הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 5

מישיבת והועדה לעניני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום גי, י"א בחשוון תשמ"ה, 84.וו.6, בשעה 9.30

בנוכחות;

חברי הוועדה; היו"ר די ליבאי

א' הראל

י ' צבן

ד' תיכון

מוזמנים; מבקר המדינה י' טוניק

ר' ורדי - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

עי שפירא - מנכ"ל מד"א

אי פורת - קופת חולים כללית

מ' הורביץ - משרד הבריאות

אי רפתין - "

עי אבני - "

סי קיססר - משרד מבקר המדינה

שי רוזביץ - "

ר' גולדמן - "

ש' קינן - "

מזכיר הוועדה; בי פרידנד

הקצרנית; ת' בהירי

סדד-היום; הצעות לסדר היום

שירותי רפואה דחופה - עמ' 211 בדו"ח 34

של מבקר המדינה

שירותי בריאות בשכונות מצוקה - עמי 4ו2 בדו"ח

34 של מבקר המדינה



הצעות לסדר היום

היו"ר די ליבאי;

אני פותח את הישיבה, ומתנצל על האחור. אנו אמורים לדון היום בשני

שירותי רפואה דחופה ושירותי בריאות בשכונות מצוקה, אך לפני שניגש לדיון

בשני הנושאים, אמסור את רשות הדיבור לחברי הכנסת תיכון וצבן, להצעות לסדר היום.

די תיכון;

הנושא הוא נוהל בלתי ולקין בכל הקשור לחברת "מעוף". אצביע על כמה נושאים הנראים

לי תמוהים ביותר וחורגים והנוהל המקובל גם בתחום המשפסי. חברת "מעוף" גייס הון

באמצעות תכניות המנויים, ללא הוצאת פרוספקס. הדבר אינו נכון, אינו צודק ואינו

חוקי. היא גם לא סרחה לקבל את אישור של הממונה על שוק ההון, ובוודאי לא הפקידה

את הכסף בוזשבון חסום ולא נתנה ערבות בנקאית בגין אותם סכומים. הכסף הלך לאבוד

ואנשים לא יזכו לסוס ב"מעוף". אך אם לא היה די בכך, וזברת אל-על גם היא מפיצה

מודעות בעתונות, על תכנית מנויים. גם במקרה זה אין החברה נוהגת על-פי החוק.

היו"ר די ליבאי;

מדוע?

די תיכון;

אתה לא יכול לגייס כסף מהצבור, מבלי לעבור את הרשות לניירות ערך ומבלי

לפרסם פרוספקס כמקובל.

היו"ר די ליבאי;

מדובר כאן בכרסיסי סיסה ולא במניות.

בי פרידנר;

אם כך, אסור גם להקים מפעל מנויים על אנציקלופדיה.

די תיכון;

אנו מתבשרים שיש ל"מעוף" חוב גדול לרשות שדות התעופה, שהיא גוף מבוקר אשר

כבר ופיע לפנינו. החוב הוא בגין אי תשלום אגרות נחיתה והמראה, אותן יש לשלם

במזומן. מאחר ולא שילמו, נוצר חוב גדול והממשלה נתבקשה לכסותו. "מעוף" חייבת

כספים גם לחברת הדלק, אשר מוכרת דלק במזומן בלבד. למרות זאת מגיע החוב למאות

אלפי דולרים.

בהזדמנות זו אני רוצה להצביע על עוד כמה דברים בלתי תקניים: חברת אל-על

קונה את הדלק מחברת הדלק במחיר נמוך יותר. כיצד יתכן שאותו דלק יימכר ללקוחות

שונים במחירים שונים? ב. אל-על אינה משלמת לממשלת ישראל דמי שימוש בגין רכישת

ארבעה מסוסי 767. יוצא איפוא שבשוק השמיים הפתוחים של מדינת ישראל יש אי בהירות

ואי הגינות בתחרות בין הגורמים השונים, כאשר בסופו של דבר הצבור הוא שנאלץ

לפצות את "מעוף" באמצעות כונס הנכסים, והממשלה היא שמכסה את ההפסדים התפעוליים

של אל-על.

אני מבקש מיו"ר הוועדה להעלות את הנושא על סדר-יומה של הוועדה, כבקשה לקבלת

חוות-דעת ממבקר המדינה.



היו"ר די ליבאי;

אני מודה לך על הערותיך והצעותיך. האם למבקר המדינה ולמנכ"ל משרד המבקר לש

הערות?

מבקר המדינה י' טוניק;

אני רוצה לומר ברורות.- שוחחתי עם יו"ר הוועדה, ושמחתי לשמוע ממנו כי דו"ח

הביקורת הוא התנ"ך בו הוא עוסק. 300-400 איש במשרד המבקר עוסקים במשך שנה תמימה

בהכנת הדו"ח, והם רוצים שוועדת הביקורת תמצה את הדיון ברוב רובם של הנושאים

המופיעים בדו"ח. זוהי המטרה שלשמה הוקמה הוועדה הזו, לאחר שנושא הביקורת הוצא

מוועדת הכספים. כל תפקיד נוסף שהוועדה הזו תטיל עלינו, יכביד עלינו במלו י

תפקידנו ויגרום להתערבות בשקול הדעת שהחוק נותן לנו. על-פי סעיף 21 בחוק מבקר

המדינה, וודאי שלגיטימי לבקש מאתנו חוות דעת, אך אי אפשר להטיל על מבקר המדינה,

במסווה של בקשת חוות-דעת, לבדוק נושא נוסף. על כן אני מבקש להסיר את הצעתו של

חה"כ תיכון מסדר-היום. נזכור שהנושא הועלה, ואם ישתלב בסדר העדיפויות שלנו,

כמובן שנתייחס אליו. אילו היה חה"כ תיכון פונה אל מבקר המדינה, שלא באמצעות

דבריו בוועדה, היינו מתייחסים לדבריו כפי שהתייחסנו לבקשתו של חה"כ צבן בענין

האסבסט. אך אי אפשר להטיל עלינו מעמסה נוספת באמצעות בקשה לחוות דעת. זוהי

התערבות לא רק בלתי מוסמכת אלא גם בלתי רצויה. אנו מפגרים כבר עתה בדיון בדו"ח,

ואני חושש שלא נגיע לאותה דרגת התקדמות אליה הגענו לפני שנה. צריך להעשות מאמץ

מיוחד, כדי שלא נשאל עצמנו למי אנו עמלים.

היו"ר די ליבאי;

עיקר דאגתה של הוועדה היא לעסוק בדו"ח מבקר המדינה ולתרום ליישום המלצותיו.

יחד עם זאת איני יכול להתעלם מכך שגם חברי הכנסת צריכים למלא את תפקידם כגורם

המפקח על הרשויות והגופים הממלכתיים. זהו ענינה העיקרי של הוועדה הזו,, למרות

שאין היא באה בשום פנים ואופן להחליף את תפקיד מבקר המדינה אלא לשמור על מעמדו.

יש מקום להתייחס לדבריו של חבר-כנסת המבקש לרכז את תשומת-לבה של הוועדה בכשלון

חברת "מעוף" ובסבל שעובר על אלפי מנוייה, ולא לחכות לימים אחרים או לבדיקה

השגרתית. אין צורך לראות בעצם העלאת הבקשה נסיון להטות את הוועדה מתפקידה

המרכזי, או חלילה לפגוע במעמד המבקר.

אני מתרשם שהנושא אקוטי, אך מאידך איני יודע אם הוא בשל כרגע לביקורת. אני

מציע לחה"כ תיכון לתת לנו הזדמנות להוועץ עם כונס הנכסים שהתמנה לחברה, פרופסור

יוסף גרוס, ועם מנכ"ל החברה, ולאחר שמיעת דברי ההסבר שלהם נחליט אם יש מקום

להעלות על סדר-היום את בקשתו של חה"כ תיכון, או להעביר את הדיון לוועדה אחרת.

ייתכן מאד שנחליט כי אנו צריכים לעמוד על המשמר, לצמצם את היקף הנזקים ואף להפיק

לקחים.

בענין זה כבר הוגשה הצעה לסדר-היום.

די תיכון;

אני דוחה מכל וכל את פרשנות של המבקר. אילו היה אומר שברור לו כי התעוררו

בעיות כתוצאה ממה שקרה ל"מעוף", והוא מבטיח שיתן עליהן את דעתו בדו"ח הבא, בשל

ההשלכות הצבוריות שיש לנו, הייתי מקבל את דבריו. אך במקום זה בחר המבקר לחזור

לווכוח ההסטורי שהתקיים כאן בכנסת העשירית, וזאת ללא כל צורך. מה שביקשתי הוא

להעלות נושא הנוגע לאלפי אזרחים להם נגרם נזק. באשר להערה בענין מפעל מנויים

לאנציקלופדיות, אני רוצה לומר כי כאשר מפעל כזה מגייס הון מהצבור, הכסף שמור

לצורך נושא אחד - ההפצה. כאן לקחו מהצבור כסף שנועד לרכישת כרטיסים, והשתמשו בו

למטרות אחרות.



הצעתי את הצעה לא לצורך דיון מהותי בבקשה לחוות דעת, אלא על מנת שאנו

כוועדת הביקורת נזמן את הגורמים הנוגעים בדבר , ונוזליט אם יש מקום לבקש

חוות-דעת.

היו"ר די ליבאי;

אנו בדעה אחת. אני לא חוסם יוזמות של חברי-כנסת בעודן באיבן, בפרט לא כאשר

מדובר בשאלה כה רצינית. נמשיך ביון בישיבה אחרת, ונשמה את מנכ"ל החברה ואת כונט

הנכטים שלה.

מבקר המדינה י' טוניק;

האם חבר-הכנטת תיכון רואה בכך בקשה לחוות-דעת, או שהוא מביע משאלה לגיטימית

שמבקר המדינה יתיירוט לנושא בדו"ח הבא?

די תיכון;

יכול להיות שהדיון בבקשה יהפוך למשאלה.

היו"ר די ליבאי;

אנו צריכים להכיר בקיומם של שלבים פרלימינריים בדיון. לפני שאנו דנים,

איננו נוקטים עמדה. אני מפסיק בשלב זה את הדיון. אנו עדיין בשלב הפנימי, של דיון

מוקדם במטגרת הוועדה. שום דבר עדיין לא יצא ממשרד מבקר המדינה.

ר' ורדי;

"מעוף" אינה גוף מבוקר.

די תיכון;

בקשתי אינה עוטקת ב"מעוף" אלא במשרד האוצר.

היו"ר די ליבאי;

הדברים ברורים, ובבוא הזמן נבחן אותם.

י י צבן;

מאחר ואני מתחיל תקופת "טירונות" בוועדה, ייתכן שתצטרכו לזקוף את דברי

לחובת עובדה זו. שמענו הבוקר במהדורת החדשות כי שר התעשיה והמטחר, אריאל שרון,

יוצא לארה"ב לטיפול במשפטו, ומכיוון שהוא אמור אגב אורחא לעטוק גם בכמה מעניני

משרדו, תמומן נטיעתו מתקציב המדינה, וכך גם נטיעת אשתו. מתוך הכרת הנפשות

הפועלות, ובהנחה שהידיעה אכן נכונה, אני רוצה לומר כי עתויה של נטיעה זו הוא

בלתי מתקבל על הדעת מבחינת החזית עליה מופקד השר. על -פי כל הגיון שהוא, אמור

השר שלא לעזוב את הארץ אפילו לדקה אחת. כל הענינים האחרים היו חייבים להידחות.

נטיעותיו של השר לצורך משפטו, היו למורת-רוח אפילו לממשלה הקודמת. כל שר יכול

הרוצה לנטוע לקמציטקה או לברזיל, יוכל "להלביש" על נטיעתו גם תפקיד ממלכתי. ברור

לי כי אישורה של הממשלה לא ניתן במקרה זה באופן עניני , והוא טוהר את הכללים

למינהל תקין.



אני שומע ששרים מקבלים כרטיס במחלה הראשונה על חשבון המדינה. הם ממירים את

הכרטיס בכרטיס במחלקת תיירים, ובהפרש מממנים את נסיעת רעיותיהם. בסופו של דבר הס

בכל זאת יושבים במחלקה הראשונה, מבלי שישלמו עבורה. זוהי אחת הדוגמאות המשחיתות,

במיוחד בתקופה זו, ואני סבור כי ועדה זו אינה יכולה לעבור על-כך לסדר-היום.

אי הראל;

האם אי אפשר לקבל החלטה כי בתקופה כזו אין נושאים במחלקה הראשונה?

י י צבן;

זה מתקש עם הנורמות של שליחי הצבור שלנו, ועם לינת חברי-כנסת ב"הילטון".

מבקר המדינה י י טונ יק;

האם אתה מציא שנזמין את השר שרון?

יכול להיות שכן.

היו"ר די ליבאי;

שאלה אחת שלך מתייחסת לעצם יציאת שר התעשיה והמסחר לחו"ל בימים אלה, עם

תחילת הפעלתה של עסקת החבילה, כאשר למשרד התעשיה והמסחר יש בה תפקיד מהותי

ביותר וכולם מצפים ממנו שיימצא על משמרתו ולא יהיה טרוד בעניני משפטו במדינה

זרה. בנושא זה אני תמים דעים איתך מהבחינה הצבורית. אני אומר זאת בכפוף לכך

שאיני יודע אם עשה נסיון לדחות את נסיעתו. בנושא זה אמורה לדון הכנסת, בעקבות

הצעה לסדר-היום שהגיש חה"כ חריש. הוא ביקש כי תוכר דוזיפותה של הצעה זו, אך

הנשיאות לא הכירה בכך, וגם ועדת הכנסת דחתה היום את ערעורו. אני בטוח שחה"כ צבן

ידע כיצד להעלות את הצעתו מעל במת הכנסת.

הנושא השני שהעלה חה"כ צבן הוא נסיעותיהן של נשות השרים המלוות את בעליהם.

טענתו היא כי השרים עוברים כביכול למחלקת תיירים, כדי לממן את כרטיס נשותיהם,

בעוד שבפועל הם טסים במחלקה הראשונה.

אי הראל;

אני מכיר מנהל וזברה אשר הועמד לדין על ענין כזה, ואף הורשע.

היו"ר די ליבאי;

כדי שלא ניטעה בעובדות, אני מציע שנברר את הנוהל עם האיש המוסמך במשרד

האוצר. אני מטיל על מזכיר הוועדה לבדוק מי הגורם האחראי לקביעת הנוהלים לנסיעת

הנלווים לשרים.

י י צבן;

מאחר ובמקרה זה ברור כי עתוי הנסיעה נקבע מטעמים פרטיים, אין סיבה שהמדינה

היא שתממן את הנסיעה.

היו"ר די ליבאי;

נשאלת השאלה מהן ההוראות ביחס למימון הנסיעה, אם השד כורך ענינים פרטיים

בענין צבירי.



אי הראל;

הנוהל הוא שהממשלה מאשרת כל נסיעה של שר, והיא גם זו ששוקלת אם יש לנסיעה

צידוק מבחינה צבורית.

היו"ר ר' ליבאי;

אני מבין שאתה מתייחס לנסיעתו כאל נסיעה למסרות פרסיות.

יי צבן;

כאשר הנסיעה פרסית, אין להעלות על הדעת שהממשלה תממנה, במיוחד במקרה בו

הנגוד בין נסיעה פרסית לנסיעה צבורית זועק לשמיים. אם שר נוסע למסרות פרסיות, אך

מקבל מימון צבורי באמתלא שהנסיעה היא למסרות ממלכתיות, זוהי שערוריה.

היו"ר די לליבאי;

נקבל הסבר ממזכיר הממשלה ומהממונה על הנושא במשרד האוצר, ואחר-כך נקיים

דיון.

שירותי רפואה דחופה - דו"ה שנתי 34, עמי 211

היו"ר די ליבאי;

אנו עוברים לסדר-היום.

שי רוזביץ;

(מקריא את תקציר דו"ח הביקורת - נספח בסוף הפרוסוקול)

די תיכון;

במשך השנה האחרונה ביקרתי כשמונה פעמים באחד מוזדרי המיון בשעות הלילה. על

סמך נסיוני אני יכול לומר כי בשעות הלילה מנוהל וזדר המיון על-ידי ססודנסיס

לרפואה ואחיות, ועד שמגיע רופא עובר לעיתים זמן רב. באחד המקרים המתנתי כשעתיים

לירידת רופאים מהמחלקות. אנו משלמים לרופא ומקבלים סיפול מססודנסים. נכון

שלעיתים באים לשם אנשים שאינם זקוקים לוזדר מיון, לבדיקות ולציוד שיש שם, וכדי

למנוע פניה שלא לצורך לרודרי המיון, יש לדעתי לגבות אגרה ראלית. לא יעלה על הדעת

שבגלל התחשבנות בין קופת-חולים לבתי-החולים, בתי-החולים לא יקבלו את הסכום המגיע

להם. כאשר האגרה אינה בגובה ראלי, כדאי לכל אדם להעדיף את וזדר המיון על המרפאה.

נכון שבעקבות כמה פניות לוועדת הכספים, העלו את האגרה, אך היא עדיין מפגרת אחר

ההוצאות. באוזד המקרים נאמר לי בוזדר המיון כי בגלל בעיות תקציביות, אין די חומרים

רפואיים. קודם כל יש לגבות אגרה ראלית, ואחר-כך תבוא ההתחשבנות בין המבוסח לבין

קופת-החולים.

היחסים ששררו בשנים האחרונות בין משרד הבריאות לבין קופת החולים, הם שגרמו

לבעית חדרי המיון. חלק מתכניות בסוח בריאות אסור עלו על שרטון, היו פרי גישות

שונות ודרכי סיפול שונות, בין משרד הבריאות וקופת-חולים. הסיפור של דן תיכון

נראה לי לקוח ממדינה אחרת. אני מכיר את בתי-החולים של קופת-חולים הכללית ואת

ביה"ח תל-השומר. בחדרי המיון שלהם עובדים רופאים מעל ומעבר לכל מה שקיים

במדינות המערביות. ישנם גם ססודנסים בוזדרי המיון, אך המערכת נישאת על כתפי

רופאים מקצועיים. איני סבור שהפתרון הוא באגרה, אם החולה יכול לקבל אחר-כך החזר

מקופת-החולים. שנוי גובה האגרה לא ישנה את המצב במאומה, אך לגבי חסרי היכולת



העלאת גובה האגרה תהווה בעיה.

אם תתחשב בשני הגורמים האלה - החזר האגרה על-ידי קופ"ח וחסרי היכולת - תראה

שלא פתרת את הבעיה אלא רק הגדלת את הסיכון הרפואי. רפואת השיניים בישראל היא

דוגמה לסיכון רפואי כזה. רוב האזרוזים בישראל אינם פונים לרופאי שיניים, כי אין

להם אפשרות לשלם עבור הטיפול.

כאשר מגיע חולה לחדר מיון, השיחה שהוא מקיים עם הרופא קודם שהוא נבדק, גס

היה חלק חשוב וממושך מהטיפול בו. אך אם אותו חולה מגיע לבית-החולים לצורך אשפוז,

שבוע לאחר ביקורו בוזדר-מיון, הוא נאלץ לקיים שוב אותה שיחה עם רופא אחר, ושוב

למסור את כל ההסטוריה הרפואית שלו. אוזד הרעיונות שהועלו במערכת הבריאות היה

להגיע לאשפוז אזורי, שיאורגן כך שכל אדם יהיה קשור לא רק במרפאה אזורית אלא גם

בבית-חולים אזורי, בו יימצא התיק הרפואי שלו. אך בנושא זה התפוצצו השיחות בין

משרד הבריאות לקופת-החולים הכללית. אני מקווה כי מעתה ואילך תיווצר מערכת יוזסים

אחרת בין שני הגורמים.

שרל"י גרם לצמצום עד למינימום של ביקורי בית של רופאים בשעות הלילה, ואנשים

מגיעים היום לחדרי המיון גם משום שאין להם כל ברירה אחרת. אם ישנה ביקורת נכונה

על בזבוז משאבים, היא תוצאה של פנייה מרובה לבתי-החולים. אם רוצים לצמצם את מספר

הפניות לבתי-החולים, יש לתת לצבור שירותים אלטרנטיביים.

גורם נוסף ללחץ על בתי-החולים הוא,, שרופאי המרפאות בורחים מאחריות

ומעדיפים לשלוח ישר לבית-החולים, זאת בנגוד למצב שהיה קיים לפני עשר שנים.

הפתרון הוא במתן שירותים אלטרנטיביים לבתי-החולים ובפנייה אל רופאי המרפאות

לשאת באחריות.

היו"ר די ליבאי;

אני רוצה שנישאר צמודים לדו"ח הביקורת. בדו"ח זה לא מצאתי שום ביקורת על

דרך התפעול של חדרי המיון. אם זוהי הביקורת שיש עליהם, הרי הם טלית שכולה תכלת.

תדרי המיון נותנים שירות מצויין, ואין כאן כל טענות עניניות עליהם, ואת זאת

צריכים כל הנוגעים בדבר לקבל כמחמאה. הטענות אשר ישנן נמצאות במשפטים הבאים:

"הדעה המתגבשת גם במשרד וגם בקופת-החולים של ההסתדרות הכללית היא, שיש צורך

למנוע ככל האפשר מאנשים שאינם זקוקים לטיפול בחדר מיון מלהגיע אליו". ישנה תופעה

של ניצול יתר של וזדרי המיון. במקום אחר נאמר.- "משרד הבריאות ייזום במשותף עם

קופת החולים הכללית בדיקה מעמיקה של נושא הביקודים בוזדרי המיון ללא הצדקה

רפואית, לאיתור דרכים למניעת תופעה זו". ובמקום אחר: "נראה איפוא שיש מקום

לשקול הגבלת פנייתם של חולים שאינם מוגדרים כמקרים דחופים, כדי להקטין את העומס

עליהם ולאפשר לצוותים של וזדרי המיון להתרכז בטיפול במקרים הדחופים".

מצד שני, בעמ' 213 של דו"ח הביקורת נאמר כי למעלה משני-שליש מהפונים אל

וזדרי המיון, עושים זאת בהפניית רופא. אם כך, יש הרי הצדקה לפנייתם, אלא אם כן

הרופאים גם הם שולחים למעלה מהדרוש, תוך בריחה מאחריות.

בדו"ח נאמר כי 40-60% מהפונים לחדרי המיון, עושים זאת שלא על-פי הפניית

רופא.

בדו"ח נאמר ששיעור החולים אשר הופנו לאשפוז מבין אלה שהגיעו לוזדדי המיון

על-פי הפניית הרופא, היה גדול פי שניים משיעור המאושפזים מבין אלה שפנו בעצמם

לחדרי המיון.



ר' ורדי;

מדובר על-כך שמבין אלה שהופנו על-ידי רופה לחדר מיון, הופנו יותר לאשפוז

מאשר מקרב אלה שהגיעו לחדר המיון ביוזמתם.

היו"ר די ליבאי;

אני מבין.

מבקר המדינה י' טוניק;

התכוונו לומר בדו"ח כי מכיוון שחדרי המיון הם יחודיים, מדרך הטבע פוניס

אליהם יותר. השאלה היא אם אפשר ליצור אלטרנטיבה לוזדרי המיון. חשבנו כי אם יציינו

את שרל"י במיכשור המשוכלל, יפנו יותר אנשים לשם, אך איננו יכולים להמליץ על-כך,

מאוזר ומדובר במשאבים נוספים. לכן קיבלנו את המצב העובדתי שלחדר המיון אין תחליף,

ולא נתנו את הפתרון.

היו"ר די ליבאי;

אם מדובר על סינון יתר באמצעות אגרה, אני ממליץ לשלול את הדרך הזו. איני

אומר שאין מקום לשקול הטלת אגרה אשר תבריח את אלה שאין להם שום סיבה לפנות לחדר

המיון, אך כאשר אני רואה כמה עולים שירותי בריאות בחו"ל בהשוואה למחירם בארץ,

אני סבור שאין לנו אלא להתפאר על מצבנו, ולא הייתי פונה להטלת אגרות כאמצעי

הרתעה. לא שוכנעתי מהדו"ח כי אכן יש צורך להרתיע מלפנות לחדרי המיון.

דו"ח המבקר מצביע כי בשעות בהן יש כביכול אלטרנטיבה לחדר-המיון, דהיינו

בין 7.00 בבוקר ל-6.00 בערב, מגיעים 70% מהפונים אל חדדי המיון. אני מסיק מכך כי

אנשים פונים אל וזדרי המיון לא משום שחסרה להם אלטרנטיבה, אלא משום שהם סומכים

יותר על חדרי המיון.

י י צבן;

בפיסקה 2 בתמצית הדו"ח נאמר: "לכן מוטלת על בתי חולים אלה חובת בדיקה

רפואית של כל מי שפונה לוזדר מיון, בין אם פנה לפי הפניית רופא, בין אם לאו".

מתוך הן אני שומע לאו. אני מבין מכך כי יש בארץ איזה שהוא מוסד רפואי אשר פטור

מהחובה להענות לפנייתו של אדם.

מי הורביץ;

אין דבר כזה.

לאור הדו"ח ולאור נתונים אחרים שנתפרסמו בעקבות הדו"ח, התעוררה שאלה אם

קיימת בעיה בחדרי המיון ומהי הבעיה. מצד אחד אנו שומעים על אי שביעות-רצון מצד

גורמים שונים, בעיקר רופאים, על תפקוד וזדרי-המיון. מדי פעם בפעם אנו עדים

לתופעות כמו אלה שתוארו כאן על-ידי חה"כ דן תיכון: אתה בא לחדר המיון ואינך מוצא

באותו רגע את הרופא. אך כאשר אנו בודקים את הסטטיסטיקות, אנו מוצאים כמה נתונים

מענינים; קודם כל אין עליה במספר הפניות לחדרי המיון בשנים האחרון, ואם בשנה אחת

יש עליה, בשנה הבאה יש ירידה. אנו סבורים כי הצעקה שהמבקר קלט, מבוססת על השנוי

בסוג הפונים לחדרי המיון, בעוד שלמעשה חל שנוי לטובה מבחינת מספר הפונים לחדרי

המיון והמספר פחת. גם משך האשפוז בבתי-החולים התקצר. אך קורה שאותם חולים אשר

השתחררו, נזקקים לאשפוז חוזר, והם פונים שוב לבית-החולים דרך חדר המיון, במקום

לגשת אל רופא המשפחה.



אי הראל;

כלומר חלק מהפונים הם אלה שכבר היו מאושפזים?

אי פורת;

כן. אם מגיע לוזדר המיון חולה אחד שמצבו נראה רציני, הדבר מחייב אותנו לעבור

בדיקה מעמיקה על מנת לראות מה אעשה איתו. חולה כזה יעסיק אותנו זמן רב מאד. כל

שנוי בחלק אחד של המערכת הרפואית, משפיע על וזלקים אחרים שלה.

גורם נוסף לפניות המרובות אל וזדרי המיון הוא הזדקנות האוכלוסיה. אנו יודעים

כי הקשישים משתמשים יותר בשירותי הרפואה - במרפאות, בוזדרי המיון ובבתי-החולים.

עדיין לא פתרנו את הבעיות הכרוכות בטיפול באוכלוסיה זו. הבעיה הולכת ומחריפה,

ובאיזה שהוא מקום חייב להיות שסתום אשר יווסת את הפניית הקשישים לחדרי המיון.

חולה אחד כזה יכול להעסיק את הרופאים בחדר המיון במשך כמה שעות.

יש לנו שני חדרי מיון, בבתי-החולים קפלן ומאיר, שבסביבתם יש מוסדות רבים

לקשישים, ואוכלוסיה זו מגיעה לחדרי המיון של שני בתי-חולים אלה.

יי צבן;

האם הם מופנים לחדר המיון על-ידי רופא?

אי פורת;

לא, אך ברוב המקרים הפניה מוצדקת. את האוכלוסיה הקשישה אנו. חייבים לקבל

לוזדרי-המיון גם בגלל פצעי לחץ ואפילו בגלל חום נמוך, שלא כמו באוכלוסיה אחרת.

הדו"ח חיובי ברובו, ואין לכם כל סיבה להתנצל. אני רוצה לשאול, האם נראית

לכם מסקנת המבקר שיש ביקוש רב לוזדרי המיון, והאם אתם רואים צורך לווסת את

ההפנייה לחדרי המיון? אין טעם שניכנס כאן לנושאים הרפואיים, אני רוצה להתייחס

לנושא רק מנקודת מבט של הביקורת. אם יש עומס רב על חדריד המיון, מה אתם עושים

כדי לפתור את הבעיה?

מבקר המדינה י' סוניק;

האם יכול להיות תחליף לוזדרי המיון, על מנת להקל עליהם?

אי פורת;

ייתכן שהפתרון בכל הקשור בקשישים אינו בחדרי המיון, אך אני חייב לומר היכן

אשקיע מחר את המעט שיש לנו. האם כדאי להשקיע מאמצים ואמצעים אשר חסרים לנו, על

מנת לפתור את בעית האחוזים המסויימים של החולים אשר פונים לוזדרי המיון ופנייתם

אינה מוצדקת? לדעתי מתקפה בגיזרה זו אינה מה שמתבקש. אני רוצה לומר לכם כי

החולים משלמים עבור הבדיקות הנערכות להם בוזדרי המיון. עבור בדיקת אולטרה-סאונד

פשוטה הם משלמים 14 אלף שקל. על-ירי העלאת המחירים, אנו עלולים לגרום לכך שחלק

מאלה שצריכים להגיע לחדרי-המיון לא יגיעו, וזהו מצב מסוכן.

כל יום פונים לחדרי המיון 3200 חולים, בעוד שאל מרפאות קופת חולים הכללית

בלבד פונים כל יום כ-100 אלף איש. אחוז הפונים לחדרי המיון קסן מאד בהשוואה.

מתוך 3200 הפונים לחדרי המיון, ב -50% מהמקרים הפניות מוצדקות. אשר ל-600ו

שפנייתם אינה מוצדקת, צריך לשאול מדוע בכל זאת פנו. הפניות הבלתי מוצדקות אמנם

מפריעות לנו, אך לא כדאי להשקיע מאמצים ומשאבים במציאת אלטרנטיבות למקרים אלה.

יתכן שצריך להוסיף כח אדם פה ושם, אך לא זה הנושא שהוועדה הזו צריכה לדון בו.



אני רוצה להדגיש כי בעיית חדרי המיות אינה בהם עצמם, אלא בגורמים אחרים

שאחראים להפניית החולים לוזררי המיון. בשלב מסוים חשבנו שאולי משהו לא בסדר

במרפאות שלנו, ולכן מעדיפים אנשים לפנות לוזדרי המיון. אך כל הססטיסטיקות שיש לנו

מוכיחות שאין קשר בין זמן פתיחת המרפאות לבין הפניות לוזדרי המיון. גם כאשר

ישנו רופא תורן במרפאה, אנשים מעדיפים לפנות לחדר המיון. אנשים מעדיפים לפנות אל

רופא המשפחה שלהם ולא אל הרופא התורן. ביקשנו לבדוק אם ביום בי אחר-הצהריים יש

יותר פניות לבתי-החולים, משום שהמרפאות סגורות, ומצאנו כי ביום בי היו 64 פניות

לביה"ח בילינסון, בעוד שביום ג' היו 72 פניות.

אני מקבל את המלצת המבקר, שנשב עם נציגי משרד הבריאות ועם יתר הגורמים, על

מנת לראות כיצד לפתור את בעית העומס על וזדרי ומיון. פגישה כזו בוודאי תערך

בעתיד, אך בלי אמצעים לא נוכל לפתור בעיות. אחד הכיוונים שאנו חושבים עליו הוא

פתרון בעית הקשישים. פתרון אחר הוא מערכת רפואה מקצועית קהילתית אשר תוכל לקלוט

את החולים שהיו מאושפזים בעבר זמן רב יותר, ולאחרונה קיצצו את משך אישפוזם.

מי הורביץ;

אני רוצה להתייחס לשלוש סיבות הגורמות ללחץ על חדרי המיון: הסיבה הראשונה

היא מקרי אסון, וכאן שום אלטרנטיבה לא תתאים. הסיבה השניה היא הזדקנות האוכלוסיה

וחוסר התקציב לטיפולי בית בקשישים. כאן העדר תקציבים היא הבעיה הקרדינלית הניצבת

בפני משרד הבריאות וקופת חולים. מאות זקנים ממתינים 3-5 חודשים למיטה גריאטרית,

ולכן כאשר מתעוררת אצלם בעיה רפואית, הפתרון היחיד הוא להפנותם לחדר המיון. סיבה

שלישית ללחץ על חדרי המיון היא משבר הרפואה הראשונית. אנו חושבים שחלק ניכר

מהאוכלוסיה אינו סומך על רופא המשפחה, ומעדיף להמתין עד לשעת סגירת המרפאה, כדי

לפנות לחדר המיון.

היו"ר די ליבאי;

אולי נוצר מצב זה עקב הצורך להמתין זמן רב בתור, על מנת להגיע לרופא

המשפחה, בעוד שבחדר המיון מתייוזסים אליך מיד.

מי הורביץ;

נוכחנו לדעת כי גם כאשר זקוקים לרופא לדברים בנליים, באים לוזדרי המיון.

ע י אבני;

גם כאשר המרפאה פתוחה, מעדיפים לפנות לחדר המיון.

מי הורביץ;

התשלום לוזדר המין עומד היום על 4000 שקל, אך זה עדיין לא התשלום הראלי.

כאשר תחלנו בגביית 700 שקל, הכוונה היתה להטיל זאת על כולם. קופת חולים אמרה שאם

חולים שלה באים עם הפניית רופא, היא שתשלם עבור הטיפול. לא הייתי מציג את הבעיה

כחריפה, כפי שהיא מצטיירת בדו"ח המבקר. בחדרי המיון תמיד היתה ותהיה בעיה של

עומס עבודה, כי הרופאים מגיעים לשם מתוך המחלקות. אני חושב שצריך להיות שירות

אלטרנטיבי לוזדרי המיון, בשעות בהן קופת חולים אינה פועלת, כלומר בשעות הערב.

מאחר ורופאי קופת-חולים עוררו בשעתו בעיות בנושא משמרות הלילה, נמצא פתרון

במסגרת גוף פילנטרופי המורכב מנציגי קופת חולים, משדד הבריאות ומד"א והוא שרל"י.

אך גוף זה אינו עונה על הצרכים, לא מבחינה ארגונית ולא מבחינה תקציבית. הוא פועל

היום ב-34 נקודות ישוב. צריך לחשוב כיצד לארגן את שרל"י כך שישמש אלטרנטיב לוזדרי

המיון, מעין שירות של רופא משפוזה לשעות הלילה. אני חושב שגם מד"א,

קופת-חולים, ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות, צריכים לחשוב כיצד לשפר את השירות.



לדבריו של חה"כ תיכון כי נתקבל בסטודנטים המטפלים בוזולים בחדד מיון במקום

רופאים, אני רוצה לומר כי הדבר לא יכול להיות. עובדים שם סטז'רים ורופאים לאתר

הטטז', כאלה שעוברים התמחות בתחום טפציפי.

ד' תיכון;

אני אוזראי למה שאמרתי.

מי הורביץ;

יש קושי בגלל הקפאת תקנים, אך אני בטוח שהרופאים הם המטפלים בכל המקרים

הדחופים.

אי רפתין;

יש לראות את המשולש של נותני ושירותים, מקבלי השירותים והגוף המבטוז כמערכת

אחת. ההצעה להטיל אגרות נמצאת במישור שבין מקבלי השירותים למבטח. המבטח צריך

להיות ער לפניות המבוטח שלא לצורך, ולספק לאדם כזה אלטרנטיבות, כדי שלא יגיע

לחדר המיון. אי אפשר לדרוש מאדם שסבור כי דרוש לו שירות רפואי, כי יחכה עד למחרת

היום. לפעמים זה עלול להיות גזר דין מוות לאותו אדם. לא ייתכן שסטודנטים עובדים

בחדר מיון במקום רופאים. התקנה היא שחולה לא ישתחרר מחדר מיון, אלא אם רופא או

מתמחה בדקו אותו ואישרו את הוצאתו. סטודנטים פועלים לעיתים במקום אחיות אך לא

במקום רופאים. תאמר לנו לאיזה בית-חולים אתה מתייחס, ונבדוק את הסענה.

בשעתו נקבעה ועדה שהשתתפו בה גם נציגי קופת-חולים, ובה נבדקה האפשרות

להעביר את שירות החירום בשעות הלילה למד"א. במד"א יש רופאים ויש ציוד מתוחכם, אך

הבעיה היתה שההסתדרות הרפואית לא הסכימה לכך. אפשרות אחרת שנשקלה היא פתיחת

מרפאות אזוריות. קופ"ח לא מתחשת לכך שהיא אחראית למבוטחים 24 שעות ביממה ו.לא רק

בשעות המרפאה. חדרי המיון הם נטל כבד על השכר, אך איננו יכולים להעמיד את הצורך

בטיפול רפואי, לעומת עלות הטיפול. אנו מקבלים גל גדול של תלונות נגד הטיפולים

הרפואיים. אני סבור כי רופאים מתחילים לחשוש מפני תביעות על mal practice"

וכתוצאה מכך אנו עלולים להגיע ל"אמריקניזציה" של שירותי הרפואה, כאשר רופא יחשוש

לטפל בפצוע תאונת דרכים, אם יזדמן למקום הארוע, משום שלא קיבל את הסכמתו מראש

וכו י.

עי כפיר;

אני חושש שעורבבו כאן מספרים, ונשכחה העובדה שמדובר כאן בשתי בעיות

יסודיות, הארגונית והחנוכית. הבעיה החנוכית נובעת מכך שהחולה אשר מתעוררת אצלו

בעיה דחופה לדעתו, רוצה לקבל את הטיפול ברגע הנכון ושוכח שהבעיה אינה רק הטיפול

הדחוף אלא גם הטיפול הדפיניטיבי באמצעות מערכת הבריאות במדינה, שאותו עושים כאשר

המרפאה פתווזה ובמסגרות האשפוזיות של בתי-החולים. אנו עוסקים ברפואת החירום

הטרום-אשפוזית 24 שעות ביממה, באמצעות ניידות לטיפול נמרץ. אנו צריכים גם לספק

אכסניה לרופא הלילה. על-פי הנתונים המספריים, % 70 מגיעים לוזדרי המיון כאשר

המרפאות פתוחות, ורק 30% מגיעים כאשר המרפאות סגורות, וזאת מעבר לנתונים על מקרי

אסון, שרובם מתרחשים בשעות היום (בנגוד למצב בארה"ב, שם מרבית מקרי האסון הם

בשעות הלילה). שוכחים אצלנו כי ההפנייה לבתי-החולים בשעות הלילה אינה רק לצורך

אשפוז, אלא גם לצורך טיפול במסגרת וזדרי המיון. לא כל טיפול רפואי מחייב אישפוז.

המבקר קרא את הבעיה בשטח וביקש שנבדוק, מדוע מגיעים לוזדרי מיון אנשים כה

רבים ומהם סוגי המקרים בהם ניתן למנוע פניה לחדרי מיון, אולי באמצעות רפואה

ראשונית, במרפאות ובשרל"י. בחלק ניכר מהמקומות בארץ אין אלטרנטיבה לוזדר המיון.

כל פתרון אלטרנטיבי הוא פועל יוצא של כמות המשאבים שמוכנים להשקיע בכך.

האחת , שסטודנטים מגישים עזרה רפואית במקום

רופאים בהררי המיון והשניה, שקשה להשיג את מד"א כאשר נזקקים לו. אני רוצה להעיר

כי לשתי טענות אלה אין כל בסוס ברו"ח מבקר המרינה.



היו"ר די ליבאי;

כבר הערתי שאלה דברים שאין להם זכר בדו"ח, ואי אפשר על סמך ביקור מקרי בחדר

המיון להעיר הערה כוללת ומחייבת.

עי אבני;

אני חושבת שהדיון היום לימד אותנו דבר שכולנו ידענו, והוא שהבעיה היא מעבר

לחלוקת העומס על וזדרי המיון ושירותים אחרים. הבעיה היא הגישה וההבדלים ביוקרה

בין בתי-החולים למרפאות, בין אם הדבר צודק ובין אם לא. אפ אחד מכל נותני

השירותים אינו מאושר מהמצב שנוצר. אנו שמחים לשמוע את ההערכה הרבה שקיימת כלפי

וזדרי המיון, אך כתוצאה מכך נוצר עומס רב על וזדרי המיון, ועומס זה מפריע בעבודתם.

לא פעם יושבים עם ילד חמש שעות בחדר מיון, רק כדי לתפור לו אצבע. אנו מתארגנים

לכך שוזלק גדול מהפניות במסגרת הרפואה הדחופה תבואנה על פתרונן במסגרת המרפאות.

אנו נערכים לתיקון האיזון, ועל מנת להבטיח שהטיפול יינתן על-ידי רופאים במרפאות,

וחדרי המלון ישארו רק לטיפול מיומן יותר. הכוונה היא ליצור מסגרת של שרל"י

שתשתמש אלטרנטיבה לחדרי המיון בשעות בהן המרפאות אינן פועלות.

היו"ר די ליבאי;

דבריך המחישו את דברי המבקר בדבר הצורך לנצל צורה נאותה את חדדי המיון, תוך

הפניית העומס למסגרות אלטרנטיביות. עם כל האמון בכנות הכוונות, האם לא מן הראוי

היה לבקש מהנוגעים בדבר שלא יראו עצמם פטורים מלמצוא פתרונות, ולהפגש אפילו

בחודש הקדוב, לצורך דיון בנושא זה. אני מציע שנשמע מה העליתם בפגישתכם, וזאת תוך

חמישה שבועות. יש ביניכם מכנה משותף בולט. כולכם מסכימים לכך שעומס היתר על וזדרי

המיון נגרם לא במעט בגלל בעית הקשישים. זוהי בעיה צבורית וחברתית ממדרגה ראשונה.

אני מבקש לדעת מה ניתן לעשות בענין אשפוז הקשישים, על מנת להוריד את הלחץ מחדרי

המיון.

יי צבן;

שאלת המפתח שלי היא, מה יכולה להיות תרומת הוועדה שלנו לקידום פתרונן של

הבעיות שהועלו. לא אסקור כאן את פרשת חוק בטווז סעוד, שהוא המפתח בהי הידיעה

להתמודדות עם בעית הקשישים. הנושא נמצא בדיון בין משרדי הבריאות, האוצר והעבודה,

וכמובן שהגורם העיקרי הוא משרד העבודה ולא משרד הבריאות. אך הדיונים האלה

מתנהלים בעצלתיים, והמגמות המסתמות שם סותרות את מסקנות ועדת קלמן מן. יש מקום

לביקורת של מבקר המדינה על-כך שחוק שנחקק ונתמך על-ידי מסקנות ועדה, אינו מיושם.

במידה ו נתרום את חלקנו להגשמת החוק על-ידי לחץ פרלמנטרי וצבורי, אני חושב שבכך

נתרום תרומה וזשובה מאד לנושא הקשישים במדינה, ובעקיפין גם לנושא העומס על וזדרי

נושא שני הוא הרפואה הראשונית. כדובר ותיק בקופ"ח וכאיש הסתדרות, אני פטור

מלומר את כל שבחיה. יחד עם זאת אנו צריכים לתרום את תרומתנו בתחום הרפואה

הראשונית. התרשמותי היא כי אחד השיקולים של החבר בפנייתו לחדר המיון הוא קיצור

הדרך בין רופא המשפחה, הרופא המקצועי, הדיקות הרפואיות השונות ולבסוף

בית-החולים. מה גם שכל שלב נמצא במקום אחר, בעוד שבחדר המיון הוא יכול לקבל את

כל הטיפול ובמהירות. אם לא נתמודד עם השיקול הזה, לא נפתור את הבעיה, מה גם

שקיים הבדל בין הרופאים ברמה הראשונה לבין רופאי קופ"ח.

אשר לתעריפים, האם קיימים נתונים סטטיסטיים המלמדים מה קרה, מאז הוכנסו

התשלומים עבור וזדר מיון?

אי פורת;

שום דבר לא קרה מאז.

כבר הצהרנו בשעתו כי התשלום לא יצור יתר סלקטיביות בפניה לחדרי המיון. אני

רוצה לחזק את דברי היו"ר שאמר כי אסור שהטיפול בוזדרי המיון יהיה כרוך בתשלומי

אגרות גבוהות. אני מציע לכולנו לא לפתח אתוס השדני במערכת הרפואית שלנו. הדברים

אמורים במיוחד לד"ר פורת. אם נפתח אתוס כזה, לפיו כל אזרוז עשירי הוא טפיל המנסה

לנצל את השירותים הרפואיים, החברה תשלום מחיר חברתי קשה על-כך.

מי הורביץ;

אני מצטרף לדבריו של חה"כ צבן לגבי חוק בטוח סעוד, אשר צריך היה לעזור לנו

לפתור את הבעיות הגריאטריות. אם כתוצאה מהדיון הזה תבוא דחיפה לפתרון הבעיה,

באמצעות כספים שיש לבטוח הלאומי למטרות בטוח סעוד, נבוא על שכרנו. כאן נעוץ

הפתרון לבעית המחסור במיטות לאישפוז קשישים. היום יש מיטות, אך אין תקציב

להפעלתן. גם משרד הריאות מבקש לדחוף את הנושא, ובעזרתכם נוכל אולי לקדם את

הנושא.

היו"ר ד' ליבאי;

האם הקיצוצים התקציביים האחרונים אינם מעידים על-כך שאנו עומדים בפני קיר

אטום? האם לא רצוי היה שנקבל ממך דו"ח בכתב ובו הסברים בכל הנוגע לבעיה הסעודית?

י י צבן;

של משרד העבודה, של ועדת מן ושל משרד הבריאות.

היו"ר די ליבאי;

אם הוועדה תוכל לתת תנופה לנושא, תעשה זאת.

אי הראל;

הטיפול הקבוע והשוטף הוא בוועדת העבודה והרווחה. מה שהעלה חה"כ צבן הוא

בנקודה שבה יש לוועדה שלנו מעמד מכריע; ישנו דו"ח וישנו חוק, אך אין ביצוע.

היו"ר די ליבאי;

אם כך, תגישו לנו את החומר. עוד אבוא בדברים עם חה"כ אורה נמיר, יו"ר ועדת

העבודה והרווחה. נצרף את כל הכוחות לטיפול בנושא.

מבקר המדינה י' טוניק;

לאור דבריו של חה"כ צבן, אשר העלה את בעית ההתרוצצות בין רופאה המשפחה

לרופא המקצועי, האם יש אפשרות לשתף את קופת-החולים בדיונים אשר תקיימו, כדי שגם

אצלם תקוצר הדרך בין רופא המשפחה לרופאים המומחים? אם קופ"ח תצליח לקבוע דרך

קצרה יותר, גם זה יספוג חלק מהעומס על חדרי המיון, ובקופ"ח אפשר לעשות זאת ללא

תקציב נוסף.

היו"ר די ליבאי;

זה ברור. הפניה היא משותפת, אל משרד הבריאות, קופ"ח ומד"א. נשמח לראותכם

במסגרת ישיבה נוספת בחודש דצמבר. המועד המדויק עוד ייקבע. תקוותנו היא שעד אז

תוועדו ותחשבו כיצד לסייע לקידום פתרון הבעיות שהועלו.

מי הורביץ;

לא הייתי מבקש להגביל אותנו בחמישה שבועות, אלא לתת לנו את הזמן הדרוש לנו

כדי לחפש את הפתרון.



היו"ר די ליבאי;

בדרג הבכיר של משרד רובריאות וקופ"ח צריכה להיות שפה משותפת עתה, בנגוד

לזמנים קודמים. אני מוכן לדהות את המשך הדיון בנושא גם לחודשיים, אך חושבני שטוב

יהיה שנקבע מסגרת של זמן.

הגענו לשעה בה נתקשה לקיים דיון בנושא השני שעל סדר-היום. אני מתנצל בפני

כל אלה שהוזמנו לדיון בנושא זה.

אי הראל;

אני מציע שאת ההצעות לסדר נשאיר להבא לסוף הישיבה, כדי שלא ניקלע שוב למצב

דומה.

היו"ר די ליבאי;

הצעתך נכונה, אך תברי-כנסת הברים במספר ועדות, ומאחר ויזם נאלצים לעבור

מוועדה לוועדה, אין ברירה אלא לאפשר להם להעלות הצעותיהם לסדר כבר בתחילת הישיבה

(הישיבה ננעלה בשעה 11.45)

ו



נספח

- 16 -

הוועדה לענייני תקציר לצורך דיון בוועדה לענייני ביקורת

ביקורת המדינה המדינה של הכנסת

6,11,84

משרד הבריאות

שירותי רפואה דחופה

לדו''ח שנתי 34 , עמ' 211)

1 שירותי הרפואה הדחופה בארץ כוללים שתי רשתות: שרותי מגן דוד אדום (להלן-

מד"א) וחדרי מיון של בתי החולים. מד"א מקיים שירות של ניידות לטיפול נמרץ

(נט"ו), המופעל בסניפיו 24 שעות ביממה. בשעות הערב והלילה (מ-19.00 ועד

7.00 בבוקר שלמחרת) קיים במקומות רבים שירות לתורנויות לילה של רופאים

(שרל"י) . במרבית האזורים ממוקם שירות זה בתחנות מד"א.

2 לפי תקנות בריאות העם, שפורסמו באוקטובר 1980, לא יסרב בית חולים ממשלתי

או נתמך על ידי המדלנה לבדוק חולה בחדרי מיון שבו לכן, מוטלת על בתי

חולים אלה חובת בדיקה רפואית של כל מי שפונה לחדר מיון, ביו אם פנה לפי הפניית

רופא, ביו אם לאו)

3 על פי מחקרים שנערכו בארץ ובחו"ל, הציבור רואה את חדרי המיון כמקום מתאים

לקבלת טיפול רפואי; לגבי טיפולית שבעיני החולה נראים דחופים קיימת סברה

שרופאי בתי החולים מיומנים יותר מרופאי המרפאות ומהרופאים במוקד מד"א.

במחקרים בחו"ל נמצא, כי רק 10% מהפונים שטופלו בחדרי המיון הוגדרו כמקרי

חירום, 35% כדחופים, ו-55% במקרים שאינם דחופים; ואילו על פי הערכת החולים

עצמם את מחלתם, היה המצב הפוך.

4 לפי נתונים של משרד הבריאות ושל קופת החולית של ההסתדרות הכללית המתייחסים

לשנת 1982, מספר הפונים בממוצע יומי לחדרי המיון נע בין 58 פניות (בבית

חולים יוספטל באילת) לביו 314 פניות (בבית החולים סורוקה באר--שבע). שיעור

המופנים לאשפוז מכלל הפונים נע בין 13.4%(בית החולים ברזילי באשקלוו)

לבין 28.0% (בבית החולים אסף הרופא בצריפין).40%-60% מכלל המטופלים בחדרי

המיון פנו אליהם שלא על פי הפניית דופא.



בתקופה שבין סוף 1981 לתחילת 1982 נתבקשו בתי החולים הממשלתיים לדווח

למשרד הבריאות על כל הפניות לחדר המיון שלהם, ולמיינן לשני סוגים:

אלה שפנו על פי הפנייה מרופא, ואלה שהגיעו ללא הפניית רופא - תוך ציון

מספר החולים שנתקבלו לאשפוז. מהדיווחים עולה ששיעור החולים שהופנו לאשפוז,

מבין אלה שהגיעו לחדרי מיון על פי הפניית הרופא, היה בדרך כלל גדול

משיעור המאושפזים מבין אלה שפנו בעצמם לחדרי המיון: בחמישה מתוך שישה

בתי חולים שנבדקו נע שעור המופנים לאשפוז על פי הפנית רופא, בין 18.5%

עד 32.3%, לעומת %12. lעד 1% .17שלא על פי הפנית רופא.

6 מבחינת הערכת ההשפעה של פניות החולים על תיפקוד המרפאות ועל העומס על חדרי

המיון יש משמעות רבה לשעות שבהן מתמקדות הפניות לחדר המיון. באמצע 1983

אספח קופת החולים של ההסתדרות הכללית נתונים לגבי בתי החולים שהיא מפעילה;

הנתונים שהתייחסו אמנם רק לתקופות הפעלה קצרות בחודשים פברואר, מארס ומאי

1983 (בחלק מן התקופה שבתו הרופאים) מראים, שמשעה 7.00 בבוקר ועד 18.00

בערב - שעות שברובן פתוחות המרפאות - הגיעו לחדרי המיון כ-70%מכלל

הפונים.

7 הדיעה המתגבשת גם במשרד הבריאות וגם בקופת החולים של ההסתדרות הכללית, היא

שיש צורך למנוע, ככל האפשר, מאנשים שאינם זקוקים לטיפול בחדר מיון מלהגיע

אליו. לשם כך, יש צורך, בין השאר, לחזק שירותי בריאות ראשוניים.עוד בפברואר

1981 הצביע סגן המנהל הכללי הרפואי דאז של המשרד, במכתב למנכ"ל המשרד,

ששרל"י "אינו יעיל, אינו עונה על הדרישות הרפואיות וגורם לבזבוז משאבים

(הפניית יתר לחדרי המיון, העדר טיפול המשכי רצוף וכו')". אם כי הבעיה ידועה,

כאמור, להנהלת המשרד, לא ננקטו, עד למועד סיום הביקורת, צעדים מעשיים

כדי להתמודד עמה.

במגמה להקטין את היקף הפניות שאינן מוצדקות לחדר המיון, מגבילה קופת החולים

של ההסתדרות הכללית, מזה שנים, את השתתפותה הכספית בהוצאות החולים בעד

שירותי חדר מיון כבתי החולים שלה. בתגובתו לדו"ח הודיע שר הכלכלה והתיאום

הבין-משרדי, שמשרד הבריאות החליט לגבות החל מינואר 1984 תשלום עבור

השירות בחדר מיון.



9 חדר מיון נועד, כדרך כלל לתת שירות רפואי כמקרים שבהם הרפואה הראשונית

אינה מסוגלת לתיתו. תקנות בריאות העם גרמו לכך, ובחולים פונים לחדר המיון

לבריקה ולטיפול, גם אם בעייתם אינה דחופה. העדר אפשרות לדחות חולים אלה

ולהפנותם לשירותי הרפואה הראשונית, עלול לגרום ניצול לרעה של שירותי

המיון. בשימוש של חדרי המיון נמצאים ציוד ומכשור רפואי מתוחכמים, ועלות

הטיפול בחולים היא גבוהה. נראה איפוא, שיש מקום לשקול אמצעים לצמצום

פנייתם של חולים שאינם מוגדרים כ"מקרים דחופים" לחדרי המיון, כדי להקטין את

העומס עליהם, ולאפשר לצוותים של חדרי המיון להתרכז בטיפול במקרים דחופים

ממש.

10 הנתונים שהובאו לעיל מצביעים על שיעור אשפוז נמור של חולים שפנו לחדרי

מיון, במיוחד של אלה שלא הופנו לחדר המיון על ידי רופא. העובדה שחולה שוחרר

מחדר המיון לביתו, אמנה אינה מוכיחה בהכרח שפנייתו לא היתה מוצדקת. אולם

ראוי לדעת הביקורת, שמשרד הבריאות ייזום במשותף עם קופת החולים של ההסתדרות

הכללית בדיקה מעמיקה של נושא הביקורים היתרים בחדרי המיון, ולאיתור הדרכים

לצמצום תופעה זו. צמצום כזה עשוי גם להביא לחלוקה יעילה יותר של מתן

השירות הרפואי בין הרפואה הראשונית של קופות החולים, שרל"י וחדרי המיון,

ולרכז את המשאבים הרפואיים בחדרי המיון לאותם הזקוקים להם באמת.