הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי י

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום גי , י"ב באב תשמ"ה, 30.7.85, בשעה 9.30

בנוכחות;

חברי הוועדה; היו"ר די ליבאי

אי נמיר

אי הראל

די תיכון

בי שליטא

מוזמנים; מבקר המדינה יי טוניק

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי רוזביץ - משרד מבקר המדינ

שי לביא - עוזרת למבקר המדינה

ר' גולדמן - משרד מבקר המדינה

מי איתן - משרד הכלכלה

שי צין - אמרכ"ל האגף למחלות ממושכות

וזקנה במשרד הבריאות

אי אלוני - ארזראי למינהל בריאות הצבור

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; אשפוז וזוליי כרוניים במוסדות תוץ -

עמי 210 בדו"ח 35 מבקר המדינה



אשפוז חולים כרוניים במוסדות חוץ -

עמ' 210 בדו"ח מבקר המדינה

מ"מ היו"ר אי נמיר;

היו"ר ביקש ממני להחליפו למספר דקות. הוא נמצא עתה בהצבעה בוועדת הכנסת,

ומיד יחזור.

(מציגה את הנוכחים )

מבקר המדינה י' סוניק;

הוועדה צריכה לדעת כי מאז כתיבת הדו''ח הווזמר המצב במערכת הבריאות. היום הוא

הרבה-הרבה יותר גרוע.

מ"מ היו"ר אי נמיר;

לי לא צריך לספר. אני באה מוועדה שעוסקת בנושא זה.

ר' גולדמן;

(מקריאה את תקציב דו"ח הביקורת - נספח בסוף הפרוסוקול)

מ"מ היו"ר אי נמיר;

לסעיף 9, ממי ההכנסה?

ר' גולדמן;

מהחולה ומבני המשפחה.

מ"מ היו"ר אי נמיר;

בעמי 6 פיסקה 5; אין מדובר בחוק רובסוח-הלאומי אלא בחוק מיוחד לבסוח סעוד.

אני מבקשת שיוקראו גם הערות שר הכלכלה והתכנון לדו"ח.

מי איתן;

(מקריא את הערות שר הכלכלה והתכנון - נספח לפרוסוקול)

היו"ר די ליבאי;

יש כאן ביקורת קשה על כמה מהנושאים. ברשותכם, מכיוון שנמצאת כאן חה''כ אורה

נמיר, שהיא יו"ר וועדה העוסקת בנושאים אלה באופן הרבה יותר תדיר, אמסור לה את

רשות הדבור. אני יכול לומר בשבחה, על הדרר בה היא ממלאה את תפקידה. אני מציע

שתעירי הערותיך לנושא, ולאחר דבריך אבקש מנציגי המשרד להגיב.

די שליסא;

האם הוזמן מישהו ממשרד הבריאות, אך לא הגיע? עד כמה שהבינותי, מישהו ממשרד

הבריאות היה צריך לתת תשובת הבהרה, והוא איננו.



היו"ר די ליבאי;

נשמע את אלה שישנם, ואם חסר לנו מישהו, נחליט אם לחמשיר לדון בנושא.

אי נמיד;

ישנם איתנו כאן שני עובדי משרד הבריאות, אני

בטוחה שאלה עובדים העושים את עבודתם בנאמנות ובמסירות, אך בהחלט איני מקבלת שזה

ר,7רג של המשרד שצריך להופיע כאן. אין לנו דין ודברים עם עובדים מסורים וטובים,

יש לנו דין ודברים בנושא זה עם השר, עם סגנית השר ועם המנכ"ל שאינם נמצאים כאן.

מה שנאמר בדו"ח המבקר חיוור לעומת מה שקורה היום. לא השר, לא הסגנית ולא המנכ"ל

נמצאים כאן. אם מי אנו מקיימים דיון? בינינו לבין עצמנו? אני חושבת שאין בכך

טעם.

בי פרידנר;

לשכת השר נתבקשה לשלוח לכאן את נציגיה.

אי נמיר;

אין טעם בדיון שלנו. חבל על הזמן.

היו"ר די ליבאי;

השר, סגן השר או המנכ"ל היו צריכים להיות כאן. אני מקבל את הערתר כנכונה

וענינית, לא נסכם את הדיון במצב במערכת הבריאות, מבלי שנדבר בדרג של שר או

מנכ"ל.

די תיכון;

אני מוכרח לומר לך שקראתי ביום שישי, בעמי הראשון ב"חארץ", את אחת הכתבות

המזעזעות ביותר בנושא זה. בעצם נאמר שם שמשרד הבריאות לקח כבני ערובה את

הקשישים, ימנהל על גבם את מלחמות התקציב עם כל מיני מוסדות. טלפנתי לסגנית השר

ואמרתי שאיני מבין איד אפשר להמשיך עם קיומו של מצב כזה. סברתי שמישהו צריך לומר

כי הקטע בעתון לא נכון. לאחר שהתעניינתי יותר, הגעתי למחלוקת בין השר לסגניתו,

בכל הנוגע לטיפול בקשיש. כמי שעוסק בעניני הקשישים לפחות מתוך נסיון אישי (אבי

הקשיש מתגורר במוסד), אני מבקש ממך לזמן את השר, את סגניתו ואת המנכ"ל - לא אחד

מהם אלא כולם ביחד. יש מחלוקת קשה ביותר במשרד הבריאות, ויש לי רושם שהקשישים

הם בני ערובה במאבקים המקצועיים.

היו"ר די ליבאי;

אני מקבל את חערתך. אני רואה בכך שאינם כאן טעות, ואני לוקח את האחריות

האישית לכך על עצמי. כיוון שהנושא אקוטי וחמור, לא נסיים את הדיון הפרק זה עתה

אלא בפגרה. בראשית הפגרה נכנס דיון, אליו בזמן את הדרג הממשלתי.

אי נמיר;

השאלה אם יש טעם להמשיך בדיון. הנושא חמור מאד, והדברים שאנו רוצינז להשמיע

לא יפלו כאן על האזניים הנכונות. המצב הוא איום ונורא, אני לא צריכה כתבות

בעתונים, אני יכולה לספר לכם על מה שאני שומעת בוועדת העבודה והרווחה. גם לי יש

אב במוסד. מזל שאני יכולה לשלם עבורו. מי שאי אפשר לשלם עבורו - מצבו הוא בושה

לכולנו. אם מי נדבר כאן היום?



היו"ר די ליבאי;

את דבריך תשמרי לישיבה הבאה, לאזניהם של הנוגעים בדבר. אבקש לשמוע את

תגובות נציגי המשרד לדו"ח המבקר. לאחר שיעירו מה שיעירו, נפסיק את הדיון ונמשיכו

בנוכחות השר והמנכ"ל בהקדם.

די תיכון;

הערה: התשלום שמשלמים בגין אותם קשישים, הוא התשלום היחיד שלא הוקפא בעסקת

החבילה. תפסו את המסכנים שלא היה מי שיצעק עבורם, והם משלמים בצמוד למדד או

לדולר.

אני רוצה להעיר הערה: אני חושב שמערכת הבריאות נמצאת בפני סכנת התמוססות

נוראה. זהו ענין של ימים. החלק הזה הוא האבסורדי ביותר. יש כסף כביכול בסעיף

הבריאות, אך הוא לא שמיש בגלל וכוח במערכת הבריאות. לא בגלל טכני בין עובדי

המשרד, אלא בגלל המערכת הפול יסית. זו הסיבה האמיתית מדוע כסף שנלקח מאנשים לבסוח

סעוד, אינו משרת את המסרה. למה הדבר דומה? אם אני מבוסח בחברה פרסית, וצריך

לעשות שמוש בכספי, אך החברה אינה מוכנה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי, הייתי רואה

בכך הפרת חוזה ותובע אותה לדין. כאן, אזרחי מדינת ישראל עשו לעצמם בסוח סעודי,

מגיע הרגע בו צריך להשתמש בכספים, אך אין אפשרות להשתמש בהם. זה לא ענין של מה

בכך.

לכן הווכוח צריך להיות עם אלה שאחראים למצב זה. גם אנו אחראים לכך שאיננו

מאפשרים שימוש בכספים אלה . קיימנו דיון גם עם קופת-חולים, והמלצנו על מה

שהמלצנו, אך משרד הבריאות ומשרד האוצר אינם מיישמים את ההמלצות. זוהי התמוססות

בכיוון אחר.

לכן רציתי להצסרף לעמדת היו"ר וחה"כ נמיר, כי אנו חייבים לקיים דיון דחוף

בנושא זה. לצורך הענין הזה אין פגרה.

אני רוצה להבהיר כמה דברים בסוגיית חוק בסוח סעודי. ב-980ו חוקקה הכנסת את

השלב הראשון של חוק בסוח סעוד, והוא חובת הגבייה. מאז במשך חמש שנים, חובת הגביה

היא 0.2% מכל אזרח במדינה לבסוח סעוד. החוק שהתקבל בכנסת אומר שב-1985, כאשר

יצסבר סכום מסוים, יוחלס מה יהיה אופיו של החוק, ואז יחוקק החוק אשר יקבע

באיזו צורה ישתמשו בכסף זה.

נכון להיום הצסברו למעלה מ-80 מליארד שקל. סכום זה תופח, כי כל חודש

מצסרפת לכך ריבית. עתה צריך לחוקק את החוק. יש שתי אסכולות: האחת - של המוסד

לבסוח לאומי, הגורסת שצריך לשלם כסף מזומן לאוכלוסיה המגיעה לגיל בסוח סעוד,

על-פי מה שייקבע בחוק. צריך לזכוך כי במציאות של היום, כשלחלק גדול מאד

מהאוכלוסיה הקשישה במדינת ישראל אין במה לקנות לחם, לשלם חשמל ומים ואין במה

להתקיים, אם יתנו להם תוספת כסף, הם יקנו בו עוד לבן, חצי עגבניה, או ישלמו עבור

חשמל ומים. אני לא בסוחה שישקיעו את הכסף בבריאות, מה גם שבריאות היא דבר יקר.

האסכולה השניה גורסת, שאת הכסף הזה צריך להשקיע במערכת השרותים הכללית

הקיימת, לנושא המיוחד הזה ובשרותי קהילה. לדוגמה, יש שרות מט"ב (מטפלות בית).

אלו שעוסקות בכך מקבלות סכומים עלובים, אך הן באות אל הקשיש, מורידות אותו

לשרותים, מבשלות לו משהו וכוי. להעביר קשיש למוסד, זה הרבה יותר יקר.



בי שליטא;

המועצה שלנו מוסיפה להם כסף, כי מה שמשרד העבודה והרווחה נותן הוא לעג

לרש.

אי נמיר;

בוודאי. לכך רוצים לייעד את הכסף. אונה עוד יכול לתת תוספת, אך ביפו אי

אפשר.

יתרה מכך; מיטה במחלקה פנימית בבית-חולים, עולה היום 100 דולר. מיטה

סעודית עולה 25-27 דולר ביום. ישנן היום מחלקות סעודיות מצויידות שלא פתחו אותן,

כי אין במה לשלם.

בגישה הזו של חיזוק השרותים לקשיש תומך פלג הרווחה במשרד העבודה והרווחה,

תומך משרד הבריאות, תומכים רוב חברי ועדת העבודה והרווחה שצריכים לחוקק את החוק,

אם יובא על-ידי הממשלה, וגם האוצר. האוצר טוען - במקרה זה בצדק - כי אם לשלם

כסף מזומן על-פי חוק לכל האוכלוסיה שצריכה לקבל את בטוח הסעוד, צריך לגבות 0.75%

ולא 0.2% . זהו סכום ששום מדינה לא תוכל לעמוד בו. בכל מקום בו הדבר היה, הוא

התמוטט.

המוסד לבטוח לאומי היה תמיד מוסד בעל כח אדיר על כל שריו, וגם מבחינת

ה"לובי" על כל מי שעסק בחקיקה. בגלל הווכוח הזה , לא מובא הנושא לוועדת השרים

לחקיקה, החקיקה לא מהקדמת והכל על גבם של התולים הקשישים.

הקצוצים הקיימים בכל המערכות הם איומים, וכבר אמר חה"כ הראל כי מערכת

הבריאות היא על סף התמוטטות מוחלטת. עד שמישהו מאתנו או מקרובינו לא יחוש זאת על

בשרו, לא נבין זאת. אין סכוי לקבל יותר כסף לנושא זה, אלא מחוק בטוח סעוד. אנו

משתדלים ללחוץ בוועדת העבודה והרווחה על הממשלה, אך הנושא עדיין לא התקדם.

השידור ב"כלבוטק" תרם משהו לקידום הענין. אני מאמינה שאולי יקרה משהו, אם החוק

יתקבל. זהו המפתח.

המצב במוסדות האלה הוא דבר מחפיר. איך אנו יכולים להרשית שדבר כזה ייעשה

לאוכלוסיית הקשישים. איני בטוחה שהמוסדות הגריאטריים הפרטיים נהגו במלוא

האחריות, במאבקם עם משרד הבריאות. נכון שהם סובלים ממצוקה תקציבית נוראה, נכון

שלא מעבירים להם בזמן את הכספים, נכון שכל פעם שלא מעבירים את הכסף בזמן, והם

צריכים לשלם עבור מזון ומשכורות, הם לווים כסף ומשלמים עבורו ריבית איומה, - אך

עם כל זאת איני בטוחה שהיה הכרחי לנהוג בצעדים מחפירים אלה. זוהי אוכלוסיה

שאפילו לזעוק אינה יכולה.

אני מציעה שללא השר, סגניתו והמנכ"ל, לא נקיים דיון. גם זה אינו מספיק,

חייב לבוא גם שר העבודה והרווחה, שהוא בעל-הבית מבחינת החקיקה של חוק בטוח סעוד, ,

גם המוסד לבטוח-לאומי וגם האוצר.

אני רוצה שלא נעשה עוול לחלק מהמוסדות, איני רוצה

שיתקבל הרושם שמדובר כאן על כלל המוסדות. המוסדות הצבוריים הם ברמה שראויה לכל

שבח. שם עושים עבודה בלתי רגילה. ברשת אש"ל עושים עבודה יוצאת מן הכלל, גם

ב"משען" וגם במלב"ן. אבי נמצא במוסד של אש"ל בחדרה, וכל מה שאומר לשבחם לא יהיה

מספיק.

היו"ר די ליבאי;

מהו אש"ל?



אי נמיר;

זהו מוסדות צבורי הבנוי על מלב"ן, על הרשויות המקומיות ועל משרד העבודה

והרווהה. הוא נעזר גם בעבודה התנדבותית רבה . יש להם מועצות צבוריות. יש גם

מספר מולזדות פרסיים לדוגמה, אך הם עולים הון עתק.

אני וזושבת שאם נצליה להביא לוזקיקת וזוק בסוח סעוד בכנסת הזו, זה יהיה הדבר

הכי תשוב שנוכל לעשות, וזו תהיה תשובה למצב הקיים.

אי הראל;

מה שמעניין הוא שיש עתה, בפעם הראשונה, אפשרות לפתור 80% מבעיות הסעוד בגוש

דן, על-ידי שימוש במבניו הישנים של בית-הוזולים תל-השומר, העובר למבנה חדש. הנהלת

ביה"ה מוכנה שכל הביתנים של ביה"ה ייהפכו לבית-חולים גריאסרי, אשר יוכל לקלוס

% 80 מכלל הנזקקים באזור תל-אביב..

בי שליסא;

מתי הוא אמור לעבור?

אי הראל;

הוא בתהליך העברה.

אי נמיר;

ישנן מוזלקות שכבר עברו.

אי הראל;

אם יהפוך לבית-תולים גריאסרי, פתרת את עיקר המצוקה הקיימת.

אי נמיר;

יש בתי-וזולים המוכנים להפעלה ואינם מופעלים.

בי שליסא;

זוהי קרקע יקרה שניתן להשתמש בה בניצולת סובה יותר.

אבקש מאנשי משרד הבריאות להגיב על דו"ח המבקר. הייתי מעדיף אילו הלכתם

על-פי סדר הפרקים. אני חושב שהמבקר חושף כאן לקויים חמורים מאד במשרד.

מ' צין;

אני מקבל כמחמאה את דבריה של חה"כ נמיר, שאנו עובדים מסורים. הדו"ח הוא אכן

דו"ח קשה ביותר. האנשים העוסקים במלאכה יומיום , יכולים אולי לצייר את התמונה

בסעיף זה או אחר בגוונים חמים יותר, אך המצב בהחלס קשה ביותר. במוסדות החוץ אנו

מתכוונים לגריאטריה סעודית המתחלקת לגריאטריח אקוסית ולגריאסריה שיקומית. כאשר

אנו מדברים על מוסדות חוץ , אנו מתכוונים לסקסור הצבורי, מסוג מוסדות אש"ל

ולסקסור הפרסי. בסך-הכל יש היום 6240 מיסות גריאסריות סעודיות. 16.7% מהן בסקסור



הממשלתי, 38.2% בסקטור הצבורי ו-4.1% 45 .בסקטור הפרטי.

הזדמן לידי מסמך של מכון ברוקדיין, העוסק בנושא הקשישים במדינת ישראל. הוא

מציין בדיאגרמות לשנים 1981-1985, גידול בסך-כל המיטות של הקשישים, כולל עצמאים

ותשושים, שהם באחריותו של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרו ווזה. הוא מצביע על

"פרט למספר המיטות לעצמאים, וזלה עליה בשעור המיטות, כאשר

הגידול הגבוה ביותר נרשם במיטות לחולים סעודיים, מ-13.2% ב-1981, ל-15.5%

ב-1985, גידול של 17%". הגידול הוא בעיקר בשנים 1983-1985.

כרגע יש בעיה של מיטות, כאשר ההדגשה היא על איכות המיטות- עיקר הבעיה היא

שאין מספיק תקציבים, על מנת לתת את הפתרון גם לתור ההמתנה. ב-6.85. ו הגיע תור

ההמתנה ל-865 איש לחודש. את שנת התקציב באפריל 1985 התחלנו בגרעון של 300 מיטות.

אנו עומדים היום בסדר-גודל של אלף מיטות ללא כסוי תקציבי. השנה היתה הנחיה

ברורה, שיש צורך לקזז את הגרעון הזה, והאחראים על לשכות הבריאות נכנסו למבצע

קשה ביותר. בלשכות מסוימות הפסיקו לחלוטין את האשפוז, ובאחרות קיים אשפוז

סלקטיבי מאד. מתקבלים לאשפוז רק אלד; שצוותים רפואיים קבעו את הצורך באשפוזם, אך

האשפוז אינו מתבצע מחוסר וזקציב. עדיין יש מיטות בסקטור הפרטי, טובות יותר או

טובות פחות. המוסדות שאנו מאשפזים בהם הם מוסדות עם רשיון.

אי נמיר;

רשיון שלכם?

שי צין;

רשיון של משרד הבריאות.

אי נמיר!

אז למה אין פיקוח כמו שצריך.

עוד אגיע לכך. יצא מסמך אל כל המוסדות המפנים חולים לאשפוז סעודי, עם רשימת

המוסדות המתאימים. יתכן שישךמוסדות אשר פותחים מוזלקות או מיטות סעודיות ללא

רשוי, אך זה לא ידוע למשרד הבריאות. במקרים שהיו ידועים לנו אנו מטפלים. היו שני

מקרים כאלה. באחד המקרים הזמינו אוז שר הבריאות להשתתף בטכס הפתיחה של מוסד ללא

רשיון. עצרנו את התהליך והתמודדנו עם הבעיה.

איך התמודדתם?

יש מוסדות אשר זקוקים לרשיות כבתי אבות. בגלל הדינמיקה במצבם של הקשישים,

ישנם קשישים העוברים ממעמד של תשוש למעמד של סעודי, כאשר הגבול בין תשוש לסעודי

אינו ברור לוזלוטין. התשוש נשאר באותו בית-אבות, למרות שהוא כבר במצב סעודי.

הצגת מקרה ואמרת "התמודדנו". איך התמודדתם. האם נתתם לאותו מוסד רשיון?

איני מבינה מה אתה מסביר לנו.



שי צין;

טיפלנו בנושא, הודענו לאותו מולח- שנבוא ולבדוק את המוסד. בשלב ראשון לא

הסכמנו לתת לו דשיון, נתנו הנחיות לתיקון המצב, סגנית השר היתה שם וגס ראש האגף.

בסופו של דבר נתנו להס אפשרות לפתוח מחלקה במחצית ההיקף שביקשו.

היו"ר די ליבאי;

מהי התשובה שלכם להערות מבקר המדינה? אני רוצה להיות אולי קסנוני: מבקר

המדינה כותב שיש לכס סמכות להתקין תקנות בדבר פתיחתם ורישומם של בתי-חולים

ופיקוח לגביהס. בפיקוח אתם יכולים להתחיל בכך שתוציאו וזקנות אשר תבהרנה שצריכה

להיות רמת טיפול נאותה, תנאי רווחה נאותים, קריטריונים או סטנדרטים שאתם פועלים

על-פיהם. המבקר אומר שלא הוצאתם תקנות כאלה. האם נכון הדבר, שלא הוצאתם תקנות

כאלה עד היום?

שי צין;

יש לנו קובץ נוהלים ותקנות לנושא זה. מנהל המשרד הוציא הנחיה בענין התקנות.

הנושא נמצא בטיפול הלשכה המשפטית. התקנות טרם פורסמו, אך נוהלים מפורטים נמצאים

בקובץ הנמצא בכל המוסדות, הפועלים בסר-הכל בצורה די מתאימה.

היו"ר די ליבאי;

האם יש לך וזשובה, מדוע אין וזקנות?

שי צין;

אין לי וזשובה, מדוע עדיין אין וזקנות.

אי נמיר;

לאנפורמציה; המחלקה המשפטית של משרד הבריאות עדיין לא נכנסה לעידן בו אפשר

להזיז ולקדם דברים. זה דבר ידוע. אני עוסקת במידה רבה בחקיקה. חקיקה שצריך

להעביר דיך המחלקה המשפטית של משרד הבריאות, או תקנות שצריך להעביר דרכה, הם דבר

שאין לו סוף. כאשר הוועדה רוצה להעביר יוזמת חקיקה, מישהו מניח חוק, וזו הדרך

היחידה בה אפשר להזיז את נושא החקיקה במשרד הבריאות.

היו"ר די ליבאי;

אני מבין את עמדתך לגבי היועה"מ של משרד הבריאות.

המבקר אומר; "גם בהעדרן של תקנות, היה על המשרד לקבוע טטנדרטים לפתיחתם של

מוסדות חדשים, המתייחסים למערך הפיזי של המוסד, של המוזלקות, של וזדרי החולים...

וכן לגבי ציוד הרפואי ומשקי הדרוש להפעלה תקינה של בתי-החולים, וכמו-כן להגדיר

את תפקידם של המוסדות, הכשרתם ולפרסם נוהלי פיקוח".

המבקר אומר כי לא רק שאינכם מוציאים תקנות, אלא אין לכם גם סטנדרטים. אתה

אומר כי המנכ"ל הוציא הנחיה. אני מבקש שתעביר לי את הנחיית המנכ"ל המתייחסת למה

שאומר המבקר בעמ' 212. אני רוצה לבחון אם הוציא סטנדרטים, אלו סטנדרטים, ואם לא

- מדוע לא. אני מבקש להעביר זאת אלי תוך שבוע. אם אינך מוסמך לכך, אבקש שתעביר

את בקשתי למנכ"ל. אם אינך יכול לעשות זאת, תודיע על-כך למזכיר הוועדה, ואני אפנה

ישירות אל השר.



המבקר אומר כי בשנים האחרות נפתחו מוסדות פרטיים לקשישים ללא רשוי, ויש

צורך שהמשרד ייזום ללא דחוי תיקון לחוק, באופן שיחייב רישום של מוסד רפואי,

אפילו אם הוא מאשפז פחות מ-11 חולים, כדי שלא יהיה מקום לעקיפה, כדי שהביקורת

תהיה על כל מוסד סעודי. האם נכון הדבר, שנפתחו בשנים האחרונות מוסדות גריאסריים

ללא רישום?

לא ידוע לנו שנפתחו בשנים האחרונות מוסדות סעודיים ללא אישור.

היו"ר די ליבאי;

''מן התעוד שבמשרד", ואם כך הוא כותב, וודאי לא קלס זאת במקום

"המחסור במיסות לאשפוז סעודי הוא מן המפורסמות... במיוחד

באזור תל-אביב נפתחו בשנים האחרונות מוסדות פרסיים, ושם מאשפזים ללא הבחנה

קשישים עצמאים, תשושים וסעודי ים".

אי נמיר;

אלה מוסרות קסנים, המאשפז ים פחות מ-12 אנשים.

היו"ר די ליבאי;

כן. המבקר אומר שמקפידים לאשפז בהם עד וו חולים, כדי לעקוף את חובת

הרישום. עוד הוא אומר שצריך להבטיח שכל מוסד יהיה רשום במשרד הבריאות, וזאת

בתיקון לחוק. האם לדעתך יש הגיון בדרישה הזו?

שי צין;

החוק אכן מדבר על 12 מיטות. אם ההצעה היא לקבוע מיטה אחת, זוהי הצעה שיש

לשקול אותה. אם אתה שואל אם יש בעיה, אני יכול לומר כי קיימת בעיה עם בתי-אבות

שאתה עלול שלא במתכוון להפכם לעבריינים, כאשר קיימת התדרדרות במצבם של כמה

חולים, והם מוחזקים במוסד ללא רשיון סעודי.

היו"ר די ליבאי;

למה נקבעו 12 חולים ולא נאמר כי גם במקום בו ישנם 3 יהיה פיקוח. אלה חולים

כרוניים, אנשים שאם לא יהיה פיקוח על המוסד, אפשר יהיה לנצלם לעשיית רווחים.

איני צריך לומר לך, לאיזה מצב עלולים לתת להם להתדרדר.

שי צין;

יש מקום לשיקול דעת, לרדת מ-12 מיטות.

היו"ר די ליבאי;

אם השר או המנכ"ל מקבלים על עצמם את האחריות לומר; כבודו של המבקר במקומו

מונח, שקלנו והחלטנו שלא לשנות את המצב הקיים, ויתנו לכך נמוקים סבירים, זוהי

אפשרות אחת. המבקר אינו מתיימר לנהל את משרד הבריאות, אך מגיע לו לפחות שישקלו

את הביקורת. אני מבקש לדעת, האם ההערה של המבקר בעמי 212 של הדו"ח, בה הוא מציע

אפילו ליזום תיקון חוק, שיחייב רישום ופיקוח על כל מקום שיאושפז בו חולה סעודי,

אפילו אחד, כבר נשקלה בצמרת משרד הבריאות? אם היה דיון, אני מבקש לקבל את

הפרוטוקול. אם לא נערך דיון, אני מבקש לדעת למה לא נערך דיון. ייתכן שיש למשרד

סיבות טובות שלא לקיים את הדיון, אף אז אגי מבקש לדעת מה הסיבות,



אי נמיר;

מה בדיון מציע המבקר?

היו"ר די ליבאי;

המבקר אומר שכדי לעקוף אה הדרישה לרישום, וממילא את הצורך לעמוד בסטנדרטים

ובפיקוח, מפצלים מוסדות כך שבכל אחד לא יהיו יותר מ-11 חולים. המבקר מביא רשימה

של 23 מוסדות במחוז תל-אביב, אשר עובדים ללא רשיון, בנמוק שאין הם צריכים

רשיון.

מכתבו של אביטל כהן אשר נשלח לד"ר אבני, ראש שרותי בריאות הצבור, כולל

רשימה ארוכה של מוסדות.

אני מבינה כי היא הראש ומר אלוני הוא הסגן. מדוע אם כן לא הגיעה היא?

אי אלוני;

אנ י אחראי למינהל.

אי נמיר;

אדוני היו"ר , אין לי וכוח עם עובדי משרד הבריאות. הווכוח שלי הוא עם מי

שממונה עליכם.

היו"ר די ליבאי;

אני רוצה להקריא את סוף מכו1בו של מר אביטל כהן;"... נראה לנו שעצם המצאותם

של מוסדות כה רבים המחזיקים בחולים סעודיים ללא רשיון, מוכיחה את חומרת הבעיה,

ועל הבקוש הרב למיטות סעודיות, שהוא ללא כל פדופורציה להיצע. יש לציין כי המקור

העיקרי להפניית חולים לבתי-חולים אלה, הם בתי-החולים הכלליים הלוחצים על

המשפחות לפנות את המיטות". עוד הוא אומר כי מצד אחד דרש השרות מבתי-החולים שלא

להפנות חולים סעודיים למוסדות שאין להם רשוי, מצד שני ישנם לחצים שאין הם עומדים ,

בהם, ועל כן הם מפנים גם למוסדות אלה, שאין עליהם שום פיקוח.

אי נמיר;

אני חוזרת על הצעתי; אין שום טעם להמשיך בדיון. אין זה מכובד לוועדה

ולמבקר. טענותי אינן כלפי עובדי המשרד, יש היום במערכת בעיה איומה של תקנים. אם

המבקר היה נוגע היום במה שקורה היום במוסדות למפגרים, הייתם רואים שבדמיון הפרוע

ביותר אינכם יכולים לתאר מה, קורה. המסכנים, ילדים ומפגרים, מכים את השומרים

שאינם יכולים להשתלט עליהם. אנו יכולים לשאול עד מחר, מדוע אין פקוח, בהקפאת

התקנים של היום ובפיטורים, משרד הבריאות לא מסוגל לפקח גם על מוסדות שיש בהם

150-200 חולים, ולא דק על אלה שיש בהם וו. לכן הווכוח הוא הרבה יותר קשה, ווהוא

צריך להתנהל עם הדרג הבכיר. אנו כחברי כנסת צריכים לדעת, כאשר מדובד על קיצוצים,

מהו המחיר. יכול להיות שנגיע למצב בו נחליט שאין ברירה, אך צריך לדעת שלא תהיה

יותר רמת שרות רפואי כפי שהיתה בעבר.

ו

ו



היו"ר די ליבאי;

הגענו למסקנה שאנו רוציס להידבר עם הדדג הקובע והבכיר במשדד. אין כאן קוצר

רוח אליכם אישית, אלא רצון להבהיר את הדברים עם הדרג האחראי שלא הגיע לכאן. לכן

נסיים בשלב זה את הדיון. נקיים דיון נוסף בזמן הפגרה של הכנסת, ונעמוד על-כך שגם

השר ישתתף בו. אולי נזמין גם את שר העבודה והרווחה ואת שר האוצר.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.45)



תקציר לצורך דיון בוועדה לעניני ביקורת המדינה

של הכנסת

משרד הבריאות

אשפוז חולים כרוניים במוסודות חוץ

(דו"ח שנתי 35 עמ' 210)

1 שריתי האשפוז לחולים גריאטריים ניחנים בחלקם בבתי חולים כלליים, לצררך אבחון

וטיפול קצר מועד, ובבתי תולים שיקומיים לתקופה מוגבלת, חולים הזקוקים לאשפרז

סיעודי ממושך מופנים לאשפוז בבתי תולים למחלות ממושכות, במרכזים גריאטריים

ובנתי אבות שבהם פועלות מחלקות סיעודיות. מרבית מוסרות אשפוז אלה הם בבעלות

גופים ציבוריים ופרטיים (להלן - מוסרות חיץ). יי

י: בסוף 1903 התפלגו 6,450 המיטות הגריאטריות שהיו בבעלויות השונות כדלהלן: 350

מיסות אקוטיות, מרביתן בבתי החולים הכלליים; כ-500 מיטות שיקומיות סיעודיות,

בעיקר בבחי חולים גריאטריים-ממשלתיים ו-400 מיטות בבתי חולים שיקומיים-סיעודי ים

של קופת חולים של ההסתדרות הכללית. 5,200 ויותר מיטות סיעודיות בבתי חולים למחלות

ממושכוח, מהן כ-700 מיטוח בארבעה מרכזים גריאטריים ממשלתיים, כ-2,000 מיטות כ-35

מוסדוח בבעלוח ציבוריח וכ-2,500 מיטות ב-39 מוסדות בכעלות פרטית. ביוני 1984 נוספו

שלושה מוסדות פרטיים חדשים ומוסד אחד נסגר; מספר המיטות כמוסדות הפרטיים הגיע

ל-2,700 בקירוב,

5; משרד הבריאות נושא באחריות הכוללח להבטחת 7שירותים רפואיים גריאטריים, פיקוח

המשרד על מוסדוח שאינם בבעלוח הממשלה מושתת על ההוראות שבסעיפים 33-24 לפקודת

בריאות העם, 1940,

רישום בתי חולים

4 לפי פקודת כריאות העם, 1940 (להלן - הפקורה), כולל המונח "בית תולים" כל מוסד

המשמש לקבלת אנשים הסוכלים מכל חולי או ליקוי גופני, כדי לטפל בהם טיפול רפואי,

על פי הפקודה טעון בית תולים כזה רישום על ירי המנהל הכללי של משרד הבריאות או

בא כותו, הרישום מותנה בכך! הממונה על בית החולים הוא רופא בעל רשיון המוסמך

לעסוק כענף הרפואה המיוחד שאותו כיה חולים עוסק כו; יש מספר מספיק של אתיית

כמוסד והאחות הראשית היא אתות מוסמכת; הבניינים, השירותים והגיור כמוסד מתאימים

ומספיקים; והמוסד מכיל לא פחות מ-12 מיטות לחללים,

5 עיסף 33 לפקודה מסמיך את מנכ"ל המשרד להתקין תקנות כרכר פתיחתם לרישומם של

בתי החולים והסדרי פיקות לגביהם, הותקנו תקנלת כנושא אחד כלכד - רישום כתי חללים

(משנת התשכ"ו-1966), הצורך בהתקנת תקנות כנושאים האתרים נובע מכך, שחלק ניכר מכין

החולים הכרוניים מאושפזים כמוסדות פרסיים המנלהלים על כסים עסקי, כדי להכטית

שחולים אלה ייהנו מרמת טיפלל לתנאי רלותה נאלחים, מן הראוי שייכללך כוקנלת במפורט

החנאים הבסיסיים לביצוע הפעולות האמורות,



6) גם בהעדרן של תקנות, היה על המ1ירד לקבוע סטנדרדים לפתיחתם של מוסדרת חדשים

המתייחסים למערך הפיסי של המוסד, של המחלקות ולזל תדרי התולים, וכן לגבי

ציוד רפואי ומשקי הדרוש להפעלה תקינה של בית התולים, עוד היה על המשרד

להגדיר את התפקידים של עובדי המוסדות ואת הכשרתם ולפרסם נהלי פיקות מסורסים,

סטנדרדים והגדרות באלה לא נקבעו, ולא נכללו בנהלים שפידסם המשרד בדצמבר 1903,

7 . נובת המחסור במיטות לאשפוז סיעודי, במיוחד באיזור תל אביב, נפתתו בשנים

האחרונות מוסדות פרסיים לקשישים ללא רישום, מוסדות אלה מאשפזים ללא אבתנה

קשישים עצמאיים, תשושים וסיעודיים, ורמת הטיפול הרפואי והתנאים התברואיים

בהם ירודים, מאתר שהפקודה מתנה קיומו של בית תולים בכך שיהיו בו 12 מיטות

ומעלה, מקפידים בעלי מוסדות לאשפז עד 11 תולים סיעודיים, וזאת כדי לעקוף את

תובת הרישום, נמצאו גם מקרים סבתי החולים הכלליים היתנו תולים לאשפוז במוסדות

שלא הייו רשומים כדין,

ו

אשפוז חולים

0 לשנות התקציב 1903 ו-1984 נקבעה ללשכות הבריאות המתוזיות, המופקדות על הפניית

תוליס לאש;וז באזורן, מיכסה כוללת של 2,900 מיסות אשפוז, מאתר שהביקוש למיטות

אשפוז היה רב ביותר התברר, כי כל הלשכות תרגו מהמיכסות, בשנת 1983 תרגו הלשכות

מהמיכסות שנקבעו להן ב-500 מיטות בקירוב ( בעיקר: בתל אביב ב-200, כמרכז יותר

מ-150 ובתיפה יותר מ-100 מיסות), בעקבות זאת הוריעה תנהלת המשרד, באפריל 1984,

שיש להפסיק לאלתר הפניית תולים לאשפוז עד שהלשכות יעמדו במיכסה שנקבעה להן,

בחודשים ינואר - מארס 1934, היה מספר התולים שאושפזו . ?במוסדות, בכל תודש,

יותר מ-240 איש, מספר הממתינים לאשפוז בסוף אותם שלושה תודשים הגיע ל-540 בקירוב,

שיעור ממתינים גבוה במיותד היה במחוזות ירושלים ותל אביב ומספרם הגיע ל-180

בכל אחד מחם, הפער בין הדרישה בפועל למיטות האשפוז לבין המיכסות שקבע המשרד

הינו גדול, וכדי לצמצמו נדרש להפסיק לאשפז תולים במשך תקופה ארוכה עד לשנה,

סוכם עם הלשבות, כי יקפידו במיוחד במיון התולים ייפנו לאשפוז רק אח אלה

שמצבם מתייב זאת באופן דחוף, המשרד מצידו יבדוק אפשרויות לפתרון מצוקת האשפוז,

בנובמבר אותה שנה הודיע המשרד, כי הוא דאג להקצות כ-200 מיטות נוסכות במוסדות

ציבוריים,

הסדריס כספיים

9 משרד הבריאות קונה שירותי אשפוז ממוסדות פרסיים ומחלק מן המוסדות הציבוריים שאליהם

הוא מפנה הולים לאשפוז. למוסדות אלה משלם המשרד את הוצאות האשפוז, על פי תעריפים

שקבעה ועדת מחידים הפועלת במשרד, בהוצאות אלו משתתף התולה בהתאם למצבו הכלכלי,

בשנת הכספים 1983 הסתכמה ההוצאה למטרה זו ב-2,156 מיליון סקל, ההכנסה מדמי

אשפוז הסתכמה ב-259 מיליון שקל,



1 המשרד לא חתם על הסכמית עם המוסדות שמהם הוא קרנה שירותי אשפוז, הסכם בכתב

עם כל מוסד בנפרד דרוש גם כדי לעגן ביתר תוקף את ההתחייבויות של בעל המוסד

למתן שירותים רפואיים וסביבתיים הולמים, על פי דרישות המשרד,

11 ועדת המתירים לא קבעה קריטריונים איכותיים שישמשו בסיס לסיווג המוסדות

ולעדכון מתירי האשפוז, על פי רמת המוסד, על אף שהיא קיבלה התלטה עקרונית

על הצורך בכך, מדו"חות הפיקוח על המוסדות עולה, שאכן היי קיימים הבדלים

ברמת השירותים שניתנו במוסדות, ואף במוסדות עצמם תלו שינויים באיכות ובהיקף

השירותים שניתנו בהם,

12 ההתחשבנות עם המוסדות שמהם קונה המשרד שירותים-פרטיים וחלק מהציבוריים-

מגוהלת באגף הכספים שבמשרד הראשי, אגף הכספים שלם למוסדות את הוצאות האשפוז

על פי דירותיהם , בלא שדרש מהלשכות לבדוק את מידת נכונותם, בלשכת הבריאות

תל אביב, שאישפזה במועד הביקורת כ-1,200 תולים (כשליש מהמיכסה הארצית)^לא

קויים מעקב שוסף אתר תנועת המאושפזים במוסדות ולא נבדקה נכונות הנתונים, מן

התיעוד שבגזברות מחוז המרכז התברר כי במקרים שבהם נבדק הענין נמצאו ליקויים

ברישומים של המוסדות,

גביית דמי אשפוז

13 אשפוז חולים כרוניים אינו כלול בין השירותים הרפואיים שעליהם תל ביסוח בריאות

של קופות החולים, הוצאות האשפוז הללו חלות על החולה עצמו, ובהעדר מקורות מימון

עצמיים, על בני,משפחתן, בתחום לחוק לחיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ס-1959.

גובה ההשתתפות בגין על פי טבלת זכאות המשותפת למיירד ולמשרד העבודה והרווחה,

14 המשרד אינו מחייב את התולה, או בן משפתתו, במסירת נתונים מפורטים בתצהיר על

הכנסותיו ורכושו, בהעדר נתונים אלה, יש קושי בנקיטת צעדים מתאימים נגד החולה

או בני משפחתו במקרה של העלמת פרטים או מסירת מידע בוזב, דבר המכביד על המשרד

בבואו לברר אל נכון את הכנסותיו, רכושו ואמצעיו הכספיים של התולה דגני משפתתו,

15 בהנחיוח המשרד לגבי חישוב גובה ההשתתפות של החולה, לא נקכע שיש להביא בחשבון

את חסכונוחיו ממקורוח שונים לרבות חסכונות פיננסיים, לשם חיובו בתשלום הוצא.ות

האשפוז,

16 בהוראות המשרד נקבע, כי יש לספל במימוש רכושם של חולים עריריים לצורך מימון

הוצאות אשפוזם, וכי אין לממש את רכושם קל תולים שלהם קרובי משפחה, המשרד

לא פירסם הנחיות מפורטות בנושא, בהעדר הנתיות/לא פעלה הלשבה המשפטית שבמשרד

להבטתת האפשרות למימוש נכסי המאושפזים גם במקרים של חולים עריריים שיש להס

קרובי משפחה שאינם מוגדרים כשאיריס,



17 עדכון סכום ההשתתפות בהוצאות האשפוז נעשה על פי תשלומי תוספת היוקר במשק, על

פי הוראות המשרד, יש לערוך בדיקה תקופתית חוזרת של מצבם הכלכלי של החייבים בתשלום

דמי אשפוז. נמצא, כי לשכות תל-אביכ וירושלים ערכו בדיקה חוזרת של תיקי

המאושפזים, כדי לעדכן את ל-יעורי השתתפותם של התייבים בהתאם להכנסותיהם,

18 לשנת הכספים 1933, הסתכמו הודעות החיוב שנשלהו למשפתות במחוז תל-אביב ב-81.5

מיליון שקל ואילו הגבייה במשך השנה הסתכמה ב-52 מיליון שקל, דהיינו פיגור שוטף

של 29,5 מיליון שקל, במחוז המרכז הסתכם התיוב ב-56,5 מיליון שקל וההכנסות ב-16

מיליון שקל, לאמור פיגור שוטף של 10,5 מיליון -שקל; ובמחוז ירושלים תיוב של 46,3

מיליון שקל וגבייה בסך של 33,6 מיליון שקל, פיגור של 12,7 מיליון שקל. בדיקה

מדגמית בדבר מצב החובות של דמי האשפוז העלתה, שעומק החוב במתוז תל אביב מגיע

במקרים אחדים עד לשנה ואף ליותר מזה, המשרד הודיע, כי תכנית להפעלת מעקב אתר

ביצוע הגבייה באמצעות מחשב נמצאת בשלבי הבנה סופיים,

19 כאשר בני משפחה מסרבים לשלם את דמי האשפוז התלים עליהם, נוהגת לשכת הבריאות

להעכיר את הטיפול בגבייה ללשכה המשפטית של המשרד, על הלשכה המשפטית להכין את

החומר כעניין זה לשם העברתו לפרקליטות המחוז, להגשת תביעה משפטית, התברר, שהיו

עיכובים במימוש התובות של המאושפזים,

20 חדלה ערירי שאינו מסוגל לדאוג לעניניו, רשאי בית המשפט למנות לו אפוטרופוס שיטפל

כו ובנכסיו, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962, כאשר המשרד

מבקש למנות אפוטרופוס לתולה ערירי הוא מעביר את הבקשה למשרד העבודה והרווחה 'הוסמך

לכך, הלישכה המשפטית של המשרד אינה מנהלת רישום מעקב אחר התיקים שהועברו למשרד

העבודה והרווחה, לצורך מינוי אפוטורופסים,

פיקות על המוסדות

21 האגף למחלות ממרשכות שבמשרד מקיים בקרה שנתית על המוסדות הגריאטריים, על לשכות

הבריאות הוטלה האתריות לפיקות שוטף על המוסדות שבתתומן,

22 הביקורת העלתה, כי הרופאים בלשכות הבריאות ירושלים, רחובות, רמלה ופתת תקלה אינם

מדווחים על ביקוריהם ולכן לא ניתן לדעת את היקף ביקוריהם והממצאים שהועלו בהם,

ו.אם ננקטו צערים לתיקון הליקויים, במתוז תל אביב מקיימים שני רופאי הלשכה שני

ביקורי פיקוח בשנה, בממוצע; אולם, רק אתד מהרופאים מדיות בפירוט על כל נושאי

הפיקוה,

*



23 בהעדר נהלי עבודה המחייבים את העובדים האחראים לפיקוח, אין גם מתכונח

אחידה לפעילוחם, ביקורח מסורגח העל11ה, כי לשכות פחח חקוה ורחובוח לא

קיימו פיקוח שוסף על שמונה המוסדות הציבוריים שבתחומן; לשכת ירושלים

קיימה פיקוח רק על ארבעה מעשרה המוסדות הציבוריים שבתחומה,

24 הפיקוח השוטף במוסדוח נערך בעיקרו על ידי אחיות מפקחות של לשכות הבריאות.

לפיקוח זה חשיבוח מרובה, מאחר שהשירות הסיעודי במוסדות מהווה את הוווליה

העיקרית בטיפול בתולה הגריאטרי.

5?. כדי להבטיח שבכל ביקור פיקוח תוקדש תשומת לב לכל הנושאים הדרושים, מן.

הצורך היה להנהיג סופם מיוחד לגבי הנושאים הטעונים בדיקה, דבר זה לא נעשה,

26 י ב.דיקת הדיווחים של המפקחות העלתה: בל.'1כת תל אכיכ אין דיוות סדיר מצד חלק

מהמפקחות ובחמישה מוסדות לא נמצאו דיוותים החל מיוני עד לנובמבר או דצמבר

1983. בעוניים ממוסדות אלה מצא המשרד ליקויים חמורים בהפעלתם ואחד מהם אף

נסגר באפריל 1984. בלשבת ירושלים נמצאו דיווחים בודדים בלבד, בלשכות רמלה

ורחובות לא נמצאו דיווחים.

27 הביקורים במוסדות נערכים, בדדך בלל, בשעות העבודה הרגילות, תלקם בתיאום עם

המוסד וחלקם ביקורי פתע. ביקורים מועטים נערכים בשעות הערב. לעריכת ביקוריס

בשעות הערב והלילה, כאשר לא נמצא במקום הסגל המקצועי, נודעת תשיבות רבה,

ולכן מן הראוי שתדירותם תהיה גבוהה יותר,

38 להלן הממצאים העיקריים, שהועלו בדו"חות הבקרה של האגף, במהלך שנת 1983 רעד

למארס 1984, ב-36 מוסדות פרטיים, כ"י שריכז משרד מבקר המדינה:

(א) בתחום הרפואי - מרבית הרופאים המועסקים במוסדות אינם בעלי התמחות גריאטרית"

רובם מועסקים בבית תולים אד במירפאה, נוסך לעבודתם הקבועה במוסדות, והס אינם

נמצאים במוסד בשעות העבודה הרגילות, הרישום הרפואי לא היה במרבית המקרים

מלא, בחלק מהמקרים לא נערכו בדיקות שיגרתיות יזומות לצורך מעקב; במרביתם

לא נערכו בדיקות מעבדה שיגרתיות וברובם לא היו הסדרים להזמנת רופאים מומחים,

(כ) בחחום הסיעודי - בתשעה מוסדות הועסקו בתתילת 1984 אתיות מעשיות אחראיות

לצוות הסיעוד שבמוסד, בניגוד להוראות הפקודה הקובעות שהאתראיות צריבות להיות

אחיות מוסמכות, כות האדם הסיעודי היה מורכב ברובר מכוחות עזר, חלוקת התרופות

לא תמיד בוצעה על פי ההנתיות הקיימות, במרבית המוסרות לא נמצא "פעמון

לקריאה" לעזרת האחות והיה תסר תלק מהציוד הטיפולי,

(ג) פיסיוטרפיה ותעסוקה - במרבית המוסדות קיים מחסור בעובדים מקצועיים בשני

תחומים אלו וגם הצירד הרפואי והתעסוקתי הקייס הלא לרוב דל,

*



ליקויים רבים הרעלו באשפוז חולים במוסרות חוץ על ידי משרד הבריאות,לליקו יים אלה

גס השלכה על טיב השירות ועל אופן נתינתו, במיוהד בתתומים הבאים:

1" ליקייים בריסוס מוסדות אשפוז סיעודיים וקיום פיקוח סדיד עליהם מצד המשרד,

להבטחת סיב השירות הניתן בהם, לתחום זה יש חשיכות רבה, הואיל והמדובר בעיקר

במוסרות אשפוז פרסיים המנוהלים, בדדך כלל, על בסים עסקי, כשהאינסדם של בעל

המוסד אינו תואם בהכרה את האינטרס של החולה, ררוש שהמשרר יזום כרחיפות תיקון

לחוק באופן שיחייב רישום 7.יל מוסר רפואי, גם אם הוא מאשפז תולה סיעורי אתר בלבר,

כמו כן מן הצורך , שהמשרר יראג להביא ליריעת הציבור את רשימת המוסדות שבפיקוחו

ואלה שאינם נחוניס לפיקוחו.

2. משרד הבריאות לא דאג לפיקוח בתדירות מספקת על התוסדדת המאשפזים וכן לקבלת

1 י ו ו וו סדיר על הפיקוח שקיים, ולעמידה על תיקון הממצאים שהועלו ברו"חות הפיקוח,

3. מערר הפיקוח והבקרה סל משרד הבריאות בתחום התחשכנותו עם המוסדות המאשפזיס

טעון שיפור, לרבות אופן קביעת תעריפי האשפוז,ופיקוח על אמינות הדיווח של המוסדות

לצורך קכיעת הת-'זלוס המגיע להס,

4. כתחום האשפוז הסיעודי מדובר, בדרך כלל באשפוז ממושך ויקר, ומוטלת, איפוא על שבס

המשפחות הוצאה כספיח ניכרת, מסבע הדברים, נתקלת גביית דמי האשפוז מהמשפחות בקשייס,

דרוש, המשרד הבריאות יגביר את טיפולו בנושא, ידאג לקבלת התחייבויות למימון האשפוז

מהמשפחות ויעמוד על גבייה מבירה, בהתחשב גם במצבן הכלכלי של המשפחות,

5. כתחום האשפוז של חולים קשישים נעשה אמנם רבות, אולם עקב הזדקנןת האוכלוסייה

.-ה עדיין מצוקת האשפוז של תולים אלה את פתרונה המלא , דרוש, שמשרד

הבריאות יעשה, כמשותף עם הגורמים הממשלתיים האתרים המופקדים על נושא הרוותה-

משרד העבודה והרוותה ובמיוחד המוסד לביטוח לאומי, ובתיאום עם משרד חאוצד -

להתקדמות ממשית לפתרון הבעייה, יש לתת עדיפות לנושא זה, הזדמנות נאותה לכך קיימת

לאור תיקון חוק הביטות הלאומי, שבעקבותיו גובה המוסד לכיטות לאומי דמי ביטוה

כעכור ענף סיעוד, לסוף מרס 1985 הצטברו בענף ביטוח זה סך 64 מילארד שקל,

לאור ההתפתחויות האחרונות בתחוס הטיפול בתולים סיעודיים, דרוש לתת את הרעת

כדהיפות על ניצול, ולו חלק מסכומים אלה למימון אשפוז התולים.



משרד הבריאות

אשפוז הולים כרוניים במוסדות חוץ

משום בתי חולים

מן התיעוד שבמשרד עולה, כי נוכח המחסור במיטות לאשפוז סיעודי, במיוחר באזור

תל אביב. נפתחו בשנים האחתנות מוסדות פרטיים לקשישים ללא רישום. מוסדות

אלה מאשפזים ללא אבחנה קשישים עצמאיים, תשושים וסיעודיים, ורמת הטיפול

הרפואי והתנאים התברואיים בהם ירודים. ביקורת שערך משרד מבקר המדינה

העלתה, כי בבדיקות בלשכות נמצאו גם מקרים שבתי חולים כלליים היפנו חולים

לאשפוז במוסדות שלא היו רשומים כדין. בחוזר שיתתי האשפוז ממאי 1982 דרש

השירות ממנהלי בתי החולים להקפיד שלא להפנות חולים סיעוריוף למוסדות כאלה.

לרעת הביקורת, בצעד ראשון מן הראוי, שהיחירה למוסדות חוץ תפרסם לידיעת

הציבור ובתי החולים הכלליים ו-שימה של המוסדות הפרטיים הפועלים על פי רישום,

תוך הדגשה. שרק מוסדות אלה נמצאים בפיקוח המשרד. ותביא לידיעתם נם את

המוסדות האחרים שאינם בפיקוח. - י

הערת השרו

הוצאו ישימות לכל הלשכות של אותם מוסדות גריאטריים

שהפעלתם לא אושרה ע"י המשרד. ובעתיד לא יופנו חולים למוסדות

הללו.

בדו"ח המבקר נאמר 1 י י

י ליקויים רבים הועלו באשפוז חולים במוסדות חוץ על ידי משרד הבריאות. לליקויים

אלה גם השלכה על טיב השירות ועל אופן נתינתו.

ב-11.11.84 . מינה מנכ''ל משרר הבריאות צוות (בראשותו של המשנה

למנכ''ל) לבדיקת הממצאים שהועלו בדו''ח של מבקר המדינה

ולהסקת מסקנות אופרטיביות. עם הכנת נייר עבודה. יקיים חצוות

דיונים עם ראשי האגפים הנוגעים בנושא לשם עיבוד נהלים

והמלצות.

בלשכת סגנית השר הוקם פורום קבוע המתכנס אחת לשבוע לשם

תיאום כל הגורמים המטפלים בנושא ולקבלת דיתחיהם.

תוך ששה חודשים ידווח המשרד לאגף הפיקוח הכללי אודות

התקדמות הטפול בנושא. התשובות תופענה ב-דין וחשבון על

מעקב אחר תיקח ליקויים''.