הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 9

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ג', ג' בכסליו תשמ"ה, 27.11.84, בשעה 9.30

בנוכוזות;

חברי הוועדה; היו"ר ד' ליבאי

אי נמיר

ח' רמון

י י מצא

עי לנדאו

י י צבן

יי זיגר

א' שאקי

מ' ינון - יו"ר הנהלת רשות השידור

ר' ורדי - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

אי פורת - מנכ"ל רשות השידור

טי סער - מנהל הטלוויזיה

ר' נחמן - מישנה למנכ"ל

ע' עמרם - מנהל כח-אדם

אי לבנון - משרד האוצר

ש' קינן - משרד המבקר

שי יונס - משרד המבקר

היועץ המשפטי; אי דמביץ

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; דו"ח מבקר המדינה על פעולות מליאת רשות השידור,

הוועד המנהל וניהול כח-אדם



דו"ח מבקר המדינה על פעולות מליאת רשות השידור

הוועד המנהל וניהול כח-אדם

היו"ר די ליבאי;

אני פותח את ישיבת הוועדה, ומקדם בברכה את חה"כ מצא שהצטרף אלינו, את יתר

חברי הוועדה ואת האורוזים הנכבדים. על סדר היום פעולות מליאת רשות השידור והוועד

המנהל, וכן ניהול כח-אדם ברשות השידור ומבצע הלב"יתרום.

ח' רמון;

בקשה ושאלה שהייתי רוצה כי התשובה עליה תרשם בפרוטוקול. אנו ממתינים למעלה

מחצי שנה לפרסום דו"ח מבקר המדינה על נושא המשבר במניות הבנקאים. מזה חודש אנו

סבורים שהדו"ח אכן יונח על שולחננו בקרוב, אך הנה אנו מתבשרים על דחייה נוספת

בהכנת הדו"ח. הדו"ח הזה חיוני להמשך פעילות המערכת הבנקאית. פניתי אל שר האוצר

ושאלתי האם הוא מתכוון ליישם את המלצות היועץ המשפטי לממשלה על הקמת ועדת חקירה.

הוא ענה לי כי גם הוא מחכה לפרסום דו"ח מבקר המדינה, על מנת שיוכל להחליט מה

יהיה המשך הטיפול בענין.

היו"ר ד' ליבאי;

שאלה זו נשאלה באחת הישיבות הקודמות, כאשר היית בחו"ל. המבקר השיב כי הוא

מתכוון להוציא את הדו "ח עד חודש דצמבר. אני מציע שבהעדרו של מבקר המדינה, נשמע

את דבריו של מר ורדי בנושא זה.

ר' ורדי;

הוועדה וגורמים אחרים ממתינים מזה שנה - לא חצי שנה - לפירסום

הדו"ח. כפי שאמר המבקר, אני מקווה שבחודש הבא נוכל להגיש את הדו"ח. הקושי העיקרי

הוא שאת תגובת המבוקרים קיבלנו באחור. התגובה האחרונה הגיעה רק אתמול, וכידוע

אנו נוהגים להביא בחשבון את תגובות המבוקרים, בוודאי ובוודאי בנושא רגיש ומורכב

כמו זה שלפנינו.

חי רמון;

כלומר משלב זה הכל תלוי רק בכם.

ר' ורדי;

כן, אך הנושא מורכב ורגיש. אני מקבל את הדברים שנאמרו כאן, יחד עם זאת לא

הייתי רוצה לומר בנקיטת ציצית כי אכן נגיש את הדו"ח בחודש דצמבר. נעשה כל מאמץ

על מנת שיהיה מוכן בחודש דצמבר.

משרד מבקר המדינה ער לכך שהוא נשאל שוב ושוב בנושא זה, שיש לגביו רגישות

רבה.

אי נמיר;

יש לי משאלה טכנית המופנית אל משרד מבקר המדינה. אנו מקבלים ממשרד המבקר את

החוברת העוסקת בכל נושא המועלה בוועדה. הייתי מבקשת כי החוברת תגיע אלינו

יום-יומיים לפני הישיבה, על מנת שנוכל להכין "שעורי-בית".

היו"ר די ליבאי;

אני מפנה את הבקשה למזכיר הוועדה, שיעמוד בקשר עם משרד מבקר המדינה ויבדוק

כיצד ניתן למסור את החומר לחברי הוועדה המעונינים עוד קודם לישיבה. כל חבר ועדה



יכול לפנות אל מזכיר הוועדה ולקבל עותק מהדו"ח המלא של מבקר המדינה, שייאפשר לו

לעיין בהומר לפני הישיבה.

ר' ורדי;

החוברות שאנו מוסרים לחברי הוועדה, כוללות בדיוק את החומר המופיע בדוייח.

היו"ר די ליבאי;

משרד מבקר המדינה ימסור את עיקרי הדו"ח. בהמשך נדון בסדרי העבודה של

הוועדה, כאשר אחת השאלות שאעורר היא, האם יש מקום להמשיך בנוהג של הקראת עיקרי

דו"ח מבקר המדינה.



תקציר לצורך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה

של הכנסת



רשות השידור

פעולות מליאת רשות השידור והוועד המנהל

דו"ח שנתי 34, עמ' 634-638

עיקר תפקידי המליאה, כפי שהוגדרו בחוק הם: להתוות את קווי הפעולה של הרשות

ולהנחות את הוועד המנהל במילוי תפקידיו; לאשר את המערכת העונתית של השידורים:

לטפל, ביחד עם הוועד המנהל, בתקציב הרשות ולפקח על פעולותיה על פי דו"חות שהיא

תקבל מן הוועד המנהל. הוועד המנהל אמור לנהל את הרשות באופן שוטף, לרבות פיקוח

על פעולותיו ועל ביצוע התקציב.

מליאת הרשות

לפי החוק, על מליאת הרשות להתכנס שש פעמים בשנה לפחות, וככל עת לפי דרישת עשרה

מחבריה. 16 חברי המליאה, לרבות היו"ר או משנהו, הם מניין חוקי בישיבותיה; אולם

אם לא היה מניין חוקי בישיבה, יכנס היו"ר את המליאה לישיבה שנייה תוך עשרה ימיט

מן התאריך שנקבע לישיבה הקודמת; ישיבה זאת היא כדין בכל מספר של נוכחים. למליאה

סמכות להמליץ בפני הממשלה להעביר מכהונתם חברים הנעדרים מישיבותיה ללא סיבה

מספקת יותר מחצי שנה ברציפות.

- 16 מבין 31 חברי המליאה נעדרו מישיבותיה ברציפות במשך 25-8 חודשים, בתקופה

אפריל 1981 - אוקטובר .1987 (מ-2 עד 12 ישיבות רצופות), ביניהט שלושה חברי הוועד

המנהל. משרד מבקר המדינה הציע לשקול הפעלת הסמכות להמליץ בפני הממשלה להעביר

מכהונתם את החברים הנעדרים, ללא סיבה מספקת, מישיבותיה במשך חצי שנה ויותר,

וזאת כדי להבטיח תיפקוד נאות של המליאה, על פי החוק.

על פי החוק, אחד מתפקידי המליאה הוא, כאמור, להתוות את קווי פעולתה של הרשות.

במסגרת סדרי עבודתה, שנקבעו בישיבתה מאוקטובר 1978, החליטה המליאה לרון ב-16

נושאים, לפי סדר עדיפות שהיא קבעה. עד למועד סיום הביקורת, בדצמבר 1983, רנה

המליאה בחמישה מנושאים אלה בלבד, ביניהם שנייח נדונו בישיבות שבהן השתתפו פחות

מ-16 חברים; ביוני 1980 דנה מליאת הרשות בזכויות יהודי ארצות ערב, בנוכחות עשרה

חברים בלבד. לא זכו לעלות על שולחנה נושאים כמו מורשת היהדות על כל שבטיה, ערכיה

והעמקת ידיעתה; מחויבותה של הרשות למוסדות המדינה ולציבור בישראל; איכות החיים,

אדיבות, ניקיון ואזרחות טובה; השידורים לחוץ לארץ; יצירות ספרות ואמנות יהודית,

עברית ואחרות; מוסיקה, דרמה, בידור וספורט, יצירות מקומיות ויצירות מיובאות;

חידושים והמצאות בתקשורת וגיבוש המלצות לתיקון חוק רשות השידור, שהמליאה החליטה

לדון בהם סמוך לכינונה.



מספטמבר 1979 עד למועד סיום הביקורת, בדצמבר 1983, לא דנה המליאה בדו"חות של

יושבי ראש ועדותיה, וממילא לא קיבלה החלטות לגביהם, זולת דיווח על שידורי הרדיו

והטלוויזיה בשפה הערבית, שהוגש בדצמבר 1981:. יוצא, כי נוכח מיעוט הישיבות של

המליאה, ההשתתפות המועטת של חבריה בהן והעדר החלטות לגבי כמה נושאית השובים, לא

מילאה המליאה את תפקידיה כנדרש על פי החוק.

ועדת הכספים

במארס 1983 אישרה ועדת הכספים של הרשות, בישיבה משותפת עת הוועד המנהל, את התקציב

לשנת הכספים 1983. הממשלה אישרה את הצעת התקציב של הרשות בסכום של עד 3,100

מיליון שקל, כפוף לקביעת היועץ המשפטי לממשלה כי לא היו פגמים בהליכים שקדמו

להגשת הצעת התקציב. היועץ המשפטי לממשלה קבע בחוות דעתו, כי הצעת התקציב האמורה

לא אושרה כחוק. בעקבות. קבלת חוות הדעת אישר הוועד המנהל של הרשות אוז הצעת התקציב

והעבירה לדיון לוועדת הכספים של המליאה. הוועדה התכנסו: לדיון בהצעת התקציב כפי

שהוגשה לח על ידי הוועד המנהל, בהשתתפות שלושה חברית בלבד.

ועדות אחרות של המליאה

הביקורת העלתה, כי ועדות המליאה התכנסו, בדרך כלל, בתדירות נמוכה אף מזו של המליאה.

רבים מחברי הוועדות לא נכחו בישיבות- הן - מינויים אמור היה להתבטל, על פי התקנות

שהמליאה קבעה לעצמה; בפועל המשיכו חלקם להופיע לסירוגין לישיבות הוועדות. בשנת

הכספים 1982, לא התכנסו כלל הוועדות לספרות, לאמנות ודרמה, למשרדי ילדים ונוער

ולשידורים לחו"ל.

הוועד המנהל

- על פי החוק רשאי הוועד המנהל, באישור השר, לקבוע כללים לניהולה לול הרשות ולפיקוח

על השידורים ולביצועם היעיל של תפקידיו למי החוק; הכללים יפרסמו ברשומות. בפברואר

1982 החליט הוועד המנהל של הרשות להתקין כללים לפיקוח על השידורים ולשם כך הקים

ועדת משנה בראשות יו"ר הרשות. עד לסוף 1983 לא סיימה ועדת המשנה את עבודתה, וממילא

לא נקבעו כללים לניהול הרשות ולפיקוח על שידוריה.

תקציב

על הוועד המנהל של הרשות לפקח על ביצוע התקציב המאושר בהתאם לנהלי כספים ומשק

המקובלים לגבי תקציב המדינה. דו"חות על ביצוע התקציב לשנות הכספים 1980 ו-1981

הוגשו לוועד המנהל של הרשות במאי 1982. עד למועד סיום הביקודת לא דן הוועד המנהל

בדו"ח ביצוע התקציב לשנת הכספים 1982 ואף לא בשני דו"חות ביניים על ביצוע התקציב

לשנת הכספים 1983, שהוכנו על ידי המחלקה הכלכלית של הרשות. לדעת הביקודת, דיון

על דו"ח ביצוע התקציב הינו חשוב. לניהול כספי תקין ויעיל.

../3



קבלת החלטות והפעלתן

לעתים מביעים חברי הוועד המנהל, לרבות היו"ר, דעות ועמדות לגבי שידורי הרדיו

והטלוויזיה בלי לקבל החלמות או לקבוע מסקנות. להלן מספר דוגמאות:

1. בישיבת הוועד המנהל ממאי 1983 מחה המשנה ליו"ר על כך, שאירועים שונים שקרו

ביום ירושלים לא סוקרו למהדורת ההדטות בטלוויזיה. המנהל הבללי ציין בדברי תשובתו

כי המסקנה לדעתו היא שיש להדק את הביקורת על המערכת.

2. בישיבת הוועד המנהל מאוקטובר 1983 הביע המשנה ליו"ר מחאה על כך שלא דווח

לוועד המנהל על נסיעתם של כמאה מעובדי הרשות, חברי התזמורת, לאירופה.

3. בישיבת הוועד המנהל של הרשות באותו חודש, קרא יו"ר הרשות לנהוג באובייקטיביות

במסירת מידע על המתרחש במדינה, והדגיש את אי הדיוקים במסירת הידיעות על הגדלת

שכרם של מנהיגי המדינה.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה, ציין יו"ר הרשות, כי חלק חשוב של עבודת הוועד המנהל

הוא בהבעת דיעות ועמדות, וכי בדיוני הוועד המנהל ראוי שיהיה גם מאופי השיחה ואיו

צורך שכל הערת ביקורת תמצא לבסוף גיבוש ניסוח והחלטה.

בעת הדיון בכנסת בחוק רשות השידור הודגש, כי יש צורך שחברי המליאה ישתתפו בדיוניה

בקביעות, שאם לא כן לא תוכל הרשות לפעול והדבר עשוי לערער את עצ ם קיומה. אשר לוועד

המנהל, הובעה הדיעה, כי לאיושו צריך לבחור אנשים שיכולים להתפנות לעבודתו באופן

שוטף. מממצאי הביקורת עולה, כי מליאת הרשות לא מילאה כפי שדרוש את התפקידים שהוטלו

היא לא דנה ביו"חות של ועדותיה, לא הינחתה את הוועד המנהל במילוי

תפקידו כנדרש ולא אישרה את המערכת העונתית של השידורים לתקופה הנדונה. מספר

ישיבותיה בתקופה הנסקרת פחתו והלכו וגט הנוכחות בהן היתה לעתים קרובות ללא מניין

חוקי; תכנית עבודה שהמליאה קבעה לעצמה לא בוצעה ונדונו רק 5 מבין 16 נושאים שאמורים

חיו לעלות לדיון. ועדות המשנה שהמליאה הקימה, שבמסגרתן אמורים היו להתקיים הדיונים

המפורטים בתחומים מוגדרים של פעולות רשות השידור, התכנסו גם הן בתדירות נמוכה

ובמרבית ישיבותיה לא השתתפו רוב החברים.

הוועד המנהל מתכנס ופויגל בצורה ????ירה מאשר מליאת הרשות, מקיים דיונים ומקבל החלטות

בענייני הרקות. עם זה עולה מממצאי הביקורת, שאף הוועד לא ביצע כמה מן התפקידים

לא קיים פיקוח על ביצוע התקציב המאושר ומספטמבר 1982 עד

למועד סיום הביקורת לא הגיש למליאת הרשות דו"ח שנתי על פעולותיו. אהד מחברי הוועד

המנהל נעדר ממרבית ישיבותיו ושני חברים נוספים נעדרו משליש מישיבותיו בתקופה הנסקרת.

בהקשר זה מן הראוי לוודא מבעוד מועד, שאישים העומדים להתמנות לתפקידים במליאת

הרשות ובוועדותיה אכן יהיו פנויים לכך.



תקציר לצורך דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה

טל הכנסת

רשות השידור

ניהול כוח אדם

דו"ח שנתי 34, עמ' 646

646 משרד מבקר המדינה בדק באוקטובר - דצמבר 1983 את ניהול כוח האדם ברשות השידור

(להלן - הרשות), ובכלל זה בתחומים של אחריות הניהול, איוש מצבת כוח האדם, העסקת

עובדים ארעיים, עובדים לפי שעות, עובדים לפי שוברי תשלום וחופשות עובדים ללא

משכורת.

647 אחריות הניהול: האחריות על ניהול כוח האדם ברשות מופקדת בידי יחידת כוח האדם

ההועלת במסגרת ההנהלה ויחידות המינהל של הרדיו והטלוויזיה. הביקורת העלתה כי,

בידי יחידת המנגנון נמצאת מצבת כוח אדם אשר לא שיקפה שינויים רבים שחלו בשיבוץ,

גריעה וקליטה של עובדים ברדיו ובטלוויזיה.

647 מצבת כוח אדם. בתקציב לשנת 1983 נקבע ששיא כוח אדם שיועסק ברשות באותה שנה יהא

1,591 משרות; מספר משרות זה כולל קיצוץ של 2% בהשוואה לשיא כוח האדם בשנת התקציב

1982.

ביוני 1983 הוסכם בין הרשות לבין נציבות שירות המדינה ואגף התקציבית, שיש לצמצם

את עודף כוח האדם המועסק ברשות ועל דעת הגורמים האמורים גובשה תכנית לסיום שירותם

של עד 100 עובדים של הרשות. בין היתר הוסכם, כל תגובש תכנית לפרישה מוקדמת של

עוברים לגמלאות בתנאים מועדפים; תבוטל משרה תקנית אחת על כל שני עובדים שיפרשו,

ויבוטלו 2 אחוזים מהמשרות כפי שנקבע בתקציב לשנת 1983.

נמצא, שבמצבת כוח האדם של הרשות קיימה חריגה של 174.25 משרות מעבר לשיא כוח האדם

שנקבע בתקציבה לשנת 1983; בפועל העסיקה הרשות כוח אדם עודף ב-156.25 משרות מעבר

שיעור החריגה הקייס ברשות לגבי העסקת כוח אדם עודף

גדול עוד יותר בשל העסקתה של עובדים רבים לפי שעות ולפי שוברי תשלום, בלא שישובצו

במצבת כוח האדם, ובהתחשב בכך שמספר ניכר של עובדים קבועים של הרשות שוהים בחופשה

ללא משכורת. הרשות הסבירה, שהינה מעסיקה 102 עובדים לפי חוזה מיוח ד במחלקת הגבייה

(בתפקידי סריקה), שהעסקה זו מצויה בפיקוח ההנהלה וממומנת מסעיף תקציבי מיוחר ועל

כן אינה מהווה חריגה מעבר לשיא כוח האדם שנקבע. עוד הודיעה הרשות, כי היא פועלת

לגריעת עובדים המועסקים מעבר לשיא כוח האדם, כפי שהוסכם בתוכנית שגיבשה עם נציבות

שירות המדינה ואגף התקציבים באוצר, מיוני 1983.



648 עובדים ארעיים. על פי נתונים שריכזה הביקורת הגיע היקף העסקתם של עובדים ארעיים

ברשות בדצמבר 1983 ל-75 משרות תקניות. נמצא כי מהם מועסקים ברשות 33 עובדים

ארעיים מ-11 חודשים ועד 12 שנים, ברציפות.

648 עובדים לפי שעות. ברדיו ובטלוויזיה מועסקים, דרך קבע, גם עובדים במספר לא מבוטל

לפי שעות (לא על חשבון משרות במצבה), ובהיקף גדול של עובדים וסל שעות עבודה.

על פי חישובי ביקורת, באוקטובר 1983 הועסקו עבודים לפי שעות ברשות בשווה ערך

לכ-80 עובדים במשרה מלאה; ובנובמבר כ-76 עובדים. עוד הועלה, שאין יחידת המינהל

של הרדיו מדווחת ליחידת המנגנון על ההיקף והשיקולים להעסקה של עובדים לפי שעות,

ושדיווחיה על היקף ההעסקה של עובדים כאלה מועברים על ידיה ליחידת הכספים שבהנהלה

לביצוע התשלום בלבד.

לדעת הביקורת, סדרי ניהול תקינים מחייבים כי בידי יחידת המנגנון שבהנהלת הרשות

יימצאו נתונים מלאים ומהימנים בדבר היקף העסקת עובדים לפי שעות שלא על חשבון

משרות בפועל; וזאת - מכורח היות ההעסקה ליל עובדים מסוג זה מרכיב קבוע במערר כוח

האדם ברשות וכדי שיהא בידיה לפקח ולהבטיח, שהעסקת אותם עובדים ביחידות הרדיו

והטלוויזיה אכן חיונית לפעולתן.

649 עובדים לפי שוברי תשלום. להפקת שידורים ברדיו ובטלוויזיה מזמינה הרשות משתתפים

פרשנים, מרואיינים, כתבים, צלמים, נגנים ושחקנים).

מאפריל-אוקטובר 1983 הגיעו תשלומי הרשות למשתתפים מן החוץ בשידוריה ל-42 מיליון

שקל בקירוב. בדיקה של הזמנת משתתפים לתוכניות הרדיו והטלוויזיה העלתה:

הרדיו בעברית; סך כל התשלומים שהועברו למשתתפים בתוכניות ברדיו בנובמבר 1983

הגיע לכ-1.5 מיליון שקל. בישיבת ראשות סגל, באוקטובר 1983, קבע מנהל הרדיו, כי

חיקף התשלומים למשתתפים הינו גבוה יתר על המידה, פוגע חמורות בפעולת הרדיו ומלמד

על העסקה קבועח של משתתפים לפי שוברי תשלום על ידי יחידות של מדיום זה. בישיבה

חאמורה מינה מנחל הרדיו ועדה מבין חברי ראשות הסגל, שעליה הוטל לבדוק את עניין

הזמנת המשתתפים לתוכניות. בעקבות מסקנות הוועדה הועברו למנהלי היחידות ברדיו

הנחיות המפרטות אילו משתתפים חם רשאים להעסיק בקביעות והתשלום המירבי המותר

בעבור העסקתם מדי חודש; תאריר כניסת ההנחיות לתוקף נקבע ל-1.12.83.

בחודש נובמבר 1983 הועסקו בטלוויזיה (בשפה העברית והערבית) יותר מ-200

משתתפים לפי שוברי תשלור. העובדים הועסקו ברוב היחידות בטלוויזיה, ובתפקידים

מגוונים. הועלה שמשתתפים לפי שוברי תשלום הועסקו בטלוויזיה באותה העת במספר

תוכניות, ובמספר לא מועט של מקרים נמשכה העסקתם מספר חודשים ואף שנים ברציפות.

כר, למשל, הועסקו בחודש נובמבר 21 במאיס לפי שוברי תשלום ולתת שילמה הרשות מאפריל

יעד לאוקטובר 1983 סר של 2.6 מיליון עיקל; נמצא, כי שבעה מביו הבמאים המאירים

הועסקו - כל אחד - באותה העת בשלוש ועד שש תוכניות שהופקו על ידי הטלוויזיה.



- עוד נמצא, כי אין יחידות המינהל ברדיו ובטלוויזיה מעבידות דיווח ליחידת

המנגנון שבהנהלה, על העסקת משתתפים לפי שוברי תשלום, ואף לא במקרים בהם מועסקים

משתתפים ברציפות במשך תקופות זמן ממושכות.

649 חופשות ללא משכורת. במועד הביקורת שהו על פי הרישומים במצבת כוח האדם 108 עובדים

של הרשות בחופשה ללא משכורת,מהם שהו שנתיים ועד חמש וחצי שנים. הביקורת העלתה,

שהרשות איננה מקפידה די הצורך על סדרי מינהל תקינים בדבר מתן אישורים לחופשה ללא

משכורת לעובדיה. בתחום זה נמצא גם מקרה שבו נתנה הרשות לעובד בכיר ששהה בחופשה

ללא משכורת היתר לעבודה פרטית, שהיה בו משום עקיפה של חובת הצינון לפי חוק שירות

המדינה (הגבלות לאחר פרישה), ויצירת ניגוד אינטרסים בולט בין מעמדו כעובד הרשות

לבין תפקידו בחברה פרטית. עוד הועלה כי לפחות לשלושה כתבים של הרדיו והטלוויזיה,

ניתנו אישורים ליציאה לחופשה ללא משכורת משך שנה ושבמהלך חופשתם הם הועסקו בחברת

תקשורת בבעלות פרטית; בתיקים האישיים של שניים מהעובדים לא נמצאה בקשה להיתר לעבודה

פדטית בתקופת חופשתם וממילא לא נמצאו אישורים לכך.

הרשות השיבה שהיא פועלת לצמצום מספר עובדיה השוהים בחופשה ללא משכורת וכי, לאחר

מועד סיום הביקורת, הוסכם בינה לבין העובד הבכיר האמור לעיל על פרישתו מעבודתו ברשות.

651 מהממצאים עולה, שאין ברשות השידור שליטה נאותה על היקף ותנאי העסקה של עובדים

ביחידות השונות, וזאת - הן על פי אמות המידה של כללי מינהל תקין והן על פי הנהלים

שקבעה הרשות לעצמה. למעטה, נמצא, שאין להנהלת הרשות שליטה ניהולית נאותה על העסקת

עובדים.

כן עולה מהממצאים שעל אף הדדישות החוזרות ונישנות לצמצום כוח אדם בשירות הציבורי,

מועסקים ברשות 174 עובדים מעבר לשיא כוח האדם שנקבע לה, וזאת - בדרך של שימוש

בצורות שונות של העסקה.

במהלך הביקורת הוחל ברשות בתיקון חלק מהליקויים שהועלו, ובמיוחד בדבר צמצום

כוח האדם העודף שהיא מעסיקה. מן הראוי שהנהלת הרשות תפעל להשלמת תיקונם של

הליקויים שהעלתה הביקורת.

i



היו"ר ד' ליבאי;

לפני שנכנס לדיון בדו"ח, אבקש מיו"ר הרשות להציג את אנשי הרשות הנוכחים

כאן.

מי ינון;

נמצאים כאן המנכ"ל אורי פורת, רון נחמן - המישנה למנכ"ל, י' הראל - דוברת

רשות השידור, עי עמר - מנהל כח-אדם, טי סער - מנהל הטלוויזיה וארי אבנר, המייצג

אותנו בכל וועדות הכנסת.

יי צבן;

מדוע מנהל הרדיו אינו נמצא כאן.

מי ינון;

כנראה שלא הוזמן.

היו"ר די ליבאי;

רשמנו לפנינו להזמינו לישיבה הבאה. בטרם נשמע את תגובת רשות השידור לממצאי

דו"ח מבקר ממדינה, אמסור את רשות הדיבור לחברי הכנסת, על מנת שיחדדו מספר נקודות

המופיעות בדו"ח ויציגו מספר שאלות.

אי נמיר;

אדוני היו"ר, חברי-הכנסת, במשך 12 שנים הייתי חברה בוועדת החנוך והתרבות של

הכנסת. זוהי הוועדה שעל-פי תקנון הכנסת אחראית מבחינה פרלמנטרית לנושא רשות

השידור. אני יכולה לומר על רשות השידור מה שאני יכולה לומר על מזנון הכנסת; כל

פעם שמתלוננים על המזנון ומחליפים את הנהלתו, האוכל בו נעשה יותר גרוע. על מזנון

הכנסת איני מתלוננת יותר, אך זהו נושא פחות וזשוב מזה שמונח לפנינו.

אני רוצה לומר במידת האחריות והרצינות שבה אני עושה עבודתי, כי כל פעם

שחלים חילופים ברשות השידור, אותם אנו מלווים בתקוות רבות שסופסוף ייעשה שם סדר,

- תמיד נהיה שם יותר גרוע. ישנם דו"חות פנימיים של המבקרת הפנימית של רשות

השידור. בשנים האחרונות קשה היה לנו לקבל את הדו"ח הפנימי, ולא במקרה. אני רוצה

לדעת אם אנו כחברי ועדת הביקורת והאם משרד מבקר המדינה, יודעים מה כתוב בדו"חות

הפנימיים האלה. ראיתי כמה מהדו"חות, ואני חייבת לומר כי היא לא פשוט להשיגם.

אפשר היה לוזשוב שאנו חיים במדינה עם משטר שאיני רוצה להזכיר את טיבה (בין אם

מימין ובין אם משמאל). הייתי צריכה להיפגש עם מישהו במחתרת, כדי לראות את

הדו"חות. לא צריך דמיון רב כדי לנחש מה היה קורה אילו אנו כחברי-כנסת נהגנו כך,

לאיזה סיקור טלוויזיוני היינו זוכים אז.

אני רוצה לבקש מיו"ר הוועדה להסתכל בדו"ח הפנימי של רשות השידור ולראות מה

קורה שם. הדו"ח שהונח כאן על-ידי מבקר המדינה הוא די חמור. אני רוצה לשבח את

אנשי משרד מבקר המדינה, אני סבורה כי זהו הדו"ח היותר רציני שמשרד מבקר המדינה

הכין על רשות השידור, אך דו"ח זה הוא כאין וכאפס בהשוואה למה שמופיע בדו"חות

הפנימיים של רשות השידור.

רשות השידור היא מוסד צבורי, ואני יודעת שיש קושי כאשר עוסקים בגוף שכל אחד

מאנשיו הוא פרימדונה. קיימים אנשים במערכת הצבורית והפוליטית שלנו, שאינם רוצים

להכנס לעימות עם רשות השידור, מתוך חשבונות אישיים. את השלב הזה כבר עברתי, ואני

יכולה לומר כי ברשות השידור קיים ניהול כושל, ניהול כושל של משק כספים וניהול

כושל של מערכת יחסי העבודה. ישנו סיפור שגי', ציוד משוכלל ששכב במחסנים, חשבתי כי

סופסוף משתמשים בו, אך הסתבר לי היום מקריאה בעתון כי הציוד עדיין שוכב במחסנים.

שום דבר לא קורה שם, האבטלה הסמוייה היא דבר שקשה לתארו. כמה אנשים ישנם ברשות

השידור, ממקבלי המשכורות הגבוהות ביותר ב???ינה, שבמשך חודשים ושנים אינם עושים

ו



דבר? כל נושא התפקוד הכספי של הרשות הוא לקוי. כיצד מתקבלות שם החלטות, כיצד

מתקיימים שם דיונים (או כיצד אין מתקיימים דיונים). לרשות השידור אין שום נורמה

של מערכת מסודרת.

אני יודעת מה יקרה: נדון ונאמר מה אנו אומרים בכל פעם שהנושא עולה לדיון,

אך בשנה הבאה יהיה הכל אותו דבר, אם לא יותר גרוע. נשאלת השאלה מה הסנקציות, לא

סנקציות משפטיות, אלא כיצד מביאים לתיקון המצב הניצחי. אני רוצה לשאול, האם אפשר

לפנות לוועד המנהל ולהנהלת רשות השידור, בבקשה ליישם את דו"ח מבקר המדינה, חלקו

או קטע ממנו. אני חוששת שגם הם חסרי-אונים ואינם מסוגלים להתמודד עם הבעיות

ברשות.

קראתי את כל הדו"ח, ואני יכולה לעבוד עליו סעיף אחד סעיף. ישנה אמירה שלא

נבדקה עד הסוף, כאילו הרדיו מתפקד טוב מהטלוויזיה. אולי קל לו יותר לתפקד, אך

אני יודעת שגם ברדיו יש לאחרונה יחסים עכורים, ומערכת יחסים זו משפיע מאד על

תפקודו. אני מבקשת שנקיים דיון נפרד ברדיו. אני מבקשת שנדון גם על הרשות שצריכה

לנהל את הרדיו והטלוויזיה. אני מבקשת דיון מיוחד על הדו"ח הפנימי של מבקרת

הרשות, ונתייחס גם לשאלה מה אנו יכולים לעשות, על מנת שהמסקנות שנגיע אליהן ומה

שמציע משרד מבקר המדינה, אכן ייושמו הלכה למעשה.

היו"ר ד' ליבאי;

אני מבקש לדעת, האם הו"חות הפנימיים של הרשות עמדו לרשות מבקר המדינה ???עת

כתיבת הדו"ח הזה.

ר' ורדי;

התשובה חיובית.

היו"ר ד' ליבאי;

האם אוכל לקבל עבור חברי הוועדה את הדו"חות הפנימיים?

מי ינון;

האמירה שהדו"חות הפנימיים הם חשאיים חינה מוגזמת ולא נכונה. הדו"ח הפנימי

חולק ל-32 חברי המליאה, שהם אנשי צבור ולא עובדי הרשות.

אי נמיר;

יו"ר ועדת החנוך לא יכלה לקבל את הדו"ח הפנימי.

מי ינון;

אני מדבר על הדו"ח האחרון של הביקורת הפנימית, אשר חולק לחברי המליאה. הוא

נדון בהרחבה גם בוועדה המנהל, וסוכם כי תוך חודשיים תיתן ההנהלה דו"ח תיקון

ליקויים. ב-15.1 יתקיים דיון בדו"ח תיקון הליקויים.

כיו"ר ועדת החנוך והתרבות של הכנסת, שהיא הגוף האחראי על רשות השידור,

ביקשתי מספר פעמים את הדו"ח, אך לא יכולתי לקבלו.

היו"ר ד' ליבאי;

השאלה היא אם ביקשת בתקופה האחרונה.



מ' ינון;

בתקופתי לא פנתה יו"ר ועדת החנוך בבקשה לקבל את הדו"ח. הדו"ח פורסם גם

בעתיונים, הוא לא היה בגדר סוד. יש שם מימצאים שבהחלט מדאיגים אותנו, והם נמצאים

בטיפול, תוך קיום מגע שוטף עם מבקר המדינה. מבקרת הפנים עובדת, עד כמה שידוע לי,

בהתייעצות עם אנשי מבקר המדינה. יש לנו מספיק בעיות, ולא כדאי להמציא בעיה שאינה

קיימת, לפוזות לא בקדנציה הנוכחית.

היו"ר די ליבאי;

נבקש לקבל את שלושת הדו"חות האחרונים של מבקרת הפנים.

י' צבן;

אני מסכים לרוב-רובם של הדברים שאמרה חה"כ נמיר. אני מבקש לא לחזור על

דברים אלה, אלא להתייחס לכמה היבטים עקרוניים יותר בהפעלת רשות השידור, מבלי

לזלזל כהוא זה בשאלות הכלולות בדו"ח.

היו"ר די ליבאי;

אני משתדל להזכיר לעצמנו כי אנו לא הוועדה העוסקת בקביעות ברשות השידור,

{עדת החינוך עושה זאת, ואילו אנו צריכים לעסוק בנושא רק מנקודת מבט של מבקר

המדינה, וכדאי שנזכור זאת.

י י צבן;

עדיין לא נמצאה ה"סינכרוניזציה" בין ישיבות ועדות הכנסת השונות, לכן אצטרך

לצערי לנדוד מכאן לישיבה אחרת.

היו"ר די ליבאי;

בשבוע הבא עומדת להתקיים ישיבה עם יו"ר הכנסת בנושא התיאום בין ישיבות

הוועדות.

י י צבן;

אשר להרכב הוועד המנהל, פניתי בענין זה גם אל שר החנוך וקיימתי שיחה עם מר

ינון. הרכב הוועד המנהל צריך לשקף את העיקרון הגלום בחוק רשות השידור לגבי האופי

המגוון והפתוח של רשות השידור. מאז הפעלת החוק, תמיד היתה הקפדה בוועד המנהל על

נציגות לאופוזיציה, וכך גם ניבנה הוועד המנהל הנוכחי בשעה שכונן. קרה מה שקרה,

והאופוזיציה נספגה אל תוך הקואליציה, והיום יש לנו ועד מנהל שהוא על טהרת

הקואליציה. לדעתי אין להעלות על הדעת פעולה תקינה של ועד מנהל ממלכתי, שאין בו

שום ייצוג לאופוזיציה. יש צד שני של המטבע, ואני מקבלו, שהקדנציה של הוועד המנהל

אינה חופפת את הקדנציה של הכנסת, ולא מתבקש שנוי אוטומטי מדוייק של יוזסי הכוחות.

לכן יש לדעתי לפתור את בעית יחסי הכוחות בדרך של אילתור, מבלי לפגוע בצדדים

העקרונ יים יותר.

היו"ר די ליבאי;

האם אתה בטוח כי הכוונה המדוייקת של החוק היא שיהיה איש אופוזיציה בוועד

המנהל? סעיף 14 לחוק רשות השידוד אומר;"לרשות יהיה ועד מנהל של חמישה חברים והם;

יו"ר הרשות ומשנהו שישמשו יו"ר הוועד המנהל ומשנה ליו"ר, ועוד שלושה מחברי

המליאה שיתמנו על-ידי הממשלה לשלוש שנים, ובלבד שלא יהיו בוועד המנהל כולו יותר

משני עובדי מדינה". אס ראו צורך להבטיח ייצוג לאופוזיציה, היה גוף אחר ממנה

אותם.

אני יודע שהדבר אינו נובע מלשון החוק, אלא מסעיף 4 של החוק, האומר כי הוועד

המנהל צריך להבטיח בטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בצבור. היה דיון

במליאת הכנסת בנושא זה, והיתה הסכמה כללית כי יש לתת ייצוג הולם גם לאופוזיציה.

כך היו הדברים גם בפרקטיקה. זוהי המסורת שעוצבה. לכן אני מציע שהוועדה שלנו -

שאינה צריכה להיות מופקדת רק על תקני כח-אדם - תמליץ על צרוף משקיפים

מהאופוזיציה לוועד המנהל. זהו פתרון אשר נותן איזה שהוא שיתוף, מבלי לשנות את

המערכת הכללית. אם התקווה שלי תתממש והממשלה הזו לא תחזיק מעמד זמן רב, לא יהיה

צורך בצעדי חקיקה מיותרים.

אני רוצה להתייחס לתופעה של קביעת אנשים לשליחות צבורית, כחברי הוועד המנהל

או המליאה, מבלי שימלאו את החובה המוטלת עליהם. זוהי בעיני תופעה בלתי נסבלת,

אשר מוכרחה להימצא לה תרופה. השלמה עם מצב זה היא ריקון החוק מתוכנו. אם מתוך 32

חברי מליאה, נעדרו 16 בדרך קבע, זוהי תופעה בלתי מתקבלת על הדעת. גם אם אין זה

בסמכותנו, אני מציע שנחשוב על פתרון לבעיה זו.

ח' רמון;

אולי התופעה נובעת מכך שלמליאה אין ערך, וצריך לחזקה.

נגעת בנקודה. אני רוצה לחדד נושא שהעלתה חה"כ נמיר: ישנה תופעה ידועה של

הקפאת עובדים. אני מבין שברשות השידור התופעה נובעת גם מכך שהיחסים עכורים

והניהול אינו מוצלח, אך בצבור מתקבל רושם כי התופעה קיימת גם על רקע של שיקולים

פוליטיים וצבוריים. לדוגמה, ירון לונדון אשר חזר לאחרונה לעבודה מלאה, והיו

דוגמאות נוספות. אני מבקש הבהרות בנושא זה.

אני רוצה לשאול, האם יש אפשרות של הכנסת אנשים נוספים לטלוויזיה, ואיני

מדבר על הבחינה הצרה של התקנים. האם עובדי הטלוויזיה לא הפכו למעין גילדה? האם

למנהל מחלקה בטלוויזיה, אשר שם עינו על עתונאי מוכשר או על במאי מוכשר, יש

אפשרות לשלבו בעבודת הטלוויזיה, או שהצינורות סתומים וכל הסרנסמיסיות נעשות בתוך

המערכת עצמה, מבלי שתהיה אפשרות לשפר את רמת כח האדם.

אני רוצה לשאול, האם היה דיון במוסדות הרשות על תפקיד הסלוויזיה בחנוך

הצבור בכלל והדור הצעיר בפרס לערכי הדמוקרטיה? האם היה דיון רציני על התפקיד

שהטלוויזיה יכולה למלא בנושא זה, כולל חנוך נגד גזענות? האם יש לכם מדיניות

בנושא כהנא? האם היה אצלכם דיון על חנוך לפתיחות, למשל בנושא החנוך המיני? אני

שואל את השאלה הזו במלוא הרצינות, על רקע הידיעה כי הוחלט שלא לאשר שידורי חסות

לחברה המייצרת טמפונים. גישה זו מצביעה על שמרנות וקונסנציונליות.

האם היה אצלכם דיון על הצורך במתן אפשרויות שוות לזרמים

הרעיוניים והאמונתיים השונים? לדוגמה, לפני כמה שבועות הוקדשו 5 שעות שידור

לנושא החזרה בתשובה. איני רוצה להכנס כאן לנושא המערוך בעיות רציניות, אך אני

רוצה לשאול האם גם הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי יהיו זכאים לקבל אותן שעות

שידור? האם היה דיון על האופן בו יהודים חילוניים, בעלי יחס עמוק למורשת

היהודית, אך מנקודת מוצא חילופית, יציגו את היהדות שלום באורח שווה לזה הניתן

ליהודים דתיים? יי

המודל של "פסוקו" מייצג לדעתי גישה מעוותת מאד. אילו הייתי אחראי ל"פסוקו",

הייתי מביא פסוקים מהמורשת התרבותית היהודית לדורותיה, ולא עוצר בשום פנים ואופן

במחשבת חז"ל. הייתי נותן גם פוקים משירת ימי הביניים ומהשירה היהודית הוזדשה.

הייתי נותן פעמיים בשבוע פסוקים מתרבות העולם, כדי שהצבור שלנו ידע שהתרבות שלנו

היא חלק מהתרבות האנושית הכללית. האם הוועד המנהל דן בשאלות עקרוניות אלה,

שיש להן וזשיבות לעיצוב דמות החברה הישראלית והדור הצעיר?



היו"ר די ליבאי;

לא רציתי להגביל את דבריך, בגלל הרגישות שיכולה להיות דווקא לחבר אופוזיציה

בנושאים כאלה, אך איננו ועדת התנוך והתרבות של הכנסת, ותפקידנו הוא לעסוק

בנושאים הכלולים בדו"ה מבקר המדינה. לא הייתי רוצה שנקיים כאן דיון כללי על

ניהול רשות השידור, אלא נתייחס לשאלות העקרוניות, כמו האם צריך מליאה ברשות

השידור. לא ייתכן שתהיה מליאה, וייכתב עליה דו"ח כה קטלני, אשר אומר למעשה כי

המליאה לא לא תיפקדה כלל. בעמי 636 בדו"ח המבקר נאמר כי המליאה לא מילאה את

תפקידיה כמתבקש על-ידי החוק. לדעתי המסקנה היא שלא צריך את המליאה, או שצריך

לשנות את אופן פעולתה. עובדה היא שמוזצית מחברי המליאה נעדרו ברציפות מישיבותיה,

ובכל זאת לא הותלפו. עובדה היא שהיא דנה רק בחלק מהנושאים שהיה עליה לדון בהם,

וגם זאת לא תמיד בקוורום. בדו"ח קיימת גם ביקורת רצינית על פעולות ועדת הכספים

ועבודתה. על-פי עמי 676 בדו"ח, מטושסשים הגבולות בין תפקידיה וסמכויותיה.

יש לי הערות המתיירזסות גם לוועד המנהל, אשר תיפקד בצורת הביקורת רק באורח

חלקי, לא מילא את תפקידו בכל הנוגע לדיון בדו"חות התקציב ולא קיים את הפיקוח על

התקציב. שני חברים מהוועד המנהל נעדרו משליש מישיבותיו.

אני רוצה להפנות מספר שאלות, כדי שנדע איך להתייחס אל הביקורת במבס אקטואלי

יותר. אני רוצה לדעת, כמה עובדים יש היום ברשות השידור, בדרג המינהלי ובדרג

העתונאי. כמה עובדים נמצאים בחופשה ללא תשלום ולכמה זמן? האם עדיין מועסקים

במקומם אנשים אחרים? האם מאשרים לנו המנהלים היושבים כאן, כי קיימת אבטלה

סמויה, והאם יש לכך איזו שהיא תרופה? האם עובדי רשות השידור עובדים כנדרש מהם

בשכר, או שישנה מדיניות של שעות נוספות, במקום לעבוד בשעות הרגילות. כל אלה

נושאים עובדתיים שכדאי שנקבל תמונת מצב אקטואלית לגביהם.

אבקש מחה"כ שאקי ליטול את תפקיד היו"ר לכמה דקות, כדי שאוכל לצאת ולהצביע

בוועדה אחרת.

יי זיגר;

הייתי מפריד בין שני חלקי הדו"ח, שאחד מהם נדאה לי חשוב ביותר. ניהול כספי

גם הוא נושא וזשוב, אך בסדר הגודל של תקציב הרשות, בהשוואה לתקציב המדינה, אין

מדובר בסכומים גדולים. החלק הרזשוב יותר הוא תיפקודם של מליאת רשות השידור והוועד

המנהל. כולנו יודעים כי לכלי התקשורת האלקטרוניים השפעה עצומה על דעת הקהל

ועיצובה. חשש המחוקק היה כי ההשפעה הזו תנוצל לרעה. לא רצו כי ההשפעה תהיה בידי

הממשלה, אך גם לא בידי גורמים מקריים, שרק במקרה מחזיקים ברשת טלוויזיה או

ברדיו. לכן הקימו את המליאה ואת הוועד המנהל. והנה, הדו"ח אומר כי המליאה והוועד

המנהל אינם מתפקדים ואינם עושים עבודה דצינית, ועובדי הרשות אינם מתייחסים אליהם

ברצינות - ובצדק. במצב כזה כיוון השידורים הוא מקרי. אותו עורך, אותו כתב או

אותו מגיש תכניות, מכרונים את המשדרים על-פי השקפת עולמם. נניח שברדיו

ובטלוויזיה היומתרכזים אנשי מקצוע מעולים, שהם בעלי השקפות גזעניות, האם אז

כיוון המשדרים היה גזעני? ברור שתפקידם של המליאה והוועד המנהל היה למנוע זאת.

השימוש המסוכן בכלי רב והשפעה זה, הוא הדבר העיקרי שלעומתו כל היתר מחווירים.

הוועדה צריכה לקבוע הנחיות, כיצד על אנשי צבור לפעול ולמלא תפקידם בצורה

היעילה ביותר, עוד יותר מנציגי צבור בחברות כלכליות, הייתי אומר אף יותר מנציגי

הצבור בכנסת.

אי נמיר;

זאת לא הייתי אומרת. יש לנו גם בעיה עם הדוגמה שאנו נותנים.

יי זיגר;

זה עדיין לא אומר שצריך להפקיר את התקשורת. אם התקשורת תעבוד ללא יד

מכוונת, עלול להיות, היא לולה להציג תמונה מסולפת, בנגוד לאושיות הדמוקרטיה.

אני חולק על הנסיון להפריד בורה מוחלטת בין דיוני ועדת החנוך לבין הדיונים

שמתקיימים כאן. אני רוצה להשמיע מילה טוב לביקור: ראיתי בחיי הרבה דו"חות

ביקורת, אך זהו לדעתי הדו"ח האמיץ ביותר. יישר כח למשרד מבקר המדינה עעל-כך. מה

שמענין בדו"ח הוא, שהכל למעשה ברור לחלוטין, ויש צורך רק לעקוב אוזר הדברים כדי

ליישמם. מה שמעניין אותנו הוא לא רק מה שכתוב בדו "ח אלא גם מה שמשתמע ממנו בין

השורות, ודברים אלה נוגעים גם לוועדת התנוך וגם לוועדה זו. בדו"ח נאמר כי נושא

כמו מחוייבותה של הרשות למוסדות המדינה ולצבור בישראל, לא זכה לעלות על שולחנה

של המליאה. נושא כמו אזרחות טובה, פירושו גם מניעת כהניזם.

מדובר כאן על חריגה מתקני כח-אדם, אך מה המשמעות שיש לכך, כאשר מדובר על

אבטלה סמויה ברשות? בעמי 651 נאמר כי אין לרשות השידור שליטה ניהולית מלאה על

העסקת כח-אדם". אני רוצה לבקש כי יובא לפנינו גם דו"ח הביקורת של המבקר הפנימי.

האם המבקר הפנימי הונחה, כיצד לבצע את הביקורת, או שהיתה קפיצה מנושא לנושא ללא

סדר.

מדו"ח מבקר המדינה ברור כי המליאה אינה מתכנסת כנדרש, חברים אינם משתתפים

בדיונים, וקיימת אנדרלמוסיה ברשות. מתקבל הרושם כי העובדים הם השולטים ברשות,

והם המונעים מהמליאה, מהוועד רומנהל ומההנהלה לתפקד, בסך-הכל מתקבלת תמונה של

הפקרות. כאשר אני רואה במה צופה בני בן השלוש בטלוויזיה (לא במשדרי הטלוויזיה

החנוכית), אוחזת בי חלחלה. גם המשדרים האלה הם תוצאה של אי קיום דיונים בנושאים

שהם בסמכותה של מליאת הרשות

נראה לי כי ראויה הרשות שוועדת מישנה בכנסת תעקוב מקרוב אחר הקורה בה, נוכח

התמונה המתקבלת מקריאת דו"ח מבקר המדינה.

זה עדיין לא הזמן להסיק מסקנות, מה גם שעדיין לא שמענו את תגובת הנוגעים

בדבר.

האם ישנם נתונים על כח האדם ברשויות שידור אחרות, על מנת שנוכל לדעת אם כח

האדם ברשות השידור שלנו סביר או לא סביר? האם ישנם נתונים גם על גודל התקציבים

של רשויות שידור אחרות?

אני רוצה להתייחס לדבריהם של וזברי-הכנסת צבן ונמיר, אשר בינתיים עזבו את

אבטלה סמויה אינה תופעה המאפיינת רק את רשות השידור. קיימת אבטלה סמויה

גם במוסדות רבים אחרים במדינה. היא קיימת בכל גוף בו המנכ"ל אינו מוכן להכנס

לעימות קשה עם העובדים, על רקע של פיטורי עובדים, ואין הוא זוכה לגיבוי הממונים

עליו במלאכה זו. אני מכיר את הבעיה מאל-על. אני רוצה לשמוע מהמנכ"ל הנוכחי, מת

תכניותיכם לגבי שנויים במצבת כח-האדם בשנים הקרובות.

להערתו של חה"כ צבן, כי אין ייצוג נאות לאופוזיציה בוועד המנהל, אני רוצה

לומר כי בממשלה כמו שלנו, בה שר אחד מכנה שר אחר בתואר "חולירע" אין צורך בייצוג

לאופוזיציה. יש ייצוג לכל הדעות גם בתוך רשות השידור. אני מצטרף לדעתו של חה"כ

צבן, האומר כי בטלוויזיה צריך להינתן ייצוג לזרמים השונים. יש לי הרגשה שנושא

מורשת היהדות ועם ישראל מוקפא לגמרי בטלוויזיה. הטלוויזיה בוודאי אינה עוזרת

לעצירת התופעה של וזקוי והתבוללות שאנו עדים לה. אני מצטרף לדעתו של חה"כ צבן,

כי יש לפתוח את הטלוויזיה לכל הנושאים הקשורים במורשת ישראל-סבא, ואז אני מקווה

כי תיפתר גם "בעייתו המשפוזתית" של חה"כ מצא.

אני רוצה להתייחס לנושא ההעדרות מישיבות מליאת רשות השידור. כאשר אדם חבר

בכמה וכמה ועדות, מטבע הדברים שהוא נאלץ לקפץ ממקום למקום. כחבר מליאת רשות

השידור אני יכול לומר כי יצא שכל ישיבות המליאה התקיימו ביום די, בדיוק בשעה בה

אני נותן קורס באוניברסיטת תל-אביב. שאלתי את יו"ר רשות השידור אם ניתן לשנות את

מועד הישיבות, אך התברר לי שהדבר אינו ניתן.

אני מצטרף לדבריו של חה"כ צבן. גם לי נראה כי נושא מורשת ישראל לא מצא את

ביטויו המלא, ויש להוסיף שעות שידור רבות לכך. ההזדהות היהודית שהתרופפה בקרב

הנוער, היא פונקציה של העובדה שטרם גובשו תכניות מספיקות. יש לי חלק ברעיון של

"פסוקו", אם כי ראיתי אותו במסגרת יותר רחבה. אני רוצה להעיר לדבריו של חה"כ

צבן, כי במסגרת זו מביאים גם ציטוטים דברי גודלי החסידות, הפרשנות וההלכה. אי

אפשר במסגרת אותה דקה להביא גם מתרבות העולם. במסגרת התכניות הכלליות, תרבות

העולם מקבלת נתח גדול דיו.

אני חושב כי עצם נכונותם של וזבדי המליאה להיות חברים בגוף זה, מעידה על

רצונם להשוזתף בדיוניו. אילו ניתן היה למצוא מה הסיבות לאי השתתפותם, אפשר היה

אולי להשיג השתתפות רבה יותר.

היו"ר די ליבאי;

אין לי עדיין הרגשה שאנו עושים צדק לרשות השידור. האמת היא שגם איננו

מתיימרים לעשות צדק, שכן זוהי ועדת ביקורת. אולי צריך למנות ועדה אחרת, אשר

תעסוק בדו"ח על ההישגים. תפקידנו אינו לערוך כאן מאזן. אנו יודעים שרשות השידור

פועלת ומתנהלת, וכאשר פותחים רדיו וטלוויזיה בדרך כלל יש גם שידור, למעט בזמן

שביתות. אני יודע שאתם משקיעים הרבה זמן ומחשבה בענין, ואינכם צריכים לחשוב שאנו

מתעלמים ממה שאתם עושים. לא הכל שחור ולא הכל ראוי לביקורת. אני גם ער לעובדה

שהדו"ח מתייחס לתקופה בה האנשים היושבים כאן לא היו ברשות, ולכן אינם צריכים

לראות בדברינו התייחסות לתיפקדום. הטלוויזיה נמצאת כל הזמן בצפייה, וכל אדם

במדינה יכול לבקרה. אנשים רבים עובדים קשה ברשות השידור, ואיש אינו יודע מה הם

עושים, אך אתם נמצאים תמיד "בעין הצבורית ובעין הפרטית", ולכן אתם זוכים כל הזמן

לביקורת, יותר מכל גורם מבוקר אחר.

לא אומר כי כאשר חברי-כנסת עוסקים בביקורת רשות השידור, הם ניטרליים

ואובייקטיביים ביותר. כל אוזד רואה אתכם מנקודת השקפתו. לאחר שאמרתי כל זאת

ובהנחה שהמגבלות ידועות לנו, אני רוצה לשמוע את הערותיכם לדברים שנאמרו כאן.

מ' ינון;

כפי שאמר יו"ר הוועדה, ב-4.84.ו התחלפו מוסדות רשות השידור ושבוע לאחר מכן

התחלף מנכ"ל רשות השידור. בנגוד למקומות אחרים, ברשות מתחלפים המוסדות אוזת לשלוש

שנים, ואף אחד אינו יכול לשמש בתפקידו יותר משתי קדנציות. ב-4.ו התחלפו רוב חברי

המליאה והוועד המנהל. היו"ר הקודם, פרופ' ראובן ירון, סיים שתי קדנציות ותתוזלף.

היו"ר הקודם לא גרס שיש לגרום לפרישתם של חברי מליאת רשות השידור, למרות שנעדרו

חצי שנה ויותר. הוא אמר זאת בכתב למבקר המדינה. אני מצאתי לנכון לשנות זאת,

ויעיד על-כך מורי וידידי, פרופ' שאקי. למרות שהדבר היה מאד לא נוח לי, נאלצתי

לומר לו כי מאחר ונעדר מכך וכך ישיבות, אני מבקש ממנו להתייצב או לפרוש. חברי

המליאה משמשים בתפקידם כמתנדבים ללא שכר. כל אחד מהם עוסק גם בפעילויות צבוריות

אחרות. אחד האנשים להם התייחס דו"ח מבקר המדינה הוא גם חבר-כנסת, גם ראש עיר וגם

יו"ר ועדת הכספים של המליאה וחבר הוועד המנהל. ריבוי תפקידיו גרם להעדרותו

מישיבות הרשות.



היו"ר די ליבאי;

מיהו אותו אדם?

מי ינון;

חה"כ שיטרית. לאדם יש רק 24 שעות ביממה, ויש גבול למה שהוא יכול ליטול על

עצמו. שינתי את הנוהג, לגבי תדירות ישיבות המליאה, וקיימתי עד כה שש ישיבות

מליאה תוך חצי שנה - אף מעבר לדרוש על-פי החוק. בנוסף לכך קיימנו מפגש עם נשיא

המדינה, מפגש עם שר החנוך וסיור ברשות השידור. שלחתי מכתבים לשלושה חברי מליאה

שלא התייצבו לאף אחת מהישיבות, וביקשתי מהם לבוא לישיבות או לפרוש מהמליאה, אחרת

אאלץ להפעיל את הסעיף בחוק, המאפשר לי להמליץ בפני הממשלה להחליפם. אני יכול

לומר כי המליאה פעילה מבחינה טכנית, וכך גם המוסדות האחרים. הוועד המנהל קיים 32

ישיבות בחצי השנה האחרונה. היתה אף טענה של ההנהלה כי מוסדות הרשות פעילים יותר

מדי. טענה זו הושמעה גם על-ידי חברי-כנסת. אפילו חה"כ נמיר הגישה שאילתה בנושא

זה, בטענה כי יו"ר הנהלת הרשות פעיל יותר מדי. אי אפשר להחזיק את החבל משני

קצותיו.

ועדות המישנה שהוקמו, קיימו עד כה 35 ישיבות. היו ועדות שקיימו 5 ישיבות.

הוועד המנהל קיים ישיבה בה דן בתכנית קיצוצים בת 17 עיספים, ואושרה תכנית הבראה

שבגיללה כתוב הבוקר בעתונים כי תהיינה שביתות.

עי לנדאו;

האם תכנית ההתייעלות בכל הנוגע לכח-אדם, היא גם על דעת שר החנוך?

מי ינון;

בשלב זה לא ערבנו את שר החנוך. גם בשנים קודמות לא התערבו שרי חנוך בנושא

זה, אלא אם כן הדברים הגיעו לכדי התפוצצות.

עי לנדאו;

אני יכול לומר לכם כי אם אינכם זוכים לגיבוי מכל הכיוונים, אין לכם מה

להתחיל.

מי ינון;

אומר לכם אלו ישיבות קיימנו אתמול;ב-10.00 בבוקר ישיבת הועד- המנהל, בה דנו

בתכנית הקיצוצים שהזכרתי זה עתה, ב-2.00 בצהריים ישיבת ועדת ההסברה, בה עסקנו

באישור סדרה של סרטי הסברה. אחד מהסרטים לא אושר, משום שיש בו נסיון לנפץ מיתוס

מסביב לאישיות צבורית הסטורית(מונטיפיורי). נקיים סידרה של מפגשים עם בני נוער

על הדמוקרטיה, בעקבות מחקר שערך מוסד וואן-ליר. אי אפשר אם כן לטעון כי איננו

עוסקים בנושאים אלה. בשעה 4.00 קיימנו ישיבה בת שעתיים ורוצי עם שר החנוך

והתרבות, על הצורך בכיסוי יותר חיובי, מבלי להסתיר את הפגמים. אני חושב שיהיה זה

הוגן לומר כי אתמול עסקו עשרות אנשים במשך שעות רבות בדיוני מוסדות רשות השידור.

אך ברור כי ככל שאנשים אלה יחושו כי השפעתם אינה גדולה, כך יעדיפו שלא ליטול חלק

בעבודת הרשות.

אני מציע לחברי הוועדה לראות בדברי דו"ח על תיקון הליקויים המופיעים בדו"ח

מבקר המדינה. אנו מופיעים כאן בדיוני ועדת הכספים, ועדת החנוך וועדת הביקורת,

ואותם חברי-כנסת מבקרים אותנו באותם נושאים בכל שלוש הוועדות. אנו מברכים על-כך

שקמה ממשלת אחדות לאומית, אך איננו אשמים בכך שהיא קמה לאחר שמוסדות הרשות כבר

הוקמו. עניתי לחח"כ צבן גם בוועדת הכספים, כי אנשי האופוזיציה במוסדות הרשות

אינם באים לישיבות. אחד מהם, נציג מפ"ם שהיה מועמד לתפקיד שר, אולי אינו מוצא

ענין בישיבות מוסדות הרשות. צריך היה אולי להחליפו באחר. נשיא המדינה הוא הממנה

את מוסדות הרשות, ואי אפשר להאשים אותנו בהרכבם.



היו"ר די ליבאי;

האם גם כיוס קיימות תופעות של העדרות ממושכת מישיבות המליאה? אם כן, יתכן

שיש צורך לפנות אל הממשלה בבקשה להחליף את הנעדרים.

הנשיא, בהמלצת הממשלה, ממנה את חברי הוועד המנהל, אך אין הוא יכול לפטרם.

היו"ר די ליבאי;

על-פי פקודת הפרשנות, מי שממנה יכול גם לפטר.

מ' ינון;

וזיק דשות השידור אינו מתייחס אל הוועד המנהל כאל מועצת מנהלים רגילה. אני

חושב שהמצב הוא שאי אפשר לפטר את החברים שאינם מגיעים לישיבות. לעומת זאת המליאה

יכולה להמליץ בפני הממשלה להחליף את החברים שלא התייצבו למעלה מחצי שנה. הודעתי

על-כך גם לדוברים שנעדרו, אחד מהם אף התפטר מיוזמתו. 24 אנשים מתמידים לבו.

הרכב הוועד המנהל, כאמור, אינו בטמכותנו ובעוד כמה חודשים תוכל הממשלה

להביא בחשבון את המלצות מבקר המדינה בענין זה. היו"ר הקודם של רשות השידור פירסם

מאמרים על השאלה אם יש הצדקה למבנה הנוכחי של רשות השידור. הוא הציע במאמר

ב"דבר" שהתפרסם לפני כמה שנים, לבטל את המליאה ולהרחיב את הוועד המנהל מ-7 ל-4ו

חברים.

היו"ר די ליבאי;

דו"ח המבקר אומר כי המליאה הזו אולי מיותרת. אולי צריך להרחיב את הוועד

המנהל. אני מעונין לדעת מה דעת העוסקים בכך, כי אנו הרי יכולים לתקן את חוק רשות

השידור. דווקא דו"ח המבקר שהוא אובייקטיבי, יכול לתת לנו את ההזדמנות לשנות

משהו בחוק.

עי לנדאו;

הדירקטוריון, במקרה זה הוועד המנהל, קובע מדיניות. השאלה היא מה הוועד

המנהל עושה ברשות.

מי ינון;

יכול להיות שבגלל עודף גופים צבוריים, דווקא ההנהלה והעובדים יוצאים

מחוזקים יותר. אילו היה גוף אחד, של ועד מנהל חזק ופעיל, היה המצב שונה.

עי לנדאו;

הבעיה אינה גודל הגוף אלא מיהם הגופים הקובעים מדיניות.

מי ינון;

יש בהחלט אפשרות לבדוק את התפיסות השונות, אולי לא באמצע קדנציה אלא לקראת

הקדנציה הבאה. איני יכול להאשים את חברי המליאה הנוכחית באי השתתפות בישיבות.

היו"ר די ליבאי;

לו היינו רוצים לבטל את המליאה, איך הייתם מגיבים?



ט' סער;

אני בעד.

מי לנון;

העובדים בוודאי היו מרוצים להיות מוטרדים פחות ל-ידי זימון לוועדות המליאה.

היו"ר די ליבאי;

השאלה היא אם זה יעיל ומוצדק. אולי צריך להיות גוף אחד, שיהיו שותפים בו גם

בעלי התפקידים ברשות, וגוף זה יקבע גם את המדיניות. ערכו של דו"ח מבקר המדינה

הוא לא רק במסירת תמונת מצב, אלא גם בכך שהוא מצדיק ונותן הזדמנות לשנויים.

ר' ורדי;

דו"ח הביקורת אינו מתייחס לשאלה אם יש או אין הצדקה לקיום המליאה. מה שאומר

הדו"ח הוא שהמליאה לא תיפקדה בהתאם לתפקידים שנקבעו לה. אילו היתה המליאה מתכנסת

כפי שצדיך ודנה במה שצדיך, ועדיין לא היו לכך תוצאות, - היה מקום להציג את השאלה

אם יש או אין מקום לקיומה. אנו הסתפקנו במסירת תמונת מצב ובאמירה כי המליאה לא

תיפקדה בהתאם לחוק. אתם רשאים להסיק את המסקנות.

היו"ר די ליבאי!

מותר לנו לבוא ולומר כי אם יש ביקורת כזו על גוף כזה, אולי הגוף מיותר.

מי ינון;

כדאי יהיה לבדוק את הענין בקדנציה הזו. מובן שלהנהלה ולעובדים נוכח יותר

שיהיה פחות פיקוח צבורי, או שפיקוח צבורי לא יהיה כלל. גם היום קיים מאבק מתמיד

על הפיקוח הצבורי, ויש קונפליקט מתמיד בין ההנהלה לבין העובדים. אני חושש שתהיה

זו טעות לבטל את הפקוח הצבורי מבלי לבחון מודל יותר מוצלח, אלא אם רוצים לתת את

הכלי הזה בידי העובדים.

עי לנדאו;

השאלה אם הכפילות הזו לא מפריעה.

אין פה כפילות של ממש, כי המליאה מתכנסת 6-8 פעמים בשנה, ואין זה דומה

לוועד המנהל המתכנס כל שבוע ומקיים פיקוח מתמיד על הפעילות היומיומית.

עי לנדאו;

לגוף הנפגש כל שבוע יש אופי אקזקוסיבי.

מי ינון;

חברי הוועד המנהל הם גם חברי המליאה. יש מקום לבדוק את הונספציה שהציע

היו"ר הקודם של הרשות, לבטל את המליאה ולהרחיב את הוועד המנהל. ברור שגוף כזה,

אשר יתכנס לעיתים קרובות, השפעתו תהיה גדולה יותר. יוזד עם זאת, אך ייצא מכן כי

המליאה אינה מתפקדת, הדבר יגרום לדמורליזציה בקרב חברי המליאה שהינם פעילים.



היו"ר ד' ליבאי;

שני הגופים, הוועד המנהל והמליאה הרחבה, עוסקים בפקווז הצבורי על הרשות. איש

בכנסת לא יבקש לבטל את הפקוח הצבורי. השאלה היא אם לגופים אלה יש יכולת להשפיע,

לנהל ולנווט באופן מעשי. אם אין, בוודאי שאחד מהם מיותר. אם יש, האם ישנן

פונקציות שונות לשני הגופים האלה? את זאת קשה לנו להבין, כי בתקופת הדו"ח לא

תיפקדה המליאה כראוי.

אני בעד פקוח צבורי, איני מתנגד למודל המגובש של מליאה וועד מנהל יחד, אני

רואה בכך המשך לפקוח צבורי נאות. הרעיון של המליאה היה לאפשר לגופים רבים להיות

מיוצגים בה. על-פי החוק מדובר בייצוג לסופרים, לאמנים, למוסדות להשכלה גבוהה,

לאקדמיה ללשון ולגופים אחרים שיש להם נגיעה בשידורים, וביניהם גם מפלגות.

היו"ר די ליבאי;

מה סמכויותיהם?

מי ינון;

בסעיף 3 1 לחוק מדובר על תפקידי המליאה;"ו. להתוות את קווי פעולתה של הרשות;

2. להנחות את הוועד המנהל במילוי תפקידיו; 3. לאשר את מסגרת תכניות השידורים

השנתית; 4. לקבל מן הוועד המנהל ומן המנהל, לפי דרישתה, דינים וחשבונות וסקירות

על הפעולה השוטפת, לדון בהם ולקבוע מסקנות-, 5. לדון בדין וחשבון השנתי שיוגש לה

על-ידי הוועד המנהל, ובכל ענין אחר שייראה לה, ולקבוע מסקנותיה".

ברור שזהו גוף רחב, שמטבע הדברים בנוי בעיקר לצורך פיקוח צבורי. אפשר לומר

כי יש לו בערך אותה השפעה על עבודת הרשות, כפי שיש לכנסת על בנק ישראל, וגם אותה

מידה של ריחוק.

עי לנדאו;

האם היית אומר כי היית יכול לחיות היטב גם בלי הגוף הזה, אם היתה נוצרת

מסגרת אחרת אשר תאפשר פיקוח צבורי?

מי ינון;

כן. הייתי מעדיף גוף של ועד מנהל חזק יותר, ומוותר על המליאה. אם הייתי

צריך לבחור בין שתי אלטרנטיבות, הייתי מעדיף ועד מנהל חזק יותר, עם ייצוג

לאופוזיציה, וויתור על המליאה. אך אז צריך היה לוותר על ייצוג לאקדמיה ללשון,

לסופרים ולגופים אחרים, מכיוון שהמקומות יחולקו בין המפלגות.

עי לנדאו;

כלומר יש משהו מהכפילות במצב הקיים. היית מעדיף גוף אחד שיוכל לפקח טוב

יותר.

מ' ינון;

כך ציע פרופסור ירון, ואיני מתנגד לכך.

היו"ר די ליבאי;

מהם הכלים שיש לוועד המנהל מבחינת החוק ומבחינה מעשית.

לש לו שני כלים. כל הנושא הזה נדון בוועדת השרים אשר הוקמה עם הקמת

הטלוויזיה. השר גלילי ניתח את חלוקת התפקידים בין הועד המנהל לבין המנכ"ל.

למנכ"ל יש אצלנו סמכויות יותר רחבות מאשר במשרד ממשלתי, הוא ראש האדמיניסטרציה

וגם ראש המערכת, כלומר אחרי על תוכן השידורים. ברור שנוצר כאן קונפליקס טבעי.

ע' לנדאו;

המנכ"ל הוא גם זה שקובע את המדיניות?

מ' ינון;

כן, על-פי קביעת הכנסת.

היו"ר די ליבאי!

המנכ"ל אמור להיות ראש המערכת ואיש א-פוליסי.

אנו מנסים לנווט את היחסים בין קונפליקט לקונפליקט. באופן טבעי יש קונפליקט

בין העורך הראשי להנהלה, ובין ההנהלה לעורכי המחלקות והמדיות. זהו טבעו של

המדיום הזה, ואיני חושב שאשנה את המצב בקדנציה הזו.

היו"ר די ליבאי;

האם לא היה טוב יותר שיו"ר הוועד המנהל יהיה גם המנהלה?

מי ינון;

לדעתי לא. לדעתי יש בהחלט מקום להפרדה בין הדדג המקצועי לבין הדרג הצבורי.

למנכ"ל יש די משימות גם כך. אני בהחלט חושב שיש להפריד בין הדרג המקצועי לדרג

הצבורי. זהו הדגם הקיים גם בבי.בי.סי.

אי אבנר;

לבי.בי.סי יש ועדות מייעצות עם מומחים בתחומים שונים, והם מתכנסים

פעם-פעמיים בשנה. הם מהווים גוף מייעץ לוועד המנהל.

היו"ר די ליבאי;

זהו מבנה סביר הרבה יותר.

מ' ינון;

איני מתנגד למבנה הזה, אשר הוצע בשעתו על-ידי פרופסור ירון.

אי פורת;

ישנו מספר עוד יותר מקיף על-כך.

אבקש להעבירו אלינו.



מ' ינון;

אין לי מה להוסיף בכל הנוגע לתפקוד המליאה והמוסדות.

היו"ר די ליבאי;

אני מציע שנתכנס לדיון נוסף בעוד כשבועיים.

אי פורת;

את מה שיש לי לומר, אומר בישיבה הבאה. בינתיים אסתפק בכמה משפטים. אני מברך

על מגמת הדיון הזה, אשר עוסק במקרו ולא במיקרו. אם נטפל בובד זה או אחד, לא נעשה

דבר. הבעיה היא במקרו. רשות השידור, אולי בגלל היותה הגוף החזק ביותר במדינה

מבחינת השפעתה על דעת הקהל, אף יותר מהכנסת ומהממשלה, באופן סבעי היא הגוף

המבוקר ביותר במדינה - ובצדק. אנו מבוקרים על-ידי הממשלה, על-ידי הכנסת, על-ידי

מבקר המדינה ועל-ידי המבקרת הפנימית, על-ידי המליאה והוועד המנהל ועל-ידי 15

ועדות מישנה, ובנוסף לכל אלה אנו מבוקרים גם על-ידי הצבור.

יורשה לי למתוח ביקורת על כל השיטה הזו. אני חושב שהגופים הממלכתיים אשד

הקימו את רשות השידור הממלכתית, ראויים לביקורת על כי הקימו גוף בלתי ניתן

לניהול. לא נתנו כלים לניהול, בנו מפלצת אנומלית, פירמידה הפוכה, זנב המכשכש

בכלב. תפרו חוק חפוז וריק מתוכן. הממשלה יכולה לחרוק שיניים, אנו לא יכולים

לעשות גם את זאת, כי אין לנו שיניים כלל. אם יורשה לי, אמתח ביקורת על חברי

הכנסת שמתחו ביקורת והלכו. עם יו"ר הוועדה ועם חה"כ לנדאו שנותרו כאן עימנו, אני

מוכן לשבת במזנון ולספר להם דברים שאפילו לא מופיעים בדו"ח המבקר, דברים שהם

"שומו שמיים", דברים שאפילו המבקר לא הגיע אליהם ואני יודע אותם לאחד חצי שנה

ברשות.

היו"ר ד' ליבאי;

אבקש שתמסור לנו על-כך בישיבה הבאה.

אי פורת;

אבקש שהוועדה הנכבדה הזו, שאני מעריך את יכולתה ומודע לכישורים וליכולת של

היו"ר שלח, תדע כי אין עוד תעשיה מסובכת ומורכבת כמו הטלוויזיה. אי אפשר רק

למתוח ביקורת, ואני מודה ליו"ר הוועדה על שהזכיר גם את האורות שבטלוויזיה. איני

רוצה להכנס עתה לגופו של ענין, אלא להשמיע העדה כללית לנושא המליאה. לדעתי אין

צורך במליאה, על מנת שנדון ברצינות בנושאים שעומדים לפנינו. ב-1970 הוזמן לכאן

על-ידי שר החנוך דאז, יגאל אלון למנוח, סיר יו גרין, שהיה מנכ"ל הבי.בי.סי

ומקצוען א"א. הוא הגיש הצעת מודל שנמסרה לשר החנוך אלון, אך בכך נגמר הענין.

היו"ר ד' ליבאי;

אבקש לקבל גם את הצעתו של סיר יו גרין. נשתדל שהדיון הזה יסתיים במסקנות

אופרטיביות, עם הצעות לתיקון החוק ומסקנות למליאת הכנסת.

אברך על-כך. ביקורת מושמעת מאז קיימת הטלוויזיה, בעצם מאז קיימת רשות

השידור.

נמשיך בדיון ביום גי בעוד שבועיים.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.40)