נתן.

משרד התעשיה והמסחר - הלוואות פיתוח למפעלי תעשיה

יי זלצר;

היושב-ראש ביקש ממני לדבר עם שר הכלכלה והתכנון בקשר לביקורת על משרד

התעשיה והמסחר, הלוואות פיתוח למפעלי תעשייה, לשאול אם יש לו הערות. השר מודה

על האפשרות שניתנה לו. הוא קרא את החומר והוא בהחלט מסתפק בכך.

משרד המשסרה - מעצרים

(קורא את סיוטת המסקנות. ראה נספח מסי ו לפרוטוקול).

מבקר המדינה י' טוניק;

בעמוד 17, בפיסקה השניה של 'ריכוז ממצאים', יש להוסיף אחרי "עשרות חשודים":

מאלה שנבדקו. לא נבדקו כולם.

ר' קודלר;

באותה פיסקה, במקום 'מדיניות', צריר לכתוב: הוראות.

בפיסקה השניה - ו. אחרי 'עשרות חשודים' יבוא: מבין המקרים שבדק

מבקר המדינה. 2. במקום 'היתה בשנת 1981 מדיניות' יבוא: בשנת 1981

היו הוראות.

בפיסקה השלישית, במקום 18 צריך להיות 12.

צריך להוסיף: אולם בימים אלה לא נערכו כל חקירה וכל איסוף ראיות, זה הדגש.



הוחלט; בפיסקה שלישית - ו. במקום י8וי יבוא: 12. 2. בהמשך ייאמר:

'...אולם בימי המעצר לא נערכה חקירה ולא נאספו ראיות והעצורים

שוחררו ותיקיהם נסגרו'.

בפיסקה החמישית, אחרי "נפתחו תיקי חקירה" יש להוסיף: משטרתיים. שלא יבלבלו

זאת עם תיקי אישום בבית המשפט. בסוף הפיסקה צריך להיות במחצית הראשונה של 1984,

לא 'במחצית האחרונה של 1984'.

בפיסקה החמישית - 1. במקום 'נפתחו תיקי חקירה' יבוא: נפתחו במשטרה

תיקי חקירה. 2. במקום 'במחצית האחרונה של 1984' יבוא: במחצית

הראשונה של 1984.

לפיסקה הראשונה שבעמור 18 - איני חושב שמי שיקרא את הפיסקה יבחין בין עיכוב

לבין מעצר. צריך להבהיר זאת.

אפשר לכתוב: לעכב אזרחים לבירור ולחקירה קצרה מבלי שנעצרו.

מתוך הגינות למשטרה צריך להיות ברור, שמרובר בעיכובים של שעות, לא של ימים.

לא היתה בכלל שיטה של רישום. לא מצאנו כל רישום.

נוסיף: אין שיטה של רישום העיכובים הללו.

הייתי מוסיף בלשון ספרותית: לא בבואם ולא בצאתם. אבל, יבינו זאת גם כר.

להוסיף בסוף הפיסקה האחרונה של ריכוז הממצאים של הווערה: ..לעכב

אזרחים לבירור ולחקירה קצרה, מבלי שנעצרו. אין שיטה של רישום

היעיכובים' הללו.

אני מורה לווערה על סעיף ו במסקנות הוועדה, אבל הברכות מגיעות לגבי קודלר.

הערתר נרשמה בפרוטוקול, אבל כרגיל, אנחנו מורים למוסד. אנחנו באמת

חושבים שפרק זה חושף לראשונה נתונים בדוקים על הליכי מעצר בישראל.

לפיסקה הלפני אחרונה בסעיף 3, במסקנות הוועדה - האם אנשי המשטרה לא אמרו

משהו גם על עיכובים, שהכניסו שיטת רישום?



ר' קודלר;

כן. הוצאו הוראות וזדשות.

מבקר המדינה י' טוניק;

אם כן, הייתי מוסיף אחרי 'המעצרים': העיכובים.

הוחלט; בסעיף 3 של מסקנות הוועדה, אהרי 'המעצרים' יבוא: והעיכובים.

אדוני המבקר, פירטנו את סעיף 5, כי אנחנו חושבים שאלה דברים וזשובים.

הוחלט; בסעיף 5(ב), במקום 'בתנאי הבידוד' יבוא; בתאי הבידוד.

סעיף אי של ההחלטות אינו נכון. אפשר לבצע מעצר עד 48 שעות ללא צו משופט.

אנחנו מציעים לכתוב; על פיקוד המשטרה להדריך את השוטרים שניתן לטפל בבעיה ללא

שלילת חופש מאדם שיש בה גם הטלת סטיגמה עליו- - -

במקום שזה ניתן. הנוסח שאתם מציעים כללי. צריך להדריך אותם שלא לעצור.

ר' קודלר;

- - ושאין לבצע מעצר ללא החלטת הקצין הממונה במקום לאחר שראיין את החשוד.

זה בעצם המעצר בשלב ראשון, כאשר הקצין מראיין את האיש וקובע שמותר לעצור אוחו.

הבעייה היא להדריך את השוטרים לא לעצור ל-48 שעות אלא אם המעצר ממש חיוני.

מעצר זה כבר הטלת סטיגמה. למה הנוסח המוצע אינו טוב?

אני מציע: על פיקוד המשטרה להדריך את השוטרים שבמקרים רבים ביתן לערוך את

החקירה ללא צורך במעצר. וכי במקרים שבא הצורך לעצור, לא ייעשה הדבר אלא אחרי

שיקול דעת של הקצין האחראי לדבר.

אם שוטר רואה גנב או שודד, אי-אפשר להגיד לו: אל תבצע מעצר ללא שיקול-דעת

האחראי.

איני מדבר על מעכב. מעצר ל-48 שעות זה לא אותו מעצר שתופסים אדם ברחוב. זה

האקט של חתימה על צו שאפשר לומר שהוא שיפוטי. זאת סמכות שיפוטית. סמכות שיפוטית

יש לבצע רק בדרך שיפוטית, בשימוש בשיקול-דעת אחרי בדיקת החומר. זח מח שצריך

לכתוב. צריך למצוא את הנוסח. אני מדבר על מעצר וזתום, על טופס בחתימה של קצין,

כאילו שהוא שופט.



היו"ר די ליבאי;

על פיקוד המשטרה להדריך את השוטרים כי ניתן לערור חקירה גם ללא צורר

במעצר, במקרים המתאימים, וכי לא יוחלט על החזקה במתקן כליאה אלא לאחר הפעלת

שיקול דעת ראוי של קצין משטרה.

עי ברלינסקי;

הערה. בהחלטות אלה אין פניה אחידה לגורמי המשטרה. יש פניה לפיקוד המשטרה,

למחוז במשטרת ישראל, למשטרת ישראל וכיו"ב. האם אין מקום לקבוע אחריות אחת, של

שר המשטרה?

היו"ר די ליבאי;

בסוף נקבעת אחריות כללית של שר המשטרה. מבקשים מן השר דיווח.

מבקר המדינה י' טוניק;

איני מטתפק בהודעה שניתנו הוראות. גם כיום קיימות הוראות, אך אין מקיימים

אותן. צריך להיות ביצוע של החוק. אני מציע להוטיף לנוסח של היושב-ראש: כנדרש

על-פי החוק.

אי הראל;

יש הצעה שהפניה בסעיפי ההחלטות תהיה בטרמינולוגיה אחידה.

יי זלצר;

צריכה להיות פנייה לשר המשטרה.

מבקר המדינה י' טוניק;

המשטרה היא חייל. מפקד החייל הוא המפקח הכללי. לפי פקודת המשטרה אין בכלל

שר. אם לרכז את הנושא, הרי זה רק באחריות המפקח הכללי. הוא אחראי על המשטרה מן

המטרה הכללי עד התחנה האחרונה בכפר נידח. אי-אפשר להשתמש כל-פעם במונח אחר.

ו

זה מה שאמרנו. שיש צורך באחידות.

מבקר המדינה יי טוניק;

אם אדם ירצה לפנות לבית המשפט על מעצר בלתי חוקי, הוא לא יתבע את השר.

אחריות השר היא רק פרלמנטרית. בפקודת המשטרה לא מוזכר השר.

יי זלצר;

השר מתחייב לתת את התשובות. כל פנייה מופנית לשר.

מבקר המדינה יי טוניק;

האחראי על המשטרה ועל מעשיה הוא המפקח הכללי של המשטרה. כיוון שיש לנו

פרלמנט, שלא היה בתקופת המנדס, יש לנו שר משטרה שיש לו מעמד בכנסת. הוא נושא

באחריות פוליטית. הוועדה מציעה לא לכסות רק את האחריות הפוליטית אלא גם את

האחריות האזרחית. לעצור אדם באופן בלתי חוקי, זה קודם-כל עבירה אזרחית. שלילת

חופש היא לעתים גם עבירה פלילית.



היו"ר די ליבאי;

אני מבין שההצעה היא שתהיה פניה בנוסח אחיד: על המשטרה להדריך את השוטרים;

על המשטרה להורות לכל מחוז. אני מוכן לקבל את ההצעה.

מבקר המדינה יי טוניק;

נחשוב כאילו אנחנו דנים כאן בצה"ל ולא במשטרה. הוועדה בוודאי היתה מפנה את

ההחלטות האופרטיביות לרמטכ"ל. לכן, לפי עניות דעתי, יש להפנות את ההחלטות במקרה

זה למפכ"ל. לא עליו להדריך, אלא להורות, או לגרום שמישהו ידריך. במקום לחפש את

האחראים בכל תחנה, יש לנו כתובת אחת - המפכ"ל. באנגלית דובר על police force.

היה ברור שזה כוח משטרתי. אצלנו מדברים על משרד המשטרה, וחושבים שזה כמו כל

משרד ממשלתי. זה לא משרד ממשלתי.

אם כן, אני מציע לכתוב: על המפקח הכללי של משטרת ישראל להורות כי יינתן

תידרוך לשוטרים לפיו ניתן לערוך חקירה גם ללא צורך במעצר, במקרים המתאימים, וכי

לא יוחלט על החזקה במתקן כליאה אלא לאחר הפעלת שיקול דעת ראוי של קצין משטרה,

כנדרש על-פי החוק.

בגלל חשיבות העניין וחשיבות וזדוח, עלינו לקבל החלטה שמבקשת להניח על שולחן

הוועדה דוח מעודכן.

זה כתוב בטעיף חי.

חשוב לי לראות מה קרה מן התקופה שיש שר משטרה חדש, מאז כינון הממשלה החדשה.

האם אפשר לקבל נתונים טטטיטטיים מספטמבר 1984?

יש נתונים עד טוף דצמבר 1984.

המבקר לא רק קיבל נתונים. הוא גם ערך בדיקות.

גם הסטטיסטיקה אומרת משהו.

מה שאתה מבקש מתפרסם בדוח השנתי של המשטרה.



מבקר המדינה י' טוניק;

1

אני מקדם בבדכה מה שנאמר בסעיף חי. נעשה לא רק מעקב אלא נשתדל להגיש דוח

מלא. נוכל לנקוט גם צעדי ביניים, לפי בקשת הוועדה. כל ממצא שנמצא, נגיש לוועדה,

לפי בקשת הוועדה. אם נמצא שנוכל לכסות תקופה נוספת, מעבר לתקופת הביקורת, גם את

זה נוכל לעשות. בסופו של דבר המשטרה תיבחן לפי שינוי הסטטיסטיקה. זהו המבחן.

הוחלט; נוסח סעיף אי בהחלטות יהיה כלהלן; על המפקח הכללי של משטרת ישראל

להורות כי יינתן תדרוך לשוטרים לפיו ניתן לערוך חקירה גם ללא צורך

במעצר, במקרים המתאימים, וכי לא יוחלט על החזקה במתקן כליאה אלא

לאחר הפעלת שיקול דעת ראוי של קצין משטרה, כנדרש על-פי החוק.

ברישה של סעיף בי ייכתב; על המפקח הכללי להורות לכל מחוז...

מבקר המדינה י' טוניק;

גם בסעיף גי יש להתייחס למפקח הכללי.

היו"ר די ליבאי;

פה יכולים להתייחס לשר.

מבקר המדינה יי טוניק;

אם כן, אפשר להשאיר; למשטרת ישראל.

יי זלצר;

בסעיף די יש להתייחס למפקח הכללי.

מבקר המדינה יי טוניק;

לסעיף ד' - התעכבנו על העניין הזה בדוח. כתבנו זאת על-פי הנוסח שהיה קייס

בהוראות קבע של מחוז מסויים. הופיע כאן המפקח הכללי של המשטרה והודיע שהתהליכים

שונו. לכו, אבקש לא להתרכז על 'בדוקאים'. זה היה קטע קטן מהבעיה.

היו"ר ד' ליבאי;

בממצאים התייחסנו ל'בדוקאים'. לכן צריך להתייחס לכך גם בהחלטות.

מבקר המדינה יי טוניק;

זה יותר מדי פרקטיקולרי להחלטה של הכנסת. דברים כאלה מחלישים את

הביקורת. בפרט שהמפכ"ל הודיע שהם שינו את התהליכים.

הוחלט; למחוק סעיף די.

ע' בדלינסקי;

למעשה, סעיף הי הוא חזרה על סעיף אי.

היו"ר די ליבאי;

יש גם עניין של בקשות להארכת מעצר. החזרה היא במקומה,

ברישה של סעיף הי ייכתב: על המפקח הכללי להורות ליחידות המשטרה..

וכן חובת רישום ודיווח על עיכובים.

בסעיף ז' צריך להתייחט לשרים.

בסעיף זי, במקום 'הכנסת דורשת ממשרד האוצר ומשרד המשטרה' יבוא:

הכנטת דורשת משר האוצר ושר המשטרה...

בטעיף חי, אחרי 'בנדון', יש להוסיף: בהקדם האפשרי.

בטעיף חי, אחרי 'בנדון' יבוא: בהקדם האפשרי.

בטעיף טי נכתוב: על שר המשטרה ושר האוצר לדווח לוועדה.

אנחנו מבקשים שהדיווח יהיה גם למפקח הכללי במשרד הכלכלה והתכנון.

אנחנו יכולים רק לדרוש שהכנטת תקבל דיווח.

אנחנו אחראים, על-פי חוק, לביצוע החלטות הכנטת.

אין מקום להכניס את שר הכלכלה. שר הכלכלה נכנס לנושא אחרי דוה מבקר

המדינה. הוא אינו מקיים פיקוח ולא ביקורת.

זה בעקבות דוח ביקורת.

אולי אתה צודק.

יש לנו כלים לפיקוח על ביצוע החלטות הכנטת. אבל יש אנשים האומרים: לא

נתבקשנו למטור לכם דוח. זה עניין של רצון טוב.

אנחנו מבקשים לכלול את שר הכלכלה, כדי שהדבר ישתרש. זה יעזור לנו לעזור

לכם ולמלא את תפקידנו.

על שר המשטרה ועל שר האוצר לדווח לוועדה ולמבקר

המרינה, וכן לשר הכלכלה והתכנון, על יישום החלטות הכנסת, עד

ליום ב' באדר ב' התשמ"ו - 30.3.86.

משרד המשטרה - פיתוח בתי-סוהר

בי פרידנר;

(קורא את טיוטת המסקנות. ראה נספוז 2 לפרוטוקול).

היו"ר די ליבאי;

לפיסקה הראשונה של ריכוז הממצאים. האם בטוח שזה מקובל בארצות-הברית?

ר' קודלר;

זה בדוק.

לא כתבתם כלום בקשר לבתי הולים. אני מציעים לכתוב: בית חולים מרכזי

לאסירים שבבית-סוהר ברמלה פועל בתנאים קשים ובצפיפות בלתי סבירה. שלד בניין של

בית חולים וזדש עומד מספר שנים. שירות בתי הסוהר לא השלים את הבנין מחוסר תקציב.

יש להוסיף את מסקנות הוועדה גם בקשר לבית החולים. אנחנו מציעים: הוועדה

שמעה את העדתו של נציב שירות בתי הסוהר כי לא רק שהאסיר חי בצפיפות קשה ונוראית

אלא אינו יכול לקבל טיפול רפואי מתאים. זה מה שאמר מר סוויסה.

דרושה מסקנה בנדון.

הוועדה יכולה להגיד שהיא מאמצת את דוח ועדת קנת בנושא הנדון.

אתה היית וזבד ועדת קנת. אתה יודע את ההבדל בין 8 מטרים לאסיר בשוודיה

ופחות משני מטרים אצלנו.

אצלנו מטר וחצי לאסיד.

אני משאיר את העניין ליושב-ראש. הוא מכיר את הנושא יותר טוב מכולנו.

בפיסקה הראשונה של ריכוז הממצאים ייכתב: ... הממוצע לאסיר

הוא שניים עד שלושה מטרים, הפחות בהרבה מהשטח הטטנדרטי שנקבע על-ידי

הקהילה האירופית וכמקובל בארצות-הברית, שהוא כחמישה מטרים מרובעים

לאסיר.

בית חולים מרכזי לאסירים, שבבית-סוהר איילון ברמלה,

פעיל בתנאים קשים, במקום בלתי הולם ובצפיפות בלתי סבירה. שלד בנין

המיועד לבית חולים חדש עומד מספר שנים. שירות בתי הסוהר לא השלים את

הבניין מחוסר תקציב.

בקשר להחלטות, שתי הערות: בסעיף אי צריך לכתוב: על שר המשטרה להעביר

לו וערה, למבקר המדינה ולשר הכלכלה.

דעתנו היתה שיש לכתוב ישר המשטרה'. אבל צריכה להיות סימטריות.

אס מדובר בהחלטה פוליטית של הכנסת, היא צריכה להיות מכוונת לשר.

בסעיף בי, במקוס 'משרד האוצר' נכתוב: שר האוצר.

בסעיף בי אין לדבר על סכום.

נכתוב: הכנסת ממליצה להקצות לשירות בתי הסוהר את האמצעים הנוספים הדרושים

כדי...

בישיבות קודמות מר דמביץ העיר, שאי-אפשר לכתוב שהכנסת ממליצה, כי המלצה

הופכת להחלטה.

נכתוב: הכנסת קובעת שיש להקצות...

בסעיף גי יש להתייחס לנציב שירות בתי הסוהר.

בסעיף ד' נכתוב: על שר האוצר, שר המשטרה ונציב שירות בתי-הסוהר לדווח

לוועדה, למבקר המדינה ולשר הכלכלה והתכנון על יישום החלטות הכנסת, עד ליום כי

באדר בי התשמ"ו - 30.3.86.

אני נותן בזה לשר הכלכלה מעמד רציני - המפקח הכללי על הממשלה.

לסעיף גי, אני נגד החלטות כלליות על תיקון ליקויים. אם רוצים משהו מן הגוף

המבוקר, צריך לפרט זאת ברחל בתך הקטנה.

הליקויים מפורטים בדוח.



יי זלצר;

בריכוז הממצאים יש התייחסות רק לכך שהאגף הוזדש בתל-מונד לא הושלם כמתוכנן

היו"ר די ליבאי;

מלבד בניית בית-הסוהר בתל-מונד מדובר בדוח על תיקון ליקויים באשר לדלתות

וארונות. האם את זה אנחנו צריכים להדגיש במסקנות?

יי זלצר;

אני מכיר את הגוף המבוקר.

היו"ר די ליבאי;

אבל הדוח בידך.

מבקר המדינה י' טוניק;

יש משהו שנוגע לכבודה של הכנסת. אי-אפשר להסריד אותה בפרסים.

הוחלס; בסעיף אי של ההחלסות ייאמר: על שר המשסרה להעביר לוועדה ולמבקר

המדינה דיווח מפורס על תוכניותיו....

בסעיף בי ייכתב; הכנסת דורשת משר האוצר להעניק לנושא פיתוח בתי

הסוהר עדיפות ראוייה, בעת הכנת התקציבים ואישורם. הכנסת קובעת שיש

להקצות לשירות בתי הסוהר את האמצעים הדרושים כדי להשלים את בניית

בית החולים בכלא איילון, תוך מציאת הבסיס התקציבי להרשאת ההוצאה.

בסעיף גי ייכתב; על נציב שירות בתי הסוהר...

בסעיף די ייכתב; על שר האוצר ושר המשסרה לדווח לוועדה, למבקר

המדינה ולשר הכלכלה והתכנון על יישום החלסות הכנסת, עד ליום כי באדר

בי התשמ"ו - 30.3.86.

כן יתוסף סעיף; הוועדה שמעה את נציב שירות בתי הסוהר כי 'לא רק

שהאסיר חי בצפיפות קשה ונוראית, אלא אינו יכול לקבל סיפול רפואי

מתאים. הוועדה מאמצת את עמדת ועדת החקירה בראשות השופט קנת בדבר

הצורך להשלים בהקדם את בנין בית החולים המרכזי לשירות בתי הסוהר.

מבקר המדינה י' טוניק;

שמעתי שקבעתם השבוע דיון במסקנות בעניין עמנואל. אני רוצה להעיר שהדיון עוד

לא נסתיים. סוכם בישיבה שאני צריך להגיב על הדברים שנאמרו בישיבה. אבקש שאחרי

השבוע הזה, לאחר הגשת הדוח, בהזדמנות הראשונה, יתאפשר לי להגיב.

היו"ר די ליבאי;

איני רוצה להשהות את המסקנות. אך אני מוכן להגישן ביום שני הבא. ביום שני

הבא נשמע את ההערות שלד בעניין הדוח על עמנואל. מחר המשך הדיון במסקנות. נודיע

שביום שני נשמע עוד הערות של מבקר המדינה. וביום שני נסכם את העניין של עמנואל.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.50)



מעצרים

הוועדה דנה בדו"ח מבקר המדינה על המעצרים במשטרת

ישראל ושמעה הסברים ותשובות משר המשטרה, מפכ"ל המשטרה

וקצינים בכירים.

מעצרים רבים, מבין אלו שנבדקו ע"י הביקורת,

היו בלתי חוקיים.

נעצרו ונכלאו עשרות חשודים כאשר, לדעת

הביקורת, לא היה "יסוד סביר" לחשד שהם עברו

עבירה כלשהי. היתה בשנת 1981 מדיניות, במחוז

הדרומי ובמחוז תל-אביב להפליל בדוקאים

שהוגדרו כ"עברייני מטרה", "בכל דרך אפשרית".

בוצעו מעצרים ל-48 שעות והוארכו מעצרים עד 18

יום לצורך ביצוע חקירה, אולם החקירה או איסוף

הראיות לא בוצעו והעצורים שוחררו ונסגרו

תיקיהם.

המשטרה לא הפעילה פיקוח נאות על ביצוע

המעצרים. השינון והריענון של הפקודות

וההוראות המתייחסות לנושא המעצרים, לא בוצעו

כראוי וכנדרש.

מתוך 116,734 עצורים בשנים 1982/83 ובמחצית

הראשונה של 1984, נפתחו תיקי חקירה רק נגד

34,634, המהווים 30% בקירוב מכלל העצורים.

שיעור כתבי האישום שהוגשו נגד העצורים היה

נמוך בהרבה; עד אוגוסט 1982 הוגשו כתבי

אישום נגד 11.6% מאלה שנעצרו ב-1982; 6.6%

מאלה שנעצרו בשנת 1983 ו-2.8% מאלה שנעצרו

במחצית האחרונה של 1984.

תנאי ההחזקה של העצורים בבתי המעצר בירושלים

ובאר-שבע הם בלתי נסבלים בגלל הצפיפות השוררת

בהם. בבית המעצר בקישון קיימים תנאים

סניטריים ירודים, בנוסף על הצפיפות.



לא היו בקרה ופיקוח מספיקים על אופן הפעלת

הסמכות לעכב אזרחים.

מסקנות הוועדה

1. הוועדה מביעה הערכתה הרבה למבקר המדינה, על

פרק זה בדו"ח שלו, החושף לדאשונה נתונים

בדוקים על הליכי מעצר בישראל והכולל ביקורת

מקיפה ונוקבת בנושא זה.

2. הוועדה מתייחסת בחומרה רבה לממצאי דו"ח מבקר

המדינה וקובעת, כי בתקופה אליה מתייחס הדו"ח,

עשתה לעיתים משסרת ישראל שימוש מופרז, בלתי

סביר ובלתי מוצדק בסמכותה לשלול חירות של

אדם.

3. מפכ"ל המשטרה וקצינים בכירים דיווחו לוועדה

על הצעדים שנקטה המשטרה לתיקון הליקויים

שונו נוהלים ופקודות קיימים ונוספו

נהלים חדשים;

הועמקה והורחבה הפעילות בתחום

ההדרכה ושינון ההוראות;

הוגברה ושוכללה מערכת הפיקוח

והבקרה על ביצוע המעצרים, בכל

הדרגים, כולל מוזשוב מערכת

הרישומים;

יינקטו צעדים משמעתיים ומשפטיים

הולמים, במקדים של חריגות במהלך

ביצוע מעצרים או עיכובים.

4. הוועדה מציינת בסיפוק את תגובתה המהירה של

המשטרה בתיקון חלק מהליקויים, עליהם הוצבע

בדו"ח.

5. הוועדה נתנה דעתה לתנאים הקשים השוררים בבתי

א) בבית-המעצר בבאר-שבע כושר הקליטה

היה - בתקופת הביקורת - 48 עצורים

בלבד. אולם בעת הביקורת נמצאו

בבית-המעצר 79 עצורים, מהם 67 בתאי

הבוגרים, שבהם היו רק 38 מיטות.

ב) כושר הקליטה של בית-המעצר קישון

היה - בתקופת הביקורת - 202 עצורים

בלבר. אולם בעת הביקורת נמצאו שם

328 עצורים. בתנאי הבידוד - אין

תנאים טניטריים.

ג) בבית-המעצר בירושלים היה כושר

הקליטה - בתקופת הביקורת - 69

עצורים בלבד; אולם בממוצע נמצאו

שם כ-33ו עצורים ליום. בשל

הצפיפות לא ניתן היה להפריד בין

קטינים בגילים שונים ואוי לא בין

נשים לקטינות.

6. הוועדה דנה בנושא מינוי טניגורים לעצורים

ולנאשמים, שידם אינה משגת לממן לעצמם הגנה

משפטית. הוועדה התייחס לנושא במטגרת טמכומיה

לדו"ח המבקר בנושא מינוי סניגורים, כונטי

נכטים ומפרקים.

ה ח ל ט ו ת

בעקבות דו"ח מבקר המדינה ולאחר מטקנות

א. על פיקוד המשטרה להדריך את השוטרים

שאין לבצע מעצר ללא צו משופט במקום

שניתן לטפל בבעייה ללא שלילת חופש

מאדם, שיש בה גם הטלת סטיגמה עליו.

ב. על כל מחוז במשטרת-ישראל ללמוד את

הנתונים על היקף המעצרים בתחומו

ולהפיק לקחים מהפער שבין מטפר

המעצרים לבין מטפר החשודים

שמורשעים בדין.



ג. על משטרת-ישראל להפיק לקחים מממצאי

מבקר המדינה ולהזהיר מפני שימוש

מופרז בעילות מעצר מסויימות,

כקשירת קשר לביצוע עבירה והחזקת

כלי פריצה, שכן, הביקורת מגלה

שבמקרים כאלה אין במקרים רבים

הצרקה למעצר.

ד. על המשטרה להימנע מרדיפה שיטתית של

"בדוקאים" ולשנן לשוטרים כי "עובדת

היותו בדוקאי יכולה לתרום להתהוות

"יסוד סביר" לחשד נגדו, אך אינה

יכולה לשמש נימוק בלעדי לכליאתו."

ה. על כל יחידות המשטרה להגביר את

הפיקוח על ביצוע המעצרים במגמה

לצמצם שימוש שלא לצורך בסמכות

המעצר, או בבקשות לבתי-המשפט

להארכת המעצר.

ו. על משטרת-ישראל לכלול בפקודות הקבע

הגבלה של מספר השעות, שבהן מותר

לעכב אדם, וסמכות פיקוח על הפעלת

סמכות העיכוב.

ז. הכנסת דורשת ממשרד האוצר ומשרד

המשטרה לפעול לשיפור התנאים

בבתי-המעצר שבתחנות-המשטרה ובתי

המעצר המחוזיים. הכנסת דורשת

ממשרד האוצר להניח בפניה הצעת

תקציב, שתאפשר להכניס בהקדם את

השיפורים הנדרשים בבתי-המעצר

בירושלים, בבאר-שבע ובקישון, או

לבניית בתי-מעצר חליפיים במקומות

אלה.

ח. הכנסת מבקשת ממבקר המדינה לקיים,

בשנה הקרובה, ביקורת מעקב בנושא

המעצרים שמבצעת משטרת-ישראל ולהביא

לכנסת ולוועדה את ממצאיו בנדון,

במסגרת שימצא לנכון.



ט. על משרד המשטרה לדווח לוועדה

ולמבקר המדינה על יישום הוזלטות

הכנסת, עד ליום כ' באדר בי התשמ"ו

- 31.3.86.



משרד המשטרה

7. פיתוח בתי-סוהר

הוועדה דנה בדו"ח מבקר המדינה בנושא פיתוח בתי

סוהר ושמעה הסברים ותגובות מפי נציב שירות בתי הסוהר

ונציג משרד האוצר.

ברוב בתי הטוהר בארץ אין תנאי מאסר נאותים,

שטח המגורים הממוצע לאסיר פחות בהרבה מהשטח

הסטנדרטי שנקבע ע"י הקהילה האירופית וכמקובל

בארה"ב.

האוצר ושירות בתי הסוהר לא הקצו משאבים

מספיקים לפיתוח בתי סוהר, למרות שהגידול

במספר האסירים ניתן היה לחיזוי. תקופה ארוכה

הוזנח הנושא של פיתוח מקומות כליאה בבתי

הסוהר.

לא היתה הצדקה להשקעות הגדולות בבית הסוהר

בכפר-יונה, מאחר שהמקום נוצל באופן חלקי בלבד

והיה סגור תקופות ארוכות.

עם פתיחת בית הסוהר המרכזי ליהודה ושומרון,

לא יושמה התוכנית לסגירת שלושה בתי הסוהר

ביהודה ושומרון; בפועל נסגר רק אחד מהם.

האגף החדש בתל-מונד לא הושלם כמתוכנן.

הפיגור מגיע לכדי שנתיים ומעלה. לא נרכשו

סוגים מתאימים של דלתות וריהוט.



מסקנות הוועדה

1. הוועדה סבודה, כי תנאי הצפיפות בבתי הכלא

בארץ מזעזעים בחומדתם וכי אסור לכנסת להשלים

עם המשך המצב הקיים.

2. הוועדה שמעה את עמדת האוצר לפיה, לא תמיד עמד

הצורך בשיפור תנאי האיכלוס בבתי הכלא, בראש

סדר העדיפויות של שירות בתי הסוהר. עם זה

קובעת הוועדה, כי למשרד האוצר אחריות ישירה

לפתרון מצוקת התנאים הבלתי נסבלים בבתי הכלא,

ולמניעת תוצאות וזמורות העלולות לנבוע ממנה.

3. הוועדה התרשמה, כי נציב שירות בתי הסוהר

מעמיד בראש סדר העדיפות התקציבית והתפעולית,

את פתרון מצוקת הצפיפות בבתי הכלא והבעיות

הנלוות למצוקה זו.

4. הוועדה שמעה מנציב שירות בתי הסוהר על

תוכניות השירות להתמודדות בבעיות הצפיפות

ותנאי הכליאה.

5. הוועדה רשמה לפניה את דברי הסיכום לדו"ח

הביקורת, כי מאז שנת 1982 מוקצים תקציבים

משמעותיים לבינוי חדש ולשיפור ממשי של תנאי

המאסר. עם השלמת הפרוייקטים הגדולים

המבוצעים לאוזרונה, יתווספו לשירות בתי הסוהר

מספר ניכר של מקומות כליאה, שיאפשרו תנאי

מיון וכליאה טובים יותר של האסירים.

ה ח ל ט ו ת

בעקבות ממצאי מבקר המדינה ולאור מסקנות

א. על שירות בתי הסוהר להעביר לוועדה

ולמבקר המדינה דיווח מפורט על

תוכניות לפתרון מצוקת הצפיפות בבתי

הכלא. על הדו"וז לכלול נתונים על

תוספת מקומות לאסירים בבתי-הכלא

וכן על בתי כלא חדשים העתידים לקום

ועל פרקי הזמן החזויים להשלמת

התוכניות, על כל שלביהן.



ב. הכנסת דורשת ממשרד האוצר להעניק

לנושא פיתוח בתי הסוהר עדיפות

ראוייה, בעת הכנת התקציבים

ואישורם. הכנסת ממליצה להקצות

לשירות בתי הסוהר חצי מיליון דולר,

כדי להשלים את בניית בית החולים

בכלא איילון, תוך מציאת הבסיס

התקציבי להרשאת ההוצאה.

ג. על שירות בתי הסוהר לפעול לתיקון

הליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה,

בקשר לבניית בית הסוהר בתל-מונד

ולתת עדיפות להשלמת בניינו של אגף

הנוער החדש.

ד. על משרד האוצר, משטרת ישראל ושירות

בתי הסוהר לדווח לוועדה ולמבקר

המדינה על יישום החלטות הכנסת, עד

ליום כ' באדר ב' התשמ"ו - 31.3.86.