הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 323

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. כ "ח בתמוז התשמ"ח. 13.7.88. שעה 08.30.

חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

מ. איתן

פ. גולדשטיין

י. אורן - מנהל רשות הספורט

א. בריק - היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות

ע. רוזן - משרד המשפטים

מ. היבנר - משרד הבריאות

ר. פינצי - אגף התקציבים. משרד האוצר

מ. שפר - משרד החינוך והתרבות

ז. וכסלר - משרד החינוך והתרבות

ש. בייר - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

י. ברנשטיין - ארגון המורים העל-יסודיים

ג. רם - הסתדרות המורים

ד. רונן - הסתדרות המורים

ג. לב - מרכז השלטון המקומי

מ. מזרחי - יו"ר ארגון ההורים הארצי

ג. ראובן - ארגון ההורים הארצי

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

היועץ המשפטי

מ. בוטו ו

ד. פלר

רשמה: מ. כהו

א. חוק הספורט. התשמ"ח-1988:

ב. חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות

חינוך). התשמ"ח-1988.



חוק הספורט. התשמ"ח-1988

אני פותח את ישיבת ועדת החיבור והתרבות.

הסעיף הראשון על סרר יומנו הוא חוק הספורט.

בשבוע שעבר עברנו על כל סעיפי החוק וסיכמנו אותם. אבל חבר-הכנסת ו;ולדשטיין

ביקש להמתין עוד כמה ימים. כדי לתת הזדמנות נוספת לחברים הרוצים בכר להעיר

את הערותיהם. ואני כמובן נעניתי לזה.

פ. וגולדשטיין! אני מכיר תודה לי ושב-ראש הוועדה שהמתין עוד

כמה ימים כדי לתת סיפק בידי החברים. מרכזי

הספורט. אגודות הספורט. כל מי שהיה שותף לענין. להשיג. ולהעיר על סעיפי

החוק. אני רואה שאין שום הערות.

אני שמח שכל ההערות וההצעות הקשורות בבדיקות

רפואיות. בתשלומים. בנושא סמים. ייצור, נשים. סמלים. ערר על העברות בני

נוער. נלקחו בחשבון וכל הנושאים האלה הוכנסו לחוק.

מאחר שעברנו על כל סעיפי החוק בישיבה הקודמת.

ולנוכחים פה אין ערעורים. אני מציע - אם זה אפשרי מבחינת התקנון - שנאשר

את החוק כולו.

הנקודות שנוספו לחוק הן אלו שציין חבר-הכנסת

גולדשטיין. היתה הערה של חברת-הכנסת סרטני בענין

שוויון המעמד של האשה ועידוד השתתפות נשים בפעילות ספורטיבית. במשלחות

וכדומה. נושא נוסף שעלה הוא ענין ההעברות. אני רוצה לדווח לכם שהתקשרתי עם

נשיא בית-המשפט העליון השופט שמגר וביקשתי ממנו שימנה שופט לצורך זה. הוא

סירב לעשות זאת. נמצא דרך אחרת לכר. הענין הזה מוצא את ביטויו בסעיף 12

לחוק הדן בערר בענין העברת ספורטאי שטרם מלאו לו שבע עשרה שנים. הנושא

השלישי היה איסור שימוש בסמים. נוסף נוסף הוא איסור שימוש מסחרי שלא ברשות

בסמלים של אגודות ספורט וארגוני ספורט. כל הנקודות האלו שעלו בישיבה

הקודמת הוכנסו להצעת החוק. יש גם שינוי בנושא של בדיקות רפואיות. בסעיף

5(ב) נוספו המלים "בהסכמת שר הבריאות".

האם מנוסח החוק מובן שאת הבדיקות הרפואיות

צריכים לעבור רק ספורטאים העוסקים בספורט

תחרותי?

כן.

ובכן בזה אני רואה את החוק כגמור. אני שמח מאד

שהספקנו לסיים את העבודה תוך בדיקה יסודית של כל

סעיף וסעיף. ואינני רואה שום סיבה שלא נספיק להביא את החוק לקריאה שניה

ושלישית לפני תום תקופת כהונתה של הכנסת הזאת. אני מעמיד את הצעת החוק

כולה להצבעה.

הצבעה

חוק הספורט. התשמ"ח-1988. התקבל

אני קובע בזה שהצעת החוק התקבלה בלי התנגדות

ובלי נמנעים. אני מודה לכל מי שסייע לנו בעבודת

החקיקה של חוק הספורט.

נתכנס שוב בשעה 10.00 להמשר הישיבה.



(הישיבה התחדשה בשעה 10.00.

חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך).

התשמ"ח-1988

אני מחדש את ישיבת הוועדה. ואני מקדם בברכה את

כל הנוכחים. הנושא של אבטחת מוסדות חינוך היה

בשנים האחרונות בדרך כלל די שיגרתי. עד כדי כך שמדי פעם היו הצעות לבטל את

תוקף התקנות. כי היתה הרגשה שכל העניו הוא אנכרוניסטי ואיו בו צורך. ובכל

זאת מדי שנה הארכנו את תוקף התקנות. לאחר ששמענו על הצורך באבטחה ובשמירה.

מה צריך לעשות כדי שהסידורים יהלמו את הצרכים. ושזה לא יהיה רק ענין שהוא

בגדר יציאת ידי חובה. גם פה וגם במליאת הכנסת היו תמיד חברים שחזרו ותיארו

את אי-יעילותה של השמירה כפי שהיא נעשית היום. אבל בכל שנה הארכנו את תוקף

התקנות. שכן על פי החוק יש צורך באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת

להארכת תוקף התקנות או לביטולן או להגבלת סמכויות על פיהו.

לקראת הדיון הזה קיימנו לפני כמה חודשים

התייעצות מוקדמת. בהשתתפות אנשי המשטרה. אנשי הבטחון של משרד החינוך

ונציגי ועד ההורים הארצי. כדי לבדוק את הנושא.

נציגי המורים לא הוזמנו.

זו היתה ישיבה לא פורמלית. היא התקיימה ב-31

במרס. אינני מתאר לי שנציגי המורים לא

הוזמנו. אבל הם לא היו באותה פגישה. נדמה לי שמאז אותה פגישה התנאים השתנו

מאד. ולכו יש חשיבות לישיבה היום.

המסקנות של אותה פגישה היו שיש לבטל את השמירה

של תלמידי בתי-הספר היסודיים. הוסכם בין המשתתפים לבטל אותה. מפני שאין

לזה ערך. שנית. הוסכם שיש להמשיך את אבטחת המוסדות בדרכים הבאות: א. לקיים

ב. לקיים את חובת השמירה על-ידי ההורים.

לגבי המימון של הוצאות השמירה. נאמר שהוא ייעשה על-ידי סעיף מיוחד באגרת

שירותים נוספים. בהתייעצות עם השלטון המקומי.

עכשיו אנחנו עומדים מחדש בפני אותה שאלה. וועדת

החינוך והתרבות צריכה לקבוע את עמדתה האם להאריך את תוקף התקנות לשעת

חירום ומה השינויים שיש להכניס בהו. אני רוצה להדגיש שכבר שבעה חודשים

אנחנו נמצאים במצב של אי-שקט מבחינה בטחונית בגלל ה"אינתיפאדה". וחובה

להגביר את הערנות ולהבטיח את סידורי השמירה בצורה כזאת שנהיה שלמים עם

מצפוננו ועם אחריותנו.

בזה אני פותח את הדיון ולזבקש את התייחסותכם

ל נ ו שא.

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה. בשנה שעברה הגענו

להסדר שאמור היה להיות מיושם על-ידי משרד

החינוך. שלפיו לא תבוצע חובת האבטחה של ההורים ויוגבר החלק שמוטל על

התלמידים. אני מבקש שנשמע על כך דיווח. מה קרה בעקבות הדיון של השנה

הקומת.

אני מציע שאנשי משרד החינוך המופקדים על הנושא

יספרו איך הנושא התבצע עד עכשיו או לא התבצע.

באיזה מקומות או אזורים נעשו דברים אלה או אחרים. ומה ההמלצות שלהם לגבי

העתיד. מר מרדכי שפר. בבקשה.



מ. שפר;

כמדי שנה אמסור לוועדה מה אנחנו עושים ומה קורה בשטח. לפני כן אני רוצה

להזכיר שני דברים. בבקשה של שר החינוך להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום

(אבטחת מוסדות חינוך) נאמר בין היתר שמטרת הארכת תוקפן של התקנות היא לאפשר

לגורמי הבטחון המוסמכים לשנות סדרי אבטחה, כלומר להחליט לקרוא להורים במידה שמצב

הבטחון דורש זאת. השנה היו מקרים כאלה. אחד מהם היה בירושלים, כאשר היתה החלטה

של משטרת המרחב לקרוא להורים של תלמידים בבית-ספר מסויים בגלל המצב הבטחוני.

מקרים דומים היו במספר מקומות נוספים, כאשר רשויות מקומיות וועדי הורים שחרדו

לשלום ילדיהם החליטו או להחזיר את שמירת ההורים, בהתנדבות, או לגייס משאבים

ולאבטח את בתי-הספר באמצעות חברות שמירה. כך עשו למשל ברעננה. באחרונה ראש

עיריית הרצליה החליט שכל בתי-הספר בעירו יאובטחו על-ידי שומרים חמושים, עם מערכת

מצוקה אלקטרונית וכוי, והדבר אכן מתבצע. ובכן אני חוזר ואומר שהתקנות האלו

קיימות כדי לאפשר לנו, לגורמי הבטחון, לפעול כאשר צריך.

מי משלם לחברות השמירה?

מ. שפר;

העיריה, בשיתוף עם ועד ההורים.

מ. מזרחי;

גבו מההורים 35 שקלים, בלי לשאול אותם.

פ. גולדשטיין;

האם אתה מציע לבטל את הסידור שקיים בהרצליה?

מ. מזרחי;

כן. גובים שם אגרת שירותים מעל ומעבר למה שאישרו להם.

פ. גולדשטיין;

האם עשית חישוב כמה עולה להורה שעת עבודה כשהוא שומר בבית-הספר? מה יותר

זול, חברת השמירה או שמירה על-ידי ההורים על חשבון שעות עבודה?

מ. שפר;

אני רוצה לדווח מה עשינו במשך השנה ומה הבעיות שעומדות על הפרק. אנחנו

עובדים באמצעות הרשויות המקומיות. השנה אימנו כ-6,000 מורים בנשק שנמצא במוסדות

חינוך. כמעט בכל בית-ספר יש נשק.

פי גולדשטיין;

כמה מהם מורות?

מ. שפר;

רובן מורות.

היו"ר נ. רז;

מה זאת אומרת אימנתם? אני מבקש שתפרט קצת בנושא הזה.



מ. שפר;

אנחנו מאמנים את המורים קודם כל אימון בסיסי, כדי לקבל את הנשק, ומדי שנה

אנוזנו נותנים אימון-רענון שמחזיר את המורים לכושר הרצוי.

היו"ר נ. רז;

האם האימון הוא באקדחים?

מ. שפר;

כן.

מ. איתן;

איפה נמצאים האקדחים?

מ. שפר;

כל מורה מחזיק את הנשק אצלו. האקדחים נמצאים בידי חמורים, בבתיהם ובמוסדות

החינוך.

מ. איתן;

אם אבוא היום לבית-ספר, האם אמצא שם מורות עם אקדחים?

מ. שפר;

כן-

בכל בית-ספר אנחנו מתרגלים הנחת מסען לפני שעות הלימודים, במגמה לתרגל את

הסורקים, הורים או מורים. אנחנו מבצעים תרגילי פינוי, כלומר מתרגלים את בתי-הספר

כיצד לפעול כאשר נמצא מסען חבלה בחצר בית-הספר. יש תרגולת, כל בית-הספר מתפנה אל

מחוץ למוסד, מתרגלים את קריאת המשסרה וכן הלאה.

למעלה מ-0,000ו כיתות קיבלו השנה הדרכה בנושא של התנהגות במקרה של מציאת

חפץ חשוד. הפעולה הזאת מבוצעת על-ידי מורים, בעיקר על-ידי אנשי משסרה, ובבתי-ספר

על-יסודיים - על-ידי חבלני המשטרה, שעוברים כמעס בכל בתי-הספר העל-יסודיים בארץ.

אנחנו מכשירים מדי שנה כ-25 קציני בסחון ברשויות מקומיות. יש לנו קורס של

כשלושה שבועות שבו אנחנו מכשירים אותם לתפקידם במסגרת הזאת.

בשיתוף עם הגדנייע הדרכנו השנה 4,200 תלמידי פנימיות בנשק ושדאות, כאשר

המסרה שלנו היא שאותם תלמידים ישתתפו באבסחת מוסדות חחינוך שבהם הם לומדים

ומתגוררים. זה התבצע ממש עד סוף שנת הלימודים.

השנה אנחנו מעדכנים את כל תיקי השסח. בכל בית-ספר יש תיק שסח שמיועד לכוחות

הבסחון. אנחנו עושים זאת בשיתוף פעולה עם הימ"מ. בכל בית-ספר יש תיק שנמצא במקום

מרכזי, בעיקר במשטרת ישראל, ובמידה שיש חלילה התפרצות או פיגוע-מיקוח, לאנשי

הבסחון יש התיק של בית-הספר, והם יודעים כיצד לפעול. הם מבצעים תירגולים על

בתי-הספר שלנו בענין הזה.

השנה כמו בכל שנה, אבל בצורה הרבה יותר יסודית, נערכנו לנושא של מחנות הקיץ

והקייסנות. התקיימו שני כנסים שבהם השתתפו כל מפקדי המחנות, אנשי תנועות הנוער,

בשיתוף עם משסרת ישראל, משמר הגבול, אנשי משרד הבריאות, בטיחות ואנחנו. ובאותם

כנסים חם קיבלו את ההוראות ותודרכו. אותם גורמים נפגשים עם כל מפקד מחנה בשטח

וקובעים לו את סדרי הבטחון, הבטיחות, חבריאות וכן הלאה.

האם אתם קבעתם להם גם את מיקום המחנות?

כן. מיקום המחנות נקבע ביערות בתיאום עם הקרן

הקיימת לישראל. היום המחנות מאורגנים ומסודרים.

נושא נוסף שהקדשנו לו השנה תשומת לב הוא נושא

השריפות המכוונות. ביוזמתנו תיאמנו בין נציגי תנועות הנוער לבין מפקח

כבאות ראשי. ויצרנו את הקשר. כל מחנה קשור היום עם התחנה האזורית לכיבוי

אש. וזה נוסף לקשר הבטחוני עם הצבא והמשטרה באזור. מפני שזאת אחת הבעיות

האקוטיות שלנו. מכבי אש בחדרה. למשל. פסלו מחנה והחליטו שהוא לא יתקיים

בחורשה. יש בעיה שאינה מקובלת עלינו. על כל פנים גם מכבי אש נכנסו השנה

בצורה רצינית לנושא. אנחנו יודעים שרשויות ותנועות נוער דאגו לכבאיות.

כשבאים היום למחנות רואים כבאיות עם כבאים. באזור חיפה. למשל. ראש העיר

נתן הוראה בענין זה. זה קיים בעוד רשויות. הוציאו מכוניות כיבוי למחנות

עצמם. כדי לתת תשובה לבעיית השריפות. גם במחנות עצמם נערכים החניכים

והמדריכים לטפל בנושא של כיבוי אש. יש גם תצפיות באזור. הכל מאורגו כדי

להבטיח את הענין. לשמחתנו עד היום הדברים מתנהלים כשורה.

בזיקה למצב הבטחוני. אנחנו. יחד עם גורמי הבטחון

המוסמכים ביהודה. שומרון ועזה. יזמנו והוצאנו יחד אתם הוראות להתנהגות

באוטובוסים שמובילים תלמידים. הצבא נותו את ההוראות הכלליות שלו. אבל

אנחנו הכנו יחד אתם הוראות כיצד להתנהג באוטובוסים וכו הלאה.

השבוע סיימנו טיפול בנושא מסויים. בהמלצת הצבא

ובתיאום אתנו ועם החברה להגנת הטבע אושר לארבע מועצות אזוריות ביהודה

ושומרון. גם בעקבות האסון שקרה. לשמש כמתאמי טיולים. כלומר אם בית-ספר

ביהודה ושומרון רוצה לטייל בתחומי יהודה ושומרו ו. איו צורך שיפנה לירושלים

לתאם את הטיול. אלא הוא יכול לעשות באחד המרכזים הקרובים לו ביהודה

ושומרון.

אלה דברים חשובים מאד. אבל מה הרלבנטיות שלהם

לתקנות שאנחנו צריכים להאריך את תוקפו?

אני מדווח מה עשי נו השנה.

אבל זה לא עונה על מה שאני שאלתי. לפי התקנות

ולפי חוזר המנכ"ל אתם מחלקים את השמירה במוסדות

חינוך. חלק עושים ההורים וחלק התלמידים והמורים. בשנה שעברה קיימנו כאן

דיון. והמגמה של הוועדה היתה ללכת לקראת הקלה על ההורים והעברת הנטל יותר

על התלמידים לשמירה עצמית. השאלה שלי היתה מה עשיתם במסגרת התקנות וחוזר

המנכ"ל. אתם גם התחייבתם בפנינו שלא תעשו שימוש בתקנה הזאת ולא תקראו

תנו לנו את האפשרות לקרוא להם. אבל אנחנו נדווח

שאנחנו משחררים יותר ויותר הורים. ובכו עברה שנה. ואני רוצה לדעת האם

מילאתם את ההתחייבות שלכם.

אני דווקא מרוצה מכך שאנחנו מקבלים דיווח יותר

נרחב על הנושא. נכון שאנחנו צריכים לאבטח את

מוסדות החינוך. אבל אנחנו צריכים גם לדאוג לבטיחות ולבטחוו בכלל.

אנחנו עמדנו בדיבורנו. הורדנו באופו טוטלי את

שמירת ההורים והטלנו את השמירה בבתי-ספר ומוסדות

חינוך על תלמידים בגילאים השונים. באותם מקדים שמשטרת ישראל או צה"ל

החליטו שיש צורך בשמירת. הורים. החזירו את שמירת ההורים. מדובר על מקדים

מועטים. ורק בהחלטה של גורמי הבטחון.

מה עם המורים?

המורים לא שומרים. מה שהחוק והתקנות מאפשרים

לנו זה לחייב את המורים לסרוק את בית-הספר בשעות

הבוקר. ואכן זה נעשה. ;ההחלטה מי יסרוק נתונה בידי מנהל בית-הספר.

יש אי-הבנה מסויימת בנושא הזה. חבר-הכנסת איתן

שאל שאלה עקרונית. אם עמדנו בהתחייבותנו מהשנה

שעברה. ובכן אנחנו התחייבנו ועמדנו בהתחייבותנו. הורדנו את שמירת ההורים.

מלבד במקומות ובמקרים מסויימים שמשטרת ישראל קבעה שיש צורך לקרוא להורים.

אני רוצה להביא את עמדת ארגון ההורים. אנחנו לא

מתנגדים שהשמירה תיעשה על-יד י הרשות המקומית.

אמרנו זאת כבר בפעם הקודמת. אבל בתנאי שיהיה סדר. כלומר שתהיה גביה

מסודרת. ולא שכל ראש עיר יכסה את הגרעונות שלו על-ידי גביה מההורים. ראש

עיריית הרצליה גובה מהורי כל תלמיד 30 שקלים לשנה לצורך שמירה. אני מעורב

בשני בתי-ספר בתל-אביב. כשהיינו צריכים לארגו את נושא השמירה פנינו לחברת

שמירה וביקשנו לדעת מהיהעלות. חברת השמירה ביקשה 1.000 שקל ים לחודש עבור

שומר. לפי זה יצא שעל כל הורה לשלם 15-14 לשנה. ואם בית-הספר לוקח שומר

שלא דרר חברת שמירה. זה עוד יותר זול, אבל אין לנו עניו שההורים ייהפכו

למעסיקים. לכן מוטב שזה ייעשה בצורה מסודרת על-ידי בית-הספר באמצעות חברת

שמי רה.

העמדה של ארגון ההורים הארצי היא חד-משמעית: יש

שתי אפשרויות. או חזרה לשמירת הורים או ביצוע השמירה על-ידי חברת שמירה.

השמירה על-ידי תלמידים אינה מעשית ואינה רצינית. אין שמירה של תלמידים. זה

לא עומד במבחן הביצוע. בלאו הכי קיצצו כל כך הרבה שעות לימוד לתלמידים.

אינני חושב שצריך להטיל עליהם גם את נושא השמירה. לפי דברי המנהלים. בית

ספר שיש בו שתים או שלוש כיתות ה'-ו . הילדים שומרים לפחות פעם בחודש בין

שעתיים לארבע שעות. וכפי שאמרתי השמירה הזאת אינה רצינית.

גם ההורים לא עושים יותר מזה.

אז אולי אין צורך בשמירה כלל. מישהו צריך להחליט

על זה.

באותה פגישה שהזכיר יושב-ראש הוועדה. שהתקיימה

בחודש מרס. אמרנו דברים קשים למשטרת ישראל. לפחות אני אמרתי את אשר על

לבי. לא יכול להיות שמשטרת ישראל תעשה לעצמה חיים קלים. היא אמרה שאין

צורך בשמירה. ו שמשרד החינוך יפתור את הבעיה במסגרת שלו. למשרד החינוך לא

היתה ברירה. הוא הטיל את השמירה על התלמידים. אם אין צורך בשמירה. אין

צורך גם בשמירה של התלמידים. אם משטרת ישראל אומרת שיש צורך בשמירה. אז

או שמחזירים את שמירת ההורים. או שגובים סכום מסויי במסגרת

אגרת השירותים הנוספים. כפי שוועדת החינוך והתרבות תמצא לנכון לקבוע.

במסגרת סבירה. וכל רשות מקומית תגבה במסגרת אגרת השירותים סןכום מסויים

עבור שמירה. והיא תיקח על עצמה לארגן את כל נושא השמירה בבתי-הספר.

כמו שחייב להיות שרת בכל בית

ספר. תהיה חובה להעסיק גם שומר. ואת התקן. את המשרה. יתנו משרד החינוך או

הרשות המקומית. הרשות המקומית תכניס גם את הנושא הזה בין ההוצאות המוטלות

עליה.

תודה. מאחר שנציגי המשטרה אינם נמצאים כאן.

אני רוצה להביא לידיעתכם את עמדת המשטרה כפי

"עמדת משטרת ישראל בנושא של אבטחת מוסדות חינוך:

א. כעקרון אין מקום לשנות את ההחלטה על ביטול חובת השמירה של ההורים.

ב. הטלת השמירה על תלמידי בתי-הספר אינה יעילה ואינה מקובלת. למעט כיתות

גבוהות בבתי-ספר תיכוניים. י"א-י"ב.

ו;. לחילופין יש לפעול בנושא של אבטחת בתי-ספר

1. האחריות לשמירה והפיקוח על בית-הספר יוטלו על

2. השמירה תבוצע באותם מקומות שנחוץ לקיימה

על-ידי שומרים בשכר או הורים מתנדבים. היכן שניתן: הפיקוח באותם בתי-ספר

שיוחלט. יבוצע תוך סגירת שערי בית-הספר ופיקוח מבפנים על-ידי התלמידים:

4. בישובים שאינם בתחום האחריות של משטרת ישראל. צה"ל יקבע את איכות

השמירה וסדריה". ובכן זו העמדה של משטרת ישראל.

בהצעת החוק שלפנינו כתוב שביצוע החוק אינו כרוך

בהוצאה תקציבית. בזמנו עמדנו על האבסורד שקל

להטיל על ההורים לבוא לבית-הספר ולעמוד בשער. אמרנו שהתועלת שבשמירת ההורה

היא שהוא יכול להתריע. זה עיקר תפקידו. כי אם יבוא מישהו מתוך כוונה לעשות

משהו. ההורה לא יוכל לעשות הרבה. אמרנו שהאמצעי היעיל הראשוני הוא המצילה

או איזה אמצעי התרעה אחר מנקודת השמירה למנהל בית-הספר או לרשת אזעקה

וכדומה. מסתבר שבענין הזה לא עשו שום דבר. אם אנחנו מדברים על חובת שמירה

ועל מקום שצריך לעמוד בו. צריך להיות שם אמצעי התרעה כלשהו. אינני מזלזל

בחובת השמירה של התלמידים. אבל לואחר שכל המערכת מזלזלת קצת בכל הענין. זה

משפיע וגם על ההורים וגם על התלמידים. מבחינה חינוכית זה לא בריא לדור

הצעיר שאפשר לזלזל בשמירה. יש לזה השלכות שליליות מעבר לשמירה עצמה.

אבל נניח לרגע שמתגברים על הענין הזה ויש שמירה.

אבל איפה האמצעים? איפה אותה מצילה או אמצעי אזעקה אלמנטרי אחר כדי שאדם

ששומר ידע שבעת הצורך הוא יכול לעשות משהו?

אני רוצה להעיר הערה למר מזרחי. אינני בטוח שאתה

מייצג את ההורים כהלכה כשאתה מציע להחזיר את שמירת ההורים. גם אני הורה.

וחברים רבים שלי ביקשו ממני לפעול לשחרור ההורים מהענין המלאכותי הזה של

השמירה. זה לא היה אפקטיבי. לא התייחסו לזה ברצינות. אנשים עשו או שקר

בנפשם או "מכרו יי את השמירות האלה.

האם עשית סקר אחרי שהטילו את זה על הילדים?

מקובל עלי שחלק מהתהליך החינוכי בבתי-הספר.

בכיתות הגבוהות של בית-הספר היסודי ובכיתות של

בית-הספר התיכון. היא השמירה. אבל התלמידים צריכים להבין את משמעות הדבר.

צריך להסביר להם למה עושים זאת. כדי שתהיה מודעות לנושא. אני חושב שזה דבר

חשוב מאד בחברה שלנו. יש גם שעורי של"ח. אולי גם שם אפשר לשלב את הדברים.

אני מקבלת את דבריו של מר מזרחי. ובמידה רבה גם

את הדברים שאמר חבר-הכנסת איתן. אני רוצה להאיר

את הדברים של מר מזרחי ולהציג אספקט נוסף שלא הוצג כאן.

אני אומרת שצריך לאבטח מוסדות חינוך. אבל כאשך

מדברים על אבטחת מוסדות חינוך - ואני מדברת על מוסדות חינוך על-יסודיים.

אני מניחה שזה קיים גם בבתי-ספר יסודיים שמונה-שנתיים שיש בהם כיתות ז ''-ח'

- מתעלמים מהצורך כשמירת המוסדות מפני בריונים. כבר נאמר. בצדק. שמפני

מתאבד אף אחד אינו יכול להגן. הדבר שמטריד אותנו זו הבריונות שמתבצעת יום



יום כלפי מוסדות חינוך על-ידי גברתנים שבאים לחפש חברות. חברות באמת או

חברות במרכאות. ונטפלים למורות. יש בתי-ספר גדולים שמלבד המבנה המרכזי

שלהם יש בחוץ צריפים ויש חדרים בשוליים. תלמידי כיתות י "ב אינם שומרים.

ואני מקווה שזה מקובל שהם לא צריכים לשמור. כי הם לא צריכים להפסיד

שעורים. מי ששומר אלה בעיקר תלמידי כיתות י' ו-י"א. אני מודיעה לכם שהם

אינם עומדים בפני הבריונים האלה.

אני עובדת בבית-ספר גדול מאד. ואני מלמדת שם

חלקית. כשאני באה לבית-הספר. ילדים מכיתה י' אינם מכירים אותי. הם עוצרים

אותי בשער ושואלים לאן אני הולכת. אבל כשבאים בריונים. הם אינם מעזים לומר

להם דבר. הם פוחדים מהם.

הם יכולים להזעיק את המשטרה.

אני הייתי בעימות פיזי עם צעיר שנכנס לכיתה

י ייב שבה לימדתי באותה שעה ואמר לאחת הבנות לצאת

החוצה. שאלתי אותו מי הוא. והוא ענה: אני חבר שלה. היה ויכוח לא קל. אני

נושאת עמי אקדח. לבסוף אמרתי לו: אם אתה תפריע לכיתה. יש לי אקדח להגנה

עצמית.

התקנות אינן מתכוונות למקרים כאלה.

צריך להרחיב אותן גם למקרים כאלה. זו בעיה קשה

מאד בבתי -ספר. במקרים כאלה של בריונות שמירת

התלמידים אינה יעילה. לכן אני אומרת שאני מסכימה לחלוטין עם מה שאמר מר

מזרחי. ומה שעשה ראש עיריית הרצליה. אולי התשלום כבד מדי. אבל העקרון

מקובל עלי. צריך להטיל את זה על חברת שמירה.

ובכן עמדתך היא לקחת חברת שמירה שתוכל לעמוד

בפני כל אלים. מתנכל. חבלן.

כן.

נקודה שניה היא בענין המורים. אתם מתעלמים

מהמורים. כאילו הם לא שומרים. אבל עליהם מוטל הנטל העיקרי. אם יש בעיה של

חומרי נפץ . אם יש בעיה של נסיון חבלה במוסדות חינוך. האחריות והסיכון

מוטלים על המורים. המורים צריכים להתייצב בבית-הספר בשבע בבוקר ולעשות את

הסריקה. ובבתי-ספר על-יסודיים יש שעת אפס. זאת אומרת שהם צרכים להיות בבית

הספר עוד לפני שעה שבע. בשש וחצי. כבר אינני מדברת על הסיכון. אבל האם זה

אפקטיבי? האם אני יכולה לבדוק ולהיות אחראית ששום דבר לא הוטמן? ובכן

אנשים עושים שקר בנפשם. כי הם פוחדים על חייהם. אני אומרת זאת בגלוי. זאת

הטרדה. ובעקרון יש פה אחריות משפטית. אם חלילה קורה משהו. מי אחראי? לא

ראיתי דבר כזה שאדם אחראי על חייהם של כל האחרים במקום עבודתו מבחינה

בטחונית. כשזה לא תפקידו. הוא לא קיבל הכשרה לכך.

לדעתי זה מיותר. לא אפקטיבי. לדעתי זה גם לא

מוסרי.

לכן כשאתם מדברים על אבטחה. גם סריקת הבוקר

צריכה להיכלל במסגרת האבטחה של אנשי המקצוע.

אני רוצה להתייחס קודם לשמירה בבתי-ספר יסודיים.

דווקא שם. מאחר שמדובר בילדים קטנים. נאיביים

ותמימים. הם עושים את השמירה ברצינות. רושמים כל אחד. בודקים כל אחד. אז

אם אנחנו מדברים על האפקט החינוכי - זה קיים. אם אנחנו מדברים על המטרה

שלשמה הם שומרים. ילד בכיתה ה' או ו' איננו מסוגל לעשות שום הבחנה לגבי מי

P.



שנכנס. כל מי שנכנס יכול להגיד לו מה שהוא רוצה. לכו, אם אנחנו מדברים ל1ל

הצד החינוכי - ניחא. אבל בסופו של דבר הרי המטרה היא לאבטח את בית-הספר.

אני הייתי חברה בוועדת דו ידי. כאשר הנושא עלה

בראשונה על סדר היום. גם אז היו אותם הוויכוחים. אני חושבת שחבל לבזבז ימי

עבודה של ההורים. לכן אני תומכת בביצוע השמירה באמצעות חברות שמירה.

הלוואי ויכולנו להגיע לכך שיהיה שומר בכל בית-ספר. שגם יעשה את הסריקה. גם

ישמור על בית-הספר מפני בריונים וגם יאבטח את בית-הספר מפני גורמים

עוינים. שכן מדובר באדם בעל מקצוע. אבל כל עוד זה לא קיים. אני תומכת

בנושא של חברת שמירה. אבל זה צריך להיעשות בצורה מסודרת. אם משלמים.

שישלמו בכל הארץ את אותו מחיר. ולא שכל רשות מקומית תקבע מחיר אחר.

אני רוצה להתייחס לענין של סריקת המורים. בזמנו

נתנו את הסכמתנו לכך שהמורים יהיו שותפים בנושא הסריקה. יחד עם ההורים.

אבל בשטח לא מתמודדים עם הנושא של שמירת הורים ומטילים את זה על המורים.

בחלק גדול מבתי-הספר העומס מוטל על המורות. אל נשכח שהמורות הן גם כן

אמהות לילדים. ולא מדובר על שלוש פעמים בשנה. אלא הרבה יותר מזה. הן

צריכות להגיע מוקדם לבית-הספר ולבצע את הסריקה. מפני שלא מנהל בית-הספר

ולא הקב"ט המקומי מתמודדים עם הנושא של סריקת ההורים. עם כל מה שכרוך בזה.

איננו מתנגדים שגם המורים יהיו שותפים. אבל לא רק הם. ובמקרה זה זה

המו רות.

אני רוצה להתייחס לנושא נוסף שאני מעלה אותו כל

השנים. עוד כשהייתי חברה בוועדת דוידי אמרתי שבמדינה מתוקנת. גם בלי קשר

לנושא של אבטחת מוסדות חינוך. לא ייתכן שיהיה מוסד חינוך שלא יהיה בו

טלפון. בגני הילדים במדינת ישראל אין טלפונים. זה לא נוגע רק לאבטחת

מוסדות חינוך. זה נחוץ למקרה שילד נפגע. זה למקרה שהורה רוצה להודיע

משהו וכדומה. לא ייתכן שבגני הילדים במדינה מתוקנת לא יהיו טלפונים. זה

נכון גם לגבי הנושא של אבטחת מוסדות חינוך.

לגבי הישיבה של התלמידים ליד השער והרישום שהם

עושים וכדומה. לא הייתי קורא לזה שמירה. אם כי

הם עושים זאת ברצינות. אולי גם מה שההורים עושים זה לא בדיוק שמירה. ובכל

זאת אנחנו רואים חיוניות בכך שתלמידים מכיתה ו יי ומעלה ישבו ליד השער

ויפקחו. הם עושים זאת בצורה טובה ורצינית. אין זה מתפקידם למנוע כניסת

מחבלים. אני חושב שגם ההורים אינם יכולים לעשות זאת.

אני רוצה להתייחס לדבריו של יושב-ראש ארגון

ההורים על ראש עיריית הרצליה. לראש עיריית הרצליה יש השקפה מסויימת. הוא

פרסם אותה בעתונות. הוא הודיע שיגבה כסף מההורים בשביל השמירה בבתי-הספר

ובמוסדות החינוך. הוא גם תובע שבבתי-הספר התיכוניים ילמדו שימוש בנשק. יש

לו השקפה כזאת. הוא הבהיר אותה במועצה. אינני מכיר אף רשות מקומית. בכלל

זה גם הרצליה. שגובה תשלומים מההורים בשביל לאזן את התקציב שלה. לכך לא

יפה להגיד זאת. זה לא נכון. אני חושב שאתה צריך לברור את המלים שלך ולא

להטיח האשמה כזאת. אתה יודע שראש עיריית הרצליה לא עושה זאת בסתר. הוא

פרסם את זה וזה דבר ידוע. להקיש מזה על כל ראשי הערים ועל כל העיריות. זו

הוצאת שם רע עליהם. או שאין לך קשר עם המקומות.

אנחנו הגענו למסקנה שחייב להיות שומר בתקן של

בית-הספר. וכבר פנינו למשרד החינוך בענין הזה. אני מבין שזאת קודם כל בעיה

תקציבית. אבל לפחות צריכים מודעים לזה. אם השנה אין תקציב. אולי יהיה

בעתיד. אולי בשנה הבאה יעשו זאת ב-10% מהמוסדות. בשנה שאחריה בעוד 10%

וכו'. וכך יעשו זאת בהדרגה לגבי כל מוסדות החינוך בארץ . בפגישות הקבועות

שלנו עם המנכ"ל ביקשנו להעלות את זה לדיון.



אנחנו בהחלט לא מציבים להטיל- את זה על חברות

שמירה. אנחנו מציעים שיהיו שומרים שיהיו חלק מהצוות של בתי-הסבר. ויש הבדל

גדול בי ן השנים.

ג. ראובן! אני תושב הרצליה. ואני רוצה להאיר את עיניכם

בכמה נתונים. שם נתונים מכל ילד 33 שקלים לשנה

עבור שמירה. לפי חישוב פשוט. בבית-ספר של 1.000 תלמידים השומר משתכר 3.300

שקלים לחודש עבור ארבע שעות שמירה. אינני יודע איך זה מתחלק בין החברה

לבין השומר. בהרצליה יש גם בתי-ספר של 2.000 תלמידים. ולפי זה יוצא ששומר

משתכר 6.600 שקלים בחודש. במשכורת כזאת גם אני מוכן לעבוד כשומר בבית-ספר.

אם דנים על הרצליה. צריך היה להזמין לכאן את

ראש עיריית הרצליה.

יכול להיות שבבית-ספר של 2.000 תלמידים יש צורך

בשני שומרים.

בהרצליה הוקמה גם מערכת מצוקה.

נוסף ל-33 שקלים. גבו גם 5 שקלים עבור מערכת

מצוקה בעיר. מערכת טובה מאד. בכל בית-ספר יש

לחצן. הוא קשור למוקד במשטרה ובמגן דוד אדום. בהרצליה יש גם רכב סיור של

הרשות המקומית. והוא יכול להגיע מיד לכל מקום בעת הצורך. זה נעשה גם ברמת-

ג ן.

ברחובות זה קיים כבר כמה שנים.

אני בעד זה שהדברים האלה ייעשו. הם פותרים הרבה

מאד בעיות. אבל כמו לגבי כל נושא שכרוך בגביה

מההורים. צריך לבחון את העלויות. התשלום צריך להיות ריאלי. והוא צריך

להיות כלול באגרת השירותים הנוספים. ואז כל בתי-הספר ילכו בדרך הזאת. ואני

מסכים ששומר עדיף על חברת שמירה. אבל כל זה מותנה בכך שוועדת החינוך תחליט

על שיעור התשלום עבור השמירה.

אנירוצה להתייחס לנושא של הסריקות. ואני מכיר

בבתי-ספר על-יסודיים. הנושא של סריקות

המורים גורם לעימותים יום-יומיים בין מנהל בית-הספר לבין המורים. מפני

שלמנהל הרבה יותר קל לכפות את דעתו על המורים מאשר על ההורים. ובעיקר

בבתי-ספר שיש בהם בעיות חברתיות. כשהמנהל יודע שיהיו לו קשיים רבים עם

ההורים. הוא מטיל זאת על המורים. ומדובר לא על שלוש פעמים בשנה. אלא על

הרבה יותר. ברחובות. למשל. יש הרבה מאד בעיות. שם יש קב"ט מאד קפדן. אבל

גם בערים אחרות יש בעיות בין המנהלים לבין המורים.

כמו ששחררו את ההורים מחובת השמירה. אני מציע

לשחרר את המורים מחובת הסריקות. זה נטל נוסף שגורם לעימותים מיותרים.

לגבי השמירה. הרעיון שהעלה כאן גדעון לב הוא

רעיון טוב ואני מקווה שהוא יבוצע. צריך להיות שומר בתקן של בית-הספר. זה

עדיף על חברת שמירה שבין השאר יש לה ענין גם לעשות רווח.

אני רוצה להתייחס גם לשמירת הילדים. בעני ן זה

צריך להגיד את האמת. עם כל הכבוד לילדים. זה נטל שהם לא עומדים בו. זה טוב

רק למי שרוצה להשקיט את מצפונו. אבל בשטח זה לא עובד.

גם אם יהיה שומר בבית-ספר של 1.000 תלמידים.

יהיו בעיות, הוא יצטרך ללכת למילואים. הוא זכאי

לחופשה. יהיו לו כל מיני סידורים לעשות. וזה יפגע בשמירה.

זה עניו טכני. את זה אפשר להגיד גם על המורים.

אפשר להתגבר על זה.

אני רוצה לומר מלים אחדות בענין סריקת הבוקר של

המורים. על פי התקנות המנהל ממונה על הנושא.

והוא רשאי להטיל חובת אבטחה. פה לא יכולים להחליט עבור המנהל על מי הוא

יטיל את זה. החוק אומר שהוא רשאי להטיל חובת אבטחה. ואנחנו מעולם לא אמרנו

למנהל לא לקרוא להורים ולא לחייב אותם בתוקף החוק. ולכו התקנות האלה

מוארכות מדי שנה גם לצורר זה. אם המנהל אינו מסוגל להתמודד עם המורים ועם

ההורים. יש בעיה.

יותר קל לו להטיל את זה על המורים מאשר על

--.--.- ההורים.

r.

צריך לשנות את הסעיף הזה בתקנות.

כוועדת החינוך של הכנסת אנחנו צריכים להחליט

אם אנחנו מאריכים את תוקף התקנות לשעת חירום

בנושא זה או לא. אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למה שכתוב בדבדי ההסבך

להצעת החוק שלפנינו. כזכור. התקנות הותקנו בשנת 1974. אחרי אס ון מעלות.

ומאז הוארך תוקפו פעמים אחדות. אגב תיקונים. על זה בדיוק אנחנו דנים

עכשיו. שמענו פה כל מיני רעיונות לגבי המצב הקיים ולגבי מה שצריך להיות

והדרכים לעשות את השמירה יותר יעילה ויותר נכונה וצודקת מבחינת הנטל.

קודם כל צרי כה להיות חובה לגדר את בתי-הספר

ומוסדות החינוך.

נחוצים כל מיני דברים כדי לאבטח את מוסדות

החינוך. ובדברי ההסבך נאמך שמאחך שנראה כי עדיין

יעמוד הצורך בתקנות אלה גם בשנה הבאה. מוצע להאריך את תוקפן פעם נוספת

לתקופה של שנה. אנחנו. חברי הוועדה. צריכים להחליט אם לקבל זאת או לא.

אני בעד הארכת תוקפו של התקנות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להאריך את תוקף

התקנות לשעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך ) בשנה

נוספת. עד 31 באוגוסט 198.

הצבעה

חוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך).

התשמ"ח-1988 התקבל.

יחד עם אישור החוק אני מציע שנמליץ על הקמת

ועדה מיוחדת בהשתתפות כל הגורמים הנוגעים בדבר

שתבדוק את הרעיונות השונים שעלו כאן ותמליץ איך להפעיל את התקנות בצורה

ההולמת את הצרכים החדשים. כך גם נציג את זה בפני הכנסת. נתבע זאת משך

החינוך. כדי שאבטחת בתי-הספך ומוסדות חינוך. כולל כמובן גני ילדים. תהיה

אבטחה של ממש. אני מבקש עד פתיחת שנת הלימודים הבאה להגיש מסקנות בנושא.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 11.00.)