הכנסת האחת-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 112
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המרינה
ביום שני, י' בשבט התשמ"ו - 20 בינואר 1986, בשעה 9.30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 20/01/1986
נספח; סדרי מתן תמיכות באמצעות משרד החינוך והתרבות (מתן תמיכה לתלמוד תורה סדיגורה)
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: מ"מ היו"ר אי הראל
ר' תיכון
מוזמנים
¶
מבקר-המדינה י' טוניק
יי שילה - משרר מבקר המרינה
אי הלפר - " " "
ז י גדיש - " " "
י י זלצר - " הכלכלה
נ' מודובניק - סגן החשב הכללי, משרד האוצר
אי שובל - סמנכ"ל משרד החינור והתרבות
יי פריד - מנהל אגף חינוך ותרבות, משרד החינור והתרבות
קצרנית
¶
ר' בלומרוזן
ס ד ר - ה י ו ם: סדרי מתן תמיכות באמצעות משרד החינוך והתרבות -
מתן תמיכה לתלמוד תורה סדיגורה (עמי 315 בדוח מסי 35 של
מבקר המדינה).
מ"מ היו"ר אי הראל;
אני פותח את הישיבה.
סדרי מתן תמיכות באמצעות משרד החינוך והתרבות
(מתן תמיכה לתלמוד תורה סדיגורה)
מ"מ היו"ר אי הראל
¶
אני מביע את מוזאתי, שלמרות מספר דיונים שקיימנו, אדוני המבקר, גם בוועדה
הזאת וגם בוועדות אחרות, עדיין לא סיימה ממשלת-ישראל, ביחד עם היועץ המשפטי
לממשלה, לקבוע את הקריטריונים למתן התמיכות.
מבקר המדינה י' טוניק;
יש עוד חומר בנושא זה. הוא יוגש בעוד שלושה שבועות, בדוח החדש.
מ"מ היו"ר אי הראל;
הממשלה עדיין לא קבעה שיטה וקריטריונים. השאלה היא אם הממשלה סבורה שיש
לתמוך במוסדות או לא. אם כן, יש לקבוע כללים, שיטה, לגבי העברת התמיכות לגופים.
היו בקשות חוזרות ונישנות, גם בוועדה שלנו וגם בוועדות אחרות, לקבוע קריטריונים,
גם כדי שהמבקר יוכל לבדוק אם החלוקה היא לפי הקריטריונים, המלאכה עוד לא הושלמה.
אנחנו נמשיר לבקר, ללא הפסק, את העובדה שאין קריטריונים.
מבקר המדינה יי טוניק;
בפברואר 1981 נתן מבקר-המדינה שקדם לי חוות-דעת בנושא זה. הוא קבע כללים
יסודיים. בהתאם לכך קבע היועץ המשפטי נוהלים. הוועדה לענייני ביקורת המדינה
אישרה את חוות-הדעת של נבנצל. הכנסת, עד-כמה שידוע לי, אימצה אותה. ברוב המקרים,
לו היו מקיימים מה שכבר נקבע, היינו פותרים כמעט את כל הבעיות. לכן, איני יכול
לקבל את הדעה, שהמצב היום הוא כפי שהוא כיוון שאין קריטריונים. משתמע מהדברים
שאין בכלל קריטריונים.
לדוגמה, בחוות-הדעת ובנוהלים נקבע, שיהיה גוף מרכז בו יהיה אפשר לדעת מכמה
מקורות מקבל הנתמר סכומים ומה הם הסכומים, זאת כדי שהנתמך לא יסתיר מה שהוא
מקבל. כלל זה אינו נשמר. אם כבר נקבעו כללים, לא צריכה להיות כפילות במתן
תמיכות כאשר האחד אינו יודע מן השני. זה מקור הרע. את זה אין מקיימים. אף אחד
אינו חולק על הצורר שלא תהיינה כפילויות. אם חסרים קריטריונים, אולי צריך לקבוע
אותם ולהגדיר מה זה, נניח, גוף חינוכי - בית ספר? כמה כיתות? כמה תלמידים? כמה
לתלמיד?
הקושי העיקרי הוא קודם-כל בכפילויות. בעוד שלושה שבועות יובא אליכם חומר
נוסף בעניין זה. הביקורת העיקרית היא על כר שלא שמרו על היסודות, על הדברים
שמוסכמים על כולם. כמובן, שיש להשלים את קביעת הקריטריונים, אבל כל זמן של
סיימו את קביעת הקריטריונים עד הסוף, שיקיימו מה שכבר נקבע.
מ"מ היו"ר אי הראל;
תודה. אני מבקש לקרוא את תמצית הדו"ח.
ז' גדיש;
(קורא את תמצית הדוח. ראה נספח לפרוטוקול).
מבקר המדינה י' טוניק;
לקטע מסי 7. קבעו תחילה שני גופים שיתמכו - משרד האוצר ומשרד הפנים.
נוספו לפוזות ארבעה. תספרו את מספר הגופים שבקטע השביעי. כנראה שהאחד גם לא ידע
מן השני. חוץ ממשרד הפנים ומשרד הדתות, שכנראה כן ידעו האחד מהשני.
לקטע מס' 8. אתם יודעים שביטוח הצמדה זה מענק.
לקטע מסי 11. נושא זה עורר בליבנו חששות, לפי סעיף 4ו2(ג) לחוק מבקר
המדינה. העברנו את העניין לבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה. מכתב הפניה בידי. אני
מעמיד אותו לרשות היושב-ראש.
מ"מ היו"ר אי הראל;
(קורא את המכתב. ראה נספח ).
מבקר המדינה יי טוניק;
י אם היושב-ראש ירצה לראות את כל הנספחים, נצרף אותם למכתב.
כפי שתקראו בדו"ח, הסיכום בתחילה היה, שהמדינה תשתתף רק במחצית, וכי הם
יצטרכו לגייס את המחצית השנייה ממקורות שאנחנו קוראים להם מקורות פרטיים. אם
נצרף את כל הסכומים, קודם-כל יתברר שהמדינה השתתפה בכל-מיני צורות לא רק ביותר
מחצי אלא ביותר משני חצאים.
דבר שני - ואני חייב להביא זאת לידיעת הוועדה - בבדיקת החומר נתקלנו בשני
מכתבים של עורך-דין אל היושב-ראש הקבוע של הוועדה, כאילו כאן ביקורת המדינה
פגעה בגוף שאיננו מבוקר ושההגינות מחייבת לא לפגוע בלי לשמוע אותו. אלמלא הגיעה
הפנייה של עורך-הדין אלי אתמול, לא הייתי יודע עליה, כי אלי הוא לא פנה. הטענה
היא; מדוע פגעו בנו בלי לשמוע אותנו?
אני מוצא לנכון להציג בפניכם את העובדות. כאשר העניין היבא לפני, לפני
הפרסום, וראיתי את החומרה שבדבר, אמרתי למר שילה, שאחראי לנושא, שלמרות שאין אף
חובה לפנות לצד גי, לפי החוק, אבל כיוון שהעניין חמור, מן הראוי שבמקרה זה
נבדוק אם הם רוצים להגיב. מר שילה דיבר עם מר שמואלי, מנכ"ל משרד החינוך
והתרבות, ולאחר-מכן גם כתב לו מכתב. התוכן הכללי הוא, שהעדפנו שמשרד החינוך
והתרבות יפנה את תשומת-לב המוסד הזה, שהם יגיבו למבקר-המדינה. מהצעה שלנו שהם
יגיבו, התייחסה גם לסדיגורה וגם לגוף השני המופיע בדוח, ששמו 'תורה ויהדות לעם'.
מה קרה? המוסד 'תורה ויהדות לעם' אמנם הגיב, שלח מכתב לשר הרוינוך והתרבות
ואנחנו, כמובן, קיבלנו אותו. הגב' הלפר, שעוסקת בנושא זה, פנתה אל מר עופר במשרד
החינוך והתרבות ואמרה לו; קיבלתי תגובה של 'תורה ויהדות לעם', לא קיבלתי תגובה
של 'סדיגורה'. מר עופר השיב שהוא דיבר עם מנכ"ל סדיגורה והוא אמר שהוא מעדיף לא
להגיב.
זאת-אומרת, אם היום יש תרעומת של עורך-דין שכאילו ביקורת המדינה פגעה בגוף
שאיננו גוף מבוקר מבלי לשמוע אותו, זאת תרעומת שאין לה בסיס. אני יכול רק ללמד
סניגוריה על אותו עורך-דין, למרות שלא דיברתי אתו, שכנראה לא גילו לו את העובדה
הזאת. כך מצא נקודה להאחז בה. אלי אותו עורך-דין לא פנה. אני מביא את הדבר
הזה כדי שזה יירשם. כדי שהמכתב שנמצא אצל מר ליבאי לא ייצור אי-הבנות. פנינו
למשרד החינוך והתרבות בהצעה שיגיבו. מר עופר דיבר עם מנכ"ל סדיגורה. מנכ"ל
סדיגורה אמר לו שהוא מעדיף לא להגיב. לכן, אנחנו נמצאים כאן לאחר שניתנה
הזדמנות להגיב. את המסקנה מחוסר תגובה אני משאיר לוועדה.
די תיכון;
אדוני מבקר המדינה, מנכ"ל סדיגודה הסב את תשומת-לבי לעובדה שאינך רוצה
לשמוע את התגובה שלו, שהרי טענת שאיננו מוסד מבוקר.
מבקר המדינה י' טוניק;
מר עופר, סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות, דיבר עם מנכ"ל סדיגורה והציע לו
להגיב, לפי בקשתנו.
די תיכון;
נדמה לי שיש קצר בין מנכ"ל סדיגורה לבין מר עופר ממשרד החינוך והתרבות,
שאינני מכיר אותו. הייתי בתמונה בעניין זה לפני פרסום הדוח. יש בכנסת איש גדול
וכבד ששייך לחצר של סדיגורה. אברהם שפירא הוא חסיד של הרבי מסדיגורה וגם קרוב
שלו. הלה ברור שפרסום זה יעורר מהומה. האיש פנה אלי ושאל: איך לא טרח לפנות
אלינו? הוא אכן לקח עורך-דין, עו"ד יחיאל גוטמן, והם פנו וקיבלו תשובה שלילית.
אי הלפר
¶
למי הם פנו?
די תיכון;
למבקר המדינה.
אי הלפר;
לא.
די תיכון;
אני מכיר את מנכ"ל טדיגורה. אניני יכול להגיד שהוא משקר. הוא חבר-הכנסת
ה-ו2ו כאן. הוא יושב בכנסת כמעט מדי יום ביומו. קשה לומר עליו שהוא משקר. אני
מציע שתחטפו אתו שיחה. אני אפנה אותו אליכם.
מבקר המדינה י' טוניק;
היום - לא. הנושא נמצא עכשיו בפני הכנסת, לא בפני מבקר המדינה. איני חושב
שיהיה מקובל ונאות ששעה שהוועדה דנה בנושא, שאקים לי מעין בית מהקר נוסף.
די תיכון
¶
ואם דברי יתבררו כנכונים?
יי שילה;
אין סיכוי.
מבקר המדינה יי טוניק;
אני חוזר על מה שאמרתי; שני המוסדות המבוקרים בתיק הזה נתבקשו על-ידי מר
עופר, בעת ובעונה אחת, להגיב. מוסד אחד הגיב. כאשר גבי הלפר קיבלה את התגובה
שלו ולא קיבלה את התגובה של סדיגורה, היא התקשרה אל מר עופר - יש לי תרשומת של
השיחה - ומר עופר הודיע לגבי הלפר, שהוא דיבר עם המנכ"ל והמנכ"ל הודיע שהוא
מעדיף לא להגיב. בין מר עופר לבין מנכ"ל סדיגורה אינני שופט.
די תיכון;
זה כבר יותר טוב.
מ"מ היו"ר אי הראל
¶
הדברים שנאמרו על-ידי מבקר המדינה ואנשי הצוות של משרד מבקר המדינה הם
שתופסים. אם חברי הכנסת ידרשו שנזמין את עוזר המנכ"ל, מר עופר, נזמין אותו. אבל
לגבינו קיים הממצא של מבקר המדינה. הנושא הזה איננו חוזר לדיון אצל מבקר
המדינה. אחרת, כל נושא קצת רגיש יחזור לדיון אצל מבקר המדינה. לפיכך, אנחנו
ממשיכים בדיון.
האם היתה תשובה לפניה של היועץ המשפטי לממשלה?
יי שילה
¶
היועץ המשפטי העביר את הנושא, על-פי פנייתנו, בחזרה למשרד החינוך והתרבות
ודרש חקירה יסודית של המשרד. מר שובל הוא הממונה על החקירה הזאת.
מבקר המדינה י' טוניק
¶
אינני מסתייג ממה שעשה היועץ המשפטי. הוא החליט שזאת הדרך, ואני מקבל זאת.
אני חייב לומר. אם הבאתי לפני הוועדה הזאת את העניין שמ'סדיגורה' לא הגיבו
ושניתנה הזדמנות להגיב, עשיתי זאת רק מפני שגיליתי את המכתב של עו"ד גוטמן אל
יושב-ראש הוועדה.
אי שובל
¶
בעקבות הפנייה של היועץ המשפטי לממשלה אל היועץ המשפטי של משרד החינוך
והתרבות, מיום 2ו במרס 1985, בנושא תמיכות לת"ת סדיגורה, נתבקש המשרד לערוך
בירור יסודי של העניינים, ועד אז להפסיק את התמיכה בת"ת סדיגורה.
הנושא נדון עם מנכ"ל משרד החינוך והתרבות. נתבקשתי לבדוק את העניין ולהגיש
דוח בנושאים שדוח מבקר המדינה נגע בהם, ואת הדוח להגיש למנכ"ל המשרד. זה היה
באפריל 1985.
לאחר בקשת המנכ"ל התחלתי לראיין אנשים שהיתה להם נגיעה ישירה לנושא, בעיקר
אנשי משרד החינור והתרבות המופקרים על הנושא הזה, ואנשי סדיגורה. ביקרתי במקום
שלוש פעמים. ראיתי את המיבנה עצמו. דרך אגב, גיליתי גם דברים שלא היו כלולים
בדוח. נולדה במקום עוד כיתה, בחצר, שלפי מיטב ידיעתי נבנתה ללא שום אישור, בלי
התערבות של מהנדס או ארכיטקט. היו שינויים נוספים.
במהלך הפגישות שהיו לנו עם אנשי סדיגורה, קיבלנו אמנם אינפורמציה, אבל
מקוטעת. כאשר קיבלנו מידע המאושר על-ידי רואה חשבון, היה רואה החשבון קפדן דיו
כדי לומר שהוא מאשר את המספרים המופיעים רק לגבי כלל ההוצאות וההכנסות. ביקשנו
אישור רואה חשבון על ההוצאות וההכנסות, כי לא הצלחנו להיכנס לפשר הסופי של הפער.
קיבלנו מה שכתב רואה החשבון של סדיגורה אל מוסדות חסידי סדיגורה: "בהתאם
לבקשתכם, בדקנו את הרשימות המצורפות, המסומנות על ידינו באות אי ובחותמתנו לשם
זיהוי והננו לדווח שהן נערכו על פי פנקסי החשבונות שלכם שבוקרו על-ידינו לגבי
התקופה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר 1983....". כלומר, הוא מתייחס רק למה שציינתי.
כדי להגיע לסוף פסוק בפרשה שנתמשכה וארכה, החלטתי להפסיק את הדיונים
בעל-פה, וכתבתי מכתב לאנשי סדיגורה, ב-9 ביולי 1985. (קורא את המכתב. ראה נספח
). ביקשנו את עלויות הבנייה, ופירוט מלא של ההכנסות וההוצאות, ומה ההסבר
שלהם לשוני בין הנוסח של המכתב שנשלח לבין התוספת, בעיקר בעניין השלישי, כי
שמענו גירסאות השונות אחת מן השניה כרחוק מזרח ממערב. יש גירסה של האדריכל עצמו
ויש גירסה של אנשי סדיגורה. שתי הגירסות שונות לחלוטין.
כדי שהדברים לא יישארו בגדר תורה שבעל-פה, נתבקשו אנשי סדיגורה להציג בכתב
מה היתה עמדתם.
מ"מ היו"ר אי הראל;
יש כאן מכתב שזוייף. זה באופן ברור זיוף של מכתב.
אי שובל
¶
המכתב אלינו נושא אופי כל-כך שונה, אף מן המכתב בו הם מודים שהכניסו
שינויים.
במכתב מן ה-9 ביולי ביקשתי שהגירסה שלהם תועלה על הכתב. לא קיבלתי תשובה
למכתב זה.
אי שובל
¶
שמעתי עוד גירסה, כאילו עשה טובה לסדיגורה באמצעות התוספת. את גירסתו זאת
ביקשתי ממנו לרשום בכתב. עבר חודש ולא קיבלתי תשובה. התקשרתי אל מנהל ת"ת
סדיגורה טלפונית וביקשתי להשיב למכתבנו. ב-9 באוגוסט נשלח מכתב שני. גם למכתב
זה לא נתקבלה תשובה. ב-1 בדצמבר 1985 שלחנו מכתב שלישי. (קורא את המכתב. ראה
נספח ).
השאלה של הפסקת התמיכה למוסד סדיגורה הועלתה עוד במכתבו הראשון של היועץ
המשפטי לממשלה ולא הופסקה התמיכה השוטפת בתלמידים, אבל הופסקה התמיכה שיש לה
נגיעה לעניין השיפוצים במוסד.
יי שילה;
אחרי שכבר קיבלו הכל.
אי שובל
¶
באופו פורמלי הודיעו, שלעניו השיפוצים מפסיקים את התמיכה.
בעקבות המכתב הזה הגיע מכתב של עי "ד גוטמן למשרד החינוך והתרבות. המכתב
נשלח אלי ב-23 בנובמבר, עם העתק למנכ"ל משרד החינוך והתרבות. התשובות במכתב לא
היו מספקות. היה נסיון לעשות מכל העניין כאילו שום דבר לא התרחש, ושתשובות כבר
ניתנו קודם לכן. בסוף המכתב הוא כותב: "אשר על כן, בהתחשב בנסיבות ובטיעונים
שהעליתי בפגישתי, אודה לכם אם תסתפקו ברישום ההסברים האמורים".
בעקבות זאת ביקשתי ממנהלת המחלקה למשפט פרטי במשרד החינוך והתרבות, עוזרתו
של היועץ המשפטי, להשיב לעו"ד יחיאל גוטמן. (קורא את המכתב. ראה נספח מס' 5).
י ביום ראשון, בשבוע שעבר, ביקשתי מן היועצת המשפטית להודיע להם, שכיוון שלא
שמענו מהם עד עתה, אנחנו מודיעים שבזה סיימנו את חלקנו בפרשה. רואים בהם כמי
שרוצים להימנע ממתן המידע המבוקש, ונכתוב את הדוח כפי שאנחנו מוצאים לנכון. בו
ביום התקשרו אלינו מת"ת סדיגורה והודיעו שמבקשים לקיים פגישה. ואכן הפגישה הזאת
נתקיימה בלום חמישי שעבר. ביום חמישי שעבר סוכם שאכן ת"ת סדיגורה מתוייבת,
בהתאם להסכם הסטנדרטי, לפתוח את הספרים. קראנו בפני המנהל מחדש את הפסקה. אולי
שכח אותה. הוא אמר שהוא בהחלט מוכן, בשלב זה, לפתוח את הספרים בפנינו, שתהיה
בידינו אפשרות לעמוד על היקף ההכנסות וההוצאות מכל הגורמים, בין ציבוריים ובין
פרטיים, כדי שמשרד החינוך והתרבות יוכל להגיש את הדוח הסופי בעניין. באותה
פגישה לא היה רואה חשבון. סיכמנו שמחר, בשעה שמונה בבוקר, תתקיים פגישה במשרדי
סדיגורה. אני מקווה שאכן יהיה בידינו לקבל את מלוא המידע. אם מחר לא נקבל את
מלוא האינפורמציה, אראה בזה סוף פסוק. אגיש את הדוח לפי הממצאים שהעליתי עד
עתה.
סביר להניח שאכן מחר נקבל את רוב המידע. אני מניח שתוך שבועיים-שלושה נוכל
להעלות את הממצאים על הכתב.
מ"מ היו"ר אי הראל
¶
אם מוסד שנתמך על-ידי משרד החינוך והתרבות, בקסע מסויים פועל בניגוד
להוראות המבקר, בניגוד להוראות הממשלה, האם אתם רשאים להפסיק את העברת התקציב
לכל אורך הקו, או רק את התקציב לשיפוצים?
אי שובל
¶
לא ידענו איך לנהוג בעניין זה. היועץ המשפטי לממשלה נועץ עם מבקר המדינה
בעניין זה. התשובה היתה, אם אינני טועה, שהתמיכה לפעילות השוטפת של בית-הספר
אכן תימשך ותהיה רק הפסקת התמיכה לשיפוצים. אני אומר דברים אלה על-סמך הזכרון.
אי הלפר
¶
איני זוכרת שהיה מכתב כזה.
מבקר המדינה י' טוניק;
לא זכור לי שבקריטריונים הראשונים שמבקר המדינה הציע, ושאושרו, היתה סנקציה
של הפסקת תמיכות. איני אומר שלא ייתכן להפסיק את התמיכה הכללית. היו מקרים שהלך
האמון בדיווח וזה פגע בתמיכה השוטפת. אבל, כאן היתה טענה לגבי הפיתוח, לגבי
הבנין.
אי שובל;
אדוני היושב-ראש, אמציא לוועדה את ההתכתבות הנוגעת לעניין.
מ"מ היו"ר אי הראל;
אבקש להמציא לוועדה גם את המכתבים שכתבתם למוסד סדיגורה, כחומר שיהיה בידי
הוועדה.
האם בשבוע הבא כבר תוכל לספק לנו את המסקנות שלך בנושא זה?
אי שובל;
אם לא בכתב, את עיקרי הדברים בעל-פה בוודאי נוכל למסור.
נ י מודובניק;
לשאלה אם יש להפסיק את התמיכה השוטפת, המיליון וחצי שקיבלו כמיקדמה הורידו
משכר-הלימוד שהגיע לתלמידים.
מבקר המדינה י' טוניק;
קיזוז והפסקה אלה שני דברים שונים.
אדוני סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות, בדוח המקורי, בפסקה של היקף התמיכות,
כתוב; "... משרד האוצר נענה לבקשה וסוכם על תכנית מימון, שלפיה תשתתף המדינה
במחצית מהוצאות הפרוייקט והמחצית השנייה תבוא ממקורות פרטיים...". משרד החינוך
והתרבות הוא המדינה. משרד הפנים באמצעות עיריית ירושלים הוא המדינה. לגבי מפעל
הפיס, כבר איני בטוח. כספי עזבונות הם בוודאי של המדינה. אני שואל אותך: האם
קיימו את התנאי הראשון של משרד האוצר, שהמדינה תשתתף רק בחצי, או שויתרו על
התנאי הזה? אם נראה בכל מוסד את המדינה, יוצא שלא קיימו את התנאי המקורי. את
המלים "תבוא ממקורות פרטיים" פירשתי כגיוס פרטי של ת"ת סדיגורה, כמו ממגבית
מחוץ-לארץ או מגבית בארץ, או השתתפות של החברים של העמותה הזאת. זה חשוב מאוד,
כי אם מפירים את התנאי הראשון, מכאן מתחילה ההתדרדרות. איך קרה שהמדינה הבטיחח
חצי ונתנה יותר משני חצאים? למה לא עמדתם על התנאי הראשון?
מ"מ היו"ר אי הראל;
האוצר צריך לעמוד על זה.
מבקר המדינה י' טוניק;
גם האוצר. זה אחד הדברים שנתייחס אליהם כאשר נכתוב את הדוח, שהיו פרצות
בנוהל של הטיפול בבקשה.
אי שובל;
דבר אחד עולה עכשיו בזכרוני. לרוב משרד החינוך והתרבות איננו מטפל
בשיפוצים אלא הרשות המקומית. כאו היתה תופעה יוצאת-דופן, שהמשרד טיפל בשיפוצים.
המשרד איננו מטפל בשיפוצים אלא הרשות המקומית.
מבקר המדינה י' טוניק;
שאלה שניה. ברור שאלמלא ביקורת המדינה נכנסה לתמונה העניין היה עובר. משרד
החינוך והתרבות לא היה מגלה את זה כנראה עד היום. האין זה מעורר מחשבה שהפיקוח
של משרד החינוך והתרבות כשלעצמו איננו מספיק, כי הלא מבקר המדינה איננו יכול
לנהל את משרד החינוך והתרבות. מבקר המדינה אינו יכול לשבת שם באופן קבוע. מה
יהיה על המקרים שלא בדקנו? תראה מה קרה פה. מצאנו דבר שבעינינו לא היה רגיל,
שהיה חריג ואפילו חמור. פנינו ליועץ המשפטי. היועץ המשפטי העביר את העניין
אליכם. לפי עניות דעתי, זה היה צעד נכון, משתי סיבות; א. רק אתם יכולים לבדוק את
הנושא. על התוצאות הסופיות יחליט היועץ המשפטי. עצם הצורך שתעשו עבודת בדיקה
מגלה לכם מה אינכם בודקים. בעצם קיבלתם שיעור. אני שואל; ומה קרה במקרים שמבקר
המדינה לא נכנס אליכם? זאת הבעיה. גילינו סכום מסויים, אבל יכול להיות שאת
הסכום הזה צריך להכפיל פי שלושים או פי מאה.
אי שובל;
לי אין נגיעה אישית כלשהי לתחום בו אנחנו דנים. מנכ"ל המשרד מצא לנכון
לבקש ממני, כמי שאין לו נגיעה אישית בנושא, לבדוק את העניין ולהגיש לו ממצאים.
אני מקווה שממצאי י ישליכו על בדק בית.
מבקר המדינה יי טוניק;
בוודאי אקבל בברכה, אם במסקנות תוסיף פרק על לקחים שהפקתם במשרד.
אי שובל;
זאת היתה הכוונה של מנכ"ל המשרד.
יי זלצר;
בהחלטות הכנסת היתה התייחסות לנושא של משרד הדתות, הנושא של מענקים למוסדות ,
דת בהסכמים קואליציוניים ואחרים. משרד החינוך והתרבות השיב לי, ששר החינוך
והתרבות עומד להקים - יש להניח שאולי כבר הקים - ועדת מומחים, משפטנים ואחרים,
שתדון בכל המכלול של מענקים למוסדות דת. בפניכם דוח מסי 34.
מבקר המדינה י' טוניק;
האם מיציתם את הכללים הקיימים? כל פעם שקורה משהו מחפשים חוק או כללים
שאינם ושוכחים את הכללים הקיימים. האם אתה מכיר היטב את חוות-הדעת של נבנצל? האם
למדת את הנוהלים והכללים? האם היום הכל פרוץ? אין פרצות כאלה, שאפשר להעביר דרכם
פילים. אולי יש סדקים שבקושי רואים אותם.
אתה רוצה לתלות הכל על כללים. איפה הקומונסנס? איפה ההגינות? האם כדי
למנוע הפרזה והכפלה של הסכום, וכדי למנוע תוספת פיסקה למכתב, צריך חוק מיוחד?
י' זלצר;
במקרה זה הטענה שלך אינה לכתובת הנכונה.
מבקר המדינה י' טוניק;
תעביר את הדברים לכתובת הנכונה.
י' זלצר
¶
היו התרוצצויות רבות עד שקיבלנו את התשובה הזאת, כדי שיעשו משהו במשרד
החינוך והתרבות. אני מקבל כל מלה שלך, אדוני המבקר, שצריך לשמור על הכללים.
מבקר המדינה יי טוניק;
צריך לקיים "ושיננתם לבניך".
יי זלצר;
יותר מזה. כאשר אין שומרים על כללים מסויימים, לגוף המבוקר יש שיטה. הוא
מציע לשנות את הכללים. הכי קל לשנות את הכללים, בהתאם לנוחיות. אני מקבל את
הטענה של המבקר שכללים קיימים כדי שישמרו עליהם. אני רק אומר שמן הראוי,
בהזדמנות של הדיון הזה, לעבור על החלטות הכנסת בהקשר לדוח מסי 34 ולעבור על
הנושא של ההתייחסות למוסדות דת בכל משרדי הממשלה, לא רק במשרד החינוך והתרבות.
יי פריד;
במשרד התינוך והתרבות נקבעו קריטריונים וכללים, בשנה האוזרונה ובשנים
קודמות. אני מסכים לחלוטין שאין פועלים תמיד כשורה. מקור הבעיה גם בהחלטות
מסויימות של ועדת הכספים וועדות הכנסת. זה נושא רציני שכדאי להעמיד על סדר-היום.
בעקבות הדברים על כללים חדשים, אשמח אם תיערך הביקורת הזאת.
מ"מ היו"ר אי הראל;
מבקר המדינה הצביע על תופעות שהן מעבר לחריגות ומעבד לעניין של מינהל תקין.
מדובר בחומר שהוא מצא לנכון להעביר ליועץ המשפטי לממשלה. היו פה דברים שגובלים
בפלילים. יכול להיות שבסוף יתברר שאין יסוד לכך, אבל מדובר בממצא חמור מאוד
שהועבר על-ידי היועץ המשפטי למשרד החינוך והתרבות. משדד החינוך והתרבות מתבקש
בזה, עד יום שני הבא, לסיים את כל הבדיקות בנושא ולהמציא לנו, לישיבה הבאה, את
הממצאים. כך הוועדה תוכל להמשיך לטפל בנושא.
מבקר המדינה יי טוניק;
ברשותכם, הערה. איננו צריכים לשכוח שלא מבקר המדינה ולא הוועדה יכולים
לשפוט את חסידי הת"ת של סדיגורה. העניין הועלה דרך אגב, תוך כדי ביקורת על משרד
החינוך והתרבות. מי שיצטרך להחליט על חפותו או אי-חפותו של הגוף השלישי, זה
בוודאי לא השולחן הזה. שיהיה ברור לכולם שפה אין שופטים אף אתד. איני רוצה
שיתקבל רושם ששופטים כאן מישהו.
שלחתי את המכתב ליועץ המשפטי עם כל הזהירות שיכולתי לנקוט. הוא עשה אותו
דבר שאני עושה. כאשר העניין ייגמר, הוא יחליט מה צריך לעשות עם החומר. אני
מדגיש
¶
הבדיקה שלכם של הנושא, במסגרת משרד החדינוך והתרבות, היא בעצם בדיקה של
עצמכם.
מ"מ היו"ר אי הראל;
אם תהיה פנייה במשך השבוע, מצד אותו מוסד, להופיע בפני הוועדה, האם יש לך,
אדוני המבקר, התנגדות לכך?
מבקר המדינה י' טוניק;
אשאיר זאת לשיקול דעתו של היושב-ראש. הערכתי היא שהם לא יפנו. למה אני אומר
זאת? הלא יכלו לפנות אלי שאבדוק את הנושא. יכלו לפנות למשרד החינוך והתרבות.
קל לכתוב מכתב בו שואלים
¶
למה לא הזמנת אותנו, אבל יותר קשה להענות להזמנה. אם
הם יפנו, לא אתנגד להזמנתם. אם הוועדה תמצא לנכון לשמוע את נציגי סדיגורה, תשמע
אותם.
מ"מ היו"ר אי הראל;
תודה רבה. הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 10.45)
0
משרד החינוך והתרבות
(דו"ח שנתי 35 עמ' 315)
סדרי מתן תמיכות
(תמצית)
נספח לפרוטוקול
1 משרד החינוך והתרבות נותן מדי שנה מתקציבו תמיכות לגופים
ולמוסדות חינוך ותרבות.
2 הפיקוח על מתן תמיכות מתקציב המדינה על ידי משרדי הממשלה הוסדר
בהוראות תקנות כספים ומשק של החשב הכללי (התכ''ם) ובנהלים
משלימים בכמה מהמשרדים. הוראות אלה הורחבו באופן משמעותי
בספטמבר 1983. ההוראות המורחבות הותקנו בעקבות חוות דעת של
מבקר המדינה מפברואר 1981, בדבר נוהל למתן תמיכות על ידי משרדי
הממשלה, ויישום העקרונות שבו בידי ועדה בינמשרדית בראשות היועץ
המשפטי לממשלה, שהוקמה לכך על ידי הממשלה.
א. מתן תמיכה לתלמוד תורה סדיגורה
3 המשרד משתתף בדרך כלל ב-60% מעלות החזקת תלמידים בתלמודי תורה,
החפצים בכך, לפי מספר התלמידים בכל מוסד. בהתאם להסדר בין
המשרד לבין מרכז החינוך העצמאי (להלן מח"ע) משמש מח''ע כצינור,
שדרכו מעביר המשרד את כספי ההקצבות למוסדות אלה. מח''ע מפעיל
עליהם פיקוח פדגוגי מינהלי מטעם המשרד. על פי הצעת ו-ותקציב
לשנת 1984 תמך ו-ומשרד ב--37 תלמודי תורה, שהיו בהם 8,800
תלמידים. מוסדות אלה הם מוסדות פטור - חובת לימוד סדיר במוסד
חינוך מוכר אינה חלה על תלמידיהם.
4 תלמוד התורה סדיגורה שהיא עמותה (להלן:ת''ת), נמנית עם מוסדות
חסידי סדיגורה בירושלים, שנוסדה בשנת 1972. בשנת הלימודים
התשמ"ד למדו בת"ת 242 תלמידים. הלימודים במסגרת הת"ת התקיימו
בעבר במספר כיתות, שהיו פזורות במקומות שונים בעיר- העירייה
נענתה לבקשת הת''ת והעמידה לרשותו בשנת 1979 בנין כדי לשפר אח
תנאי הלימוד ולאפשר את הרחבת הת''ת. בבניין היה צורך לבצע
שיפוצים יסודיים ולשם כך קיבל הת''ת תמיכות מגורמים ממלכתיים
רבים.
היקף התמיכות של משרדי ממשלה וגורמים ממלכתיים אחרים
5 בנובמבר 1979 ביקש הת"ת את עזרת האוצר בשיפוץ הבנין כשהאומדן
של עלות הפרייקט היה מיליון שקל (לפי שער הדולר היציג במועד
זח, 314,465 דולר). האוצר נענה לבקשה וסוכם על תכנית מימון,
שלפיה תשתתף המדינה במחצית מהוצאות הפרוייקט והמחצית השניה
תבוא ממקורות פרטיים. לפי אישור אגף התקציבים מדצמבר 1980
הוקצבו 200.000 שקל, באמצעות משרד הדתות ו 300,000 שקל ממשרד
הפנים, באמצעות עיריית ירושלים.
6 1. למעשה השתתפו במימון הפרייקט משרד החינוך והתרבות, משרד
הדתות, משרד הפנים באמצעות עיריית ירושלים, משרד ו-ואוצר באמצעות
משרד הדתות, מפעל הפייס באמצעות עיריית ירושלים-, ועיריית
ירושלים. עוד ניתנו לת"ת למטרה זו כספי עזבונות לטובת המדינה.
עם זאת לא מכל משרדי הממשלה ניתן היה לקבל נתונים מוטמכים על
השתתפותם למעשה במימון הפרוייקט ולכן פנה משרד מבקד המדינה
למשרד החינוך והתרבות בדבר קבלת מידע מהת"ת על כלל התמיכות
שהוא קיבל לשיפוץ הבנין. בינואר 1985 המציא הת"ת את הנתונים,
שלפיהם הוא קיבל בתקופה מהתחלת 1981 עד יולי 1984 כ-14.470
מיליון שקל (במחירים נומינאלים); לפי חישוב של משרד מבקר
המדינה על פי תאריכים שציין הת"ת - כ-204 אלף דולר. לפי אותם
הנותנים שנמסרו על ידי הת"ת הוא קיבל מגורמים פרטיים תמיכה בסך
20,300 דולר והלוואה בסן 90,000 דולר.
7 להלן טבלה המפרטת את התמיכות של הגורמים הממלכתיים:
שקלים
משרד החינוך והתרבות - 7,350,000
משרד הדתות - 3,925,000
משרד הפנים, באמצעות
עיריית ירושלים - 975,000
משרד האוצר, באמצעות
משרד הדתות -- 500,000
מפעל הפייס, באמצעות
עיריית ירושלים (לפי
המלצת משרד החינוך) - 900,000
עיריית ירושלים - 300,000
כספי עזבונות
לטובת המדינה (חלקם
לפי המלצת משרד
החינוך וחלקם בהמלצת
משרד הדתות)- 520,000
8 2. בנתונים שהת"ת מסר למשרד בינואר 1985 לא נכללות שלוש
הלוואות, שהוא קיבל באמצעות בנק מסחרי, בתקופה מאוקטובר 1980
עד יולי 1982, בסכום כולל של 1.2 מיליון שקל, שבגינן נתן החשב
הכללי ביטוח הצמדה.
תמיכות משרד החינוך
9 1. בסוף מארס 1981 המליצה עיריית ירושלים במכתבה אל הסמנכ"ל
והממונה על האגף לפיתוח מערכת החינוך של המשרד (להלן:
הסמנכ"ל), שהמשרד יאשר לת"ת סך מיליון שקל כהשו1תפות במימון
שיפוץ הבנין, שעלותו הכוללת היא שלושה מיליון שקל. למכתב צורף
הסכם בין הת"ת לבין קבלן בדבר שיפוץ הבנין, שנחתם באמצע מארס
1981. לפי ההסכם, עלות הבנייה, השיפוצים ושיקום הבנין מסתכמת
ב-2.6 מיליון שקל, כשהמחיר צמוד למדד הכללי של מחירי תשומות
הבנייה. משך ביצוע העבודות יהיה חצי שנה, מסוף מארס 1981 עד
סוף ספטמבר 1981. לפי השער היציג של הדולר בעת חתימת הו-וסכם
הייתה העלות לפי הו-וסכם 294,000 דולר.
10 הסמנכ"ל המליץ בפני מפעל הפיס לתמוך במימון הפרוייקט. במסמכי
המשרד מופיעים סכומים שונים, ואינו ברור על איזה סכום הוא
המליץ. בעקבות ההמלצה העביר מפעל הפייס לת''ת, באמצעות העירייה,
בתקופה מפברואר 1982 עד פברואר 1983, בסה"כ 900,000 שקל כ-
40,000 דולר על פי השער היציג במועדי התשלום.
11 2. המשרד לא דאו; לקבל נתונים מבוססים על פרטי הבנייה ועל
מועדיה. מהעו-ת המהנדס, שפעל מטעם הת''ת, על גבי החשבון הסופי של
הקבלן שאושר על ידו בנובמבר 1983, עולה, שעיקר העבודות בוצעו
מאפריל 1981 עד פברואר 1982. לעומת זאת, עולה מהעתק מכתבו של
אדריכל הפרוייקט אל מנהל הת"ת מתחילת דצמבר 1983, שצורף על ידי
הת''ת לבקשה לתמיכה נוספת, כי ''הבנייה בוצעה בעיקרה מחודש
פברואר 1982 עד חודש אוגוסט 1983". במכתב זה נאמר, בי באתר
בוצעו עבודות בנייה להשלמת חדרי מינהלה ומורים, שתי כיתות גן
וחדרי עזר וכן חמש כיתות א'-ה', כולל פיתוח מינימאלי של החצר.
שטח הבנייה היה 604 מ2. לפי מסמך אחר, הושלמו עבודות הבנייה
בהתחלת 1984. בשתי הקומות גם יחד נבנו שבעה חדרי כתות לימוד,
שתי כיתות גן ילדים, מטבח ואולם אוכל. ברם, לפי מכתבו, מתחילת
אפריל 1984, של מנהל הת''ת אל המשרד שופצו עד אז שתי קומות
הכוללות עשרה חדרי לימוד, אולם אוכל ושירותים, ופותחה חצר
משחקים. במכתב מנהל הת''ת אל המשרד מ-11.6.84 הוא חוזר ומתיחט
לתשע כיתות ואינו מתיחס כלל לאולם אוכל ושירותים. בתשובתו
לביקורת מ-21.1.85 הודיע המשרד, כי הבנייה אכן בוצעה בעיקרה
בהתאם ללוח הזמנים, כגירסת המהנדס, היינו עד פברואר 1982.
לדברי המשרד טען האדריכל בפניו שבמכתב ו האמור אל מנהל הת''ת
מדצמבר 1983, לא ציין מועדי הבנייה והמשפט בענין זה כנראה הוסף
שלא על דעתו.
12 לרעת הביקרת נוכח ו/ירסאות שונות אלה לגבי סיום עיקר הבנייה
והיקפה, וטענות האדריכל לגבי שינוי מכתבו בנושא זה וכן נוכח
גירסאות שונות בענין עלות הבנייה, על המשרד לפעול לאלתר לבירור
יסודי של היקף הבנייה, עלותה, והיקף ההשתתפות של גורמים
ממלכתיים וציבוריים במימון פרוייקט זה. לפי תוצאות הבירור על
המשרד להסיק את כל המסקנות המתבקשות מכך. עד לסיום הבירורים על
המשדר להפסיק את תמיכתו בת"ת.
13 3. באמצע מארס 1983, ביקש מנהל הת"ת מהמשרר לקבל תמיכה נוספת
של מיליון שקל. לדבריו הושקעו עד אז בבנייה ובשיפוצים 300,000
דולר- מאידן- עולה מאישור המהנדס מאמצע יוני 1984, שעלות הבנייה
הסתכמה ב 221,900 דולר בלבד. סכום זה אינו כולל הוצאות תכנון
בסכום של 57,143 דולר; אך גם אם מוסיפים הוצאות תכנון אלה,
נותר פער של כ~21,000 דולר לעומת סכום העלות כפי שצוין במכו1ב
מנהל הת''ת ממארס 1983. ממסמכי המשרד לא ניתן היה לברר את פשר
הפער הזה.
14 בהמשך למכתבו ממארס 1983 הגיש מנהל הת"ת למשרד בקשה לתמיכה.
המשרד לא עמד על כן, שהת''ת יגיש לו, כתנאי לדיון בבקשתו, או1
מלוא המסמכים הדרושים על פי ו-1כללים שהוא קבע בדבר מתן תמיכות.
המשרר גם לא דרש הסבר לפיגור בלוח הזמנים של הבנייה.
15 ביולי 1983 אישרה ועדת ההקצבות של המשרד לשלם לת''ת סך מיליון
שקל (כ-20,000 דולר). לא נרשם על פי אילו קריטריונים הוחלט
להקציב את הסכום.
16 לדעת הביקורת מן והנכון היה להביא בחשבון, בעת קביעת שיעור
השתתפות בהוצאות השיפוצים והבנייה גם את יתר התמיכות שניתנו
לת"ת על ידי כל יתר הגורמים הממלכתיים. אין תיעוד על כך שזה
אמנם נעשה ומהמסמכים שבתיקי המשרד לא ניתן היה לדעת, מה הוא
כלל התמיכות קיבל הת"ת מכל הגופים הממלכתיים בגין פרוייקט זה,
מה מועד נתינתה של כל אחת מהן ומה חלקן של כלל התמיכות בעלות
הפרויקט.
17 4. בתחילת נובמבר 1983 הגיש מנוול הת''ת למשרד בקשה נוספת לתמיכה
בסך 5.7 מיליון שקל (במועד זה כ-89,000 דולר) לשם כיסוי
גרעונות והשלמת הבנייה. מאחר .בספטמבר 1983 נכנסו לתוקף הוראות
הנוהל החדשות למתן תמיכות על ידי משרדי הממשלה, היה על המשרד
להקפיד על כך, שאפילו מדובר בבקשה חוזרת לתמיכה, יוגשו כל
המסמכים הדרושים על פי נוהל זה עט הגשת הבקשה; וביניהם דו''ח
כספי מבוקר שר הקונה הקודמת, תקציב מאושר או הצעת תקציב ופרטים
על המבנים לרבות הערכה מוסמכת על עלות הבנייה. רק לאחר בקשות
חוזרות ונשנות של המשרד ושל אגף התקציבים במשרד האוצר המציא
הת"ת באפריל 1984 חשבוניות הקבלן, חשבוניות האדריכל ותכנית
שהוגשה לאישור הוועדה לבנין ערים. אין בהמצאת מסמכים אלה כדי
למלא אחרי הוראות הנוהל במלואן.
18 5. במכתב של מנהל הת"ת לסמנכ"ל מתחילת פברואר 1984 הוא חזד
וביקש הקצבה לכיסוי הגרעונות ולהמשך ניהול המוסר. למכתב זה
צורף מכתב של האדריכל, אל מנהל הת"ת מדצמבר 1983, שלפיו
"הסתכמה עלות הבנייה לפי החוזה עם הקבלן בכ-340,000 אלף דולר".
19 הביקורת העלתה, שבמכתב אחר של האדריכל אל מנהל הת''ת מאותו
מועד, הוא חישב את הסכום המגיע לו בגין תכנון ופיקוח לא לפי
סכום של 340,000 דולר אלא לפי סכום של 221,900 דולר.
20 6. במשרד נערכו דיונים ממושכים כיצד לקבוע את סכום התמיכה
הנוספת לת"ת. הוחלט לשלם לת"ת 4.85 מיליון שקל, ביולי 1984
(במועד התשלום הוא 20,300 דולר). לא נמצא מסמך שיבהיר, על פי
אלו קריטריונים נקבע סכום זה.
21 בגלל קשיים כספיים, שלהם טען הת"ת, שולמה לו עוד שלושה שבועות
לפני כן, מקדמה של 1.5 מיליון שקל (כ-7,106 דולר). בהתאם
לסיכום בין החשב לבין הסמנכ"ל, צריך היה לנכות את סכום המקדמה
של 1.5 מיליון שקל מהתמיכה בסך 4.85 מיליון שקל. כשהתברר לחשב,
שהדבר לא בוצע, הוא הורה לנכות סכום זה מהכספים שיגיעו לת''ת
בעתיד. בעקבות הביקורת קוזזה בסוף דצמבר 1984, מהתשלומים על
חשבון שכר לימוד שהגיעו לת''ת, המקדמה בצמוד לערך הדולר בעת
הקיזוז.
22 7. לפי נהלי המשרד יש להעביר תמיכות המיועדות לבנייה דרך הרשות
המקומית, שהיא במקרה זה גם בעלת הבנין, ולא ישירות לגוף הנתמך.
על הוראת התשלום בסך 4.85 מיליון שקל נרשם מלכתחילה שהיא
מיועדת לעיריית ירושלים, אולם שמה נמחק ובמקום זה נכתב שם
חת'' ת.
ב. מתן תמיכה ל"תורה ויהדות לעם''
23 ''תורה ויהדות לעם'' נרשמה כאגודה בשנת 1978, למאז ממומנות כל
פעולותיה על ידי תמיכה של משרד החינוך והתרבות. האגודה מקיימת
רשת ענפה של שיעורי תורה בכל הארץ. לפי הצעת התקציב של האגודה
לשנת הכספים 1983 היא תכננה לקיים 50,755 שיעורים חדשיים ב-154
יישובים ברחבי הארץ. באותה שנה קיבלה האגודה תמיכה של 148.35
מיליון שקל.
בספח מס' 2
אל : חיועץ המשפטי לממשלה
מאת : היועץ המשפטי למבקר המדינה
11 בפברואר 1885
הנדון
¶
תמיכות לתלמוד תורה סדיגורה לשיפוץ מבנה
1. במסגרת ביקורת, שנערכה בשנת 1984 במשרד החינוך והתרבות בנושא סדרי
מתן תמיכות, נבדק, בין היתר, הטיפול בבקשות של תלמוד תורה סדיגורה לתמיכות
לצורך שיפוץ מבנה.
סיכום ממצאי הביקורת בעניין, שייכללו בדו"ח שנתי מס' 35 של מבקר המדינה,
אשר יימסר לשר הכלכלה והתכנון בימים הקרובים, מובא בזה לידיעתך.
2. (א) הממצאים מצביעים על סתירות מהותיות בין פניות שונות מטעם הת"ת
אל משרד החינוך והתרבות באשר להיקף הבנייה, עיתויה ועלותה, שהיה בהן כדי
להשפיע על גובה התמיכות שניתנו.
(ב) מצורפים בזה, כניספחים 1 - 10, העתקי מסמכים, שנמצאו בתיקי המשרד
והמוזכרים בסיכום ממצאי הביקורת. עיקר תוכם מובא במרוכז בטבלה בנספח 11
כדי להבליט את השוני בין נתונים שהוצגו למשרד בשלבים שונים.
(1) באשר להיקף הבנייה מדובר על 7, 9 ו-10 כתות (גן ולימוד) ;
בחלק מהפניות ( נספחים 6 - 8 ) מדובר על בניית אולם אוכל ומטבח
או שירותים
¶
ואילו בפנייה אחת (נספח 5) - על חדרי מינהלה
ומורים ובפנייה אחרת (נספח 9) - לא 7ל אולם אוכל ומטבח וגם
לא על חררי מינהלה ומורים.
(2) במועד מיום הבנייה. ציין מהנדס הפרוייקט - בהערה על
אחד מדפי החשבון הסופי, שאישר בנובמבר 1983 ( נספח 3 ) - "גמר
ביצוע פברואר 1982" לעומת זאת, בהעתק מכתב של אדריכל הפרוייקט
בדצמבר 1983 (נספח 5) , שצורף לפניית מנהל הת"ת אל המשרד
בפברואר 1914 (נספח 6) . מופיע המשפט "הבנייה בוצעה בעיקרה
מחודש פברואר 1982 עד חודש אוגוסט 1983 וחשבון סופי של הקבלן
אושר רק עתה לתשלום".
לפי צורת הדפסתו של משפט זה, נראה שהוסף למכתב המקורי; ואמנם ,
לפי הסברי האדריכל בפני משרר חחינוך והתרבות בעקבות הביקורת,
אין המשפט האמור כלול בעותק של המכתב שנשאר בידיו.
יצויין, בי ההסכם עם הקבלן נערך עוד במרס 1981 (נספח 1) ולפיו
השיפוץ חיח אמור להתבצע ביו מרס לספטמבר 1981.
(3) עלות הבנייה עצמה, היה לפי ההסכם, 2.6 מליון שקל (294,000 $
בקירוב לפי השער היציג בעת חתימת ההסכם).
לפי חשבון שכ"ט של האדריכל מדצמבר 1983 ( נספח 4) ולפי מכתבו של
המהנדס אל המשרד מיוני 1984 (נספח 10) הסתכמה עלות הבנייה (לא
כולל שכ"ט יועצים) כ-221,882 $. ואילו בפניות שונות של מנהל
הת"ת למשרד צויינה העלות כ-300,000 $, 320,000 $ ו-340,000 $.
גם במכתבו הנ"ל של האדריכל (נספח 3), שצורף כאמור לפניית מנהל
הת"ת מפברואר 1984 (נספח 6), אישר האדריכל, כי "עלות העבודות
לפי החוזה עם הקבלן המבצע הסתכמה ב-340,000 דולר", בסתירה לחשבון
שכ"ט שלו מאותו יום.
אף אם מוסיפים לעלות הבנייה את שכ"ט האדריכל, כמפורט בחשבון
האדריכל האמור (נספח 4), מגיעים לסכום כולל של 280,000 דולר
בקירוב בלבד.
3. הסתירות האמורות והתוספת למכתבו של האדריכל מדצמבר 1983 (נספח 5) מעלות
חששות באשר לאמינות הנתונים שהוצגו על ידי הת"ת בפני משרד החינוך והתרבות
לצורר קבלת סיוע כספי ממנו.
אם כי לא הופעלה הביקורת במישרין על הת"ת עצמו, רואה מבקר המדינה לנכון להביא
את הדברים לידיעתך.
בברכה,
י. ספיריה
העתק: מבקר המדינה
המנכ"ל
מר י. שילה
מר ז. גדיש
גב' א. הלפר
הסכם בין סדיגורה
לבין הקבלן
18.3.81
נספח סס' 1�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
15.3.83
נספח מסי 2�
אישור חשבון סופי
ע"י מהנדס ורשבסקי
30.11.83
נספח מס' 3�
חשבון שכ"ט של
אדריכל קוריאט
7.12.83
נספח מסי 4�
מכתבו של
האדריכל קוריאט
7.12.83
נספח מס' 3�
דיגורה
ס' 6�
�
�
�
�
�
2 כתות גן וחדרי עזר
5 כתות
חדרי מינהלה ומורים
חצר משחקים�
גן
לימוד
וכל ????�
�
24.5.81 עד
22.9.81�
"לפני שנה וחצי
התחלנו בשיפוץ"�
תחילת ביצוע
אפריל 1981
¶
גמר ביצוע
פברואר 1982�
�
בוצעה בעיקרה
מפברואר 1982
עד אוגוסט 1983�
�
�
295,888S�
300,000S�
�
221,882 $
55,389 $ שכ"ט
1,754 מע"מ
279.025 $�
340,000 $
עלות בנייה
לפי החוזה�
1�
�
מכתבו של
מנהל סדיג
2.2,84�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
9.4.84
נספח מס' 7�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
15.5.84
נספח מסי 8�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
11.6.84
נספח מסי 9�
מכתבו של
מהנדס ורשבסקי
14.6.84
נספח מסי- 10�
;
!�
�
2 כתות גן
7 כתות לי
אולם אוכל�
10 חדרי לימוד
אולם אוכל ושירותים
חגר משחקים
\�
חדרי לימיה
אולם אוכל ושירותים
חצר משחקים�
2 כתות גן
7 תדרי כתות
ח1ר משחקים�
�
1. היקף הבנייה
ו�
�
�
�
-- ?�
�
�
2. עתוי הבנייה�
�
340,000 $�
340,000 $�
340,000 $�
320.000 $�
221,882 $
(לא כולל
שכ"ט יועצים
והוצאות ישירות
של הת"ת)�
עלות הבנייה�
�
הסכם בין סדיגורה
לבין הקבלן
18.3.81
נספח סס' 1�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
15.3.83
נספח מס' 2�
אישור חשבון סופי
ע"י מהנדס ורשבסקי
30.11.83
נספח מס' 3�
חשבון שכ"ט של
אדריכל קוריאט
7.12.85
נספח מס' 4�
מכתבי של
האדריכל קוריאט
7.12.85
נספח מסי 3�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
2.2.84
נספח מס' 6�
מכתבו של
מנהל 6דיגורה
9.4.84
נספח מסי 7�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
15.5.84
נספח פסי 8�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
6.84. 11
נספח מס' 9�
נדס ורשבסקי
.14.6
פח מס' 10�
�
�
�
�
�
2 כתות גן ותדרי עזר
5 כתות
תדרי מינהלה ומורים
חצר משחקים�
2 כתות גן
7 כתות לימוד�
10 חדרי לימוד
אולם אובל ושירותים
חצר משחקים
\�
חדרי לימוד
אולם אוכל ושירותים
חצר משחקים�
2 כתות גן
7 תדרי כתות
תגר משחקים�
�
�
24.5.81 זד
22.9.81�
"לפני שנה וחצי
התחלנו בשיפוץ"�
תחילת ביצוע
אפריל 1981
¶
גמר ביצוע
פברואר 1982�
�
בוצעה בעיקרה
מפברואר 1982
עד אוגוסט 1983�
�
�
�
�
�
�
7
295,888S�
300,000 $�
�
221,882 $
55,389 $ שכ"ט
1.754 מע"מ
279.025 $�
340,000 $
"עלות בנייה
לפי החוזה
עם הקבלן"�
340,000 $
i�
340,000 $�
340,0:0 8�
320,000 $�
???221,8 $
א כולל
"ט יועצים
וצאות ישירות
י הת"ת)�
�
מכתבו של
פנהל סדיגורה
15.3.83
נספח טסי 2�
אישור חשבון סופי
ע"י מהנדס ורשבסקי
30.11.83
נספ"ח מס' 3�
חשבון שכ"ט של
אדריכל קוריאט
7.12.83
נספח מסי 4�
מכתבו של
האדריכל קוריאט
7.12.83
נספח מס' 3�
מכתבו של
8נהל סדיגורה
2.2.84
נספח מס' 6�
מכתכו של
מנהל סדיגורה
9.4.84
נספח טסי 7�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
15.5.84
נספח מסי 8�
מכתבו של
מנהל סדיגורה
11.6.84
נספח מסי. 9�
מכתבו של
מהנדס ורשבסקי
14.6.84
נספח מס" 10�
�
�
�
�
�
2 כתות גן ותדרי עזר
5 כתות
חדרי מינהלה ופורים
ח1ר משחקים�
2 כתות גן
7 כתות לימוד
אולם אוכל ????�
10 תדרי לימוד-
אולם אוכל ושירותים
חצר משחקים
ו�
תדרי לימוד
אולם אוכל ושירותים
חצר משחקים�
2 כתות גן
7 תדרי כתות
חצר משחקים�
�
1. היקף הבנייה�
�
"לפני שנה וחצ
התחלנו בשיפו�
תחילת ביצוע
אפריל 1981
¶
גמר ביצוע
פברואר 1982�
�
בוצעה בעיקרה
מפברואר 1982
עד אוגוסט 1983�
?�
�
?�
�
�
2. עיתוי הבנייה�
�
300,000 1�
�
221,882 $
55,389 $ שכ"ט
1,754 מע"מ
279,025 $�
340,000 $
"עלות בנייה
לפי החוזה
עם הקבלן"�
340,000 $
i�
0(340,0S�
340,000 $�
320,000 $�
221,882 $
(לא כולל
שכ"ט יועצים
והוצאות ישירות�
3. עלות הבנייה�
�
הוועדה לענייני ביקורת
המדינה - 20-1,86,
נספח טסי 3
תאריך כ' סיוון תשמ"ה
9 ביולי 985 1
לכבוד
מר חיים יצחק כחן, מנחל ת"ת סדיגורה
רחוב יחזקאל 21
ירושלים
שלום רב,
בהמשך לשיחותינו אתכם חרינו מבקשים לחעביר אלינו בכתב את
תשובותיכם לשאלות חבאות.
א. לענין עלות חבנייה
עלות חבנייה (הוצאות)
נבקשכם לפרט את כל הוצאות השיפוצים החל משלב התיכנון ועד סיום
עבודתו של הקבלן המסתכמת בחשבון סופי שלו שמספרו 8 במנין
החשבונות שהגיש ושאושרו ע"י המפקח על חבנייח.
באינפורמציה שבידנו לא כללתם הוצאות ששולמו לאדריכל בשנת 1984.
כמו-כן לא נכללו הוצאות לאדריכל בסך 9,520 שקלים ו-36.000 שקלים
שלפי המידע שבידנו הוצאו בשנת 1980 ו-1981.
לפי האי נפורמציה שבי7נ1 שלמתם לקבלן סך 3,951,163.78 שקלים בלבד
בעוד שעפ"י החשבון הסופי של הקבלן, שאושר ע"י המרנדס האחראי על
הבנייה, הסתכמו חשבונותיו של הקבלן ב-8,444,630 שקלים.
לאור הנ"ל נבקשכם להביא בפנינו חשבון מפורט ומלא של הוצאות שייתנו
לנו תמונה מדויקת של עלות השיפוצים.
ב. פירוט הכנסותיכם
אנו מבקשים לחשלים את רשימת ההכנסות שהעברתם אלינו בהכנסות שהיו
לכם מגורמים פרטי ים אם ב7רך של תרומה ו/או בדרך של הלוואה.
ו
כמו-כן נבקשכם לפרט את ההלואות שקבלתם מבנקים פרטיים שבעבורם נתן
החשב הכללי לבנקים ביסוח הצמדה. לפי המידע שבידנו מדובר בשלוש
הלוואות המסתכמות ב- 1.2 מליון שקלים.
ברצוננו להזכירכם, כי בהתחי יבות שחתמתם בעת שהגשתם בקשה להקצבה
ממשרדנו בסעיף 3 (א) נאמר:
"תהיו רשאים לעיין בכל עת סבירה בפנקסים החשבונות שלנו ואנו
נמסור לכם דוחו"ת שתדרשו ביחס להכנסותינו חהנוספות ומקורותיהן".
לשאלת זיוף מכתב האדריכל
3. ב -83. 12 . 7 כתב לכם אדריכל מי קוריאט מכתב בנדון-.
שטחים ועלויות כנייר, בת"ת סדיגוריה". רח' ישעיהו 7 ירושלים.
בגוף מכתב זה הוספו דברים על ידכם במכונת כתיבה המתיימרים להיות
דכרי האדריכל.
נכקשכם להעלות על הכתכ את גירסתכם לעניך זה כפי שהעליתם אותה
בשיחתנו אתכם בי"ד כסיון תשמ"ה (3.6.85).
ו
בכבוד רב.
אריה שובל
סגן המנהל הכללי
נספח מס' 4
לכבוד
מר חיים יצחק כהן
מנהל ת"ת סדיגורה
רח' ישעיהו 7
י"ג כסלו תשמ"ו
1 דצמבר 1988
שלום רב,
הנדון דו"ח מבקר המדינה - שיפוץ המבנה
בת''ת סדיגורה
בעקבות פגישותינו בנדון לבירור השאלות שהועלו בדו"ח הנ"ל, העליתי
על הכתב מספר שאלות שעליהן בקשנו את תשובתכם בכתב.
מכתבי נשלה אליכם ב-9,7,85 ותזכורת ב- 9.8.85 . לצערי לא קבלנו
עד היום את תשובתכם למכתבים אלה,
לבקשת נציגכם, עו"ד יחיאל גוטמן, התקיימה פגישה בלשכת המנכיל
בנדון, באותה פגישה הבטיח עו"ד גוטמן להשיב לנו בשמכם על השאלות
שהצגנו במכתבנו הנ"ל,
מאחר שמאז נשלח מכתבנו הראשון אליכם עברו כבר כ- 4 חדשים, י
זמן סביר לכל הדעות למתן תשובה י אני מוצא לנבון להודיכם כי אם
לא נקבל את תשובתכם למכתבינו הנ"ל עד ה- 20,12,85, נראה עצמנו,
חופשיים להמציא למנכ"ל משרדנו את דו"ה הבדיקה שערכנו במוסדכם
ונמליץ, בו זמנית, על הפסקת התמיכה הכספית של משרדנו המוסדכם עד
לברור טרפי של השאלות שהועלו בדויה מבקר המ7ינה י הנוגע למוסדכם,
בכבוד רב,
אריה שובל
סגן המנהל הכללי
העתק: מר א, שמואלי, המנהל הכללי
הוועדה לעניני ביקורת
ה סד ינה - 20.1,86,
לכנור
יחיאל גוטמן, עו"ר
רחוב אוסישיקיו 26
ירושלים
נספח מס' 5
לשכת היועץ המשפטי
די בטבת התשמ"ו 8
16 ברצמבר 1985
הנדון
¶
מוסדות סדיגורה
מכתבך מיום 1985 .9.7
תשובתך מיום 28.11.85 למכתבו של מר אריה שובל מחורש יולי 1985
איננה מספקת.
אנו בקשנו לקבל פרוט של הכנסות והוצאות בגין שיפוץ הבנין ברחוב
ישעיהו 7 בירושלים והחוסר שהומצא לנו אינו כולל את כל המציע
הנ"ל.
כרי למנוע רחיה נוספת בברור העובדות נבקשך לקיים פגישה במשרדי
העמותה. בהשתתפות מנהלי תת סדיגורה ורואה החשבון שלהם. על מנת
????.? לעיין בכל המסמכים הנוגעים ברבר. י
אבקשך לתאם עמנו מועד פגישה כאמור מוקדם ככל האפשר.
העתק: אריה טובל, סמנכ"ל
דוד ערבה
ב ב רכה,
דורית מורג
מנהלת המחלקה למשפט פרטי