ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 22/10/1985

דו"ח מבקר המדינה על חברת החשמל; נספח תקציר הדו"ח על הביקורת בחברת החשמל לישראל בע"מ - 1985

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 78

מישיבת הוועדה לענייני בקורת המדינה

שהתקיימה ביום שלישי, זי בחשוון התשמ"ו - 22.10.85 - בשעה 12.00

נכחו;

חברי הוועדה; ד' ליבאי - יו"ר

ר' איתן

אי תראל

עי לנדאו

יי צבן

חי רמון

בי שליטא

מוזמנים; שר האנרגיה והשתית מי שחל

מבקר המדינה יי טוניק

יי ר1ופי - מנכ"ל הבי החשמל

עי פרושן - יו"ר הדירקטוריון

זי רפואה - מנהל רשות החברות הממשלתיות

י' כחן - רשות החברות הממשלתיות

זי אורן - רשות החברות הממשלתיות

שי ארנון - משרד הכלכלה והתכנון, אגף הפיקוח הכללי

ז' הירש - משרד מבקר המדינה

אי גילת - " " "

פי יעקובסון- " " "

אי לוי - " " "

אי שדוב - " " "

שי קינן

אי כחן - חב' החשמל, מזכירות ארצית

ר' תבורי - " " " "

ר' חביב - ס/מנכ"ל אנרגיה

יי לירז - יועץ שר האנרגיה

די אוזן - ממונה כלכלי לחשמל

אי איתן - אגף התקציבים, האוצר

י' דביר - גזבר חב' החשמל

י' רזון - מנהל אגף כוח-אדם, חב' החשמל

מי זיסמן - מנהל אגף הצרכנות הארצית

שי דוידזון - מזכירת הדירקטוריון

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; דו"ח מבקר המדינה על חברת החשמל (מחודש אוגוסט 1985).



דו"ח מבקר המדינה על חברת החשמל

היו"ר די ליבאי;

אני פותח את הישיבה ומתנצל מאד על האיחור. אני מקדם בברכה את כבוד שר

האנרגיה והתשתית, משה שחל, את מבקר המדינה ואת יתר האורחים הנכבדים.

אני פותוז את הדיון בדו"ח של מבקר המדינה על הבקורת בחברת החשמל לישראל

בע"מ, ובהתאם לדרכנו, נשמע תחילה את תמצית הדו"ח מפי הגורם האחראי על הנושא

במשרד מיקר המדינה.

אי הראל;

איו לנו תשובה של משרד הכלכלה?

היו"ר די ליבאי;

איו לנו.

מבקר המדינה יי טוניק;

חבר-הכנסת הראל, זה דו"ח של איגודים ולא של משרד ממשלתי, ולכו הדו"ח איננו

מחייב ששר הכלכלה יעביר לנו את הערותיו.

אי לוי;

(קוראת את תקציר הדו"ח על הבקורת בחברת החשמל לישראל בע"מ - 1985).

ראה בנספח לפרוטוקול



היו"ר די ליבאי;

תודה דבה. אני רוצה להעיר שיחסית לדו"חות אחרים שאנחנו מקבלים ממבקר

המדינה, דו"ח זה, ככל שהוא רציני וענייני, נדמה לי שיחסית הבקורת בו מועטה.

אולי יש חברי-כנסת שיתרשמו אחרת, אבל בסך-הכל, לאחר שקראתי בעיון רב את הדו"ח של

מבקר המדינה, אני חושב שהדו"ח רובו ככולו מפרט את העובדות, אבל הבקורת שבו היא

יחסית מועטה.

נתתי דעתי לבקורת בייחוד בשני נושאים: 1) הגדרות תפקידים ודירוגי שכר. יש

כאן הצגת העובדות, המשא-ומתן הנמרץ שהתנהל ומתנהל בנושא זה, אבל בסר-הכל המבקר

נשאר בדעתו שמן הראוי לעשות רפורמה רצויה במערכת הגדרות התפקידים ודירוגי השכר -

והדברים מובאים בדו"ח המלא. 2) נושא שהוא פרובלמטי ונמצא מאד בהתעניינות

ציבורית, הוא הנושא של הספקת חשמל חינם לעובדי החברה ולגימלאיה, והמבקר כותב את

אשר הוא כותב.

ודאי שהכל פתוח לדיון, אבל כיושב-ראש הוועדה הייתי מכוון את הדיון ומבקש

הסברים, או תגובות, בייחוד לשני נושאים אלה, משום שכאן המבקר הוא שמעיר הערות.

נתתי דעתי גם להערות אחרות של הבקורת, אבל נראה לי שהן במשקלן פחותות. כמו,

למשל, שהחברה תשקול כדאיותו של תהליך לחימום מים בשעות מוגבלות, או שאין חשבון

החשמל על כל מרכיביו מובן לצרכן הרגיל. כפי שהמבקר כותב, "לדעת הבקורת רצוי

שהחברה תצרף לאוזד החשבונות הקרובים דף הסבר על חשבון החשמל". אלה הן, כמובן,

הערות ענייניות, ואנחנו דואגים לאזרחים ולצרכנים, ונשמח לקבל תשובות גם על הערות

אלה.

אם חברי הכנסת מבקשים לעורר שאלות או למקד את הדיון לנושאים מסויימים, אתן

קודם להם להתבטא ולאחר-מכן נשמע את השר, או את נציגי חברת החשמל.

אי הראל;

אולי אפשר לשמוע קודם את תגובת שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד.

בי שליטא;

המבקר כוו1ב בדו"ח שהעובדים צברו שעות נוספות. האם המבקר מציין רק עובדה,

או שיש לו גם הצעות? מה נעשה בקשר לזה, האם השעות האלה הומרו בכסף ואם לאו?

היו"ר די ליבאי;

מיד נשמע על כך התייחסות מהחברה ומהשר.

בי שליטא;

בתקציר נאמר שעד אפריל נערכו בחברה דו"חות חודשיים של העובדים שעברו את

הקכסה המירבית של שעות נוספות, ומאז אפריל החברה הודיעה לבקורת כי היא מכינה

דיווח במתכונת אחרת. אני מבקש לקבל הסבר מה זה "דיווח במתכונת אחרת".
ר' איתן
מהו קצה העליה של צריכת חשמל חינם? בדו"ח יש נתונים על השנים 1983/84. מה

יהיה בשנים 1985/86?
היו"ר די ליבאי
צריכת החשמל הממוצעת לזכאי עלתה ל-15.7%, בעוד שהצריכה הציבורית עלתה במשך

5 שנים ב .0.7%-זה המשפט המנקר עיניים בסעיף הזה.



ר' איתן;

האם זה שיעור העליה?

בי שליטא;

האם גם העובדים הזמניים מקבלים חשמל חינם?

יי חופי;

לא.

היו"ר די ליבאי;

נמצא אתנו גם מר זאב רפואה, המנהל הוזז-ש של רשות הרזברות הממשלתיות. אני

מקדם אותך בברכה ומאחל לך הצלחה רבה, ומודה לך ולעוזריך על כל שיתוף הפעולה שלנו

אתכם בכל נושא הדיון בבקורת המבקר על ההברות הממשלתיות.

יי צבן;

אני רוצה לשאול אם המבקר בדק גם את הנושא של הנוסחה המוסכמת על קביעת

תעריפי החשמל, אי שהוא רק מדווח לנו על כך. אם הוא בדק, האם ה 22%-של שינוי

השיעור במדד המחירים לצרכן מייצג את עלות העבודה בתעריף, ואז נשאלת השאלה מה

קורה כאשר אין התאמה בין השכר לבין מדד המחירים לצרכן.

דבר שני, האם המבקר שם אל לבו שכאשר יש העלאה למפרע של מחירי החשמל, הדבר

איננו משתקף במדד המחירים לצרכן. זה קרה לא פעם ולא פעמיים שהאוצר בחר את

העיתוי של עידכון מחירי החשמל והעלאתם למפרע במועד כזה שהמדד של החודש הקודם כבר

היה סגור וההעלאה שחלה על החודש הקודם לא נכללה. למשל, עובדים שהיו צריכים לקבל

תוספת יוקר בהתחשב בהעלאה הזאת, לא זכו בה, והשאלה של עיתוי ההעלאה למפרע לא

הוזכרה כאן.

3. יש לי שאלה, שהייתי רוצה שהשר והמנכ"ל יתייחסו אליה: מהי המדיניות שלכם

בקשר לעידוד לחסכון בחשמל באמצעות תעריפים מוזלים?

4. האם השר הושב שהחוק שהוא מתכוון להביא היום בשם הממשלה בנושא מאסר שנה,

יעזור לפתרון הבעיות שצריך לפתור אותן ושעולות מתוך הדו"ח.

אי הראל;

אני רוצה לשאול שאלה שאינה קשורה בדו"ח, אבל יש לה השפעה עקיפה אולי. האם

השר יכול לפרט לנו איך מתקדמת בניית תחנת הכוח החדשה, והאם אנחנו צפויים לחוסר

בחשמל בשנים הקרובות.

היו"ר די ליבאי;

תודה רבה. רשות הדיבור לשר האנרגיה והתשתית.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

ברשות היושב-ראש, אני רוצה בראש ובראשונה להודות למבקר המדינה על הדו"ח הזה

ועל דו"חות אחרים. ממה שהספקתי בשנה שבה אני מכהן בתפקידי כשר, יחס המשרד

לדו"חות המבקר הוא יחס של כבוד והערכה. אני חושב שהמבקר עושה מלאכה מן החשובות

ביותר לדרג המבצע להעיר הערות, להאיר נושאים ולחייב גם אותנו לעמוד על כמה מן

הבעיות, שאולי מתוך שגרה, ואולי גם מתוך נוחיות לא תמיד הזמן הפנוי, או הרצון

קיים כדי להתמודד אתם. ואכן, חבדי יושב-ראש הוועדה אמר דבר נכון. אני חושב

שבדין הדו"ח הוא אובייקטיבי ונכון יחסית לדו"חות אחרים. יש בו הצבעה על עובדות,



אבל חברה כחברת החשמל שזוכה לדו"ח כזה, לדעתי ראויה להערכה על היותה - ואני אומר

זאת ללא כל הסתייגות - אחת החברות הטובות במשק הישראלי, אשר באופן טבעי, בנתונים

הקיימים, בהיותה מונופול וחברה ציבורית, על כל המשתמע מכך, הוכיח יכולת רצון של

התייעלות, שירות, שהוא כאילו דבר טבעי ומובן מאליו, הקטנת תקלות עד כמעט לדבר

זניח לחלוטין, ואני אומר זאת הודות לצוות עובדים והנהלה מיומן ואחראי, המבצע את

פעולותיו במה שנוגע לעבודה בצורה הטובה ביותר. בהמשך דברי אומר היכן לדעתי יש

ויכוח והיכן יש מקום לשיפור.

באשר לדו"ח, אדוני המבקר, גם לאחר שקבלנו אותי נתקיימו דיונים הן במשרד

האנרגיה והן בינינו לבין חברת החשמל. על חלק מהשאלות שהועלו כאן תקבלו תשובה

מפורטת, והתברר שחלקן תוקן כבר מאז קבלת הדו"ח בביצוע, כגון הנושא של השעות

הנוטפות, השאלה של צבירת ימי חופשה. הבעייה המרכזית שאני רוצה להתייחס אליה

בכמה משפטים היא בעיית הדירוג החדש.

בספטמבר 1984 התחלתי בתפקידי, כאשר נושא הדירוג החדש הובא בפני. הנהלת

החברה, היושב-ראש מר פרושן ומר חופי, היו בדעה, ולדעתי בצדק, שלאחר מאמצים רבים

בהסכמת העובדים, הגיעו לשיטת דירוג שבאה לקבוע רה-דירוג על-פי תפקידים, אם כי

הנושא הזה היה מחייב, באופן חד-פעמית, תוטפת שמסכמת ב ,5%-כפי שנאמר בדו"ח.

דעתי היתה שהדבר רצוי וכדאי, במיוחד כקביעת שיטה השונה מהשיטה הקיימת, שגם

העובדים וגם ההנהלה חשבו שיש מקום לשנות אותה.

לצערי, משרד האוצר, מטעמים שלו שהיו קשורים במדיניות כלכלית באותה תקופה,

לא הסכים ללכת לאישור ההסכם, שעמד למעשה כמוכן לחתימה, ותשובת האוצר היתה לדחות

את המועד לתקופה כזאת שהעובדים לא היו מוכנים לה, כי אחרת הם היו נשארים בלי

השיטה הישנה וגם בלי שיטת רה-דירוג בהתאם לשיטה הוזדשה. אני מצטער על כר מאד.

לאחר דו"ח המבקר, הוריתי לחברת החשמל לפתוח מחדש במשא-ומתן עם העובדים

על-פי המלצה של המבקר, כדי להגיע לרפורמה בשיטת הדירוג. העניין נראה לי חשוב

לגופו וחשוב מבחינת השיטה שבה העובד יקבל בהתאם לתפקידו ובהתאם לפעילותו את

הגדרגה המתאימה, ולא ללכת לדירוג אוטומאטי הגורר מדי שנה בשנה קרוב לשני-שלישים

מעובדי החברה, בלי כל יחס לעבודתו ולפעילותו של העובד.

לשאלתו של חבר-הכנסת צבן על העלאת תעריפי החשמל והשתקפותם במדד. בכל

התקופה שבה אני זוכר שהעלינו מחירים, ההודעה היתה פומבית ובמועד שבו הועלה מחיר

הדלק. חתמתי על הבקשה להעלאה למחרת היום שבו הועלו מחירי הדלק, כי בדרך-כלל

אנחנו מעלים את המחיר בשעה 12 בלילה כדי למנוע שמוש לרעה בצבירת מלאי, ולמחרת

הייתי מגיש את הבקשה לוועדת הכספים. ועדת הכספים אינה מקבלת את תאריר הפניה,

אלא מתחשבת ביום שבו היא מקבלת את הפניה בפועל. על-כן, מאחר שזה הפסד שחייב

להתכסות או מסובסידיה או בדרך אחרת, היה לנו עניין להגיש את הבקשה להעלאת

התעריפים צמוד להעלאת מחירי הדלק.

אני חייב להגיד, עם כל החיבה וההערכה, שוועדת הכספים לא הקלה עלינו את

הדיונים כדי להעלות את התעריף סמור להגשת הבקשה. חבר-הכנסת צבן ודאי יודע שלא

תמיד הנושאים שהועלו בוועדת הכספים היו קשורים עם העניין הקונקרטי של או עידכון

מחיר בגלל שינוי שער הדולר, או העלאת מחירי הדלק.

י' צבן;

אתה רומז על וזשמל חינם?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

אני רומז על חשמל חינם. זה היה נושא קבוע, והיינו צריכים לנהל מאבקים לא

לגופו של עניין, אלא על הנושא שעלה. לכן, אינני מקבל שהיה כאילו תכנון לא לכלול

את זה במדד ולכן העברנו את הבקשות להעלאת תעריפים בשלב מאוחר יותר, ובלבד שנחמוק

ממדד של חודש זה או אחר.



אני רוצה להתייחס לשאלה הפופולרית של חשמל חינם לעובדי ההברה. קודם-כל אני

מצטט את הסיפה של דו"ח המבקר בעמוד 3.16: "לדעת הבקורת, לקוי ההסדר הקיים של

אספקת חשמל לעובדי החברה מבחינה משקית וציבורית ואין להמשיך בו". המבקר עשה

בחוכמה כשהוא לא אמר מה צריך לעשות, אלא השאיר את זה, כי אני רוצה לפרוש כאן את

הבעייה על כל היקפה.

מאז הוקמה חברת החשמל לישראל לפני כ-60 שנה, הונהג בחברה תעריף מיוחד

לעובדי החברה. תעריף זה, שבא מסיבות שונות, במשך הזמן הפך להיות לחלק מתנאי

העבודה של העובדים. אני אומר במפורש, מול הבקורת המועלית כמעט מהיום שאני מכהן

בתפקיד, אני מכיר בזכותם של העובדים לקבל חשמל - ובכוונה אינני רוצה להשתמש במלה

"חינם" - מהחברה, כחלק מזכות העבודה שהתגבשה במשך תקופה כה ארוכה. בשלבים

השונים ובצורה שבה הדבר הזה מועלה, אני חייב גם להוסיף שאין זה נכון להגיד

שעובדי חברת החשמל, מבין כל העובדים במשק, הם היחידים שמקבלים הטבה בעין חינם

ממקום עבודתם. הסדרים כאלה קיימים בקרב עובדי ההוראה, באוניברסיטאות, באל-על

ובמקומות עבודה אחרים.

בעוד שאני מכיר בזכות, ואני גם מגן עליה, יש לי מחלוקת לגבי קביעת תיקרה

לזכות הזאת. המחלוקת הזאת נובעת, לדעתי לא בצדק, מחשש של העובדים שקביעת התיקרה

עלולה להביא למצב שגס אם תהיה תיקרה מוסכמת בשלב ראשון, כאילו ייפגע עקרון

וייקבע עקרון שאם מורידים פעם, ניתן גם להוריד הלאה.

אני חושב שנושא זה, כחלק מהסדרי ומתנאי העבודה, חייב להגיע להסדר, תוך הבנה

והידברות עם העובדים ועם הארגון היציג - עם ההסתדרות. אני קיימתי שיחות עם

עובדי החברה ועם ההסתדרות. על-פי בקשתי, מנכ"ל החברה קיים לאחרונה פגישה עם

מנכ"ל ההסתדרות, ואלה הן ההצעות שאני מדבר עליהן.

היו"ר די ליבאי;

על מה מבוסס הנוהג הקיים, או בתוקף מה יש לעובדים זכות לקבל חשמל חינם?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

לעניין יש הסטוריה. כדי למשוך עובדים טובים לחברה, רוטנברג קבע בזמנו שהם

ישלמו עבור מרכיב מסויים מעלות החשמל. בשלב מסויים העלות הזאת היתה שווה ל-3

מיל, שהיו שווים אז לעלות הנפט, או הסולר באותה תקופה. מזה ניתן להניח שהמרכיב

הזה היה שווה לעלות של הדלק שבו ייצרו את החשמל. הסכום נשאר קבוע. כאשר חלה

אינפלציה הוא הפך להיות זניח, עד שבול הבטחון עלה יותר מאשר ההורדה עצמה. לכן

הנהלת החברה החליטה שזה עולה לה יותר לנכות את ה-3 מיל מאשר לוותר על הסכום הזה

לחלוטין, והיא החליטה למחוק אותם, ומאז למעשה החשמל הניתן לעובדי החברה הפך

לחשמל חינם.
מבקר המדינה יי טוניק
אחרת היינו נשארים גם היום עם 3 מיל.
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
אינני בטוח שיש לנו מטבע כזאת. היה צריך להטביע מיוחדת כדי להגיע למושג

הזה.

בהסטוריה הזאת היו נסיונות להגיע להסדרים, וכמעט הצליח להגיע אליהם.

משום-מה פעם הממשלה חזרה בה, ואני מצטער על כך-, פעם העובדים חזרו בהם, וגם על זה

אני מצטער.



עיני לא צרה בחשמל-חינם שמקבלים עובדי החברה. אגב, צריכתו של הרוב המכריע

אמנם גבוהה יותר מאשר הממוצע של משפחה רגילה במשק, שהיא, כפי שכתוב בדו"ח -

2,700 קוט"ש, אבל בפועל היא מגיעה היום ל-3,200 קוט"ש, כי רוב העובדים צורך

בהתאם לעובדה שיש לו גם יותר מכשירים, מפני שבתנאי העבודה שלו החשמל הוא מוצר

שאותו הוא מקבל חינם. הצריכה שלהם היא סבירה בעיני, באופי המיוחד של החברה.

ר' איתן;

הוא צורך פי 3 מאשר משפחה ממוצעת.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

תיקנתי ואמרתי בערך פי 2.6. הצריכה הממוצעת של משפחה בישראל היא היום בערך

כ-3,200 - 3,300 קוט"ש מעל מה שנאמר בתקופת הדו"ח.

ר' איתן;

והצריכה של העובדים לא עלתה?
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
נניח שהצריכה שלהם היא פי 3. אילו היתה נקבעת תיקרה בגבול הזה, אני מודיע

כאן בהכנעה רבה שהייתי מקבל את זה בברכה ומטכים לזה בסיכום שאני מוכן להגן עליו

גם ציבורית. על זה יש לי ויכוח עם העובדים, ואמרתי להם את זה. כי בזה למעשה

75%-80% מעובדי החברה אינם מגיעים בכלל לגבול הזה, ואני לא מניח שאם אני אקבע

תיקרה, הם בכוונה להכעיס יצרכו. רוב עובדי החברה נמצאים במצב לא של פי 3 אלא

פחות מאשר פי 2.5. יש מיעוט שפועל בצורה שאיננה יכולה אלא לקבל ביטוי של

הפקרות.

עובדי החברה מודעים לכך, והם טוענים שהם רוצים לעשות את הפעולה בתוכם

פנימה. אבל הנושא הפר להיות ציבורי ממדרגה ראשונה והוא איננו יכול להשאר ללא

פתרון. הפתרון שאני מציע הוא להגיע בהסכמה לקביעת תיקרה, ועל כך כתבתי בינואר

השנה מכתב למזכ"ל ההסתדרות, בו אני אומר על מה הביסוס שלי. אם העובדים

וההסתדרות טוענים טענה, שאני מקבל אותה, שזה חלק מתנאי העבודה, הרי לגבי שינוי

או קביעה של תנאי העבודה, חייבים לקבוע תיקרה. אין שום מקום עבודה שמקבל הטבה

בעין ללא הגבלה. זה לא קיים.

דעתו של מזכ"ל ההסתדרות היא שצריך לקבוע תיקרה, ואני חייב לומר זאת לזכותו.

לפי דעתו התיקרה צריכה לעמוד על 6,000 קוט"ש למשפחה. הוא אמר לי את זה וגם

למנכ"ל החברה במספר שיחות.

בשלב מסויים, לפחות בשיחות פרטיות, העובדים היו נכונים לדון בנושא הזה,

וכדי להרגיע אותם שלא יגידו שהתיקרה נקבעת על-ידי המשרד, על-ידי השר או על-ידי

הנהלת החברה, הצעתי להם שההגבלה תבוא מצידם ברצון, בתנאי שהתיקה תהיה כזאת

שאנחנו נהיה מוכנים לקבל אותה. אז אנחנו אומרים שבמסגרת מוסכמת ועל דעת העובדים

הגענו לסיכום הזה.

הצעה ברוח זו הוצעה על-ידי מנכ"ל החברה למזכ"ל ההסתדרות לפני שבועיים

ומזכ"ל ההסתדרות ביקש לעיין בה ולתת תשובה תוך פרק זמן קצר. הצעתי או להקים

ועדה, שבראשה יעמוד מי שהיה שר העבודה בממשלת ישראל, מר משה ברעם. אני שוחחתי

אתו והוא הביע הסכמתו. אין לי כל ספק בקשר להבנתו את הנושא וגם בקשר להבנתו את

מערכת יחסי העבודה. הצעתי שבוועדה יהיה נציג העובדים, או נציג ההסתדרות כפי

שההסתדרות תקבע, וכמועמד שלישי הצעתי את יועץ מועצת פועלי חיפה, עו"ד יוסי כץ,

שמבחינת דיני עבודה הוא היום אחד הפעילים מבין המשפטנים בנושא הזה, והוא ללא ספק

גם מקובל על העובדים.



אני מחכה לקבל את תשובתו של מזכ"ל ההסתדרות, שצריכה להינתן בימים אלה. אני

מקווה שהתשובה תהיה חיובית, והוועדה תסכם מה שתסכם תוך שבוע, שבועיים, וזודש או

חודש וחצי, ואני אקבל כל המלצה שהיא התן.

י י צבן;

מהו המנדט המוגדר שלה?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

לקבוע תיקרה. היא לא באה לפגוע בזכות. חבר-הכנסת צבן, אני מוכן להגן על

זה במפורש. אינני חושב שבאיזה שהוא מקום יכולה להיות אבחנה בנושא הזה לגבי

הזכות שקיימת במשך 60 שנה, על-פיה התקבל עובד לעבוד בחברה, ואינני מקבל הצעות

להחתים עובדים חדשים שהם לא זכאים. אני לא אקבל את האבחנה של שני סוגי עובדים,

וגם לא את האבחנה של ביטול וזד-צדדי.

קיימת בעייה ואני חייב להביא אותה בפני הוועדה. אתמול התקיים דיון בוועדת

השרים לענייני חקיקה. בניגוד לדעתי ולדעת שר המשטרה הממשלה החליטה לא להתנגד

ליוזמות חקיקה שיש בכנסת, ומחר תועלה הצעתו של חבר-הכנסת פנחס גולדשטיין שבאה

לבטל לכל העובדים במשק, ולא רק לעובדי חברת החשמל, כל הטבה שהם מקבלים היום

במקום העבודה כהטבה בעין, ולתת להם פיצוי כספי במקום ההטבה הזאת, על בסיס של

ועדה שבה יהיו חברים שר האוצר, שר המשפטים ושר העבודה.
י' צבן
האם ההצעה הזאת חלה על חברי הכנסת?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

לדעתי כן. היא חלה על כל עובד ציבור ללא יוצא מן הכלל. אם הצעת החוק

תתקבל מחר, היא תיצור מצב חדש. את דעוני לא אשנה, שמה שחל על עובדי חברת החשמל

לא חל על עובדים אחרים..

אינני רוצה לעמוד במצב שישאלו אותי; מה יהיה אם מזכ"ל ההסתדרות ישיב בשלילה

להצעה, אבל אענה עליה; אני מקווה שהוא ייענה בחיוב, אבל אם התשובה תהיה שלילית,

אני ארכיב את הוועדה בכל מקרה. כי לגבי הנושא הזה הבעתי את עמדתי, ולשאלתו של

חבר-הכנסת איתן כמעט אמרתי למה אני מוכן. אני מוכן לצילום של המצב היום, לקבל

אותו ולתת לו גושפנקה, אבל לקבוע מכאן ואילך תיקרה. ולגבי אותם 5%, 3% או 7%

מעובדי החברה וגמלאיה, שצורכים הרבה יותר מעל זה, לדעתי בזה נגיע גם לתחושה רבה

יותר של הצורך לחסוך ולא להשאיר איזו שהיא הטבה בלתי מוגבלת על כל הבקורת

הציבורית המשתמעת.

לשאלתו של חבר-הכנסת יאיר צבן באשר לחוק.

מבקר המדינה י' טוניק;

האם קיים חוק כזה, שמעביד לא יהיה רשאי לתת טובת הנאה לעובד מפרי עבודתו,

כמו חשמל או חינוך, באיזו שהוא מקום בעולם?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

אדוני המבקר, המחוקק הישראלי הוא כל-יכול ולכן הוא לא עוסק בקטנות כמו מחקר

השוואתי של חקיקה בעולם. אבל אני מודה למבקר על השאלה, כי היא הזכירה לי דבר

נוסף. ניסינו גם לבדוק מה מקובל בהברות חשמל בעולם לגבי חשמל חינם. אני חייב

לומר שברוב המדינות, ובעיקר במדינות המערב, קיים נוהג כזה בקרב כל העובדים. יש

מדינות כמו גרמניה שמרחיקה לכת ושם אין מונה, כדי שאף אחד לא ידע כמה העובד

צורך. יש מדינות שיש בהן תיקרה, אבל אין מקום שבו עובדי חברת החשמל לא מקבלים



חשמל חינום.

רי איתן;

בכל הארצות האלה החברות הן ממשלתיות או חלק מהן פרטיות?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

רובן הן ממשלתיות, מלבד ארצות-הברית. חשבתי שתשאל אותי אם הן יעילות כמו

חברת החשמל שלנו, כי פה יש לי תשובה מצויינת; לדעתי הן פחות יעילות מאשר חברת

החשמל אצלנו. אני חושב שאנחנו נמנים על המדינות שמייצרות חשמל ביעילות הרבה

ביותר מול 10 מדינות השוק. בהשוואה ל-9 מהן לפוזות אנחנו מוכרים חשמל זול יותר

ובצורה יעילה יותר.

ר' איתן;

זה בסדר, אבל בארצות אלה כל השנה יורד גשם ושלג, ואצלנו, בגשם הראשון יש

הפסקת חשמל לשעות ארוכות.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

בארצות-הברית רוב החברות הן פרטיות. בצרפת ובגרמניה החברה היא ממשלתית,

וכפי שאמרתי, בגרמניה אפילו אין מונה בביתו של העובד, כדי לא לעורר ויכוח.

באשר לוזוק שהיום יעלה בכנסת - החוק הזה, יותר מכל דבר אחר, בא למנוע תגובות

הרבה יותר חריפות. החוק הזה הוא נוסחה דומה לחוק הבזק, ובא לקבוע שכל אדם, בין

אם הוא עובד החברה ובין אם הוא לא עובד החברה, לא ישבש אספקה במזיד ובמתכוון כדי

לפגוע באספקה הסדירה. מאחר שמדובר בזכיון הניתן על-ידי הממשלה, חובה על החברה

לספק חשמל. אני מדגיש שהחוק איננו נוגע לשום שאלה הנוגעת לאיגוד מקצועי או

לחופש המאבק באיגודים מקצועיים. יש הגנה בחוק ישוב סכסוכי עבודה, אבל אם למישהו

יש ספק, אני אדגיש את זה כדי שזה ייאמר בצורה חד-משמעית. כוונתי היא למנוע

פיתוי מאדם שאיננו מוסמך, שלא במסגרת ויכוח על יחסי עבודה, או שביתה, או איגוד

מקצועי, לשים ידו על השאלטר. אני רואה את זה כדבר המור, בגלל העובדה שבימים

שבהם היו שיבושים - ואינני רוצה להכנס להססוריה אם היתה או לא היתה הסכמה.

אמרתי לעובדים, ואני אומר את זה גם כאן, שאם מזכ"ל ההסתדרות יתן לי פתק קטן

שהשיבושים באותם 3 הימים היו על דעתו, אני מקפיא את החוק. לא יעלה על דעתי

שמישהו, שלא במסגרת סכסוך עבודה, ישים ידו על השאלטר. זה דבר יקר מדי, מסוכן

מדי וחמור מאד. עד השנים האחרונות לא עלה על הדעת גם להשתמש בו כאמצעי ראשון,

ולכן בא החוק הזה. בחוק הבזק מדובר על 3 שנים ובחוק הזה מדובר על שנה אחת.

י י צבן;

מה נאמר בחוק הבזק?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

בחוק הבזק יש סעיף דומה לזה, לפיו מי שמפריע להעברת בזק, דינו מאסר 3 שנים.

זה חוקק בידיעת ההסתדרות ובהסכמתה, ביוזמתה וביעוץ משפטי שלה.

באשר לקצא"א המנכ"ל יסביר. לגבי הבניה והקמת התחנה תהיה בעייה. אני חייב

להביע חרדה בנושא אחר, אם יהיה מסוף פחם במועד כדי שיספק את הפחם. משמעות הדבר

היא שאם הפחם לא יגיע במועד לאספקה, ההפסד יגיע לסביבות 150,000 דולר ליום,

במחירים של היום, אם אני לוקח בחשבון שמדובר על שתי יחידות של 1,100 מגווט, כי

אחרת נצטרך לייצר במזוט.



לצערי הרב, על אף האישורים, הדיונים, ועדת אלמוגי ובדיקת תה"ל, ולארור

שעשינו בדיקות חוזרות, נתקבלה החלטה בוועדת השרים לעניני כלכלה, שהיום יש עליה

ערעור בממשלה, והוא עדיין לא נדון. כדי למנוע מצב שבו נהיה תקועים - ולדעתי

אנחנו נמצאים באיחור-מה מבחינת לוח הזמנים - נהגתי כאילו הערעור איננו קיים.

בקשתי גם משר התחבורה להגיע להסדר, מתוך הנחה, שייתכן ותהיה מוטעית, ובימים

האחרונים אני שומע היטוטים אצל חלק מהשרים שתמכו, לחזור בהם מהתמיכה, והם רוצים

להציע את נמל אילת. המשמעות היא שנעמוד במשבר מבחינת אטפקת הפחם.

אי הראל;

הרכבת לא תשיג את אותה מטרה?

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

בשום פנים ואופן לא, גם לא ב-3 - 4 שנים לאחר המועד שבו התחנה תהיה מוכנה.

המוצא שהצענו אותו הוא מוצא נכון ואני מקווה שהעניין יטתדר.

באשר לקצב התקדמות העבודה, החברה תעמוד בלוח הזמנים. השאלה תהיה קשורה רק

בנמל הפחם.

היו"ר די ליבאי;

אדוני השר, אני מודה לך מאד על דבדי ההבהרה והתשובות. האם מנכ"ל החברה

ויו"ר הדירקטוריון רוצים להוטיף משהו?

י' חופי;

כן.

היו"ר די ליבאי;

אני מבקש את טליחתכם, נתבקשתי לעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט למטפר דקות.

אבקש את חבר-הכנטת הראל למלא את מקומי.

(חבר-הכנטת אי הראל ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה)

יי חופי;

אני רוצה להטביר כמה דברים שמופיעים בדו"ח, ולהשיב על חלק מהשאלות שנשאלו

פה. קודם-כל, אני רוצה לציין ולברך שאנחנו עובדים בשיתוף-פעולה עם מבקר המדינה

ואנשיו ופותחים בפניהם כל מה שהם מבקשים. איננו מטתירים דבר, ואנחנו גם

מתייחטים ברצינות להערות מבחינת מאמץ לשפר ולתקן. אגב, יש לנו בקורת פנימית

שמגיעה לאינטנטיביות הרבה יותר גדולה מאשר בקורת המבקר, וגם לפיה אנחנו פועלים

ומשפרים את המערכת שלנו.

בהשלמה לדברי השר לגבי תחנת הכוח רוטנברג - אנחנו עומדים בלוח הזמנים

שקבענו. עלינו על הקרקע בדצמבר 1983 ועד עכשיו אנחנו עומדים בלוח הזמנים של

ההקמה. במחצית 1989 אנחנו צריכים להפעיל את היחידה הראשונה ובמחצית 1990 את

היחידה השניה. אלה יחידות של 550 מגווט, גדולות יותר מאשר בחדרה. אם לא תהיה

התפתחות בלתי-צפויה בצריכת הוזשמל כלפי מעלה, לא יחטר כושר ייצור עד למועד של

הפעלת היחידות הללו.

חשבון החשמל. חשבון החשמל הגיע למצב שהוא בלתי-אפשרי מבחינתנו, וזאת באשמת

המצב הכלכלי במשק, לא באשמתנו. כפי שהוטבר כאן, בחשבון חשמל אחד היו 3 שינויי

תעריף. אנחנו מוציאים דפי הטבר לצרכנים, אבל גם עם דף ההטבר קשה להשתלט על זה.

החשבון מאד מורכב. יש שם חשבון מפרעה על-חשבון צריכה, יש החזרים, ועוד.



י' צבן;

כשהאינפלציה תיגמר זה יתבטל, נכון?

יי חופי;

נכון. ב-1 באפריל האינפלציה תגיע לאפס, כך שהחשבון יהיה פשוט.

יש לנו דפי הסבר שאותם אנחנו מחלקים. חשבון אחד שיש בו 3 שינויים בתעריף,

קשה באמת להבין אותו, ואנחנו לא מסוגלים להשתלט על זה. אנחנו בקושי משתלטים על

זה מבחינת הפעלת המהשב כדי להתגבר על הוצאת החשבונות. הוצאנו דפי הסבר, אבל

הקושי הוא בעצם העניין של האינפלציה והשינויים התכופים במחירי החשמל. אני לא

מציע בגלל זה לא לרדת בעלויות, שגם זה משנה את התעריף כפי שהיה בחודש הקודם,

וכפי שפורסם, אולי זה יהיה פעם נוספת.

עלויות הייצור של הוזשמל, בערכים ריאליים, ירדו ב-3 - 4 השנים האחרונות

ב-30% , מ-8 סנט לקוט"ש ל-6 סנט, ועכשיו פחות. לגבי הציבור כל הזמן היתה העלאה,

כי החשבון הוא בשקלים. כתוצאה מהכנסת הפרום בעיקר, וכל שנה נוספה עוד יחידה של

פחם, ככל שיכולנו להמיר את המזוט בפחם, יכולנו לרדת בעלויות. אבל זה נעשה גם

כתוצאה מצמצום עלויות ההון ועלויות התיפעול. כך שהציבור לא חש בירידה הזאת במשך

כל השנים הללו וכל ההסברים שלנו נפלו על אזניים אטומות, כי לגבי הציבור כל הזמן

היתה העלאה בשקלים.

אני רוצה להתייחס לעניין התעריפים לפי עומס וזמן הצריכה שמוזכר בדו"ח

(תעו"ז). אני חושב שהמהלך שהתחלנו בו הוא חשוב מאד. היום הוא חל על כ"1,000

צרכנים גדולים שצורכים כ-50% מצריכת החשמל. כלומר, כ 50%-מהצריכה היום היא כבר

בתעריף הזה, שגובה בצורה יותר מדוייקת ויותר צודקת את מחיר החשמל לפי העונות

ולפי שעות היממה. יש שעות שבחן החשמל יותר זול, ושעות שבהן החשמל יקר יותר. זה

גם עידוד לצרכנים הגדולים לשנות את הרגלי הצריכה ולהעמיס יותר בשעות השפל, כי אז

הם משלמים פחות, ולנו זה מאזן את הייצור ועל-ידי זה מקל מאד על המערכת. אנחנו

כבר חשים שיש לזה השפעה, שיש העברת אנרגית לצריכה בשעות השפל ועליה יותר מתונה

בשעות השיא. אנחנו נמשיך גם להבא לרדת בקבוצות צרכנים נוספות מלמעלה למטה בנושא

של תעו"ז.

נושא הדירוג. מקריאת הבקורת אני מבין שהבקורת היא ודאי לא על החברה.

אנחנו עשינו באמת מאמץ גדול לשינוי הדירוג. הדירוג האוטומאטי הוא אם כל חטאת,

כי הוא נעשה בלי קשר לכישורים, להכשרה ולהדרכה בתוך תהליך העבודה, ולאחר שנתיים

האיש מועלה בדרגה באופן אוטומאטי. חיום אנחנו נמצאים בתהליך הפוך ואני מקווה

מאד שנוכל להחיל אותו על הסכם השכר הבא ב-4.86.ו.

אני רוצה להעיר שתי הערות לגבי צבירת חופשה. הקבוצה עם שיאי היתרה של

חופשה אלה בדרך-כלל עובדי משמרות, שבגלל שהם עובדים משמרות לילה ובשבתות יש להם

ימי תמורה וחופשה וכתוצאה מכך הם לא לוקחים את החופשה הרגילה שלהם. אנחנו עושים

מאמץ גדול בקשר לכך, והנתונים שבידי מצביעים על כך. בספטמבר ירדנו ב 30%-בצבירת

החופשות וקבענו לעצמנו יעד להגיע תוך שנתיים לצבירה של שתי שנים.

מבקר המדינה י' טוניק;

איך אתם עושים את זה?

יי חופי;

גם על-ידי הוצאה לחופשה יזומה וגם על-ידי פדיון חופשה.

אין לי הרבה להוסיף על מה שאמר שר האנרגיה בעניין חשמל חינם לעובדים, וגם

אין בינינו חילוקי-דעות בנושא. אני חושב שאי-אפשר לפגוע בהטבה שניתנת לקבוצת

עובדים אחת, כל זמן שהטבות קיימות במשק במגזרים שונים, ואינני רוצה להביא



דוגמאות ממקומות אוזרלם. יש מקומות שבהם מחיר ההטבה, למשק הוא גבוה יותר מאשר

מחיר חשמל שניתן לעובדים בחברת החשמל חינם.

מבקר המדינה י' טוניק;

עובדי "מקורות" מקבלים מים חינם?

יי חופי;

כן, יש להם החזר כספי. מאחר ש"מקורות" לא מוכרת את המים דרך רשויות, יש

להם החזר כספי. אם רוצים להפסיק את מתן ההטבות במשק - ויש הרבה מאד עיוותים בכל

מיני מגזרים - אולי צריך לעשות פעם אחת סדר, ולפי דעתי יש להתחיל בכך מלמעלה

למטה. אם לא תינתן בנושא הזה דוגמה אישית של הממשלה ושל חברי-כנסת, קשה מאד

יהיה לתבוע מהעובדים, שהגיעו להישג הזה במסגרת יחסי עבודה ובמשך שנים, לוותר

בצורה חד-צדדית על הסכם כזה.

מה שלא תקין, גם לפי דעתי, הוא שהעסק לא מוגבל וזה תלוי במצפונו או בחוסר

מצפונו של הפרט כמה הוא מושך מקופת הציבור, ואין ספק שזו משיכה מקופת הציבור.

עצם העובדה שאין הגבלה בנושא הזה, לפי דעתי זה איננו תקין. חשמל חינם הוא חלק

מהסדרי העבודה. באופן מעשי - אלא אם כן תהיה חקיקה של הכנסת - אי-אפשר לחתוך את

זה בצורה חד-צדדית, כי זו הפרה של הסכמי עבודה קיימים.

בי שליטא;

אבל מעולם זה לא היה חינם, תמיד היתה הגבלה. רק מפני שהסכום היה כזה שלא

היה כדאי להתעסק אתו, הפסיקו את זה.

יי חופי;

אפשר להגביל את זה בכל מיני צורות. אפשר להגביל את זה בתיקרה, בסכום לכל

קילווט וכוי. אינני מדבר על השיטה. אני רק אומר שעצם ההטבה קיימת במקומות

אחרים ואי-אפשר להפסיק אותה בצורה חד-צדדית. הכנסת יכולה לחוקק חוקים.

בי שליטא;

לזה אני מסכים.

יי חופי;

הנושא הזה צריך לבוא על תיקונו. נציגי העובדים שיושבים כאן שמעו ממני יותר

מפעם אחת דברים על עצם אי ההגבלה שקיימת, שזה דבר שלא מתקבל על הדעת, אבל עד רגע

זה לא הגענו להסדר, לא בגלל העובדה שלא טיפלנו בזה, אלא בגלל העובדה שלא הגענו

לסיכום של העניין.

יי צבן;

אני רוצה להצטרף לברכה, כי לפנינו דו"ח שאין בו שפע של בקורת אלא יש בו

דברים שמהם אפשר לגזור הערכה חיובית. אני רוצה לברך גם את החברה על הדו"ח הזה,

אבלזה לא ימנע בעדי להעיר כמה הערות בקורתיות. אני מודה גם על דברי ההשלמה של

השר ושל המנכ"ל.

כרקע לדברים אני רוצח לומר שאם המבקר לא טעה בבקורתו והסיכום חוא כפי שמונח

לפנינו, הרי שמדובר בחברה טובה ויעילה, וחזקה עלינו שחברה יעילה יכולה להיות

כזאת רק בשני תנאים; שיש לה הנהלה יעילה וציבור עובדים טוב. בלעדי שני התנאים

האלה החברה לא יכולה, ובוודאי לא לאורך זמן, לתפקד כמו שצריך. לכן אני מציע שלא

ננסה להחזיק את המקל בשני הקצוות. הברכה על הדו"ח מחייבת הכרה בעובדה שמדובר

בציבור עובדים מיומן, וכנראה שמתפקד בדרך-כלל כפי שצריך לתפקד. במושגים של

החברה הישראלית הוא מקבל תמורה לעבודתו, יחסית יותר מאשר מגזרים אחרים. מי



שמכיר את המצב בעולם יודע שהסקטור של עובדי חשמל הוא כזה בכל הארצות המפותחות

בעולם.

אני רוצה להדגיש את הערת המבקר לגבי המאזנים המתוקנים, שלא פעם שמשו נושא

לפולמוס, גם בעתונות, לגבי תקפותם של המאזנים, באיזו מידה הם כוללים את הפחת

ובאיזה שיעורים, ואני מבין שהעניין נשאר להשלמת החקיקה בכנסת. אני מציע שהוועדה

תיקח לידיה יוזמה כדי לדרבן את החקיקה בכנסת בנדון.

אני חושב שהוועדה צריכה להעיר הערה בנושא העלאת המחיר למפרע בכלל,

ואי-שיקוף העניין במדד במיוחד - בלי להתייחס לכוונות הטהורות של משרד האנרגיה

והנהלת חברת החשמל שתוארו לפנינו כאן בצורה כל-כך משכנעת. זכורים לי גם מקרים

שהבקשה הראשונה שהובאה לוועדת הכספים כבר כללה בקשה להעלאה למפרע. הדבר הזה

איננו תקין בכלל, אבל גם מנקודת ראות שהמבקר הצביע עליה, שהצרכן, בתור אדם שצורך

סחורה, צריך לדעת מהו מחיר הסחורה שהוא צורך. זה הדין המחייב את כולנו

ואי-הכללת הדברים במדד הוא דבר שאיננו מתקבל על הדעת.

מבקר המדינה יי טוניק;

בכמה לדעתך זה היה משפיע על המדד?

יי צבן;

באופן מצטבר זה משפיע.
מבקר המדינה יי טוניק
אינך מדבר על הצרכנים הגדולים, אלא על הצרכן הרגיל.

יי צבן;

אבל זה משפיע. אינני זוכר מהו מרכיב צריכת החשמל במדד, אבל הוא לא כל-כך

קטן.

די אוזן;

אם אני מעלה את מחיר החשמל ב ,100%-אני מעלה את המדד ב.4.5%-

יי צבן;

אם היו העלאות בשיעורים של 20% ו-30% כפי שהיו בשעתו, המדד עלה ב ,1.2%-וזח

לא דבר מבוטל. יש כאן גם צד עקרוני.

באשר להחזרי כספים לצרכן, דרך הדואר, שלפעמים נמשכת זמן רב גם כאשר לאיש יש

הוראת קבע בבנק. אני מציע שהוועדה תבקש מחברת החשמל לפעול בעניין הזה כך שאדם

יקבל את ההחזר בערך הריאלי של מה שצריך לתת לו, ללא כל קיפוח, בייחוד בתקופה שבה

אנשים משלמים מפרעות.

חשמל חינם. הייתי רוצה לחיות בחברה שאין בה שום זכויות-יתר, אבל לא מדובר

רק בזכויות-יתר של עובדים. השתתפתי כעת בישיבה, בה אושרה תקנה של זכות-יתר -

10% הקלה במס הכנסה בתור עידוד לישובי הצפון, שהוא לכאורה כיסוי חשוב. זו

זכות-יתר, שככל שאתה מרוויח יותר, זכותך יותר גדולה. מושבים כמו אביבים

ומרגליות ייהנו מעט מאד מההקלה הזאת, כי היום הם בדפיציט. מי שמרוויח קצת -

ייהנה קצת, ומי שמרוויח הרבה - ייהנה הרבה.

יש זכויות-יתר של ההון, והן יותר משמעותיות מכל זכויות היתר של כל העובדים

יחד. אנחנו חיים בחברה שבנויה על זכויות-יתר. אף-על-פי-כן, משיקולים אחרים

לגמרי מאלה שמקובל להעלות, אני תושב שיש כאן תופעה חריגה. מכיוון שיש לנו מערכת

כוחנית שרק הכוח מדבר בה, אינני יכול לשלול גם מקבוצת עובדים, מכיוון שהיא קבוצת



עובדים, את הזכות לשחק במערכת הכוחנית הזאת, מפני שאני רואה מה קורה לאנשים שאין

להם כוח.

לכן, אני מקבל בברכה את הטיפול שנעשה עד עכשיו, עם רצון להסדיר את הבעייה

הזאת בגבולות של הבטחת זכויות העובדים ותוך הסכם אתם. אני רק רוצה להוסיף שכל

מי שיבוא לדיון הזה יצטרך לבוא עם ידיים נקיות, החל מהשרים וחברי הכנסת

והפרופסורים שנותנים עצות.

לגבי החוק החדש, אדוני השר, אני רוצה לדעת אם יש לך את הסכמתו של מזכ"ל

ההסתדרות, או לא.

שר האנרגיה והתשתית מי שחל;

בשעה 2 היום אני אפגש אתו.
יי צבן
הערה אחרונה לגבי הרפורמה בדירוג. בדו"ח שלפנינו יש דוגמה אפשרית של פצצת

זמן ביחסי העבודה, שאחר-כך נתווכח אם צריך את החוק שלך, או לא, ואם צריך או לא

צריך בוררות חובה. כאשך תבדקו סכסוכי עבודה רציניים אחרים, תגיעו הרבה פעמים,

לא בכל המקרים, לשורש העניין בצורה דומה; שמתפתחת בעייה, מתקיימים דיונים,

מתחייבים כלפי העובדים בהתחייבות מסויימת ומגיעים להסכמה, ובסופו של דבר זה לא

מתבצע מסיבות שונות, והנזק שייגרם כתוצאה מכך למשק יהיה הרבה יותר גדול מאשר כל

ויתור שיעשו הממשלה או משרד האוצר במועד.

עי לנדאו;

יתקן אותי כבוד השר שחל, אבל אם זכרוני אינו מטעני, אחת ההצעות הראשונות

שהצעת זמן קצר לאחר שנתמנית לתפקיד, היתה בנושא חשמל חינם לעובדים, שתרצה לטפל

בו במרץ וביעילות כדי להביא את הבעייה הזאת לפרופורציה מתאימה. רק במהלך הזמן,

כנראה לאחר שכנוע של חברת החשמל, כבוד השר אומר שהוא מכיר בזכותם של העובדים,

והוא יגן עליהם כדי ליהנות מן ההטבה הזאת.

אני רוצה להעיר שהדבר הזה הוא רעה חולה, ובוודאי בהיקף שמדובר עליו. פי 3

ממה שמקובל ממוצע במשק זה הרבה מעבר לסביר. אחת מן השתים; או שנשאיר את המצב

כפי שהוא ונדע בדיוק מה אנחנו נותנים לעובדים, או שנטפל בבעייה כמו שצריך. לטפל

בה כמו שצריך באופן סביר יש שני אופנים. אופן אחד הוא דרכו של פנחס גולדשטיין -

"ליישר" את כולם במשק, מלמעלה למטה, ולדעתי זה הפתרון הטוב ביותר. אם זה לא

יעבוד, לפחות נחזור לאותו היגיון של רוטנברג, כפי שזה קיים בחלק ניכר מן החברות

ולשתף את העובדים בעלות שייצור החשמל הזה עולה לחברה.

חברת "אל-על" היא דוגמה מנקרת עיניים אחרת. שם העובדים משתתפים במימון

הנסיעות שלהם, בסכום קטן. אגב, שם הם ידעו להגן על עצמם בכך שההטכם הזה קיים

בכל חברות התעופה בעולם.

לכן, רובקשה שלי מכבוד השר בנקודה זו היא להציע פתרון כזה או אחר, אבל פתרון

התיקרה איננו מוצלח.

אני מבקש לקבל תשובה מהמנכ"ל או מהשר לשאלה מה יהיה התמריץ של עובדי החברה

להסכים לתיקרה. מה הם יקבלו בתמורה? אלא אם כן בראש העובדים תעמוד כרגע

מנהיגות, שמעבר לאינטרסים שהיתה צריכה לייצג כאן, יש בה תוקף מוסרי כזה שהיא

תאמר לעובדים; מה שדורשים מאתנו הוא דבר שהדעת לא סובלת. הדוגמה לרמה מוסרית של

הוועד הזה, ששם את היד על השאלטר, היא בדיוק דוגמה הפוכה.

נקודה אחרת היא החוק, שכבוד השר זכה בו למחמאות מכל חברי הכנסת שדברו כאשר

נושא תקציב משרד האנרגיה נדון במליאת הכנסת, וכעת חשתי לא כל-כך בנוח שמא אנחנו

מתחילים לראות נסיגה בכיוון הזה. החוק הזה הוא חוק טוב, ולכן אני רוצה לחזק את

ידי השר דווקה בכיוון שבו הוא ביקש לחוקק את החוק במקור. אני מקווה שהחוק הזה



יתן דוגמה ליתר החברות בארץ, ואחר-כך יצטרכו לחוקק חוק שעל-פיו לא תהיה שום סיבה

והצדקה לאיזה שהוא גוף לשים ידו על שאלטר ציבורי מכל סוג, אלא המסלול יצטרך

להיות שונה.

בי שליטא;

אנחנו יודעים מה נעשה היום במשק, וגם פועל פשוט שעובד בקטיף עגבניות לוקח

אתו סל עגבניות עם סיום עבודתו. מקובל עלי שהעובדים יקבלו חשמל חינם, אבל

הוויכוח הוא באיזה גובה. על העובדים לדעת שאף אחד לא מדבר על ביטול חשמל חינם,

אלא על הגבלתו בתיקרה מסויימת. היום זה נהוג שעובד בכל מקום שהוא מקבל מוצרים,

אם זה בצורה מוזלת או בצורה אחרת, אבל כל ארח- נהנה במשהו ממקום עבודתו. עינינו

לא צרה בזה ואני סבור שגם עובדי חברת החשמל צריכים לקבל חשמל חינם, מוגבל. אבל

אנחנו קוראים ושומעים שהעובדים צורכים חשמל 3 מהממוצע במשק, וזה נמצא כל הזמן

בקו עליה, כשאצל הציבור הרחב יש תמריץ הפוך: ככל שמחירי החשמל עולים, כר האנשים

מצמצמים את הצריכה.

אני בעד הגבלה, ומדובר על תיקרה מכובדת, כי לא ייתכן שתהיה צריכה פרועה של

חשמל. גם אתם, בשביל תדמיתכם, הייתם צריכים לחשוב על זה, ואולי גם להביא הצעה

שלכם מרצון, ולא לתקופה זמנית בלבד.

במה שנוגע לחברה, אני חושב שהיא מתנהלת טוב. חברת החשמל היא חברה יעילה

וטובה, וזה גם מחייב לאחריות. צריר לגנות בכל תוקף את השביתה האיטלקית שהיתה

בתקופת 3ו הוועדים יחד עם ההסתדרות. זו היתה שביתה פוליטית ממדרגה ראשונה. אז

לא נאבקתם על שכר, ופשוט הפסקתם את הזרמת החשמל במקומות שונים בארץ, מפני ש-13

הוועדים החליטו להיענות למדיניות כלשהי, וחברת החשמל תרמה את תרומתה על גבו של

הציבור. זה דבר פסול מאין כמוהו. העובדה שאתם יושבים בצומת חשובה כזאת עוד לא

נותנת לכם את האפשרות לעשות מה שאתם רוצים עם המתג.

כמה מלים על צריכת החשמל של תאורת רחובות. אני חושב שאת הנושא הזה צריך

אפילו לסבסד ולהוזיל, כי זה נוגע לבטחון הציבור ממש, גם בטחון במובן הפלילי.

ישובי ספר מצמצמים בתאורת רחובות עוד שעה ועוד שעה, כי איננו יכולים לעמוד

בתשלומים, וזה נעשה על-חשבון בטחון. הרשויות המקומיות לא יכולות לעמוד בזה ואני

מבקש שתתנו דעתכם על הנושא הזה.

ר' איתן;

נושא ההטבות במקומות עבודה, שהן מצרך של אותו מקום עבודה, הפר לנוהג. אני

לא מצדיק את חברת החשמל, שנתנה לעובדיה כמעט 7 מיליארד שקל בשנה במחירי 1983/84.

לדעתי, במשרדי הממשלה, וגם אצל חברי הכנסת, יחסית זה לא יותר טוב. בקשתי ממבקר

המדינה לבדוק איך זה שפקידי ממשלה ממלאים שעות נוספות שהם לא עובדים אותן, ואיך

זה שהם משתמשים ברכב ציבורי ומקבלים הוצאות על רכב פרטי. איך הממשלה יכולה

לחוקק חוק, או לתמוך בחוק שמישהו אחר יציע, והיא עצמה מתנהגת להיפך, או שהיא

מעלימה עין ממה שנעשה אצלה בבית? נדמה לי שהעובד צריך למלא שעות נוטפות על

כרטיס עבודה ועל-לפי זה הוא מקבל תשלום.
שר האנרגיה והתשתית מי שחל
אני מזמין אותך לבוא למשרד האנרגיה לראות איך המבקרים בודקים את הכרטיסים.

ר' איתן;

מבקר המדינה יודע בדיוק למה אני מתכוון. קודם-כל צריך להיות סדר בממשלה

ובכנסת. אפשר לעשות הרבה דברים בסכומי ההטבות שאנחנו מדברים עליהם, אבל מה אתה

מתנפל עליהם כשאתה בעצמך נוהג להיפך? לדעתי, הצעת חוק כללית למשק צריכה לזכות

בתמיכה. אני חושש מאד שאי-אפשר יהיה לממש אותה, כי גם בנושא של חברת החשמל הם

הרבה יותר חזקים מכל יכולת לקבוע אם זו תהיה תיקרה או אם צמצום. אם הם לא ירצו

- לא יורידו.



בי שליטא;

הם לא חזקים, הממשלה חלשה.
ר' איתן
כל דבר הוא יחסי. אם אנחנו רוצים שהנושא הזה יטופל, אם בדרג הממשלה ואם

בדרג הכנסת, קודם-כל צריך לומר מה פה עושים. אני מדבר על זה מאז שנכנסתי לכנסת,

ועוד לפני-כן, ועד הלום אף אחד מהממשלה לא אמר: בואו נראה דוגמה ואחר-כך נתנפל

על האחרים. זה לא קרה אפילו פעם אחת, בשום נושא.

היו"ר די ליבאי;

צמצמו את הנסיעות של השרים ושל חברי כנסת לכמה זמן.

ר' איתן;

אבל לא נוסעים פחות. מי שרוצה נוסע, שרים ואחרים.

אני מציע שהוועדה תמליץ על טיפול בכל הנושא של ניצול מקומות עבודה לצורך

הטבות בחומר. אם זקוקים להטבות - יש במשק הסכמי עבודה, הסכמי שכר ונהלים.

היו"ר די ליבאי;

הצעתו של השר שהעובדים יורשו לקבל חשמל עד מכסה מסויימת לא נראית לך?

ר' איתן;

נכון. בכל המשק.

היו"ר די ליבאי;

אבל אנחנו עוסקים בינתיים בחברת החשמל, לא בכל המשק.

ר' איתן;

אני אומר מה אנחנו צריכים להמליץ. אם ידברו על תיקרה מסויימת, זה צעד אחד,

והתיקרה הזאת יכולה להיות מתורגמת לכל דבר שלוקחים ממקום העבודה; או אפילו שמוש

ברכב, אבל זה חייב לכלול את כל הסקטורים.

אי הראל;

אני מצטרף לברכות שנשמעו לגבי הדו"ח. זה גם נעים, במיוחד במסגרת שלנו

כשאנחנו קוראים מה נעשה בחברות אחרות, לראות את הדו"ח על חברת והחשמל.

מבקר המדינה י' טוניק;

אנחנו שלחנו את הדו"ח גם לחברות האחרות.

אי הראל;

אני רוצה להתייחס קודם-כל לשאלה האקוטית של חשמל חינם. אני עטקתי בענייני

חברת החשמל עוד לפני שעסקו בזה האנשים שיושבים כאן אתנו. בהסטוריה של מדינת

ישראל הנושא הזה הועלה פעמים רבות ותמיד עמדה אפשרות בפני ממשלת ישראל דאז לבטל

את החשמל חינם ובמקום זה לפצות את העובדים בשכר. שכרם של עובדי החברה היה נראה

אז פי 2 יותר גדול והתמורה שהוצע לתת לעובדים כפיצוי היתה יותר גבוהה מאשר הסכום
יי צבן
למה ההצעה לא התקבלה?

אי הראל!

ההצעה הוקפאה, מפני שמדינת ישראל בנויה כך שאיו סקטור אחד במדינה שאיננו

מקבל הטבות כלשהן. שביתת הסטודנטים, בחלקה העיקרי, היא פועל יוצא של הטבה.

רצינו להטיל על הסטודנטים לשלם אגרת חינוך, כדי שגם 5,000 אנשי הסגל ישלמו וזלק

משכר הלימוד, ובחינוך הגבוה זח מתבטא בכמה מיליוני דולרים.

כל המערכת בנויה כך, החל מהבית הזה ועד אחרון העובדים. וקרן ההשתלמות

לעובדי נקיון אינה הטבה? לכן, אם אנחנו הולכים להתמודד עם הכל - נתמודד עם הכל,

אבל לא לקחת את עובדי חברת החשמל ולעשות אותם שעיר לעזאזל לכל מה שקורה במשק.

אני תומר מאד בהגבלה, כי זה צעד מסויים, והייתי רוצה מאד שהעובדים ילכו לזה.

אי-אפשר לפתור בעיות של יחסי עבודה באמצעות חוקים. יש הסכמה בין העובדים

לבין הנהלותיהם. אם יש הידברות ואחר-כר הולכים לחקיקה, זה מבורך, אבל מי שחושב

שהוא ימצא לזה פתרון על-ידי חוק, הוא טועה. זה לא הוכח בעולם וזה לא יהיה

במדינת ישראל. נכונותם של העובדים לתת מכוחם וממרצם, ללא מאבק וללא שביתה,

חשובים הרבה יותר. אמריקה הגדולה, הלא קומוניסטית, הגיעה כבר למסקנה ששיתוף

העובדים היא שיטה של ניהול.

לכן, צריך לחפש דרך להידברות. אם רוצים חוקים, יהיו חוקים, אבל אלה לא

יפתרו את הבעייה.

הערה שלישית נוגעת להקפאה בהקמת תחנת הפחם. אם יתחילו דיונים חוזרים

ונמשכים בעניין הפריקה של קצא"א, וכעת אנחנו שומעים משר האנרגיה שיש לדחות את זה

בכמה שנים, והעלות למשק היא גדולה, הרי אנחנו צריכים להגיד על זה משהו אפילו

כאמירת.

זי אורן;

ברצוני להתייחס לדו"ח הבקורת, שבו נאמר שמשרד האוצר דחה לפרק זמן את סולם
השכר. העובדות הן כדלהלן
הוגש סולם שכר, שלפי חישובי משרד האוצר היה צריך לתת

תוספת של 10% ולא הסכמנו לו. קבלנו אחר-כך סולם שכר ובו תוקפת שכר בשיעור 5%,

שגם כן לא הסכמנו לו. אחר-כך הוגש סולם שכר, שלפי דברי חברת החשמל יש בו תוספת

של חצי אחוז ונאמר לנו שזה יקח 3 חודשים.

אנחנו בעד סולם שכר חדש, ואם תבוא אלינו הצעה, נבדוק אותה לגופה. אנחנו

רוצים שלא תהיה בהצעה תוספת שכר מעבר למה שהוסכם עליו במשק.
ח'. רמון
אני רוצה לשאול את המבקר שאלה ולהעיר הערה. האם בדו"ח הבקורת בעבר, או

היום, יש בדעתכם לבדוק את תוכנית ההתרחבות של חברת החשמל? אני בין הטוענים שיש

עודף ייצור וזשמל במדינת ישראל, מעל למה שנהוג במדינות אחרות. הטענה היא גם נגד

הכוונה שהיתה לראש הממשלה ולשר האנרגיה להקים כורים גרעיניים. הדבר הזה הוא

חשוב מאד מבחינת העלויות ומבחינת ההשקעות האדירות.

מבקר המדינה י' טוניק;

זה לא הדו"ח הראשון שלנו על חברת החשמל. לפני 3 שנים הוצאנו דו"ח, אלא

שהשנה התרכזנו בנושאים אלה. העניין שמעלה חבר-הכנסת רמון הוא בוודאי אחד

החשובים, ואולי החשובים ביותר. אנחנו עוקבים אחרי זה ואני חושב שנושא זה יהיה

בתוכנית שלנו לקראת הדו"ח הבא.



ח' רמון;

אשמח מאד לקבל את הדו"ח חזה.

חשמל חינם. אלה שנטפלו לעניין של חשמל חינם הפכו את זה לסמל, עם כל

הבעייתיות שבדבד. לדעתי, העובדים צדיכים להיענות לבקשת השר להקים ועדה אשר תקבע

תיקרה לכמות החשמל שתינתן להם חינם. אני רוצה לומר למבקר המדינה, שמההיבט של

הכנסת, אנחנו נכנסים כאן לעניין של יחסי עבודה. בוועדת הכספים יש כלל שיחסי

עבודה לא נדונים בה. במגזרי משק רבים יש עשרות ומאות עיוותים דומים, ואילו כאן

רודפים את עובדי חברת החשמל והופכים את זה לציד מכשפות כמעט. הם עושקי המדינה.

אילו אותה אנרגיה היתה מושקעת ברדיפה אחרי מעלימי ההון השחור, המשק היה מרוויח

הרבה יותר. עובדי חברת החשמל הם בכל-זאת אנשים שמקבלים משכורת, ואני בעד זה

שאדם שעובד יקבל משכורת מכובדת.

עמדתי היא שיש להגביל את צריכת החשמל של עובדי החברה. יש לבוא אתם בדברים,

ואני מקווה שאפשר יהיה לשכנע אותם.

לחברי הכנסת יש הטבות שונות, בעיקר בתחום הפנסיה, ובעניין זה אנחנו יושבים

בבית זכוכית. אני מבקש דווקה מאתנו להיזהר. רק אם מבטלים את כל ההטבות במשק יש

לדון גם בעובדי חברת החשמל, כי אני רואה בזה רדיפה של עובדים.

עי פרושן;

אני רוצה להעיר 3 הערות קצרות. ראשית, מכיוון ששר האוצר הנוכחי היה שר

האנרגיה בעת הצעת הרה-ארגון של החברה, ומכיוון שהוא תמך בזה אז, אני מקווה שיקל

עלינו באפריל 1986 להעביר את ההצעה שהוא הציע אז למערכת חדשה של העלאות בדרגה.

שנית, אני חייב לומר לחבר-הכנסת צבן שהמאזנים של חברת החשמל מתוקנים.

3. תוכניות הפיתוח של חברת החשמל עדיין לא מגובשות והן טעונות בדיקה חוזרת

ושוטפת. הבדיקה האחרונה נערכה על-ידי גורם זר - חברת החשמל של דרום קליפורניה -

שהתייחסה לשאלה ספציפית, אבל היא בדקה את כלל תוכנית הפיתוח. הבסיס לתוכנית

הפיתוח הוא תחזית הביקוש. תחזית הביקוש נמצאת בימים אלה בבדיקה משולשת של ועדת

שיפוט שהוקמה על-ידי משרד האנרגיה, הטכניון וחברת החשמל. כך שהתהליך הוא

בלתי-פוסק, ואם יש צורך לשנות, מתקבלות החלטות מתאימות.

היו"ר די ליבאי;

בהתחשב במה ששמעתי במהלך הדיון הזה ובהתחשב בדו"ח היסודי של מבקר המדינה,

נראה לי שאנחנו יכולים לסכם בשלושה דברים, אם זה מקובל עליכם. ו. אני חושב

שאפשר להביע הערכה לחברת החשמל, להנהלה ולעובדים על תיפקוד יעיל ומסודר. 2.

לאור הדברים ששמענו כאן בעניין חשמל חינם, הוועדה לענייני בקורת המדינה פונה אל

ולעד העובדים, שיסכימו להצעתו של שר האנרגיה להגביל את התיקרה של וזשמל חינם, או

לפחות יסכימו לדעתו למנות את אותה ועדה שמסקנותיה יתקבלו על דעת כל הצדדים. 3.

על-פי דו"ח מבקר המדינה, אם אנחנו מייצגים פה את הצרכנים, טוב נעשה אם נפנה

להנהלת חברת החשמל בבקשה לבדוק את האפשרות לשכלל את החשבון, או לשלוח תוספת

לחשבון, שבו יהיה הסבר שעל-פיו יובן מהו מחיר החשמל.

אם הדברים האלה נראים לחברי הוועדה, אנחנו יכולים לסכם ברוח זו, ובבוא הזמן

נביא את הצעת הטיוטה שלנו.

יי צבן;

אני מבקש שתהיה התייחסות לעיכוב של הרפורמה בדירוג שהוזכרה כבר. לדעתי יש

לזרז את הטיפול בעניין הזה.



היו"ר די ליבאי!

אני מבקש להקפיד בענייו החזרת הכספים לצרכנים, במידה שמגיע להם החזר,

ושערכו הריאלי של הכסף יישמר.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 2.20



תקציר

הדו"ח על הביקורת בחברת החשמל לישראל בעיימ - 1985

א. הביקורת התייחסה למיתאם ביו העלויות הריאליות לייצור החשמל לבין התעריפים

שנקבעו לצריכתו.

העלות הריאלית של החשמל למשק הישראלי תלוייה בראש וראשונה בעלות הריאלית של הרלק

לייצורו. ער שנת 1982 השתמשה החברה באופו בלערי ברלק נוזלי, שעיקרו מזוט. מפברואר

1982 ער יולי 1984 הופעלו, בזי אחר זו, ארבע היחירות המוסקות בפחם של תחנת הכח מ"ר

ועקב כר ירר חלקו של הדלק הנוזלי כייצור החשמל לכ- 60%, וחלקו של הפחם הגיע לכ-40%.

כמות הפחם, הררושה לייצור יחידת אנרגיה חשמלית, זולה, במחירי ינואר 1984, בכ-37%

מכמות המזוט הדרושה לכר. לפי נתוני החברה הושג ב- 1983/84 חסכון של כ- 80 מיליון $

בעלות הישירה של הדלק עקב המעבר לפחם.

באותה שנה עלתה צריכת המזוס, בממוצע לקוט"ש, ביחירות הכוח שהופעלו ברלק נוזלי,

ביותר מ-1% . עלות הצריכה הנוספת הייתה כ- 5 מיליון $. החברה הסבירה, שעלייה זו נובעת

ישירות מהגידול בשימוש בפחם נוכח הירידה היחסית שחלה בהעמסתן ובנצילותן של אותן

יחידות שהופעלו במזוט. מכאן, שמהחסכון של כ- 80 מיליון $ יש לקזז את עלות הצריכה

הנוספת של כ- 5 מיליון $ כאמור.

עד תחילת שנות השמונים ניתנה סובסיריה סמויה לייצור החשמל. זאת בעיקר עקב כך,

שעלויות ההון ומחירי המזוט לחברה, שנזקפו לייצור החשמל, היו נמוכות בשיעור ניכר

מעלותם הריאלית למשק.

מאז נמצאה דרך לצמצום הפער בין עלויות ההון למשק לבין העלויות לחברה. הדבר הושג

בעיקר עקב עליית חלקן של ההלוואות הצמודות במלואן, שהחברה קבלה מאז 1989/81. כתוצאה

מכר חל גידול במשקלן של הוצאות המימון של החברה, הנזקפות במלואן לחשבון רווח והפסד

שלה. משנת הכספים 1981/82 פועלת החברה בהתאם לסיכום בינה לבין משרד האוצר

ומשרד האנרגיה, לפיו יותאמו הוצאות ההון לתחשיב כלכלי ריאלי, המביא בחשבון פחת

משוערר, בתוספת 3% תשואה על נכסיה הפעילים של החברה.

ביוני 1984 עברה ככנסת, בקריאה ראשונה, הצעת חוק לתיקון התוספת לפקודת זכיונות

החשמל, לפיה ייקבע לחברה פחת התואם את ערכם המשוערר של הנכסים.הפעילים, במטרה לשקף

באופן נאות בדו"חות הכספיים את העלויות הריאליות של החברה.

ביחס לעלויות הדלק הנוזלי לחבדה, הרי היא המשיכה באותן שנים לשלם לעיתים מחיר,

שהיה נמור ממחירו הריאלי למשק, וכתוצאה היתה עלות התשמל לחברה נמוכה מעלותו למשק.

במהלר 1984, בפרקי זמן מסויימים, היה מחיר המזוט לחברה שווה, בקירוב, לעלותו למשק.



עד שנת הכספים 1980/81 אושרו תעריפי החשמל על פי העלויות לחברה.

מתחילת 1981 לא הועלו התעריפים בהתאם למלוא ההתייקרות של עלויות החברה. אה ההפרש

ביו הכנסות החברה, לפי התעריפים שנקבעו, לביו עלויותיה החל האוצר לכסות בררן של

תשלום לחברה שהוגדר כ"פיצוי ישיר בגיו אי-העלאת תעריפי החשמל לפי עלויות החברה".

בשנת הכספים 1980/81 הסתכם הפיצוי כ- 2.2% מס"ה הכנסות החברה, בשנת הכספים

1981/82 ב-15.4%, בשנת הכספים 1982/83 ב- 11.3% ובשנת הכספים 1983/84 ב- 5.7%

במארס 1984 הדביקו התעריפים את העלויות של החברה, אר הקפאת המחירים הכללית

בחודשים האחרונים של 1984 העלתה שוב את הצורר במתו סובסידיה ישירה לחשמל.

חברת החשמל הגישה לשר האנרגיה והתשתית בקשות להעלאת תעריפי החשמל עם כל עלייה

במחירי הדלק. מדי פעם בפעם נכלל בבקשה גם מרכיב של שינויים בעלויות אחרות.בדרך כלל

הגיש השר, ביום העלאת מחירי הדלק, בקשה לוועדת הכספים של הכנסת להעלאת תעריפי החשמל

ותוכנה פורסם באמצעי התקשורת. הוועדה דנה בענייו ואישרה את ההעלאה המבוקשת, כולה

או מקצתה, בדרך כלל בתוקף למפרע מיום העלאת מחירי הרלק, ובעקבות החלטתה אישר השר

את תעריפי החשמל, אף זאת בתוקף למפרע מאותו יום. כתוצאה מהאמור לעיל, לא תמיד ידע

הצרכו את מחיר החשמל בעת צריכתו.

באוקטובר 1984 הגיעה ועדת משנה מיוחדת של ועדת הכספים של הכנסת לענייו תעריפי

החשמל למסקנה, שיש לקבוע נוסחה מוסכמת להתאמת התעריפים להתייקרויות השוטפות, בהתאם
למרכיבים העיקריים בייצור החשמל
דלק, הוצאות הוו והוצאות תפעול (שהו בעיקר שכר).

בינואר 1985 ביקש שר האנרגיה והתשתית, על-פי החלטת ועדת השרים לענייו הפחתות

בתקציב המדינה, את אישור ועדת הכספים של הכנסת לשינוי הנוהל לעדכון תעריפי חשמל,

בהתאם להמלצות ועדת המשנה האמורה, לרבות אישור הנוסחה, שנכללה כהחלטת ועדת השרים,

ושלפיה יועלו מחירי החשמל במועדי העלאת מחירי הדלק: 58% ממחירי החשמל יעודכנו לפי

שיעור העלייה במחירי הרלק, 22% - לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכו, י- 20% -

לפי שיעור השינוי בשער הדולר,בפברואר 1985 דנה ועדת הכספים בבקשת השר, וסוכם,

ש ונוקם ועדת משנה לנושא החשמל והטיפול בבקשתו יועבר אליה.

ב.בסוף מארס 1984 סיפקה החברה חשמל לכ- 1,353,000 צרכנים, 88% מהם ביתיים. צריכת

הביתיים הגיעה באותה שנה ל- 25.5% מכלל צריכת החשמל במשק.

בכללים לאספקת החשמל לצרכנים איו סעיף המחייב את החברה להודיע לצרכו את מחיר החשמל.

החברה נוהגת לפרסם בעתונות את המחירים החדשים ואת תחילת תוקפם בעת כל העלאת תעריפי

החשמל, שהיתה בתקופה הנסקרה בדו"ח, בדרך כלל למפרע.

עם האצת קצב האינפלציה תכפו, בעיקר משנת 1981/82, העלאות מחירי החשמל, ורשימות

תעריפי חשמל חדשות נקבעו בערר פעם בחודש. עקב כר הוגש לצרכו חשביו דו-חודשי

שחושב לפי שניים עד ארבעה תעריפונים, והצריכה בתקופת החשבוו חולקה ביניהם באופו

יחסי לזמן שבו חל כל תעריפוו, מבלי לפרט חלוקה זו בחשבוו. אין החלוקה יכולה, כמובו,

לשקף במדויק את הצריכה בפועל במוערי התעריפונים השונים.
בחשבון שהצרכן מקבל מפורטים בעיקר
צריכה בקוט"ש: התשלום הקבוע: סכום התשלום
בעד הצריכה
"תשלום על חשבון הצריכה השוטפת שנוגד להתאים את מספר ימי האשראי שניתן

לצרכן לזה שנקבע בכללים והסכום הכולל לתשלום. בנוסף על כך מופיע לעתים בחשבון חיוב יחסי

משלים לחשבון קודם בגין שינוי מחירים, שאושרו למפרע. החיובים במס ערך מוסף מופיעים

פעמים מספר כחשבון אחר.

בסיכומו של רכר אין חשבון החשמל, על כל מרכיביו שפורטו לעיל, מוכן לצרכו הרגיל והוא

יתקשה לבדקו. לדעת הביקורת, רצוי. שהחברה תפעל לתיקון המצב, כגון ע"י צירוף לאחד

החשבונות הקרובים דף הסבר על חשבון החשמל.

במאי 1984 נבדקו החזרי כספים לצרכנים במחוז הצפון. הביקורת העלתה, שבמקרים של הערכה

מוטעית של הצריכה עקב דילוג בקריאת המונה החזיר המחוז כספים ללא הוספת ריבית זאת בניגוד לנהוג בחברה. בעת

הביקודת נמצאו שיקים מוכנים, מלפני יום עד שבעה ימים, שעדיין לא נשלחו לצרכן. עוד נמצא.

כי במקרים שבהם שולמה ריבית, נהג המחוז להוסיף לחישוב הריבית יומיים מיום עריכת חשבונות

החשמל. כל השיקים, שלא נמסרו לצרכן במקום, נשלחים בדואר, גם לצרכן המשלם כעד צריכת החשמל

בהוראת קבע לבנק. החל באוגוסט 1984 הוסיפה החברה, לפי הוראות אגף הצרכנות, עד 10 ימים

ממועד עריכת החשבון לצורר חישוב הריבית, אם השיקים נשלחו בדואר.

החברה הודיעה, בתשובה לשאלת משרד מבקר המדינה, כי אגף הצרכנות תיקן, בדצמבר 1984, את הנוסח

באופן שהריבית תחושב על 10 ימים ממועד עדיכת החשבון. לדעת הביקורת מן הראוי שהחברה

תפיץ מדי פעם בפעם דפי הסבד לצרכניה, בהם יפורטו זכויותיהם במקרים כאמור והנוהליח למימושם

ג. יוד שנת 1982/83 התבססו תעריפי החשמל בעיקר על סוגי הצריכה ורק במידה מעטה על זמני

הצריכה. ב- 1983/84, לאחר תקופה של ניסויים, נוסף למחירי החשמל תעריף חדש, לפי עומס

וזמן הצריכה, והוא הונהג לגבי צרכנים גדולים, בעיקר במגזר התעשייה, שאיבת מים ומסחרי.

מחירי התעריף מותאמים לעלויות אספקת החשמל בשעות שונות של היממה ובעונות שונות של השנה.

במטרה לעורד הכוונת הצריכה למועדים הרצויים למשק החשמל ולצמצם עומסי שיא. התעריף החרט

הוחל על כאלף הצרכנים הגדולים ביותר, הצורכים ביחס כמחצית של צריכת החשמל בארץ.

לעומת זאת הגיעה החברה למסקנה, שיש להפסיק את ביצוע תכניתה להפעיל מערכת(בקרת אדווה),

שנועדה לאפשר את הג1לת זמני השמוש בדודי החשמל לחימום מים, ובדרר זו להביא להגבלת שיאי

הביקוש. בשלב הראשון של הקמת המערכת הוחל בסוף שנות ה-60; במחצית השניה של שנות ה 30

נרכש ציור והוחל בהקמת התשתית,בהשקעה של כ 4 מיליון ,Sלא כולל עלות העבודה של עורדי

החברה. התוכנית נוערה לצרכנים ביתיים שחויבו בתעריף המוזל לחמום מים בשעות מוגבלות,

אר תחולתו של תעריף זה הצטמצמה לאחר שצרכנים עבת לחימום באנרגיה סולרית ולאחר

שהצטמצם ההפרש היחסי בינו לבין התעריף הביתי הרגיל. בנובמבר 1984 אישר הדידקטוריוו

את החלטת המנכ"ל להפסיק את הפרויקט.

ד. ב- 31.3.84 פעסיקה החברה 7,433 עובדים, 6,995 מהם קבועים. דרגתם ושכרם של עובדי
החברה נקבעו לפי שני דירוגים
כללי - שמדורגים כו העוברים הבכירים, הפועלים והפקידים

ומקצועי - שמדורגים בו המהנדסים, האקדמאים האחרים והטכנאים. לפי הסכמי העבודה הקיימיח,

עולים כל עובדי החברה בדרגה בדרך כלל אחת לשנתיים ללא התייחסות להתקדמותם המקצועיח

ולהישיגיהם בעבודה, לבד ממקרים, שעובד עולה לדרגה יותר גבוהה עקב מינוי לתפקיד ניהול



במאי 1984 ריווח מנכ"ל החברה לוועדת ארגון וכוח אדם של הדידקטוריון על פעולות

החברה לשינוי שיטת הדירוג, הקיימת כבר יותר מעשר שנים, שהביאה, לדבריו, בין היתר

לכך, ש"במהלך השנים נוצרו עיוותים בדרגות של בעלי תפקירים שונים". כן צייו שנציגי

העובדים הגישו להנהלה הצעה למסגרת חדשה של הגדרות תפקידים וסולם דירוג, התואמת

את העקרונות, שנדונו בוועדה פריטטית משותפת להנהלה ולעובדים, שפעלה במשך מספר

שנים. לדעתו ניתן להגיע להסכם עם העובדים, שחשיבותו רבה הן להנהלה והן לעובדים.

על פי חישובי החברה תסתכם עלות המעבר לדירוג החדש, האחיד לכל עובדי החבדה, באופן

חד-פעמי, בכ- 5%, על בסיס השכר של 1.4.84.

ביולי 1984 דן הדירקטוריון בעניין. המנכ"ל הסביר, שחשוב לקבל החלטה על-ידי הגודמים

המוסמכים לכר על המעבר לדירוג החדש, לפני אישור הדרגות לשנת 1984 לפי השיטה הקיימת-

אחרת יהיה צורך להמשיך ולהפעיל את סדרי הדירוג והקידום הקורמים לתקופה של שנתיים

נוספות; רק לקראת חתימת הסכם השכר הבא ניתן יהיה לדון בנושא מחדש. הדירקטוריון

החליט לקבל עקרונית את הדירוג החדש ולהטיל על ועדה למצוא את הדרכים לאישורו

על-ידי המוסדות המוסמכים ולמימושו.

בתחילת אוקטובר 1984 נדון הנושא שנית בדירקטוריון. היושב ראש ציין, שוועדה שמונתה

מצאה אמנם דרך לצמצם במידה מרובה את עלויות המעבר לדירוג החדש, אד אישור ההצעה נדחה

על ידי משרד האוצר לפרק זמן, שהעובדים לא היו מוכנים להמתין לו. אי לכד לא נותרה

לחברה ברירה אלא להחיל, בשנת 1984, את הדירוג הקיים. בהתאם לקבוע בדירוג הקיים

קודמו בדרגה באוקטובר 1984 כ- 60% מעובדי החברה, בתוקף מאפריל 1984: שאר העובדים

יקודמו ב- 1985. עוד דיווח היושב ראש, שהוסכם עם נציגות העובדים, שיש להפעיל את הדירוג

החדש בשנת 1986. הדידקטוריון החליט לבקש את ההנהלה לפעול להחלת הדירוג החדש בשנת 1980

ואס ניתן - אף קודם לכן, כפוף לאישור הגופים המוסמכים לכר (דהיינו משרד האוצד כאמור

עולה מן האמור, שרפורמה רצוייה במערכת הגדרות התפקידים ודירוגי השכר, שעליה הוסכם

בין החברה לבין עובדיה לאחר מו"מ ממושך, עוכבה לשנתיים לפחות, ובכך התארך הסדד

העלייה האוטומטית בדרגות על כל ליקוייו.

עוברי החברה זכאים לחופשה שנתית העולה מ-12 ימי עבורה, בשנת העבודה הראשונה,

ל- ()3 ימי עבודה משנת העבודה ה-21 ואילך. לפי חוקת העבודה אין עובד רשאי לצבור מעל

ל-60 ימי חופשה, לפי נתוני החברה ל- 31.3.84 היו בחברה 124 עוברים, שצברו יותר

מ-200 ימי חופשה, מהם 27 צברו יותר מ-300 יום. בין אלה, שצברו ימי חופשה מעל

למכסה המותרת ואף מעל 300 יום, נמצאו גם עובדים שלא יצאו כלל לחופשה במשך

שנת. 1983/84.

בשנת הכספים 1983/84 נוצל תקציב השעות הנוספות כמעט במלואו, ובמשך השנה עבדו בס"ה

כ 2.59 מיליון שעות נוספות. לפי דו"ח סטטיסטי של החכרה עלה מספר השעות הנוספות

בשנה זו אצל העובדים הקבועים בכ- 5%.



עד אפריל 1984 נערכו בחברה דו"חות חודשיים על העובדים שעבדו את המכסה המירבית

של שעות נוספות.מאז אפריל 1984 הופסקה עריכת הדו"חות. החכרה הודיעה לביקורת

כי היא מכינה דיווח במתכונת אחרת.

לפי נתוני החכרה הסתכמה צריכת החשמל של עובדיה וגימלאיה, כשנה שכין ספטמכר 1983

לאוגוסט 1984 ככ- 75.4 מיליון קוט"ש , לעומת 60.4 מיליון קוט"ש כשנת הכספים

1978/79. דהיינו עליה של קרוכ ל-25% במשך כחמש וחצי שנים. כאותו פרק זמן עלה מספר

הזכאים להטכה כ- 8% בקירוב והגיע ל- 9,592. צריכת החשמל הממוצעת לזכאי עלתה כאותה

תקופה ביותר מ- 15% - ל-7,861 קוט"ש בשנה. הצריכה הממוצעת של צרכן ביתי כארץ

עלתה כ-0.7% והגיעה ל- 2,704 קוט"ש בשנת הכספים 1983/84. הצריכה הממוצעת של

עוכרי החכרה וגימלאיה גדולה אפוא כמעט פי שלושה מהצריכה הכיתית הממוצעת בארץ .

החברה משלמת מס הכנסה ומס ערר מוסף בעבור מקבלי חשמל חינם.

אספקת החשמל לעובדי החברה, אשר היתה תחילה במחיר הנחה, שערכו הריאלי פחת והלך

עד שלבסוף הופסקה גבייתו, משמשת זה שנים רכות נושא לדיון בחברה, בממשלה, בכנסת

ובציבור הרחכ. מבקר המדינה עמד בהרחבה על בעיה זו בדו"חות קודמים על הביקורת בחברה

מהיבט המשק הלאומי, אספקת חשמל חינם מעודדת שימוש בלתי יעיל וכזכזני באנרגיה,

שעה שהמשק מצווה על שימורה. מהיבט יחסי עבודה, צריכת חשמל חינם על ידי עובדי החררה

היא מן ההטבות, שיישומה מעורר בעיות קשות בין מקבלי ההטבה לבין כלל הציבור וגם

בקרב מקבליה בינם לבין עצמם.

לרעת הביקורת, לקוי ההסדר הקיים של אספקת חשמל לעוברי החכרה מבחינה משקית

וציבורית ואין להמשיך בו.

קוד המקור של הנתונים