הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 102

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה ,.

שהתקיימה ביום גי, הי בכסלו תמש"ו, 17.12.85, בשעה 9.00

בנוכחות;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אי הראל

י' צבן

אי שקי

ר' איתן

מוזמנים; מבקר המדינה י' טוניק

מנכ"ל משרד הדתות י' סלומון

י' הלוי - מנכ"ל הרבנות הראשית

חי נוימן - משרד הכלכלה

י' בר-סלע - המישנה ליועה"מ לממשלה

הי קולין - יועץ משפסי להנהלת בתי-הדין הרבניים

יי ברמן - )

חי נוימן - ) משרד מבקר המדינה

ר' אלימלך - )

שי לביא - )

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנית; ת' בהירי

הרבנות הראשית - הסמכת רבנים ככשירים לדיינות -

עניני מינהל (דו"ח 35 עמי 285)



הרבנות הראשית - הסמכת רבנים ככשירים לדיינות -

עניני מינהל ( דו"ח 35 עמ' 285)

מ"מ היו"ר אי הראל;

אני פותח את ישיבות הוועדה.

מבקר המדינה יי טוניק;

לעת עתה לא הגיע לכאן מי שצריך להשיב אל הטענות שבדו"ח הביקורת. אני מסופק

אם מנכ"ל משרד הדתות, כאשר יבוא, יהיה מוסמר להשיב על סענות אלה. אם אשאל אותו

מדוע התקנתם תקנות כאלה, הוא יאמר שהשר התקין אותן. אם אשאל אותו , לאיזה צורך

הותקנו התקנות, יתחיל וכוח על-כך. אם נכנס כאן שיקול של דרג פוליטי, לא יהיה טעם

להתייחס לכר ללא מי שמוסמר להשיב על השאלות. מתעוררות כאן בעיות יסוד.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אני מקבל את הערות המבקר.

(מנכ"ל משרד הדתות י' סלומון נכנס)

הדיון היום הוא על המשרד לעניני רתות, הרבנות הראשית והסמכת רבנים ככשירים

לדיינות. יש לנו חומר רב בנושאים אלה. מונחת לפניכם תמצית הדו"ח שהכינה רכזת

המידע. ישנה גם שאילתה של חה"כ שקי, שהתשובה עליה אינה מלאה. יש פרסומים רבים

בעתונות על הנושא הזה, ובראש וראשונה דו"ח המבקר. אני חושב שטוב עשה המבקר שהכין

הפעם תמצית מפורטת.

מבקר המדינה י' טוניק;

אבקש מחברי הוועדה לקרוא את הדו"ח במלואו. אני מפנה את תשומת-לב חברי

הוועדה לדו"ח קודם, המטפל בנושא מינהל בתי-הדין הרבניים, דו"ח 33 עמי 170.

התקיים כאן דיון נרחב ומקיף ב-15.11.83, ב-31.1.84 וגם ב-13.12.83. הנושא סוכם

והובא למליאת הכנסת, ויש לגביו גם סיכום של הכנסת המופיע בחוברת 33. אני מבקש

מחברי הוועדה לראות את הוועדה כמיכלול אחד, כי יש השלכות רבות מהדו"ח ההוא על

הדו"ח הזה.

ר' אלימלך;

(מקריאה את תקציר דו"ח הביקורת - נספח לפרוטוקול)

מבקר המדינה יי טוניק;

מה פירוש "הוסמך לפי התקנות", כפי שמופיע בסעיף 1 באמצע העמי הראשון?

אי בראונר;

קיבל את ההסמכה בלבד.

הי קולין;

תוקף ההסמכה הוא לשנתיים. לאחר שנתיים הוא חייב לחדשה.



מבקר המדינה י' טוניק;

הוסמך למה?

די

הי קולין;

הוסמך לכושר לדיינות.

מנכ"ל משרד הדתות יי סלומון;

תנאי קודם לכך הוא שיהיה מוסמך לרבנות. רק אחר-כך הוא יכול לקבל כושר נוסף

לדיינות, שתוקפו הוא לשנתיים.

י' צבן;

בסעיף "4 בעמ' הראשון, האם לא היה צריך רק להוסיף את השם?

מבקר המדינה יי טוניק;

הוועדה יכולה להסיק את המסקנה הזו.

בחמש השורות הראשונות בעמ' 2 יש ביקורת קשה. לא ייתכן שהצבור לא יידע מיהו

המוסד הנותן את הסמיכות לרבנות, כאשר הרב ממלא את תפקידו על-פי התוק וצריך להיות

מקובל על הצבור. אני סבור שלא ייתכן כי כל אחד יוכל להסמיך לרבנות.

בסעיף 8 מדובר על מי שכשיר לדיינות. החוק לא נתן לרב עיר להיות דיין, אלא

אם הוא כשיר לדיינות, בעוד שהתקנות הקלו וקבעו כי רב עיר יכול להיות כשיר

לדיינות. נוצר מצב שרב עיר יכול להיות גם אב בית-דין, למרות שלא עבר את התקנות.

אפשר לומר שפעם הוסמך לרבנות, אך הדרישה הזו קיימת גם לגבי כל דיין לפני שהוא

ניגש לבהינות. השאלה היא , מדוע עצם העובדה שאדם הוא ראש עיר יכול להיות פטור מן

הבחינות לדיינות. אם ההסמכה לרבנות מספקת, צריך לבטל את כל הבחינות לדיינים. אם

אינה מספקת, מדוע העובדה שאדם מכהן כרב עיר פוסרת אותו? איני מדבר על הרבנים

הראשיים לת"א-יפו, שכולם היו גדולי דור, אלא על נתיבות או על מקומות אתרים. נראה

לי שצריכה לה.יות עקביות בגישה. אם יש הסמכה לרבנות, פעם זה היה מספיק. היום אנו

קובעים כי דיין צריך להיות אדם שעבר את הבחינות.

א י הראל;

-

בטרם נתחיל בדיון, אקריא את מסקנות הוועדה לעניני ביקורת המדינה, כפי

שהונחו על שולחן הכנסת ואושרו במרץ 1984.

(מקריא את מסקנות הוועדה - נספח לפרוטוקול)

אני מבין כי זו החלטה של הכנסת, בנוסף לדו"ח מבקר המדינה. חלק מדו"ח המבקר

מצביע על-כך שדברים שנתבעו על-ידי הכנסת לא תוקנו ולא יושמו. אני מבקש שתתייחסו

גם לכך שוועדת הביקודת החליטה מה שהחליטה, והאחראים לכך לא נהגו בהתאם.

יי צבן;

על-פי השקפתי, לא היינו צריכים כלל לדון בסוגיה זו, שכן המערכת הזו היתה

צריכה להיות אוטונומית ונפרדת מהמערכת הממלכתית הכללית, על-פי השקפת עולם הטוענת

להפרדת הדת מהמדינה. בדיון זה נראה שוב ושוב את התוצאות הקשות של ערוב התחומים.

יש לי מה לומר גם בתחום המעורבות הפוליטית של הדיינים. לגבי זה בוודאי נושא שהוא



סוב-יודיצה. מחר היה צריך להישמע בג"צ שלי בנושא המעורבות הפוליטית של הרב

עובדיה יוסף. מטעמים טכניים הדיון נידחה לפברואר, לכן איני מתכוון לומר דבר לגבי

הנושא הספציפי ולגבי הנושא בכלל.

במצב הנתון היום, הצבור הדתי והחילוני אף הוא - מסיבות של הצבור הדתי ומכמה

סיבות נוספות - אינו יכול להיות אדיש למציאות הנחשפת בדו"ח מבקר המדינה, כי

גורלות אנשים תלויים בכך. אני חייב להביע פליאה דווקא לגבי חלק מראשי הצבור

הדתי. דו"ח כזה, בלשון עדינה, יוצר רושם קשה ביותר. הוא פוגע בדימוי היהדות

הדתית במדינת ישראל. איני מבין כיצד דווקא יהודים דתיים אינם נזעקים לעקור בחוזק

יד תופעות כאלה, כדי שלא יהיו חשופים לביקורת או להשמצות.

המבקר אינו אומר את הדברים במפורש, לכן אני רוצה לשאול אותו: הרי יש כאן

דברים בלתי מתקבלים על הדעת, ואיני יכול לקבל את הדעה שיש כאן רק מחדלים

אדמיניסטרטיביים, או כאלה הקשורים בעיוותים פרסונליים. יש לי הרגשה שמאבקי כח

קבוצתיים, בחלקם גם מאבקי כת פוליטיים ומפלגתיים, משפיעים כאן על שיבוש המערכות

בצורה חמורה ביותר. אסור שזה יקרה באף מערכת ממלכתית, על אחת כמה וכמה בתחום

השיפוט.

אני רוצה לומר לחברינו המייצגים את האינטרס של הצבור הדתי, בין אם הם חברי

כנסת ובין אם הם מייצגים את המערכת הממלכתית: אתם לחמתם על השוואת מעמדם של

הדיינים למעמד השופטים והשגתם זאת. חוק הדיינים, בכל הנוגע לאמירות כלליות של

מעמר, משווה בין דיינים לשופטים. השכר הוא רק בטוי חצוני לכך, אך ישנם דברים

נוספים - מהם הדברים שבגינם אפשר להעמיד שופט או דיין לדין משמעתי וסעיפים דומים

נוספים. האצילות מחייבת, גם הדיינות מחייבת. אינך יכול להחזיק את המקל משני

קצותיו. אם אתה רוצה השוואת המערכת הדיינית למערכת השיפוטית הכללית, אתה מחוייב

לאמץ גם את הנורמות המקובלות במערכת השיפוטית. איננו דנים היום בקאדים, למרות

שגם שם יש בעיות לא פחות רציניות.

כאן יש נסיין להחזיק בזה, אך גם מזה לא להניח יד. במה שקשור לסטטוס,

ליוקרה, לתגמול ולטובות הנאה - אתם מבקשים לזכות במה שמעניקים לשופטים. אך

הצלחנו ליצור נורמות מקובלות בקרב השופטים בישראל, וכאשר יש חריגים - הדבר

אינו נסלח. כאשר היה המקרה של שופט שהתבטא דווקא לצד של המחנה שלי, אני חושב

שהמערכת הגיבה היטב כאשר לא קיבלה את הפריצה שלו אל החיים הפוליטיים. אך כאן זה

לא בא לידי בטוי.

אני רוצה לשאול את מר טלומון באופן הברור ביותר: האם יש לשר לעניני דתות

ולד כמנכ"לו, תכנית ממשית אופרטיבית, עם לוח זמנים, כיצד מתגברים על העיוותים

האלה. אתם חייבים תשובה גם למה שהעלה חה"כ אהרון הראל. התאריך 30.9 היה צריך

לחייב אתכם מבחינת הכנסת. האם תקנה 12(5) שמבקר המדינה הסב תשומת-לבנו אליה,

טעונה אישור הכנסת או לא? כוונתי לתקנה בדבר רב ראשי של עיר, הפטור מבחינות

הסמכה לדיינות.

אני סבור שנצטרך ליזום חקיקח בחוק הדיינים, שכן יש כאן דברים הטעונים

תיקון. היתה כאן חקיקה אד-פרסונום, וכאשר הדבר מצא-חן, קבעו עוד חקיקה

אד-פרסונום. אין זה מקטין את העיוות אלא מכפילו.

מדובר על עיסוקים נוספים של דיינים, ואני רוצה לשאול אתכם שאלה גלויה

האם לדיינים יש עיסוקים נוספים? האם דיינים עוסקים

בהעמז-ת חופה, בברית-מילה ובוררויות? האם דיינים מקבלים תמורה איזו שהיא בעד

פעילות זו? החוק אומר שלא, אך האם אתם מוכנים לומר לי עם יד על הלב שלא, כלומר

שהתופעות השליליות הן בשוליים בלבד, או שקיימת נורמה של השלמה עם קיומן של

תופעות כאלה?



אני רוצה להביא דברים בשם אומרם: העתונאי זאב יפת פירסם לאחרונה ב"הארץ" את

הדברים הבאים לגבי מנהל בתי-הדין הרבניים לשעבר, הרב שמחה מירון: "הרב מירון

קיבל משר הדתות דאז, אהרון אבו-חצירא, פטור מהבחינה. השר התקין תקנה מיוחדת

שאיפשרה למירון למלא את התפקיד. בינתיים מתברר כי בהחלטת מועצת הרבנות הראשית

נקבע, כי תואר הדיין ניתן לרב מירון רק כדי שיוכל למלא את תפקיד מנהל בתי-הדין

הרבניים, אך לא יהיה רשאי לישב בדין".

האם כך אכן החליטה המועצה?

"הרב מירון טוען כי החלטה זו שונתה לאחר-מכן משום ש"אין מתן כושר לחצאין.

אושר לי בפירוש כושר מלא לדיינות". הרב מירון אף מציין כי אכן יש בדין במאות

תיקים".

אני שואל: האם ההחלטה הזו אכן שונתה? האם נוכל לראות פרוטוקול המצביע על

שנוי ההחלטה הזו? אם לא, אם הרב מירון ישב במאות תיקים, האם ייתכן כי כל מאות

התיקים הללו פטולים ולפטיקה אין תוקף? אבקש חוות-דעת המבקר, לאיזה מצב אנו

נקלעים עקב כך שלרב מירון לא היתה טמכות לישב בדין, ובכל זאת ישב ופטק. מה תוקף

פטק-הדין במקרה כזה? הדבר עלול לגרום לבעיות עצומות.

"אישור זה אינו מצוי בתיקו של הרב מירון, אר הוא טוען כי הרב הראשי נטל את

תיקו האישי ואם המסמך אינו מצוי, בוודאי הלר לאיבוד". אני שואל: כיצד קורה דבר

כזה?

"לאחר המנוי כדיין על-ידי השר אבו-חצירא, החליט שלמה לורנץ, מי

שהיה יו"ר ועדת הכספים, כי שכרו של הרב מירון לא יהיה כשכרו של דיין רגיל, אלא

דינו של מנהל בתי-הדין הרבניים יהיה כדין חבר בית-הדין הרבני הגדול".

וכן כדין מנהל בתי-המשפט.

השאלה היא, האם כאשר מדובר על-כך שהמינוי הוא חריג ומוגבל, החלטת ועדת

הכספים כשרה.

"במשרד הדתות וברבנות הראשית מביעים פליאה על החלטה זו

ומציינים כי תקנות הדיינים קובעות כי לא יוסמך אדם להיות כשיר להיות דיין

בבית-הדין הרבני הגדול, אלא אם התמלאו מטפר תנאים. הרב עצמו מאשר כי לא

נתמלאו אותם תנאים לגביו, ומסביר כי מעולם לא ישב בדין של בית-הדין הרבני הגדול,

וכי אותם תנאים מדברים רק על אלה היושבים בפועל בדין, ואילו לגביו המדובר הוא רק

בהשוואת שכרו לזה של חבר בית-הדין הרבני הגדול".

אני מבקש הבהרה, מה קרה בפרשה זו ומה המשמעות של הקביעה, אם היא נכונה,

שהוא ישב בדין שלא כדין, ומה משמעות הדבר לגבי מאות התיקים שפטק בהם.

רציתי לשאול, מה קורה עם החלטת הכנטת משנת 1984, ומדוע אין עוטקים בכר? אם

קיימת החלטת כנטת שטרם מומשה, מדוע אנו צריכים לעטוק בדברים הבאים?



אי שקי;

הליתי רוצה שבדיון על נושא כזה, נשמע דברים יותר משמחים. הצגתי שאילתות

בנושאים אלה לשר הדתות, ונאמר לי כי היום אין כמעט דיונים בהרכבים חסרים. נאמר

לי כי אין היום כמעט חוטר בדיינים, לאחר שוועדת המינויים התכנטה.

אני טבור שאין כל טיבה שבתי-הדין הרבניים לא יהיו מופת בארץ בכל הנוגע

לתקינות וטדר, הן מבחינה ניהולית והן מבחינה מהותית. אני טבור שאת העיוותים

בנושא הבחינות , יש לתקן בהקדם. קשה לי כמשפטן לקבל מצב בו אדם שאינו יכול לשמש

כדיין בגלל העדר כושר, הופך אוטומטית לבעל כושר, עם התמנותו כרב ראשי. התמנות

כרב ראשי מוטיפה יוקרה - ובצדק, אר אין בינה לבין שימוש כדיין ולא כלום. אני

טבור שהעובדה שהפרדנו בין רבנות לבין דיינות, נבעה מן המחשבה הראשונה, שתפקיד

הדיינות שונה במהותו. הדבר מקביל להפרדה שבין רשות שופטת לרשות המחוקקת.

אני טבור שככל שנשפר את מצב הדיינים, הכשרת הדיינים ותקינות הזמנים שבין

מועד הבחינה למועד מתן התוצאות, כן ייטב. עיכוב מתן תוצאות הבחינה למטטרנטים

במשפטים באוניברסיטת תל-אביב, נראה היה כענוי דין. אני טבור שיש ענוי דין בכך

שאדם מצפה זמן רב מדי לתוצאות בחינתו. אדם שהקדיש שנים רבות ללמודיו בכולל, מוצא

עצמו לאחר הבחינות תקופה ארוכה מדי. יש לעשות הכל כדי לקצר את התקופה.

אני גאה בהשוואת תנאי הדיינים לתנאי השופטים. הנושאים בהם עוטקיט הדיינים

לא רק שאינם נופלים מהנושאים בהם עוטקים שופטים, אלא מבחינות מטוימות הם מהפרקים

היותר אינטימיים ורגישים במשפט - דיני משפחה, דינים שבינו לבינה, דיני נישואין,

דיני אימוץ ודיני אפוטרופטות. השופט זילברג ז"ל אמר פעם שאין זה מקרה כי בנושאים

אלה, לכל עם יש דין משלו, כי בדיני המשפחה הוא רואה את המאפיין את תרבותו. כך

לגבי כל העמים ועל אוזת כמה וכמה לגבי העם היהודי.

אני מבקש שייעשה מאמץ עליון , כדי שייראה שביקורת המבקר, דעת מבקר המדינה

ודעת הכנטת באים לידי כיבוד מלא. הייתי רוצה שהעם יכבד את בתי-הדין הרבניים. אני

מאמין שהפקדת הטמכות בנושאים כה חשובים כמו דיני משפחה בידי הדיינים, נעשתה משום

שהם המומחים לדבר. אני מצטרף לבקשה לרב טלומון ולעוזרים לידו, כי יעשו כמיטב

יכולתם, כדי שהמבקר יוכל לומר בדו"ח הבא שהלקויים תוקנו. אני טבור שהחלל הריק

שנוצר עם הליכתו של מנהל בתי-הדין הרבניים, צריר להתמלא בהקדם.

מנכ"ל משרד הדתות י' טלומון;

בפתח דברי התכוונתי לומר כי בעצם איני הטמכות לעטוק בכל הנושאים האלה. כפי

שידוע, מנהל בתי-הדין הרבניים צריר להיות דיין, ואני איני דיין, אר בגלל אלוצי

הזמן נתבקשתי על-ידי השד שהוא הטמכות, אר לא יכול היה להופיע כאן היום, להופיע
:
ה יי טוניק;

יש כא/ שני נושאים. אם אנו דנים בנוהלי בתי-הדין הרבניים, אני מוכן להטכים

איתר שהנושא יצא מרשותך, אך במידה והדו"ח מתייחט לטדרי הכשרת רבנים ודיינים,

לפני שהפכו לדיינים, הם עדיין ברשות משרד הדתות ושם אתה הוא האיש האחראי. לכן

אינך יכול לערבב את שני התחומים.

מנכ"ל משרד הדתות יי טלומון;

התכוונתי להתייחס לשני הנושאים, אר רציתי לומר שביחט לבתי-הדין הרבניים

איני הטמכות, ורק אילוצי התקופה האחרונה הכריחו אותי לעטוק בהם מכה טמכות השר.

ישנו כאן נציג הרבנות הראשית, ואני מניח שגם הוא יוכל לתת תשובות.



אני זוכר היטב את ישיבתה הקשה של הוועדה לביקורת המדינה שהשתתפתי בה. אני

זוכר את הביקורת הענינית. והנכונה שהושמעה שם. גם אני שותף לרצון שבתי-הדין

הרבניים יתנו דוגמה טובה בנושאים שהועלו כאן. מאז דו"ח הביקורת השתנו מספר

דברים. ועדת-המנויים פעלה מאז, וכיום וזסר רק דיין אחד במערכת, האחד שנפטר. ועדת

המנויים עומדת להתכנס בימים הקרובים, כדי למנות דיין במקומו ועוד שני דיינים

לבין הדין הרבני הגדול., האחד במקום דיין שפורש ביום הולדתו ה-70 ואחד נוטף שגם

הוא פורש. מבחינת ההרכבים , הם מלאים היום יותר מאי-פעם.

מבקר המדינה י' טוניק;

יש מהיכן לקחת אותם?

מנכ"ל משרד הדתות יי סלומון;

יש מאגר, אם כי לא גדול. לאחרונה נערכו בחינות לדיינות, בהם נבחנו 132

מועמדים. התוצאות עדיין.לא מלאות, אך יש להניח כי חלק ניכר מהם יעברו את

הבחינות, ואז המאגר יגדל.

בבתי-הדין הרבניים קיימת בעיה אדמיניסטרטיבית קשה ביותר, שלמשרד אין את הכח

לפתור. למשרד אין את התקנים. בישיבה הקודמת הביא הרב מירון טטטיטטיקה על הגידול

במטפר התיקים, לעומת צמצום כח-אדם. מאז אותה ישיבה ועד היום, הפער הלך וגדל.

אני נאבק מדי יום עם נציבות שירות המדינה על הנושא.

מבקר המדינה י' טוניק;

האם יש פיקוח על תפוקת בתי-הדין הרבניים?

מנכ"ל משרד דתות י' סלומון;

יש פיקוח, אך לא אני האיש המוטמר לתת את התשובה על-כך. הרב קולין מוסמך לכך

יותר ממני.-. הבעיוף שם קשות, אלו בעיות של מצוקה, של מרירות, וכל טחבת היא בעלת

השלכות קשות על החברה. זוהי בעיה שקשה מאד להתמודד איתה, ואיני יודע מהיכן תבוא

הישועה. בעצם הימים האלה חטרים לנו בהרכבים של בתי-הדין הרבניים בנתניה

ובתל-אביב תשעה עובדים, כאשר לא מדובר על פקיד תיקיה, אלא על עובדים שבלעדיהם אי

אפשר לקיים גט, ואני צריך להמתין עד שוועדת השרים תשב או עד שנציבות שירות

המדינה תאשר. מובן שבסופו של דבר כאשר הנושא יגיע שוב לוועדת ביקורת המדינה,

יראו שמספר התיקים גדל והסחבת לא קטנה. אני מרים את שתי ידי, איני יכול להתמודד

עם הנושא.

אני רוצה לומר בי המצב לגבי מרבית הנושאים שהועלו במטקנות ועדת ביקורת

המדינה, השתנה לטובה. גם בנושא מועדי הבחינות - לגביו נמתחה ביקורת קשה מאד - יש

שיפור. מטפר הנבחנים השנה היה גדול יחסית, אף גדול מהמצופה.

מבקר המדינה יי טוניק;

כאן עלולה להיווצר בעיה טוציאלית מטוימת. תאר לר שיהיו בארץ כמה מאות

דיינים מוסמכים, שהמערכת לא תוכל לקלוט. מה יקרה איתם?

י '? י? יי

מנכ"ל משרד הדתות י' סלומון;

הם מקבלים תעודה המקבילה לתואר דוקטור, והם יכולים לעטוק בהוראה.

אס הוסמך לדיינות וקיבל עבודה, הוא פתד גם בעיה סוציאלית. מה יקרה אם לא

יקבל עבודה כדיין?

מנכ"ל משרד הדתות יי סלומון;

מי שעמד בבחינות, אין מפסיקים את המילגה שקיבל בכולל, אם לא קיבל עבודה.

יכול להיות שניתן יהיה לבחור בדיינים ממאגר רבני הערים. כאלה לא יזדקקו

לפריבלגיה של עשר שנות רבנות.

לשאלתו של חה"כ צבן ביחס לעיסוק נוסף של דיינים, למיטב ידיעתי אין אף דיין

אחד העוסק בעיסוק נוסף בשכר. מה שצריך לזכור הוא שדיין הוא גם רב, ובעצם היותו

רב הוא מסדר קידושין. גם ראשי ישיבה מקיימים סכסים כאלה. קבלת שכר אסורה על-פי

החוק, ולא שמעתי עד כה על דיין העוסק בעיסוק נוסף בשכר.

אשד לדב מירון, הוא אינו נמצא כאן ואינו יכול להתגונן.

יי צבן;

אנו לא דנים בו אלא שואלים, האם המערכת איפשרה זאת או לא.

מנכ"ל משרד הדתות יי סלומון;

נמצא כאן המישנה ליועה"מ לממשלה, עו"ד יורם בר-סלע, המכיר את הנושא היטב.

הרב מירון קיבל כושר לדיינות. נכון שהותקנה תקנה מיוחדת בענינו, האומרת כי מי

שכיהן שלוש שנים כיועץ משפטי, יכול לשמש גם כדיין. אותו עתונאי התייחס למקור

ברבנות הראשית שמסר לו כי נאמר בפרוטוקול, שאסור לרב מירון לשמש כדיין. כנראה

שנכון כי זו היתה החלטת הרבנות הראשית. לפי מיטב ידיעתי הוא עסק כדיין רק

בבית-דין מיוחד לנושא ירושה.

מבקר המדינה י' טוניק;

תקנה 12 אשר תוקנה, קבעה שלושה סוגים הפטורים מבחינות. זאת אומרת שאלה

הפטורים מבחינות, יכולים להגיש את מועמדותם לוועדת המינויים ולקבל מינוי.

במקרה זה הוא מונה על-ידי ועדת המינויים.

מבקר המדינה י' טוניק;

האיש ניגש, הגיש תעודת פטור, בחרו בו ומינו אותו. כאשר מינו אותו, יש לו כל

סמכויות הדיינות. לכן במקום לבוא בטענה מדוע הוא יושב בדין ומוציא פסקי-דין, אני

שואל מדוע שלא יישב בדין, או באיזו סמכות יכולה מועצת הרבנות לומר לו שלא יישב.

יש בכך פגיעה בסמכות הרבנים שמינו אותו על-פי חוק המדינה.

י י בר-סלע;

משעה שוועדת המינויים מינתה את הרב שמחה מירון כדיין, הרי הוא דיין לכל

דבר. מבחינה זו יכול היה להצטרף למערכת הדיינים ולשבת בדין. אלא מאי? שר הדתות

מינה אותו כמנהל בתי-הדין הרבניים, ועיקר עיסוקו היה בכך. למיטב ידיעתי, הוא ישב

בדין לא במאות תיקים אלא בבית-דין מיוחד, כמה פעמים לצורך השלמת הרכב הדיינים.

השאלה היא, האם ראוי שמנהל בתי-הדין הרבניים ישב כדיין, כמו שאפשר לשאול אם ראוי



שמנהל בתי-המשפט ישב בדין. יש כאן ערוב בין מינהל לשיפוט. על השיקולים למינוי

איני מציע לדון עכשיו.

אך יש תקנה, והשאלה היא אס יש להשאירה.

י י בר-טלע;

בשעתו, מנויו של הרב מירון כמנהל בתי-הדין הרבניים היתה הישג גדול.

י' הלוי;

אני חושב שהנקודה המרכזית ממנה צריך לצאת היא מספר הנבחנים במערכת הבחינות

לרבנות ולדיינות. שמתי לב להבעת פניו של מבקר המדינה כאשר הוזכר המטפר הזה. 30ו

או 150 נבחנים לדיינות בלבד, שלא לדבר על מאות הנבחנים לרבנות כל שנה (הן

בבחינות בכתב, הן בבחינות המטויות והן בכל ארבעת שלבי הבחינות) - כל זה מקשה

מאד על העבודה המינהלית של הרבנות הראשית, אשר מעסיקה 3-4 אנשים בכל מערכת

הבחינות. בבחינות לדיינות יש קושי רב נוטף , והוא באפשרות להשיג דיינים מעולים

לוועדת הבחינות. המבקר הציע לפנות לדיינים הנמצאים בפנטיה, על מנת שהם יהוו את

ועדת הבחינות. פניתי על-פי בקשת הרבנים הראשיים בישראל, לכמה אבות בתי-דין

בפנטיה, אך כולם טרבו לשמש בתפקיד זה, איש-איש מנמוקיו. היו כאלה שטענו כי עם

יציאתם לפנטיה, טוף-טוף התפנו לעיטוקים אתרים, כך שאינם רוצים להקדיש זמן רב

למערכת הבחינות. מערכת זו דורשת זמן רב ביותר. כאשר ישנם 30ן נבחנים, כל אחד מהם

מגיש עבודת מחקר בת עשרות עמודים. כל חבר ועדה צריך לבדוק את המבחן לאור תשובות

המשתרעות על-פני טפרים רבים. חלק ניכר ממערכת הפטיקה נלמד בכוללים, והדבר צריך

לבוא לידי בטוי במבחן.

מבקר המדינה י' טוניק;

זה משפיע על מערכת המינויים?

יי הלוי;

זה משפיע ללא טפק על הרבנים הראשיים במערכת המינויים. כאשר שני הרבנים

הראשיים בישראל יושבים בוועדת מינויים, אחד השיקולים שלהם הוא ללא טפק תוצאות

הבחינות. כל המבחנים הטריים, וכאשר חבר ועדת הבחינות בודק מבחן, אין הוא יודע

של מיהו. ועדה נוטפת ממטפרת את המבחנים. יש ארבע דרגות ציונים: מצטיין, עבר

בהצלחה, עבר ולא עבר. בבחינות האחרונות ב"אבן העזר" מתוך 113 נבחנים, 44 לא

עברו, כלומר כ .40%-בחינות אלה נערכו בכטלו תשמ"ג, כלומר עוד בקדנציה הקודמת.

הוועדה שהיתה צריכה לבדוק את הבחינות, ביקשה הטמכה מחדש. היא לא היתה מוכנה

ליטול על עצמה את המשר התפקיד, ללא קבלת הטכמה מהמועצה החדשה. עברה תקופה מטו ימת

עד שהוועדה התמנתה מחדש.

הבחינות הבאות ב"חושן משפט" נערכו באב תשמ"ה. במשך כמה חודשים אין אפשרות

לקבל את תוצאות המבחנים שנערכו ל-129 איש. אחד מחברי ועדת הבחינות הוא הרב שלום

משאש, רבה הראשי של ירושלים וראש אבות בתי-הדין, השני הרב אליעזר שפירא - דיין

בבית-הדין הגדול, והשלישי - הרב זרבצי, המכהן כרב בבית-הדין האזורי בירושלים.

עיטוקיהם בתחום הדיינות כה רבים, שהם צריכים להתפנות בין הזמנים כדי לבדוק את

הבחינות. אם רוצים ליטול את הדיינים הוותיקים והטובים, אין ברירה אלא לפנות

לבית-הדין הגדול או לאבות בתי-הדין בארץ. אלה הנתונים המטבירים את ההמתנה

ההמושכת לתוצאות המבחנים. לאור המטפר הרב של הנבחנים, איננו יכולים לערוך

בחינות נפרדות לכל קבוצה של נבחנים.



מה שהשגנו הוא שכל הכוללים יתאימו את מועדי הלימודים שלהם, על מנת שכל נושא

יילמד בכל הכוללים בפרק זמן אחד, ועם סיום הלמוד יוכלו כולם לגשת לבחינות.

י י צבן;

האם היתה קודם תגובה של מנכ"ל משרד הדתות להערה בדבר נבחנים שנתפסו

בהתנהגות בלתי כשירה באולם הבחינה.

י' הלוי;

הנושא הזה הובא לדיון. היו שני מקרים בודדים בבחינות שנערכו לפני שמונה

שנים, של אברכים שנתפסו עם חומר ביד. אחד מהם החליט לא לגשת שנית לבחינות. השני

ביקש לאפשר לו כעבור שלוש שנים, לגשת למבחן חוזר. המועצה קיימה דיון וקבעה שלא

ניתן לפסול אדם לכל אורך הדרך, בגלל מעשה בו נכשל, מה גם שהביע הרסה על מעשיו.

גם מבחינת ההלכה אין אפשרות כזו.

יי צבן;

מה העונש המוטל על מעשה כזה?

יי הלוי;

הוא לא ניגש לבחינות במשך כמה שנים.

י י צבן;

האם העונש מעוגן באיזה שהוא מקום?

יי הלוי;

עדיין לא, כי לא ניתן לקבוע כללים מדוייקים. כל אחד יכול להיתפס באיזו שהיא

עבירה, קלה כחמורה. ייתכן שלגבי עבירה אחת צריך יהיה להמתין שנתיים-שלוש, ואילו

לגבי אחרת חמש שנים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

את יתר התשובות נקבל בישיבה הבאה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.30)



הרבנות הראשית - הסמכת רבנים ככשירים לדיינות - ענייני מינהל

ההוראות



מינוי דיינים לבתי הדין הרבניים מוסדר כחוק הדיינים, התשט"ו - 1955. נשיא המדינה הוא

הממנה את הדיינים, על פי הצעה של ועדת מינויים. הדיינים נבחרים מבין רבנים, שהוסמכו

על ידי מועצת הרבנות הראשית, ככשירים להתמנות לדיינים. בשנים האחרונות סבלו בתי הדין

ממחסור מתמיד של דיינים ונגרם סבל ניכר לציבור הפונים לבתי דין אלה, הדנים בנושאים

רגישים בתחום האישי (בנושא זה ראה דו"ח שנתי 33, עמי 171).

בהתאם לחוק, תנאי ההסמכה וסדריה ייקבעו בתקנות, שיתקין השר לענייני דתות, בהסכמת

המועצה, על פי תקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט"ו - 1955, לא יוסמך אדם

להיות כשיר להתמנות כדיין בבית דין אזורי, אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:

א) הוא הוסמך לרבנות ("יורה יורה ידין ידין") על ידי רב מומחה או מוסד תורני,

שהמועצה מכירה בהסמכתם כמספיקה,

ב) מלאו לו שלושים שנה,

ג) הוא נשוי או היה נשוי,

ד) אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של דיין בישראל,

ה) עמד בבחינות הנערכות מטעם המועצה או קיבל פטור מהן,

המועצה רשאית לפטור מועמד להסמכה מבחינות, כולו או מקצתו, אם הוא ממלא אחרי התנאים

י 1. הוא הוסמך, לפי התקנות, שנתיים או יותר לפני כן;

2. הוא ידוע כגדול בתורה ומפורסם.

בעד הפטור חייבים להצביע רוב חברי המועצה, ביניהם שני הרבנים הראשיים.

בחודש מאי 1978 תיקן השר לענייני דתות בהסכמת מועצת הרבנות הראשית את התקנות המקוריות

משנת 1955 על ידי התקנת שלוש תקנות נוספות והרחיב בכך את האפשרות של מתן פטור מבחינות

"3. מבקש, שכיהן כרב עיר או כדיין, בארץ או בחו"ל, לפחות עשר שנים;"

"4. מבקש שכיהן לפחות שלוש שנים בתפקיד היועץ המשפטי לשיפוט הרבני או מנהל

המחלקה לשיפוט הרבני, ושר הדתות הודיע למועצה כי ייעד את המבקש לתפקיד

מנהל בתי הדין, האחראי בפני השר על ביצוע סדרי המינהל של בתי הדין על

פי סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט"ו - 1955;"

"5. מבקש המכהן כרב עיר בעיר שיש בה בית דין רבני".

כשירות המועמדים

הביקורת בדקה, אם המועמדים לדיינות בשנים האחרונות אכן עמדו בתנאים שנקבעו בתקנות

כמפורט לעיל. הבדיקה התיי5.סה לשתי קבוצות של מועמדים כדלקמן:

הקבוצה הראשונה כללה 22 רבנים, ששמותיהם נמסרו על ידי המזכיר הכללי של הרבנות הראשית

ב-17.10.83 לשר לענייני דתות כבעלי תעודת כשירות לדיינות, אשר טרם מונו כדיינים.

שישה רבנים מקבוצה זו היו פטורים מבחינות לדיינות וקיבלו את תעודות הפטור שלהם על סמך

היותם רבני עיר, לאחר שענו על הדרישות האחרות-של החוק. 16 הרבנים האחרים עמדו בכל

הבחינות לדיינות. שמונה מהם הוסמכו לדיינות על ידי רב ראשי; ושמונה. על ידי גורמים

אחרים.

עד 1981 נהגה הרבנות הראשית לבדוק, על פי מסמכי המועמדים לדיינות, אם הם אכן הוסמכו

כרבנים. בפברואר 1982 החליטה מועצת הרבנות הראשית על קריטריונים חדשים שלפיהם יש

לדרוש מכל מועמד לגשת לבחינות לרבנות, הנערכות על ידיה, או, לחילופין, לעמוד לבחינה

בעל-פה בפני אחד הרבנים הראשיים, עשרים ושניים הרבנים בקבוצה זו קיבלו תעודות כשירות

לדיינות קודם למועד השינוי.



כאמור, לפי התקנות, תנאי מוקדם להסמכה ככשיר לדיינות הוא הסמכה לרבנות על ידי

רב או על ידי מוסד, שהרבנות מכירה בהסמכתם. מתברר שהרבנות לא פרסמה רשימה של

מוסדות או של רבנים "מוכרים" לצורך החוק. הרבנות הראשית הסבירה, שלא פרסמה

רשימה כזו, משום שמשמעותה פסילת מוסדות אחרים. לדעת הביקורת, רשימה כזו אכן

רצויה, וכל מוסד, המעוניין להיכלל בה, יפעל כדי להתאים את עצמו לדרישות.

הקבוצה השנייה שנבדקה היתה של 151 מועמדים לדיינות, שבשנת התשמ''ג - מועד הבחינה

האחרונה שנערכה - ביקשו להיבחן בחלק "אבן העזר" של ה"שולחן ערוך". לגבי קבוצה זו

הופעלו הקריטריונים החדשים שקבעה הרבנות הראשית בפברואר 1982 כדלקמן: 1) מלאו לו

29 שנים; 2) הוסמך "יורה יורה" על ידי רב ראשי לישראל; או ניגש לבחינה ב"איסור

והיתר" בפני אחד הרבנים הראשיים לישראל ואושר על ידו שעמד בה; או היה בעל כשירות

לרב עיר, שניתנה על פי החלטת המועצה; או אושר לו בעבר, על ידי מועצת הרבנות הראשית,

לגשת לבחינות.

מתברר, שכל המועמדים מהקבוצה האמורה מילאו אחר הקריטריונים הדרושים.

התקנות קובעות כאמור, שאורח חייו ואופיו של מועמד יהיו הולמים דיין בישראל. היו מספר

מקרים, שמועמדים נתפסו בשעת המבחן כשבידיהם חומר, שלא אושרה הכנסתו לאולם הבחינה.

בכל המקרים, שהוכח הדבר, נפסלו הבחינות, או שהנבחנים עצמם החליטו שאין טעם למסור

את מחברת הבחינה. עם זאת, לא קבעה המועצה אלו צערים יש לנקוט נגד נבחנים במקרים כאלה.

הוסבר לביקורת, שהעניין נדון במועצה, וזו החליטה שלא לפסול מועמד כזה מלגשת

פעם נוספת לבחינות בעתיד בהנחה, שהדבר לא יישנה. לדעת הביקורת איו מקום לעבור לסדר

היום על התנהגות כזאת מצד נבחן ויש לקבוע אמצעים מתאימים שיש לנקוט באירועים מסוג זה,

מתו פטור מבחינות

לפי סעיף 13 לחוק הדיינים, ימנה השר לענייני דתות את אחד הדיינים, שיהיה אחראי בפניו

על סדרי המינהל בבתי הדין הרבניים (מנהל בתי הדין). תקנה 13(4) לתקנות מסמיכה את

המועצה לפטור מהבחינות לדיינות מבקש, שכיהו לפחות 3 שנים בתפקיד היועץ המשפטי לשיפוט

הרבני או בתפקיד מנהל המחלקה לשיפוט רבני ושהשר ייעד אותו לתפקיד מנהל בתי הדיו. תקנה

זו איפשרה את מינויו של המנהל הקודם של בתי הדיו הרבניים.

לפי סעיף 8(ד) לחוק, במקום שיש רב עיר כשיר לדיינות, ישמש הוא ראש אבות בתי דיו אזורי

בעירו. בתקנה 12(5) נקבע, כאמור, כי המועצה רשאית לפטור מבחינות לדיינות מבקש, המכהו

כרב עיר, שיש בה בית דיו רבני - זאת בלי שנרבעה תקופת זמו מינימלית, שבה עליו לכהו

בתפקיד רב עיר. לעומת זאת לפי תקנה 12(ד), רב עיר, בעיר שאיו בה בית דיו, עשוי ליהנות

מפטור מבחינות לדיינות, רק אם כיהו 10 שנים לפחות. עד מועד סיום הביקורת - דצמבר 1984

נתמנו על סמך התקנות החדשות שלושה רבנים, בלי שנדרשו לעמוד בבחינות.

קביעת מועדים לבחינות

החוק והתקנות אינם מפרטים את מועדי הבחינות; אולס לפי ההלטה עקרונית של מועצת הרבנות

הראשית מיום ד' אלול התשל"ח (6.9.78), "...תערכנה לדיינות מדי שנה בשנה, בחודשים

כסלו,טבת,שבט".

קיום מערכת בחינות במתכונת כזאת נוער לאפשר למועדים להתכונו לבהינות במועדים קבועים;

כך שמועמד, שהחל את לימודיו בנושא מסויים, יוכל להיבחו מייד בתום לימודיו, קיום בחינות

במועדים קבועים מראש מאפשר גם לראשי כוללים לתכנן את מערכת הלימודים שלהם לטווה ארוך

בהתאמה למערכת הבחינות. לעמידה במועדי הבחינות כתחום זה ישנה חשיבות נוספת, במיוחד

למועמדים לדיינות החיים ממילגה ואינם מפרנסים את משפחותיהם במשך שנות הלימודים לדיינות.

בתום הלימודים לדיינות נפסקת המילגה, שמקבל התלמיד מהכולל, והוא מעוני יו לגשת ככל

המוקדם לבחינה, כדי שיוכל לפרנס את משפחתו. תעודת הכשירות לדיינות, שהוא מקבל עם סיום

הבחינות, מאפשרת את הצגת מועמדותו למינוי כדייו, וגם כאשר טרם מונה דייו, שכרה בצדה,

מפני שהתעודה מקובלת במערכת החינוך כמקבילה לתואר דוקטורט אקדמי.



חשוב גם לקבוע את מועדי הבחינות זמן רב מראש, כדי שאפשד יהיה להודיע על כך בעוד

מועד לכל המועמדים, וכר יוכלו להתכונן לבחינה כהלכה (ובמיוחד אם עבר זמן ממושך,

מאז למדו את החומר). שינוי בתאריר של בחינה, גורם עומס יתר על הצוות המינהלי,

הדבר גם עלול לגרום מתח למועמר, שהתכונן תקופה ארוכה לקראת

מועד הבחינה.

1. הביקורת בדקה את מועדי הבחינות שנערכו מאז התשל"ג (1973), הן לגבי תדירותן והן

לגבי קיומן במועדים שנקבעו. להלן נתונים על תדירות הבחינות בכתב שנערכו בשנים האחרונות

על מספר המועמדים שניגשו אליהן ועל מספר המועמדים שעמדו בהן:



עמדו במבחנים�
מספר

נבחנים�
מספר

מוזמנים�
תאריך

הבחינה�
נושא

הבחינה�
�
%�
מספר�
�
�
�
�
�
52%

50%

23%

59%�
26

27

8

66�
50

54

35

111�
58

69

43

138�
3.2.73

10.5.77

8.5.79

30.11.82�
"אבן העזר"�
�
40%

64%

23%�
24

36

7�
36

56

31�
58

69

46�
21.3.73

9.8.77

5.5.80�
"חושך משפט"�
�
57%

72%

56%�
28

36

15�
49

50

27�
58

69

39�
3.4.73

17.8.77

18.8.80�
ניסוח פסיק דיו לדוגמא�
�
78%

74%

43%�
25

39

10�
32

53

23�
58

69

38�
8.4.73

6.9.77

30.6.80�
תקנות וסדרי דין�
�




מהנתונים דלעיל יוצא, שעברו למעלה מארבע שנים מאז נערכו לאהרונה בחינות ב"חושן משפט",

בניסוח פסק דין לדוגמא, ובתקנות וסדרי דיון, ושנתיים מאז הבחינה האחרונה ב"אבן העזד".

בתקופת הביקורת, חסרה לשלושה מועמדים בחינה ב"חושן משפט" בלבד, ולמועמד האחר, בחינה

בניסוח פסק דין לדוגמא. רק עם השלמת הבחינה החסרה יהיו רשאים לגשת למבחן בעל-פה, ואם

יצליחו, יקבלו כשירות לדיינות. מבין ארבעת הנבחנים האמורים ניגש מועמד אחד לבחינתו

הראשונה ב-1973; שני מועמדים עמדו בכל הבחינות בכתב והמתיני זמן ממושר לבהינה

האחרונה בעל-פה, אר לא נקבע לה תאריך.

עוד מתברר, שהיו תקופות של שלוש וארבע שנים, שבהן לא ידעו המועמדים מתי ייערכו הבחינות

הבאות. בעת הביקורת, במעט שנתיים לאחר הבחינות האחרונות ב"אבן העזר" וארבע שנים לאחר

הבחינות ביתר הנושאים, טרם נקבעו מועדים חדשים לבחינות; זאת למרות ההחלטה העקרונית

של המועצה, שהבחינות ייערכו מדי שנה בשנה, במועדים קבועים.

2. הביקורת העלתה שלעיתים לא מעטות שונו מועדי הבחינות. להלן נתונים על מועדי הבחינות

הפער בהודשים בין התאריר

המקורי לבין תאריר. הבחינה

בפועל�
תאריר

הבחינה בפועל�
התאריר

המקורי�
נושא

הבחינה�
�
0.5

5�
3.2.73

10.5.77

8.5.79

82 11 30�
3.2.73

26.4.77

12.12.78

22.6.82�
"אבן העזר"�
�
13�
5.5.80�
27.3.79�
"חושן. משפט"�
�
1 A�
18.8.80�
23.4.70�
�
�
16

14�
18.8.80

30.6.80�
23.4.79�
ניסוח פסק דין לדוגמא

תקנות וסדרי דיו�
�




מהנתונים שבטבלה עולה, כי מרבית המועדים שנקבעו בשנים האחרונות לבחינה, שונו, ומשר

הזמן בין מועד המקורי למועד הבחינה בפועל הלך והתארך עד לתקופה של למעלה משנה.



הביקורת העלתה עוד, כי לא תמיד לווו השינויים התכופים במועדי הבהיבות בקביעת מועדים

חדשים , דבר שהוסיף על אי-הוודאות לגבי תאריך הבהינה וגרם עבודה מינהלית מיותרת.

פיקוח על הבחינות

המועצה מינתה שלושה גופים מינהליים לטיפול בעריכת הבחינות לדיינות: ועדת נאמנים, שעליה

הוטל לחלק מספרים חסויים לנבחנים, כדי ששמותיהם יישמרו בסוד עד אחרי בדילות המבחנים;

צוות מפקחים, שתפקידו לשמור על הטדר בעת הבחינות, וכו ועדת בחינות שתפקידה לבדוק כל

בחינה.

1. על אף התפקיד הרגיש שממלא צוות המפקחים, לא ניתנו לו הוראות בכתב, במסגרת הדרכה

מסודרת, בדבר תפקידיו ובדבר דרך הביצוע של משימות הפיקוח.

2. כל בחינה חייבת לחיבדק על ידי כל חברי ועדת חבחינות, כדי שיינתן ציון משותף. כל חבר

בוועדת הבחינות חייב להיות דיין. כיוון שמספר הריינים מועט ורובם עסוקים בעבודתם השוטפת

ובפעילות תורנית אחרת, קשה למצוא דיינים, שיסכימו לבדוק את חבחינות,

לחלו פערי הזמן בין תאייכי הבחינות לבין מועד אישור התוצאות:



משך הזמן

בחודשים�
מועד אישור

התוצאות�
מועד

הבחינה�
נושא

הבחינה�
�
17

26

13�
14.5.84

15.7.81

26.7.78�
30.11.82

?י 8.5.79

10.5.77�
"אבן העזר"�
�
11�
לא נמצא רישום

26.7.78�
5.5.80

9.8.77�
"חושן משפט"�
�
17

11�
13.1.82

26.7.78�
18.8.80

17.8.77�
ניסוח פסקן דין�
�
18

10�
16.12.81

26.7.78�
30.0.80

6.9.77�
תקנות�
�




לדעת הביקורת, עיכובים למשך תקופות שמעשרת חודשים ועד למעלה משנתיים בבדיקת

מחברות הבחינח, אינם סבירים. על המועצה לפעול לקיצור הזמן. לצורך זה יש מקום

לשקול אפשרות להיעזר גם בדיינים שפרשו לגמלאות.

סדרי תיוק, רישום וכוח אדם

העבודה חשוטפת של המעוצח מבוצעת על ידי המזכירות הכללית, המונה 10 עובדים. צוות העובדים

במזכירות אינו כולל אחראי לתיוק, וכל עובד מתייק בעצמו את החומר שטיפל בו, כך שלכל עובד

אפשרות גישה לתיקים. כתוצאה מכך קשה לעתים למצוא תיקים במזכירות, ולא פעם קרה שנפתחו

למועמד שני תיקים, והמועמד היה נאלץ להמציא עותקים נוספים מחומר שכבר סיפק.

2. השלב חאחרון של הבחינות חוא בחינה בעל-פה בידיעה כללית בתלמוד ובפוסקים. בריכוזי

הציונים לא נרשמו התוצאות של בחינח זו ואח לא נרשם בפני מי בערכו ובאיזה תאריך. המועמדים

חיו איפוא באי-ודאות בכל הקשור לתוצאות חבחינח.

מממצאי הביקורת עולה, שבחינות לדיינות קויימו לעתים רחוקות, ובדרך כלל נידהו מועדים

שנקבעו פעמים מספר. גם חליפי מתן ציונים לנבחנים היו ממושכים נמצאו ליקויים בסדרי המינהל

במזכירות המועצת.



לדעת הביקורת, המצב כמתואר מחייב, כי תעיר על ידי המועצה ועל ידי המשרד לענייני דתות

בדיקה יסודית של סדרי העבודה ושיטותיה למזכירות המועצה, לדבות בדיקת או"ש. על פי תוצאות

הבדיקה יש להקצות את כוח האדם הדרוש כדי לייעל את ההליכים המינהליימ, הקשורים בהסמכת

כשירים לדיינות..מכל מקום מן הצורך, שמועצת הרבנות הראשית תתו דעתה על תיקון מיידי של

החליפים חמינהליים, הקושרים בהסמכת כשידים לדיינות.