הכנסת האחת עשרה

הוועדה לענייני ביקורת המדינה





מיום שלישי, ט' באייר, התשמ"ה-30 באפריל, 1985, בשעה 10.00

חברי הוועדה: היו"ר ד. ליבאי

ע. לנדאו

י. מצא

ב. שליטא

מבקר המדינה י. טוניק

י. דורון - משרד מבקר המדינה

ע. גבאי - משרד מבקר המדינה

ש. קינן . משרד מבקר המדינה

א. שילה - משרד מבקר המדינה

מ. כהנא - ממונה על מחוז תל-אביב, משרד הפנים

מ. גת - משרד הכלכלה

ש. זלצר - משרד הכלכלה

א. קינמון - ראש עיריית בת-ים

י. גוטמן - מזכיר עיריית בת-ים

ב. פרידנר

ש. צהר

סרר היום דו"ח מבקר המדינה על עיריית בת-ים.

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, המתכנסת

בזמן הפגרה של הכנסה. אני מקדם בברכה את כל הנוכחים כאן, אנו מקדישים

ישיבה זו של הוועדה לדיון בדו"ח מבקר המדינה על עירית בת ים, כמנהגנו,

נבקש ממר דורון, ממשרד מבקר המדינה, לקרוא באזנינו את התקציר מדו"ח מבקר-

המדינה על עירית בת ים,

(קורא תקציר, ממצאים עיקריים מתוך דו"ח 6 על הביקורת בעיריית

בת-ים, שניחן בנובמבר 1984, העתק התקציר מצורף לפרוטוקול),

מבקר המדינה י, טוניק;

הדו"ח הזה מופנה אמנם במישרין בעיקר נגד עירית בת-ים, אבל מופנה גס

אל משרד הפנים, שתחת עיניו הפקוחות ועל אף הסמכויות הנרחבות המגוידת בידו

קרו הדברים שפורטו בדו"ח הזה, אילו משרד הפנים היה מתערב בצורה יותר

פעילה בנושא הזה, ניתן היה למנוע את הדברים האלה, וניתן היה לגרום לכך

שהעיריה תתנהג במסגרת הנוחלים והחוק,

ע. לנדאו;

אני מבקש לשמוע הבהרות בענין החברה לפיתוח חוף בת ים בע"מ,

היו "ר ד, ליבאי !

נשמע דברי הסבר והבהרה לכל הנאמר בדו"ח הזה מפי ראש עירית בת-ים,

מר קינמון, אנו מבקשים לדעת כמה זמן אתה, אדוני ראש העיר, מכהן כראש

העיר בת ים, ומאחר ומדובר כאן במזכיר העיר ובגזבר העיר, מסור לנו בבקשה

כמה זמן מכהן כל אחד מהם בתפקידו הנוכחי, ואולי תוכל גם להבהיר לנו כיצד

זה קרה שלעירית בת-ים יש עודף כספים,

מבקר המדינה י, טוניק;

אני רוצה להבהיר שהדו"ח הזה נכתב אחרי שקבלנו את הערות העיריה לממצאים

השונים, כך שהדו"ח הזה לקח בחשבון את הערות העיריה, במידה שלא לקת אותן

בחשבון, הרי זה מפני שמבקר המדינה החליט שאי אפשר לק תת אותן בחשבון. לפי

עניות דעתי אין כאן מצב בו צריך להשיב על האשמות, כביכול, או על ביקורת,

כיוון שהעיריה כבר השיבה על הדברים,

א, קינמון;

אני רוצה להקדים ולומר, כי בתקופת כהונתי כבר תוקן חלק ניכר מהליקויים

הקשים ביותר שנמצאו, ואני מתייחס במיוחד לנושא של בנייה בלתי חוקית ואכיפת

החוק בנושא זה, אני חושב שעירית בת ים היא היום העיריה העומדת במקום

הראשון בנושא זה, אנחנו אפילו לא חכינו לצווים של בית המשפט, אלא פעלנו

באמצעות צווי הריסה מינהליים, כדי לתקן את העיוותים שנעשו בנושא הזה,

אף ראש עיר לא היה מעז לעשות מה שאני עשיתי בתחום הזה, ואכן זכיתי לקבל

מחמאה בערב חג הפסח מפיו של שופט שציין לשבח את העיריה על פועלה בנושא

זה, ודברי השבח נאמרו בנוכחות העובדים שלנו,



אני ממלא אח תפקידי הנוכחי מאז הראשון לדצמבר 1983. התקופה שהדו"ח הזה

מכסה היא לא התקופה בה אני מכהן בתפקיד ראש העיר בח-ים, אבל התיקונים

שצריינו נעשו אחרי שנכנסתי למלא את תפקיד ראש העיר בת-ים. אני חושב שאנשי

משרד מבקר המדינה, שטיפלו בנושא הזה, ידעו גס להעריך ולכבד את מעשי בתחום

הזה עם קבלת הדו"ח,

אם ירשה לי כבודו, אני רוצה להעיר משהו באזני מבקר המדינה, לפני מספר

חרדשים ישבנו עם אנשי משרד מבקר המדינה, לפני קבלת הדו"ח. ואמרתי להם שאני

חדש בתפקיד הזה ואני צריך עוד ללמוד את הנושא, בקשתי ההם לומר לי מה להערכתם

צריך להיות המצב, הצ1תי בפניהם בעיות שאינן בלעדיות לבת ים, אלא שהן תוצאה

ממציאות מסויימת ומדברים שקרו במדינת ישראל במשך שנים והשתרשו בה, אני

מתכוון כמובן לענין החריגות בשכר, אנו יודעים את הנעשה בנושא זה, בקשתי

מהם להשמיע את השגותיהם, את הערותיהם ואת הצעותיהם בנושא הרחב הזה, בנרשא

הקילומטרז' של העובדים, למשל, ועוד, וצר לי לציין שהדו"ח הזה פורסם מבלי

שהיתה תגובה בנושא הזה,

לאחר מכן פניתי שוב ושאלתי כיצד עושים זאת, שהרי ברור לכל שלהפסיק

דברים אלה לחלוטין זו משימה שהיא מעבר לכות אנוש, שהרי זה כרוך בהסכמי עבודה

שנעשו בעבר, בתקדימים שקיימים כבר שנים רבות וכוי, ישנם דברים שקיימים

עוד משנת 1975 , משנת 1976 ,1977 ו-1978 .האמנם אפשר לצפוח ממגי שמיד עס

הכנסתי לתפקידי הנוכחי אני צריך להשניא את עצמי על כל העובדים בעירית,

או חלק נכבד מהם, ולהציג דרישות ולתבוע דברים שרעד העובדים בשום פנים

ואופן לא יסכים להם? אני מכיר את המערכח בארץ, ואני לא מאמין שאפשר בכלל

להעלות דבר כזה על הדעת, אני לא מאמין שזה אפשרי, אני מכיר את הדברים בארץ.

הודיעו לי שאין בנושא זה מו"מ בין המבקר ובינינו, וכי אלה הן הערות

המבקר, ואני מקבל אותן, אבל אני רוצה להבהיר כאן, כי אילו נאמרו לי הדברים

לפני פרסום הדו"ח, יתכן והייתי מוצא את האמצעים ואת הדרכים לעשות כמה מהם,

אם לא כולם,

האם אתה טוען שמה שמבקר המדינה מכנה בדו"ח שלו בשם חריגות בנושא

השכר, כולל הנהלת שעות נוספות, פתיחת קופת גמל נוספת וכוי הם דברים הנהוגים

גם ברשויות מקומיות אחרות בארץ?

א, קינמון;

כן, בהחלט כך, אולי בסדר גודל שונה,

הי ו"ר ד, ליבאי;

האם אתה רוצה לומר לנו כי זו נורמה מקובלת גם בעיריות אחרות?

א, קינמון ;

קשה לי לומר אם זו נורמה מקובלת, או לא, אבל אני יכול לומר שזה קיים,

היו"ר ד, ליבאי;

אנחנו דנים היום בעיריית בת-ים, ולא במקומות אחרים בארץ, מה גם שאין

בפני ברגע זה הערות מבקר המרינה לגבי מקומות אחרים, נשמע על כן את דברי

מר שילה, ממשרד מבקר המדינה, על הנישא הזה,



א. שילה ;

צודק מר קינמון בקבעו שחלק מהנורמות האלה נהוגות וקיימות ברשויות

מקומיות אחרות, שעות נוספות גלובליות, למשל, זו נורמה מקובלת גם ברשויות

מקומיות אחרות, אלא שאין זה בסדר גודל כמו זה שמצאנו בעיריית בת-ים,

אנחנו בודקים עכשיו את הנושא הזה גם ברשויות מקומיות אחרות, ויתכן שגם

שס נמצא חריגות בנושא זה, כסו תשלום קצובת רבב ללא בדיקה, ללא צורך בנסיעה

ממשית בו וכו',

מבקר המדינה י. טוניק ;

הקיץ נעשה בדיקה אופקית בנושים מסויימים, כולל נושא הרכב והחריגים

במספר די גדול של רשויות מקומיות, ואז נוכל להגיש לוועדה נכבדה זו דו"ח

שיראה באיזו מידה יכולה עיריה אחת להסתמר.,על השניה, אם בכלל, או שכולם

נמצאים בסל אחד. אני מבין את טענתו של מר קינמון, שהדבר הזה איננו נחלתה

של עירית בת ים בלבד, אבל אני סבור שככל שהנוהג הזה נפוץ יותר כך גם צריך

לעשות כדי לבטלו, היותו נפוץ אינו הופך אותו לכשר,

הי ו "ר ד, ליבאי ;

אני מבין מדברי ראש העיר בת-ים, כי הוא מכבד את הביקורת, אבל היא

פונה אלינו למעשה בבקשה עזרה, הוא אמר לנו כי הוא ביקש עזרה בענין זה

ממשרד מבקר המדינה, אף כי אין זה תפקידו של המשרד לעשות זאת; הוא ביקש

לדעת איך אפשר לעשות את הדברים האלה, כשהוא בא לעיריית בת ים הוא מצא

שם דרגות שכר גבוהות, מבנה שכר מסויים בפי שצויין בדו"ח, הוא לא יצר את

המבנה הזה, הוא רק מצא אותך קיים, והוא מבקש לרעת איר הוא יבול לפגוע

היום בגובה השבר המשולם שם לא רק לפקידים בכירים, אלא גם לאחרים, הוא

שואל מה הוא רשאי לעשות בתחום הזה, האם הוא יכול או רשאי להגיד כי ממחר

הוא יבטל תוספות מסויימות ויקצץ את השכר בחצי, או ברבע? ואם הוא יעשה

דבר כזה, האם לא תפרוץ מיד שביתה כללית בעיריה, הוא מבקש את המכניזם

בו ניתן לעשות את הדבר הזה. הוא מבקש גם לא להצביע עליו כעל בודד בתתום

הזה רק משום שהדו"ח המונח לפנינו ברגע זה דן בעירית בת-ים, ולא בעיריה

אחרת, הוא מבקש שנראה אותו במסגרת הכללית של הרשויות המקומיות,

נראה לי על כן שראש עירית בת-ים לא אומר למבקר כי הוא איננו צודק

בדברי הביקורת שלו, אלא אפילו מצדיק אותו, ומבקש לשמוע ממנו מה הוא

יכול לעשות בענין זה,

אם זאת אמנם השאלה, כי אז צריך להפנות אותה אל משרד הפנים, לבן גם

אמרתי כי המסמך שלפנינו מדבר גם נגד משרד הפנים, ולא רק נגד רשות מקומית

זו או אחרת,

לשם השוואה של משכורות, לקחתי משכורות של שלושה נושאי תפקידים דומים

באחת משלוש העיריות הגדולות בארץ, משכורות של מזכיר, גזבר ומהנדס העיר

חיפה, מזכיר העיר בחיפה מקבל משבורת בגובה של 1200 דולר לחודש, בשקלים

כמובן; הגזבר - 1700 דולר, לעומת 4000 דולר שמקבל הגזבר בעירית בת-ים,



היו"ר ד. ליבאי;

רצוי שנדע מה גרבה השכר שמקבל מזכיר עירית תל אביב, למשל, עירית

ירושלים וכוי, לשם עריכת השוואה.

א. שילה ;

אנחנו בודקים עכשיו את הנושא הזה.

היו"ר ד, ליבאי ;

אני חושב שבנושא של שכרה של הפק ידית בעיריית בת-ים לא נוציא מסקנות

סופיות עד שלא נקבל ממבקר המדינה נתונים נוספים לשם עריכת השוואה.

בנושא זה כדאי לראות את הסעיפים ואת הסכומים, כי עבין עריכת השוואה

בנושא זה הוא גמיש ביותר, לכן גם בקשתי עזרה, בקשתי לראות את הדברים רלא

לשמוע עליהם. אין בדברים אלה קנה מידה.

איתרע מזלי ו-5 או 6 חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה הופיע על שולחן

הדיונים הפרסום בענין עירית בת ים. אילו פורסמו הדברים לגבי 10 רשרירת

מקומיות נוספות אחרות, היו כמובן פני הדברים שונים. אני מוען בי עשו לי

בענין זה עוול ציבורי בלתי רגיל. הפרסום בעתונות היה דבר שזעזע את אשיות

העיר בת-ים.

אנשי משרד מבקר המדינה יודעים את המאמצים הרבים שעשיתי בחודשים

הראשונים לכניסתי לעבודתי בנושא הזה, כיצד טיפלתי בנושאים האלה, איך

הגבתי, איך הוצאו צווי הריסה מטעם העיריה וכוי. והדברים האלה עשיתי מיד

עם כניסתי לעבודה, אלא שבמקום לסייע לי בעבודתי הציבורית, החזירו אותי

שנה אחורנית, ההד הציבורי שקיבל פרסום הענין הזה על בת-ים היה רב ביותר,

בדים פרופורציה לממצאים האלה, אני חושב שלא הגיע לי הדבר הזה, ואני מאד

עצור בדברי אלה, האמינו לי,

היו"ר ד. ליבאי;

המצב הזה הוא נחלתם של אנשי ציבור רבים, כשדו"ח מבקר המדינה המתפרסם

ברבים מתייחס לשנים שקדמו לכניסתם לתפקיד,

א. קינמון;

הדו"ח הזה התפרסם בתקופה בה לא פורסם שום דו"ח נוסף על רשות מקומית

נוספת. הדו"ח שפורסם התייחס רק לעיריית בת-ים, ולכן היו לו הדים חזקים

כל כך,

אני מבין שאתה מציע למבקר המדינה להשתדל להוציא דו"תות על מספר רשויות

מקומיות בעת ובעונה אחת, בין היתר גם כדי שאפשר יהיה לערוך השוואות, המבקר

רשאי כמובן לעשות לפי מיטב הבנתו ולפי שיקול דעתו, אבל הוא שמע אח דבריך

כאן היום.

אדוני היושב-ראש, אני מקווה שאתה לא תמליץ על כך.



היו"ר ד. ליבאי ;

אינני ממליץ על דבר. אמרתי רק שמבקר המדינה שמע את דברי מר קינמון,

אני רוצה להוסיף כי מזכיר העיריה וגזברה מכהנים בתפקידם מאז שנת 1977

אשר לשאלה איך זה שהעיריה הגיעה לעודפים תקציביים, זו שאלה שקשה לי להתייחס

אליה.

היו"ר ד. ליבאי ;

כשאין מוציאים כספים, נשארים כמובן עודפים, ולמה לא מוציאים כספים?

זו כבר שאלה אחרת.

ע. לנדאו;

איזה פגם אפשר לראות בזה שלא מוציאים כספים?

לדעת מר קינמון לא היתה פעילות מספקת בעיר, במקדם לפתח ולהוציא על כך

כספים לסוכת התושבים, נשארים עודפים.

א. קינמון ;

העיריה התנהלה על פי ההכנסות, ולא תפקדה כפי שצריך לתפקד,

ע. לנדאו ;

אולי זה דווקה טוב. אני למשל לא רואה את הרישום הכפול באור תיובי

כל כך. אני מעדיף שלא יזדקקו לתהליך הזה, אבל אני מנית שהאנשים שקדמו

למר קינמון חששו שמשרד הפנים יראה שלעיריה נשאר עודף כסף ולא יזקפו זאת

לניהול יעיל וחסכוני של ענייני העיר, אלא יקצצו בתקציב של השנה הבאה של

העיר. אם אני צריך לבחור בין ניהול תקין של עיריה, שבזכותו יכולה העיריה

לשמור כספים לעת מצוא, לזמן שהכספים יהיו דרושים לה, גם בדרך בה הלכה

בענין זה עירית; בת-ים, הייתי מעדיף את הדרך הזאת אפילו עם הפגם שבניהול

הספרים, על הדרך של ניצול כספים אלה גם על דברים שאינם כל כך חשיבים,

עובדה היא שהחשש מפני עודף כספים הביא לכך שעיריות קבלו לעתים התלטות לא

כל כך הגיוניות,

היו"ר ד, ליבאי;

האם החוק אינו מאפשר לעיריות להוציא את יתרת החסכונות של שנה אחת

בשנה שאחריה?

היום ישנו חוזר מנכ"ל משרד הפנים, מספר 9, מה-30 בינואר, הנותן

לעיריות את האפשרות לעשות זאת,

מ, גת ;

מבקר המדינה ציין שכל ההקצבות של משרד הפנים לעיריית מבוססות על

הוצאות וללא שום קנה מידה אובייקטיבי,

עד לשנה הנוכחית שלחה בת-ים למעלה ממחצית התלמידים שלה בוגרי בתי-

הספר שלה החוצה כדי ללמוד בחוץ. בשנה הבאה אני מהכונן לקלוט בבתי הספר

שלנו 800 ילדי כתות הי. אבל בשנים הקודמות הנושא הזה לא בא לידי ביטוי

בהוצאות התקציב,

לבת-ים אין מקורות כלכליים, אין לה הכנסות אלא מכספי תושביה ומבעלי

העסקים בה, ובכל זאת היא נמנית בין 7 הערים שאינן נתמכות על ידי הממשלה

וצריכה על כן לקיים את עצמה בכוחות עצמה.

אשר לחברה לפיתוח חוף בת-ים, המדובר הוא בחברה שהיתה בזמנו חברה פרסית,

ונרכשה אחר כך על ידי העיריה. הרכישה נעשתה לפני מספר שנים, והיא כיום חברה

שמבחינה משפטית היא חברה פרטית המתנהלת כולה על ידי העיריה, ועל פי הנוהלים

שלה. הבעלות על ההברה היא של העיריה.

היו"ר ד. ליבאי;

העיריה פועלת כחברה פרטית, רשומה כחברה אצל רשם החברות, אבל למעשה זר

חברה של העיריה.

ע. לנדאו;

איך מגדיר תקנון ההברה את הפעולות שלה? מדוע אתם פועלים כך, ולא אחרת?

א. קינמון ;

החברה פועלת כך מפני שהחברה הזאת קיימים כבר שנים רבות.

הי ו "ר ד . ליבאי ;

מדוע אינכם מפרקיס את החברה הפרטית ופועלים באמצעות העיריה?

זה קשור בשאלה של שיא כוח האדם , ואפשר לשמוע על משפטים המתייחסים למסגרת

שנקבעה בשנת 1969 מבלי לקחת בחשבון התפתחות כזו או אחרת ברשות המקומית,

אם בשנה הבאה אנחנו מתכוננים להקים מועדון בשביל 30 ילדים חריגים, היוצאים

עתה אל מחוץ לבת ים למשך שעות היום, אז אני זקיק לעוד 10 עובדים שיטפלו

בילדים האלה, ואז תהיה לי חריגה של 10 עובדים בשיא כח האדם שלי, כי שיא כח-

האדם נקבע על פי קריטריונים שהיו אולי מתאימים לפני שנים, מספר חודשים אחרי

שנכנסתי לתפקידי הנוכחי פניתי בענין זה אל מנכייל משרד הפנים, ובשבוע שעבר

קבלתי הזמנה לבוא אל משרד הפנים, ואני מקווה שאוכל לשכנע את מנכ"ל המשרד

בענין הזה,

ההיצמדות לשיא כח האדם שנקבע בשנה 1979 היא כלל ארצית, בהתאם למגבלות

משרד האוצר, אבל היחידה העוסקת בשאלה הזאת מעדכנת מדי פעם כל שיא כוח האדם,

בהתאם לנתונים אובייקטיביים הניתנים לה על ידי הרשויות המקומיות השונות,

הדוגמה שהביא מר קינמון אכן נלקחה בחשבון, עד היום לא נתקלתי במקרה שבו

רשות מקומית הגישה נתונים המראים את הצורך בעדכון שיא כח האדם, רהעדכון

לא נעשה,



היו"ר ד. ליבאי ;

השאלה היא אם אי אפשר לעשות את העידכון הזה מהר ככל האפשר, תוך חודש

אר חודשיים, על מנת שלא להציג את ראש העיריה כמי שעישה דברים ללא אישור,

אני מניח שהדבר יתוקן ברגע שהרברים יובאו, לעירית בת-ים יש טענה

נוספת לגבי שירותים נוספים המשום מה העובדים בהם נרכשים על חשבון העיריה.

המדובר בשסח חינוך מסויים, בשטת עבודה סוציאלית ושירותי בריאות, כאשר

העובדים בתחומים האלה באים על תקן של עובדי עירית בת-ים, וזה מעוות אח

אח התמונה. ברגע שהדברים יתבררו ויובהרו הדבר יוסדר.

הי ו"ר ד. ליבאי ;

האם אי אפשר לקבוע גבול של חודש או חודשיים לסידור הדברים האלה?

מ. כהנא;

ברגע בו מוכחים הדברים, הכל מובדר. ישנה יחידה מרכזית המטפלת בנושא זה,

והיא מטפלת בכל הרשויות. אינני יכול לומר כמה זמן זה לוקח, ומדוע זמן בזה

ולא אחר,

א, קינמון ;

בענין מערכת כח האדם בבת-ים אני יבול לומר, בי לפי הנתונים של הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה בת ים נמצאת מתחת למספר המינימלי. על כל אפשר תושבים

ישנם 11,2 עובדים, לעומת הממוצע של 14.2 שהוא המקובל על פי פרסומים של הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה משנת 1982/83, והשבר הממוצע בבת ים הוא 93% מהשכר הממוצע

בעיריות אחרות. כך זה היה בשנת 1984. אני מסתמך על פרסומים של הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה.

בבת ים יש לנו שלושה שירותים גדולים, שלשמחתי יש לי חלק בהם עור מהשנים

בהן עסקתי בנושא זה עוד בשנות ה-60; שירות בריאות ציבורי בשותפות עם משרד

הבריאות, והוא מעסיק כ-50 אחיות ועוברי משק הפועלים ב-14 תחנות. נדמה לי שאנו

נמנים על 3 הרשויות בארץ שיש בהן שירות כזה. אילו העברנו את בח האדם המועסק

בשירות הזה מרשימת עובדי העיריה, כי אז לא היו לי בעיות בענין שיא כח האדם

שלנ ו .

השנה אנחנו נקלוט את כל גילאי 4 בבת ים. אנחנו מעסיקים 70 גננות בפרוייקט

הזה. למעשה היו צריכות הגננות לעבור עוד בשנת 1981 אל רשימת מקבלי המשכורית

מהממשלה. אילו היו עוברות, היו לנו 120 עובדים מחוץ למסגרת העובדים שלנו,

שירותי הרווחה מושתתים אצלנו היום הרבה מאד על פעילות של עמותות ציבוריות,

ואנחנו מסייעים להן. הממשלה נותנת תקציבי פעילות ומאפשרת לי להעסיק בח אדם,

וכך לא יכולה להיות התאמה בין משרד הפנים ובין הרשות המקומית, בי במשרד

הרווחה זה מופיע כתקציב של פעילות, ולא של בח אדם, ואנחנו לעומת זאת

נותנים להם משרות. אני מעביר את העוברים שאינם קבועים עדיין אל העמותות

על מנת שלא יהיו לנו בעיות עם שיא כח האדם שלנו. ולכן, כאשר מתייחסים לדברי

הביקורת צריך גם להתחשב בשלושה סוגי עובדים אלה הנכללים בשיא בח האדם שלנו.

מבקר המדינה י. טוניק;

במה יעזרו לך בענין זה העמותות?

זה פתרון טכני בלבד, ואנחנו מורידים זאת משיא כח האדם, ואז אנחנו

נמצאים במסגרת החוק בכל הנוגע לשיא כח הארס.

זה כרתן עדיין פתררן לרוח הדרישה של משרד הפנים להגדיר אה מספר

העובדים בעיריה,

אני חרצה לבקש ממשרד הפנים לעשות שינוי בנושא זה. כי לא יתכן שמצד אחד

יקבעי לי דברים מסויימים, ומצד עיני לא יכירו בכוח האדם הדרוש להפעלת הנושא

הזה. זה לא כלול בשיא כח האדם שלנו,

בתחילת שנת הלימודים אני מתכונן לפתוח 60 או 70 גני תת חובה, אני

מדווח על כך למשרד החינוך, ועד שמשרד החינוך מדווח על כך למשרד הפנים

נוצר פער. ולכן, אם יש חריג של 20 משרות בכוח האדם, למשל, אני לא רואה

בזה דבר חמור כל כך.

הדו"ח מדבר, בין היתר, על ימי חופשה חריגים, מדובר בסך הכל ב-7 עובדים,

וכדאי שנראה את הנושא בפרופורציה המתאימה, הוצאתי הוראות על מנת שהנושא הזה

יתנהל כפי שצריך להתנהל.

אשר לסעיף שעות נוספות. המדובר הוא בנורמות שהן במסגרת של 100%, ולא

שעות נוספות. יש לנו מספר יחידות, במיוחד יחידות של עובדי כפיים כמו ערבדי-

נקיון. גננים וכרי, שבמשך שנים לא השתנר שטחי הפעילות שלהם ולא הרספנו שם

כח אדם, אכל העירית הגיעה אתם להסכם שהם לא יקבלו שעה נוספת בגובה של 125%,

אלא תוספת של שעה נוספת במסגרת עבודתם. וכפי שכבר ציינתי, מדובר בעובדי

כפיים קבועים. הגענו אחם להסדר בענין זה בגלל הגדלת כמות העבודה שלהם מבלי

שהגדלנו את שיא כוח האדם.

אני מגיע לסעיף 4 של הדו"ח. ענין קופת הגמל הנוספת. ההסכם בענין זה

נעשה בין העיריה לבין ועד העובדים כחלק מהסבה, אינגי יבול להגיד שדבר בזה

נמצא בכל הרשויות המקומיות, אבל אני מניח שהוא ישנו ברשויות מקומיות נוספות,

אבל, כפי שכבר אמרתי, זה הסכם שנעשה בין הנהלת העיריה ובין ועד העובדים,

ואני אינני יודע איך אפשר לבטל אותו.

ה י ו "ר ד . ל יכ אי ;

המדובר הוא באחוז הנוסף המופרש לקופת הגמל הנוספת, ראש העיריה שואל

אותנו איך הוא יכול לבטל הסכם שנחתם בין הנהלת העיריה ובין ועד העובדים

עוד לפני כניסתו לתפקיד ראש העיריה, הוא שואל איך הוא יכול לפגוע בהסבם

עבודה. אני חושש שאין לחשוב על נסיגה אחורה, אלא איך להכשיר את הדבר הזה,

אין זה הסכם עבודה קיבוצי- ארצי המחייב את השלטון המקומי,

ע, לנדאו;

האם גופים כמו חברת החשמל נתונים במסגרת עבודתו של מבקר המדינה גם

כתחומים של הסכמי עבודה? אם כן האם נעשתה שם ביקורת מטעם מבקר המדינה?

אנחנו נמצאים עכשיו בפני הוצאת דו"ח על חברת התשמל.



באשר לקופת הגמל הנוספת, יש בהחלט מקום למתוח על כך ביקורת, והיא

אף מוצדקת אם העיריה הכניסה עצמה לתוך הסכם מחייב. העיריה לא היתה צריכה

לעשות זאת. אני רוצה להגיד למר קינמון, שאתם לא צריכים להרחיב היום את

הנושא הסה של ההסכם המיוחד, אם אמנם הוא קיים, לגבי עובדים נוספים.

מר דורון יסביר לכם מדוע הוא חושב שההסכם הזה איננו במסגרת ההסכם הקבוצתי

ולכן גם לא מחייב אתכם.

השאלה היא אם ההסכם הזה בטל, או שהוא תקף, ימה עמדת משרד הפנים לגבי

הסכם כזה, צריך לדאוג לכך שלא ייווצר מצב בו כל עיריה תעשה הסכם מיותד עם

ועד העובדים שלה ותעמיד את משרד הפנים בפני עובדה מוגמרת. השאלה היא על כן

אם לא צריך ללכת עם הענין הזה אל בית המשפט, ולהכריז על הדבר הזה כבטל

ומבוטל.

מבקר המדינה י. טוניק;

אנחנו יודעים שתקציב השנה החמיר מאד בדברים מסוג זה, וקבע שהסכמים

אקסטרה-תקציביים בטלים ומבוטלים. ביוני 1984 וגם שנה קודם לכן נקבע

בסעיף 24 כי בשנת הכספים 1983 ו-1984 לא יסכימו על שינויים בשכר וכו',

ולא ינהיגו שינויים כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם לגבי עובדי המדינה.

ולכן כל הסכם והסדר בטל במידה והוא נוגד הוראות סעיף זה. אפשר על כן לומד

לגבי שנת 1983 ו-1984 ו-1985 , שהתוספת הזאת של קופת גיל שניה, אפילו אם זה

נעשה על פי הסכם, היא דבר הראוי לבקורת. ואי אפשר לקבל את הטענה שכאילו

ההסכם בענין זה מחייב ואי אפשר לעשות דבר בנדון. כי הכנסת אומרת שזה בסל

על אף כל דין. זו הוראה מאד חמורה ויוצאת דופן, כי זו הפעם הראשונה בה

מבטלים חוזים שנערכו. הסעיפים האלה שינו את המצב שנוצר, והם באו בגלל

העובדה שהחריגים התרבו. מר דורון סבור שגם בלי סעיפים אלה ההסכם הזה

אינו מחייב. אני מוכן כמובן לבדוק את הדבר, אבל אני חוזר ואומר שלגבי השנים

1984-1983 ו-1985 הדבר ברור לחלוטין.

היו"ר ד. ליבאי;

אני מבין את מצבו של ראש העיר. קשה לו לנקוט יוזמה בענין זה, כי הוא

אמור לכבד הסכם שהעיריה חתמה עליך. אני חושב שהיועץ המשפטי של משרד הפנים

צריך להכנס לתמונה בענין זה, ולמצוא את הדרך המשפטית הנכונה ליישב את המצב

הזה עם החוק. אולי יהיה זה טוב אם מבקר המדינה יכתוב בענין זה אל היועץ

המשפטי של משרד הפנים.

הצעתו של יו"ר הוועדה בענין זה נראית לי, ואנחנו נעשה זאת. אנחנו

המצאנו את הדו"ח הזה למשרד הפנים והפנינו תשומת לבו לענין הזה. אגב,

הדוח"ות שלנו על הרשייות המקומיות נשלחות תמיד אל משרד הפנים לקבלת

תגובות, כי משרד הפנים הוא הצד הנוגע בדבר. אנחנו לא נשחרר את משרד הפנים

מאחרידתו לתיקון המצב.

לפני כשנה תוקן תוק מבקר המדינה, והוועדה הזאת אישרה אותו, על אף

ההתנגדות שלי ושל משפטנים אחרים. סעיף 20 הוסיף הוראה האומרת שגם דו"ח

נגד דשות מקומית יונח על שולחן הכנסת, דבר שלא היה נהוג קודם לכן.



אני התנגדתי לזה, כי חשבתי שהעיקרון הוא שכל רשות מקומית היא גוף משקי,

ואני עשוי לפגוע בה אם אני מעכיר אה הענין לכנסת. אבל כיוון שהרוב בוועדה

דחה את דעתי ואת דעת היועצים האחרים, המצב היום הוא כזה שדו"ח על רשות

מקומית מובא בפני הכנסת, ואז יופיע שר הפנים להשיב על הדו"ח, ולא ראש

העיר, שהרי לראש העיר אין מעמד בכנסת. כך נכנם למעשה משרד הפנים כצד ישיר

לביקורת מבקר המדינה על הרשויות המקומיות גם מבחינה עניינית, כי משרד

הפנים מצרייד בכל כך הרבה סמכויות של פיקוח על הרשויות שהוא צריך לקיימן,

היו"ר ד. ליבאי ;

חבל שלא הזמנו את שר הפנים לישיבה זו. אני חושב שלהבא נזמין את נציגי

משרד הפנים לישיבות בדו"חות האלה,

י. דורון ;

עוד לפני פרסום הדו"ת הזה הבאנו את הממצאים שלנו בענין כה האדם, מינהל

העובדים, הענקות וכוי בפני משרד הפנים, וקבלנו מהם תגובה שהיתה כללית מאד,

היו"ר ד, ליבאי ;

אנו דנים בעיר גדולה ותוססת, ובראש עיר שדואג וצריך לדאוג לעניני העיר,

צריו לאפשר לעיר לצמוח ולהתפתח, וצריך לפקח עליה בצורה הנכונה, תגובה בללית

לא יכולה לפתור את הבעיה,

מבקר המדינה י, טוניק;

אם צרכי העיר אכן גדלו, ואם יש הצדקה, כפי שאמר מר קינמון, להגדיל אוו

כח האדם, אין כל סיבה לכך שמשרד הפנים לא יתאים אה התקן למציאות החדשה,

היו"ר ד, ליבאי;

צריך לדרוש ממשרד הפנים שתוך חודשיים, למשל, יטפל בבעיית שיא בת האדם

ויעדכן אותה, ויביא בפנינו את מסקנותיו בנדון,

מ, גת ;

ועדת זנבר הביאה בשעתו הצעות לשינוי בל השיטה הזאת שלדעתי היא מוזרה

מאד ומעניקה סמכויות, אולי רבות מדי, לאנשי משרד הפנים, אולי הגיע הזמן

שהממשלה תטפל בנושא הזה בצירה רצינית, כי זה איננו רק ענין סכני, כל

השיטה הזאת רעה ביסודה,

מבקר המדינה י. טוניק;

אולי זאת היא ההזדמנות להציע לממשלה לטפל בבעיה הזאת,

א, קינמון;

אני עובר לסעיף 6 שבדו"ח, מדובר כאן כ-87 עובדי גינון וכד' שקבלו

תוספת לא של שעה נוספת, אלא של שעת עבודה רגילה, בשל הגדלת המאמץ מצדם

והגדלת היקף העבודה שלהם,



אני מבקש להתייחס לסעיפים 7. 8 ו-10 ביחד, הדברים האלה החלו בשנת

1976 .בשעתו היתה העלאת שכר ניכרת לעובדים הבכירים שניחנה על ידי דאש

העיר החדש שנבחר אז, ובתוצאה מדברי ביקורת שנשמעו הוא היה חייב לשנות זאת.

ואז נמצא פתרון, אף בי לא הסכם בתוב, בישיבה עם הממונה על יחסי העבודה

ונציג הסתדרות הפקידים ונציג מרכז השלטון המקומי, והפתרון היה בצורה של

הסבות שונות, כמו הקילומטרז', כוננות, קצובת אש"ל וכו', אצל העובדים

נראיס היוס הדברים האלה כחלק מתנאי העבודה שלהם,

בימים אלה אני מנהל מו"מ עם ועד העובדים בנושאים האלה, אבל ספק רב

אס אצליח לעשות משהו, לאור דו"ח המבקר אנחנו מנסים ליישם דברים שונים.

אשתדל לעשות זאת כרות סובה, מבלי שהעובדים ישבתו בשל כך, אבל כפי שאמרתי,

אני לא מאמין שהדבר אפשרי,

מניתי אל משרד מבקר המדינה בענין גובה הקילימטרז', למשל, ובקשתי

הנחיות בענין זה, חיפשתי ולא מצאתי דבר בענין גודל הקילומטרז', בנושאים

אלה אין דברים חד משמעיים שיוכלו להכתיב לי את הדרך בה עלי ללכת,

אני מגיע לסעיף 9. מאז הרפורמה במס הכנסה ישנם דברים שלגביהם ויתרו

על הגשת דו"ח, וזה כולל את נושא ההשתתפות באחזקת רכב, התחילו לעשות זאת

בבת ים עוד לפני שנכנסתי לתפקידי, העובדים רואים בזה הישג סוציאלי ואינם

מוכנים להכנס אתי למו"מ בענין זה, אני מוכן לבקש מהם למלא את דו"ח הנסיעות,

אבל אינני בטוח שיסכימו.

ע. לנדאו;

לא מובן לי מדוע זה כל כך חשוב למלא את הדו"ח,

יש הבדל אם אתה מקבל קילומטרז' בגין נסיעה בפועל, או אם אתה מקבל זאת

כחוספת שכר,

מבקר המדינה י, טוניק;

אס אין מבקשים דיווח, הרי שהשם משמש רק כיסוי להכנסה נוספת, אס מבקשים

דיווח כי אז חייבים לדווח על כל נסיעה, אם עשו נסיעה ויש קילומטרז, משלמים

אם אין קילומטרז', אין משלמים עבורו. ואילי כאן הפכו זאת לתוספת

שכר די ברורה וגלויה, ועוד מעיזים להשתמש בשם הזה.

ע, לנדאו;

היום יכולים ארבעה עיבדים, שלכל אחד מהם יש רכב ואתזקה של רכב, להכנס

לרכב של אחד מהם, לנסוע לירושלים, או לכל מקום אחר, ואתר כך ידוית כל אתד

מהנוסעיפ כאילו הוא נסע ברכב שלו. אילו היה נעשה דיווח כזה הוא לא היה

זוכה לביקורת,

על פי כקשת הוועדה הזאת אנחנו הגשנו תוות דעת על בל נושא, אין כאן

שום חידוש, חוץ מהדברים הספציפיים של עירית בת ים, כל השאלות שלך, חבר הכנסת

לנדאו, כבד נשאלו, והחשובה שלנו עליהן היתה ברורה. אם תשאל אותי מה נעשה

לתיקון המצב, או מה נעשה ליישום ההמלצות שלנו, או מה נעשה לגבי הטיעונים

השונים שלנו גם מבחינה ציבורית ומוסרית, אוכל להגיד לך שלא ידוע לי שנעשה

איזה שהוא דבר,

אולי סוב יותר שלא לחייב אה האנשים המקבלים הוצאות בעבור רכב לדורה

על נסיעותיהם.

היו"ר ד. ליבאי;

אני חושב שאם במועל דמי ההשתתפות באחזקת רבב זו למעשה תוספת משכורת,

אז אם מבקשים מהאנשים להגיש דוח"ות נסיעה עשויים להכשיל אותם בעבירה חמורה

של הוצאת כספים במירמה, ולדעתי אסור לעשות דבר כזה. אם מדובר בהתזר הוצאה

בפועל, כי אז יש מקום לפרס את ההוצאה על מנת לקבל בחזרה כסף. אבל אם מדובר

בסכום כסף המשולם כתוספת מווסווית או ישירה לשכר, כי אז הדרישה להגיש דיוות

היא מכשילה בעבירה. אני חושב שאחזקת רכב צריכה להיות אחזקה מנשית, ויש

למצוא דרך לבטל את השמות האלה ולהחליף אותם באחרים, כמר: תוספת שכר.

אני רוצה להפנות אתכם לדו"ח 34 עמוד 1, להחזר הוצאות נסיעה לערבדי

המדינה.

היו"ר ד, ליבאי ;

מזכיר הוועדה מגנה תשומת לבי לכך שבמאי 1984 קיימה הוועדה ישיבה

בנושא זה. אני חושב שצריך לחדש את הדירן בנושא זה עם משרד האוצר בהתחשב

כדרגמארת שאנו רראים כאן,

הבעיה בכללותה היא בעיה שאי אפשר להטיל ארתה על עירית בת-ים, בי זר תופעה

כללית שצריך לטפל בה. עם בל הקשיים שבדבר נוצר כאן מנגנון של שכר המבוסס

על אשליות ופיקציות, ואינני רוצה להגיד יותר מזה.

בסעיף 11 שבדו"ח וכסיפה של סעיף 8 ישנם דברים המתמקדם בבעלי התפקידים

מזכיר העיר, הגזבר ומהנדס העיר. אולי תוכל להסביר

לנו את הדברים, שמא יש כאן הפרזה.

א. קינמון;

גזבר העיר ומזכיר העיר הם אנשים שיש להם תפקידים מכריעים ביותר,

ועל פי דבריהם של שני אנשים אלה מיישם כל ראש עיר את כל עברדת העיריה,

את החלק האנושי ואת החלק הציבורי שבעבודה הזאת. אנשים אלה עובדרת בשערת

המשרנרת ביותר, מעל ומעבר לשעות העבודה הרגילות. אנשים אלה שותפים לכל

מה שנעשה בעיריה, רמסגרת עבודתם היא בהחלט בלתי רגילה.

האם אפשר להשוות עבודתם של גזבר עיר ומזכיר עיר לעבודתם של עמיתיהם

בעיר אחרת הדומה בגודלה לעיר בה הם עובדים?

אי אפשר לעשות השוואה בצורה כזאת. ישנם מקומות בהם המזכיר אחראי

לצד הפורמלי של הדברים בלבד. יש מקומות אחרים בהם הוא אחראי גם למנגנון.

יש עיר בה הוא משמש המנכ"ל של העיר, ריכרלה להיות גם עיר בה המזיכר

מנוטרל ויש לו כבנין העיריה רק תדר עם השם שלר. אותו דבר אמור לגבי גזבר.



ישנו גזבר העוסק נדברים מסויימים בלבד, ויש העוסק בדברים נוספים. מכאן שקשה

לעשות השוואה בין גזבר של עיר אחת לגזבר של עיר שניה.

מרכז השלטון המקומי אישר לבעלי תפקידים אלה 60 או 70 שעות נוספות. מבקש

המדינה אומר שזה לא מעניין את משרדו, כי הם כפופים לנורמה שונה, והעובדה שבעירית

בת-ים מצאו לנכון להוסיף להם 0ו שעות מעל למקובל, זה לא מעניין אותה.

מבקר המדינה י. טוניק;

אתה מצדיק את המצב?

כאשר אנשי משרד מבקר המדינה העירו לי בענין הזה ישבתי ולמדתי אותו, וצר לי

לומד שלא יכולתי להגיע לשורש הבעיה. מצאתי שבמקום אחד גמול התפקיד גבוה יותר,

ובמקום אחר גבוה פחות; והתוספות שונות בין מקום למקום. אני מוכן לומר כי יתכן

ובגלל החלק הפוליסי ששיחק בזמנו בעידית בת-ים הם קיבלו בכל נושא ונושא את השיא

שמותר היה לתת באותו זמן. אני פניתי אל משרדמבקר המדינה ובקשתי שיגידו לי על פי

איזו נורמה אני יכול לגמור עם האנשים האלה. אמרו לי: אין לנו נורמות, תוריד להם

משכרם. הסברתי שאינני יכול לעשות זאת. ועד העובדים נכנס לעובי העניו. העובדים

עצמם היו מוכנים ללכת לקראתי בענין זה, אבל כאשד שמעתי מהמבקר ששום נורמה לא תהא

מוסכמת על ידו, וכי יתכן שאפילו אצליח להוריד מהסכום שוב יגידו לי שמה שעשיתי לא

מספק או לא מעניין, אז אמרתי לעצמי שלא כדאי לי לעשות זאת.

מבקר המדינה י. טונ יק;

מבקד המדינה לא מנהל דבדים כאלה. אם אתה רוצה כתובת בשביל דברים מסוג זה,

אני יכול לתת לך את הכתובת האחת והיחידה המתאימה; ראש העיר, ושר הפנים.

ועד העובדים נכנס למו"מ בענין זה ואמר שהוא לוקח את העובדים הבכידים החת

חסותו, ותבע ממני שלא לבצע שום שינוי בנושא הזה אפילו יסכימו לכך בעלי הדבר

בעצמם.

האם ועד העובדים עושה את עב7דת ההנהלה? אני בהחלט בעד ועד עובדים, אבל אני

גם בעד הנהלה שעושה את עבודתה. השאלה היא איך ההנלה קובעת לעצמה, בסופו של דבר,

את תנאי השכר של עובדיה. אני מבין שאתה מתקשה להגיד לציבור הרוזב של עובדיה

העיריה שצריך להוריד את שכרם. אבל הרי המדובר הוא באנשים שהם בעלי תפקידי המפתח

בעיריה והם ההנהלה בפועל. אני חושב שאם הם עושים עבודה טובה מגיע להם שכד מופלג,

כי אין כמו בעלי התפקידים האלה הקובעים את פני העיר. אבל יחד עם זאת ישנם

סטנדרטים מסויימים וישנה רמת שכר מקובלת שצריד להתחשב בהם.

כאשר רואים את פירוט המשכורות של האנשים האלה צצה השאלה מדוע גזבד העיד

ומזכיר העיר צריכים לקבל משכורת מהחברה לפיתוח חוף בת-ים בע"מ. זה הדי חלק

מפעילות העיריה, ולא משהו שונה ונפרד, אפילו אם בשביל צרכים מסויימים יש הצדקה

לקיומה של חברה פרטית כזו. צריד להגיד למזכיד העיד ולגזבד העיר שיש פסול בכר

שהם מקבלים משכורת גם מהחברה לפיתוח חוף בת-ים.

אלה הנורמות המקובלות. כשאני נכנסתי למלא את תפקידי הנוכחי כבר מצאתי

את המצב הזה, והמצב הזה קיים לא רק בבת-ים.

היו"ר ד. ליבאי;

אנחנו נלמד את הכעיה, אבל כבר אני חושב שצריך לבטל את המשכורת השניה

המשולמת על ידי חברה לפיתוח חוף בת-ים. אש"ל קבוע בגין 8 ימים אף הוא נראה

לי כסעיף שיש להעמידו תחת סימן שאלה. לא מרבן לי מדוע צריך לקבוע להם 8 ימי

אש"ל קבועים מדי חודש, אם הוציאו כסף על אש"ל, יגישו חשבונות ואם ההוצאה

היתה מוצדקת יקבלו אותה בחזרה.

כמו כן לא נראה לי הסעיף בדבר 40 שעות כוננות, שהרי הם מקבלים שבר

ההולם את עבודתם שהיא עבודה רבת שעות, והס מקבלים 80 שעות נוסנות

גלובאליות, שגם זה סעיף הנראה לי בסימן שאלה, ומה בענין תוספת גמול ניהול?

בין הסעיפים השונים ישנם כאלה שהם זועקים ממש, ויש לעומתם סעיפים שהם יותר

מקובלים,

אני יודע ומבין שלראש עיר קשה להכניס שינויים בדברים מהסוג הזה, אבל

הרי יש גוף המפקח על העיריות והוא צריך לדאוג לבך שפרנסי העיר לא יעלו אח

משכורות העובדים הבכירים שלהם מעלה מעלה,

א, קינמון;

אמרתי שאני מוכן לשנות את המשכורות, אבל מי האיש שיגיד לי מה צריף

להיות השכר, ואיזה שכר ייראה מקובל ומתאים? אני לא יבול לעשות את הצעד הגדול

של הורדת שכר, ואחרי כן יתברר שהשכר עדיין גבוה מדי ועדיין יראו אותי בחריג,

יתכן והמשכורת תהיה עדיין חריגה, גמ אחרי שתוריד אותה, אבל למהות

תוכל לטעון שעשית משהו בנדון, שעשית איזה שהוא שינוי לטובה,

ע, לנדאו !

הייתי אולי מנסה להבין את הדברים אילו אמרו לנו, שהנה משלמים לעובדים

בכירים אלה משבורת בגובה של 4000 דולר לחודש, אבל לעומת זאת מצביעים גמ על

הכנסות, ומצביעים על העובדה שהעיר מתנהלת בצורה יוצאת מן הבלל טובה ובי בל

השקעה בעובדים אלה משתמלת פי כמה, ובך ניתן להבטיח שעובדים אלה לא ייסחבו

אל השוק הפרטי בגין משכורות גבוהות ותנאים טובים יותר, ושאילו היה המצב בזה

במערכת הממשלתית כולה כי אז היא היתה עובדת בצורה יותר יעילה, אבל בשאני

מסתכל על המשכורת בגובה של 4000 דולר לחודש נראה לי הדבר במוגזם ביותר, מעל

לבל נורמה מקובלת, המשכורת הזאת דומה למשכורתם של טייסים באל-על, כאשר ידוע

ששכרם של טייסים הוא מהגבוהים בעולם, והיתה לנו מלחמה בדבר קיצוץ המשכורות

של הסייסים באל על שהן גבוהות בהרבה מהמקובל במדינה הזאת,

לגזבר ולמזכיר העיר אין אפשרויות רבות להשיג עבודה אחרת שתשלם להם

משכורת בגובה כזה, מה גם שראש העיר יבול להגיד להם שמבחינה ציבורית אין הוא

יכול לשלם להם שכר גבוה כל כך,

אני לא עשיתי זאת. הייתי רוצה שהוועדה תגיד לי שאם אקצץ 50% משכרם

הדבר ייראה לה, דאז אהיה מכוסה כדרישתי זו מבחינה ציבורית, אבל אינני מוכן

לעשות קיצוצים, ולא חשוב באיזה גובה, ואחרי שאעשה זאת הדבר עדיין לא יתקבל

על דעתו של אף אחד. אני זקוק לגיבוי ציבורי בשביל לעשות צעד כזה.

אתה לא תקבל גיבוי ציבורי בענין זה, אתה איש ציבור ואתה חייב לשאת

כאחריות של העיר הזאת, ואתה צריך להחליט מה היא המשכורת שאתה תושב שהעיר

צריכה לשלם לאנשים אלה, ואתה חייב לעמוד בביקורת הציבור בענין זה. אילי

הייחי אני ראש עיר, כי אז הייתי מנסה לראות מה נעשה בתתום הזה בערים אחרות

כדי לקבל איזו שהיא תמונת מצב. לי נראה שמשכורת בסדר גודל של 2000 - 2500 דרלר

לחודש היא משכורת סבירה כהחלס. יש לקבוע תחילה את השכר הנראה לר כמתאים

להם, ואחד כך להגיע אתם להסכם תוך מו"מ. צריך לדבר תחילה על השאלה אם הם

עובדים קבועים, או שיש להם הסכם עבודה אישי. כך להתחיל את המו"מ אתם ולהגיע

אתם להסכם מתאים.

זד הנורמה שקכעו להם. הם עובדים קבועים, ולא עובדים על פי הסכם מיוחד.

אלה הם עובדים קבועים המקבלים שכר כזה.

ע. לנדאו;

הדבר נראה חמור בעיני.

א. קינמון ;

בקשתי מהמבקר להגיד לי על פי אילו נורמות אני יכול לגמור אתם. נסעתי

כמיוחד אל מר שילה, אחרי שקבלתי את הדו"ח הזה, ושאלתי אותר על פי איזה

סטנדרד אני יכול לסכם אתם על מנת שהוא יכתוב למחרת היום שמר קינמון עשה אח

מה שצריך היה לעשות.

היו"ר ד. ליבאי;

הוא לא יתן לך הכשר, והוא גם לא יגיד לך מה צריך להיות השכר המגיע.

זה איננו התפקיד שלו. מצפים לכך שהאיש המשמש כתובת לדברי הביקורת יתחשב

כביקורת שהיא שקולה ונכונה, והיא גם אמונה על כך שהיא רואה את הסטנדרדים

הכלליים, ויקח לתשומת לכו את העובדה שבמעשה שלו יש חריגה. יכול להיות

שיגיע למסקנה שאיננו מסוגל במחי יד לכסל חריגה כזאת, אבל יביר לפחות בצורך

לעשות משהו כנדון, ואז הוא צדיך להתחיל לעשות משהו. יתכן מאד שגמ אחרי

שתתחיל לעשות משהו בנדון, יבוא המבקר וישאל איך זה שמזכיר העיר מקבל משבורת

כגובה של 3000 דולר לחודש. אלא שאז תוכל להסביר לו, וגם לציבור הרתב, בי

ממצב כו קיבל המזכיר 4000 דולד לחודש, מצב אותו אתה מצאת באשר נכנסת לתפקידך,

הגעת למצב כו הוא מקכל רק 3000 דולר לחודש, כי יותר מזה לא יכולת לקצץ.

אתה יכול לעשות משהו כדי לפעול בכיוון שעליו הצביעה הביקורת.

א. קינמון!

זה מקובל עלי.

ראש עיר הוא נבחר העיר, נבחר על ירי תושביה, רזה מטיל עליו גם אחריות

גדולה. צר לי לומר, בי מדבריך נשמע כאילו אתה מחפש שותף לאחריות שלך,

ואחה חושב שמבקר המדינה יושיט לך את ידו לאחריות הזאת, הדבר הזה משום לא

יתכן, ואני מתפלא שראש עיר שנבחר לתפקידו זה על ידי הגיבור הרחב מעוניין

בכך שעוד מישהו ישתתף אתו באחריות הזאת, כאשר הלכה לבחירות לא אפרת שאתה

יכול או רוצה להיבחר יחד עם מבקר המדינה, מדוע אתה רוצה עכשיו בשותפים

לאחריות? אני מוכרח לומר לר שהתופעה הזאת של בריחה מאחריות, או של צמצום

האחריות, לא נראית לנו כלל וכלל, עליך מוטלת האחריות המוחלטת על פי החוק,

ישנו מקום אחד בלבד בו אתה יבול לבקש עזרה או הדרכה, ואני מתכוון למשרד-

הפנים, זו הכתובת אליה אתה יכול לפנות בענין זה.

ו

הנורמה שלנו אומרת שאסור לך לחרוג אפילו בסנט אחד מהשכר המקובל, אנו

לא ניתן ידנו לעזור לר להפחית דולר אחד או 500 דולר משכרם של העובדים

הבכירים על מנת לספק את הציבור, על מנת להצביע על איזה שהוא הישג. הביקורת

שלנו היא שתבטל את התריג הזה, את העיוות הזה. יאנחנו נמשיך בהשמעת דברי

ביקורת כל זמן שהדברים לא יהיו בסדר, ואתה תמשיך להיות ראש עיר אחראי

כי זו לא רק זכותך אלא גם אחריותך,

א. קינמון;

אני רציתי לעשות את הדבר הזה עוד בטרם פורסם הדו"ח, וזאת עובדה,

אבל משרדך, אדוני המבקר, לא עזר לי בענין זה, אילו היו מעירים לי על כך

פרסום הדו"ח היה כולל בתוכו גם כמה קיצוצים במשכורות, אלא שבגלל הפרסומים

העוינים חששתי שאני חייב לעשות דבר רדיקלי הרבה יותר, העתונות התייחמה אל

הדברים האלה בצורה לא אוהדת, בעתונים היה כתובה שהתשובה היתה כרגיל: זה לא

היה בתקופתי, אבל האמת היא שאני לא עניתי כך, אני צריך להיות ער לרחשי

הציבור, כי אני חייב לשרת את הציבור, אני פניתי על כן אל אנשי המבקר בטרם

פורסם הדו"ח, ובקשתי שימסרו לי מה סדר גודל המשכורת המקובל בערים אחרות

על מנת שאוכל ליישם זאת גם בעיר שלנו, לא קבלתי את העזרה המבוקשת, אני גם

לא יכול למצוא את הפרטיס הדרושים לי כדי ליישם את ההמלצה,

אני מבין אותך, מר קינמון, אבל אני מבין גם את עמדתו של מבקר המדינה,

למעשה מבקר המדינה לא דרש ממך אלא לבדוק מחדש את תנאי העמקתם של עובדים

אלה, כשהוא מפנה תשומת הלב לכך שאלה הם תנאי שכר ההורגים בהרבה מאלה

המקובלים ברשויות מקומיות אחרות, יכול להיות שקשה לך לקבל מרשויות

מקומיות אחרות פרטים על תנאי השכר של מזכיר העיר וגזבר העיר בהן, וזה

בוודאי לא עוזר, אנחנו עושים עכשיו בוועדה בדיקת של הנתונים האלה, וברגע

שיעמדו לרשותנו אוכל להעמידם גם לרשותך, אנחנו מבקרים דברים על מנת שיתוקנו.

יושב עמנו כאן היום ראש עיר הרוצה לתקן דברים בעירו, אבל הוא מבקש שיתנו

לו נתונים ושידריכו אותו באשר למה שהוא יכול לעשות, אם מה שילה יכול להעביר

אלי את הנוזונים המבוקשים, מה מקובל לשלם למזכיר עיר ברשויות המקומיות אחרות,

אני אעמיד את האינפורמציה הזאת לרשות מר קינמון כרי שתהיה לו אינריקציה

למה שנעשה בתחו0 זה בערים אחרות,

מבקר המדינה י, טוניק;

במשרד התקבלה החלטה ללכת בנושאים שונים, רלאו רווקה בענין השבר,

בדרך של ביקורת אופקית, כדי שזה יאיר את עינינו ואת עיני אנשי משרד הפנים,

עליתי על השיטה הזאת בכדי לרכז את הביקורת למשרד הפנים, ולא לגבי מועצה

מקומית זו או אחרת, זאת התבנית שלנו, אנחנו ערים לנושא הזה, אבל לא הייתי



רוצה, מר קינמון, שמישהו יקבל ארכה ממילוי האחריות המוטלת עליו על ידי

זה שיטען שהוא מחכה לדו"ח מבקר המדינה או לאינפורמציה מבקר המדינה כדי

לדעת מה לקשות. אחרי ששמעתי את דבריך, מר קינמון, ובהיותך ראש עיר

בת 134 אלף תושבים, נראה לי שאינך זקוק לאינפורמציה שימציא לך מבקר-

המדינה, ולא אגיד יותר מזה, כי כל מה שאני עשוי להגיד יגרע ממעמדך.

אתה ראש עיר שנבחר על ידי 134 אלף תושבים, ואתה בעל רתק בעבידה גיבוריה,

ואינך יכול לבוא אל מבקר המדינה ולהגיד לו שאתה תחכה עד שהוא ידריך אותך.

זאת לא השיטה בה צריך לפעול, וזה אינני התפקיד שלנו,

ב-16 באוגוסט 1984 ,עוד לפני שהדו"ח פורסם, דיברתי עם אנשי מבקר

המדינה על הענין הזה.

אני רוצה להתייחס עכשיו לענין עבודות פיתוח. אין קריטריונים קבועים

לגבי נושאים כאלה. ישנה באן שאלה לגבי מסירת עבודות תכנון. המבקר טוען

שצריך לקבוע נורמות. לא היתה חובה למסור עבודות תכנון במכרז, ולכן איני

מבין מדוע הטענה הזאת כלפינו בנושא זה.

א. שילה;

אמנם נכון שתקנון המכרזים אינו מחייב מכרז לעבודות תכנון ויעוץ, אבל

נקבעה נורמה מסויימת על ידי מבקר המדינה, והיא אומרת שלגבי עבודות באלה

תהיה ועדה פנימית. זו היתה דרישה שלנו.

דווקה בתחום הזה נתנו לכם נורמות.

היו"ר ד. ליבאי;

מדברים על הצורך בוועדה ציבורית פנימית שתבדוק את הענין, בדי שזו לא

תהיה החלטה של איש אחד. מבקשים שתהיה ועדה שתנהל פרוטוקול בענין זה ותסביר

את השיקולים שהביאו אותה לבחור בזה, ולא באחר.

ישנה אצלנו ועדה כזו. אני מסכים לדרך פעולה זו.

מבקר המדינה י. טוניק;

כתבנו בדו"ח שהממצאים בתחום זה התייחסו בעיקר לדרך ממירתן של עבודות

תכנון ופיתוח לאדריכלים ולמהנדסים פרטיים, ולחוסר הקפדה על קיומם המלא של

ההוראות והכללים המחייבים במסירת עבודות לקבלנים. אני מציע לך לבדוק

בעירית שלך אם לא היו מקרים של מסירת עבודה ללא קבלת החלטה של הוועדה

הפנימית. אם היה מקרה כזה, הרי יש לראות בזה חוסר הקפדה.

היו"ר ד. ליבאי;

בענינים כאלה צריך לכתוב פרוטוקול ברור.

י. דורון;

דברים אלה באו לידי ביטוי בעמוד 21 של הדו"ת, סעיף 52. בעקבות הערת

הביקורת הקימה חעיריה ועדה, בהרבב ראש העירייה, שלושת תברי מועצת העירייה,

מהנדס העירייה ושלושה מעובדיה הבכירים, והטילה עליה לבדוק הצעות מתכננים

ומפקחים ולהמליץ לפני העיריה על מסירת העבודות,



א. קינמון;

באשר לחברת חוף בת-ים, כאן ישנה השגה של המבקש לגבי טכניקה של עבודה,

ואני מבקש להשיג על דעתו, החברה הזאת היא חברה בבעלותה המלאה של העירייה,

והעירייה מנהלת אותה. החברה הזאת ממלאה פונקציות מסויימות המשרתות את הקהילה

הבת-ימית, לצערי הרב אין בעיר בת-ים ספריה מרכזית, ואין בה מתנ"ס; אין לה

איצטדיון עירוני, ואין בה בית תרבות, זה איפוא הפרוייקט היחידי שיש לעירייה

והיכול לגרוס הנאה לתושביס, אני הפכתי את המקום הזה למקום עממי, בעוד שבעבר

היה זה מקום אקסקלוסיבי ויקר. ניהול המקום, הגמישות בעבודה שם וכו' הם

דכריס המתאפשרים באמצעות החברה, ולא באמצעות העיריה, וזה נוגע גם בשאלה של

שיא כוח אדם,

היו"ר ד, ליבאי;

אם החברה הזאת, בהיותה חברה עירונית למעשה, עומדת לחלוטין לביקורת

מבקר המדינה, כחלק מביקורת העיר, לא הייתי רואה תקלה בזה שעיריה מבקשת

לאפשר לה פעילות גמישה יותר בנושא מסויים, ובלבד שהיא עובדת לפי כללי המינהל

התקין כמסגרת העמותה, כי אני יודע כמה פרוייקטים נכשלו בהיותם מנוהלים

על תקציב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר בגלל חוסר היכולת לפעול בגמישות, כפי

שפועלת חברה עסקית או חברה פרטית, לא הייתי ריאה בעין רעה אם העיריה היתה

מקימה כצורה גלויה חברה עירונית, אבל בתנאי שכל ענין הקמת החכרה משרת חלק

מעניניה של העיריה. משום כך לא הייתי רוצה שעכור פעילות במסגרת חברה מהסוג

הזה יקכלו עובדים בכירים של העיריה שכר-עבודה נוסף,

יחד עם זאת אני רוצה לציין שלא בדקתי אה הנושא הזה עד הסוף, ילבן

איני יכול לקכוע דברים ברורים ועמדה ברורה, ראיתי גם כי1ד נכשל נושא כזה

ככית המשפט העליון, הס לא יכלו להתגבר על זה כי לא יכלי לנהל ענין,שהוא

מחן שירותים, באמצעות תקציב משרד המשפטים, אילו היו רשאים לנהל זאת כעמותה ,

נפרדת מטעם המשרד, הם היו מתגברים על הרבה קשיים, והיו דוגמאות רכות לכך,

מבקר המדינה י, טוניק!

אני יודע דבר קיומה של הבעיה הזאת, אבל כאשר משרדי הממשלה מייסדים

חכרה ממשלתית, כמו חכרת שיכון "חלמיש", למשל, או הברות אחרות, הדבר נעשה

כשל סיכה פשוטה, שהנושא הזה הוא יותר כלכלי ומסחרי, יכאשר רוצים לתת לחברה

אח האפשרות לקיים מסחר חופשי מסויים בשוק בו קיימת תחרדת, וכאשר הפונקציה

ביסודה ובהיקפה איננה פונקציה של משרד ממשלתי, עושים את הדבר הזה. לכן לא

הייתי מתווכח עם משרד השיכון על שהקים את חברת חלמיש ולא הייתי מותח ביקורת

על עיריית תל אביב שהיא שותפה בחברה זו,

אני יודע שלא כמקרה יסדו את החברה של חוף בת-ים, החברה התחילה את

פעילותה כאשר רצו לתת בזמנו לאנשים פרטיים זכיון מסויים, והלכי לבית המשפט

כאשר ניסו לסגור את שפת הים, כיוון שלא התירו לסגור את שפת הים, לא היה

לה שוכ כל ענין כזה, ואז העירייה קנתה את החכרה הזאת, לתל אביב יש שפת-ים

כאורך של 6 ק"מ ואין לה חכרה כזו, חכרת אתרים היא בשביל הבנייה שם, ולא

בשביל שפת הים.

אנחנו סברנו שעירית בת ים היתה מסוגלת לנהל את הענינים של שפת הים,

כמו שעשתה זאת לפני כן החכרה, אמרנו שעל ידי זה שהם לקתי חלק של הפונקציית

של העיריה ומסרו אותן לחכרה נפרדת הם יצרו כפילויות, גרמו הוצאות כספיות,

פגעו ככללי החסכון וכוי, ודי אם אזכיר שוב כי אנשים שלך, מר קינמון, מקבלים

חצי משכורת נוספת מהחכרה הזאת,



היו"ר ד . ליבאי;

מכל הענין הזה נודף ריח רע. עלול להיווצר הרושם כאילו החברה הזאת

הרקמה כתירוץ לכך שהעובדים הבכירים יקבלו יותר בסף,

מבקר המדינה י. טוניק;

מר קינמון אומר שזה נוח להקים חברה בזו, בי אז משתחררים מהעול של

עניז שיא כוח האדם, התקציב וכו'. יש באן מקום להציג את השאלה: היבן

משרד הגנים בבל הענין הזה? הייתי רוצה לדעת אם היה בבלל דיון בדבר בל בך

עקרוני שיש לו השלבות בבל הארץ.

אילו היה מתקיים דיון בענין זה עם משרד ה9נים, ואילו ידעו גוה הן

ההשלכות התקציביות והציפיות והצרבים המייחדים שהביאו לידי בך. ואילו היתה

החלטה בדרג ממשלתי בענין זה, בי אז לא היינו נכנסים לזה, אבל לא התקיימו

דיונים באלה, אלא הדבר נעשה ברמה מקומית, מה יהיה אם מתר תחליטו להוציא

פונקציות נוספות?

ערבדה היא שבאשר הנושא הזה היה בידי תברה פרטית קיבלו זאת, בלימר,

אס מוציאים את הפרוייקט של חוף הים ומעבירים אותו לידי חברה פרטית, זה

כשר, תברה פרטית פירושה אישיות משפטית נפרדת, אבל ביוון שהתברה הפרטית

הזניחה את הפרוייקט גאלה אותו העיריה מידי החברה הפרטית, השאלה היא

מדוע מלכתחילה התירו הוצאה הנושא הזה והעברתו לחברה פרטית,

מבקר המדינה י, טוניק;

היתה שם בעיה מסויימת, אז מסרו את הענין לחברה פרטית, זה גרם להם

צרות, כי רצו לסגור את שפת הים ולגבות בסף מאנשים שרצו ללבת לים, אקרא

באזניכם את הנאמר בדו"ח שלנו בנושא זה (עמוד 26): החברה תוף בת-ים בע"מ

הוקמה בשנת 1951 על ידי המועצה המקומית בת-ים ומשקיעים פרטיים, בפברואר

1957 רבשה העירייה את אותן מניות החברה שהיו בידי המשקיעים הפרטיים,

ומאז היינה הבעלים של בל מניות החברה, מטרתה העיקרית של החברה היא - לפתח

את תוף הים בבת ים ולהקים בעיר בריבות שחייה ומיתקני ספורט,

בשנים הראשונות לאחר הקמתה ביצעה החברה עבירות פיתוח בחלק מחוף הים

שבתחום העירייה, ומאז - ובמשך 20 שנה - לא היתה החברה פעילה. בהיעדר פעילות

לא ערבה החברה מאזנים למן שנת 1964. לקראת הפעלתה של החברה מחדש ערך

רואה חשבון , במאי 1981, שמונה מאזנים שנתיים, הראשון ליום 31.3.1974 והאחרון

ליום 31,3,81, בינואר 1983 ובפברואר 1984 נערבו על ידי ריאה תשבין אתר

מאזנים לימים 31.3.1982 ו-31.3,1983,

ביולי 1981 התליטה העירייה לחדש את פעילותה של החברה, ובחרה במועצת

מנהלים חדשה בת תשעה חברים, בלהלן: ראש העירייה - יו"ר, ממלא-מקומו בעירייה,

ארבעה חברי מועצת העירייה, מזכיר העירייה, גזברה והיועץ המשפטי שלה, בעיקבות

הבחירות שהתקיימו למועצת העירייה בניבמבר 1983י החליטה העירייה, בינואר 1984,

לשנות את הרכב מועצת המנהלים ולהגדיל את מספר החברים בה ל-11 חברים, בדרך

של צירדף תבר מועצת עירייה נוסף ונציג גיבור, התברה מינתה את מזכיר העירייה

דאת גזבר העירייה לתפקידים מקבילים בחברה - בשבר, עוד שילמה העירייה משכורת

לאחד מחברי מועצת המנהלים, המבהן גם בחבר מועצת העירייה,



היו"ר ד. ליבאי ;

אפשר להגיד שהנושא של חוף בת-ים והבריכות של בת ים צריכים להיות במסגרת

של תקציב סגור בחברה פרטית.

א. קינמון;

אתם מדברים כל הזמן רק על חוף ים, מרכז הכובד של החברה הוא בעצם במרכז

ספורט עירוני הבולל בריבות שחיה, מגרשי טניס וכו', והמוני מתושבי העיר

משתמשים במתקנים שלו. חוף הים הוא נושא קטן במסגרת הרחבה הזאת.

אמרנו בדו"ח, שמשרד מבקר המדינה העיר לעירייה, כי מאחר שהפעולות להחזקת

החוף לדוגמה ומרכז הספורט הינן במסגרת סמכותה ותפקידה, מן הראוי היה, ולו רק

מטעמי חסכון ויעילות, שהעירייה תבצען באמצעות עובדיה ולא באמצעות החברה

בהסתמך על הוראות סעיף 16 לחוק התקציב לשנת הכספים 1984. התשמ"ד-1984 ,שהחיל

את הוראות החוק המתייחסות למיקוח על התאגידים גם על חברות עירוניות וחברות

בנות עירוניות, העביר משרד מבקר המדינה את הממצאים האמורים לידיעתו של שר-

הפנים, כדי לבדוק באיזו מידה קויימו הוראות חוק התקציב בעניין אישור תקציב

החברה ובעניין קביעת שיא כוח האדם שלה.

היו"ר ד. ליבאי ;

כדי להיות בסדר צריך לקיים דיון אצל שר הפנים ולבדוק אמ הוא מובן לאשר

את פעולתה של החברה העירונית הזאת.

מ. כהנא;

החברה הזאת היתה קיימת. כאשר היא לא פעלה משרד המנים הציע לבטל אותה,

אבל לא היה לו כוח משפטי לבטל את החברה כאשר לא פעלה. בשקם המפעל של בריכות

השחיה ושל מגרש הטניס אמרו אנשי העיריה, שהחברה שבבר קיימת מורמלית דה-מקטו,

תפעיל את הדברים האלה, ומשרד הפנים קיבל זאת, היום אין משרד המנים שש להקים

חברות חדשות, אלא לאחד בדיקות רבות ומדוקדקות, יש לנו דיונים עם שתי עיריות

במחוז שלנו, המבקשות להקים חברות חדשות לנושאים מסויימים, ומשרד המלים

חוקר ובודק זאת שבע בדיקות.

היו"ר ד. ליבאי ;

האם יש מסמך או פרוטוקול של משרד הפנים בקשר להסכמה שניתנה לניהול

זה של העיריה? המבקר צריך לדאוג לכך שלא בל עירייה תקים לעצמה חברות פרטיות

לנושאים שונים, ואז ייווצר מצב בו יהיו רק שני עובדים מועסקים בעירייה,

וכל השאר יהיו עובדי החברות הפרטיות השונות לנושאים השונים. ישנם דברים

שאתם צריכים לאשר ולתת להם גיבוי מלא, והמבקר יגיד אז שזה בתוקף תמקידו

שזו אמנם חברה לא חדשה, אבל היא קיימת, והמבקר רוצה להבטיח

שהיא קיימת ומועלת על פי נורמות וכללים המקובלים על המשרד. אם השר יגיד

שלבו שלם עם פעילות החברה ושיש הצדקה לפעילותה, אני מניח שהמבקר יגיד שהתברה

הוקמה ופועלת גם על דעת שר המנים.

מבקר המדינה י. טוניק!

אנחנו העברנו את הממצאים האמורים, את דבר קיומה של החברה ואת עיסוקיה,

לידיעתו של שר הפנים כדי שיבדוק באיזו מידה קויימו הוראות חוק התקציב בענין

אישור תקציב החברה ובענין קביעת שיא כוח האד0 שלה.



השאלה שצריך לעורר היא אם אכן יכולה עירייה להעביר את כל פעיל יותיה

השונות לחברות ולעמותות. אמר לנו מר קינמון בתחילת הדיון שדבר כזה יכול

לפתור לו בעיות של שיא כח האדם, ובהקשר זה, הזכיר גן ילדים או גן לילדים

חריגים, אפשר להתגבר איפוא על בעיות של מגבלות בכח האדם על ידי העברת

פעילויות שונות לעמותה או לעמותות. ובכן, אם אתה עושה דבר כזה אחת ליובל,

ובהצדקה מסויימת, לא אומר דבר. אבל בדבר בזה יכול להיות משום פתחון-פה או

משום יצירת פתח ליציאה מכל המגבלות האלה וזה ישבש את התמונה של מצבת כח-

האדם והתקציב, ואחר כך נצטרך לחפש את האחריות לכל אלה לא אגל ראש העיר

אלא אגל ראשי החברות, ולהכריז על חברה כמו חברת חוף הים, בחברה הנמצאת

תחת ביקורת המדינה, וללכת לבדוק מה היא עושה, ואנחנו איננו מעונינים לעשות

זאת. זה תפקידו של שר הפנים. אנחנו לא נוכל לבדוק את כל החברות שהקימו

במדינה.

א. קינמון;

על פי חוקי מדינת ישראל מותר לסגור חוף ים, והמדינה התירה לרשויות-

מקומיות לסגור חלק מהחוף שלהן. אנחנו פועלים בנושא זה על פי החוק. אני

חישב שהטוב בחברה בזו הוא בכך שהפעילות של החברה יכולה להביא לגמישות ולחסכון,

דבר שהעירייה לא יכולה לעשות במקרה בזה. עובדה היא שהנושא הזה משרת את

אזרחי העיר לא בצורה קונוונציונלית, ותורם בזה תרומה גדולה לתושבי בת-ים,

ומשמש את כל הקהילה שלה בחודשי החורף והקיץ גם יחד, את ארגוני המפורט

השונים, את תלמידי בתי הספר, את נבי אילן וכו' וכו'.

היו"ר ד. ליבאי;

המבקר אומר שחייבים להקפיד על כך שהכל יתנהל כראוי, אבל כזאת לא

אמר אם בכל עירייה צריכה להיות חברה פרטית בשביל החוף שלה, או לא. אני

חושב שאתם צריכים להסדיר זאת עם משרד הפנים. בצורה רשמית וברורה. משרד הפנים

צריך לבדוק את התקנון שלה ואת צורת ניהול הכספים שלה. אין זה ממפיק לקנות חברה

פרטית ולהיות בסדר מבחינה ציבורית. אינני יכול לומר יותר מזאת, כי לא בדקתי

את המסמכים והניירות הקשורים בענין זה. אני רק מציע לכם לתת לענין זה את

מלוא תשומת הלב.

אני רוצה להביא את הערכתי לדברי הביקורת, כי אני חלק מהעם הזה רחב

אותם חובות שכולם חייבים. חלק מהדברים שנאמרו כבר זכו לתשומת לב, יחלק

אחר יקבלו את מלוא תשומת הלב, כי אנתנו נשתדל לעשות מיטב המאמצים על מנת

שהענין יתנהל כראוי ובסדר. אני חושב שחלק מהביקורת לא הועלה כאן, מפני

שנתתי להלק מהדברים את התשובה המתאימה עוד בשנה הראשרנה לכהונתי. ושוב

אני מודה לכם בעד תשומת הלב.

כאשר לקריטריונים המבוקשים כאן, אני מצטער על שמשרדנו לא יוכל אלא

ללכת בעקבות המבקר. לא נוכל לתת לראש העירייה את התררפה המבוקשת על ידו

בענין המשכורות, שעה שהמשכורות המשולמות על ידו הן פי 3 או פי 4 מהמקובל,



היו"ר ד. ליבאי;

ישנס שני נושאים 'שאליהם אני מבקש להפנות את תשומת לבו המייחדת של

א) ענין ההפרשה של 1% נוסף לקופת גמל שניה של עובדי העירייה

של בת-ים. אני מבקש משר הפנים לבדוק את הענין הזה, ולמצוא הסדר שהעירייה

תוכל לעמוד בו; ב) חברת חוף בת-ים, הנושא הזה צריך להיות מתואם עם משרד-

הפנים.

אני מודה לבל הנובהים, ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.30)