הכנסת האחת עשרה

מושב שני



-נוסח לא מתוקו-



פרוטוקול מסי 90

מישיבת הוועדה לעניינ ביקורת המדינה

מיום גי, וי בכסלו התשמ"ו - 19.11.85 - בשעה 12.30

יי מצא - א' היו"ר

רי איתן

י' אבישי - משרד מבקר המדינה

ד' איזיק - " "

פ' צדר - אגף הפיקוח הכללי, משרד

הכלכלה

א' עמיעד - יו"ר מועצת המנהלים אגרקסקו

י' פנחסי - מנכ"ל כרמל קור בע"מ "

ב' פרידנר

יי חובב

דו"ח מבקר המדינה על כרמל קור בע"מ



היו"ר י' מצא;

אני פותח את הישיבה. אני חושב שנוכל לגמור היום את הדיון. למען הסדר הטוב

אקרא את תקציר ההערות. (ר' נספה לפרוסוקול)

רבותי, למעשה ניתן למתצת את כל הדוח ראשית בדרך הפעולה של החברה עם

הדירקטוריון, כיצד הוא שותף בהפעלת ההברה וזה מופיע בשתים-שלוש הערות של המבקר.

יש בעיה עם אותה קבוצת עובדים ששימשו כקבלנים, קבלו פיצויים והמשיכו לעבוד

בחברה. וכן כל הנושא של ניהול החברות, מערכת הספרים. אני לא נכנס להערה שמציין

המבקר בדבר ההצדקה לקיומה הנפרד של כהבר אבל זו יחידה משפטית נפרדת ומוזר שהם

מתנהלים יחד. לפני שנשמע את החברים, חבר-הכנסת רפול איתן האם יש לך הערות?

ר' איתן;

עכשיו אני רק רוצה לדעת לאן הולך הכסף שלנו.

היו"ר יי מצא;

עברתי על המאזנים שלכם שלא מופיעים פה, אלה מאזנים שנגמרים בהפסדים.

המאזנים של 1981/2 שנגמרים בהפסדים לא כוללים את הוצאות המנהלה, כך שהמצב עדיין

טוב, אחרת התוצרת החקלאית היתה עוד יותר יקרה.

ר' איתן;

זה ההפרש בין מה שמקבל היצרן לבין הצרכן. זה לא אופייני רק לכם.

אי עמיעד;

אינני יודע מאיפה חברי הכנסת הסיקו את המסקנות. אני חושב שאנחנו עושים

עבודה יעילה וטובה, ואנחנו חוסכים כספים למדינה. בדוח הצביעו על דברים שבלי

הרקע שלהם נראים שחורים. אבל בעצם זו חברה יעילה, חסכנית, ואני מדבר על חברת

כרמל-קור.

יש נטיח לעלות על הממסד, אבל יש אנשים שעובדים שם, מוסרים את נשמתם

ומגיעה להם הגנה,

צריך להבין שכרמל קור זו יחידת השינוע באמצע המערך הלוגיסטי של אגרקסקו. זו

היחידה אליה זורמת התוצרת מכל המקומות, מכינים אותה להפלגות ומשם יוצאת באוניות

שלוקחות את התוצרת במהירות ומשנעות אותה למרסיי, במרסיי ישנו מסוף שני המפזר

אותה על פני אירופה. כל זה כרור בלוח זמנים ומהירות הפעלה. אז תקועה חברת בת

באמצע המערך הלוגיסטי, זה שהביא לכך שבעצם יש פה בעיה של סכיזופרניה לאורך כל

הדרך; האם זו יחידה של אגרקסקו, כמו מסוף לוד, כמו מסוף מרסיי או קלן, או שזו

חברה שצריכה להתנהל בנפרד, עם עוד אנשים, עם עוד מנגנון-, או שאנחנו עובדים עם

אותו מנגנון ועם אותה הנהלת חשבונות שנעשית באגרקסקו. זה עיקר הבעיה והדילמה.

אין פה שום דבר אחר.

ככל קריטריון של יחידה סגורה, ואני מתייחס אליה כאל יחידה סגורה, היא

מתנהלת מצויין. האוניות לא מתעכבות אפילו דקה, יוצאות בתפוסה מלאה, בניצול יחס

קירור לשימוש אנחנו מעולים. אני אומר זאת כי אני רגיש מאד כשאומרים "לאן הולך

הכסף שלנו"; זה הכסף שלי גם כן. דוגמה לעובדים מסורים, אולי אסור לי לומר, אבל

כאשר היה צריך להגביה משטחים ביום ששי בערב, כדי לנצל נצולת מלאה של האוניה,

האנשים נקראו בטלפון והם עשו זאת וחסכו בהובלה. מבחינה ניהולית - לכרמל קור של

מערכת תמחיר מסודרת של יחידה סגורה, בשקלים קבועים, נכון-, והתעריפים הם אמנם



התעריפים שלה, זאת אומרת שהם מחייבים את התוצרת במה שכרמל קול עולה לפי לוח

תעריפים. על זה ביקורת מרי חורש בצורה מסוררת, אפשר לראות ואני בטות שגם ראיתם.

אז, מערכת תמחיר מתוקנת, אין עודפים או גרעונות, וזה נובע מהבדל בין חלוף בין

שקלים קבועים שזה המחירים למרות שבארץ מקובל לחשוב בדולרים, ואם יש עודף זה

מוחזר למשטח שעובד שם. זה מה שהיה במשך כל שלוש השנים האחרונות. ההוצאה פר

-משטח יורדת משנה לשנה, ולא עולה כבמקומות אחרים; גם בקרה, גם יעילות וגידול

בכמויות.

היו"ר י' מצא;

איר בא לידי ביטוי כל הנושא של ההוצאות המינהליות?

אי עמיעד;

אמרתי שזה מרכז המתנהל לפי יחידת תמחירים כמו במסוף לוד, מסוף מרסיי או

מסוף קלן. אנחנו מחייבים את המשטח שעובר שם. העבודות המינהליות מחוייבות

בעמלת אגרקטקו הכללית.

היו"ר י' מצא;

אם אתה אומר לי שההוצאות על עליות של מחוייבות אחת לשנה, פעמיים

בשנה, במסגרת -

אי עמיעד;

במטגרת אגרקטקו. זו חברה מאה אחוז של אגרקטקו אז מה זה משנה.

היו"ר יי מצא;

אז אפשר להעביר את כל ההוצאות לאגרקטקו.

אי עמיעד;

צריך להיות הגיון כלכלי בתפיסה. עוד נקודה, הפקידים האלה עשו עבודת חוץ,

ניצולת של הקרור כמעט 100%. הכל כדי לחסוך לחקלאים, והם עושים את זה, והם

פקידים. כתוצאה ממנגנון הניהול שדברתי עליו, 23% בשנה האחרונה מהתקציב של כרמל

קור כוטה על ידי עבודת חוץ.

מכל הבחינות האלה אנחנו גאים ביחידה הזאת, גאים בעובדים שלה, ואנחנו חוטכים

כטף לחקלאים. הבעיה שעומדת פה היא בעיית תמחירים. בעצם צודקת הביקורת, כי יש

כאן טכיזופרניה, בפירוש. היחידה מתנהלת כיחידה אורגנית באגרקטקו. אלא מאי, מאז

שהעבירו אותה כחברה היא מושכת איתה מטען משפטי מסויים עד היום. כל ההחלטות

מתקבלות גם בדירקטוריון כרמל קור. אה זה אנחנו אכן מתקנים.

שתי היחידות, הנהלת החשבות והכלליות, מבחינת שיטת התמחור הפנימית אנחנו עוד

עובדים בשיטה שכל יחידה היא יחידה טגורה תמחירית, כדי שההוצאות שלה יוטלו על

תוצרת בדיוק, ולא להטיל over rateולא להטתיר את ה- over rateשל אגרקטקו

ביחידות השיווק השונות. יש כאן תפיטה כללית שהיא תפיטה כללית לאגרקטקו, היא לא

ספציפית למקום הזה. החשבונות מתנהלים בצורה נפרדת אבל על ידי עובדי אגרקסקו.

יש בעיה של מעמד פורמלי, לפעמים זו בעיה של כטאות. באמת צריך להכניס סדר בצורה

הפורמלית, וזה כך בגלל הטכניקה. זה מקובל עלינו.



ר' איתן;

אני אומר שיעבדו שעות נוספות, שיעבדו מאה שעות ביום, זה לא יזיק לאף אהד,

זרו דבר משני לחלוטין. אבל מינהל תקין, הנהלת חשבונות וביקורת זה דבר שקשור בכל

חברה. על פי הדוח הזה משהו לא בסדר, אני עוד לא יודע בדיוק מה ולמה. יכול

זו שלוחה שלי, כל החשבונות אצלי, עיזבו אותם.

אתם, אגרקסקו והשלוחות, בעצם חברה ליצוא חקלאי. אתם נותנים שירותים לי

לייצא, זה כרוך בעמילות מכט וכולי. במקרה יש לי נסיון אישי ביצוא, ועושה את זה

חברה פרטית בלי כל מנגנון, ממש חברהימנים. אני אומר את זה בכל הרצינות. אנחנו

מעורבים ביצוא הפרחים, והמנגנון הזה מרגיז אותנו, פשוט מוציא אותנו מהכלים.

אני שואל: מי פה משלם? אני יודע עכשיו על יצוא תמורת כסף יפה מאד, בחברה פרטית,

באה, אורזת ושולחת, בלי כאב ראש, בלי הרבה מתווכים עם מנגנון של כלום אנשים.

עושים את זה בצורה יוצאת מן הכלל וזו חברה פרטית. זה מה שחורה לי.

היו"ר י' מצא;

שאלה לי אליך, חבר-הכנסת איתן. אני מקבל שמשרתים אותך להפליא. צריך

אמנם להגדיר מה זה "כלום". האם אתה יכול להצביע לי כאן איך הם לא משרתים אותך

יפה והכלום הוא גדול. אני חייב לומר שלפי הדוח אין אפילו כיוון של אצבע מאשימה

על ניהול לא נכון של החברה. יש אצבע מאשימה על שהחברה בזבזה כסף במקרה של אותם

פועלים.

ר' איתן;

מה שהוא מציין פה זה שאי אפשר לבדוק אותם כי החשבונות מנוהלים באגרקסקו,

"תקציבי החברה אינם מובאים לדיון בדירקטוריון שלה ואינם מאושרים על ידיו", וזה

בניגוד לחוק. אני קורא לזה מינהל. אני לא אומר שלקחו או בזבזו כסף. הערות המבקר

על שעות נוספות - אני אומר שיעבדו. לדעתי צריר לרכז את המאמץ של ביקורת על

היעילות של אגרקסקו, מה זה אומר לנו, מה זה מייקר שם, מה לדוגמא הנזקים שנגרמו

לנו בענף האבוקדו בתחרות הזאת עם "לרום".

אני לא מאשים אתכם, אני מאשים את המנגנון שמעליהם. אתם צוחקים אבל אצלנו

עוקרים אבוקדו.

כרמל קור זו חברה משנית, תפסו אותם שהם לא בסדר, ואילו הם אמרו שאגרקסקו

תשלם. אבל כל המערכת הזאת מנקודה לאומית מוכרחה לעבור ביקורת חריפה ביותר.

האבוקדו שלנו היה הכי מבוקש באירופה ועוקרים את העצים. למה? כי אנחנו צריכים

לסבסד את הצרפתים?

אתה כבר מדבר על המדיניות החקלאית, לא על אגרקסקו.

ר' איתן;

אגרקסקו היא חלק עיקרי בכל המערכת הזאת שצריכה לתת את השירותים, לקחת את

התוצרת מפה ולהביא אותה לשם.

היו"ר יי מצא;

אני רוצה להבין, השמדת האבוקדו נעשתה בגלל שיווק לא נכון של האגרקסקו?



ר' איתן;

בגלל שבמדינת ישראל המערכת שמעל לחברות השיווק, כמו המקרה הזה שמישהו נתן

הבטחות לחברה מתחרה, "לרום", לשווק אבוקדו בחוץ לארץ, והתחרות הזאת ביניהם עלתה

לנו ששה מיליון דולרים. זה אמנם לא לביקורת הזאת, אבל אני אומר שצריך לבדוק את

איך היא מתפקדת, איך היא פועלת, מי קובע, מה התחרות הזאת

עושה לנו? במקרה הזה התחרות בין אגרקסקו ללרום, ואולי יש גם חברות אחרות. אני

נתתי פה את הדוגמה של החברה הפרטית, אינני רוצה לנקוב בשמה, שהיא עמילת מכס

וחברה ליצוא, והם עובדים ביעילות עם שני פקידים ומנהלת. הם באים אליך הביתה

לוקחים את התוצרת ומשלמים לך במזומן בבנק בו ביום.

אני לא יודע איך זה מתנהל בחברות גדולות, אם זה כמו בנושא הכותנה זה רע

מאד. השאלה היא איך פועלת כל המערכת הזאת.

אני חושב שאנחנו צריכים לבקש מהמבקר לקחת את כל המערכת הזאת ולעשות עליה

עבודה בעדיפות ראשונה כי זה חשוב למשק הישראלי.

היו"ר יי מצא;

מר עמיעד, האם אתה מוכן להתייחס לנושא הזה של התחרות.

אי עמיעד;

ברשותך הייתי מבקש להתייחס להערה הראשונה שנאמרה שהתקציבים לא עוברים

אישור. זה עובר באגרקסקו, יש תקציב ויש בקרה חודשית מדוייקת. מה שקרה הוא שאחרי

האישור באגרקסקו זה לא עבר דרך הדירקטוריון של החברה השניה. כאן התרשלנו וזה

באמת לא בסדר וזה יתוקן. זה לא אומר שהכל מנוהל כך.

לענין התחרות, אני חושב שאם ניקח עובד אצלנו בשירותים שישנם פר-דולר יצוא

תמצא יעילות לגמרי לא רעה. קשה למדוד יעילות, והממסד הרי תמיד דבר שנוא, אז יש

בעיה. אין מכוניות 84, אין לנו משרדים מפוארים. בקיצור, החבריה עובדים.

חייבים שתהיה תשתית. עושים שירות של שתי אוניות לשבוע כדי להעביר תוצרת

טריה ושאפשר יהיה למכור אותה בחוץ. אם לא יהיה השירות של שתי האוניות ושל כרמל

קור ואם לא יהיה תיאום זמנים הרבה מן התוצרת ילך לאיבוד. אנחנו מובילים מלונים

בדרך הים. אין דרך אחרת. בשוק האירופי יש התרכזות של סחר. אנחנו מגדלים השנה

קרוב לעשרים אלף טון סלרי, גידול יפה, זה כמו מספוא. הם התחייבו לקנות במשך

תקופה מסויימת כמות מסויימת של קרטונים. מישהו צריך לארגן את זה. הם הודיעו לנו

שהם יכולים לפנות לספרדים אם לא נשווק. אנחנו בתחרות נוראית, עם חברות כמו

SENSBURY ו-MAX AND SPENCER ; אי אפשר בלי גוף גדול שיארגן את האספקה ואת האיכות.

הם מקפידים ביותר על האיכות, יש להם בודקי איכות והם יכולים לפסול תוצרת בקלות.

אני צריך להיות יותר טוב, יותר יעיל ויותר זול; אין ברירה מוכרחים להופיע עם

חברה שיש לה עוצמה להתמודד. באנגליה ישנה רשת SENSBURY שמספקת ירקות ופירות

ל-15% מתושבי אנגליה, שזה 9 מיליון נפש. אדם אחד מחליט על ירקות סלט ואחד על

פירות, ושני אלה מחליטים מה יהיה על המדפים ומה יהיה המחיר. אם יש אילוץ אז

פונים לספרד. אלה תפיסות חדשות. הם לוחצים, הם רוצים שיהיה להם את ישראל ואת

ספרד. זה שוק.

יש תחרות בענף הפרחים ומה שקרה הוא שכמעט כל החברית הפרטיות פושטות את

הרגל, הן לא יעילות. אנחנו באמת יעילים. קשה לי לומר את זה על עצמי, אבל זו

האמת, אנחנו יעילים ואנחנו לו פושטים את הרגל, והם משלמים לפי המחיר שלנו.

העמלה שלנו בשוק המקומי, בישראל, 5.9% לירקות, 3.5% בערך לפירות; תנובה

לוקחת 16%-15% ו-11%. אלה הקריטריונים.



בענף הפירות יש בעיה מוסרית קשה מאד עם חברת הילרון, שזה תאגיד האבוקדו.

בהקמה הוא נכנס לשותפות עם אדם פרטי, רכש 50% מחברת הילרון תמורת הבטחות לספק

30% מהאבוקדו. מה שהם לא דאגו שבעצם הניהול האופרטיבי נשאר בידי האדם הפרטי. זה

בשוק עשה בעיות שחלק מהן הוזכרו על ידי חבר-הכנסת איתן.

אנחנו משתדלים לתאם, אבל אני לא יכול במקרה הזה להתבטא אוביקטיבית כי מגדלי

הפירות הם ה"בלבוסים" שלי. אגרקסקו זה 50% ממשלה, ומועצות היצוא, מהן מועצת

הפירות שמנהלת את הענין. אני מביע את התמרמרותי על כל התפיסה הזאת. אבוקדו זה

אולי הגידולים היחידים שאנחנו כמעט המונופוליסטים בשוק ואנחנו צריכים לפתח את

השוק. והדרך לעשות זאת זה לשמור על מחירים טובים בצרפת. באנגליה ובסקנדינביה

המחירים יותר זולים וצריך להרגיל אותם להשתמש באבוקדו, כשאנחנו יודעים שבצינור

יש לנו מטעים שצריכים להיכנס יותר מאוחר. את כל זה חייבים לעשות בדרך יעילה.

אנחנו משקיעים בסדר גודל של 4.1 מיליון דולר בקידום מכירות. הכל צריך להיות

מתואם. זה החלום של כל יצרן - מונופול על השוק.

היו"ר י' מצא;

מה מפריע לכם?

אי עמיעד;

אלה החלטות מוסריות של ציבור המגדלים. זו בעיה ארגונית. אני יכול להביע

את דעתי ככלכלן, וגם כאזדח המדינה, אבל אנחנו לא יכולים בעצם לעשות שום דבר.

היו"ר י' מצא;

מר פנחסי, הייתי רוצה שתתייחס לנושא של אותם עובדים קבלניים ומה שקרה איתם.

אני מניח שיש הכרח בעבודה בשבת, אבל מדוע בלי אישורים. בנושא הסטטוטורי

הבינונו שבכל מערכת היחסים של דירקטוריון נפרד אתם מאמצים את גישת המבקר, כך

שבנושא הזה שאין להוסיף, החל ממערכת החשבונות עד אישור תקציבי ומערכת החלטות

שמובאת לדירקטוריון. אם אתה אומר שמערכת החשבונות תמשיך להיעשות בחברת האם, זה

אפשרי אבל בתנאי שהיא תהיה עצמאית לכל דבר.

בהחלט. יש רואה חשבון נפרד לנושא שהוא לא רואה החשבון של אגרקסקו ורק אותו

צוות של הנהלת חשבונות. לא צריך לשכור עוד אנשים.

היו"ר י' מצא;

אכן, לא צריך לשכור עוד אנשים.

אתייחס לגבי צורת העבודה. העבודה בשבתות בגלל אופי העבודה וקבלת התוצרת

בתקופות מסויימות של השנה העבדנו אנשים בשבתות בחלק מהתקופה בהחלט ללא היתר.

כאשר הנושא הועלה הפסקנו את העבודה בשבתות, וקבלנו היתר מינימלי לתפעול.

זאת אומרת ניתן להשיג היתר לעבודה בשבת.



י' פנחסי;

לגבי הקבוצה הקבלנית. אנחנו עובדים עם קבוצה של ארבעה אחים שהם מלגזנים

והם עושים את העבודה במסוף כשהם מעסיקים אנשים נוספים במהלך העונה. במכתב ממבקר

המדינה הערנו כי בשנת 1979 קבלו מכתב בתור עובדים של החברה ועל סמך זה קבלו

פיצוי היתה בהחלט טעות של מי שבעצם קבל אז את ההחלטה.

אנחנו חושבים שהקבוצה הזו בהחלט עושה עבודה יעילה, מאחר וזו לא חברה

שמעסיקה עובדים אלא מנהלי החברה או הבנים הם עצמם עושים את העבודה, ומאחר ואופי

העבודה היא כזה שהתחזיות שלנו עם כל הרצון לדייק הרי בביצוע בפועל - ומר עמיעד

דיבר על טעינת האוניות ולוח הזמנים - אנחנו עובדים כמעט 24 שעות ביממה כדי

להוציא אוניות בזמן בייחוד בעונח וקשה מאד לצפות ולהעריך מראש מתי זה קורה.

אנחנו יודעים מתי שיא העונה-, אוניה מתחילה עבודה בבוקר וחייבת לגמור עד שעה

מסויימת בערב כדי להפליג ולהגיע ביום מסויים לפריקה; תוך כדי הובלת התוצרת - וזו

לא הובלה מנקודה לנקודה בלבד - מתבצעת החלוקה וההקצאה וההזמנות של הסניפים. מכאן

שכל התוצרת יוצאת מיעד אחד, אשדוד, ליעד אחד שהוא מרסיי ומשם לפיזור ליעדים

באירופה. כך שלוח הזמנים של ההפלגות חייב להיות הדבר הכי מדוייק במערכת כי כולם

עובדים לפי זה. סניף מסויים באנגליה חייב לדעת מתי מגיעה אליו תוצרת וחשוב לשמור

על זה. כלומר, יש לנו מסגרת רגילה, אבל צריך לעבוד בצהריים, בערב, וצריך

להפעיל יותר או פחות מלגזנים והם תמיד לשירותנו בנושא הזה. ערכנו בדיקות בנושא,

ויש לנו מסופים אחרים בארץ שעושים עבודה די דומה, אנחנו משווים איתם מחירים,

ואנו חושבים שאנחנו מקבלים בהחלט שירות טוב מאד בצורת העבודה שאנחנו עובדים.

לגבי המכתב שהם קבלו זו בהחלט נקודה שלא ביצענו בצורה טובה.

רציתי להעיר לחבר-הכנסת איתן. אני חושב שיש לנו מערכת יעילה. יש לנו מספיק

נקודות לא טובות וצריך לשפר. אנחנו משתדלים לעקוב אחרי הדברים האלה כל הזמן.

איך אנחנו בודקים? אני בודק בעלויות שלנו לקחת את אותו משטח אלינו לשער בלוד או

באשדוד ואני משווה כמה עולה להביא את אותו משטח עד היעד הסופי שלו. פה מדובר

בדולים כבדים. עלויות של התובלה בתוך ההוצאות יכולות להגיע במוצרים מסויימים עד

עשרים אחוז, חמישה עשר או ששה אחוזים. אצלנו זה מגיע לשלושים אחוז, ומה שמגיע

פוב לארץ זה עלויות ההובלה, אלה הוצאות שישנן בדרך. אני תמיד משווה אותן מול

מסגרות אחרות בארץ ומול עלויות אחרות. אנחנו בודקים כל הזמן נתון שלנו, אם

אנחנו יכולים להביא תוצרת לחלק גדול מהיעדים שלנו באירופה ברמה מקבילה של הוצאה

כמו של מגדל ספרדי המוביל ליעדים רחוקים כמו אנגליה, גרמניה וסקנדינביה, לא

צרפת, אנחנו יכולים להביא תוצרת שמשטח עולה 140-130 דולר כמו שעולה לספרדי, בעוד

שהוא מוביל במשאית. זה דבר שאנחנו יכולים לעשות כי יש לנו מערכת שהעלויות שלה

לא גבוהות, אנחנו מנצלים אותה בתפוקה מקסימלית. האוניות שיוצאות הן בתפוסה של

מאה אחוז. זה אתה יכול לעשות רק אם יש לך מערכת מאד משומנת. אנחנו שולחים חלק

מהמוצרים בדרך הים כאשר באופן נורמלי שולחים אותם בדרך האוויר, ואנו עושים זאת

ביום האחרון של הקטיף. הוא יוצא ביום ראשון מהארץ וביום שני נמצא ביעד שלו.

אילו יצא בדרך האוויר גם היה מגיע ביום שני כשהיה עוזב עוד ביום ששי. כלומר,

אנחנו מנצלים את היתרונות שיש לנו. עמילות המכס אצלנו לא עולה. מה שעולה זה

להזיז, להרים, להכניס לקרור, לקרר בוואקום לשים באוניה וכולי. לנו יש שני

פקידים, הם עושים מאה וממשים אלף טון בשנה. אלה עוסקים בעמילות המכס, בניירת.

ר' איתן;

אם כל כך טוב אז למה כל כך גרוע?

חבר-הכנסת איתן, אני לפעמים נכנס לחרדה. אני חושב שהיצוא בכלל זו נשמתה של

האומה הזאת והיצוא החקלאי הוא אולי עיקרי בתוך זה, במערכת חברתית שמתפתחת אצלנו

ושחייבת לקבל את מלוא העזרה של המדינה. כשאתה אומר שכל כך רע, אז רע היום

לחקלאי. אני רוצה להבין אותך איפה רע? מבחינה זאת שלא מפתחים שווקים נכונים?

האם אין תוצרת שצריך לייצא או הבעיה בחברת האם?

ר' איתן;

יש פה בעיה ברמה לאומית. המדינה שלנו שיש לה יתרון יחסי על הספרדים, על

האיטלקים, על היוונים ועל צפון אפריקה, בטיב המוצרים ברמה ובפיתוח. ואם המדינה

הזאת עוקרת וזורקת לאשפה וכולי, הרי משהו רקוב פה. זה לאו דווקה הם, הם בסדר עם

כמה שיפורים. הבעיה היא שבין העץ לאוניה יש חומה גבוהה שלעבור אותה זה קריעת ים

סוף, חומר של מנגנון ובירוקרטיה ותהליכים שאין במדינות רבות. האיגוד המקצועי

בצרפת שיש בו פי שניים חברים מאשר אצלנו בהסתדרות מנהל אותו אדם אחד בעלית גג,

ואם תגיד שזה מוגזם אז אולי מנהלים אותו שני אנשים ובקומה השניה. זה רק להראות

איך מתייחסים לעמל של מישהו אחר. אם במדינה שלנו זורקים מאות ואלפי טונות פרי

לאשפה, ועוקרים עצים, אבוקדו ופרדסים, הרי משהו רקוב פה. אנחנו עוקרים לימונים

ובקפריסין נוטעים בכל המרץ. אצלם זה רווחי, אצלנו - לא. הלימון שלנו יכול להיות

פי אלף יותר טוב, אם כל היכולת לפיתוח והכלאה וכולי. משהו לא בסדר. אצלנו

עוקרים עצי פרי ומשתמשים בעצים להסקה. אצלנו גמרו לעקור את כל הפרדס, עקרו את

האבוקדו, עברו לכותנה ועכשיו הכותנה במשבר. יש לדון בכל הנושא בכללותו.

על מי נוציא את הזעם. במקרה הזה אנחנו צריכים לבוא לא מעט בטענות

ולדון עם משרד החקלאות. הביקורת התחילה באגרקסקו, ואני מבקש מהמבקר על דעת

הוועדה לתת את הדעת לגבי יעול המערכת בכלל, לכל מה שקרוי יצוא חקלאי. אם אתם

יכולים להצביע על פגמים במערכת הזאת, נצטרך לדיון כזה להזמין את שר החקלאות.

חמור מאד שישנן עקירות ונזרקים פירות למזבלה. לא כל דבר אפשר לייצא אבל צריך

למצוא פתרון. חמור מאד שעוקרים מטעים במדינה שנשמתה זה היצוא כי ההכנסה שלה היא

שתוציא אותנו מאותו בוץ כלכלי. אז נתייחס לכל הנושא הזה של יצוא וענפים אחרים.

אני מציע בדוח הזה לקדם את הפרק הזה של היצוא, וצריך לבקש מיושב-ראש הוועדה

להקדים את הדיון בפרק הזה שקשור במשרד החקלאות כדי שנוכל להתייחס לנושאים שהועלו

בכל חומרתם.

באשר לדוח על כרמל קור. קיבלתי את הדברים שלכם שניתן להשיג אישורים בלי

שהעבודה תיפגע. בסך הכל אין לפגוע בשבת שהוא יום מנוחה לכל עם ישראל. אם

חייבים לעשות עבודה שהיא כורח המציאות ולקבל אישור על כך צריך לפעול בדרך הזאת

מבלי לפגוע בשבת. לא קראתי בדוח שאין יעילות וכמובן שצריך לעשות מאמץ לשם

יעילות מירבית. אני מקבל את חוות דעת המבקר ואת הסכמתכם שלא צריך להתייחס

בזלזול לדירקטוריון, כי באותו רגע שישנה חברה שהיא גוף משפטי עם יושב ראש מועצת

מנהלים, והוא משמש מנכ"ל וטוב שהוא מנכ"ל באגרקסקו לשם היעילות, אבל התקציב יכול

להיות מאושר באגרקסקו ויחד עם זה להיות מובא לדירקטוריון של כרמל קור לאישור כדת

וכדין. אולי לא ישתנו מספרים ואולי כן, כי הדירקטורים הם עצמאיים ודירקטור של

כרמל קור רשאי בהחלט לערער.

הערות אחרות אין. נקווה שברוח על חברת-האם אגרקסקו נשמע כיצד שם

מנסים לחדור בצורה טובה ונכונה לשווקים באירופה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

* * *

הישיבה ננעלה בשעה 13.30



כרמל קור בע"מ

תקציר לדיון בוועדת ביקורת המדינה ביום 19.11.1985

1 1. בינואר 1969 החליטה ועדת השרים לענייני כלכלה על הקמת חברת כרמל קור,

כחברת בת של אגרקסקו, במשותף עם חברה פרטית. עיקר המטרות שלשמן נוסדה החברה,

על פי תזכיר ההתאגדות שלה הן: להקים בית קירור בעורף נמל אשדוד, לרבות מתקני

הקפאה ומיון לתוצרת חקלאית; לתת שרותי קירור, הקפאה מיון ואריזה לתוצרת חקלאית

טריה.

2 2. בדצמבר 1975 חתמה אגרקסקו על הסכם עם בעלי המניות הפרטיים בדבר אופציה

לרכישת מניותיהם בחברה, שתמומש תור חמש שנים. אגרקסקו שילמה לבעלי המניות

הפרטיים במהלך השנים 1975-יולי 1980 סך של 220,000 שקל ובכך קיבלה אגרקסקו

בעלות מלאה על החברה. בעת חתימת ההסכם על האופציה לרכישת המניות על ידי אגרקסקו

מידי בעלי המניות הפרטיים היה הון המניות הנפרע של החברה כלהלן:

מניות רגילות אי בנות 0.1 שקל בסך 42,499.9 שקל

מניות רגילות אי בנות 0.1 שקל בסך 42,499.9 שקל

מנית יסוד אי בת 0.1 שקל 0.1

מנית יסוד בי בת 0.1 שקל 0.1

-.85,000 שקל

3 בעלי המניות הפרטיים החזיקו במניות הרגילות ב' ובמנית היסוד ב'.

4 - החברה לא המציאה למשרד מבקר המדינה מסמכים שמהם ניתן לעמוד על דרך החישוב

של ערך המניות שנרכשו מהשותפים על פי ההסכם בדבר רכישת האופציה מ-1975. במצב

זה לא ניתן היה לקבוע, אם ערכן של המניות, בתאריך רכישתן, היה בהתאם לשוויין.

5 מוסדות החברה הם האסיפה הכללית והדירקטוריון שהאציל חלק מסמכויותיו לוועדת

הכספים.

6 האסיפה הכללית של החברה לא התכנסה בשנים 1981 ו-1983, כנדרש בתקנון.

האסיפה הכללית שהתקיימה ב-1982 אישרה את הדו"ח הכספי לשנת הכספים שהתסיימה

בספטמבר 1980.

7 4. החברה אינה מנהלת פנקס רירקטורים או מנהלים, בניגוד לפקודת החברות, ומימלא

אינה מדווחת לדשם החברות כנדרש. כתוצאה מכך, לא ניתן היה לקבוע אם מספר

הרירקטורינו שכיהנו בכל עת, תאם את דרישות התקנון ואם מינויים נעשה כנדרש.



8 5. החל משנת הכספים 1982/83, תקציבי החברה אינם מובאים לדיון בדירקטוריון

שלה ואינם מאושרים על ידיו. החכרה הסבירה למשרד מבקר המדינה, בספטמכר 19£4,

כי את תקציביה מאשר הדירקטוריון של חברת האם - אגרקטקו - במסגרת אישור תקציב

אגרקסקו, לדעת הביקורת, כל עוד כרמל קור היא חברה נפרדת ועצמאית, יש להביא

את תקציביה לאשור הדירקטוריון שלה.

9 6. מנכ"ל אגרקסקו מכהן גם כיושב ראש הדירקטוריון של החברה ומנהל אגף התובלה

ו

של אגרקסקו מכהן גם כמנכ"ל החברה. מערכות החשבונות והכספים של החברה משולבות

בחלקן ומנוהלות יחד עם מערכות הכספים והחשבונות של אגרקסקו. תפקידים אחדים

של החברה, כגון חשבות, רבישות ועניינים מרכזיים בניהול כח אדם, אף הם מבוצעים

באגרקסקו.

10 הוצאות התפעול של החברה אינן משקפות את מלוא העלות של השירותים הניתנים על ידה

ליצוא חקלאי, כיוון שאגרקסקו לא העריכה את עלות השירותים שהיא נותנת על ידי

עובדיה לחברה ולא חייבה אותה בתמורה.

11 7. על פי היתר כללי לעכודות בשעות נוספות בעבודות נמל, מותר להעביד עובדים

בנמל, כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל; שתי שעות נוספות ליום ושתים עשרה שעות

נוספות לשבוע.

12 במסוף החברה בנמל אשדוד מועסקים בעונת היצוא עובדים בשעות נוספות בניגוד

להיתר הנ"ל. לעיתים מועסקים עובדים, בעיקר עובדי משמרות ב'-ג', במשך 16 שעות

רצופות, שמהן 8 שעות נחשבות כשעות נוספות. בעונת 1983 הועסקו במסוף עובדים

בשבתות ללא קבלת היתר כאמור; חלק מהעובדים הועסקו שעות רבות עד כדל 15 שעות

רצופות, העסקת עובדים בשעות עבודה רבות ורצופות לא זו בלבד שהיא עבירה על

החוק, אלא אף מעוררת ספק בדבר אפשרותם לבצע עבודה יעילה ועלולה לסכן את

בריאותם.

13 8. החברה מעסיקה, מאז הקמתה, ללא מכרז, קבוצה קבלנית בת ארבעה חברים לביצוע

עבורות שינוע במסוף, שעיקרן עבודות מלגזנות. בסוף 1979 נתנה החברה לארבעת

חברי הקבוצה כתבי מינוי להעסקתם כשכירים, אולם העסקתם כשכירים לא יצאה אל

הפועל. אף כי חברי הקבוצה המשיכו בעבודתם כקבלנים, שילמה להם החברה פצוי

פטורין בסך 520,000 שקל במחירי ספטמבר 1982 (כ-18,000 $). בחברה לא היה

תיעוד, שהדירקטוריון אישר את השינוי במעמד העובדים האמורים ואת תשלום הפיצויים.



14 מנובמבר 1982 ועד לסיום הביקורת - יוני 1984 - שילמה החברה לקבוצה הקבלנית

תשלום בגין ימי עבורה במלגזנות בנוסף לתשלום בגין עבורות השינוע, לפי טונה

תוצרת. לא נמצאו מסמכים על דרך קביעת השבר ליום העבודה. החל מנובמבר 1983

ועד ספטמבר 1984 שילמה החברה לקבוצה גם בונוס חורשי מבלי לנמק את סיבת

התשלום. התשלומים האמורים אינם עולים בקנה אחר עם ההסכם שנחתם עם חברי

הקבוצה.

15 9. בתקופת הקיץ, כשאין יצוא של תוצרת חקלאית, פעילות החברה מתבטאת באיחסון

תוצרת, בגין תפוחי ארמה, הררים ופקעות, לשיווק בארץ. ההכנסות מפעילות זו

מהוות כ-20% מכלל הכנסות החברה. התעריפים לתקופת הקיץ נקבעים על ירי מנהל

המסוף לאחר משא ומתן עם המשתמשים.

16 על פי כתב המינוי של המנהל המסוף, אין הוא מוסמך לקבוע תעריפים בגין שרותי

אחסנה, אלא באישור מנכ"ל החברה. על אף זאת התברר, שהתעריפים נקבעו על ירי

מנהל המסוף בלבד. בעקבות הערות הביקורת תוקן העניין,

17 יבואן עצים אשר אחסן את סחורתו במסוף פשט את הרגל ונותר חייג בנובמבר 1979

לחברה כ-22,000 שקל (כ-7,000 $).

18 בירי החברה לא היו בטחונות לקבלת התשלום במלואו, בזמן שהיא איפשרה ליבואן

להוציא את העצים משטח המסוף, לפני פרעון החוב. החברה הגישה לנאמן דרישה

לתשלום החוב. בעת שתביעת החוב הייתה תלויה ועומדת החליטה החברה למחוק את

החוב מספריה. החברה הסכימה, לאחר מכן,לקבל מהיבואן כ-1300 ??? וביטלה את דרישת החוב.

ביטול מחיקת החוב מספרי החברה וביטול דרישת החוב שהוגשה לנאמן, לא הובאו לידיעת

ולאישור הדירקטוריון ואף לא לוועדת הכספים שלו, דבר הנוגד סדרי מינהל תקין.

* *

19 החל משנת הכספים 1981/82 מנהלים ספרי החשבונות של החברה בחלקם עם ספרי החשבונות

של אגרקסקו. דרך ניהול זו לא איפשרה לחברה להוציא דו"חות כספיים לשנות הכספים

1981/82 ואילר מאחר שאגרקסקו טרם סיכמה את חשבונותיה היא לשנים אלו. יתר על כן,

הדו"ח הכספי של החברה גם לא ישקף אל נכון את התוצאות הכספיות של פעולותיה,

הואיל ואגרקסקו אינה מחייבת אותה בגין שרותי מינהל שהיא מספקת לה.



20 החלטות על ניהול הכספים של החברה וקביעת התקציב ואישורו מתקבלות על ידי

הדירקטוריון של אגרקסקו. תעריפי השרותים אף אותם מאשרת אגרקסקו; הנהלת

החשבונות של החברה מנוהלת במערר החשבונות של אגרקסקו, לרבות ניהול חשבונות

הבנקים. יוצא איפוא, שלמעשה פועלת החברה כיחידה של אגרקסקו וענייניה

מנוהלים בדרך שכלל, על ידי עובדי החברה האחרונה - מצב המעמיד בספק את

ההצדקה לקיומה הנפרד כחברה.