הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתיקו





פרוטוקול מס' 101

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, די בטבת התשמ"ו - 16 בדצמבר 1985 ,בשעח 9.00

נכחו;

מ"מ היו"ר א' הראל

יי צבן

די תיכון

שי לביא - משרד מבקר המדינה

שי רוזביץ - " " "

די בורוכוב " " "

צי אלון - " " "

מי איתן - " הכלכלה והתכנון

מי הורביץ - משנה למנכ"ל משרד הבריאות

יי ארד - ממונה על שעת חירום, משרד הבריאות

אי מנציל - מנהל אגף הרוקחות, " "

אי צינס - מרכז למידע תרופתי

מי פיינשטיין - רוקחת בשעת חירום, משרד הבריאות

אי פז - ממונה על ביקורת פנימית, " "

די מילגרום - משרד האוצר

בי פרידנר

ר' בלומרוזן

רכישת תרופות וחומרי רפואה -

עמי 236 בדו"ח 35 של מבקר-המדינה.



מ"מ היו"ר אי הראל;

אני פותח את הישיבה.

רכישת תרופות וחומרי רפואה

די תיכון;

אין זה מקובל שמבקר המדינה או מנכ"ל משרד מבקר המדינה אינם נוכחים כאן. עם

כל הכבוד לאנשי המשרד, זה מינהג חדש שהוא בחיתוליו, שעכשיו מתחיל להתפתח. אני

מציע לברר את העניין עם מבקר המדינה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

בדרך-כלל כאשר מבקר המדינה נעדר, היה מנכ"ל המשרד.

שי לביא;

תכנית העבודה לא איפשרה להם להגיע.

צי אלון;

(קוראת את התקציר שהוכן לצורך הדיון בוועדה. ראה נספח לפרוטוקול).

די תיכון;

למה ביקשתי שמבקר המדינה יהיה נוכח? זאת אחת הפעמים הנדירות שהדו"ח נדון

כאשר הנושא אקטואלי. ביום שישי הפר נושא זה לשיחת היום, לפחות ברדיו

ובטלוויזיה. שמענו דברים חמורים. נטען שמשרד הבריאות לא הזמין תרופות בזמן

וגרם למחסור מתוכנן של תרופות בבתי החולים. זאת אחת ההאשמות הכבדות ביותר

ששמעתי מעודי. אנחנו מצויים באיבו של קרב על התקציב בין משרד הבריאות לבין משרד

האוצר. כל יום אנחנו רואים מחזות קורעי-לב. חולים מגיעים לבית-החולים עם

תרופות מן הבית, כי בתי החולים טוענים שאין להם תרופות. לפתע אנחנו שומעים

שהמוזסור בתרופות אינו נובע מחילוקי-דעות בין האוצר למשרד הבריאות, אלא שמישהו

סבר שצריך לצמצם את כמות התרופות המוזמנת על-ידי משרד הבריאות. זה דבר חמור

ביותר. להערכתי, הצגת התמונה מעוותת.

כיצד קרה שמלאי התרופות בבתי-החולים אזל בימים האחרונים? האם יש לזה קשר

עם מה שקורה בין משרד הבריאות למשרד האוצר בתתום התקציב? ביום שישי קיבלנו

תשובה מעל גבי האתר. אבקש שמבקר המדינה ידווח לנו אם אכן בגלל סכסוך כספי לא

ניקנו תרופות בזמן על-ידי משרד רובריאות.

לגופו של הדו"ח. יש המלצה משנת 1976, שהמשרד ירכז את הרכישות תחת קורת-גג

אחת, או ביחידה אחת. אני מניח שמה שהיה נכון בשנת 1976, ספק אם נכון היום. חלו

תמורות רבות. איני מקבל כהנחה קבועה שצריך ליישם המלצות משנת 1976 בלי לבדוק

אותן בשנת 1985. בעידן המחשבים ניתן לפקח על הרכישות. אני בעד ביזור ולא בעד

ריכוז. בתחומים רבים מעבירים את הרכישות לשדה. מבטלים מחסנים מרכזיים. וכאן

המבקר נדבק להמלצות משנת 1976. משרד הבריאות אינו יכול לקבל הנחה זו כמובנת

מאליה. האם מישהו בדק, בשנת 1985, אם אכן יש לישם את ההמלצות משנת 1975?

בעצם איננו יודעים איזה מלאי צריך להיות בבתי החולים. מוצגים כאן מספרים.

מנגד אומר המבקר, שלא דאגו לרמת מלאי מזערית של מספר תרופות. זאת-אומרת, יכול

להיות שבתי החולים משתמשים בתרופות שאינן מתאימות, או בתרופות תחליפיות, מפני

שמישהו טעה, או לא הזמין בזמן, או לא הזמין את הכמות המתאימה.



לגבי תמיסות סטריליות, מצד אחד הוקם מפעל גדול, נדמה לי באשדוד, שהיה צריך

לספק את כל הצדיכה. מאידך גיסא, יש נסיונות לייצור עצמי ברבע מן המוזיר. גס אם

רבע מן המרויר אינו התהשיב המדוייק, יש להניח שבתי-החולים יכולים לייצר אותן

תמיסות ב-50% מן המחיר. כאשר קיימים הפרשים כאלה במחירים משמע שלמפעל רווחים

עצומים. בהיותו מונופול הוא כופה את מחיריו. האם לא הרחיקו לכת בעת שנתנו

למפעל מונופול - בכך שחתמו אתו חוזה לחמש שנים?

לעניין תרופות וציוד מתכלה. המלאי אינו ממוחזר כהלכה. מבקר המדינה מוסר

שנלקחה כמות של חומרים, ואיש לא דאג להחזירה. יכול להיות שבבדיקה בשטח, אם

תתבצע היום, נמצא שאיננו ערוכים כהלכה מבחינת מלאי לשעת חירום. בנושא זה יש

תקנים וצריך לדאוג לכך שהתקנים יהיו מעודכנים. מישהו יכול לומר שהתקנים אינם

מתאימים וצריך להקטינם. כל עוד התקן נשאר בעינו, המלאי לשעת חירום חייב להיות

מלאי של 100%. אסור לוותר בעניין זה. אחר-כך יכול להתברר, שבגלל ניהול רשלני

קרו אסונות גדולים. זה הדבר החמור ביותר בדו"ח.

מ"מ היו"ר אי הראל;

קודם-כל, שאלה טכנית. האם יש בבתי החולים מחסנים לשעת חירום, שאין נוגעים

בהם, שהם רק למקרה של מלחמה?

למי הסמכות להחליט על נגיעה במלאי של שעת חירום? האם למשרד הבריאות, למנהל

בית החולים?

ביום שישי ביקרתי בבית החולים. ראיתי דבר מעניין מאוד. הרופאים משתמשים

בתרופות שמחירן פי ארבעה וחמישה מתרופה שאפשר להסתפק בה. החל מפלסטרים גדולים,

במקום פלסטרים קטנים, וכלה באנטיביוטיקה. כך יוצא, שבגלל מחסור בתרופות עלות

הבריאות במדינת-ישראל יכולה להיות גדולה פי כמה וכמה.

חבר-הכנסת דן תיכון העלה פה שאלה מרכזית: האם זה רק עניין של ויכוח תקציבי?

בנושא הדלק, היה לפני כמה שנים ויכוח בממשלה לגבי גדול מלאי הדלק שמדינת-ישראל

זקוקה לו. היה אפשר לשחק בתקציב הכללי של מדינת-ישראל על-ידי שינוי מלאים. האם

העניין של מוזסור בתרופות הוא אך ורק כספי? האם ניתן לאזן את התקציב על-ידי הקטנת

מלאים?

שי רוזביץ;

לגבי הסקר משנת 1976 - היינו מודעים לעובדה שהסקר הזה ישן. למשרד הבריאות,

עד מועד סיום הביקורת של הדו"ח השנתי, לא היה סקר התקנים. לקראת הדיון בוועדה

עדכנו את הממצאים. קיבלנו ממשרד הבריאות סקר של יועצים לניהול, בו נאמר:

אי ניצול יתרון הגודל ברכישות מרוכזות מתבטא

בבזבוז מיליוני דולרים לשנה..".

צריך להזמין במרוכז, אבל לתת סמכות לבתי-החולים בשטח, וכך לחסוך הוצאות

אדירות. בית-החולים יודע בדיוק מה הוא צריך ואיזה מלאי. האם אתם רוצים לחזור

לשיטה של מחסן מרכזי? אין לחזור לשיטה של יחידה מרכזית עם מחסנים. זאת שיטה ישנה

ומיושנת. אולי היתה טובה בשנת 1976. בעידן המחשבים כל בית-חולים יכול להציג מה

הזמין ומה המלאי שלו. בעידן המיושבים משרד הבריאות יכול לשלוט על כל המלאי בכל

בתי החולים.

המחשב עוד איננו קיים.

לשאלה אם באמת חסר תקציב לרכישת תרופות, אנחנו עורכים עכשיו ביקורת כוללת

על מערך שירותי הבריאות של המדינה. זה מתבטא בדו"ח לשנת 1986.

די תיכון;

יש רושם ששני גופים מתמודדים זה כנגד זה, והחולה יוצא נפסד. אם המבקר היה

יכול להודיע לנו מה המצב נכון לעכשיו, היה מבהיר הרבה קושיות.

שי לביא;

נעביר את השאלה למבקר-המדינה.

מי הורביץ;

לגבי מה שפורסם בעתונות, שמשרד הבריאות לא הזמין תרופות - או שהעתונאי לא

הבין, או שנמסרה לו הודעת זדון. יש מפעל המייצר תרופות. היו מועדים קבועים

לאספקת תרופות. מסיבות שונות עוכבה אספקת התרופות. היה פיגור של חודש-חודשיים

באספקה. אחר-כר, כאשר הגבירו את היצור, רצו לספק את כל הכמות. שירותי האספקה

טענו; מה שלא סיפקתם, קנו בתי החולים ממקומות שונים. המפעל התעקש. התל ויכוח

והיו שיחות טלפוניות בינינו לבין המפעל. אמרנו למפעל; מה שסיפקת, יישאר

בבית-החולים. אבל, הם רצו לספק את כל הכמות של חודשיים אחורנית. על זה יצא

הקצף של המפעל. הוא אמר שמשרד הבריאות מסרב לרכוש תרופות.

די תיכון;

זה נושא שכל השבוע מדובר בו. היתה הודעה בכלי התקשורת ללא תגובה של השר או

המנכ"ל.

מי הורביץ;

הייתי עד לויכוח בין מנהל שירותי אספקה למנהל חברת טבע, שטען; שלחנו תרופות

והמחסן לא רצה לקבל. האחראי על המחסן אמר; נראה קודם את הצריכה. איני יודע

מאיזו סיבה השר והדובר של המשרד לא הגיבו. אני טיפלתי בנושא באופן אישי. מנכ"ל

המשרד היה בניו-יורק. עדכנו את עצמנו, בינינו, היכן אנחנו עומדים. אין לקשור

בעיה זו עם בעיית חוסר תרופות כללי בבתי החולים. שם הבעיה היא של הזרמת כספים.

מבחינה תקציבית, אין למשרד הבריאות קושי בהשגת תרופות.

די תיכון;

אם כן, למה אין תרופות בבתי החולים?

מי הורביץ;

כי אין כסף לשלם לספקים.

האם אתם מזמינים את התרופות ואין כסף לשלם?

מי הורביץ;

יש היום חובות לספקים וספקים החלו לסרב לספק תרופות. יש בתי-חולים להם

הספק ממשיך לספק את התרופות עקב קשרים אישיים עם מנהלי בתי החולים.



די תיכון;

האם נתקלתם בסירוב לספק תרופות?

מי הורביץ;

בכנסי החירום שהיו אתמול עם מנהלי בתי הוזולים והשר, היו טענות שספקים שונים

החלו לסרב לספק סחורה כי אין משלמים להם.

האם משרד הבריאות משלים עם מצב כזה?

מי הורביץ;

מה אפשר לעשות?

די תיכון;

המון.

מי הורביץ;

נעשים מאמצים לשכנע ספקים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

היום יש מחסור של תרופות בבתי החולים. אנחנו מנסים לברר, אם זה קשור

באי-העברה של תקציב על-ידי משרד האוצר, או שזה ענייך של מאבק בין גורם א' ל-ב'?

מי הורביץ;

על-פי דיווחים שקיבלנו, חסרות תרופות בבתי-החולים, כי אין כסף.

די תיכון;

איני מבין את השיטה. האם אתם מזמינים את התרופות באמצעות אגפים מסויימים

במשרד הבריאות?

מי הורביץ;

יש כמה שיטות.

די תיכון;

האם אתם מזמינים תרופות ואינכם מקבלים אותן בגלל שאין כסף? לא יעלה על

הדעת שנראה אנשים שוכבים בבתי חולים ואומרים: הרופא אמר לאשתי להביא תרופה מן

הבית. האם אתה, כמזמין הגדול ביותר של תרופות במדינת ישראל, נתקל בקשיים בנושא

זה?

המשרד הראשי איננו עוסק בהגשת הזמנות לספק. יש כמה שיסות להזמנת תרופות.

יש תרופות לגביהן שירותי אספקה, על בסיס הזמנות תקופתיות של בתי-החולים, מכינים

הזמנה מרכזית. נעשה מכרז, ויש במלאי תרופות שבית-הוזוליס מקבל. יש גם שיסות

אחרות.

די תיכון;

אם ייאמר שמתקבל סירוב מספקים כי אין כסף לשלם להם, אדע שמדינת-ישראל אינה

מזמינה תרופות כי אין לה כסף. אבל זה לא נאמר. נאמר לנו: אני מקבל הדים מן

השסוז. איני מקבל תשובה כזאת. כי משרד הבריאות הוא המזמין הגדול ביותר. עליו

לתת תשובה בתחום שהוא אחראי עליו.

מי הורביץ;

בתי החולים טוענים שבתחום שהם פונים לבד לספקים - - -

די תיכון;

בתחום שאתם פונים, האם אתם מקבלים סירובים?

מי הורביץ;

ממנהלי שירותי אספקה לא קיבלתי הודעה שהגישו הזמנה וסירבו לספק להם. אבל

בתי ההולים סוענים שחסרות להם תרופות כי אין להם אפשרות לשלם.

די תיכון;

מה אתם עושים עם תלונות כאלה?

מי הורביץ;

אנחנו מנסים לעשות מניפולציות - לבקש מן הספק לספק בינתיים את התרופות.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם לנציג האוצר יש מה לומר בנושא זה?

די מילגרום;

צדק מר הורביץ, למשרד הבריאות אין בעיה תקציבית. המשרד יכול להסתדר עם

תקציב התרופות שיש לו. הבעיה היא מימונית. משרד הבריאות ניזון בעיקר משני

מקורות; ו. מקור ממשלתי. 2. קופות החולים. ברגע שאין הזרמה מקופות החולים

לממשלה, יש פער מימוני למשרד הבריאות. הממשלה את חלקה מעבירה. קופות החולים

אינן מעבירות את חלקן.

מ"מ היו"ר אי הראל;

זה סיפור אחר.

די תיכון;

לזה איננו רוצים להכנס.



די מילגרום;

כתוצאה מכך למשרד הבריאות קשה לממן קניית תרופות. זה גורם לו חובות

לספקים. אף אחד אינו חולק על עובדה זו.

שאלה שאינה קשורה לנושא, אם במצב הנתון, כאשר יש חובות לספקים, אם ספקים

מסרבים או לא לספק תרופות.

לפי החלטת הממשלה הועבר עכשיו כסף לבתי החולים. האם הכסף הזה יאפשר אספקת

תרופות?

די מילגרום;

הסכום של 4.5 מיליון שקל שהועבר לבתי-החולים הממשלתיים ולספקים בהחלט פותר

חלק גדול מן הבעיה.

אבקש לקבל תשובה רשמית של המשרד.

זה פותר חלק עיקרי של הבעיה. זה פותר בעיה של חובות לספקים. מצבת החובות

של משרד הבריאות ל-ו בדצמבר, לקניית שירותים ומוצרים שונים, היא 34-33 מיליארד

שקל. איני יודע איזה חלק מסכום זה הוא לתרופות, אבל סכום גדול. תתרשמו מן

המספר הזה.

די תיכון;

דיון כזה אי-אפשר לקיים ללא נוכחות השר או מנכ"ל המשרד. אנחנו עוסקים

בנושא שנדון יום יום ושעה שעה. אנחנו רוצים לדעת בדיוק מה קורה במערכת הזאת?

לא ניכנס להתחשבנות בין משרד הבריאות, משרד האוצר וקופות-החולים. זה לא שייך

לנושא זה. אנחנו רוצים לדעת אס הציבור סובל ממחסור בתרופות. אתם ממונים על

מערכת הבריאות במדינת-ישראל. איני מקבל תשובה ברורה.

אנחנו עוסקים בשלושים בתי-חולים, שלושים יחידות שנותנות שירותים רפואיים.

לפי דיווחים מבתי-חולים - בכתב, באמצעות הטלפון ובכנסים - בגלל חוסר הזרמה של

כספים לתשלום לספקים שונים, ביניהם ספקי התרופות, יש מחסור בתרופות בבתי-החולים.

די תיכון;

אילו הייתי במשרד הבריאות והיתה תלונה כזאת, אני מבטיח לך שאף ספק לא היה

מפסיק לספק תרופות. מה אתם עושים עם תלונות אלה? השאלה היא; האם בבתי-החולים

קיים מחסור בתרופות וכתוצאה מכך החולים אינם מקבלים את התרופות המתאימות? אינך

נותן תשובה לשאלה הזאת.

מי הורביץ;

לפי דיווח מנהלי בתי החולים יש מחסור בתרופות. אנחנו עושים מניפולציות,

בין על-ידי פנייה לספקים תוך הבטחה שיימצא פתרון לשאלת הזרמת הכספים בהקדם, ובין

על-ידי לקיחת תרופות מן המלאי לשעת חירום.



לעניין של רמת המלאי, בעבר היינו נוהגים להחזיק מלאי של 3-2.5 חודשים. דו"ח

מבקר המדינה מוכיוז זאת. הוא טועו שבתקופת הדו"ח היתה ירידה מ-2.5 ל-2.2. אס

כר, רמת המלאי אינה מעודכנת ביחס לתקן הבלתי פורמלי. לא נקבע תקן של 2.5

חודשים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מה המלאי, נכון להיום?

מי הורביץ;

יש נתונים בשירותי אספקה. תור 24 שעות אפשר לקבל תשובה.

די תיכון;

מה התקן, נכון להיום?

מי הורביץ;

איני יודע.

כדי לדעת מה המלאי המצוי ברשותר, צריכה להיות לר אפשרות להקיש על המחשב

ולקבל תשובה תוך עשר דקות. האם אתה צריר לספור עכשיו את המלאי במחסנים?

מי הורביץ;

לא ידעתי שאשאל שאלה כזאת.

די תיכון;

הדו"ח אומר שהמלאי לשעת חירום יורד.

מי הורביץ;

איני מדבר על המלאי לשעת חירום. אני מדבר על מלאי לאספקה שוטפת.

די תיכון;

האם כתוצאה מן המחסור האחרון בתרופות השתמשתם במלאי לשעת חירום? ואם כן,

האם בכוונתכם להחזיר את המלאי לאלתר?

י י ארד;

יש הטעייה באמצעי התקשורת כאילו מלאי שעת חירום נאכל. המלאים לשעת חירום

הם בנפרד, בשליטה שלנו. מדובר בציוד ממלכתי. משרד הבריאות הוא אחת הרשויות

הסיעודיות של מל"ח. המשרד נתבקש להכין, לצורכי מלחמה, 28,500 מיטות. חיום יש

12,000 מיטות. מרחיבים את הגרעין של בתי החולים מ-12,000 ל-8,000ו, על-ידי

ניצול מקומות ריקים, ומדביקים שלוחות. בתל-השומר, במקום 1,000 מיטות מרחיבים

ל-1,400 מיטות ומדביקים שלוחה. כר יכול להגיע ל-7,000 מיטות. לשם כר דרושים

מלאים. המלאים נבדקו בשנת 1976 ומאז עוד שלוש פעמים. פעם אחרונה, עכשיו.



המלאים של שעת חירום אינם בבתי-החולים. בכל בית-חולים יש מחסן עם אלמנטים

להרחבה, אבל לא מלאים. באלמנטים להרחבה הכוונה למיטות, מזרונים, כלי אוכל, כלי

חולה. המלאים נמצאים באופן מרוכז ב-8 מחסנים מרכזיים: בקרית-ביאליק, בטירה,

כפר סבא, חולון, תל-אביב, ירושלים, צריפין ואילת. התקנים נקבעו בעבר. מדובר

בתרופות וציוד מתכלה. המלאי נמצא בשליטה מרכזית.

יש בעיה של צורך לרענן אותם תרופות וציוד מתכלה. על זה הויכוח. אנוזנו

נותנים לבתי החולים, ולאחרונה חלק מן הציוד אינו חוזר.

די תיכון;

מי צריך לדאוג להחזר?

יי ארד;

בתי החולים. צעקתי בקשר לכך, כתבתי, אבל זאת עובדה - חלק מן הציוד והתרופות

לא חזר.

די תיכון;

אם חלק מן המלאי המתכלה לא הוחזר, זאת-אומרת שבפריטים מסויימים המלאי קטן.

יי ארד;

ב 5%-בממוצע. זה הרבה, אבל לא במידה של פגיעה בכוננות.

די תיכון;

מי אחראי שזה יחזור?

י י ארד;

הנהלת המשרד.

די תיכון;

אתה מדווח ובכך יוצא ידי חובה?

האם אנחנו יכולים לקבל דו"ח, נכון להיום, בכמה קטן המלאי בפריטים מסוי ימים,

בציוד מתכלה?

י י ארד;

אני מדבר רק על ציוד מתכלה. דבר אחר לא נפגע. גם המצאי אינו 100%, מטעמים

תקציביים.

די תיכון;

מהו המצאי?

י י ארד;

בעבר נקבע תקן של 30 ימי לחימה, שאקוויוולנטים לתשעה חודשי צריכה. מטעמים

תקציביים הגענו ל-60% מצאי,40% ו-70%, בממוצע;50%-60% ביחס למצאי שנקבע בעבר.

זאת-אומרת, המצאי יורד כתוצאה מכך שאין מחזירים ציוד.

זה ביחס למלאים לשעת חירום. אלה לא מלאים של משרד הבריאות, אלה מלאים של

כל מערכת הבריאות, כולל קופות החולים, בתי-החולים הפסיכיאטריים. הם בשליטה

ממלכתית. הם עוד לא נפתחו. ציוד קבוע לא ניתן. קודם דיברתי על ציוד מתכלה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מה המצב לגבי הפריט של תרופות? מה המצאי של תרופות?

יי ארד;

60%, ביחס לתקן.

מ"מ היו"ר אי הראל;

פירוש הדבר שהרזרבואר של תרופות הוא חודש ומשהו.

יי ארד;

איננו מחזיקים לשעת חירום את כל מלאי התרופות, אלא מה שנקבע. היום יש

בקושי 50 מיטות לכוויות במדינת-ישראל. אנחנו נדרשים להחזיק 1,000 מיטות כווייה,

לקבלת נפגעי כוויות. הוא הדין באורתופדיה. היום יש כ .15%-אנחנו נדרשים לספק

35%. יש פריטים שמחזיקים בכמות יותר גדולה. יש פריטים שאין מחזיקים כלל.

האם גם צה"ל כלול במספרים אלה?

יי ארד;

מדובר על בתי החולים. בתי-החולים הצבאיים בשטח חם בנפרד.

יי צבן;

לפי דבריך, יש פער מדהים. מה היה המצב ערב מלחמת לבנון? לאיזה מלאי

נ זקקתם?

י י ארד;

יש ששה מרכזים רפואיים שיש בהם גרעין לנפגעי כווייה, ומרחיבים אותם בשעת

חירום. ברמב"ם מרחיבים מ-15 ל-00ו.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מה פירוש הדבר? האם המיטות קיימות כרזרווה?

י י ארד;

בחלקן כן. כולל המכשור. בשנים האחרונות רכשנו מיכשור. רוב המיכשור ניתן

לשימוש בתי החולים. זה חוץ ממכשור יעודי ספציפי.



מ"מ היו"ר אי הראל;

נניח פרצה מלחמת לבנון. מה ההערכה שלך?

יי ארד;

הכוויות מתחלקות לשתי דרגות. בחמורות - מטפלים במרכזים. בפחות חמורות -

בכל בית חולים. בבית החולים בצפת אין טיפול בכוויות. אבל, אם מגיעים אליו

נפגעים, בשלב ראשון יכולים לשהות שם.

י' צבן;

יש כמה תיקים, לגבי כמה מפעלים באזור חיפה-עכו, הנוגעים לחומרים רעילים

ולכוויות. היום יש בבית-חולים רמב"ם 30-20 מיטות.

י י ארד;

יש תשתית ופוטנציאל של כוח-אדם.

יי צבן;

אין אפשרות בכל תחום להיות בכוננות של 100%? האם ההערכות טבירה בעיניכם?

יי ארד;

לגבי חומרים רעילים - הוקמה ועדת שרים. במקרה הוטל עלי לקיים מרכז לטיפול

בחומרים רעילים. יש שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה והג"א בנושא זה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אתה אומר שמלאי שעת חירום עדיין לא נפגע בצורה מהותית, אלא רק בשוליים,

כתוצאה מכך שמה שניתן לבתי-החולים, בגלל מצוקת בתי החולים, לא הוחזר למלאי ויש

הפרש מסויים בין המצאי לתקן.

יי ארד;

המצאי איננו עונה על הציפיות שלנו. הוא בהחלט רחוק ממה שרצינו שיהיה.

יי צבן;

אם היה בא אליך שר אוצר ושואל מה התקציב הדרוש לר כדי לענות על הציפיות, מה

היית אומר?

יי ארד;

30 מיליון דולר.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אבקש תשובה ממר הורביץ לגבי ארגון המשרד.



מי הורביץ;

מאז אמצע שנות ה-70 היו החלטות להקים אגף לאפסנאות במשרד. ההחלטה האחרונה

היתה ב-1982. לאחר בדיקת העניינים הגיע המשרד למסקנה, שצריך להקים אגף אפסנאות

מרכזי שיתכנן ויקבע נורמות ותקנים בנושא האפסנאות. לצערי, מסיבות שונות, אחת

מהן חוסר אפשרות להקצות כוח-אדם למטרה זאת - לפי הערכה ראשונית היה צורך ב-40

איש כדי לארגן את אגף האפסנאות ובתוכו את מערכת האספקה - זה לא התבצע. היו גם

ערעורים על עצם המוזשבה הריכוזית. היום מדובר על כך שיחידות צריכות לפעול בעצמן,

ולא בצורה ריכוזית, אם כי יש אנשים שאומרים שבצורה ריכוזית ניתן להשיג מחירים

הרבה יותר טובים. בכל-אופן, בשנת 1982, בגלל חוסר אפשרות להקצות כוח-אדם, לא

אורגן אגף האפסנאות. החלה התארגנות בהיקף של 2 אנשים. לא יצא מזה דבר. כאשר

מונה שר הבריאות החדש, אחת הבעיות היתה של אפסנאות ורכש. הוברר שאנחנו משלמים

הרבה יותר ממה שהיה ניתן להשיג לו היינו מנצלים את עצמת הרכש. הוקמה ועדה לבדיקת

הנושא. לפני כמה חודשים היא הגישה דו"ח. היא הגיעה למסקנה שצריך למרכז את

הרכש. הנושא הזה נמצא כרגע בדיון. יש הצעה לאמץ את הדו"ח עם כל הבעייתיות, אך

יש בעיות אישיות שאינן מאפשרות להתקדם. תוך-כדי-כך היתה התקדמות בנקודה אחת.

דובר על רכש על בסיס של מכרזים מרכזיים, אבל בלי הקמת מחסנים מרכזיים עם כמויות

גדולות. כל בית חולים יפנה ישירות למחסן שלו, בלי לעבור דרך שירותי אספקה

מרכזיים. לגבי תמיסות סטריליות עשינו הסדרים עם חברת מיגדה ולגבי מזרקים, עם

חברת איזמל. המחיר נקבע במכרז. בית-החולים קונה. כל חודש הוא מקבל איקס

אחוזים מן ההזמנה הכוללת. המועד קבוע. הוא פונה לחברה, מגיש הזמנה, מקבל סחורה

ומשלם.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מה אחוז הרכישות באופן עצמאי, לא דרככם?

מי הורביץ;

בשנתיים-שלוש האחרונות, המנכ"ל הקודם הסמיך את בתי-החולים לפעול כוועדת

רכישות מקומיות. ניתנה לבתי-החולים אסמכה לפעול בסכומים מטויימים. לבתי החולים

מרכזיים יש הסמכה בסכומים יותר גדולים. לבתי-החולים תל-השומר ואיכילוב מותר להם

להוציא מכרז בהיקף של 20 מיליון שקל. בתי החולים היותר קטנים - ב-3 מיליון שקל.

מ"מ היו"ר אי הראל;

באיזה אחוז?

מי הורביץ;

היקף של 40% מכלל הצריכה של בתי החולים נרכש בצורה נפרדת של בית-החולים.

יי ארד;

המשרד מתלבט כבר שנים בעניין של אפסנאות ורכש. הוא ניסה לפעול לשיפור המצב.

המגמה היא לממש החלטות שהיו לא מכבר. הגענו להסכמים שנתיים, דבר שלא היה קודם

לכן. מדובר ביצרנים מקומיים. בתי-החולים, למרות בעיות המימון, מברכים על

הסכמים אלה. אנחנו ממשיכים במגמה לקיים הסכמים עם כל היצרנים המקומיים, לרבות

לגבי חומרי חבישח, דוגמת ההסכמים של מיגדה ואיזמל. בתי החולים יקבלו הנרויות

לגבי המחירים. ועדה של המשרד ישבה עם היצרנים והגיעה להסכמים על מחירים קבועים.

יש שיפור ניכר בשטח זה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מה לגבי איכות התרופות?



פרופ' אי מנציל;

מדובר בשני מקורות עיקריים - מקור חוץ ומקור בארץ. בכל מפעל יש מעבדות

המבוקרות על-ידי משרד הבריאות. אנחנו מקיימים מערכת בקרה על התרופות המיוצרות

בארץ בצורה שוטפת. התרופות המיוצרות בשוק המקומי בדוקות. בזה אין ספק.

לגבי תרופות יבוא, אנחנו בדרך-כלל רוכשים תרופות מן המפעלים הטובים ביותר

בעולם. יש מערכת בדיקה בטרם תרופה מועברת לשימוש. בבתי החולים יש עוד מערכת

בקרה. אין לנו פיקוח ישיר על המעבדות של המפעלים. אנחנו מחייבים בדיקה מדגמית.

הדבר הזה מבוצע. היו מספר קשיים בביצוע הבדיקה המדגמית בשירותי אספקה. הדבר

תוקן.

כלומר, התשובה היא שהמצב תוקן.

אבקש תשובה לעניין ועדת הרכישות.

מי הורביץ;

ועדת הרכישות היא ועדה מרכזית הרוכשת את כל המוצרים עבור יחידות משרד

הבריאות, להוציא מוצרים שכל בית-חולים יכול לרכוש בעצמו. עד לפני שנה-שנתיים

הסכומים היו הרבה יותר גדולים. בגלל הקשיים של השנתיים האחרונות הסמיכו את

בתי-החולים לרכוש מוצרים עד סכום מסויים. בתוך כל בית-חולים מונתה ועדת רכישות.

ועדת הרכישות יושבת אחת לשבועיים-שלושה. היו בעיות פרסונאליות. לאחרונה

הוחלפו חברי הוועדה, ובמשך שלושת החודשים האחרונים ועדת הרכישות מתכנסת אחת

לשבועיים. מתקבלות החלטות בקצב מתקבל על הדעת. היום אין עוד בעיות.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אבקש תשובה בעניין תמיסות סטריליות.

י י ארד;

הדו"ח מתרכז על המונופול של החברה. יש הערה של המבקר על-כך שנחתם הסכם בין

המשרד לבין 'טרוונהול', בשנת 1983. גם ללא הסכם הרכישה בוצעה הרכישה, ברובה,

מיטרוונהול'. משנת 1968 קיבלנו הוראה ממשרד המסחר והתעשיה, בהנחיית משרד האוצר,

לרכוש באמצעות 'טרוונהול' כספק בלעדי. העובדה שההסכם נחתם רק בשנת 1983 ולא

קודם-לכן מצביעה על-כך שמשרד הבריאות לא כל-כך רצה לחתום על ההסכם. ההסכם ניכפה

עליו במידה רבה, על-ידי האוצר, בידיעת היועץ המשפטי לממשלה, כנראה מטעמים

פוליטיים. ראיתי מסמכים שחייבו את המשרד לחתום על ההסכם. נחתם הסכם לחמש שנים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מתי הוא מסתיים?

י י ארד;

ב-988ו.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם אתם עושים חשבון נפש לקראת 1988?



יי ארד;

כל יום. דרשנו השוואת המחירים לנו לעומת המחירים למדינות אחרות. מצאנו

שאיננו משלמים יותר ממדינות אחרות בעולם לגבי אותו פריט.

לפני כשנתיים היה למשרד הבריאות בית-מרקחת מרכזי ביפו. שם ייצרו חלק מן

התמיסות. המשרד החליט לסגור אותו בית מרקחת. כתוצאה מכך החליט להטיל על

בתי-החולים ליצור אותן תמיסות. אין ויכוח על האיכות של 'טרוונהול' לעומת האיכות

של מה שנוצר בארץ.

משרד הבריאות חושב על מה שיקרה בעתיד. לפני למעלה משנה וחצי ביקש מן החברה

הצעה להקמת מפעל עצמי לייצור תמיסות. הוא עניין בכך גם את קופות החולים. אבל הן

לא כל-כך שיתפו פעולה. יש לנו תיק מגירה. אם יהיה כסף, נוכל להקים מפעל עצמי

לייצור תמיסות. באופן שוטף אנחנו בקשר עם 'טרוונהול'. זאת חברה עולמית, אחת מן

השתיים הגדולות בעולם. ההחלטה לחתום אתה על הסכם נובעת כנראה מכך שאין לה שום

מפעל במדינות ערב.

מ"מ היו"ר אי הראל;

כלומר היה לחץ יותר פוליטי.

י י ארד;

כן. יש הוראה של השר הקודם, שוסטק, שהועברה על-ידי היועץ המשפטי בכתב.

המשרד לא רץ לחתום על הסכם.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם המבקר בדק את הנקודה הזאת?

שי רוזביץ;

ידענו שיש אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

יש ביקורת על העובדה שנחתם הסכם עם חברה אחרות ולא ניתנה אפשרות לעשות הסכם

עם חברות אחרות. בסוף מתברר שהעניין נובע מלחץ פוליטי, בגלל המשרד נתן את

אישורו. אם כן, מה הטעם לביקורת?

לפני זמן מה החברה הכתיבה למשרד תנאים. הביקורת היא על-כך, שלפני שחותמים

על חוזה שכובל את ידי המשרד, כאשר יש אלטרנטיבות אחרות - ייצור עצמי יותר זול -

צריך להיות ההליך של קבלת החלטות, איר מקבלים החלטה לגבי התקשרות עם משרד כזה

וכזה. זה לא כתוב. תהליך קבלת ההחלטות איננו מתועד כמעט לגמרי.

י י ארד;

יש התכתבות עניפה. יש מכתב של השר שוסטק בו נאמר שזה מפעל שקיים במדינה

מ-968ו, שלא הקים מפעל, מסיבות אלה ואחרות, במדינות ערב.



פרופ' אי מנציל;

מפעל 'טרוונהול' לא הגיע לישראל במקרה. הוא הגיע לישראל בעידוד של שני

משרדים - של ספיר המנווז ושל שם-טוב. עודדנו הקמת מפעל עממי לייצור תמיסות

סטריליות מתור ראיית הנולד. ייצור עצמי הוא דבר טוב, אבל רצוי שיהיה גיבוי של

מפעל גדול, בין-לאומי. אנחנו יכולים להתברך, שאחד המפעלים הגדולים בעולם נמצא

בארץ. מלהמת ששת הימים היתה קצרה, והצלוזנו במקורות עצמאיים להתגבר על הבעיות,

על מלחמת יום הכיפורים לא היינו מתגברים אילולא ר1ברת 'טרוונהול' היתה בארץ.

איננו דנים רק על המצב היום אלא על ההיקף הכללי של הבעיה. החברה היא חברה

מסחרית. במשרד חייבת להיות מערכת מקבילה, כדי שלא נהיה לחוצים עד צוואר בכך

שהחברה הזאת היא המקור היחיד. חייב להיות מקור מקביל של ייצור עצמי. גם חברת

'טרוונהול' אינה מייצרת את כל הפריטים, את כל המכלול. לאור זאת התקשרנו לחברה,

שתציע לנו מקור אספקה מקביל, שיהיה משותף למשרד הבריאות ולקופת חולים. בית

המרקחת המרכזי שהוקם ב-1951 לא ענה על הדרישות. לא יכולנו להסתמר על מפעל מפגר.

קיבלנו החלטה על סגירת בית-המרקחת המרכזי. זה לגופו של ענייו. זה אינו משחרר את

המשרד מחיפוש דרך מקבילה. יש בעיה של מקור למימון ושיתוף קופות החולים בזה.

יי ארד;

למרות העובדה שאנחנו מרוצים מן השירות של 'טרוונהול', אנחנו מחזיקים במלאי

לשעת חירום. סך הכל הצריכה החודשית של תמיסות טרוונהול היא 350,000 שקיות. אנחנו

מחזיקים אצלנו היום 420,000 שקיות ביד, זאת-אומרת כחודש וחצי, ועוד בשליטה שלנו

ביטרוונהול' 530,000 שקיות. זאת-אומרת, צריכה של כשלושה חודשים.

היתה הערה בדו"ח שצריך לעשות התאמה בין סוג התמיסות ברגיעה לעומת סוג

התמיסות בשעת חירום. עשינו את ההתאמה. עוד לא מימנו את זה, מטעמים תקציביים.

המחיר נקבע על-ידי משרד ר1בריאות. זה אחד הפריטים בהם משרד הבריאות מכתיב

ל'טרוונהול' את המחיר.

מי הורביץ;

תוך-כדי משא-ומתן. מאשרים מה שהם רוצים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

איפה בתמונה הזאת 'מגן דודי?

י י ארד;

אין לו צורך לההזיק מלאים. זה מוסד עזר. הוא מחזיק כמות קטנה. אנחנו

עוזרים לו. אנחנו מספקיםח לו כל חודש שקיות דם. הוא סמוך על שולחננו.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אני מציין בחיוב את התשובות שנציגי משרד הבריאות מסרו לגבי דו "ח הביקורת,

על נכונות המשרד לתקן את הליקויים שצויינו בדו"ח ועל ליקויים שתוקנו.

אני רוצה להביע דאגה, שהיא דאגה של כולנו, שנוכח המצב הכלכלי יורד מלאי

התרופות בבתי החולים, עקב מלאי שאינו מוחזר. אנחנו חייבים לתת דעתנו לכך שלא

תיפגע אספקת התרופות באופן שהמשרד לא יוכל להחזיק את המינימום כדי להבטיח את

בריאות הציבור במדינה.



ההתרשמות שלי היא שהמצוקה בתרופות בבתי החולים היא מצוקה אמיתית. זאת תוצאה

מן המחסור הקיים. כאשר יש מחסור, הספקים אינם רחבי-לב. יש מצוקה אמיתית. צריך

לנסות לפתור את הבעיה במסגרת יכולתה של המדינה והמשאבים העומדים לרשותה. מבחינת

דו"ח הביקורת, קיבלנו תשובות.

בעקבות ההבהרות ששמענו אין מתבקשת תשובת מבקר-המדינה לשאלות שהועלו על-ידי

חבר-הכנסת דן תיכון.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.30)



תקציר לצורך דיון בוועדה לעניני ביקורת

המדינה על הכנסת

דו"ח שנתי 36

רכישת תרופות וחומרי רפואה

ריכוז ממצאים

נושאי הרכש, ההצטיידות והאפסנות לא רוכזו ביחידה אחת.

ההיקף הכספי של המלאי שהחזקתי אושרת לא עודכן מזה שנים מספר.

לא הוקפד על שמירה על רמת מלאי מזעדרית של תרופות, כדי למנוע מחסור כתן,

ועדת רכישות לא התכנסה בתדירות- סבירה.

להספקת תמיסות סטריליות קיים ספק בלעדי; לפני חידוש חוזה רב שנתי אתו לא בדק

המשרד אפשרויות תלופיות לנדון מקורות האספקה של מוצר חיוני זה,

לא היה פיקוח מספיק על רכישת תרופות.

תרופות וגיור מתכלה לא תותזרו במועד ליחידה לשעת חירום.

ארגון נושאי הדבש והאפסנאות

ב-1976 החליטה הנהלת משרד הבריאות (להלן - המשרד) על הקמת אגף אפסנאות. מאז לא

היתת התקדמות של ממש בעניין. זה; במארס. 1982 החליטה הנהלת המשרד על הכנת נייר עבודה

בדבר אופן הפעלת אבף האפסנאות לארגון נושאי הרכש והאחזקה במשרר. באוגוסט אותה שנה

הוגשה הצעה להקמת אגף האפסנאות בשלושה שלבים בשנות הכספיס 1983 ו-1984. לפי הצעה

זו, תקן האגף יעמוד על 40 עובדים.

ער למוער סיכום הביקורת לא היה למעשה במשרד גוף מרכזי בתחום האפסנאות ובנוקא

ההצטיידות דהרכש טיפלו גורמים רבים כאופן ישיר או עקיף: שירותי אשפוז, שירותי

בריאות הניבור, אגף התכנון ותבינוי, ועדה הצטיידות עליונה, ועדת רכישות מרכזית,

ועדות רכישה אזוריות ומקומיות לשירותי אספקה ומחסנים. לדעת הביקורת, ריכוז תפקידי

האפסנאות תתת קורת גג אחת, יש בו כרי לתרום לתיאום וליעילות טובים יותר בתחומי

ההצטיידות, הרכש לניהול האספקה וחמתסנים.

לאחר סיום תביקודת, בדצמבר 1984, הורה שר הבריאות למנכ"ל המשרד, לבצע ארגון מחדש

של מערך הרכש והפסנאות.



שירות האספקה

1. בחי החולים והמרפאות של המשרד זקוקים, לגורן פעולתם תסרירה, לתרופות בהיקף נרחב.

ברכישת התרופות בארץ ובחוץ לארץ, באחסנתן ובאספקתן ליתירות עוסקת יחידת שירותי

השירות). השירות מחזיק במחסניו מלאי תרופות לצרכים

השוטפים של מוסרות הבריאות הממשלתיים, ערך המלאי של תרופות, גיור רפואי ומשקי בשירות

ליוס 1.4.84 הסתכם ב-400 מיליון שקל, מלאי זה מספיק ל-2,21 תורשי גריכה, בממוצע, הערך

של מלאי התרופות ליים 1,4,64, הכלול בסכומ זה, הסתכם ב-256.7 מיליון שקל והוא מספיק

ל-2,54 חודשי צריכה בממוצע.

2, כעת עריכת הזמנה לתרופות מתחשב: השירות כגהיכה שהיתה כשנה שהלמה ומסתמך על אומרני

הצריכה .שהגישו לו בחי ההולים, הזמנות השירית הן בררן כלל לגריכה שנתית, לשם קבלת

החלטת על רכישה, מספק השידות לוועדה הרכישות המרכזית נתונים על המלאי בעין, על

הצריכה השנתית ועל כמות ההזמנה.

ציון בפרוטוקולים של ועדה הרכישה המרכזית לשנה הכספים 1983 העלה, שהיו מקרים, שפריטי

ולאי של תרומות שהיקף צריכתם הוא גדול יחסית אזלו מהמחסן עוד לפני הוגאת ההזמנה

החדשה. מנתונים של השירות לאותה שנה עולה, שהיקף המלאי של פריטים רבים - שהיקף

ריכתם הוא גדול יחסית - היה קטן מצריכה ממוגעת של אותם פריטים כהודש אחר, לעומח

אה, נמצאו פריטים שהיקף המלאי שלהם ליום 31,3,84 היה גדול מהגריכה הממוצעת שלהם

שישה חודשים,

י שמידת על דמון מלאי מזערית מהאימה עלולה לגרוס לחוסר כפריטים של תרופות ושל חומרי

פואה, ויכול שתהיה לו השלכת גם על הטיפול הסדיר בחולים, ואבן מן התעור עולה, שמפעם

פעם תסרו לשידות פריטים של תרופות ולכן לא היה באפשרותו לספק את גורבי בתי החולים,

אלה נאלצו לרכוש את ההדוקות מספקים פדטיים במחירים גבוהים יותר, ביוני וביולי 1984

נישו שני בתי חולים (אסף הרופא ורמב"ם) תלונות להנהלת המשרר ברבר הוסר אספקה סדירה

תרופות מטעם השירות, התלונות התייחסו ל-19 פריטיס של תרופות ולשישה פריסיס של

ומרי הבישה, כתי החולים גיינו, כי הם נאלגו ליבוש את הפריטים החסרים מספקים פרסיים

מחירים העולימ פי שלושה - ארבעה על אלה שבאספקה הסרובזת באמגעות השירות. מן התיעור

עולה, כי המרובר בפריטים לא מעטים וכי חסרו חרופות לעיתים רי הכופות. המשרד הסביר,

הקשיים בנושא זה נעוגים בעיקר בקיומו של תהליך ארוך להוגאת הזמנוח לספקים, וכקשיי

הספקה של הספקים עצמם,



ניהול מלאי התרופות וחומרי רפואה, הכולל אלפי סריסים, נעשה כשירות באמצעות מחשב,

הכיקורת העלתה, כי ל1ורר קביעת הסוער שבו יש לב1ע הזמנת מלאי הדשה, אין השירוח נעזר

במהשב העומד לרשותו, לדעת הביקורת, שימוש במתשב לצורכי הזמנות של מלאי, יש בו כרי

לאפשר יעול תהליך הזמנות ושמירה על רמה מזערית דרושה של מלאי,

3, בהוראות התכ"ם נקבע, כי ועדת הרכישות הכונס לפתיהת הגעות שהוגשו למשרר לאספקת

סובין לא יאותר מיומיים לאחר תום המועד להגשתן, הביקורת העלתה, כי בשנת 1984 היו

מקרים, שוועדת הרבישות המרכזית דנת בהצעות מתודש ימים ועד כשלושה הודשים לאתר

תום המועד להגשתן.

עקב הדחיפות ברכישת מבשירים רפואיים הובאו ביוני 1984 עשרות תרופות, שלגביהן נתבקשו

הצעות לאספקת שנתית, לאישור ועדת הרכישות המחוזית, בסקוס לוועדת הרכישות המרכזית,

מאתו-- שוועדת רכישות מחוזית היתה מוסמכת באותו מועד לההליס על דכישת תדופות עד לסך

של 1,600,000 שקל בלבד, הקטינה ועדת הדכישות המתוזית את כמויות הרכישה של תרופות

ער לסכום הרכישות שהיא מוסמכת לאשר, כתוצאה מכך נרכשו תרופות אלו בכמות השוה לצריבה

של פחות משנה, ובמהלך השנת יהיה,איפוא, על המשרד לערוך מברזים נוספיס לרכישת

אותם פריטים.

בדיקת שמונת עסקאות של רכישות תרופות העלתה, כי הטיפול בהזמנות של ארבע מהן, נמשך-

ממועד הפניית לספק וער לתוצאת ההזמנה - בין שלושת לתמישה תודשיס בקירוב,

המשרר.הודיע בדצמבר 1984, בי ועדת הרכישות המרכזית אורגנה מהדש לשם שיפור תיפקורה,

המיסות ססריליות

1, לבתי תולים ממשלתיים מסופקות תמיסות ססריליות, בהלקן מיצור עצמי בבהי החולים ובעיקר

על ידי הברה עיסקית. לתברת זו ניתנה בזמנו בלעדיות לייצור ולאספקה של החמיסות. בלעדייו

זו תוסברת בתשיבות שמייהס המשרר לייצור אתיר של תמיסות ססריליות בשקיות פלסטיות לדס;

הבלעדיות הותנתה בבך שמתיר המבירה של מוצריס אלה למוסדות הבריאות בישראל לא יעלה על

המתירים שבהם החברה מוכרה אותם בחו"ל,

בתתילת שנת 1981 דן המשרד באפשרויות הבהירה העומדוה בפניו בקשר לאספקת מוצר זה; השארתי

המצב השורר כיום על בנו או הקמת מערך ייצור עצמי תדש בהיקף גדול או היגבור משמעותי

קל המערכה הקיימת, *



בדו"ח שהגישה במארס 1981 ועדה, שמונתה על ידי ועדת ההצטיידות העליונה של

המשרד, נקבע, כי החלות של כל מערכת הבריאות בארז בספק בלעדי, הינה פסולה

מנימוקים בטחוניים, כלכליים והבטחת שידות סדיד כאחד, הוועדה המליצה, שהמשרד

ינקוט יוזמה ויעורר- כאופן פעיל הרחבת מעגל הספקים, לדעת הוועדה, עדיף, ככל

מקרה, ששירותי הבריאות יסתמכו על שילוכ של רכש וייגור עצמי; הקמת מערן- על

ייצור עגמי ריכוזי נראת היה לה אפשרי וראוי לבחינה מדוקדקת ויסודית. עד יולי

1984 לא דנת וועדת ההצטיידות העליונה בנושא.

2, בתחילת שנת 1983 דרשה החברה שהמשרר יתקשר עמת לתקופה ארוכה; בסוף אוקטובר

נתתם כין החברה לבין חמשרר המכס להמש שניס, תמשרד שמר לעצמו את הזכות לייצר

ממיסות לצריכת עצמית במוסדותיו, הרכישות של תמיסות סטריליות של המשרר מהחברה

הסתכמו בשנת הכספים 1983 בתיקף כספי של יותר מ-200 מיליון שקל,

כתתימת הסכם הדש עם התכרה לתקופה של חמש שנים, ביטל המשרד, במידה מסויימת,

את החלופה שעמדה בפניו ליזום ,הקמת תשתית נוספת לייצור מוגר זה באותן שנימ,

בהסכם מאוקטובר 1983 לא כלל המשרד תנאי, שנדרש על ידי היועץ המשפטי לממשלה,

שלפיו" הוא יהיה רשאי לרכוש מוגרים הנבלליס בהסכם מיגרן או מספק אחר אס יווגד

צורך בכך בשעות חירום, בבון בתקופת לחימת או אסון מבע,

3. ועדת ההצטיידות העליונה של המשרר קבעה, בי לשעת חירום צריך החזיק מלאי של

המיסות סטיריליות המתווה בשלושה חודשי גריבה בימי רגיעה; בהסכם מאוקטובר 1983

לא נקבע פירוט בדבר מקומות האחסון של מלאי החמיסוח הסטריליות, בהסכס גס לא

נקבעת באופן מפורט במות תומרי הגלס שעל החברה להחזיק,

4, הביקורת העלתה, בי המשרר לא ערך השוואה בין המחיריס הנקבעיס לפי חנאי ההסכס

לבין המהיר הבין - לאומין זאח, כרי לוודא מהמחיר של מוגרי החברה בארץ אינו עילה

על המתיר הבין-לאומי, כפי שנקבע בהסכם,

5, בהמישה בהי תולים כלליים פועלות יחידות לייצור תמיסות סטריליות (רמב"ם,

איכילוב,תל השומר, אסף הרופא ורוטשילד), בשנות הכספים 1980 ו-1981 ערן בית

ההולים איכילוב השוואה בין העלות של יחידה בייצור עגמי לבין מחיר של יחידה

שמספקת החברה, התברר, כי העלות סל יחידה ביינור עגמי בביח החולים איכילוב

בשנות הכספים 1980 ו-1981 היתה 40%-60% ממחיר החברה, ביח החוליס אסף הרופא

ערך 1ם הוא השוואה בין העלוח מייצור עגמי שלו בתקופה נובמבר 1980 - אוקטובר

1981 לבין עלות רכישה מהחברה, מסקנת בית החוליס היתה שעלות יחידה בייצור

עגמי (הוצאות ישירות בלכד)היוותה כ-23% מעלות הרכישה מן החברה,



כאמיר לעיל, ניחנה לחברה בלעדיות לאספקה מוצר היוני זה, שעוגנה בהוזה רב שנתי, בעה

קבלה ההחלטה בדבר מהן הבלעדיות לחברה, עומדים מגד אהד השיקולים של הישובים פנימיים

טל המקרר גרגר עלות ייצור נמוכה יוהר מייצור עצמי מאשר בקנייה מהברה, וכן התלות של

המשרד באספקת מוצר חיוני מספק אהר בלבר; מן הצר האהר עומר השיקול של התקשרות עם הכרה

שיש לה, ככל שעולה מהחיעור, גינוי מהברה גדולה מהו"ל, דבר שיש לו חשיבות כעה היוצרות

קשיים אפשריים באספקה המוצר, משרד מבקר המדינה העיר, כי במקרים כגון אלה, היה מקום

להקפיד על היעוד ההליך קבלה ההחלטה ונימוקיה, גם משום ההיקף הכספי הגדול שבו מדובר

וגם משום חיונית המוצר.

חומרי חבישה

הצריכה של חומרי חבישה בבתי חולים הכלליים בשנה הכספים 1983 הגיעה ל-127 מיליון שקל

בקירוב; כ-27% מהומרי החבישה רדכש השירות בדרך של מכרזים לרכישה מרוכזת, וכ-73%

רוכשים בחי החולים הכלליים כעצמם מספקים פרסיים, כהי ההולים רוכשים אה הומרי החבישה

בעיקר מיצרן אחר ומיכלאן אחד.

בהי החילים הממשלתיים משחמשים כיוחר מ-20 פריסים של הומרי הכישה, אולם רק כ-20%

מהפרוספם הם אחידים ככחי ההולים,כמגמת לי1ור אהידוה כשימוש כפריטים אלה כבהי ההולים

יש מקום, לרעח חכיקורח, שוועדה מומחים היקבע סטנדרדים לגבי הומרי הבישה,

, לא נערך מכרז כולל לרכישה מרוכזה של הומרי הכישה דכר שהיה בו כדי להוזיל אה עלוה הרכיקה,

המשרד הלדיע, כי הנושא נמצא בבירור בהנהלה המשרד המחפשת דרך יעילה לניצול עוצמה הרכש

הגדול של המשרד, אשר מפוצל כיום כין כהי ההולים,המטרה היא להגיע לרכש מרוכז לפי סחיר

אהיד, נבדקת אף האפשרות לצרף להסדר הרכש המרוכז גם מוסדוה רפואיים נוספים במטרה להביא

להוזלה נוספת.

פקוח על רכישה תרופות

ביה הולים כללי רשאי להשהמש בתרופות שאינן רשומות בפנקם ההרופלה רק כאישור ועדה ההרלפוה

של בית החולים. מהלקח הרוקהוח של המשרד דרשה מבתי ההולים להמציא לה דו"ח על רכישה הרופוה

שלא אושרד על ידי ועדת ההרופוח, נמצא, כי מכין עשרה כהי הולים כלליים, ארכעה לא הגישו

בשנה 1983 דו"חוח אלה למחלקה הרוקחוח , המשרר הודיע בדצמבר 1984, כי עקכ השיבוה הנושא

הוא הוציא חוזר לכחי החולים בדכר הצורך כדיווח הודשי לגבי רכישוה הרופוה המבוצעות

מחוץ לשירותי האספקה.



החזרת חריפות וציוד מתכלה ליחידה לשעת חירום

כסוף ענת 1983 נקלעו כחי החולים הכלליים לסהסור כאמצעים לרכישת תרופות, באותה

עת היתה היחידה לשעה חירום (להלן - שע"ח) מעונינה לרענן תלק מהתרופות ומהציוד

המתכלה שבמחסניהן בחודשים אוקטובר ונובמבר אותה שנה סיפקה היתירה לשע"ח לתשעה

כהי הולי0 ממשלתיים חרוטות כשווי של כ-4.1 מיליון שקל וגיור מתכלה כ-13.5 מיליון

שקל בקירוב. סוכם בין בווי החוליס והיהירה לשע"ה, שיש להחזיר ליתירה את התרופות

והציוד המתכלה עד לסוף פברואר 1984,

ער למועד סיום הכיקודח לא הוחזרו תרופות כשווי של 385,000 שקל (מ-4.1 מיליון שקל

שסופקו ) וציוד מחבלה כשווי של כ-6.6 מיליון שקל (מ-13.5 מיליון שקל שסופקו).

מאחר שהמדובר בציוד ובתרופות המיוערים לשע"ת, יש תשיכות רכה להקפרה על התזרת

הסובין במועד שנקבע; דבר זה יאפשר ליתירה לשמור על רמת המלאי שהיתה כסוף 1983.

המשרד הסביר אח הפיגור בהחזרת ההדופוה והציוד במגבלות תקציביות.

רכישת תרופות 1הומרי רפואה הס חשובים וחיוניים מאור לשמירה על כריאות הציבור; סכתינת

תקציבית המדובר בהיקף כספי גדול מאוד. בתחום זה העלתה הביקורת ליקוייס לא מעסיס ועמדה

על הצורר לנקוט פעדללת בדלקמן;.

1. דרוש, שהמשרד יעשה לקכיעה עדכנית של המת המלאי הנדרש לפי,הסוגים השונים של התרופות

ושל חומרי הרפואה; יש להקפיד על דמה מזערית מוסכמת של מלאי :תרופות, כרי שלא ייגרסו

תקלות במתן השירות הדפואי במוסרות האשפוז, כפי שהדבר אכן קרה לעיתיס. עור ררוש,

שיוקפד על עדינת בדיקות איכות של התרופות הניקנות.

2, מן הראוי, שהמשרד יעשה להקפדה מלאה של הוראוה החכ"ס לגכי רכישת תרופות, לרכות

תדירות ישיבותיה של ועדת רכישות, וכן קיצור משך הזמן התולף ממוער הפנייה לספק עד

להוצאת ההזמנה. דדוש גס להגביד את הפיקוח על רכישת תרופות והומרי חבילה על ידי כתי

החולים הממשלתיים.

3. התמימות הסטריליות מסופקות על ירי ספק בלעדי, היה מקוס שמשרד הבריאות, לפני

התקשרות רב-שנתית עם אותו ספק, יכהן את היתרונות וההסרונות של מצב רכריס זה, וא

ההשלכות של תלות בספק יהיד, הן מבחינת זמינות האספקה והן מבחינת העלות, על המשרד

להימנע ככל האפשר, מתלות בספק יהיד.



4. על המשרד להחליט על מידת הכדאיות של ייצור עצמי לעומת רכישה מגורם חוץ דרוש גס,

שהמשרד יחליט כאופן ברור בדבר הכסות שתיוצר בייצור עגסי והכמות שתירכש סגורס חוץ

זאת, במגמה לצמצם ככל האפשר את העלויות לסערכת הבריאות כולה,

5. ארגון נושאי הרכש והפסנאות היה אמנם, בשנים האחרונות על סדר יומה של הנהלה

המשרד, אולם עד לגמר הביקורת לא נעשה רי לפתרון ממשי של ארגון המערכה, דרוש,

שהמשרד יעשה לקבלת החלטות המתחייבות מהמצב וליישומן בהקדם, בבר במהלך הביקורת

גילח המשרד עירנות רבה לממצאים שהועלו, והתל בהתארגנות לביצוע ארגון מחרש של

הנושא, דבר שיש בו בדי להביא לשיפור משמעותי בנושא חשוב זה,