הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 96

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום גי, כי בכסליו תשמ"ו, 3.12.85, בשעה 9.30

בנוכחות;

חברי הוועדה; היו"ר די ליבאי

חי רמון

אי הראל

מוזמנים; יי גבאי - סי הממונה על הכנסות המדינה

מי גביש - סי נציב מס-הכנסה

ע' להבי - לשכת היועה"מ משרד התחבורה

חי קופרברג - יחידת המחשב משדר הרישוי

שי אלישר - אגף תכנון וכלכלה משרד התחבורה

חי נוימן - משרד הכלכלה

היועה"מ לוועדה; אי דמביץ

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; דרכי יישום חוק היטל רכוש(הוראת שעה)

התשמ"ה-1985 (היסל על רכב) ואופן תחשיבי ההיסל

על רכב לסוגיו - הצעת חה"כ די ליבאי



דרכי יישום חוק היטל רכוש (הוראת שעה) התשמ"ה-1985 (היטל על רכב)

ואופן תחשיבי ההיטל על רכב לסוגיו - הצעת חה"כ די ליבאי

היו"ר די ליבאי;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הוועדה מקיימת בדרך-כלל את ישיבותיה בהשתתפות

מבקר המדינה ועוזריו. הפעם ביקש מבקר המדינה שלא נקיים דיון על אוח- מדו"חותיו,

שכן הוא מארח מבקר מדינה של מדינה אחרת, דומני של הפיליפינים.

נקיים היום דיון בפניית הצבור. אני רוצה להציע לחברי הוועדה כי אחת לשבוע

נקיים דיון בדלתיים פתוחות, בנושאים הנוגעים לחיי היומיום, נושאים המעניינים את

הצבור, כדי שעתונאים יוכלו להיות נוכחים בעת הדיון.

חי רמון;

לדעתי, אפשר תמיד לפתוח את הישיבות, אלא אם יוחלט לסגור אותן.

היו"ר די ליבאי;

אני סבור כי אנו נוהגים בחומרה רבה מדי, כאשר אנו מנהלים את ישיבותינו

בדלתיים סגורות, מה גם שנשקה העיקרי של ועדת הביקורת הוא הבאת הדברים לידיעת

הצבור.

בשבוע הבא נמשיך בדיון על גמילה מסמים. שמענו בנושא זה התבטאויות אחדות,

בין היתר של מנהל משרד הבריאות. שמענו שהחוק אינו ישים ואינו עונה על הצרכים. את

המשך הדיון בנושא זה נקיים בדלתיים פתוחות. התייעצתי על-כך עם יו"ר הכנסת

וקיבלתי את ברכתו. אני מבקש את אישורם של חברי הוועדה לקיים אחת לשבוע ישיבה

פתוחה, שעל מועדה נודיע מראש. הישיבה הפתוחה הראשונה תהיה ביום גי הבא ב-9.00.

באין התנגדות, הוועדה מחליטה לקיים ישיבה פתוחה ראשונה ביום גי הבא בנושא

הגמילה מסמים.

הובאו אלי מספר פניות בנושא ההיטל על הרכב. הצבור אינו מבין מה קורה בתחום

זה. הצבור מבין כי החוק מטיל היטל על כלי רכב בהתאם לשנת הייצור, נפח המנוע

ושווי המכונית, אך הצבור נוכח לדעת כי ההיטל גדל על-פי מדד היוקר, למרות שהיתה

נפילה בערר המכוניות המשומשות. מתקבל הרושם שמא הגביה אינה נעשית בהתאם לחוק או

שהחוק אינו צודק. בשני המקרים אנו רשאים לבדוק את הענין. אם נקבל הסבר שהגבייה

תואמת את החוק, מותר לנו לשאול אם החוק צודק. הכוונה היתה להטיל היטל ביחס כלשהו

לשווי הרכב, אד במציאות אין הדבר נעשה כר.

בי פרידנר;

(מקריא את המסמר שהונח בפני הוועדה על-ידי רכזת המידע - נספח בסוף

הפרוטוקול)

חי רמון;

כידוע לאנשי האוצר, ליוויתי את וזקיקת החוק הזה באופן צמוד. הייתי בין אלה

שתמכו באופן עקרוני בהיטל על הרכב, וכל גלגוליו של החוק מוכרים לי היטב. מעולם



לא תבעה ועדת הכספים להטיל היטל מעבר ל-3%. כמה פעמים שלחנו את אנשי האוצר, על

מנת שיביאו לנו טבלה אשר תשקף במדוייק את מה שאנו רוצים. לוועדת הכספים הוגשו

כמה טבלאות, למשל אהת המתייחסת להיטל על מכוניות מסוג מרצרס. אמרנו שלא ייתכן כי

בעל רכב מסוג זה ישלם כמו בעל רכב אחר, בעל אותו נפח מנוע ואותה שנת ייצור.

היו"ר די ליבאי;

מה שנקבע הוא שההיטל יהיה בשעור 3% משווי הרכב, כלומר בעל רכב ישן ישלם

פחות?

חי רמון;

זו היתה פחות או יותר הכוונה. לא צפינו לירידה דרסטית כל-כך במחירי

המכוניות. אמרנו שפעם יהיה שווי הרכב 15% יותר ופעם 15% פחות, אך באופן עקרוני

ההיטל ישאר תמיד 3% מעדך הרכב. בחודשים האחרונים ירד שווי המכוניות באופן דרסטי,

אך אדם נדרש היום לשלם עבור מכונית משנת ייצור 1980 סכום השווה למשכורת חודשית.

יש לזכור כי אם הוא עובד מדינה, משכורתו נשחקה ב ,30%-ואם אין הוא עובד מדינה -

ב. 20%-ברור שיש בכך הכבדת העול על הצבור, הכבדה שאין הוא יכול לעמוד בה.

קיבלתי בענין זה מכתבים שלא יאומנו. למשל מכתבו של בעל ג'יפ מקבוץ חוקוק,

הכותב לי כי הסכום שעליו לשלם עתה גבוה פי 53 מן הסכום ששילם בשנה שעברה. בעוד

שלפני שנה שילם סכום של כ-16,000 שקל, עתה הוא נדרש לשלם היטל בגובה של למעלה

מ-586 אלף שקל (מקריא את תוכן המכתב). זהו דבר שהדעת אינה סובלת.

קודם כל, צריף להיות מוסכם עם אנשי האוצר כי יש לתקן את העוול הזה. מעולם

לא התכוונה הכנסת לכך שיגבו את מה שגובים היום.

היו"ר די ליבאי;

זוהי חקיקה לא נבונה או לא שקולה של הכנסת?

חי דמון;

יכול להיות. לא נעשה צדק עם הכנסת, אם נאמר שלא חזינו אפשרות כזו. אותו דבר

קרה עם שכר הלמוד באוניברסיטאות. לא ניתן היה לחזרת מראש את כל מה שגרמה התכנית

הכלכלית, יש לנו וכוח כפול עם האוצר: ראשית, האם הוא מוכן לוותר על הכסף הרב

שהוא צובר עתה, מבלי שבעצם התכוונו לכך מראש. האוצר מעצם טבעו אינו אוהב לוותר

על כספים המוזרמים אליו.

היו"ר די ליבאי;

האם הסכומים שהצטברו מגביית ההיטל מעבר ל-3%, הובאו בחשבון במסגרת התקציב?

מ' גביש;

איו לכך קשר עם מה שהוכנס לתקציב.

ח' רמון;

על-פי משק הרכב חושבו התקבולים, זאת בנגוד למה שקרה לסטודנטים, שלגביהם

התקבולים היו מעל ומעבר למה שציפו. שם קיווה האוצר לקבל 80 מליון דולר.



י' גבאי;

דובר על 100 מליון דולר, אך הסכום ירד ל-80 מליון. תיקנו את הסכום כלפי

מטה.

האם ההיטל הוא חד-פעמי?

י' גבאי;

כן.

חי דמון;

אשר ל-2/3 מכלי הרכב שלגביהם טרם שולם ההיטל, יש לבדוק מה יקרה אם נחזור

ונעדכן את הסכום, והאם האוצר יוכל לעמוד באובדן ההכנסה הנובע מכך.

היו"ר ד' ליבאי;

האם הדבר מחייב תיקון החוק?

חי רמון;

אני סבור שלא מתבקש תיכון החוק. בסעיף 22(ב) נאמר כי שר האוצר באישור ועדת

הכספים של הכנסת, רשאי לפתור מן ההיטל את מי שימצא לנכון. לא מדובר על סוג

ההיטל, והכוונה היא להיטל על רכוש. אף אחר לא יערער על החלטתו של שר האוצר בענין

זה. לשר האוצר יש סמכות לענין החוק הזה, גם מבלי לשנות את החוק.

מי גביש;

אין ספק בכר, וכבר עשינו שימוש בסעיף nrבוועדת הכספים.

חי רמון;

כר נעשה לגבי היהלומנים. אין מחלוקת על-כך שאין צורך בשנוי בחקיקה. הכל

תלוי ברצונו הטוב של האוצר. אני מבקש שלא יעמוד על הדמים במקרה זה, ויתחשב בכל

מה שקרה במשק בחודשים האחרונים. רכב אינו ענין לעשירים. סקר של הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה מראה כי גם בעשירון התחתון 20% הם בעלי רכב. ההפרש בין מה שהאוצר

מתכוון לגבות לבין מה שיגבה אם ישנה את השומה, אינו כה גדול. יש להתחשב גם

בתחושת הזעם של האזרחים.

י' גבאי;

אני חושב שהטבלה של חודש אוגוסט משקפת את מידת הדיוק אליו הגענו בקביעת

גובה ההיטל. ועדת הכספים קבעה כי ההיטל יהיה 3%, ובסר-הכל התרכזנו סביב ה.2.8%-

העקרון הבסיסי של מערכת המס הוא, שהוא ניגבה ביום נתון. אנו קובעים שעור מס נתון

לזמן נתון, כאשר לאחר-מכן ההצמדה שומרת על הערך הראלי של השומה ביום הנתון. גם

המס על דירות נקבע ב-31.3, ואין זה משנה מה קרה במשר השנה, בין אם מחירי הדירות

עלו או ירדו. השנויים שחלים אינם רלוונטיים לערר רובסיסי של הנכס.



הבעיה אינה בשוק המכוניות המשומשות אלא בירידת שעורי ההפקדה על מכוניות

ב.30%-ירידת מרזירי המכוניות ההדשות, גררה אחריה ירידה בערך המכוניות המשומשות.

ח' רמון;

לכר יש להוסיף גם את הקפאת השערים.

היו"ר די ליבאי;

כאשר אמרח שנקבעה שומה ביום מסוים, האם זה גם מה שנאמר בחוק, או שאתה

מתכוון לצו מינהלי?

י' גבאי;

בחוק נקבע הסכום ליום מסוים, כאשר האזרח ישלם את הסכום בהצמדה.

היו"ר ד' ליבאי;

כל אחד צריך היה לשלם באותו יום, אם השומה נקבעה ליום מסוים.

י' גבאי;

מטעמים מסוימים הצמדנו את תאריך תשלום ההיטל לתאריך חידוש הרשיון.

היו"ר ד' ליבאי;

אם כר, אין זה צודק להטיל את ההצמדה.

חזינו הכנסות בהיקף נתון בשקלים המתורגמים לדולרים. איני רואה אפשרות

להגמיש את המד ניות במערכת התקציבית של היום.

ח' רמון;

אני מציע שתבדקו בכמה כסף מדובר.

י' גבאי;

גם אם הייתי יכול לוותר על 5 מליון דולר, איני יכול להפלות בין מי שכבר

שילם לבין מי שעדיין לא שילם. במס הזה יש הרבה אי צדק ואי סבירות, אך זהו מס

חד-פעמי וזהו ועקרון שעל-פיו נקבע. ברור שעדיף ליצור מערכת מס שבה כל אחד מצהיר

על ערר הרכב ו((ותר לו לערער על ערף המס שנקבע, אר איני רואה דרך לחזור בנו היום.

תמיד קיים חשש שמס וזד-פעמי לשנה אחת יחזור על עצמו.

י י גבאי;

ים שזה לא יקרה.

היו"ר די ליבא ;



אך זה עלול לקרות, לכן רצוי לבדוק את הנושא באופן יסודי.

אם הצבור אינו נדרש לשלם את המס ביום מסוים, כיצד אפשר להצדיק את ההצמדה

לשומה שנערכה באותו יום? אפשר לומר כי המס יוטל ביום חידוש שהרשיון על-פי ערר

הרכב באותו יום. איני יכול לומר כי תהיה שומה פרסית לכל רכב, אך אני אומר

שבעל רכב מסוג מסוים, משנת ייצור מסוימת, ישלם סכום מסוים. אני לא מוכן לקבל

את הגזירה של תשלום על-פי הערך שעלה עם האינדכס, אם לא ניתנה לבעל הרכב האפשרות

לשלם את ההיטל לפני עליית האינדכס.

ח' רמון;

וזאת בנגוד להיטל על רכוש אשר משולם ביום מסוים.

לכן נראה לי שהענין הוא בלתי צודק ללחלוטין.

י' גבאי;

הערך הראלי של המס לא השתנה יהסית לערר הפיננסי הראלי שבידי הצבור.

מי גביש;

יש לנו הרבה מאד בעיות בנושא הנכויים גם עם אגודות הספורט, הרשויות

המקומיות ובתי-החולים. גם שם נשמעת הטענה שמי ששילם מאוחר יותר, חייב בריבית

ובהצמדה.

היו"ר די ליבאי;

אר שם יכול היה לשלם במועד. אם לא שילם, אתם מטילים עליו הצמדה וריבית,

וזוהי הנורמה.

מי גביש;

גם בית-המשפט, בכל הפסיקות האחרונות בנושאים פיסקליים, ראה בריבית ובהצמדה

חלק מהחוק. בתקופה כזו, גם לבתי-חולים אנו לא מוותרים. אם ניתן הקלה קלה, רק על

מנת לצאת ידי חובה, לא יהיה בה שנוי משמעותי. אם נרצה לתת הקלה משמעותית, יהיה

בכך כדי לגרום לחור תקציבי.

אשר לשאלה אם אנו גובים את ההיטל בהתאם להוראות החוק, התשובה היא שאנו

גובים במפורש על-פי הוראות החוק. החוק אינו מזכירולו במילה את היחס שבין שווי

הרכב למס המוטל. נאמר בחוק כי ההיטל על הרכב ישולם על-פי התוספת השלישית

והרביעית ועל-פי סוג הרכב.

ההיטל על הרכב הוטל כחלק מההיטל הכולל על רכוש, ציוד ומלאי, כולל מטוסים

וכלי שייט. כל שנוי בהיטל על הרכב, ישנה את מצבו של בעל רכב לעומת בעל עסק או

בעל מלאי. כל שנוי לסובת בעל הרכב לעומת בעל רכוש אחר, הוא ההפר ממה שצודק.

היו"ר די ליבאי;

מה שאתה אומר הוא, שאם התחלנו בעוול, למען עקרון השוויון יש להמשיך בעוול.



ח' רמון;

מה שאתה אומר אינו נכון מבחינה אנושית, צבורית והגיונית.

מי גביש;

אם אתן הקלה לבעל רכב, יוטב מצבו לעומת בעל מלאי. אם נקבל את מה שמוצע

כאן, יווצר מצב שמי שחידש את רשיונו באוגוסט ישלם יותר ממי שיחדש את רשיונו

בפברואר, גם אם שניהם בעלי אותו סוג רכב מאותה שנה, למרות שמכוניתו של הראשון

ותיקה בחצי שנה ממכוניתו של השני.

היו"ר ר' ליבאי;

איני רוצה שישלם פחות, אני רוצה שישלמו אותו דבר.

מי גביש;

אני חושב שזוהי הצגת דברים לא נכונה מבחינה כלכלית. מדובר בשני כלי רכב

שווים בערכם, נאמר פיאסטה 957, מדוע ישלם בעל הרכב שחידש את רשיונו באוגוסט 100

דולר, ואילו זה שיחדש את רשיונו בפברואר רק 70 דולר? שווי הנכס שיש לשניהם לא

השתנה.

ח' רמון;

נכון, אך שתי המכוניות שוות היום אותו סכום.

היו"ר ד' ליבאי;

אני בעד קביעת קריטריון צודק, והוא יום החיוב במס ויום השומה. אם החוק היה

אומר שיום החיוב במס הוא יום מסוים, הייתי מצדיק את מה שאתה אומר, אר המחוקק

אינו מחייב אוחו בתשלום ביום מסוים. אם אתה נותן לו אורכה עד להידוש הרשיון, הוא

צריך לשלם באותו יום על-פי השומה. מה שאינו צודק הוא קומבינציה של תאום סכומי

ההיטל המשנים את עקרונות סעיף 13. לא צריך לספר לצבור כי הוא משלם את ההיטל

על-פי ערך המכונית, כי אין זה כך. התאומים בסעיף 17 יוצרים שוני מהותי בהשוואה

למה שנאמר בסעיף 16.

מי גביש;

מה שאני טוען הוא, שאם נשנה את בסיס החישוב, אנשים בעלי אותו רכוש ישלמו

סכומים שונים. אין זה שונה ממס על רכוש - בתים או מגרשים. האנפלציה צריכה ללמד

אותנו שבערכים ראליים כל בעלי הרכב משלמים אותו היטל על רכושם. בעל רכוש משלם את

המט על רכושו, גם אם הרכוש נשרף או נרטב. אין הדבר משנה את גובה ההיטל.

ח' רמון;

אר הוא חייב לשלם את המס ביום מסוים, לא כר לגבי רכב.

מי גביש;

אחד השיקולים שלנו שלא לעשות את מה שאתם מציעים היה שהדבר בלי אפשרי. אם

מחירי הרכב יעלו, אין לנו שום אפשרות מינהלית להעלות את ההיטל. מי שרכבו משמש לו

במקום רגליים, פטור מן ההיטל. כל אלה שפטורים מתשלום אגרת הרשוי, פטורים גם מן

ההיטל. שינינו את ההיטל גם על טוגי רכב מסויימים שההיטל המקורי עליהם היה גבוה

מדי, כמו ג'יפים, רכב של בתי-ספר לנהיגה, רכב של חברות להשכרה ואוטובוים



צבוריים. ההיטל על אלה הוא כמו על ציוד. אנו מתקנים עתה את התקנות לגבי ג'יפים,

והן תובאנה לאישור ועדת הכספים.

ח' רמון;

אני רוצה לבקש שבמקום בו הגיע ההיטל עד ל-6% משווי הרכב, כלומר חל שנוי

דרטטי בהשוואה למה שנקבע מראש, תשקלו מהדש את עמדתכם. אני מבקשמכם לשקול אפשרול

לחלק את הנטל על-פני שניים או שלושה תשלומים. מחצית ההיטל תשולם היום ומחצית

ברשוי הבא, כמובן עם הצמדה. אנו נמצאים עתהך בתקופה בה הנטל על הצבור רב ביותר,

והרגישות החברתית גדולה מאד. אילו המחוקק היה יודע מה תהיינה השלכותיה של התכנית

הכלכלית, אילו היה יודע שמחירי הרכב ירדו אל רמתם היום, הוא לא היה קובע מה

שקבע.

היו"ר די ליבאי!

ערך הרכב אינו שווה היום למה שהיה לפני חצי שנה. גם הארנונה היא פונקציה של

שווי הדירות ביום מסוים. אני רוצה לשלם ביום החיוב, על מנת לחטוף את תשלומי

ההצמדה. מה שאתה אומר כאן הוא אטימות מוחלטת.

מי גביש;

אני חושב שזוהי הערה שלא במקומה, למרות שאתה חבר-כנטת ואני עובד צבור.

היו"ר די ליבאי;

התפיטה שאינה רואה את העוול שנגרם לצבור, יש בה אטימות.

חי רמון;

אם היית קובע היום את מט הרכוש, האם לא היית גובה ממני פחות מאשר לפני חצי

שנה, משום שערך הנכט ירד? הטכום הוא ענין פורמלי, מה שקבענו הוא אחוז מטוים

משווי הנכט. לא ביקשתם לגבות 80 או 100 מליון דולר, אלא 3% משווי הרב. זה מה

שנראה לכם טביר. אינכם יכולים לומר כי תגבו היום אותו טכום שחושב אז, גם אם

מבחינה חוקית אתם צודקים.

מ' גביש;

גם מבחינה כלכלית אנו צודקים.

י י גבא י;

כל נסיון להוריד את ההיטל עתה, יביא לאי טבירות כמעט באותו היקף הקיים

היום.

היו"ר די ליבאי;

אין כאן הצעה להוריד את האחוז, אלא שהאחוז יהיה קבוע ומותאם ליום התשלום.

זה צריו להיות יום בו גם ניתן לשלם את הכטף.

י' גבאי;

בעית האפליה תישאר תמיד.

היו"ר די ליבאי;



יכול להיות שהטענות צריכות להיות מופנות אל הכנסת, ואילו אתם מיישמים את

החוק וראויים לברכה על-כך.

אי דמביץ;

במסגרת הסמכות להתקין תקנות, אפשר לדרוש מהשר שיתקין תקנות ויפטור. אם

מדובר על החוק, הווכוח הוא ברמה אחרת, ועל-כך אבקש להעיר אחר-כך.

היו"ר ד' ליבאי;

הווכוח בעיני הוא גם על החוק וגם עם האוצר.

יי גבאי;

כל תיקון יהיה בעייתי כמעט באותו היקף. יכול להיות ששני כלי-רכב בעלי נפח

מנוע זהה ושנת ייצור דומה, עבור אחד ישולם היטל על-פי 4% ועבור השני על-פי 6%.

אם נוריד את השעור למחצית, עדיין תישאר תחושת האפלייה. עצם ההליכה על-פי שיטת

נפח המנוע ושנת הייצור, יוצרת בעייתיות די גדולה. כל תקון יהיה מסובך מאד, אלא

אם נחשב את ההיטל פר-מכונית, דבר שהוא בלתי אפשרי היום. הבעיתיות היא באפלייה

בין אלה שכבר שילמו לאלה שטרם שילמו, ותחושת אפליה בין בעלי כלי-רכב עם אותו

נפח מנוע, למרות שערכם שונה לגמרי. כל תיקון יכניס אותנו למערכת סבוכה של

בעילת. הדבר יקטין את ההכנטות, אך לא יביא ליתר צדק.

חשוב לזכור כי זו היתה הוראת שעה, לגביה נאמר במפורש כי לא תהיה שומה. זו

היתה כוונה ברורה של המחוקק - של האוצר ושל הוועדה, כדי שנוכל לבצע את ההיטל

באופן חד-פעמי. ברגע שהיינו קובעים שומה, קרוב לוודאי שההיטל לא היה מתבצע. כולם

הרגישו שהעוול כאן הוא מובנה, ובמטגרת העוול הזה משתדלים להיות צודקים עד כמה

שאפשר. הועלתה השאלה אם היינו מבקשים שנויים גם אם ערך המכוניות היה עולה. ברור

שאין זה בסמכותו של השר להגדיל את הטכום, ואילו היה מבקש זאת מהכנסת, לא היינו

מקבלים זאת בברכה. באנגלית קיים מושג -STANDER BY OFFISOUS :"אדם העומד מן הצד

ומייעץ לשני אנשים החתומים על חוזה, כאשר הוא מנסה לפרש למה היתה כוונתם. כיצד

היה מגיב חבר ועדת הכספים, אם מישהו היה שואל אותו מה יקרה, אם ערך המכוניות ירד

בעתיד, כאשר סכום ההיטל נשאר אבסולוטי? התשובה שנערכה שומה, שומטת את יי-קרקע מתחת

לרגלי החוק הזה. איני יכול לפתור את הבעיה הכלכלית, אך נדמה לי כי מבחינה

משפטית הכל היה נשמט, אילו דרשו חיוב כזה.

אתה רוצה לומר שקבעו את השומה לפני שנה, ועכשיו תצטרך לשלם את הריבית

וההצמדה? זה נראה בלתי צודק בעיני הצבור.

א' דמביץ;

תשקיע בינתיים את כספך בבנק, עד למועד התשלום.

היו"ר ד' ליבאי;

זוהי הבהרה יפה.



א' הראל;

זה מחזיר אותנו לשאלה רצינית יותר: מהי שיטת פעולתו של האוצר בתחומים אלה.

זה בדיוק מה שקרה לשכר הלמוד של הסטודנטים. לא היה שום דמיון בין מה שהמחוקק קבע

לבין מה שדרשו מהסטודנטים לשלם. המחוקק קבע תשלום של בערך 900 דולר, אך שכר

הלמוד הגיע ל-1150 דולר. נכון שזה היה החוק, והאוצר לא פעל בנגוד לחוק, אך

מבחינה מעשית היה כאן סילוף של רצון המחוקק. כדי לשנות את הקיים , אומרים כי יש

להגיש הצעת חוק אחרת, אך פרוש הדבר הוא המתת כל הענין.

אני רוצה לדעת, מי עוקב ומבטיח כי רצון המחוקק אכן יבוצע בחוקים?

מי גביש;

רק בית-המשפט מוסמך לפרש את החוקים.

בית המשפט ומבקר המדינה.

ו

יש חוקים שמשמעותם הפוכה מכוונת המחוקק. כיצד אנו מונעים תופעול כאלה?

אילו הבטחנו כי רצון המחוקק אכן ימומש, היינו מונעים הרבה טרדה מהצבור.

היו"ר די ליבאי;

הווכוח עתה הוא בחלונות הגבוהים של הכנסת ולא רק בתחום השיקולים של שר

האוצר. מה תוכלו לומר על שיטת הגבייה?

ח' קופרברג;

אני נציגת יחידת המוזשב במשרד הרישוי. אנו עוסקים בביצוע הגבייה בפועל. אנו

עובדים עם טבלאות בסיסיות אשר ניתנו לנו בחודש מאי 1985, כאשר מדי חודש אנו

משנים את הטבלאות בהתאם למדד. זוהי שיטת העבודה שנקבעה בתיאום עם האוצר.

אי הראל;

למה צורפה האגרה לרשיון?

חי קופרברג;

בגלל נוחיות הגבייה והתשלום הן למינהל והן לצבור. שקלנו את כל

האלטרנטיבות, הועלתה אפשרות של גבייה נפרדת, אך הגענו למסקנה שלא נוכל לעמוד בכר

וגם אז לא נגיע לצדק המוחלט. אחת לחודש אנו שולחים את ההודעות לתשלום, לבעלי

רשיונות אשר צריכים לחדש את רשיונותיהם כעבור חודשיים. בחודש נובמבר שלחנו את

ההודעות לאלה שיצטרכו לחדש את רשיונותיהם בחודש ינואר, כאשר הקביעה נעשתה על סמך

מדד חודש אוקסובר. כלומר קיים פיגוע של שלושה חודשים בהצמדה לעומת המדד. אם

תשונה שיטת התשלום, איני יודעת כמה זמן יקח לשנות את החישוב ואיני יודעת אם נוכל

לעמוד בכך. אנו בנויים לעבודה בשיטה מסוימת. המחשב עבד עד כה על-פי שיטה

מסוימת. יעבור זמן די ממושך , עד אשר נוכל לשנות את השיטה.



א' הראל;

אתם הרי מוציאים חשבונות חודשיים לפני חידוש הרשיון. אם בטווח הזה יש קפיצה

גדולה של המדד, בעל הרכב הרי מרוויח מכר.

חי קופרברג;

נכוו. העליה במדד קטנה יותר לאחרונה, לכן גם העליה בגובה האגרה קטנה. ייתכן

שתור חודשיים-שלושה יחזור ההיטל להוות אחוז קטן יותר משווי הרכב, אך 3% אינם מה

שקיים בטבלאות. זו היתה רק הנחה ראשונית. מעבר לכר, אנו משקיעים די הרבה עבודה

בטיפול בחריגים, כמו רכב להשכרה ואוטובוטים צבוריים. לרכב מסוג פיאט 1301 למשל,

קבענו כי ישלם על-פי נפח מנוע של 1300 סמ"ק. אם ישנו שוב את השיטה, נהיה זקוקים

לזמן נוסף על מנת להערך, ואיני יודעת מתי תוכל השיטה החדשה להיות מופעלת.

שי אלישר;

אני רוצה להאיר כאן נקודת ראות שונה: החוק הזה ניטה לגבות מט בשעור של %3,

אר מבחינה פרקטית התברר כי אי אפשר לערור שומות על-פי שעור זה, לכן נותק הקשר

בין השומה לבין ה ,3%-ונקבע קשר למדדים. בימים כתיקונם, זו היתה קביעה סבירה,

אך בתקופת עיסקות החבילה השתנו כללי המשחק. המדד ממשיר לעלות והשכר נשאר במקומו.

אילו עדכנו את התשלום על-פי המדד, היתה לצבור הרגשה שהצדק נעשה.

י' גבאי;

גם על משכנתאות אתה יכול לומד אותו דבר.

שי אלישר;

מה שאני רוצה לומר הוא, שאלה אינם ימים רגילים.

י' גבאי;

אלה אינם ימים רגילים, ולכן אנו מכבידים את נטל המסוי.

היו"ר די ליבאי;

מאחר והובאו אלינו פניות רבות בענין זה, מן הראוי שנאמר לצבור את האמת. מן

הראוי שהצבור ידע כי ההיטל הוא בגובה של 3% משווי הרכב, אר ככל שידחה את התשלום,

כן ישלם יותר, ביהוד אם תהיה עליה תלולה במדד, וזאת גם אם תהיה ירידה תלולה

בשווי הרכב. בנטיבות אלה לא נראה לי סביר שאזרח לא יוכל לשלם מיד את ההיטל.

האוצר כופה על בעל הרכב לשלם את ההיטל באחור, וכתוצאה מכר הוא נתבע לשלם הצמדה.

אני חושב שעל הכנסת להביא בחשבון את תוצאות המדיניות הכלכלית, שאחת מהן היא

ירידת ערר הרכב. חוטר היכולת של האזרח לשלם מיד אונ ההיטל, מונע ממנו את האפשרות

להמנע מן ההצמדה. מאחר והדברים נוגעים לשר האוצר ולוועדת הכספים, נעביר אליהם את

הפרוטוקול. איני בא לכפור בצורר של אוצר המדינה לגייס כספים, ואיני בא לדפות את

ידי העוסקים בכך, אך אני בא להבהיר כי ניתן לאתר אונ הסיבות להרגשת הצבור כי נעשה

לו עוול. הדברים נראים לי חשובים, במיוחד משום שאני נימנה על אלה הסבודים כי המס

אשר ניגבה הפעם לא יבוטל במהרה.



א' דמביץ;

אני מבקש לצרף משפט אחד לסיכום והוא, שהוועדה אינה סבורה כי יש לבקש במקרה

זה את חוות-דעתו של מבקר המדינה.

היו"ר ד' ליבאי;

ברור שבענין זה אין מקום לבקשת חוות-דעת מבקר המדינה.

אי הראל;

אני מציע שהוועדה תמליץ כי במידה ויוחלט להאריך את החוק-

מי גביש;

אין אפשרות להאריך את החוק, צריך יהיה לחוקק חוק חדש.

היו"ד די ליבאי;

אם יש טרוניה, היא צריכה לבוא אלינו. ההיטל על הרכב היה נדבך אהד בחוק

שכולנו יודעים אלו חבלי לידה עברו עליו. מה שנקבע, נקבע לצורך פישוט הענין. אנו

צריכים להביא בחשבון את תוצאות המדיניות הכלכלית, כאשר אנו שוקלים את הנושא.

אני מודה לכם על ההבהרות. אני מבקש לומר למר גביש, כי בדברי לא התכוונתי אליו

אישית אלא לדעה האומרת כי לא חל שינוי בשווי הרכב. נראה לי שאין זה צודק להטיל

על אנשים קנס והצמדה, על סכום שלא היתה להם אפשרות לשלם בזמן.

עי להבי;

אני רוצה להעיר כי מזה שלושה חודשים לא חל שנוי במחירי הרכב.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)



נספח לפרוטוקול�
הוועדה לענייני ביקורת המדינה -�
�
�
היטל על רכב�
3.12.85�
�
חוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ"ה-1985 נתקבל בכנסת ב-28.5.85. ההיטל

הוא אהה הגזירות הכלכליות שהוטלו על הציבור במגמה לספוג עשרות מיליוני דולרים

לקופת המרינה.

בחוק זה מוטל מס, על כלי רכב מכל הסוגים. ההיטל לא נקבע באחוזים משווי כלי

הרכב, אלא בהתאם לסוג הרכב שנת יצורו וגורלו.

לגבי רכב פרטי הקריטריון הוא תפוסת גלילי המנוע בסמ"ק, לגבי רכב מסחרי וטרקטורים

המשקל ולגבי מוניות ואוטובוסים - מספר מקומות הישיבה לנוסעים.

במינהל הכנסות המרינה הוחלט כי אין כל אפשרות לקבוע לכל בעל רכב את גובה

ההיטל באופן נפרר ולכן הוכנה טבלת היטל המתבססת על שנת הייצור ונפח המנוע של

המכונית. (לגבי מכוניות מדגם מרצדס נקבעה טבלה נפרדת, בשל ערכן הגבוה במיוחד).

בסעיף 17 לחוק נקבע כי ההיטל יעודכן מדי חודש ע"פ מדד המחירים לצרכן.

לאחרונה ירד ערכן של המכוניות המשומשות ב 20-25%-ונוצר מצב שככל שערך

המכוניות יורד - שיעור ההיטל עולה בהשוואה לשווי המכונית.

כאשר נקבע ההיטל - למרות שהדבר לא פורש בחוק - היה ברור שמדובר בשיעור מס של

3% מערך הרכב. כיום נדרשים בעלי רכב לשלם סכומים המגיעים אף ל-6% -5% מערך

המכונית.�
�
�

עליית שיעור ההיטל באחוזים:�
�
אחוז ההיטל בנובמבר�
אחוז ההיטל באוגוטט�
המכונית�
�
3.6

4.0

4.2

4.7

4.6�
2.3

2.5

2.5

3.1

2.7�
פיאסטה 957 85

סובארו 1300 84

קורטינה 1600 79

פג'ו 504 1800 78

אולדטומביל 3800 78�
�
ב-19.11.85 החליטה ועדת הכספים של הכנסת לדון מחדש בהיטל הרכוש על מכוניות.

בהצעה דחיפה לסדר היום של הוועדה, ציין ח"כ ויינשטיין כי הוועדה הסמיכה

בזמנו את שר האוצר לשנות את היטל הרכוש על רכב ומן הרין שיעשה זאת בנוגע למכוניות

פרטיות, שערכן ירד. לרברי ח"כ ויינשטיין בעלי מכוניות שאינם מסוגלים לעמוד בהיטל

הגבוה, מציעים אותם למכירה על מנת לרכוש מכוניות ישנות או קטנות יותר.

הממונה על הכנסות המדינה, מר ישראל ברון, טוען שלא קיימת כאן כלל בעייה:

מס נקבע על רכוש בזמן מסויים ומאותו זמן ואילך ישולם הסכום + הפרשי הצמרה

למרד, כפי שנקבע בחוק, ואין התחשבות בשווי העכשוי של הרכב. לגבי ההיטל על דכב,

שלא כמו היטל על רכוש אחר, החיוב למעשה היה צריך לחול בראשון באפריל, אלא שנקבע

בחוק (סעיף 18) כי ההיטל ישולם לא יאוחר ממוער חידוש רישיון הרכב (מטעמים

פרקטיים). עוד מסר הממונה על הכנסות המדינה, כי למעשה שיטת ההצמדה היא בפיגור של

שני מדדים (בדצמבר משלמים ע"פ מדד ספטמבר) וכך יוצא בעל הרכב נשכר.�
�