הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2

מישיבת הוועדה לביקורת המרינה

שהתקיימה ביום בי, ג' בחשוון. התשמ"ה. 29.10.84, שעה 09,30

חברי הוועדה: ד. ליבאי - יו"ר

א. הראל

א. נמיר

א.ח. שאקי

ד. תיכון

י. זיגר

ע. אמוראי - סגן שר האוצר

היועץ המשפטי לממשלה פרופ' י. זמיר

י. טוניק - מבקר המרינה

א. פרוק'ה - לשכת היועץ המשפטי לממשלה

ש. קינן - משרר מבקר המרינה

מ. גת - משרר הכלכלה והתכנון

מ. איתן - משרר הכלכלה והתכנון

ר. וררי - מנכ"ל משרר מבקר המרינה

ניצב קרתי - משטרת ישראל

י. הרצברג - בנק ישראל

פ. וירר - בנק ישראל

א. רמביץ - יועץ משפטי לוועדה

ח. פריירין - רכזת מירע

ב. פרירנר

רשמה: ש. לחוביצקי

פיקוח על מטבע חוץ ודרכים לאכיפת החוק.



פיקוח על מטבע חוץ ודרכים לאכיפת החוק

הלו"ר ד, ליבאי; בוקר טוב אורחים נכבדים וחברי הוועדה,

ראשית, אומר בהקדמה שלי כי אנו שמחים

לארח בישיבה הראשונה של הוועדה בקדנציה זו את מבקר המדינה, את מנכ"ל משרדו

ועוזריו' הוועדה הזו, נראה לי על דעת כל חבריה, תעשה כמיטב יכולתה לחזק את

מעמדו של מבקר המדינה ולעבוד בשיתוף פעולה מלא אתו. לי אישית זוהי זכות

גדולה, כבוד ועונג לחזור ולעבוד בקשר הדוק עם ידידי, מר יצחק טוניק.

י. טוניק; בחוק כתוב להיפך, שאני צריך לעבוד אתך.

מר טוניק כיהן כראש שני בלשכת עורכי

הדין בישראל. עבדתי במחיצתו, למדתי ממנו

ואשמח שוב לחזור ולעבוד אתו, אני מניח שהוועדה תראה עין בעין אתי, בתקופה זו,

לעשות גם לחיזוק מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, האודח הנכבד, המשתתף בישיבות

ועדה ז ו,

הוועדה הזאת ערה ומודעת מאד לשלטון

החוק במדינה ולקיום מי נהל תקין והיא מודה לך, פרופ' זמיר, שהואלת לבוא

ולהשתתף אתנו כבר בישיבה זו על-פי הזמנתנו.

אני רואה כאן את ניצב קרתי, ראש אגף

החקירות במטה הארצי במשטרה ומה שאמרתי לגבי קודמי חל גם על ידייי, מר קרתי-

אני ודה לך שאתה מש :וזף אתנו בישיבה ואנו מקווים לשיתוף העולה מלא בעבודת

הוועדה ומשטרת ישראל בנושאים המשותפים,

עוד נמצא עמנו סגן שר האוצר, אני

מקדם אותך בברכה ידידי עדי אמוראי.

יושבים כאן עובדי בנק ישראל, מר

פרדי וידר שהוא המפקח על מטבע החוץ,

ומר הרצברג היועץ המשפטי של הבנק, מקור הסמכות מכוח החוק הוא של משרד האוצר,

הזרוע המבצעת, אך מזה כמה שנים תפקיד הפיקוח על מטבע החוץ הועבר לבנק ישראל.

אני נמצא כאן הפעם כמשקיף,

היו"ר ד, ליבאי; אני מקדם בברכה את מר פרדי וידר,

המפקח על מטבע החוץ ואת עורך-דין הרצברג

היועץ המשפטי של בנק ישראל. נמצאת עמנו הגב' איילה פרוקצ'ה מלשבת היועץ

המשפטי לממשלה ומר קינן ממשרד מבקר המדינה ואני מקדמם בברכה,

חברים וחברות נכבדים, על סדר יומנו

דיון באפשרות קבלת חוות דעת ממבקר המדינה על-פי סעיף 21 לחוק המבקר, בנושא

יעודו של חוק הפיקוח על מטבע החוץ ודרכי אכיפתו,

ד. תיכון; אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה לסדר,

אני מבקש שהמבקר ימסור לנו הורעה

רשמית באשר למצב חוות הדעת בענין מניות הבנקים. היכן אנו עומדים? מתי

אנו צפויים לקבל חוות דעת או דו"ח מיוחד? אנו קוראים בעתונים דברים

והייתי מעוניין שהוועדה תקבל דיווח רשמי באשר להתפתחויות הצפויות בתחום

הזה, מה גם שהיועץ המשפטי לממשלה ישנו כאן.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, יש לי

העונג לברך אותך שאתה בא אתנו ויושב אתנו

ואני מקווה שנשתף פעולה במשך זמן די ממושך. אני יודע, אולי יותר מכולם, את

היתרון לעבוד עם משפטן דגול כמו פרופ' ליבאי, אך מישהו אולי ימצא גם חסרון

בעבודה בין משפטנים ואני רוצה דווקא לסתור את טענת החסרון. היתרון הלא הוא

ידוע, כי אני בטוח שכעורך-דין שעוסק גם בענייני קונסטיטוציה,היודע בדיוק את

המבנה והאנטומיה של המדינה והדמוקרטיה בררך כלל, בוודאי יביא לנו רעיונות

ויפרה את המחשבה הדמוקרטית פה. אבל מישהו יכול לשאול שאלה! מה יכול להיות

כשיושבים שני עורכי-רין, אשר אולי יש להם תפישה זהה - אולי לא יווצר מתח

ובלי מתח אולי תיפגם עבודת הוועדה. אני יכול להבטיח לכם ששני עורכי-דין

לעולם לא מסכימים אחד לשני, זאת אומרת זו לא מצווה שלא להסכים, אבל אין

ספק שהפרופי ליבאי וגם אני נעשה מאמץ לצאת מהשגרה המשפטית ובהחלט נעשה הכל

כדי שהביקורת תיעשה וגם שיהיה מתח וענין מיוחד בוועדה הזאת,

אני מברך אותך פרופ' ליבאי ואני מקווה

שהביקורת תקודם בתקופת כהונתך כיושב-ראש ועדה זו.

אדוני המבקר, האם אתה רוצה להשיב עכשיו

לשאלה של חבר-הכנסת דן תיכון בנושא

מניית הבנקים, מה המועד הצפוי לקבלת הדו"ח של המבקר?

משרד מבקר המדינה העביר את הפניה שלו,

זאת אומרת את הטיוטה הראשונה של הדו"ח,

שהיא בעצם הבסיס שבדרך כלל נשאר בשינויים המתחייבים מהתשובות, בחודש אוגוסט,

אבל היו קשיים אובייקטיביים אצל הגופים המבוקרים ולכן היינו צריכים להמתין

ולחכות לתשובתם, בנק ישראל כבר הגיש לנו את התשובה שלו, משרד האוצר והרשות

לניירות ערך טרם הגישו תשובתם והסיבה היסודית נעוצה בכך ששם היו חילופי גברא,

התחלפו שרים והתחלף היושב-ראש, ואולי גם היו קשיים אובייקטיביים בגלל ריבוי

החומר. אנו מקווים שהחומר שלהם יתקבל בימים הקרובים, ממש בימים הקרובים, ואם

כן הדבר - יש יסוד לחשבון שלנו שנוכל לפרסם את הדו"ח בסוף חודש נובמבר.

זה לא היה לפי התכנון כי חשבנו שנוכל לפרסם את הדו"ח בחודש אוקטובד. זו התשובה

שאני יכול לתת לכם ברגע זה. תודה רבה.

היו"ר ד. ליבאי! תודה רבה, שמענו שיש אפשרות שנקבל את

הרו"ח על מניות הבנקים בחודש נובמבר.

אנו נבוא בדברים באופן מתמיד עם משדד מבקר המדינה ועם המבקר ונודיע לחברי

הוועדה על המועד,

אני רוצה לבקש מיושב-ראש הוועדה שכשדנים

בנושא זה לא יימסרו - בקשר לדיווח שיימסר

כאן על פעולות שעומדים לעשות - דו"חות לעתונווז, משום שלעצם הפרסום על כך

שעומדים לעשות פעולות יש השפעה כשלעצמה, השפעה מזיקה,

ד. תיכון; באיזה הקשר?

- הפיקוח על מטבע החוץ.

הרשו לי להציג את הנושא שהועלה כאן, אחד

כך נשמע את חברי הוועדה, וודאי שנשקול

בקשתך,



ברשותכם, אני חושב שהחשיבות של מטבע

זר למדינה היא בבחינה מושכל ראשון ולא לי לומר דברים ליושבים כאן בנושא הזה.

ההזדקקות למטבע זר של המדינה ידועה וגם החסר במטבע זר ידוע, בנושא זה נשמע

דברים מהנוגעים בדבר.

הכנסת חוקקה את חוק הפיקוח על מטבע

זר, 1978-התשל"ה, שהסעיפים הבולטים בו הם: איסור החזקת מטבע חוץ אלא על-פי

היתר והדרישה מהאזרחים שיש להם מטבע חוץ להביא אותו לסוכן מוסמך, הכל בכפוף

לאמור בהיתרים.

אנו יודעים שלאחרונה, על-פי תיקון שנעשה

בהיתר הכללי, הוגבלה זכותם של התושבים להחזיק מטבע חוץ והועמדה על 2,000 דולר

במקום 3,000 דולר קודם לכן, כשההיתר מדבר על החזקה 500 דולר במזומן בלבד"

ד. תיכון; מ-2,000 דולר זה ירד ל-1,000 דולר.

היו"ר ד. ליבאי; . ההיתר

הוא להחזיק 2,000 דולד, מהם 500 דולר

במזומן, המגבלה האחרונה שהוטלה על-ידי הממשלה היתה להקטין את הוצאת מטבע חוץ

לכל אדם הנוסע לחו"ל ל-1,000 דולר בלבד.

אנו בתוך עמנו חיים ואנו יודעים שלא

מעשים, ניתן לומר רבים. מחזיקים במטבע זר מתחת לבלטות וודאי לא אצל סוחר מוסמך,

כדי להבטיח את ערך הכסף ואת עצמם. אנו יודעים שלא מעטים, ואפשר לומר רבים,

מחזיקים מטבע זר בחשבונות בחוץ לארץ ולפי עניות דעתי יש בקרב הציבור, בקרב

אלה הנוהגים לקיים את החוק, תחושה לא נעימה, בבחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו.

אני מקבל כסף ולא מחזיקו בדולרים ירוקים והנה אחרים עושים אחרת,

צוברים את הירוקים למינהם, מרגישים עצמם בטוחים והיכן הוא העקרון של אכיפת

החוק? ו;יכן הוא העקרון של שלטון החוק?

שלטון החוק במובנו הראשון, כך אנו

מלמדים, הוא קודם כל אכיפת החוק על-ידי רשויות המדינה. אנו שואלים את עצמנו

היום האם החוק הזה בפועל מבוצע בשיטתיות על-פי מדיניות מסויימת או על-פי

אופן מקרי, שאגב חיפוש אחר סמים עולים על מישהו המחזיק מטבע זר ואז או שעוצרים

אותו או לא, אבל לא ננקטת מעולה מסויימת כדי לאכוף את ההגבלה שהמחוקק הטיל

על הציבור, היינו פחות עירנות לשלטון החוק, מאידך גיסא, מתוך ידיעה שהנושא

הוא רגיש מאד, לחימה בלתי-שקולה בהון השחור יש לה השלכה על ערך המטבע השחור

וממילא על ערך המטבע החוקי ועל הוצאת מטבע חוץ לחוץ-לארץ.

ביקשנו לדון על הנושא בכובד ראש,

עם הנוגעים בדבר. אולי אין זה מקרי שהסוגיה הראשונה שעולה בוועדה היא אכיפת

החוק במובן הרחב, בתחום כל-כך רגיש. אנו באים לשאול את האחראים למדיניות

בנושא זה באוצר, בבנק ישראל, במשרד המשפטים ומשטרת ישראל, יש לנו מדיניות,

האם המדיניות תואמת את החוק הנוכחי? האם אוכפים את החוק? ואם כן - כיצד?

אם לא - מדוע? והאם אנו נזקקים כאן לביקורתו של מבקר המדינה ולקבלת דו"ח

ממנו? אם יש מגמר; להפעיל את החוק ביתר תאוצה, האם גם שוקליב תקופת חסד

בבחינת מעבר ממה שהיה?

לילנבלום פתוח, שערי הדולר השחור

מפורסמים ברבים. כל מי שרוצה - יכול לקנות את הסולר בשוק השחור באין מפריע.

האס יש תקופת מעבר, תקופת חסד, ממנה אנו עוברים לאכיפה יותר מוגברת שיש

לה משמעות? אין לה? עד כאן. וזה מתוך רצון של הכנסת וועדת הביקורת של הכנסת

לבקר את המדיניות של הנוגעים בדבר בתחום הזה.



אתן את רשות הדיבור לחבר-הכנסת דן תיכון

השותף להעלאת הנושא בפני הוועדה,

הבוקר ב-07:55 הסתיימה המהדורה בכך

שהקריין נקב במחיר הדולר השחור,

ואם להתבטא בלשונו של אלפס אנסקי, הוא אמר: מחיר המלוכלך - 550 שקל,

אני חושב שזה מדגים בערך את היחס אל המסחר הזה שנקרא המסחר בדולר השחור

ואני רוצה לסקור בכוונה את מה שעבר עלינו בשנים האחרונות,

היה לנו אגף שעסק בפיקוח על מטבע

חוץ באוצר ועם תחילת הליברליזציה ב-1977 הוחלט בעצם לחסל את האגף הזה

ולהעבירו לבנק ישראל, כשהמקפח עבר לבנק ישראל, היחידה בוטלה וחלק ממנה

עבר לבנק ישראל ואז חוקקנו חוק ליברלי שנקרא: חוק הפיקוח על מטבע חוץ -

1978, היה זה חוק מהפכני, בעצם חשבנו שאנו פותחים דף חדש בתחום הזה-

מאז 1978, לאט לאט הליברליזציה נמצאת בנסיגה ואני יכול להניח שהיום,

באמצעות ההיתרים, התקנות והצווים שהוטלו, לא נשאר זכר מאותו חוק שחוקק

ב-1978 ובעצם חזרנו אחורנית לשנים שקדמו לליברליזציה שהובהגה בנובמבר 1977,

אני חושב שבעצם אחת הבעיות הקשות

ביותר שבהן מתלבטאת כלכלת ישראל היא בעיית מטבע החוץ. אני לא יודע אס יש

אומדנים באשר לכמות מטבע החוץ שמחזיקים אזרחי מדינת ישראל מתחת לבלטה

או בתיקים, אבל אני מניח שהסכום הזה נאמד במיליארד דולר. שמעתי שראש הממשלה

רוצה לגייס דרך יהדות העולם כמיליארד דולר ואציע לו לפנות לאזרחי ישראל

ולאפשר להם חנינה ופתיחת חשבונות בדולרים; זה אולי יעזור לו ביתר קלות

להשיג את אותו מיליארד דולר,

אנו רואים שמאז 1978 החוק נמצא

בנסגה ולא באמצעות חקיקה ראשית אלא באמצעות צווים, כך שאיש לא יודע

מה מותר היום ומה אסור ולא לחינם התבלבל כמעט היושב-ראש בנוגע לסכום

שמותר להחזיק, כי מידי חודשיים-שלושה אנו מתבשרים על היתרים ואיסורים

חדשים,

לא אגזים אם אומר שכל אדם שני

במדינת ישראל עבר, שלא במודע, על חוקי המטבע ובעצם זהו חוק שהציבור

לא עומד בו, אינו מקיים אותו, ואולי משום חוסר האמון שהוא חש כלפי

המטבע השקלי, כשאתה קם בבוקר אתה רואה את מה שקורה מסביב, את החלפנים

במזרח ירושלים, את החלפנים במאה שערים ואת החלפנים בלילנבלום ואין היום

עיר במדינת ישראל שאין בה חלפנים שעוסקים בתיווך במטבע חוץ. אגי יכול

לומד שהייתי השבוע ברח' הבנקים בחיפה עם ילדה בת 15, הנראית אולי כתיירת,

את קונה? את מוכרת? הדבר נעשה בראש חוצות, ללא הסחר-

אני בעצם לא יודע אם יש אפשרות לאכוף את החוק הקיים או שלא רוצים לאכוף

אוהו, מכל מקום, יש לנו בעיה קשה ביותר ואנו צריכים להחליט פעם אחת ולתמיד

אם את החוק הזה יאכפו או שאנו כולנו ללא יוצא מו הכלל נעקוף את החוק הזה,

כל אדם רואה שהמדינה ומוסדותיה מתייחסים בסלחנות באשר לחוק הזה ובעצם הוא

חושב שהכל מווזר ומכאן שהנושא פרוץ לכל דיכפין ואיש כטוב בעיניו יעשה.

מאחר והבעיה העיקרית בכלכלת ישראל

היא בעיית המטבע אתן לכם דוגמא המתייחסת לענף שלם,שבעצם הכסף במטבע החוץ

שלו לא נכנס לקופת המדינה, וזהו ענף התיירות,



כל אחד יודע היום שלתייר שמגיע

למדינת ישראל מועץ מודה הדרך ואיש הדלפק בבית המלון להמיר את כספו בשוק

השחור בו הוא מקבל כ-10% ולעתים כ-30% יותר-

יזמתי את הדיון בנושא זה ב-2 ביולי

ולא ב-2 באוגוסט כפי שכתוב בנייר העבודה שהוכן, זה היה לפני הבחירות,

כשהנגיד מסר דו"ח על יתרות מטבע החוץ ולמדנו שקופת המדינה מתרוקנת.

היום קראתי בעתון הארץ, בכותרת

ראשית, שבעצם בנקים מהגדולים במערכת לא שומרים על אותו חוק והידיעה הזאת

מוקיעה כידיעה ראשית גם ב"מעריב",

יש חוק וצריך לאכוף אותו, ואם אין בכוונתה לאכוף אותו צריך להיות לפרלמנט

האומץ לומר שהחוק בטל ומבוטל, אנו מצויים במצב חירום בתחום הכלכלי- את החוק

הזה צריך לקיים ויפה שעה אחת קודם, כל אחד עסוק במאה נושאים אחרים וכל

אחד יכול לומר שעם הבעיה הזאת אי-אפשר להתמודד, אני בא ואומר: אם נוכיח

מנהיגות - אפשר לטפל בבעיה הזאת, היא לא קשה, אבל צריך להראות שלממשלה

יש עמדה ברורה בנושא הזה והיא מתכוונת לכבד את החוק,

לסיום, אדוני סגן האוצר, אם נזכה

באמון הציבור יש באפשרותנו לגייס כסף רב במטבע חוץ. גם כאן הדבר תלוי

בכם, תשקלו את נושא המורטוריום ואו פתיחת חשבונות ממוספרים לתושבי הארץ,

אני חושב שכך תשיגו בסף זול ומהר,

תודה, ברשותכם, אציג בפניכם את

האנשים העושים בעבודה מטעם הוועדה,

אשר החברים הוותיקים מכירים אותם היטב, אך מן הראוי שגם החברים החדשים

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד דמביץ; מזכיר הוועדה, ברוך

פבידנר; רכזת המידע של הוועדה, חנה פריידין ומזכירת הוועדה לבנה, תודה.

אציע שראשון הדוברים לאחר מציע

ההצעה יהיה המפקח על מטבע החוץ, מר פרדי וידר, לאחר מכן נשמע את חברי

הכנסת ואחר-כך את היועץ המשפטי לממשלה- אחר-כך נחליט על ההמשך-

פ, וידר; אני רוצה לבקש, ואני רוצה לקוות

שהבקשה שלי תהיה מיותרת, שאם נדבר

על צעד שמתכננים לעשותו, הדברים יישארו בחדר הזה, כי הנזק שבפרסומם יכול

להיות רב.

לא כדאי להגיד הכל,

אתה יכול לבקש שתוכן דבריך יהיה חסוי

ואז היושב-ראש מכריז על הדברים כחסויים,

היו"ר ד, ליבאי; אני רוצה לבקש בקשה מכל חברי הוועדה

ומכל הנוכחים, ועדה זו ודאי תעסוק

בנושאים רגישים ביותר מפעם לפעם והייתי רוצה שהיא תקבל שם של ועדה ראשונה

במעלה מבחינת שמירה על סודיות ואי-הדלפות, מובן מאליו שזה יהיה התנאי לכך

שאלה המופיעים בפנינו, מראשי המפעילים של המדיניות ומעצביה, יוכלו לדבר

באופן חפשי, מר וידר, אין לי נסיון בנושא, לא הייתי חבר בוועדה הקודמת

ואני גם חדש בכנסת, אני מציע לנסות, עד גבול חסויים, את הוועדה הזאת, ודאי

שאנו, כל אלה הקשורים בוועדה, לא ידליפו דברים שאנו נראה ונחליט שאמנם

מן הראוי שיהיו חסויים, כל מה שקשור בתכנון צעדים לא צריך לדלוף מהוועדה

הזאת, כל אשר נוכל לומר זה או להביע דעות, או ששמענו על כיוונים מסויימים,

או הערות מסויימות,



אני חושב שבדעה אחת נחליט שלבקשתך

נאסור פרסום. מהו המכניזם החוקי שלגו לעשות זאת? - אתייעץ עם היועץ

המשפטי של הוועדה, אבל אני הולך לקראתך בכך שאומר שאין בכוונתנו שהוועדה

הזאת תהווה את מקור המידע לתושבים בשאלה מה עומד לקרות מחר או מחרתיים;

לא זו כוונתגו. כוונתנו לקבל את הדיווח,

אני רוצה להבדיל בין הצעות אופרטיביות

לפעולה מחר לבין ניתוח.

לנושא הזה של אכיפת חוק הפיקוח על

מטבע החוץ יש היסטוריה ארוכה, מאז ומעולם היה במדינת ישראל חוק פיקוח על

מטבע החוץ וגם החוק הזה מ-1978 לא התיר הכל אלא השאיר עדיין לא מעט תחומים

תחת חוק הפיקוח, כך שממילא תמיד התעוררו שאלות אכיפה. נכון שב-1978 האווירה

היתה הרבה יותר ליברלית וכולנו זוכרים שהנטייה היתה להתייחס קצת יותר

בליברליות או בסבלנות כלפי דברים שהם בגבול ההיתר הכללי, עם הזמן חל הידוק

הולך וגובר בנושא הפיקוח על מטבע החוץ וזה התחיל בעיקר בתנועות הון

פנימה והחוצה והליברליזציה בנושא הזה הלכה והצמטקה במשך השנים, בעיקר

בשנים האחרונות וזה חדר גם לנושא על הקצבות ושימושים,

ככל שהפיקוח מתהדק בעיית האכיפה

נעשית הרבה יותר חמורה,

כאן אעיר הערה שהיא קצת יותר כללית.

כדאי שנזכור שכוחות כלכליים חזקים במערכת משתקפים במציאות, בין אם רוצים

או לא רוצים, וכדאי להזכיר שב-1974, אז היה חוק הפיקוח על מטבע החוץ לפני הפיחות

של נובמבר כששער החליפין הועלה, באותה חצי שנה ההנחות היו שהיתה יציאת

הון לא חוקית של 500-400 מליון דולר ובמונחים של אותה שנה זה היה כסף גדול0

מה שאני רוצה לציין הוא שכוחות כלכליים לוחצים חזק בכיוון מסויים והיכולת

לעמוד מול הזרם היא לא תמיד מלאה,

הרקע לדברים האלה הוא המבנה הכלכלי

של המשק הישראלי, שלדעתי הוא חיובי במובן הזה שהמסחד הבינלאומי של ישראל

הוא בעל היקף אדיר, היצוא והיבוא של מדינת ישראל בחיבור שווים פחות או

יותר לגודל התוצר הלאומי וכנגד כל פעולה יש פעולות כלכליות בכיוון אחד,

כך שסך כל התנועות הכספיות הן בסדר גודל שאינו שונה מהתוצר הלאומי-

זה מצב שהוא טוב כי הפירוש שלו הוא שמדובר במשק מתמחה וכל כלכלן יגיד

שהוא ימשיך להתפתח בכיוון הזה. מנקודת ראות הפיקוח על מטבע החוץ זה מערים

קשיים, כי כשכל המערכות הכלכליות קשורות בפעילות במטבע חוץ ממילה היכולת

לפקח על כולם הולכת ופוחתת, גם במדינה כמו בריח המועצות, שם יש עונש קפיטלי

על עבירות מטבע חוץ, ידוע שיש שם עבירות מטבע, כשיש פיתויים מספיק חזקים

יש עבירות,

עתה אעבור לעצם מדיניות האכיטה

ולשאלה איפה הבעיה, הבעיות הכבדות שמטרידות אותנו הן בתחום יציאת הון לא

חוקי ממדינת ישראל. כאן הנזק הוא מיידי,. ישיר ונראה לעין, כשאני אומר הברחות

הון אין אגי מתכוון לאותו אדם שיוצא עם 100 דולר יותר אלא לעיסקאות הגדולות

בהן באופן לא חוקי יוצא מטבע חוץ בסכומים גדולים, כשאנו עולים על איזה חשד

שדבר כזה מהרחש, אנו פונים למשטרה ולמיטב ידיעתי, עד כמה שבדקתי את ההיסטוריה

בשנים קודמות, גם עם קודמי בתפקיד, אני יודע שהיה שיתוף פעולה טוב, המשטרה

תיפקדה כמיטב יכולתה כשמסרנו על קצה של חשד,



הפיקוח על מטבע החוץ בבנק ישראל

נעשה במסגרת מאד מצומצמת של כוח אדם. כל המחלקה מונה 25 איש ביניהם

מזכירות, ופקידות ואנשי מקצוע,

נקודה אחרת שמפריעה בתחום הפיקוח

היא הנושא שמעלים לאחרונה, וזה הנושא של עבירה על החוק בפרהסיה. כולנו

מכירים את העופעה של השוק הפולני. אם אתה עוצר רכבך לרגע, מיד שואלים אותך:

איזו מטבע אתה רוצה לקנות או למכור? עמדת בנק ישראל היתה, כאופן שיטתי,

שבתופעה הזאת צריך להיאבק. עיינתי בתיקים וראיתי שהוגש על-ידי קודמי בתפקיד

ב-פברואר 1903 מסמך ליועץ המשפטי לממשלה, גם נערך דיון והיו סיכומים בדיון

הזה, אבל כדי לאכוף את הפיקוח על מטבע החוץ גם קודמי בתפקיד וגם אני בדעה

די נחרצת שתיקון אחד בשוק הפולני או השוק השחור בתל-אביב לא יהיה יעיל,

כי חלק גדול מהמסחר הזה נערך גם בירושלים ובשטחים. אצל החלפנים הפעילות

הזאת נעשית בצורה יותר מכובדת, כביכול, אתה נכנס לחדר ממוזג, את הכסף

סותרים במכונה וזה נעשה באופן יותר משוכלל מהשוק בתל-אביב. מבחינה ענייינית,

כדי להשיג הישג משמעותי לא ניתן או אסור לפעול רק כנגד קצה אחד, כי הענין

פועל ככלים שלובים. זו היתה דעתנו והצגנו אותה בכל הישיבות שנערכו בין

המפקח על המטבע לבין הגופים האחרים, היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה. גם

בהגישה שנערכה לפני כחודש אצל היועץ המשפטי לממשלה הצגנו עמדה די דומה,

כשברור שאת פעולת האכיפה עצמה בנק ישראל או המפקח על המטבע לא יכול לעשות.

אנו לא שוטרים, אנו לא יכולים לפשוט על הסוחרים, אבל דעתנו היא שצריך

לפעול. לא צריך להיות משפטן או סוציולוג כדי להבין שהנזק העקיף של הדבר

הוא גבוה מהנזק הישיר, כי אם איש לא פוצה פה ומצפצף - לא יעבור זמן רב

שיתנהגו התנהגות רומה בתחומים אחרים, גם בתקופה זו של קפיצת המטבע לא ניתן

לחיות עם מצב כזה שבעצם הדבר נעשה בצורה גלויה, ללא התערבות של השלטונות

ואנו בדליה שצריך לעשות זאת בשני הקצוות.

אני רוצה להעיר כי יש כמה אי-דיוקים

בחומר שהוכן בוועדה. בעמי 5 בחומר נאמר כי "בנק ישראל אינו מעוניין בהפסקת

המסחר השחור כל עוד מדובר בסכומים מוגבלים יחסית, אלא באכיפת חוק סלקטיבית

בלבד...".

לא הספקתי לראות את החומר קודם לכן.

הוא הונח היום על שולח) הוועדה. יש לראות

את העבודה כעבודה פרטית של רכזת המידע.

ד. תיכון; אני אהיה יותר קיצוני ממה שכתוב במסמך.

ההרגשה היא שלעתים בנק ישראל, האיש

עם המזוודה, בא ומווסת את השוק. כלומד המדינה נותנת היתר לענין.

אני לא שולח אף אחד.

יעיד היועץ המשפטי לממשלה שפנינו אליו

ובין היתר בקשר לדברים שמטרידים אותנו

כמו רכישת מטבע וכי צריך לפעול בעיקר לגבי חלפנים. הבעיה היא עם החלפנים.

פ. ו ידר; אני רוצה לציין שלמיטב ידיעתי זו לא

היתה המדיניים של בנק ישראל. בנק ישראל

הציג באופן שיטתי עמדה מול הגורמים שצריכים לטפל באכיפה עצמה. אמרנו שיש לטפל

בנושא המסחר שלא דרך סוחר מוסמך.

אנו מבינים מבנק ישראל שהוא שבע רצון מהחוק

הקיים, שהוא פונה לרשויות ומבקש לאכוף אה החוק.

אם כך נצטרך לפנות לממונים על אכיפת החוק, למשטרה וליועץ המשפטי ונשאל אותם

את השאלות המתאימות, למעשה,כך אני מבין ממך,

מדבריך הבנתי שהבנת כי אני מאושר מהחוק" כאן

צריך לומר שהחוק מנוסח בצורה כזאת שמאפשרת

שינויים שוטפים לאור צרכים משתנים,

ללא פיקוח פרלמנטרי,

שר האוצר ממונה על ביצוע החוק והוא מאפשר התאמות

לאור צרכים משתנים- יהיה מוגזם לומר שאני חושב

שמכל הוראה שהוצאה בכל תקופת זמן אני מאושר באופן אידיאלי מהמצב.

באשר לאכיפה - אני מסכים שבעצם אנו לא בנויים,

לא ממשית ולא קונספטואלית, לטפל באכיפה הפיזית,

היו"ר ד. ליבאי; האם אתם מעוניינים באכיפה משיקולים של הבנק?

פ, וידר; בהחלט,

י. זיגר; השאלה היא מביכה ואולי לא חשבו על כך אף פעם

ברצי נות,

פ, וידר; אני אישית חשבתי על כך ברצינות, אנו כן חושבים

שצריך לאכוף את החוק כי נגרמים נזקים כלכליים,

כשנערך מסתר במטבע חוץ מחוץ לכתלי הסוחרים המוסמכים אזי מתרבה הנזיות מחוץ

למערכת ויש לכך השלכה מיידית על מאזן התשלומים וגם השלכות מוניטריות. אנו

מודעים לכך שכשהציבור מהזיק נכסים בצורת מטבע חוץ שלא כחוק - יש לזה

השלכות על ההתנהגות בתחומי האשראי ובתחומים אחרים, לכן אנו לגופו של ענין

מעוניינים באכיפת החוק,

מהו היקף המסחר השחור?

אני מודה שאיני יכול להסתכן בהערכה כזאת,

בעיית האכיפה או השאלה מי צריך לאכוף את החוק

התעוררה עם העברת הנושא לבנק ישראל והעברת הטיפול

בנושא לבנק ישראל, לאחר הליברליזציה עיקר הפיקוח היה על תנועות הון שנעשות

דרך הבנקים ולכן בנק ישראל היה המקום המתאים,כי יש לכך השלכות על פעולות

אחרות של בנק ישראל, בהחלטת הממשלה לפיה הועבר הטיפול בנושא לבנק ישראל -

הוחלט במפורש שאכיפת החוק תיעשה לגבי עיסקות המתבצעות ביחס למערכת הבנקאות

"ממשלת ישראל תטפל בגילוי עבריינים לפי חוק הפיקוח..

בנק ישראל ישתף פעולה עם המשטרה", זו היתה החלטה מס' 925 מ-3.9.78.

במסגרת זו אנו מתריעים, מדי פעם בפעם, בפני

הרשויות על הצורך באכיפה, בנושאי הברחות הון בדברים הקשורים בחקירה ישירה

של המשטרה או חשד שלנו, או חקירות של המכס, יש בינינו לבין המשטרה שיתוף

פעולה מלא ואין להציג את הדברים כך שכאילו המשטרה לא עושה שום דבר.

המשטרה פועלת, פרט לפעילות הגלויה שדיברו עליה, אשר היא מנקרת עיניים,



יש פעילות גדולה של הברחות הון, שהיא סמוייה מהעין, יותר מזיקה ויותר קשה

לגילוי, ואולי יש להקדיש לנושא הזה מאמץ מיוחד,

אם היה לנו עוד היסוס שמא יש כאן שאלה של

מדיניות בנוגע לכדאיות הפעלת החוק מהבחינה

הכלכלית, אני מבין שמנקודת דאות בנק ישדאל הוא דוצה לאכוף את החוק ובהתאם

להחלטת הממשלה מי שצייר לאכוף את החוק זו משטדת ישדאל.

אנו מקיימים באופן שוטף מגע עם היועץ המשפטי

לממשלה,

נמצאים עמנו נציגי משדד הכלכלה והתכנון,

מד גת ומד איתן. אני מבין שמשדד הכלכלה אחדאי

על ביצוע החלטות הממשלה,

סגן שד האוצר ע. אמודאי; אני חייב לצאת מאחד ומתקיימים עתה מגעים בקשד

לעסקת החבילה ואני דוצה להוסיף העדה משלימה אחת,

צדיר לשים לב לכך שהחוק לא אוסד החזקת מטבע זד, החוק אוסד מסחד במטבע זד

ושימוש בו כפקדון וכיוצא באלה דבדים,

איני יודע מדוע סגן שד האוצד אומד זאת.

החוק אוסר החזקת מטבע זד אלא אם יש היתר.

סגן שד האוצד ע. אמודאי; הוא אוסד החזקה מעבר לסכום המותד, אך הוא לא

אוסד החזקת סכום מסויים. בשעתו נאמד שלאדם

היה מותר לרכוש ולהחזיק 3,000 דולד מהם 500 דולר במזומן ו-2,500 דולד

בטדוולרס צ'קס, כשהתקרה הונמכה ל-2,000 דולר החוק לא חייב את האנשים להחזיר

דולרים מהמלאי שברשותם אלא מה שמעבר ל-2,000 דולר- כלומר, לפי עניות דעתי,

מותר להחזיק 2,000 דולר מהם 500 דולד במזומן ו-1,500 דולד

בצ'ק בנקאי שלאחד 24 שעות מהיום בו הוא נמסר הוא מזומן לכל דבר- לפי

עניות דעתי, אנו מפסידים על כך הרבה כסף. הכסף מונח בבנקים אחרים- זו העובדה.

עד כמה שאני זוכר,בתקופת היותי חבד-כנסת היה פדסום בשעתו שדק אדם אחד החזיד

את ההפדש שהיה ברשותו, אם אני טועה אנא תקנו אותי, אני הבנתי מהמשנר, ליועץ

המשפטי שזה המצב.

אני אישיוז חולק על ההערכה של חבר-הכנסת תיכון

בענין סכום מטבע החוץ המוחזק על-ידי אזרחי המדינה, אני מעדיך שהסכום הוא

הרבה יותר גדול, אני מניח שהסכום הכשד הוא כזה: אם יש לנו במדינת ישראל

2,5 מליון מבוגרים ומווזר לכל אדם להחזיק אלפיים דולד, כשמותר גם לקטינים

להחזיק סכום כזה אזי בעצם מרובד על 4 מליון אדם, נניח שרק למחצית מ-4מליון

האנשים, היינו; ל-2 מליון, מותר להחזיק אלפיים דולר - אזי יש לאזרחים

2 מיליארד דולר בדין, אנו מדינה שממשלתה ענייה בדזרבות משלה, אך עשירה

ברזרבות המוחזקות אצל אנשים, אם הכסף מוחזק בדין, אפשד להחזיקו גם בכספת,

היו"ד ד. ליבאי; אשאל בנקודה זו את חוות הדעת של היועץ המשפטי

של בנק ישראל ושל הגב' פרוקצ'ה, האם אמנם

הפירוש של סגן שר האוצר מקובל עליכם? האם יש פתח להחזיק מטבע זר בכמויות

גדולות על-ירי אזרחים? האם פירוש הדבר שיש אפשרות לרכוש במצטבר, מיום ליום,

סכום כזה, או לטעון שהמצבור קיים לפני כן? האם גם תינוק בן יומו זכאי

לכך? אלה שאלות לא פשוטות ואשמח לשמוע את העמדה הרשמית.

אתן עתה את רשות הדיבוד לחבדת-הכנסת נמיד.

אדוני היושב-ראש, בפתח הישיבה אני רוצה לברך

אותך שוב ולברך את כל האורחים והמוזמנים, את

מבקר המדינה, את היועץ המשפטי לממשלה ואת יתר החברים.

אני רוצה לומר כמה דברים, יש לי אופי מגונה

שאני נוסעת על חשבוני לחוץ לארץ. לפני 10 ימים חזרתי מטיול פרטי בספרד. נסעתי

בקבוצה שמנתה רק 16 אנשים כי הטיול היה מיוחד, בעקבות אוצרות האמנות בספרד, וכנראה

לטיול כזה אין הרבה מתבדקים. במהלך 17 הימים שהייתי בספרד נקלענו לפגישות

עם כ-10 קבוצות מטיילים ישראלים. ראשית, אני רוצה לומר כי נסענו יום לאחר

שהוחלט על כך שמותר לקחת רק 1,000 דולר לחוץ לארץ. נדמה לי שהייתי היחידה

שלקחה עמה רק 1,000 דולר, למרות שבאותה עת היתה גמישות לגבי אנשים שהגיעו

לבנק כמה ימים קודם לכן וקיבלו את ההקצבה היותר גבוהה. מי שלא חווה את

החוויה של והליכה לבנק כאדם פרטי, עם כל האישורים, החתימות וההוראות, לא

מבין במה מדובר, מכל מקום, השארתי חוויה זו ליום האחרון וכמעט אחרתי למטוס,

מי שחושב שהישראלים מוציאים רק אלפיים דולר

לאדם עבור שהייתם בחו"ל - אינו יודע על מה הוא שח, אני, כמובן, מדברת

על הסכום שהיה מותר יום לפני יציאתי לחוייל. ראשית, קשה לעמוד בפיתוי, ואולי

זו הבעיה המרכזית שלנו, כשאתה מגיע למדינה כספרד ועורך השוואה בין מחיר

זוג נעליים שם, ביגוד, ואפילו מזון, אתה רואה שההבדלים הם אדירים. משפחות

נוסעות עם שניים ושלושה ילדים והיחס של ישראלי ל-100 דולר בחו"ל הוא כפי

שאנו מתייחסים ל-100 שקל. יש הרבה מאד כסף אצל חלק מהתושבים, לא אצל כולם,

ואני לא מאמינה שיש במדינה שלנו כוח שיכול לפקח על כמות הדולרים שהתושבים

מוציאים מהמדינה. אני קצת מכירה את נושא העבריינות, עבריינות הנוער, עבריינות

הסמים ועבריינות הקשורה בנושאים בטחוניים; אני קצת מכירה את נושא תאונות

הדרכים והנהיגה המשוגעת בכבישים. רבותי, גם אם יהיה שוטר על כל אזרח יהיה קשה

לבצע את כל הפיקוחים שאנו רוצים לפקח על תושבי מדינת ישראל0

לכן לא מקובל עלי שגם את הנושא הזה נזרוק על

משטרת ישראלי היא פשוט לא מסוגלת, גם אם נעביר לה יותר תקציבים, אני גם לא

רוצה לחיות במדינה בה על כל אזרח יהיה שוטר שכל הזמן ישמור עליו. לכן, לפי

הערכתי הנושא נעוץ קודם כל ברשויות הממשלה"

רבותי, גם בתיאור שתיארתי לגבי אלה הנוסעים

לחוץ לארץ, שחלקם מוציאים מטבע חוץ יותר ממה שהמדינה מתירה, לא טמונה, לפי

הערכתי, הבעיה המרכזית, אנו שומעים, בלי סוף, על בעלי עסקים גדולים ובעלי

הון גדולים היוצאים מהארץ עם מזוודות המכילות דולרים רבים כדי להפקיד את

הכסף בבנקים בחוץ לארץ,

מזוודות?

אל תצחק, אוכל גם לתת שמות,

לכן, כל עוד קיימת המדיניות הכלכלית האומללה

הזאוז בה הציבור בורח מהשקל אל הדולר - לא יעזור שום דבר, אני שומעת על שכירים

שבעת שהם מקבלים שכרם הם עומדים ליד הבנקים וליד המלונות כדי להמירו לדולרים,

גם הסוחרים יודעים איזה סניפים קשורים במקבלי משכורת" אדם עובד יורע שהשקל שלו

מאבד ערכו מרגע לרגע וכדי לעבור את השבועיים הראשונים של החודש הוא מחליף כספו

לדולרים כדי לשמור על ערכו, אני מספרת על מה שאני שומעת מחברים, מידידים,

ממנהלי בנקים. לכל אחד ישנו החוג שלו בו הוא שומע דברים.



לכן, אדוני היושב-ראש, אין אני מציעה לזרוק את

העניו על המשטרה כי אם נעשה כך נעשה לנו חיים קלים מאד. יש לי ביקורת על

המל1טרה בהדבה נושאים, אך נשאלת השאלה אם היא מסוגלת לפקח על הענין הזה?

הדבר הבסיסי הוא החזרת אמון הציבור בשקל שלנו.

בלי זה דבר לא יילך. ייתכן שפשיטות חד-פעמיות על הסוחרים תוכלנה לעזור, אבל

אז יש לערו; את הפשיטות על הרגים הגדולים, על הלווייתנים. אני לא אומרת שפה

ושם לא צריך לערוך בדיקות במכס או במעברי היציאה לחוץ-לארץ. אבל מה כבר לא

בודקים? מה לא בודקים אצל אזרחי מרינת ישראל? - יש בריקה בטחונית, יש בדיקה

של המכס, יש הצהרה על מטבע זר. מה עוד אפשר לעשות?

אני בהחלט ברעה שהנושא הוא מאד סבוך ואל נעשה

לעצמנו את החיים קלים. כשאנו דנים בנושא כזה אזי הכתובת היא לא המפקח על המטבע,

הוא לא קובע את המריניות, ואני אומרת את הדברים לא מתוך הוסר הערכה לתפקידך,

אדוני המפקח על המטבע. שמעתי וגם קראתי באי-אלה מקומות שבנק ישראל והאוצר

מזרימים כסף לשוק הזה ועל כך אחראי נגיד בנק ישראל שהוא הקובע את המריניות.

על כך אחראי שר האוצר. אלה דברים הקשורים למריניות. אם מחליטים להוריר אח

מהיר הרולר בשוק השחור - לא המפקח על המטבע הוא שמחליט על כך. לכן אנו דנים

בנושא מאד ככד ומאד חמור והריון חייב להתקיים בהשתתפות האנשים שהם קובעי

המדיניות ולא עם מי שמוטל עליו לבצע אח המדיניות. אני לא מכירה את המפקח

על הבנקים, אך הוא לא הקובע, הוא האיש המבצע.

י. זיגר; גם אני רוצה להצטרף לברכות ליושב-ראש.

הריון הזה מזכיר לי ריון קודם שהתקיים בכנסת

הקודמת בוועדת הכספים. שם נזרקה לחלל האוויר השאלה האם יש למדינת ישראל

אינטרס שיעבדו חלפנים, או לא. בעקבות כך העליתי הצעם לסדר וביקשתי שיקויים

דיון בנושא החלפנים, נושא שגם אז היה לו פומבי" קיימנו דיון בהשתתפות

המפקח הקודם על המטבע, נציג המשטדה, מר כספי, ונציג היועץ המשפטי, והיה

מחזה משונה מאר, כל אחד אמר! זה לא אני. נרמה לי שגם היועץ לענייני ערבים

היה. היתר אווירה שיש כביכול ענין שיפעלו החלפנים. המפקח על הבנקים אמר:

יש לי סדד עדיפויות, וחוץ מזה יש אינטרס

שהחלפנים יעבדו. אחר אמר! למה חלפנים לא יעברו? אי-אפשר היה לקשור את

החוסים והיה ברור שנושא קיומם של החלפנים הוא נושא שלא התמודדו אתו,

אין נכונות להתמודד אתו. בינתיים הוחמד המצב הכלכלי והפיקוח הוחמר אף הוא

והיום מתעוררת השאלה אם אוכפים את חוק הפיקוח, אם לאו.

מר וידר אמר דבר חשוב! ככל שהכוחות הכלכליים

גדולים - לא נצליח בעזרת פיקוח להתגבר על הבעיה. מאידך, אם יש רגיעה אזי

קיום השוק השחור הוא שולי ולא שווה להתמורר אתו" אם הבעיה היא מהותית לא

על-ירי מלחמה בשוק השחור נפתור את הבעיה הכלכלית. המלחמה צריכה להיות

בתחום הכלכלי. אם כך נשאלת השאלה לשם מה צריך פיקוח? אם יש מצב של איזון

אין צורך בשוק שחור ובפיקוח ואם אין מצב של איזון - הפיקוח לא יעזור.

מר וירר אמר שפיקוח קיים תמיר. קורמו של מר וירר חי עם מצב כזה של (5יקוח

ללא שיניים, לו הייתי מפקח הייתי אומר אחר מהשניים: או שהפיקוח יהיה אפקטיבי

בסבירות כלשהי, או שאני לא מוכן למלא פונקציה כזאת.

יש לי הרושם שבכלל אוהבים את השוק השחור.

אני זוכר שלשר האוצר הקודם היתה התערבות עם חבר-הכנסת דן תיכון בשאלה האם

השוק השחור יעלה או לא. חבר-הכנסת תיכון אמר ששערו של הרולר בשוק השחור

יעלה. יוצא כביכול ששר האוצר הקודם נהנה מקיום השוק השחור כי הוא נתן לו

אינדיקציה לגבי המצב האמיתית אם השער הרשמי שאני מכתיב אינו רחוק מהשער

השחור - סימן שאני בסדר.



שמחתי לשמוע את הדברים שאמרה חברת-הכנסת נמיר,

ודאי לא המשטרה היא הגורם שיוכל לטפל במכלול.

מדוק להגביל אזרח אחד ב-1,000 דולר ואילו היתר

יעשו ככל העולה על רוחם?

אין טעם בפיקוח, הוא לא יעיל ולא כראי. בלאו הכי

נאמר שכל מי שרוצה להזרים - מזרים מה שהוא רוצה

להזרים החוצה, האם יהא זה הוגן לתפוס נוסע אחד בלוד ולהפעיל עליו א1ג כל הכעס?

היו"ר ר, ליבאי; האם אוזה ממליץ להסיר את הפיקוח?

י, זיגר; ודאי, הוא לא יעיל, הוא יוצר אי-כבור לחוק

והוא יוצר פרצה שאנשים הגונים נופלים לתוכה,

אנו משק מתפתח, המתמחה בסחר חוץ גבוה מאד, יש לנו חברות ל5ם סניפים בחוץ לארץ

של חברות העובדים, הבנקים וחברות פרטיות, איך אפשר במערכת כזאת לומר: יהיה פיקוח?

הדבר אינו יע יל,

אשר לרזרבות - נכון, אם התושבים מחזיקים ברזרבות

אלה הן רזרבות של מדינת ישראל ואין הם שונים מהותית מהרזרבות המוחזקות בבנק

ישראל, כי אם יהיה פתאום מחסור, כל אחד ישלוף את הדולר לקנות בשר,

אם למדינה יהיה מחסור האזרחים יתנו את הדולרים

למדינה?! - אף פעם לא,

י. זיגר; אם למדינה יהיה מחסור בדולרים גם לאזרחים יהיה

מחסור בדולרים, לא יהיה להט כסף לקנות בשר

ואז הם יוציאו את הרולרים מהמחבוא, אם תהיה אבטלה ויהיה מחסור באוכל יוציאו

את הכסף,

אתה אומר זאת מתוך הערכה שחלוקת הדולרים בין

האזרחים שווה,

יש הבדל מהותי בין הרזרבות של בנק ישראל לבין

הרזרבות שבידי האזרחים, אך ההבדל המהותי הוא לא

כל-כך גדול, סגן שר האוצר, עדי אמוראי, עשה את החשבון שמבחינה חוקית מותר

להחזיק סכום מסויים באופן חוקי, ובלאו הכי מחזיקים ברזרבות כל-כך גדולות"

לכן אין טעם בפיקוח הזה וכדאי לבטל אותו מה שיותר מוקדם.

ראשית, אני מצטרף לברכות לידידי הפרופ' ליבאי,

הברכה היא כפולה ואני מברך את בתו שהגיעה לגיל

מצוות, אני בטוח שאני מברך אותך בשם כולם,

הנקודה הראשונה שרציתי להרגיש היא שכלל גדול הוא

ביהדות שאין גוזרים גזרות על כלל הציבור אם אין הוא יכול לעמור בהן והמציאות

מוכיחה יום יום את אמיתות המאמר הזה של חז"ל, השאלה היא איך מתגברים על המצב

שנוצר, מצד אחד אנו רוצים את שלטון החוק - ויושבים כאן נציגי החוק לסוגיהם

ואני מאושר להיות בן למשפחת החוק - ומצד שני המציאות היא כל-כך קשה, ויש

התנגשות בין שני הדברים, אני בעד זה שנכיר בעובדה שהמצב הזה נוצר בעקבות

התדרדרות מעמדו של השקל ולכן אני קושר בין המצב הזה לבין עסקת החבילה והמשא

ומתן המתקיים על קיומה בשעות אלהץ שמענו כאן שהאזרח הקטן ממיר לשבועיים את

משכורתו משקלים לדולרים כדי להבטיח את ערך שבדו ואני בהחלט מאמין שכל זה



ישתנה כשבעקבות עסקת החבילה תהא הקפאה של המחירים והשכר. אז יורגש שהשקל שומר

על מעמרו.

יחד עם זאת, אין זה פותר אותנו מניהול הפיקוח,

ופה אני חולק על דעת חבר-הכנסת זייגר, הלווייתן לא צריך לקבל פרס על הברחת

מטבע חוץ, אם אכן בנקים חוטאים בחטא הזה מדוע צריך לסייע בידם? ואני מקווה

שמר טוניק ימציא לנו פרטים על ענין מניות הבנקים, כי כל עם ישראל מצפן-. לשמוע

שאותם אנשים האחראים למצב הזה ישאו בדין, מאידך, אם גם בנושא בו אנו דנים

הבנקים משתפים פעולה - מן הראוי שהגורמים המוסמכים, החל ביועץ המשפטי לממשלה,

מבקר המדינה ואנו כוועדה לביקורת המדינה אמורים למנוע את המצב הזה. אני בהחלט

בעד החמרה, ככל שניתן, כדי להחליש את התופעה אצל המוקדים העיקריים.

חבר-הכנסת זיגר דיבר על החלפנים ועל תופעה קיימת,

אך לא בעת כזאת כשכל יום בו מתקיים מוסד כזה הוא מהווה פגיעה ישירה בחוק.

ההצעה בענין המורטוריום הם כמעט מתבקשת מאליה,

אם אמנם רוצים להביא את האזרח למצב שהוא יחזיר את מטבע החוץ ובכך להעלות את

הרזרבות של המדינה, נאמר כי אם האזרח מטזיק במטבע החוץ ממילא המרינה מחזיקה בו,

אך אין הדבר דומה, חשוב להחזיר כספים אלה למדינה ואם הדרך הזאת תביא לכך -

כראי לשקו ל אותה,

לענ י ן הסודיות, אני רוצה לומר ליושב-ראש הוועדה

שבאחת מישיבות ועדת החוץ והבטחון שניהל אותה מר בר-לב הוא החתים את חברי הוועדה

ל5 ל מסמך בו הם מתחייבים לשמור על סודיות, באותו יום עטו עלי עתונאים וביקשו

מידע, סירבתי ואמרה לי עתונאי אחד: ממילא בעוד שעתיים אדע, ואכן למחרת דברים

קיבלו פרסום, למרות העובדה שהושבענו לא לומר, בושתי ואני מעלה את הבושה בקול

רם בתקווה שוועדה זו תשמש מופת ודוגמא בנושא זה, כפי שאני רואה במוקד מבקר המדינה,

ד, תיכון; איזה דבר חסוי נאמר כאן היום?

אולי אז ילמדו לדעת שגם בלי חתימה על מסמך, אלא

על-פי בקשה מכובדת של יושב-ראש הוועדה דברים

נשמרים חסויים, אני מבקש שנדע לשמור על מעמד הכנסת ומעמד הוועדה, אם אנו

לא נכבד את עצמנו יש סיכוי שהאזרח לא יכבד את הכנסת,

אני מוכרח לומר שלמרות ששאלתי בכנסת הקודמת -

באחד הדיונים של ועדת הכלכלה - האם בנק ישראל

שותף לענין, ואקרא לו בצורה עדינה, ויסות השוק השחור, ונאמר לי באופן ברור

שאיו כך הדבר, ההרגשה בציבור היא שמה שנעשה בתחום השוק השחור נעשה לפי איזושהי

מדיניות, לכן לפי דעתי אחד הדברים החשובים, מבחינה פסיכולוגית, הוא להבהיר

אחת ולתמיד שמדינת ישראל ובנק ישראל לא עשה את הדבר הזה לחלוטין. הרי מישהו

צריך לתת תשובה,

השאלה היא האם אנו בטוחים שלבנק ישראל אין יד בזה,

הרי מישהו צריך לתת תשובה אם המערכת שעוברת

את החלפנים ועוברת את השוק השחור בלילנבלום

היא בכמויות כסף שהן כל-כך אדירות, ואם החלפנים מזרימים מליונים של דולרים

(ואמרו לי שהיו ימים שהיו מזרימים מליונים של דולרים) מה החלפנים עושים עם

הכסף?

מה הם עושים עם הפדיון? - הם קונים פת"ם.



א. הראל; אני באיזה שהוא מקום חושב שלא ייתכן שכמויות

הכסף השקליות שמגיעות אל החלפנים לא עוברות

איזה ויסות.

ר. תיכון; ירדן מווסתת.

מישהו מוכרח לווסת כמויות אדירות כאלה של כסף,,

אני לא משוכנע שהשוק כשוק יכול להתמודד עם

הזרמה כה גדולה של דולרים ושקלים.

י. טוניק; מהי המסקנה שלך?

א. הראל; המסקנה שלי היא שבכל זאת יש מישהו שמוכרח

לעשות את הוויסות הזה. כשמדובר על מערכת כל-כך

רחבה מי הוא האחראי על כך? אני לא אומר זאת לחיוב או לשלילה, אלא אני אומר

שמוכרח להיות מישהו שיש לו יד בכל הענין. ב-1984, בניגוד לשנתיים הקודמות

(כשגם לפני הליברליזציה ידענו על קיום לילנבלום) התופעה היא, יש תופעה

המקבילה למצברים, היינו בכל פינת דחוב, בכל חנות ולאו דווקא בבנק, אהה יכול

להחליף את הדולר ולקבל עבורו שער גבוה ב-10%-30% יותר ממה שתקבל בבנק.

זהו תהליך ההולך וגדל מיום ליום וזה מה שמדאיג- זה לא בשולים. היום

לילנבלום בשוליים. ההרגשה היא שלאף אחד לא איכפת. ההרגשה היא שזהו חלק

מהמצב הכלכלי שאי-אפשר להתמודד אתו. זה מה שקורה לכלכלה, למטבע. רבותי,

אי-אפשר לעצור זאת.

לכן השאלה היא איך אפשר, אם בכלל אפשר, להתמודד

עם התופעה הזאת במנותק מכל המדיניות הכלכלית? זו באמת השאלה- קודם כל, מה

אנו יכולים לעשות היום? לפי דעתי, אפשר לעשות דבר אחד, לתת פיצוי, אם זה

כדאי כלכלית למדינה - ואני לא מומחה בזה" בני ישראל יודעים לעשות טוב אה

החשבון, לא רק בעלי ההון הגדול, גם בעלי ההון הבינוני והקטן, של עדר הדולר

ומה anיכולים לקבל תמורתו. כשהיתה התמוטטות של מניות הבנקים - באו לציבור

בהצעד, שמי שישאיר את הכסף לתקופה של 6' שנים ויותר יקבל תמורה טובה יותר

לכספו, ואנשים עשו זאת. אם הציבור יידע - על-פי החלטה ממשלתית - שאם הוא

מוציא את הדולר מביתו ומפקידו לתקופה מסויימת שאחריה הוא יקבל חמורה טובה

יותר לכספו - הוא יעשה זאת. האם הציבור נהנה מכך שהכסף מונח מתחת לבלטה?

אם יהיה פתיון מסויים יש אפשרות להביא את הציבור לכך שבמקום להשאיר את

הדולרים מתחת לבלטה הוא יעבירם למערכת. לכך אגו צריכים לחפש לא רק פתרון

של הענשה.

צריך להבהיר שבנק ישראל אינו שותף למסחר בשוק

השחור, שנית, יש לחפש דרך לתת פיצוי למי שיעביר את הדולרים למערכת" זה דבר

שהוא אולי לא בסדר מבחינה מוסרית, אך נציע הטבה וצריך לעשות אבחנה בין המוסר

הציבורי למוסר הפרטי. השאלה עתה היא איך אנו סופגים את הכסף ואני מעדיף שנחפש

תכניות שהאזרחים יעדיפו אותן על-פני החזקת הדולר.

ד. תיכון; התייחסתי לאוברן הכנסות בענף התיירות ואמרתי

שמדובר בהיקף של מליונים. בהקשר הזה אני רוצה

לספר משהו, ב-2 ביולי נתבקשתי לבוא למלון לרום וישב שם נשיא הבונדס ממונטריאול.

אני לא ישן כל הלילה. כל שנה אתם מבקשים כסף ואנו נותנים כסף

והנה עתה אני מצוי בבית מלון ואומרים לי שלא כדאי לי להמיר את הדולרים

שברשותי בבנק; אתמול בא אלי מישהו, קרוב משפחה, ולקח אותי לחלפן במזרח ירושלים

וקיבלתי תמורה גבוהה ב-30% כשהוא אף נתן לי את הקבלה.



רבותי, המדינה הזאת עושה הכל כדי שהדולדים

ייכנסו אליה ומצד שני היא מאבדת ענף שמכניס כמיליאדד דולר לשנה. מצב זה לא

יכול להימשך כך. הבד-הכנסת זיגר אמד: נפתח הכל. אם נפתח הכל לא נישאד כאן

בחיים דקה. בין זה לבין המצב הקיים היום המדחק רב ומוכדחים לעשות משהו

בהתחשב במצב הקשה של המדינה.

כולנו יודעים שהבעיה היא

בעיה קשה מאד וכולנו גם יודעים - והדברים

נאמרו כאן - שהקושי אינו בעיקרו קושי משפטי, הקושי הוא קושי כלכלי וקושי

חברתי בראש וראשונה. כשאין מצב כלכלי קשה - גם הבעיה הזאת, עם המצב

המשפטי כפי שהוא, אינה בעיה קשה.הא דאיה, מבחינת החוק לא השתנה המצב באופן

יסודי מאז 1978. אבל התופעה של הפרת החוק היתה תופעה שולית ביותר עד

התקופה האחרונה, עד לפני חודשים אחדים. בחודשים האחרונים, חצי שנה עד שנה,

חל שינוי אמיתי במצב הכלכלי ועמו גם חל שינוי אמיתי בהתייחסות של הציבור

לנושא הזה והדבר התבטא בהפרה רבתי של חוק הפיקוח על מטבע החוץ בדרכים

שונות, גם בהבדחות הון, גם במסחד בלתי-חוקי במטבע חוץ.

נכון שכשמדובד בלחץ כלכלי גבוה כל-כך מצד אחד,

ובתופעה המונית כל-כך מן הצד השני, אנו יכולים לדבר על גזרה שאין הציבור

יכול לעמוד בה. אנו צריכים להודות שהפתרון האמיתי למצב הזה צריך להימצא

בדרכי הכלכלה ולא בהטלת הטיפול בתופעות הבלתי-חוקיות על המעדכת של אכיפת

החוק. היו בנושא הזה הדבה דיונים. זה לא נכון שהמערכת הזניחה את הנושא.

מבחינת המחשבה, מבחינת הדיונים, המערכת לגורמיה חשבה ודנה, ונכון אמרו

אנשי בנק ישראל שהם כבר לפני שנה ויותר מזה התריעו וביקשו, ואנו כל הזמן

ראינו את הקשיים הרבים בטיפול במצב הזה. תוך כדי הדיונים גם הועלתה השאלה

האם כשזהו המצב, כשאנו יודעים שאין אפשרות מעשית לעקור את התופעה מהשורש,

לא בישראל ולא במדינות אחרות, האם לא נכון יהיה לתת מעין הכרה למצב הקיים

ולהפוך את השוק השחור לשוק אפור או לבן? אחדים מחברי הכנסת דיבדו על כך

שהפיקוח לא פזד ולא יעזוד ולכן הם נגד המיקוח ובעצם הם נגד החוק. זו שאלה

קשה.

יחד עם זאת, אנו חיים במציאות מסויימת, מציאות

לא רק כלכלית אלא גם מציאות משפטית. קיים חוק שאוסד באופן כלכלי אחזקה,

מסחר והברחה של מטבע חוץ ועצם קיום החוק מעורר בעיה שמחייבת חשובה. אני

יכול בתפקידי לראות את הבעיה מבחינה צרה וגם מבחינה רחבה. מבחינה צרח אין

לי בעיה, אין לי קושי. אני יכול לומר: יש חוק וחובה לאכוף אותו. כשנשאלתי,

תמיד אמרתי שאין בעיה, יש חוק, צריך לאכוף אותו, אני רק ידעתי שזו ת17ובת

אמה אך זו לא כל האמת, כי הבעיה של אכיפה יש לה מיסד רחב יותר וכאן הוצגו

כמה היבטים של אכיפה. המשטרה לא תהיה מסוגלת לעקור את התופעה מן השורש

גם אם תקדיש את כל כוחה לנושא הזה, וודאי הדבד שאם היא תוכל להקדיש לנושא

הזה חלק לא גדול מכוחה, כשהיא עומדת בפני משימות חשובות מאד אחרות, היא

תוכל לפעול רק באופן שולי נגד התופעה הזאת. אגב, העובדה שהחוק מתיר היום

לכל אדם להחזיק באופן חוקי כ-2,000 דולר מאד מכבידה על המאבק במסחר

הבלתי-חוקי במטבע חוץ. אבל היו גם קשיים אחרים מצד גורמים שונים של

השלטון, שבל אחד מהם הופקד על תחום אחר. היו קשיים בתחום הכלכלי, היו

בעיות בתחום המריני. הדברים נדונו פעם אחר מעם, שמענו על קיומה של ישיבה

אחת של ועדת הכספים, שחבר-הכנסת זיגר תיאר אותה, שבה גורמים שונים של

השלטון הציגו את הבעיתיות הכרוכה במאבק כנגד תופעת החלפנים במזרח ירושלים

ויהודה ושומרון, וכן את הרתיעה של גורם מהגורמים השלטוניים לקבל אונ

האחריות כולה על עצמו ולתת הוראה לפעולה בתחום הזה. הקשיים האלה מנעו

פעולה בתופעה הזאת והתופעה הזאת נעשתה תופעה חמורה זה חודשים אחדים, חצי שנה

עד שנה.



בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים, חל שינוי

נוסף, חלה התדרדרות נוספת. הבעיה הפיכה להיות קשה וחמורה עוד יותר ולדעתי

הקשיים שחלו במשך החצי-שנה שנה האחרונה מנעו פעולה נמרצת, חד-משמעית,

נגד תופעות שונות של הפרת חוק הפיקוח על מטבע החוץ,

אני חושב שהיום אנו חייבים לנקוט פעולה

מתוך ידיעה והכרה של כל הדברים הנכונים שנאמרו כאן על-ידי חברי הכנסת נמיר

וזיגר. אנו צריכים בכוחות מוגבלים להילחם נגד תופעה המונית, אנו צריכים

להילחם נגד דעת הקהל ותחושה הצדק כשנבוא ובין היתר נצטרך להיאבק נגד

שכיר יום, קשה יום שקונה דולרים כדי להבטיח את ערך הכסף שלו,

אגב, זה לא נכון כי הוא יכול לקנות פת"ם.

הוא לא קונה פתיים מכמה סיבות:

א) זה יקר יותר; ב) המערכת הרשמית איבדה את

האמון שלה. ונכון שאם נחזיר את האמינות ונייצב את השקל הבעיה לא תהיה בעיה קשה,

כפי שלפני שנתיים היא היתה שולית, במצב הקיים היום זו בעיה קשה מאד,

היום אנו חייבים, עם כל ההיסוסים והקשיים,

להילחם נגד התופעה כשאנו מודעים לשני דבדים: א) לכוח שלנו, מה אנו יכולים לעשת;

ב) לציפיות שלנו בשאלה מה תהיה התוצאה של המאבק,

הראשון - הברחת מטבע חוץ מישראל. כנראה שמבחינה כלכלית זו הבעיה הקשה יותר"

בתחום הזה המשטרה פעלה עד בה כשהיה לה מידע וכשהיא נתבקשה לכך. אבל המשטרה

או כל המערכת השלטונית לא ערוכה היום למאבק יעיל בתחום הזה כי אגף הפיקוח

על מטבע החוץ בעצם חוסל כשהמשימה עברה אל בנק ישראל. בבנק ישראל יש יחידה

מוגבלת שאין זה מסמכותה ואין היא יכולה למלא את התפקיד שהאגף באוצר מילא.

המשטרה ב-1978-77 נתפרקה מהתפקיד הזה והיום היא לא ערוכה לטפל בדבר.

המערכת אם היא רוצה ולדעתי היא צריכה לטפל בנושא הזה עליה להיערך מחדש

וכשמדובר במשטרה זה ענין של תוספת כוח אדם. היועץ המשפטי של בנק ישראל

אמר פעם שיש יחידה גדולה במכס שנועדה למנוע הברחות ומבחינה כלכלית זו

תופעה קטנה הרבה יותר אשר פוגעת פחות מהברחות הון והנה שם במכס יש עשרות

ומאות אנשים שמטפלים בתופעת ההברחות ולא כך הדבר כשמדובר בתופעה זו של

הברחות הון, זהו תחום אחד.

הו1חום השני - המאבק במסחר הבלוני-חוקי, מה

שקרוי השוק השחור, החלפנים, לילנבלום וכו'. אנו חייבים להילחם בזה כי גם

אם מבחינה כלכלית זה אינו הנושא המרכזי הרי זהו נושא מרכזי מבחינה משפטית

וחברתית, מדינת ישראל לא יכולה להמשיך מצב בו בריש גליא מפריב את החוק

והמדינה משלימה עם כך ואין לה תשובה לשאלה למה לא אוכפים את החוק או

למה לא מבטלים את החוק, ההשלכות החברתיווז של הנושא הזה הן חמורות מאד

ומהבחינה הזאת בלבד אנו חייבים להיאבק, מאבק כזה תהיה לו תועלת מבחינות

אחדות, יכולה להיות לו תועלת מבחינה כלכלית כי הוא יכול לצמצם את המסחר

הבלתי-חוקי והיום עוסקים בכל כל האנשים, כולל אנשים הגונים, אני חושב

שהמעגל הזה יצטמצם. יהיו אמנם תיירים שימשיכו להמר כספים בשוק השחור, אך

יהיו שיפחדו להפר את החוק, הדבר דרוש מבחינה כלכלית גם משום שלא ייתכן

שבמצב כה קשה השוק השחור יפרח בגלוי. לכן אנו חייבים להילחם,



אני חושב שאנו יכולים בכוחות הקיימים להילחם

במסחר הגלוי במטבע החוץ, מאידך, איני משלו: את עצמי ואף אחד מהנוכחים פה

לא ישלה את עצמו ויחשוב שאנו יכולים בכוחות הקיימים או גם אם נגדיל אותם

לחסל את השוק השחור, כי גם במדינות שנוקטות באמצעים קיצוניים אי-אפשל לחסלו. אבל

את הדבר המוגבל הזה, אם נצליח, צריך להשיג, בכיוון הזה נעשו פעולות בזמן

האחרון כי התחום היה מוזנח לחלוטין במשך 8-7 שנים. גם את הפעילות המוגבלת

אי-אפשר לעשות מהיום למחר והצהרה גרידא יכולה להזיק ולא להועיל. אבל הפעילות

הזאת בזמן טביר תתבטא בשטח ואני לא חושב שצריך למסור|פרטים, אני גם לא חושב

שכדאי את הדבר הזה עצמו להוציא החוצה כי בשלב הזה הוא לא יכול להביא תועלת,

לידיעת חבדי הוועדה אני אומר שנעשית פעילות

מרוכזת עכשיו, עם פחות או יותר חלוקה ברורה של האחריות הרשמית לטיפול בתחום

הזה,

במסגרת המאבק הזה, שאני חושב שהוא היום הכרחי,

אני נוטה לחשוב שעמדה עקרונית של הוועדה הזאת, שלא צריכה להיכנס לפרטים.

יכולה לסייע, משום שאין לי ספק שכנגד הביקורת הקיימת היום על אי-אכיפת החוק,

תבוא ביקורת קשה כשיינקטו פעולות לאכיפת החוק וכל גיבוי וסיוע במישור

הציבורי והמדיני יכול דק לסייע למשימה הזאת שאני חושב שהיא משימה בלתי-נמנעת,

אך היא חשובה מאד,

היו"ד ד. ליבאי; טרם שמענו את ניצב קרתי ואני שואל אם כדאי

לשמוע אותו היום או בישיבה הבאה, לאור דבריו

של היועץ המשפטי לממשלה. ומה ששמענו היום, חברי הכנסת, הוא שהיועץ המשפטי

לממשלה מודע לכך שיש הפרה רבתי של החוק. הוא ראה את המצב היום כגזרה שאין

הציבור יכול לעמוד בה, הוא ראה את הפתרונות במישור הכלכלי- עם זאת כיועץ

משפטי לממשלה הוא אומר שאם יש חוק - חובה לאכוף את החוק עם כל ההיסוסים, גם

אם המשטרה לא ערוכה מספיק,

ב-1978 הכנסת חוקקה חוק לעם, חוק הפיקוח על

מטבע החוץ. האם חברי הכנסת חושבים היום שיש מקום להשאיר את האיסור שיש בחוק

על אחזקת מטבע חוץ בגבולות המדינה לפרטים, כשלא שמעתי איזה שיכנוע מיוחד

בקשר לכך שאחזקת הכספים אסורה. סגן שר האוצר התבטא כאילו שיש לאזרחים רשות

להחזיק 2,000 דולד, היינו יותר מ-500 דולר במזומן. אם החוק ברור האם קברניטי

המדינה חושבים שאפשר להחזיק יותר? במלים פשוטות ברור לנו שהברחת מטבע זר

לחוץ לארץ היא גזרה שיש להטיל על הציבור. אני בישיבה זו לא שוכנעתי שיש באותה

מידה הצדקה להוראה האוסרת אחזקת מטבע חוץ כשמאידך קיימת אזלת היד בכל הנוגע

לפיקוח ולביצוע החוק. אני לא יודע מה הטעם בגזדה שלא עומדים בה ולא שוכנעתי

שאכן היא נתבעת היום.

לכן אני מציע לוועדה זו להזמין לכאן את הקברניטים,

הסוגיה היא סוגיה קשה מאד ולא הייתי רוצה שנמליץ המלצה לפני שנשמע את הקברניטים,

הפתרון הוא לא מיידי, אין פה שאלה של הודאה ברורה והאכיפה חסרה© יש מצב שהמדיניות

היא בספק, כנראה, כך נראה לי מהדבדים שנאמרו, השאלה מי הוא הגורם האוכף והאם

יש לו הכוח - גם אלה רבדים בספק. ואז נשאלות שאלות שהן קודמות למבקר המדינה.

לכן, לעניות דעתי, נצטרך להזמין לכאן את שרי האוצר והכלכלה, את שר המשטרה

ואת נגיד בנק ישראל ונשאל אותם את השאלות הברורות : האם ניתן לבטל את הפיקוח

על מטבע חוץ לגבי אחזקת כסף במדינה? ואם לא ניתן - מדוע לא לאכוף את החוק?

ואם לאכוף את החוק - האם יש את האמצעים לאכוף אותו? שאלה אחרת שנשאלה: האם

בנק ישראל שותף להזרמת הכספים לשוק השחור? חברי הכנסת מבקשים לדעת או1 התשובה

והציבוד מבקש לדעת, אלה שאלות חמודות ובסיסיות ביותר, לאור תיאום מסויים

עם הגורמים הללו נקיים ישיבה נוספת ונדון בשאלות שנשאלו, לא נרתע לומר שאם זהו

המצב מדוע אזרח שומר חוק ייצא נפסד ואילו אזרח שומר חוק יהנה ואז נאמר שיש

להסיר את ההגבלה על איסור החזקת מטבע בסכום מסויים,

אני מסכים בעקרון לדברים שאמרת, אך אני מציע

לסכם סיכום ביניים, בעצם רמזו לנו כאן אנשי

בנק ישראל, האוצר והיועץ המשפטי לממשלה שבכוונתם לעשות משהו בעתיר הקרוב

ביותר, לכן אני מציע לדחות את הדיון בבקשה לחוות דעת לחודש ימים, נראה מה

נעשה במרוצת החודש ואם נסיק שעולם כמנהגו נוהג, אני מציע לאמץ את עמדתך

בקיום דיון בהשתתפות השרים הנוגעים לדבר,

שני הדברים עולים בקנה אחר, לא הייתי אומר כרגע

לרחות לחודש, המצב הוא, לעניות דעתי, מאד

פרובלמטי ודרוש הסבר לכנסת, אני מציע שנחליט על הזמנת השרים הללו כדי לשמוע

מהם את עמדתם כשרים, כקובעי מדיניות, בשאלה האם באמה דרוש הפיקוח היום

לגבי אחזקת מטבע חוץ בתוך המדינה, ואם כן - מה דין האכיפה ויכולת האכיפה,

אם הממונים על האכיפה הם מטעם הרשות המבצעת, נקבע ישיבה בהתאם ואז נשמע גם

את נציג המשטרה, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 11:30