הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 325

מישיבת ועדת החינוך מהתרבות

יום שלישי. ה' באב התשמ"ח. 19.7.88, שעה 09.00.

חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

ב. גולדשטיין

א. סרטני

ד. פלר

רשמה: מ.כהן

מסקנות ועדת החינוך והתרבות בנושאים:

1. ההתפטרויות ברשות השידור (הצעה לסדר-היום של

2. תפקוד אגף העתיקות (הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת נ. רז) ;

3. דיור ומילגות לסטודנטים ערביים באוניברסיטאות בארץ

(הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת ת. טובי וע. דראושה);

1.4. משרד החינוך והתרבות והאינטגרציה (הצעה לסדר-היום

היום של חברי-הכנסת א. סרטני, נ. רז, ש. אלוני,

2. אחריות הממשלה לחינוך השוויוני בישראל (הצעה

לסדר-היום עשל חברת-הכנסת א. סרטני).

ההתפטרויות ברשות השידור

(הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת ח. גרוסמן)

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו מסקנות

בכמה נושאים שמליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדה.

נתחיל בנושא ההתפטרויות ברשות השידור.

(קוראת את טיוטת המסקנות):

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות את ההצעה לסדר היום בנושא האמור. הוועדה שמעה דברים מפי יושב-ראש

רשות השידור ומנכייל הרשות.

הוועדה דנה בנושא בעקבות התפטרות של עובדים

בכירים ברדיו וכו התפטרות של מנהל הרדיו אשר סיבתה העיקרית היתה היווצרות

חילוקי דעות בדבר מידת סמכות הניהול שבידי המנכ"ל".

אני מציע לומר; "הוועדה דנה בנושא בעקבות

התפטרות של מנהל הרדיו ועובדים בכירים. אשר

ס י בתה העיקרית היתה חילוקי דעות...".

"להלן מסקנות הוועדה: הוועדה חוזרת ומזכירה

לכנסת ולציבור כי חוק רשות השידור. התשכ"ה. אינו

מאפשר עבודה תקינה ברשות וכי יש לשנותו בהתאם כדי שסמכויות של נושא תפקיד

תהי י נה מוגדרות.

המלצה זו של הוועדה הונחה כבר כ-15 פעמים על

שולחו הכנסת האחת-עשרה. הוועדה תובעת מהכנסת ומוועדת השרים לעניני חקיקה

לפעול לשינוי חוק זה לאלתר.

הוועדה מניחה מסקנותיה על שולחו מליאת הכנסת

ומבקשת משר החינוך והתרבות להשיב עליהו תור שלושה חודשים".

אני מציע לומר: "הוועדה חוזרת ומזכירה כי צריך

לשנות את חוק רשות השידור. התשכ"ה. אשר איננו

מאפשר עבודה תקינה ברשות. כר שסמכויות של נושא תפקיד תהיינה מוגדרות".

אני מציע את הנוסח הבא: "הוועדה חוזרת ומזכירה

כי חוק רשות השידור. התשכ"ה. בנוסחו הקיים אינו

מאפשר עבודה תקינה ברשות. ויש לשנותו ולנסחו כר שסמכויות של נושא תפקיד

תהי י נה מוגדרות".

אני מציע להוסיף בסוף הפיסקה את המלה "וברורות".

"הוועדה קובעת כי

המלצה זו הונחה כבר למעלה מעשר פעמים על שולחן הכנסת האחת-עשרה. הוועדה

תובעת מהכנסת ומוועדת השרים לעניני חקיקה לפעול לשינוי חוק זה לאלתר".

אנחנו מאשרים את המסקנות עם התיקונים שהוצעו

- ונניח אותן על שולחן הכנסת.

לאשר את המסקנות ולהניחו על שולחו הכנסת.

תפיקוד אגף העתיקות

(הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת נ. רז)

אנו עוברים כמסקנות הו ועדה בנושא תפקוד אגף

העתיקות.

(קוראת את טיוטת המסקנות)

"מליאת הכנסת העבירה לדיור בוועדת החינוך

והתרבות את ההצעה לסדר--היום בנושא האמור. הוועדה דנה בנושא הו במסגרת

ההצעה והו במסגרת ההכנות לשינוי חוק העתיקות שלוש פעמים ואף יצאה לסייר

בשטח.

הוועדה שמעה דברים מפי ראש האגף לתרבות ואמנות

במשרד החינוך והתרבות, מנהל אגף העתיקות. נציגי משרד האוצר. משטרת ישראל.

יו"ר המועצה לארכיאולוגיה. נציגי מוזיאוו ישראל. מוזיאוו תל-אביב. מוזיאוו

הארץ,החברה הנומיסטית, אגודת הארכיאולוגים והאיגוד להגנת הסחר בעתיקות.

על שולחו הוועדה הצטברו מסמכים רבים בנושא.

העילה להצעה לסדר היום היתה הערת מבקר המדינה

בדו"ח מס'- 38 כי ליקויים רבים שעליהם התריע עוד בדו"ח מס-' 36 טרם תוקנו.

ובמקרים מסויימים אף הוחמרו.

רשיון חפירה. פיקוח. רישום. דיווח ואיחסון

ממצאים ארכיאולוגיים יקרי-ערר אינם מתבצעים בחוק. וחמור מכל זה, בארץ

מתבצע שוד עתיקות בממדים מדהימים. קברים נשדדים ותכולתם נמכרת באופו חופשי

בשווקים. ממצאים נעלמים או מוצאים את דרכם אל מחוץ לגבולות המדינה. ואתרים

ארכיאולוגי ים מתכלים.

אגף העתיקות ממונה על פי חוק על הנושא. תקציבו

קרוב לשני מיליון שקלים בשנה. ועדת החינוך המליצה להוסיף בתקציב התשמ"ח

שני מיליון שקלים נוספים כדי לבצע בהם פעולות פיקוח על אתרים ולבנות תשתית

לשימור ולדיווח מחפירות.

1. הוועדה פונה לשר האוצר

לאשר תוספת של שני מיליון שקלים לאגף העתיקות כדי לאפשר לו לבצע תפקידו

כחוק.

2. הוועדה רשמה לפניה את הודעת שר החינוך

והתרבות כי משרדו החל בתיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה. הוועדה

תבקש מהשר דיווח על מהלר זה בעוד שנה.

א. הוועדה מציינת כי פרסום דו"חות מחפירות

שהתבצעו בפיקוח וברשיון של אגף העתיקות הינו חיוני למחקר ההיסטוריה של

ארץ-ישראל.

ב. על אגף העתיקות לפעול לקבלת בעלות של המדינה

על ממצאים.

ג. יש לבנות מחסנים נאותים לאיחסון עתיקות

המדינה.

3. הוועדה מבקשת משר החינוך והתרבות לזרז את

הליכי החקיקה לתיקון חוק העתיקות במגמה לאסור סחר בעתיקות. הוועדה סבורה

כי תיקון זה יגרום להקטנת ממדי שוד העתיקות בארץ ולהצלת אתרים מכליה.



4. הוועדה ממליצה בפני שר החינוך והתרבות להגדיל

לאלתר את מספר חוליות הפיקוח בכל חלקי הארץ על-מנת למנוע שוד עתיקות.

5. הוועדה ממליצה לשר החינוך והתרבות לבדוק את

המבנה הארגוני של אגף העתיקות במגמה לשנות אותו ולהפכו לרשות שבח ישתתפו

גורמים שונים הקשורים לנושא. ותקציבה יהיה עצמאי".

היתה הצעה של כמה ארכיאולוגים להוציא את אגף

העתיקות ממשרד החינוך והתרבות ולהפכו לרשות.

דוגמת רשות הנמלים, רשות שמורות הטבע וכדומה. כלומר שזה יהיה גוף עצמאי,

עם תקציב עצמאי. אנחנו ממליצים לבדוק את זה.

אפשר לומר שהוועדה ממליצה להקים רשות נפרדת

ממשרד החינוך והתרבות. משותפת עם רשות הגנים

הלאומי ים.

אני מציע לומר: "הוועדה ממליצה לשר החינוך

והתרבות לשנות את המבנה הארגוני של אגף העתיקות

ולהפכו לרשות שבהף ישתתפו גורמים שונים הקשורים לנושא ולהפעילה באמצעות

חוק מיוחד ותקציב עצמאי". אני השתכנעתי שזה לטובת הענין.

בפיסקה האחרונה נאמר; "הוועדה מניחה מסקנותיה

על שולחן הכנסת ומבקשת משר החינוך והתרבות ומשר

האוצר להשיב עליהו תור שלושה חודשים מיום הנחתו".

אני מציע לאשר את המסקנות עם התיקונים שהכנסנו.

ונניח אותו על שולחו הכנסת.

הוחלט! לאשר את המסקנות ולהניחו על שולחו הכנסת.

דיור ומילגות לסטודנטים ערביים באוניברסיטאות בארץ

(הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת ת. טובי וע. דראושה)

ו

אנחנו עוברים למסקנות בנושא דיור ומילגות

לסטודנטים ערביים באוניברסיטאות בארץ.

(קוראת את טיוטת המסקנות):

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך

והתרבות את ההצעה לסדר היום בנושא האמור. הוועדה דנה בנושא במשר שתי

ישיבות, שמעה דברים מפי נציגי ועד ראשי האוניברסיטאות. דיקני הסטודנטים

באוניברסיטה העברית. מנכ"לי אוניברסיטאות ונציגי הסטודנטים.

הוועדה שמעה מפי העדים כי המוסדות להשכלה גבוהה

לא דאגו במשר השנים לבניה מספקתצ של מעונות לסטודנטים. חריפה במיוחד

בעייתם של הסטודנטים הערביים שאינם מצליחים לשכור דירה בסביבה מאוכלסת

ביהודים והם נזקקים לדיור במעונות כתנאי ראשוני לקיום לימודיהם".

אני מציע לומר: "חריפה במיוחד בעייתם של

הסטודנטים הערביים שנתקלים בקשיים בשכירת דירה

בסביבה יהודית והם נזקקים לדיור במעונות כתנאי לקיום לימודיהם".

"הוועדה למדה כי ברוב האוניברסיטאות נמצא קמפוס

המעונות במצב תחזוקתי ירוד ביותר. שכר הדירה

שמשלמים הסטודנטים הוא נמור ולא שוהרר עד כה מהקפאת המחירים במשק. עובדה

זו מאלצת את האוניברסיטאות להקציב סכום ניכר לתחזוקה. האוניברסיטה העברית

דיווחה לוועדה כי רב בה ההיצע על הביקוש למעונות.

על שולחו הוועדה הונחו מסמכים ובהם אמות המידה

שלפיהו מקבלות האוניברסיטאות סטודנטים למעונות. באוניברסיטאות באר-שבע

והטכניון נמצא "השירות הצבאי" קריטריון עדיף. ובאוניברסיטת בר-אילן מחוייב

הסטודנט בשמירת אורח חיים דתי. כתוצאה מכר נוצרה באוניברסיטאות אלה בעיה

חריפה של דיור לסטודנטים ערביים".

אני מציע לומר: "הוועדה למדה כי ברוב

האוניברסיטאות נמצא קמפוס המעונות במצב תחזוקתי

ירוד. שכר הדירה שמשלמים הסטודנטים הוא נמו ר ולא שוחרר עד כה מהקפאת

המחירים במשק. עובדה זו מאלצת את האוניברסיטאות להקציב סכום ניכר לתחזוקה.

רק האוניברסיטה העברית דיווחה לוועדה כי רב בה ההיצע על הביקוש למעונות".

"על שולחן הוועדה

הונחו לזסמכים ובהם אמות המידה שלפיהן מקבלות האוניברסיטאות סטודנטים

למעונות. באוניברסיטת באר-שבע ובטכניון נמצא "השירות הצבאי" קריטריון

המעניק עדיפות. ובאוניברסיטעעת בר-אילן מחוייב הסטודנט המבקש לגור במעון

בשמירת אורח חיים דתי. כתוצאה מכר נוצרה באוניברסיטאות אלו בעיה חריפה של

דיור לסטודנטים ערביים".

אני מציעה לומר בסיפה: מכלול הגורמים האלה גרם

לכר שנוצרה באוניברסיטאות אלו בעיה חריפה של

דיור לסטודנטים ערביים.

"להלן מסקנות הוועדה.- 1. הוועדה ממליצה לוועד

ראשי האוניברסיטאות לשקול מחיקת הקריטריון

המעדיף את הסטודנטים שמשרתים בצבא כזכאים לדיור במעונות". זו היתה המלצה

של חברת-הכנסת סרטני.

"2. הוועדה ממליצה בפני אוניברסיטת בר-אילן

למצוא דרכים להענקת דיור לסטודנטים בני המיעוטים הלומדים במסגרותיה.

3. הוועדה פונה למשרד האוצר להתיר לאוניברסיטאות

להעלות את- שכר הדירה.

4. הוועדה מבקשת מהמוסדות להשכלה גבוהה להקצות

בתקציביהם העתידיים סכומים לתחילת שיפוצים במעונות ו התקנתם לדיור נאות הן

לזוגות והן לבודדים.

5. הוועדה פונה לדיקני הסטודנטים לדאוג לכר כי

במעונות יחוזקו הקשרים החברתיים ביו סטודנטים יהודים לביו בני מיעוטים.

הוועדה מניחה מסקנותיה על שולחן מליאת הכנסת

ומבקשת משר החינוך והתרבות ומשר האוצר להשיב עליהו תור שלושה חודשים מיום

הנחתן".

לגבי סעיף 1 בהמלצות - יש כאן בעיה. הרי גם

לסטודנטים יהודים יש בעיה של מחסר בדיור.



א. סרטני; נכוו. אבל לגבי סטודנטים יהודים יכול להיות

פתרון. אם האוניברסיטאות ישכרו דירות. לגבי

הסטודנטים הערבים זה איננו פתרון. אני מציעה לומר בסעיף הזה: הוועדה

ממליצה לוועד ראשי האוניברסיטאות לשקול את מחיקת הקריטריון המעדיף את

הסטודנטים שמשרתים בצבא כזכאים לדיור במעונות. ועם זאת לחפש פתרונות

באמצעות שכירת דירות. אני רוצה לקשור את שני הדברים. אני אפילו דיברתי על

העדפת הסטודנטים הערביים. כי זו קבוצה שיש לה בעיה מיוחדת. הם אינם יכולים

לשכור דירות.

אינני יודע למה לנו להיכנס לעניו של השירות

הצבאי בסעיף הזה. אפשר להסתפק בסעיף האומר

שהוועדה ממליצה לפני האוניברסיטאות למצוא דרכים להענקת דיור לסטודנטים

ערבים הלומדים בהו. אגב. למה בהמלצה מס' 2 מדובר רק על אוניברסיטת

בר-אילו? הרי גם באוניברסיטאות אחרות יש בעיה של מחסור בדיור.

באוניברסיטת בר-אילו אין בכלל דיור לסטודנטים

ערבים. כי כדי לזכות בדיור שם הסטודנטים צריכים

להי ות שומרי מסורת.

גם סטודנטים יהודים שאי נם שומרים מסורת אי נם

מקבלים שם דיור.

אנחנו צריכים להמליץ על פתרון כלשהו. אני מציעה

לומר שהוועדה ממליצה לוועד ראשי האוניברסיטאות

לשכור דירות עבור סטודנטים שאין להם דיור. ולמחוק את הקריטריון המעדיף את

הסטודנטים שמשרתים בצה"ל כזכאים לדיור במעונות.

חלק מהאוניברסיטאות עשו שאת. צריך להדגיש את זה

שבחלק מהאוניברסיטאות איו קריטריון כזה. אני גם

מציע לשנות את סדר הסעיפים.

סעיף 4 יכול להיות סעיף 1. וייאמר בו: הוועדה

מבקשת מהמוסדות להשכלה גבוהה להקצות בתקציביהם

העתידיים סכומים לבניה ולשיפוצים במעונות והתקנת דיור נאות לזוגות

ולבודדים.

אני מציע שסעיף 3 יהיה סעיף 2 וייאמר בו: הוועדה

פונה למשרד האוצר להתיר לאוניברסיטאות להעלות את

שכר הדירה.

בסעיף 3 אני מציע לומר: הוועדה ממליצה לוועד

ראשי האוניברסיטאות לשקול את מחיקת הקריטריון המעדיף את הסטודנטים ששירתו

בצבא כזכאים לדיור במעונות. כפי שמקובל בחלק מהאוניברסיטאות.

בסעיף 4 יבוא: עהוועדה ממליצה לפני אוניברסיטת

בר-אילו למצוא דרכים להענקת דיור לסטודנטים בני מיעוטים הלומדים

במסגרותיה.

ובסעיף 5 ייאמר: הוועדה פונה לדיקני הסטודנטים

לדאוג לכר כי במעונות יחוזקו הקשרים החברתיים בין סטודנטים יהודים

לסטודנטים ערבים.

, בסעיף 1 בהמלצות אני מציעה להוסיף בסוף "גם

באמצעות שכירת דירות".

אפשר להוסיף את זה.

אם כר. בסעיף 1 ייאמר: הוועדה מבקשת מהמוסדות

להשכלה גבוהה להקצות בתקציביהם העתידיים סכומים

לבניה ולשיפוצים במעונות והתקנת דיור נאות לזוגות ולבודדים. גם באמצעות

שכירת דירות.

. אנחנו מאשרים את המסקנות עם התיקונים.

ונניח אותו על שולחו הכנסת.

לאשר את המסקנות ולהניחו על שולחו הכנסת.

1. משרד החינוך והתרבות והאינטגרציה

(הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת א. סרטני. נ. רז. ש. אלוני. א. ולדמו):

2. אחריות הממשלה לחינוך השוויוני בישראל

(הצעה לסדר-היום של חברת-הכנסת א. סרטני).

(קוראת את טיוטת המסקנות):

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדתת החינוך

והתרבות אתת ההצעות לסדר-היום בנושאים האמורים. הוועדה שמעה דברים מפי

נציגי משרד החינוך והתרבות, הסתדרות המורים, ארגון המורים העל-יסודיים.

מנהלים של בתי-ספר ייחודיים. נציגי עמותות הורים. ועד ההורים המרכזי.

ההסתדרות הכללית. מרכז השלטון המקומי, חוקרים, מכון ירושלים לחקר ישראל,

המרכז לחקר האינטגרציה באוניברסיטת בר-אילו ואחרים.

ועד משנה מטעם הוועדה פעלה במשר תקופה מסויימת.

לכאורה נסב הדיון על שתי שאלות נפרדות שמעסיקות

לאחררונה את מערכת החינוך בארץ. הראשונה שבהו הועלתה עקב התגבשותת צוותי

חשיבה והיווצרות ניירות עבודה במשרד החינוך והתרבות. המדברים על פריצת דרר

חדשה באופיים של בתי-הספר העל-יסודיים וחטיבות הביניים. ביסוד החשיבה

החדשה מונח הרעיון של מתו אפשרות למנהלים לבחור את מוריהם ותלמידיהם ולגבש

בצוותים, בשיתוף עם הקהילה, את אופי החי נוך בבית-הספר, רעיון שקדם לו

נסיון למתו אוטונומיה לצוותים פדגוגיים בבתי-הספר כאשר המזכירות הפדגוגית

והפיקוח מנווטים את הנסיון. בדיעבד נוצר מצב שבתי-ספר על-יסודיים שבהם

מלמד צווו!, טוב יותר ידעו כיצד לנצל את הרעיוו ולקדם את מוסדם. ואילו אחרים

לא עשו כן.

מאז החלטת הכנסת ב-1968 על ביצוע אינטגרציה

בחינור ועד היום נוצרו, בכורח המציאות. מוסדות על-יסודיים טובים יותר

מאחרים. ובהכרח גם סלקטיביים יותר".

אני מציע למחוק את המלים "בכורח המציאות" ואת

"מאז החלטתת הכנסת...

נוצרו מוסדות על-יסודיים טובים יותר מאחרים וסלקטיביים יותר".

"כן נוצרו בתור בתי-הספר תת-כיתות הומוגניות תחת

מסווה של כיתת אם הטרוגנית. זאת בעיקר בשל חוסר

היכולת של המורה להתמודד עם הוראה בכיתה הטרוגנית.



"עשרים השנים שעברו מאז החלה הרפורמה במבנה

החינוך והאינטגרציה הפכה להיות מריניות ממלכתית. הותתירו את הכיתה כבעיה

לא פתורה. סקרים יודעים להצביע על כר שהימצאות תלמידים מבוססים עם תלמידים

טעוני טיפוח בכיתה אחת אינה מצמצמת פערים אלא מזניקה את הטובים יותר

קדימה. כו נלמד שמשאבים שניתנו לתלמידים טעוני טיפוח מצאו דרכם אל

אוכלוסיה מבוססת יותר. ומנגנון הסלקציה לא הפסיק לפעול. בעיקר בכיתות

הגבוהות.

בבתי-הספר היסודיים לא נכפתה אינטגרציה מכוח

תקנה. מלבד העיר ירושלים שבנתה את החינוך שלה על עקרונות האינטגרציה החל

מהחינוך היסודי. נשמר העקרון של בית-הספר השכונתי שאליו נרשמים הילדים

שגרים בסביבה. משרד החינוך הערה לבתי-ספר שכונתיים חלשים משאבים רבים כדי

לקדם את ההישגים של התלמידים טעוני הטיפוח. הן בהקטנת מספר התלמידים בכיתה

והו בהגדלת שעות התקו. גם כאו זרמו משאבים רבים לאוכלוסיות חזקות מכוח

יכולתו לנצל את האפשרויות הקיימות ומכוח רצונו של קהילות חזקות לקדם את .

חי נו ר ילדיהו.

מחקרים העידו כי נוצר מיתאם גבוה ביו הרכב עדתי

לביו רמת הישגים, ואי-השוויוו גבר.

מחד גיסא הרצו ו לקדם אוכלוסיות טעונות טיפוח, ומאידר גיסא לחץ ההורים

המבוססים לקדם את ילדיהם.

מעל ללחצים אלה שולטת במערכת החינוך הדרישה

לקבלת תעודת בגרות והיא שמכתיבה למעשה את העדפת ההישגיות על פני

השוויוניות.

.'/30 של התלמידים בחינוך הממלכתי אינם גרים

בישובים שבהם אפשר לבצע אינטגרציה בבית-הספר היסודי בשל ההרכב הדמוגרפי

האחיד. ./'80 של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי גרים בישובים בעלי אופי

הומו ג ני.

לפיכר צצו בשנים האחרונות. ברמה מקומית, קבוצות

הורים ומנהלים שהחליטו לקדם את החינוך בבית-הספר שלהם, ארגנו עמותות, אספו

משאבים והזרימו שעות. מורים ועזרי חינור לבית-הספר.

חלק מעמותות אלה ניצלו את הסעיף בחוק חינוך חובה

המסקנה להורים זכות להחליט על אופי 25% מתכנית הלימודים.

בתי-ספר "ייחודיים" לנושאים שונים (טבע,

אמנויות. ערכי תנועת העבודה. סביבה. רפורמים וכו') הזרימו משאבים אלה כדי

לתגבר לימודים בנושאים שונים. מעורבות ההורים. המשאבים והחידוש ניערו את

בתי-הספר הללו והעניקו להם תחושת התחדשות ותנופה. נוצר אי-שוויון ביו

מוסדות חינור יסודיים בקהילות וערים. בחדר המורים נוצר אי-שוויוו ביו

משכורות מורים בשל הימצאות מורים המקבלים תוספת שכר מעמותות ההורים".

זה לא רק תוספת שכר. הם מועסקים על-ידי עמותות

ההורים.

"הקיצוצים האחרונים בתקציב החינוך גרמו לכר שחלק

מן המשאבים שמגייסים ההורים מופנים להוראה של

מקצועות חובה או לתגבורם. לתופעה זו נדבק השם "החינוך האפור" והיא טיפוסית

לכל סוגי בתי-הספר בכל הדרגות,



בתחילת דיוני הוועדה בנושאים האמורים הסתבר כי

אי אבשר יותר להפריד ביו מדיניות האינטגרציה לבין החינוך השוויוני ויש

לעסוק בסוגיה זו כמיקשה אחת".

לפני שאקרא את המסקנות אני רוצה לומר שחילקתי

אותו לשלושה פרקים! האחד - מדיניות האינטגרציה בחינוך: השני - חינוך

שוויוני, והשלישי - תכנית לימודים נוספת. הבדלתי ביו מה שנקרא תכניות

לימודים ייחודיות לבין ה-% 25, כי התקנות על תל"ו תהיינה עכשיו רק על

ה-25%.

אין בהקדמה אף מלה על כר שיש ילדים שהוריהם

משלמים ויש כאלה שהוריהם אינם משלמים. אומרים

שזה לא קריטריון. כלומר שכולם יקבלו. זה לא נכון. זה צריך להיות בפרק על

תיאור המצב. יש שני דברים! א. יש מקומות שבהם אם ההורים אינם משלמים, הילד

אינו משתתף בשעורי ההעשרה. ב. גם במקומות שההורים המבוססים מסבסדים את אלה

שאינם מבוססים. נוצרות בעיות חברתיות. זה לא עובר בצורה חלקה. זה אחד

הדברים שצריר להדגיש.

אני מציע להוסיף זאת בפיסקה שלפני האחרונה.

בפיסקה שלפני האחרונה יבוא: "בבתי-ספר רבים נוצר

מצב שהורים שאינם משלמים. ילדיהם לא משתתתפים

בשעורי העשרה אלה. במקומות אחרים קיים פטור למעוטי יכולת. אך בעטיו נוצרת

בעיה חברתית".

צריך לצי י ו באי זה מקום שנוצרות שתי רמות של בתי

ספר כתוצאה מתהליכים אלה. לא רק בגלל בתי-הספר

הייחודיים. בפיסקה המתחילה במלים "בתי-ספר "ייחודיים" לנושאים שונים". אני

מציע לומר שנוצר אי-שוויוו בקהילות וערים בין בתי-ספר שבהם ההורים מזרימים

משאבים לביו האחרים. בחדר המורים נוצר אי-שוויוו ביו משכורות מורים בשל

ה י מצא ו ת מורים המועסקים על-ידי עמותתות ההורים.

"כבר בתחילת

דיוני הוועדה...".

א. מדיניות האינטגרציה בחינוך. 1. הוועדה קוראת

למשרד החינוך לקיים את מדיניות האינטגרציה שתכניה העיקריים הם הצבעתו של

בית-הספר כנקודת מפגש בין תלמידים בעלי רקע ומטען תרבותי שונה.

2. הוועדה קוראת למשרד לא לוותר על החינוך בכיתה

הטרוגנית. לנסות להתמודד עם האתגר שמציבה הכיתה ההטרוגנית בפני המורה

בדרכים שונות ומגוונות. להכניס למערכת החינוך שיטות הוראה בכיתה הטרוגנית

שנוסו בהצלחה במקומות שונים, ולהמשיך ולנסות שיטות ומסגרות כדי להצליח

לקדם את כל התלמידים בכיתה ז1 בהתאם ליכולתם ולמידת הפוטנציאל הטמון בהם".

א. סרטני! צריך לומר פה משהו על הכשרת המורים. כי אם המורה

אינו מסוגל להתמודד עם כיתה אינטגרטיבית. זה לא

יעזור, הוא לא יקדם את החלשים.

הי ו"ר נ. רז! אני מציע לומר שהוועדה קוראת למשרד להכניס

למוסדות להכשרת מורים ועובדי הוראה ולמערכת

החינוך שיטות הוראה ההולמות את הצרכים של כיתה הטרוגנית ושנוסו בהצלחה

במקומות שונים. בהתחלת הסעיף אני מציע למחוק את המלה "לנסות".

"3. הוועדה מבקשת מהמשרד להקדים את הפעלת

מדיניות האינטגרציה לבתי-הספר היסודיים ובמידת

האפשר גם לגני הילדים. הוועדה סבורה שמפגש בין-תרבותי בגיל צעיר ככל שניתן

תורם להצלחת ההינור נגד דעות קדומות ולמתו הזדמנות שווה לכל האוכלוסיה".

נעבור לפרק ב' של המסקנות. אחריות לחינוך

שוויוני.

"1. הוועדה סבורה שהקמת עמותות הורים ברמה בית

ספרית הינה ביטוי למגמה חיובית של מעורבות הורים

בחינוך ילדיהם וקוראת למשרד החינוך ולרשויות המקומיות להושיט יד מעודדת

למגמה זו. לפעול להשארת המשאבים הנגבים על-ידי ההורים בתור בית-הספר

ו להשתמש במשאב ים אלה לפיתוח תכניות ייחודיות".

במקום "להושיט יד מעודדת" אני מציע לומר

"לעודד".

האם אנחנו צריכים לעודד איסוף כספים?

מדובר על עידוד המעורבות של ההורים.

מעורבות ההורים בבית-הספר היא דבר חיובי וצריר

לעודד אותה. אבל לא בדרר של איסוף כספים. לא זאת

המגמה.

אני מציע לומר: עהוועדה סבורה שהקמת עמותות

הורים ברמה בית-ספרית הינה ביטוי למגמה חיובית

של מעורבות הורים בחינוך ילדיהם וקוראתת למשרד החינוך ולרשויות המקומיות

לעודד מגמה זו. ובסעיף נפרד לומר שהוועדה ממליצה שיש להשאיר את המשאבים

הנגבים על-ידי ההורים בתור בית-הספר ולהשתמש במשאבים אלה לפיתוח תכניות

י יחודיות.

יש פה בעיה. אני טוענת שגם במצב של מצוקה במערכת

החינוך. מוכרחים ללכת לפתרונות עם הרשות

הממלכתית. ברגע שאומרים שהכספים שנגבים על~ידי העמותה נשארים בבית-הספר.

מחזקים את המגמה שיש בתי-ספר שיש להם משאבים נוספים ויש בתי-ספר שאין להם

משאבים נוספים. זה מנוגד למה שאמרנו קודם על כר שזה יוצר שתי רמות של בתי

ספר.

כל ההורים נצי ג י העמותות שהיו פה אמרו שברגע

שהכספים שגובים מהם הולכים לרשות המקומית. איו

להם יותר השפעה. הם אמרו שהם גובים את הכספים האלה לילדיהם.

השאלה מה אנחנו אומרים. שלמה בר-שביט אמר פה

שהוא שולח את ילדיו לבית-הספר לאמנויות. והוא

משלם לעיריה, וסוף סוף יש לו הרגשה שיש שוויון הזדמנויות.

הבעיה היא שאם ההורים יצטרכו לשלם את הכספים

לאיזו קרו מרכזית של העיריה לשיפור החינוך, בסר

הכל זה עוד מס. השאלה איך אנחנו צריכים לראות את זה. יש פה ההיבט של אי

חשו ו י ו ו כתוצאה מכר שההורים משלמים לעמותה של ילדיהם בלבד ואחרים אינם

משלמים. אבל יש סכנה שהם לא ישלמו את הכספים האלה כלל. לכו אולי צריך

להפנות את הקריאה אל הרשות המקומית. שבתי-ספר שאיו בהם עמותות כאלה -

ו



שלעיריה יהיו הקרנות המתאימות לצורר זה. אגב. זה מה שעושה ראש עיריית

תל-אביב. הוא אינו עושה זאת בכספי ההורים. יש לו קרנות חיגור.

א. סרטני; מוכרחים להגיע להסכמה על העיורון. קודם כל.

אנחנו מוכרחים לציין שהמצב הזה נגרם בגלל

הקיצוצים בתקציב. במסקנות צריך להיות סעיף שעל משרד החינוך לתבוע. בעת

הריון על התקציב, תקציבים הולמים. איננו מדברים רק איך להסדיר את הענין

עצמו. משרד החינוך צריך להיאבק על תקציבים הולמים. שנית. עלינו לומר שעל

הרשו י ו ת המק ו מ י ו ת לדאוג לכר שבית-ספר שאין לו תמי כה כספ ית של ההורים,

חייבת הרשות המקומית לדאוג לקיום רמת.

זה כתוב בסעיף 4 של הפרק הזה. אני מציע שנקרא

קודם את כל סעיפי הפרק הזה בהמלצות.

"2. בלזסגרת עידוד הקמת עמותות הורים ממליצה

הוועדה למזכירות הפדגוגית של משרד החינוך להנחות

את ההורים בבחירת תכנים ייחודיים לבית-הספר. בשמירה על קשר חיובי ונכון עם

צוות המורים וההנהלה. בהכשרה ובהשתלמויות ובגבולות המעורבות.

3. במס ג רת עידוד העמות ו ת ממל י צה הוועדה בפ נ י

הרשויות המקומיות להנחות הורים כיצד לגבות כספים. לאגמם. להשתמש בהם

למטרות האגודה, הו בקניית ציוד ועזרים והו בתשלום משכורות למורים בתכניות

ייחודיות.

4. הוועדה קוראת לרשויות המקומיות ולמשרד החינוך

והתרבות לפתח בתי-ספר קהילתיים באותם מוסדות חינוך שבהם אין הורים

המסוגלים או רוצים להקים עמותות. להזרים לשם משאבים ציבוריים. לפיתוח

מעורבות קהילתית ולסגירת פערים שעלולים להיווצר ברמות החינוך בין בתי-ספר

ייחודיים לבין בתי-ספר שלא פיתחו מערכת זו".

א. סרטני; בסעיף 3 נאמר שבמסגרת עידוד העמותות ממליצה

הוועדה בפני הרשויות המקומיות להנחות הורים כיצד

לגבות כספים וכו'. אנחנו עושים בדיוק מה שלא רצינו שד"ר שושני יעשה. זה

עניו של מדיניות. פה ניתנת לזה לא רק לגיטימציה אלא עידוד.

האם את נגד הקמת העמותות?

מה שקיים - קיים. אבל לא יכול להיות שאנחנו נגיד

שאנחנו ממליצים לרשויות המקומיות להנחות הורים

כיצד לגבות כספים.

אנחנו רוצים שהרשות המקומית תפקח על הענין.

אם לא יהיה פיקוח כלשהו, יקומו עמותות הורים לא

תקניות. השאלה אם את רוצה שיהיו עמותות הורים או לא. כי עמותות הורים

שיגבו מההורים כסף בשם העמותה, והכסף ילר לרשות המקומית - זה לא יתקיים.

אנחנו מציעים שברשות המקומית יהיה מי שינחה את ההורים. שיהיה תיק להורים

ולוועדי הורים. יש דברים שהורים פשוט לא יודעים איך לעשותם.

קודם כל אנחנו צריכים לצאת מהנחה שאנחנו לא

מעודדים את הקמת העמותות האלו לגביית כספים.

דיברנו על עידוד מעורבות של הורים. זה כו. אני מתנגדת להקמת עמותות לגביית

כספים. יש הבדל בין השלמה עם מצב קיים וביו עידוד.



היו"ר נ. רז." כל הנושא הזה עוסק בתופעה של החינוך האפור.

עם כל מה שמשתמע מכר. השאלה היא איר אנחנו

מתייחסים לכל התופעה של החינוך האפור. אפשר לקרוא לזה עמותות הורים.

מעורבות הורים. אחריות הורים. אי כפתיות של הורים. ונכונות של הורים להשתתף

בחינוך ילדיהם. התופעה הזאת נוצרה מצר אחד כתוצאה מקיצוצים בתקציב של משרד

החינוך. ומצד שני בגלל התבגרות ההורים. הם רוצים להיות מעורבים. זה מתקשר

עם בעיית האוטונומיה של בתי-הספר. עם בתי-ספר קהילתיים וכו'. זה פו אחר של

כל הנושא.

השאלה היא עקרונית. האם אנחנו חושבים שאת כל מה

שקורה במערכת החינוך צריך לממו משרד החינוך מתקציבו. או שאנחנו אומרים שגם

להורים יש זכות. או אולי חובה. לתרום לזה. במידה שהם רוצים שיפור. ייחוד,

פיתוח של דברים מסויימים. זו השאלה. מה אנחנו עושים בקיבוצים, למשל? אנחנו

מחליטים שלא נוסעים לחוץ-לארץ או שנוסעים פחות. או שלא מרחיבים את הדירות.

ומזרימים כסף לחינוך. הרבה יותר ממה שמשרד החינוך נותר לנו. אנחנו עושים

זאת מפני שאנחנו מחשיבים את החינוך. אנחנו מחליטים שיהיו פחות ילדים על

מטפלת אחת, או גננת אחת או מורה אחת, ושיהיה יותר ציוד בכיתה, יותר טיולים

וכוי'. וטוב שאנחנו עושים זאת. למה שלא נראה זאת בצורה חיובית כשהורים

עושים זאת בעיר?

אני מציעה להקדים כאן סעיף שייאמר בו שהוועדה

קובעת שסיפוק צרכי החינוך המתאימים או ההולמים

צרי ר לחול על המדינה.

זה מופיע בסעיף אחר.

זה צריך להיות פה.במקום שמדברים על חינוך אפור.

צריך להיות כאן סעיף קודם שקובע שצרכי החינוך

צריכים להינתן על-ידי המדינה. זה שירות שכל אזרחי המדינה משתתפים בו

על-ידי זה שהם משלמים מסים. כמו כל ש י ר ות אחר שהמדינה מקיימת.

האם אנחנו מקיימים את החינוך בקיבוצים רק

ממה שמשרד החינוך נותו?

לא. מפני שאיו די.

כר גם כאו. החי נו ר האפור התפתח מפני שמשרד

החינוך לא נותו די. שלא תהיה אי-הבנה, אני בעד

זה שיהיה סעיף שיאמר שתקציבי משרד החינור צריכים לענות על צרכי החינור. זה

ברור. זה אפילו צריך להיות הסעיף הראשון. צריך לומר שתופעת החינוך האפור

נובעת במידה רבה מצמצום תקציב משרד החינוך שאינו עונה על צרכי החינוך.

מצד אחד, ומצד שני - מרצונם של הורים לפתח עבור ילדיהם מערכות חינוך

משלימות ומעשירות. כלומר צריך להיות סעיף שידבר על הקיצוצים כגורם שהביא

לפגיעה במערכת החינוך וליוזמות של ההורים.

בסעיף 3 אני מציעה לא לדבר על עידוד הקמת

עמותות.

אולי נאמר: הוועדה ממליצה בפני הרשויות

המקומויות להנחיות הורים. . . .

יש פה כמה מושגים שהם מאד קרובים זה לזה. לנוטל.

בתי-ספר קהילתיים. יש מחלקה מיוחדת במשרד החינוך

לענין בתי-הספר הקהילתיים. יש בארץ 120 בתי-ספר קהילתיים. זה נעשה בעידוד





של משרד החינוך. בתי-הספר הקהילתיים בנויים על עמותות הורים שמתערבים גם

בתכנים, גם ביוזמות, בהעשרות ובגביית הכספים. ובכו יש פה ענין של עידוד.

אנחנו מעונינים שהאזרחים יהיו שותפים ויהיו מעורבים בכל הענין הזה.

אבל פה מדובר על עידוד לגביית כספים.

לא רק על גביית כספים. מדובר על עידוד להקמת

עמותות. ונאמר שבמסגרת עידוד העמותות ממליצה

הוועדה בפני הרשויות המקומיות להנחות הורים. אפשר לומר: להנחיות הורים

כיצד להתארגו ולפעול כעמותה שתקיים את מטרותיה, הו מבחינת התכנים והו

מבחינת האמצעים. אני חושב שבסר הכל זה חיוני.

אז אולי נכתוב: במסגרת עידוד הקמת עמותות הורים

למעורבות בחינוך. ממליצה הוועדה בפני הרשויות

המקומיות להנחות את ההורים כיצד לפעול הו בתחום התכנים והו בתחום האמצעים.

אני רוצה להדגיש את ענין המעורבות של ההורים בחינוך.

א נ י מצ י ע את ה נ ו סח הבא: במסגרת עידוד הקמת

עמותות הורים למעורבות בחינוך. ממליצה הוועדה

בפני הרשויות המקומיות להנחות הורים כיצד לממש את מעורבותם הו בתכני

החינוך והן בריכוז האמצעים והשימוש בהם.

ד. פלר; בסעיף 4 נאמר: "הוועדה קוראת לרשויות המקומיות

ולמשרד החינוך והתרבולת לפתח בתי-ספר קהילתיים

באותם מוסדות חינוך שבהם אין הורים המסוגלים או רוצים להקים עמותות,

להזרים לשם משאבים ציבוריים. לפיתוח מעורבות קהילתית ולסגירת פערים

שעלולים להיווצר ברמות החינוך בין בתי-ספר ייחודיים לבין בתי-ספר שלא

פיתחו מערכת זו".

צריך לסגור פערים לא רק בין בתי-ספר ייחודיים

לבין אחרים, אלא בין בתי-ספר שבהם פועלות עמותות

לבין אלה שלא פועלות בהם עמותות.

הכותרת של הפרק הזה היא "אחריות לחינוך

שוויוני". אז אנחנו צריכים לתת לזה דגש. סעיף 4

עונה על כר. אני מציע למחוק בסוף הסעיף את המלים "ייחודיים לבין בתי-ספר

שלא פיתחו מערכת זו".

אני רוצה לחזור לסעיף 1 בפרק הזה. המדבר על

פעולה להשארת המשאבים הנגבים על-ידי ההורים בתור בית-הספר ועל השימוש בהם

לפיתוח תכניות ייחודיות. השאלה אם אנחנו בכלל צריכים להתייחס לשאלת

המשאבים. אני מציע להסתפק ברישה של הסעיף הזה ולמחוק את הסיפה, כר שבסעיף

הוועדה סבורה שהקמת עמותות הורים ברמה בית ספרית הינה ביטוי

למגמה חיובית של מעורבות הורים בחינוך ילדיהם, וקוראת למשרד החינוך

ולרשויות המקומיות לעודד מגמה זו. לגבי הסיפה איו הסכמה ביני לביו חברת-

הכנסת סרטני. אני כו ממליץ שהמשאבים הנגבים יישארו בבית-הספר. חברת-הכנסת

סרטני אינה מסכימה לזה. אם המשאבים האלה לא יישארו בבית-הספר. ההורים לא

ישלמו.

אם כבר גובים כסף למטרה מסויימת. בוודאי שזה

צריך לשרת את אותה מטרה. לכו, אם ההורים משלמים,

מובן שזה צריך לשרת את בית-הספר.

צריך להגיד את זה, כי זה לא מה שקורה בפועל.

אני מציע לומר בסעיף 1: "הוועדה סבורה שהקמת

עמותות הורים ברמה בית-ספרית הינה ביטוי למגמה

חיובית של מעורבות הורים בחינוך ילדיהם. וקוראת למשרד החינוך ולרשויות

המקומיות לעודד מגמה זו". אבי מציע למחוק את מה שבאמר בהמשך, ולהסתפק במה

שבאמר בסעיף 3: "במסגרת עידוד הקמת עמותות הורים למעורבות בחינוך. ממליצה

הוועדה בפני הרשויות המקומיות לה בהנחות הורים כיצד לממש מעורבותם הו בתכני

החיבור והו בריכוז האמצעים והשימוש בהם". אבי יכול לתאר לעצמי שיהיו

פתרונות שונים ברשויות שונות. חלק מהעמותות אולי יאגמו את המשאבים ויעשו

זאת בצורה מרוכזת. וחלק לא יאגמו אותם ויפעלו בצורה עצמאית בבתי-הספר

שלהם.

אני מקבלת זאת.

חברת-הכנסת סרטבי הציעה להוסיף בהתחלת הפרק הזה

סעיף שייאמר בו מדוע בוצר החיבור האפור ושעל

משרד החינוך להיאבק למען חינוך שוויוני.

אני מציע לומר: הוועדה קובעת כי הקיצוצים בתקציב

משרד החיבור גרמו לפגיעה קשה במערכת החיבור

ויצרו מגמות של אי-שוויוו חמור שמתבטא גם בכך שהורים בעלי מודעות ויכולת

משלימים את החסר ואחרים אינם עושים זאת. הוועדה תובעת מהמשרד להיות מודע

לתהליכים האלה ולהיאבק לבלימתם ולמביעתם.

בעבור לפרק ג'. תכנית לימודים נוספת.

"1. הוועדה מבהירה כי "תכנית לימודים נוספת"

(תל"ו) יכולה על פי חוק חיבור ממלכתי להיות עד

25% מתכנית הלימודים הרשמית של בית-הספר. תכניה נקבעים על-ידי ההורים

בשיתוף עם הנהלת בית-הספר והפיקוח ובמימון ציבורי".

זה לא בדיוק כר. תכנית הלימודים הנוספת היא לא

במסגרת ה-.25%. הכוונה ב-.25% היא לשינוי תכנית

במסגרת תכנית הלימודים הרגילה. התל"ו זה מעבר ל-25%.

את מה שמעבר ל-25% ההורים צריכים לממו. זה לא

היו"ו. על פי החוק יש תכנית השלמה ויש תכנית

לימודים נוספת. לגבי תכנית השלמה נאמר בחוק: ייהשר רשאי לקבוע לכל מוסד

חיבור רשמי תכנית השלמה שתונהג בז. ביו תכנית אחת לכל המוסד וביו תכניות

שובות לכיתות שובות ומקבילות". בהמשר נאמר: "לפי דרישת הורי התלמידים

במוסד חיבור רשאי השר, בתנאים שנקבעו בתקנות. לאשר למוסד תכנית השלמה אחרת

"השר רשאי. בתנאים שנקבעו, לאשר למוסד

חינורד רשמי. לפי דרישת הורי תלמידים, תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו

בתכנית הלימודים. ובלבד שכל ההוצאות הנובעות מביצוע התוספות יחולו על הורי

התלמידים המתחנכים על פיה או על רשות החיבור המקומית שהתחייבה לשאת בהו על

חשבונה". כלומר יש תכנית שהיא בתור המסגרת. שלא משלמים עבורה שום דבר. ויש

תכנית נוספת, ה-25% הם בתור המסגרת. לכו צריך לשנות את הסעיף הזה.

אני מציע לומר בסעיף 1: "הוועדה מבהירה כי על

פי חוק חיבור ממלכתי יכולים ההורים לקבוע, בשיתוף עם הנהלת בית-הספר

ובאישור הפיקוח.25% מתכנית הלימודים הרשמית של בית-הספר. בוסף לכר מאפשר

החוק להורים לקבוע תכנית לשעות בוספות (תל"ו), מעבר לשעות שנקבעו בתכנית

הלימודים. ובלבד שההוצאות הנובעות מביצוע התוספת יחולו על הורי התלמידים

או על הרשות המקומית".

בסעיף 2 מוצע לומר: "הוועדה סבורה כי תכני

תל"ן צריכים להיות נושאים הקשורים בהעשרה

תרבותית ואינטלקטואלית ולא להחליף את הנושאים המעוגנים בתכנית הלימודים

הרשמית".

זה מקובל.

בסעיף 3 נאמר: "הוועדה ממליצה בפני משרד החינוך

לרכז את הנסיון שנצבר עד כה במגזר הקיבוצי

ובמגזר העירוני לגבי הפעלת תל"ן. לעודד בתי-ספר נוספים. עמותותת הורים.

רשויות מקומיות, בעלויות וועדי הורים להפעיל תכנית זו במג ו ו ו הרחב של

הנושאים שבהם מעונינים ההורים".

ה י ו "ר נ. ר ז: א נח נ ו מקבלים את זה.

"4. הוועדה קוראת למשרד החינוך. לוועדי הורים.

עמותות הורים, לרשויות המקומיות ולארגוני המורים

להקים לאלתר ועדה קבועה משותפת שתקבע את הדרכים: א. להעסקת מורים מוסמכים

בבת י-ספר שבהם מופעלות תכניות ייחודיות ותכניות נוספות בכספי הורים.

ב. להכללת כל התלמידים בתכניות הייחודיות והנוספות המופעלות על-ידי עמותות

הורים בשיתוף עם הנהלת בית-הספר. ג. לשילוב תכניות ייחודיות ונוספות

בתכנית הלימודים הרשמית". בסעיף ג' הכוונה היא שהשעות האלו לא יינתנו רק

בשעות אחר הצהרים, אלא שהו תשולבנה בתכנית הלימודים.

זה מערבב את ענין התל"ו עם ענין ה-25%. לא צריך

לעשות את זה. התליין חייב להיות אחרי שעות

הלימודים הרשמיות.

נכון. ה-.25% זה חלק מסדר הלימודים הרגיל.

מורים. הורים ומנהלים אמרו פה שכאשר הם מפעילים

תל"ן לנושא ייחודי, לפעמים הם לוקחים יום שלם

לצורר זה. למשל בתי-ספר ברוח תנועת העבודה. הם לא לומדים ששה ימים בשבוע.

יום אחד הם עובדים. זו כניסה של התליין לתור התכנית הרגילה.

כל בית-ספר רשאי לקבוע שהוא עושה שבוע על נושא

? מסויים, אז הוא משנה את כל תכנית הלימודים. זה

לא יתור תכנית הלימודים הרגילה.

אני מציע למחוק את סעיף ג'. בסעיף א' אני מציע

למחוק את המלים "בכספי הורים".

S

בסוף סעיף ב' אני מציעה להוסיף את המלים ייבל

יימצא תלמיד שייעדר מתכניות אלה בשל קשיים

כלכליים".

בסעיף 5 נאמר: "הוועדה מפנה את תשומת לב הרשויות

המקומיות להעניק מערכת מפצה במשאבים ובתכנים

לאותם מוסדות חינוך שלא הפעילו להפעיל תל"ו במסגרתם".

אני מציע לומר: "הוועדה פונה לרשויות המקומיות

להעניק מערכת מפצה במשאבים ובתכנים לאותם מוסדות

חינוך שלא הצליחו להפעיל תל"ן במסגרתם בכוחות עצמם". או אפשר לומר:



"הוועדה פונה לרשויות המקומיות לדאוג לאותם מוסדות חינוך שלא הצליחו

להבטיל תל"ו במסגרתם בכוחות עצמם ולסייע בידם על-ידי הקצאת משאבים להפעיל

מסגרות כאלה".

לפי דעתי זה מסמר חשוב. אנחנו אומרים פה דברים

ברורים לגמרי לגבי עידוד עמותות. לגבי מניעת אי-השוויוניות. לגבי מה שגרמו

הקיצוצים בתקציב משרד הח י נ וך.

בסעיף 5 אני מציעה לומר: "הוועדה פדונה לרשויות

המקומיות להעניק מערכת מפצה. במשאבים ובתכנים.

לאותם מוסדות חינוך שלא הצליחו להפעיל תל"ו במס ג רם ".

בסדר.

והסעיר האחרון: "הוועדה מניחה מסקנות אלה על

שולחו הכנסת ומבקשת משר החינוך והתרבות, שר

הפנים (מרכז השלטון המקומי) ושר האוצר לדווח לה על ביצועו תור שלושה

חודשים".

ובכו גמרנו עם המסקנות האלה. לאחר שי נוסחו סופית

נניח אותו על שולחו הכנסת.

לאשר את המסקנות ולהניחו על שולחו הכנסת.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 11.00.