הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 74

מישיבת הועדה לעניני בקורת המדינה

יום ג', ג' באלול התשמ"ה - 20.8.85. שעה 10.00

חברי הוועדה; ד. ליבאי - היו"ר

י. מגא

י. צבן

ר. איתן

ד. תיכון

ב. פרידמן - מזכיר הוועדה

מבקר המדינה י. טוניק

ש. לביא )

א. דוידזון ) - משרד מבקר המדינה

ר. טאטי )

י. בליזובסקי - מנהל מרכז ההשקעות

א. שייגל - משרד הכלכלה

ע. אלה - משרד האוצר

י. סרוסי - משרד האוצר

קצרנית; מ. איזנברג

דו"ח מבקר המדינה 35 - משרד התעשיה והמסחר -

הלוואות פיתוח למפעלי תעשיה

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו ממשיכים היום בדיון בפרק הלוואות פיתוח למפעלי תעשייה

בדו"ח מבקר המדינה,

אני מקדם בבדכה את מר יורם בליזובסקי, מנהל מרכז ההשקעות

וסמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, את מר אלה סגן החשב הכללי ומר שיגל

ממשרד הכלכלה, אני מבין ששר התעשיה והמסחר הוזמן לדיון זה אך, כפי

שהודיע לי מזכיר הוועדה, בגלל ישיבת ועדת שרים, הוא לא יופיע. זו הפעם

השניה שזה קורה לנו בחודש זה, ויש להצטער על כך, אני מקווה שהיום נוכל

להמשיך ולסיים את הדיון בעזרתו של מר בליזובסקי, והדיון מורכב משני

החלק הראשון הוא הדו"ח עצמו, אנו רוצים לשמוע את התגובה לבקורת

מבקר המדינה כפי שהיא בדו"ח; הוחלק השני - חבר-הכנסת דן תיכון העיר

שהשיטה החדשה שהוחלט עליה מרעה את התנאים והוא הביע חשש שלא תהיינה

יותר השקעות באזורי פיתוח, לפי דבריו, השיטה החדשה תביא לירידת ההשקעות

באזורי הפיתוח עד לאפס,

אתה רוצה להוסיף, חבר-הכנסת תיכון?

לצערי הרב, לא הייתי בכל הישיבה הקודמת של הוועדה, אבל דו"ח

מבקר המדינה בנושא מעורר שאלה, שכן עד כמה שאני ידעתי, היו קריטריונים

למי נותנים הלוואות פיתוח, באיזה גודל ובאיזו ריבית, וקריטריונים אלה

נשמרו וכמעט ולא היו יוצאים מן הכלל,

בדו"ח שלפנינו יש רשימה, שאינני מצליח לזהות את כולה, של יזמים

שנעשו לגביהם חריגות, וזה מטריד אותי, יכול להיות שזה מדגם, ויכול להיות

שזו הרשימה הכוללת, אם זו הרשימה הכוללת של כל החריגות שנעשו בתחום

הלוואות הפיתוח, נחה דעתי, אם זה מדגם, המסקנה היא שהקריטריונים עברו

מן העולם, וניתנו הלוואות באותן שנים אליהן מתייחס הדו"ח על-פי קריטריונים

אחרים,

שיטה זו אינה מקובלת עלי, ואולי גם לא על מבקר המדינה, שכן אתה

מקבל את הרושם שיש יזמים סוג א', ולהם ניתן סיוע מועדף, ויש כלל עם ישראל

שלגביהם פועלים על-פי הקריטריונים; כלומר, כל מי שאינו בעל-חזקה, ממתין

בתור ומקבל על-פי הקריטריונים,

לכן השאלה הראשונה שאני שואל היא - כאשר חורגים מהקריטריונים

צריו לבוא לועדת הכספים ולקבל אישור, מדוע לא נעשה הדבר?

אני אינני יכול להשתחרר מההרגשה שהיו כמה משקיעים גדולים שנהגו

עמהם לפנים משורת הדין ונתנו להם הקלות מעל ומעבר למקובל, וזאת על חשבון

כלל המשקיעים, שכן באותן שנים התקציב היה מוגבל,

הייתי רוצה שיתפרסמו כללים שיהיו שווים לכולם ללא יוצא מן הכלל,

כאן אני רואה רשימה של מקרים שניתנה להם עדיפות, וההסבר אינו מניח את

דעתי,

אם חבר-הכנסת תיכון מציע הצעה, אני רוצה להבין אותה עד הסוף.

נושא המענקים מוגדר בחוק ושם יש קריטריונים ויש רק בעייה של ביצוע. אבל

יש לי הרושם שענין ההלוואות איננו מוסדר כל-כך, מי צריך להסדירו?

המשרד מגדיר את הכללים, והכללים האלה הם בבחינת תורה מסיני.

האם היית ממליץ שגם ענין ההלוואות יוסדר בחוק? זה מה שעלה

במחשבתי.

הם ביטלו את ההלוואות לחלוטין.

אני הייתי משיב: ללא ספק, כדי שהמשקיע ידע מה מחכה לו.

זה איננו פשוט כל-כך. המשקיע יודע מה מחכה לו, הוא רק לא יודע

שיש לו ענין עם גוף שמשנה את החלטותיו.

אני חושב שכל ענין המענקים אינו מוסדר ואינו מעוגן בחוק, וזה

החוק היחיד שבו הסכומים אינם צמודים. ברוב החוקים דאגו להצמיד את

הסכומים, לא כן לגבי חוק זה כאשר מדובר בהשקעות במפעלים בתעשיה.

את ההלוואות קשה להגדיר בחוק, כי שיעור ההלוואהמשתנה מפעם

לפעם וגם שיעור הריבית משתנה. וזו "התורה שבעל-פה" שניתנת על-פי החוק.

נושא המענקים הוא שערוריה חסרת תקדים. אינני יודע מי אשם

יותר ומי אשם פחות, האוצר שאינו מכבד את החוק לעידוד השקעות הון, ואני

יודע שיאמרו לי שהתחייבו לשלם לפי החוק תוך חדשיים, אבל אינני צריך

להגיד כאן מהו אחור של חודש אחד, כאשר מדד של חודש אחד עולה ב-27%.

אנחנו כתבנו על כך בקשר להלוואות, ששם הזמן קובע,

אינני רוצה לומר שתכנית הסיוע קובעת גורלו של המפעל. אבל

אנחנו יודעים שכאשר הסיוע ניתן בזמן ועל-פי אמות מידה נכונות, המפעל

יוצא לדרך כאשר הוא נולד בריא. לעומת זאת כאשר מפעל יוצא לדרך והסיוע

נשחק, הוא מתחיל בצורה עקומה. מה הפלא שבחלוף השנים קורה לו מה שקורה?

המדינה צריכה להגיד מה היא ניתנת ומתי, והדגש הוא על מתי.

מר בליזובסקי, פרק זה בדו"ח מבקר המדינה דן בעיקרו בהלוואות

פיתוח, לא במענקים, והשאלה היא, מה אתה יכול לומר על מדיניות ההלוואות

בזמן שהדו"ח מתייחס אליו, מה אתה יכול לומר על כך שמבקר המדינה כותב

בקורת די קשה על כר שלא נבדקה כראוי כדאיות ההשקעה למשקיע ולמשק, להוא

מציין שורה ארוכה של חריגות, ומה הסיבה שחל שינוי במדיניות.

אני רוצה להתנצל על כך שלא השתתפתי בישיבה הקודמת. זה היה

בגלל ישיבת ועדת שרים שהייתי צריך להופיע בה,

אני אתחיל בהצעתו של המבקר ואחר-כך התייתם לנקודות שהועלו

בדו"ח מבקה המדינה,

אדוני המבקר, מזווית הראייה הצרה של המשרד - לא בהכרח מזווית

הראיה של הממשלה כולה - אנחנו היינו מעדיפים לקבוע את ההלוואות בחלק

מהחוק, כי זה ממסד את הענין, קובע כללים ומבטיה שהסכומים הנדרשים

לעמידה באישור ההלוואות, יועמדו לרשותנו, בצדק האוצר אף פעם לא רצה

בכך, כי יש הבחנה בנושא בין החלק שהוא חלק מהחוק, כמו המענקים שבהם

מעורבות הממשלה היא חד-משמעית, ובין החלק שנקבע על-פי החלטות

אדמינסטרטיביות כמו הלוואות, ומאחר שההלוואות היו כל השנים נושא

אדמינסטרטיבי, ניתן היה לשנות את גודל ההלוואות וגובה הריבית,

הקריטריונים הבסיסיים למי נותנים ומתי נותנים נקבעו על-ידי

האוצר ומשרד התמ"ת, אבל עצם העובדה שהנושא לא היה מעוגן בחוק, נתנה

גמישות, ברגע שקובעים את זה בחוק, זה מגביל את המערכת ומונע גמישות.

החל ב-1 ביולי 1985 נושא זה כבר אינו אקטואלי, היות והממשלה

בישיבתה מיום 1 ביולי 1985 החליטה על ביטול כל הלוואות הפיתוח, כלומר

כל אישור חדש שינתן על-ידי מינהלת ההשקעות החל מ-1 ביולי לא יהיה

זכאי יותר להלוואות פיתוח, עדיין יש לנו בצנרת קבוצה גדולה של מפעלים

שנושאים אישור שניתן לפני תאריך זה, לגביהם יש חוזה בר-תוקף עם בנקים

למתן ההלוואות, יש קבוצה של מפעלים שנושאים אישור, אבל עדיין לא חתמו

עם הבנקים. אבל לגבי מפעלים שיאושרו החל ב-1 ביולי, הם לא יהיו זכאים

להלוואות פיתוח,

מה יבוא במקום זה?

י, בליזובסקי;

מענק-סובסידיה, שאמור לבטא את הסובסידיה שהיתה גלומה בהלוואות

הפיתוח טרום החלטת הממשלה, הלוואות הפיתוח הללו ניתנו בריבית שונה

לפי אזורי הארץ, שיעור ההלוואה היה אחיד - 40%, אבל הריבית היתה שונה.

לאחר דיונים משותפים עם האוצר הגענו לסיכום, ששיעור מענק

הסובסידיה שינתן במקום הלוואת הפיתוח יהיה כדלקמן: באיזור פיתוח א'

9.2% מההשקעה המאושרת, וזה יתוסף למענק הרגיל, באזור פיתוח ב' 7.4%.

מה זאת אומרת יתוסף?

אם באיזור פיתוח א' זה 35% זה יהיה 35%פלוס 9.2%.

כמענק?

במענק, והתשלום ינתן במקביל,

באזור פיתוח ב' יהיה מענק הסובסידיה 7.4%, ולגבי מרכז הארץ

יש עדיין ויכוח. האוצר קבע 3.4% מההשקעה המאושרת. אנחנו חולקים על כך,

אנחנו רוצים יותר. אלו הן 3 רמות המענק.

מהו היום המענק הבסיסי במרכז הארץ?

5%. אבל בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת מוצע להקטין

את המענק מ-35% ל-30% באזור פיתוח א', % 20ל-15% באזור פיתוח ב'

ומ-5% לאפס במרכז הארץ. כך שלמעשה אין היום הלוואות פיתוח. יש מענק

הקמה. יכול להיות שיש הגיון בקו המחשבה של מבקר המדינה, שמענסקי

הסובסידיה יהיו חלק מהחוק, מתוך ראייה צרה של המשרד אני אברך על כך.

אינני בטוח שהגישה של האוצר תהיה חיובית,

שיעור זה הוא פונקציה של שוק ההון, ושוק ההון משתנה. לכן אתה

אינך רוצה לקבוע זאת בחוק?

נכון. אמרתי שמענק הסובסידיה אמור לבטא את הסובסידיה שהיתה

גלומה בהלוואות הפיתוח. זה היה נכון אילולא היו שיעורי ריבית אלסרנטיבים

שעומדים לפני המשקיע. כפי שאומר מבקר המדינה, שיעורי הריבית בשוק משתנים,

וברגע שקובעים זאת בחוק, זה נקבע.

אני עובר להערתו של חבר-הכנסת תיכון, כיצד ישפיע הדבר על היקף

ההשקעות במשק. כאן נשמעה גישה בקורתית ופסימית לגבי מה שצפוי בנושא

ההשקעות בעקבות ההחלטה על ביטול הלוואות הפיתוח, כמי שמטפל בנושא

ההשקעות מספר שנים, אני יכול לומר שהמשקיע רואה חשיבות רבה בסל ההטבות

שהוא מקבל מהממשלה בעת שהוא שוקל הקמת מפעל. אבל בשום פנים ואופן אי אפשר

לומר שסל ההטבות הממשלתי הוא הסיבה היחידה ואולי העיקרית שמנחה את

המשקיע אם ללכת להשקעה או לא,

ספרתי לחברי מהאוצר שערכנו סקר המראה שאישורים של מרכז ההשקעות

מינואר עד יולי 1985, שמבחינת ההשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, יהיה בהן

גידול של 5.2%, מבחינת הביצוע כמעט ואין ביצוע. מתוך 120 פרויקטים,

ב-80 לא הו ל בביצוע, 5 נגמרו משום שהביצוע הוחל לפני קבלת האישור.



ההחמרות האחרונות, ביטול הלוואות הפיתות, הן מחודש יולי. כלומר, בתקופה

שהיו הלוואות פיתות לא היה ביצוע,

סל ההטבות הממשלתי הוא גורם אתד לגבי המשקיע, מצב במשק הוא

גורם שני, כיוון שההשקעות לשוק המקומי מיצו את עצמן, כל השקעה חדשה

המיועדת לשוק העולמי, המשקיע בודק את עצמו לפי רוותיות הייצוא, כות האדם

המקצועי וגורמים אהרים,

אם המענקים בפועל לא בוצעו, השאלה היא, האם זה תוסם את הדרך

למענקים אוזרים, כי זכותם של המשקיעים למענק קיימת ועומדת?

אין ספק שסל ההסבות הוא גורם חשוב, אבל לא בלבדי, כך שלבוא

היום ולומר, שביסול הלוואות הפיתוח, יביא לירידת ההשקעות עד לאפס, -

אני לא הייתי מרחיק לכת עד כדי כך, מה גם שההחלסה על ביסול הלוואות

הפיתוח היא במסגרת מדיניות יותר רחבה של הממשלה על הקסנת מעורבות הממשלה

בשוק ההון,

יש דו"ח הוועדה בראשותו של בן-עמי צוקרמן, מי שהיה הממונה

על שוק ההון באוצר, ובו המלצה על דרכים להקטין את מעורבות הממשלה בשוק

ההון, אחת הדרכים שהודיע עליה שר האוצר בעת ההודעה על ביטול ההלוואות -

הקטנת ההלאמה הממשלתית בשוק ההון, במלים אחרות, יאופשר לקרנות הפנסיה

ולקופות הגמל להשקיע 5% בניירות ערך של הבנקים להשקעות, ועל-ידי כך

יעמדו לרשות הבנקים מקורות מימון שיהיו מסוגלים לתת הלוואות לתעשיה

במקום תקציב המדינה ,

לצערי, זה לא התבצע, מה שעשינו, חתכנו הלוואות פיתוח ולא

נתנו מקור הון אלטרנטיבי, וזה יוצר קושי, לא הבעייה שביטלנו הלוואות

הפיתוח, אלא העובדה שלא השלמנו את התכנית ולא העמדנו מקורות אלטרנטיביים.

היום עובד צוות משותף לאוצר ולמשרדנו על הנושא, ואני מאמין

שעד חודש ינואר הבעייה תבוא על פתרונה ואז יהיו במשק מקורות שיוכלו

להעמיד הלוואות פיתוח למפעלי תעשייה, מצד אחד תהיה זמינות באותה מסגרת,

מצד שני אנחנו ממשיכים לסבסד את ההלוואות דרך המענק, ובסך הכל כאשר

שני הדברים יתממשו, הפגיעה תהיה מינימלית,

תישאר גם בעריד קבוצה מסויימת של מפעלים קטנים באזורי הפיתוח

שלא יוכלו להתחרות על מקורות ההון של הבנקים להשקעות, הגדולים והחזקים

יהיו עדיפים לגבי הבנקים, כלומר, אם אנחנו רוצים להבטיח קבוצה זו של

מפעלים - ואנחנו יודעים שהקטן של היום הוא הגדול של מחר - - -

יש לו גם זכות להשאר קטן,

אתה צודק, כאן נצטרך, במקביל לפתרון הזמינות,להשתמש בכלי

של ערבות המדינה, אם יש מפעל שעבר את כל הקריטריונים ונמצא ראוי

לסיוע והעדר האפשרות לקבל הלוואה בבנק תמנע הקמתו, אנו מציעים ליזום

הפעלת הכלי של ערבות המדינה, ואז כאשר תהיה ערבות המדינה למפעל זה,



הבנק המסחרי ירוץ אתו קדימה, כי כל הסיכון הוא על הממשלה.

לכז לא הייתי רואה את הנושא בצורה קיצונית כפי שהציג אותה

חבר-הכנסת דן תיכון. יש בעיות. אם לא נפתור בעיית הזמינות ומתן ערבות

המדינה, יכולה להיות לנו בעייה.

ברצוני לשאול מספר שאלות: א. מה שיעור הריבית על הלוואות הפיתוח היום?

ב. איר אתם מטפלים במפעלים הקטנים?

ג. מה בכל זאת אתם עושים כדי לתמרץ השקעות, על מנת שתבוא

הישועה למדינה בתחום הכלכלי, בעיקר נוכח האבטלה ההולכת וגוברת;

י. מצא;

הייתי רוצה שתרחיב את הדיבור לגבי מפעלים שאושרו ולא הוקמו.

י. בליזבוסקי;

לגבי הזכאות למענקים - שאלתו של היושב ראש - בתיקון מס' 26

לחוק עידוד השקעות הון, לבד מהנושא של הפחתת המענקים ב-5%, יש עוד

תיקון שהוא מהותי, והוא - הכפפת החוק לעידוד השקעות הון לחוק התקציב,,

עד היום זה לא היה. מה שקבע את המסגרת היה היקף האישורים וקצב הביצוע.

מכיוון שהביצוע נעשה בקצב רב-שנתי, כל שנה היתה בעייה שגודל התקציב

היה נקבע על-פי הביצוע בשטח ולא היתה מגבלה תקציבית. כלומר, הגענו

למצב שכל שנה היה בתקציב סכום של 350 מליון דולר, ולא היתה מגבלה תקציבית,

בתיקון מס' 26 לחוק קבלנו על עצמנו להכפיף את חוק עידוד השקעות הון

לחוק התקציב. פורמלית היום החוק איננו כפוף לחוק התקציב. אנחנו וולנטרית

לקחנו על עצמנו, שלא לאשר יותר מאשר יש בתקציב. ואנחנו עושים מאמצים

קשים כדי לשמור על כך.

זה מביא אותי לשאלתו של היושב ראש - כיוון שלקחנו על עצמנו

מגבלה תקציבית, ברור שאם אשרתי 120 פרויקטים מינואר עד יולי 1985,

אצלי רשום ששיעבדתי תקציב של הלוואות ומענקים , והיתרה שיש לי היום

לאישור היא מינוס האישורים שאשרתי. זה חייב אותי לשנות גם חלק

מהקריטריונים הליברליים, שעל-פיהם אישור יכול היה לחיות כמה שנים

בלי להתבצע. אנחנו הגבלנו את עצמנו וקבענו, שאישור שלא בוצע ממנו 20%

יתבטל, כל שנה היתה נפילה של אחוז מסויים מכלל האישורים שלא התבצעו.

מהו האחוז?

י. בליזובסקי;

ניסיתי לבדוק עם המנהלים הקודמים של מרכז ההשקעות, והתברר לי

שזה היה 25%. השנה האחוז היה גבוה יותר, וזו פונקציה של המצב הכלכלי

וחוסר הבהירות הכלכלית שהיתה במשק. בכל אופן לנו יש מגבלה שמחייבת

אותנו לכל-מיני פעולות כדי שלא יסגרו לנו את המערכת באישורים שלא בוצעו.

לשאלתו של חבר-הכנסת צבן, עד ה-1 ביולי השנה, המועד בו החליטה



הממשלה על ביטול הלוואות הפיתוח - והחלטה זו תתבצע בשני שלבים, במרכז

הארץ מ-1 ביולי ובאזורי הפיתוח מ-1 באפריל 1986 - הלוואות הפיתוח בכל

הארץ היו בשיעור אחיד של 40%, הריבית היתה דיפרנציאלית.

איזה אחוז של הריבית היה מסובסד?

כל הריביות היו מסובסדות. הריבית הדולרית היה בשיעור 13%,

והריבית השקלית - 7.5% צמוד למדד. בינתיים ועדת הכספים איפשרה להעלות

את הריבית,

היתה בעייה, שהלוואות הפיתות, בגלל בעיות תקציביות, לא ניתנו

בזמז. זה גרם לשחיקה שדיבר עליה חבר-הכנסת תיכון. ב-3 באפריל החליטה

ועדת השרים לעניני כלכלה לשחרר כספים שיצמצמו את השחיקה בהלוואות

ובמענקים. נקבע על-ידי ועדת השרים לעניני כלכלה, שאם תוך 10 ימים

מהיום בו הגיש הבנק לחשב הכללי בקשה לקבל סכומים עבור ביצוע בשטח

לא ישחרר החשב הכללי את הסכומים, הסכומים האלה יצברו ריבית החשב הכללי.

זה מונע את השחיקה שנבעה מהעיכובים של החשב הכללי, זה אינו מונע את

השחיקה שנובעת מתהליך הביצוע, כי מה קורה? המשקיע אינו מגיש דו"ח ביצוע

יום-יומי, משקיע יעיל מגיש דו"ח ביצוע אחת לחודש. הוא מתחיל ב-1 בחודש

בביצוע, ב-31 בחודש גמר ביצוע של החודש, הוא מגיש דו"ח ב-31 בחודש.

כבר יש לו שחיקה של בועיים.

הוא מגיש דו"ח על העבר או קדימה?

י. בליזובסקי;

על העבר, אבל המחוקק נתן אפשרות לתת מקדמה של 25%.

זה אינו מופיע בחוק,

י. בליזובסקי;

הבנק בודק את הדו"ח מספר ימים, פונה לחשב הכללי, החש הכללי

בודק, ועוד שבוע עבר, כלומר יש שחיקה של שלושה שבועות.

אנחנו יודעים שבוועדת הכספים הציע חבר-הכנסת מצא לעגן את

ההצמדה בחוק. היום ההחלטה לגבי הצמדה היא החלטה של ועדת שרים לעניני

כלכלה, היא החלטה אדמינסטרטיבית, אם יצליח חבר-הכנסת מצא להעביר זאת

בועדת הכספים - - -

י. מצא;

יש לכר הסכמה של השרים,

י. בליזובסקי;

אין ספק שזה יקבל משקל שונה.

ד. תיכון;

האוצר תומך בכך?

י. בליזובסקי;

אינני יודע.

האוצר מתחמק, אבל סגן השר אמוראי הסכים,

לשאלתו של חבר-הכנסת צבן על הירידה בהשקעות, לא הבאתי עמי

את הדו"ח הסטטיסטי, אבל אנסה לתת נתונים כלליים מתוך הזכרון.

לא פירטת מפעלים שלא ביצעו את האישורים השנה לעומת השנים שעברו.

מתוך 120 אישורים. שניתנו מינואר עד יולי 1985, 5 ביצעו את

כל התכנית, 30 ביצעו בין 10% ל-20% מהתכנית והיתרה - 85 עד לא החלו

בביצוע. זה אחוז יותר גבוה מהממוצע הרב-שנתי,

מהו זמן הביצוע?

אנחנו מדברים על ממוצע של 3 שנים, בשנה הראשונה 20%, בשנה

השניה 40% ובשנה השלישית 40%.

אם זמן הביצוע הוא 3 שנים של ה-100% של התכנית, אתה אינך יכול

לומר שלא בוצעו האישורים, אם לא עברו שלש שנים, אלא אם כן אתה אומר שעבר

זמן והוא אינו מבצע,

אני דברתי על משקיע שתוך שנה מקבלת האישור לא ביצע 20% מהתכנית,

מבין האיסורים שנתנו ב-7 החדשים הללו 40 אחוז הם באזורי הפיתוח

א' וב' ו-60 אחוז במרכז הארץ. 61 אישורים בענף האלקטרוניקה והמתכת,

שאנחנו נותנים לו עדיפות גם מבחינת היתרונות שלו בשוק העולמי. אם תכניות

אלו יבוצעו, הן יוסיפו 550 מליון דולר ייצוא,

אני רוצה לעבור לדו"ח עצמו, ואני מוכרח לומר לחבר-הכנסת תיכון,

שאני קובע בצורה חד-משמעית, שאנחנו עובדים לפי קריטריונים, ומה שמנחה

אותנו הן החלטות הממשלה או החלטות ועדות השרים, גם כאשר נתנו למפעל

50% הלוואה במקום 40%, זה היה מעוגן בהחלטה, זו לא היתה החלטה

אדמינסטרטיבית של מרכז ההשקעות או של שרי התעשיה והמסחר הקודמים -

בכל מקרה באתם לועדת הכספים?

אינני חושב שהיינו צריכים לבוא.

כל חריגה מהקריטריונים - ומבקר המדינה מצא חריגות - היא לאחר

דיון ואישור שנתקבל ברמה של שרי האוצר והתעשיה והמסחר או ברמה אחרת.

אבל לא היתה חריגה של הרמה המינהלית במרכז ההשקעות או במשרד התעשיה

והמסחר,



מדוע היו חריגות? אביא לדוגמא מפעל מעגלים מודפסים של

תדירן, שהגדלנו לו את ההלוואה מעל ל-40%. בפני משרד התעשיה והמסחר

עמדה בעייה של יצירת מקורות פרנסה באזור קריית-מלאכי. לא היה שום

מפעל תעשייתי שאפשר היה לשכנע אותו, במערכת הקריטריונים הכללית, לבוא

ולהשקיע שם, באותה תקופה באה חברת תדירן וביקשה להקים מפעל למעגלים '

מודגמים במרכז הארץ, באזור. למדינת ישראל יש אינטרס רב שמפעל זה יקום.

זה מפעל שחלק גדול ממנו מיועד לייאוש. אבל לא רצינו להגביר את הריכוז

במרכז הארץ, רצינו להעביר אותו בהתחלה לבית-שמש, ואחר-כך ראינו את

אם אתם רוצים שנלך לאזור פיתוח ג',

או לאזור פיתוח אחר, שזה מייקר את העלות, אנחנו רוצים פיצוי. והיא עשתה

את החשבון הכלכלי הקר. הממשלה, בדלית ברירה, הסכימה, לא משום שרצתה

לתת לתדירן שיעורי הלוואה יותר גבוהים, אלא מפני שהיא חשבה שחשוב להקים

את המפעל בקריית-ארבע. מי שעובר במקום רואה את הבנינים של המפעל

שיעסיק 250-300 עובדים. זו היתה הסיבה.

של מי היתה ההחלטה? מי' צריך לקבל את ההחלטה?

שר האוצר ושר התעשיה והמסחר.

ד. תיכון;

האם זה מחייב פנייה לוועדת הכספים?

למה לא כתבתם בדו"ח ששרי הממשלה אישרו את זה? לא ידוע לי שאתם

בתשובה לשר הכלכלה אמרתם שזו היתה החלטה בדרג של שרים. אילו אמרתם

לנו שזה נתקבל בדרג של שרים, בין אם היינו מקבלים ובין אם לא, היינו

מציינים זאת,

אני יכול להגיד רק דבר אחד: ההחלטה היום, עם כל הקושי הגדול,

של מרכז ההשקעות ומשרד התעשיה והמסחר, הביצוע הוא בידי האוצר. אני

אינני מוסמך לקבל החלמה, כי האוצר לא יבצע. מר אלה שאחראי על הביצוע

יאשר זאת"

אני מצטער מאד. אני רוצה שמר בליזובסקי לא יסטה ממה שאמרו

כאשר באנו אליהם. מי זה יהושע פורר?

מנכ"ל המשרד,

תשמע מה הוא אומר , ואני מצטט: " - - - ניתן לו הפרש המענק

מקופת האוצר". אין כאן מלה על החלטה בדרג מדיני או ממשלתי,

אני תובע את עלבון עבודתנו. אנחנו זכאים לקבל את ההטברים

בהזדמנות הראשונה ולא בסוף הדרך, לא אמרו לנו כאשר באנו אליכם. שר הכלכלה

חא אמר את זה, עכשו, בסוף הדרך, אתה אומר את זה?

אני מתנצל שהתשובה לא היתה מלאה.

אינני אומר שמה שאתה אומר אינו נכון,

אני הייתי נוכח בפגישה של שר התעשיה והמסחר, מר גדעון פת, עם

שר האוצר יורם ארידור, בנושא זה.

אני רוצה להביא דוגמה אחרת של תדירן. תדירן הגישה בקשה לפני

שנה על 101 מליון דולר. אנחנו נקמנו בשיטה אחרת: אמרנו כי נהיה מוכנים

לאשי- את ההשקעה של 101 מליון דולר במרכז הארץ, אם תקימו שלוחה בקריית-שמונה

אולי זו לא הדרך המקובלת, אבל כמשרד שרואה את

הבעייה של אזורי הפיתוח יום-יום, את המצוקה, את הקושי בהקמת תעשיה

באזורי הפיתוח, ואת הצורך ביצירת מקורות פרנסה, אנחנו מנסים לפעמים

לחרוג מהקריטריונים , אם פעם כאשר אנחנו נאלצים לתת הלוואה בסדר גודל

גדול יותר ואם בשיטה שאנחנו אומרים: לא נאשר השקעה במרכז הארץ, אם לא

תקימו שלוחה באזור פיתוח,

השאלה היא, מה הפרוצדורה של החריגות, אם וכאשר יש חריגות?

י, בליזובסקי;

אנחנו פעלנו ואנחנו פועלים כאשר דברים אלה מועלים בפורום משותף

שר האוצר ושר התעשיה והמסחר. צודק חבר הכנסת תיכון, היו

מקרים שהבאנו לועדת הכספים. כל פרשת "אינטל" הובאה לועדת הכספים, זה

בודאי מגביל את הגמישות של המשרד כאשר יש צורך בעוד דרג לבקרה או לאישור -

או לשינוי קריסריונים,

י, בליזובסקי;

זה איננו שינוי קריסריונים, זה שינוי קריסריונים למקרה ספציפי.

אנחנו אישרנו במשך שנים מאות תיקים. עובדי מבקר המדינה ישבו

ועברו על עשרות תיקים. לא הובאו עשרות חריגות, החריגות הן בודדות.

הקריטריון יכול להיות, שאם ההלוואה היא ליצירת תעסוקה במקום

שיש אבטלה ניכרת, השיעור יעלה מ-40% ל-50%. אז אתה יוצר קריטריון קבוע,

זו אפשרות אחת, האפשרות השניה להקפיד שהחריג יהיה בהתאם לנוהל, אבל

לא ששני שרים יפגשו ויהיה חשש שמבחינה מפלגתית ומשיקולים זרים הם עושים

מה שהם עושים,

לחלק הפוליטי אינני רוצה להתיחס, כי אני עובד ציבור, אבל יכול

להיות שאתה צודק,

אתה אומר: קריית-מלאכי בעייה, רתדירן אמרה: אם אתם רוצים

שנלך לקריית-מלאכי, תנו לנו יותר. מה המרחק מקריית-מלאכי לרמת-גן, שיש

בו כדי להשפיע על מפעל שמייצר מעגלים מודפסים? הרי במונית אחת אפשר

להעביר הייצור של המפעל בשבוע.

יש תוק. אם הוא עומד בתנאי החוק, הוא מקבל את הסיוע על-פי החוק.

אתה יכול להקים את המפעל בכל מקום שאתה רוצה, אבל תקבל את הסיוע בהתאם

למקום שאתה הולך אליו,

יכול להיות שיש חוק וצריך לנהוג לפי החוק, מרכז ההשקעות

הוא הנותן אשור להקים מפעל פה ושם. הוא רוצה להקים את המפעל במקום א'

ומרכז ההשקעות רוצה שהוא יקים אותו במקום בי. האיש אומר: אם תיתן לי יותר

כסף, אלך למקום שאתה רוצה.

אתה יכול שלא לאשר לו?

י. בליזובסקי;

אני יכול שלא לאשר.

הוא יכול שלא לאשר, אבל הוא יכול להקים את המפעל.

אם אתה יכול להגיד שלא תאשר, אל תאשר,

יש בעייה של מקורות פרנסה.

מר בליזובסקי אמר שהעלות בקריית-מלאכי היא יותר גדולה, במה,

בקרקע? אמרת שלמרכז ההשקעות אין ברירה אלא לשנות את הקריטריונים ועל-ידי

כך להוליך אותם למקום שאתה רוצה שילכו, מה הם היו עושים אם לא היית מאשר

להם?

יש לי דוגמה הפוכה, מישהו רצה להקים מפעל לתלב ממותק ביהודה

תלך לאשקלון, כי שם יש סככות של הממשלה.

אינני רוצה סככות של הממשלה, אני רוצה להקים הכל על-חשבוני.

לא. אמר: אקים את המפעל בקפריסין, אני שואל: האם יש אלטרנטיבה?

לגבי תדירן וקריית מלאכי, עם כל הכבוד, מר יורם בליזובסקי, קריית-

מלאכי היא באזור פיתות ב', וכבר ב-1972 חשבנו שצריך להוציא אותה מאזור

זה ולשייך אותה לאזור מרכז הארז, אבל החלטנו משיקולים שובים לפתור אחת

ולתמיד בעיית קריית מלאכי, ואכן פתרנו,

כאשר אתה רוצה לתת בקריית-מלאכי תנאים של אזור פיתוח א', אתה

צריך לבוא לוועדת הכספים, כי אם יש חוק יכולה חברת תדירן לומר: אני רוצה

להקים את המפעל בפתח נמל התעופה בן-גוריון והסיוע שאקבל הוא 40% ו-5%

מענק השבון, אבל כאשר אתה חורג מהחוק, אינך יכול להסתפק בהחלטת שני



שרים או בהחלטת ועדת השרים לעניני כלכלה. אתה חייב לקבל אישור ועדת

הכספים. הסבתי תקומת לבכם לכך בענין "אינטל" והבאתם את הענין לוועדת

הכספים,

לגבי קריית-מלאכי, 100 מטר מהוואדי זה כבר אזור המרכז, אני

מבי? שהיו פותרים בעייה בעיר שיש לה בעיות תעסוקה אמתיות, אולי קריית-גת.

בנושא סל תדירן וקריית-מלאכי, לא היתה סיבה לתת הטבות מעבר לחוק,

אתה צודק, חבר-הכנסת תיכון, סעיף 40(ד) לחוק קובע כיצד משנים

אזורי פיתוח, התהליך הוא ועדת השרים ואחר כך אישור ועדת הכספים, וכדי

לתת למישהו תנאים של אזור אי, צריך לבוא לוועדת הכספים, אבל לגבי תדירן

לא שינינו את החוק, נתנו הלוואת-פיתוח יותר גדולה, לא פגענו בחוק, לא

שינינו את ההליכים החוקיים, השתמשנו ב"טריק", נתנו הלוואת פיתוח,

ד, תיכון;

הייתם צריכים לבוא לוועדת הכספים, זו הנקודה,

עתה לא ענית לי, מר בליזובסקי" אתה רוצה שאזכיר לך את השאלה

האם זה הוגן כלפי בקורת המדינה לעבור 4 שלבים ולשוק ולבוא

ברגע האחרון עם תשובה, שלא אתווכח על נכונותה, כי אינני יכול? מדוע

לא אמרתם זאת כאשר באנו אליכם, אם זו בכלל תשובה? אינני אומר שהתשובה

משביעה רצון, אני רואה שגם חברי הכנסת אינם מקבלים אותה, אני תובע עלבונה

של בקורת המדינה, אתם צריכים לדעת שאי אפשר לשחק ולתת שלוש תשובות אחרות

וברגע האחרון לשלוף מהשרוול תשובה,

ד, תיכון;

אתה צריך לדעת שהוא לא היה מנהל מרכז ההשקעות באותה תקופה, את

התשובות נתן מנהל מרכז ההשקעות הקודם, מה שהוא מספר, הוא מספר מזכרונו

בתפקיד אחר, כסמנכ"ל לעניני מימון, אם היה כאן מר פורר, הוא היה נותן

תשובה,

היו"ר ד. ליבאי;

אל מד בליזובסקי אין לנו טענות, אלא אל מי שדיווח,

וכי אני ארשה לעצמי לעשות חקירה נגדית למר בליזובסקי?

אתה מטיל ספק שבמקרה זה היתה התייעצות בין השרים, לפי המידע

שהוא מוסר?

אמרתי שאינני מתווכח על התשובה"

אם היית יודע שהענין הגיע לשני השרים?

הייתי כותב את זה,

זה היה משביע רצונך?

לא. הייתי אומר: תקבעו קריטריונים,

לשאלתו של חבר-הכנטת רפול, אין להתעלם מהעובדה שהקמת מפעל

במרכז הארץ יש לה יתרונות תפעוליים וגם עדיפות מבחינת העלויות, כוח

האדם והרכב האוכלוטיה, הרכב האוכלוטיה בקריית מלאכי ידוע לכולם. זד

עיירת פיתוח של עולים שהתפתחה יפה, אבל עדיין לא שווה לרמה במרכז הארץ.

היכולת למצוא מנהלים מוגבלת יותר מאשר במרכז הארץ. אין ספק שבהתחלה

יצטרכו להביא כוח אדם בדרג הבכיר ממרכז הארץ. כוח האדם במקום יצטרך לעבור

הכשרה מקצועית, זו עלות נוטפת, במרכז הארז יש הנדטאים. גם הלוגיטטיקה

שונה במרכז הארז. אתה צריך חלקי חילוף, אתה צריך להביא בעלי מקצוע שיתקנו

מכונה שהתקלקלה, כל הדברים הקשורים בחיי היום-יום, במרכז הארז קלים

יותר מאשר באזור מרוחק. זה גם יותר זמן וגם יותר כטף. הוא הדין לגבי

הלזלפונים. כאשר אתה נמצא בתל-אביב, כל הקומוניקציה היא באזור אחד.

אני יכול להביא מטפר דוגמאות, שמקומו של מפעל במקום מרוחק ממרכז הארז

גורם להוצאות גדולות יותר, לכן קבע המחוקק שמפעל באזור א' יקבל מענק

של 35% ומפעל במרכז הארז יקבל מענק של 5%.

קריית מלאכי נמצאת במרחק של 40 דקות מתל-אביב, אם זו היתה ירוחם,

הטיעון שלי היה יותר חזק, אבל גם לגבי קריית מלאכי זה קיים.

מה שאתה אומר אינו מקובל עלי. כוח העבודה של קריית מלאכי הוא

כוח מקצועי טוב בנושא של מעגלים מודפטים. את זה יושבות בנות ועושות.

לא צריך להיות בשביל זה הנדסאי. לא צריך להפוך את זה לסיבה.

דבר שני אלה הם חיי יום-יום שדברת עליהם, טלפון מקריית מלאכי

לרחובות או לתל-אביב וטלפון מפתח-תקווה לתל-אביב, ההבדל ביניהם אינו גדול.

הדברים מצטרפים.

ר. איתן;

ירוחם, דימונה או שדרות, אילו היה מדובר בהם, זה היה דבר אחר.

אבל קריית מלאכי , זה אמצע הארז.

י. בליזובטקי;

ענה המבקר בצדק, מרכז ההשקעות מאשר או לא מאשר, יש משקיעים

שמוכנים להשקיע במקומות שהם רוצים, בשנה וחצי האחרונות יש מדיניות

יותר אגרסיבית של פיזור מפעלי תעשייה באזורי הפיתוח. אם קודם היו

נגררים יותר אחרי רצון המשקיעים, היום אנו הרבה יותר חזקים ואומרים:

לא, אם מקום המפעל לא תואם את מדיניות פיזור המפעלים.

זה משפיע על הקמח מפעלים?

יש מפעל שאומר: אני אשאר במרכז הארץ, יש כאלה שנכנעים לנו,

אנחנו איננו מוכנים לקבל את התכחיב שלהם ללכח לאזור

פיתוח,

אנחנו מתמקדים במקרה שמפעל אומר: אינני מוכן ללכת לאזור פיתוח

אלא אם תתני לי א', ב', גי, ומה קורה אז- אני עובר למקרה אחר, שהולכים

לשר ונותנים 50%. יכול להיות שזה מוצדק לגופו של ענין. מה שלא מוצדק,

שהשר הופך לבעל-הבית על כספי המדינה והוא יכול לפעול בניגוד לקריטריונים.

זה אינו מקובל, גם לא כאשר שני שרים עושים זאת, אלא אם כן שר האוצר

מוסמך על-פי החוק לעשות זאת עם שר אחר, וזה אינו המצב במקרה זה, כפי שאני

מבין.

הענין של הוועדה הוא למנוע מצב שיחשבו בציבור הרחב שהשרים

עושים חריגות מתוף שיקולים זרים, כדי לתת טובות הנאה למקורבים או למי

שיש להם ענין בזה, אני שואל אותך, כי אתה הכתובת הלגיטימית הרשמית, אתה

וקודמיך נאלצתם בהתערבות השר לעשות חריגות?

אם מדובר על הטבות שבגין החוק לעידוד השקעות הון, אין שום אפשרות

ששני שרים יחליטו, כי שני שרים לא יחליטו שאזור ב' הוא אזור א'. דבר זה

סגור ומסוגר,

עוקפים זאת על-ידי "טריק", כפי שאמת"

כאשר מדובר בתוספת הטבות, שהן אינן חלק מהחוק, כמו הלוואת-פיתוח,

שזו החלטה אדמיניסטרטיבית, במקרים חריגים בודדים, ההחלטה תמיד נתקבלה

על-ידי שני שרים, שר התעשיה והמסחר ושר האוצר.

מי מסמיך אתכם לתת הלוואות?

החלטה של שני שרים.

האם החוק קובע את ההלוואות?

שיעורי ההלוואות ושיעורי הריבית נקבעו תמיד על-ידי ועדת שרים

לעניני כלכלה,

זה מה שחסר לי, גוף סטטוטורי או גוף שפועל באופן קבוע, אם

היו מביאים איה החריגות לועדת הטריפ לעניני כלכלה, שיש לה הרכב מסויים,

בין אם פונקציונלי ובין אם פוליטי, לא הייתי שואל.

אינני בטוח שאתה צודק.

אנחנו צריכים להמליץ לפני הכנסת, והשאלה היא - מה אנחנו נמליץ.

אני מוכן לקבל חריגה על-ידי ועדת שרים במקום שזה אינו סוטה מהחוק אלא

מהקריטריונים,

יש כללים שנובעים מהחוק לעידוד השקעות הון, ואז לא שרים

ולא הממשלה, אינם יכולים לחרוג" יש כללים שקובעים הטבות נוספות. ואינני

בטוח אם אין למשרד רשות - אני לא הייתי משתמש בזה - להחליט משיקולים

הנראים לו לתת 60%.

זה לא היה אף פעם, כל הוצאה כספית מחייבת אישור האוצר,

אני מדבר על הנורמה הרצויה לגבי חריגות וסטיות מהקריטריונים

בסכומי כסף גדולים,

יבול להיות שאתה יכול לומר, 17כל חריגה מהכללים מחייבת אישור

ועדת השרים לעניני כלכלה, המצב נכון לעכשו איננו כזה,

אני רוצה שהוועדה, כאשר תסכם את הדיון בנקודה זו של חריגות,

תבהיר לעצמה מה היא חושבת"

אני מוטרד מכך שאין ראייה יותר עמוקה כיצד להגביר את ההשקעות

בארץ בתקופה זו, כאשר אנחנו יותר מאי-פעם בעבר זקוקים לכך כאוויר לנשימה.

בלנה החולפת, לא אגזים אם אומר, שהיתה התעללות במשקיעים ולאו דוקא מחוך

רצון להתעלל בהם, אבל המציאות יצרה את ההתעללות הזאת, מציאות של חוסר

כספים ואינפלציה משתוללת; התעללות שהיתה כרוכה בהפסקת מתן הלוואות,

בעיכוב מענקים ובשחיקת הכסף, ואני אינני רואה לצערי כיצד אנו מתקנים

מציאות זו, ולאן אנחנו הולכים,

ציין מר יורם בליזובסקי שעם ההחלטה על ביטול ההלוואות, יש צורך

ביצירת מקור אחר בשוק הפיננסי, בשוק הבנקאי, אבל מקור זה עדיין לא בוצר,



אין מפסיקים מקור אחד לפני שיוצרים מקור אחר. אני מבין שמרכז ההשקעות

מודע לכך וממשיך לחפש דרך ליצירת המקור האחר.

לפי המספרים ששמענו כאן, השנה 70% מהמפעלים שאושרו לא התחילו

בביצוע. אם ניתנו 120 אישורים ומתוכם 85 לא התחילו בהקמה, הרי זה 70%,

70% לעומת ממוצע של 25% בשנים קודמות. אני חושב שיש בכך יותר מאשר

להדליק מנורה אדומה,

אנחנו מדברים על קיצוצים בתקציב ויש צורך בקיצוצים בתקציב

לשם יעול. אבל לא קיצוץ בתקציב שיש בו כדי להביא להבראת משק המדינה,

דהיינו התקציב להשקעות, שיביאו להקמת מפעלים לייצוא. אין מקום לקיצוצים

לצורך אזון התקציב. אזון התקציב יבוא מהגברת ההכנסות וההכנסות תבאנה

מייצוא, מייצוא של מפעלים שיוקמו על-ידי השקעות. ואני חרד איך אנחנו

פותרים את הבעייה של הרחבת התשתית של המשקיעים שיביאו הון , ישקיעו במפעלים

ויגדילו את הייצוא.

אינני רוצה להכנס לשאלה, איך מונעים שחיקה של הכספים . אני

מקווה שבוועדת הכספים, כאשר נדון בתיקון מס' 26 לחוק לעידוד השקעות

הון, נקבע שמעבר ל-10 ימים ינתן פיצוי. אני לא שמתי לב שהכוונה היא

ל-10 ימים מיום שהבנק מגיש את הדו"ח לחשב הכללי. ואני שואל: מה קורה עד

אז באינפלציה של 400%? אני חושב שחלק גדול מאלה שלא התחילו בביצוע,

לא התחילו משום שהם רואים את השחיקה הגדולה0

כל מפעל צריך להגיש דו"ח בזמן. אתם הופכים את המשקיעים לחשבים

שצריכים להגיש דו"חות. ואינני אומר זאת כטרוניה, זו פשוט התוצאה,

את הדיון המהותי על כך נקיים בוועדת הכספים, אבל הוועדה לעניני

בקורת המדינה צריכה לדעת,ש המדינה אינה נערכת להשקעות חדשות, להפך היא

נמצאת בנסיגה, ואנחנו רואים זאת גם בהקטנת המענקים,

ד. תיכון;

הויכוח כאן איננו על השאלה, האם הממשלה מחדשת את הצמיחה במשק

או לא. לית מאן דפליג, שבמה שעושים היום הורגים את ההשקעות. אבל נחזור

לדו"ח מבקר המדינה.

אני אומר שבמרוצת השנים האחרונות, ולאו דוקא בשנה האחרונה.

כאשר היו הקפאות, היו כאלה שלגביהם לא החילו את ההקפאה. כאשר אתם הייתם

חפצים ביקרו של מישהו, עליו לא החלתם את הכללים. אם אומר שעשרות יזמים

נפלו קרבן לרצון שלכם לקדם את "אינטל" ו"סמי קונדוקטור", לא אטעה, וזה

לא יכול להיות. לא יכול להיות שתאמרו שאתם מעדיפים את אלה על פני אלה.

לכן אני אומר שצריכים להיות כללים, שאי אפשר יהיה לסטות מהם. אני מדבר

על מפעל שנתתם לו הלוואות פיתוח כדי לרכוש ציוד ישן, נדמה לי מפעל פיניציה.

יש כללים לגבי ציוד ישן. גם אם הוא העביר חלק מהמפעל לירוחם, אין נותנים

מענקים לציוד ישן, וחבל שכלל זה לא נשמר,

כאקר אתה מוציא כתב-אישור, אינך יודע בכמה תסתכם ההשקעה, בסוף

בדרך כלל זה תופח פי 4-5, יכול להווצר מצב שתאמר ליזמים באמצע השנה:

התקציב אזל, אינכם יכולים להמשיך. זה שלא הגבילו את התקציב במשך השנים.

להערכתי זה היה נכון.



אתם ביטלתם את הלוואות הפיתוח. תחליף אין לכם עדיין. הגיע

הזמן שתציגו תכנית מלאה. לא יתכן שמצד אתד אתם מבטלים הלוואות פיתוח

ומצד שני לא ארגנתם מערכת אחרת.

באשר לההערה ששמענו היום, שאישור שלא יבוצע תוך שנה, יפוג

תקפו, אינני יודע מניין לקחתם זאת, במדינת ישראל הקמת מפעל היא ענין

של שלוש שנים. אתה יודע כמה זמן עובר עד שמשיגים אישורים של ועדת בנין

ערים מקומית וועדת בנין ערים מחוזית. אני מציע לכם לא למהר בענין זה,

לגבי הקטנת המענק, בזמנו הגדלנו את המענק כדי לעודד קנייה

בארץ. אני אינני מבין מדוע אתם נסוגים מזה,

אם תדירן היה הולך לירוחם, שלא לדבר על קריית-שמונה, אני

מבין שעושים חריג, קריית-מלאכי היא בסך הכל פרבר של רחובות, 25 דקות

נסיעה מתל-אביב. אינני מבין את אלה האומרים שאסור לעשות חריגים, אבל

צריך להיות הגין בחריגים, ובמקרה של תדירן וקריית-מלאכי - אין ולגיון,

בואו נעגן זאת בכללים על מנת שהצדק גם ייראה.

להערכתי, כל נושא ההשקעות לא הותאם בשנים האחרונות לתנאים

המדינה אומרת שהיא אינה מעונינת במשקיעים, מכל

מקום, היא עושה הכל כדי שאנשים לא יבואו להשקיע, כי השחיקה היא כל-כך

גדולה, והסחבת כל-כך ארוכה, שהתוצאה היא שאין השקעות ולא תהיה צמיחה.

אם רוצים לחדש את הצמיחה, צריך לנער אה כל המערכת מתחילתה וער סופה,

אני רוצה להתייחס לשלושה נושאים שהלעלו על-ירי חברי הוועדה.

חבר-הכנסת תיכון שאל, האם יש הגיון בחריגה במקרה הספציפי,

מה הכללים ומה הפרוצדורה הנדרשת,

לגבי נושא ההצמדה, בגלל האינפלציה השתבשו הרבה כללים.

הדרך היא לשפר את מערכת ההצמדות. אפשר לראות זאת בהצעות שלנו שאישרה

ועדת השרים לעניני כלכלה, השחיקה שהיתה קיימת לפני כן הגיעה ל-70%-60%.

מרגע שנקבעו איזה כללים הצטמצם חלק מן השחיקה,

לכן יש פיצוי של מקדמה מסויימת מרגע שהבנק העביר את הדו"ח

לחשב הכללי, זה דבר שלא היה קיים. זה איננו המצב האופטימלי, ויש גם

בעייה איר מצמידים, אבל הכיוון של משרד האוצר הוא לשפר את מערכת ההצמדה.



הנושא השלישי הוא הנושא שהעלה חבר-הכנסת מצא - הקיצוץ בתקציב

ההשקעות והפסקת מתן הלוואות, לפי חוק יסודות התקציב, לא ניתן לחרוג

מהתקציב. כל עוד לא היה קיים חוק יסודות התקציב, תקציב מדכז ההשקעות

שהיה בסדר גודל של 300 מליון דולר, היה מחוץ לאפשרות השליטה שלנו.

כלומר, כל עוד לא היה חוק יסודות התקציב, יכולנו להרשות לעצמנו לומר

שתקציב מרכז ההשקעות הוא תקציב בפני עצמו, עכשו, לאחר שנתקבל חוק יסודות

התקציב, הדבר אינו ניתן יותר,

חבר-הכנסת תיכון העלה את התזה, שעד עכשו לא היתה מבבלה תקציבית,

תקרת תקציב צריכה להיות, ואם יש חריגה, היא צריכה להיות בהתאם

לכללים.

י. סרוסי;

כאשר גילינו שעומדת להיות חריגה תקציבית, לא יכולנו לאפשר זאת,

ואז נעצרו כל התשלומים, בשנה שעברה היה ביצוע גדול והתקציב נגמר.

היום כאשר מאשרים, זה מתואם?

כן, סדר זה התחלנו בו ב-1 באפריל 1985, אבל אנו סוחבים הפעלת

אישורים מהתקופה הקודמת.

חבר-הכנסת תיכון העיר גם על ביסול אישורים, אנחנו חשבנו שאם

מישהו מחזיק אישור כמה שנים ואינו מבצע, צריך שתהיה בידינו האפשרות

לבסל את האישור, זה לא אומר שנבטל, אבל יהיה לנו הכוח לבטל.

חבר-הכנסת מצא הרחיב את הדיעה בנושא ההשקעות נוכח המספרים שאני

נתתי. אנחנו נמצאים בעיצומם של דיונים בתוך המשרד. ראש הממשלה הצטרף

וביקש נתונים. יש התענינות בכל מה שקורה בתחום ההשקעות ברמה הגבוהה ביותר

אבל אני אינני יכול להביא היום נתינים מלאים.

אני מודה לכם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.55