הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 304

מישיבת ועדת החינוך והתרבות, שהתקיימה ביום ב', כ"ב באייר התשמ"ח

(9.5.88), בשעה 11.00

נכחו;

חברי הוועדה;

נ' רז - יו"ר

יי גיל

ת' טובי

יי יוסף

אי סרטני

מי פלד

מוזמנים;

בי כהן - משרד החינוך והתרבות

צ' קינד - יו"ר התאחדות הסטודנטים.

מזכירת הוועדה;

ד' פלר

רשמה; ט' קוטלר

סדר היום;

ו. שאילתות

2. הצעות לסדר היום של חברי-הכנסת ת' טובי ועי דראושה בנושא;

מעונות לסטודנטים הערבים באוניברסיטאות



1. שאילתות:

היו"ר ני רז;

אני פותח את הישיבה.

אני מבקש לשאול את משרד החינוך והתרבות להתייחסותו לכתבה

"חינוך אפור ונוקם", איך מה שכתוב בכתבה מתיישב עם

הצהרת השר והמנכ"ל של המשרד שילדים של הוריהם אין יכולת, לא יבולע להם בנושא

של החינוך האפור? למעןהקיצור אמסור את הכתבה לגבי כהן, ואני מבקש לדעת מה

עמדת השר לגבי התוכן של הכתבה.

בהקשר זה, אני קיבלתי רק הבוקר תשובה לשאילתה ששאלתי בישיבה

הקודמת בנושא הזה, עד כמה מתקדמת כל הכמנת התדריך או החוזר הכללי. התשובה היא:

"לשאלתך בוועדת ההינוך בדבר פירסום החוזר לתכנית לימודים נוספת (תל"ן), הנני

להודיעך כי החוזר טרם גובש סופית. הדיונים נמשכים, שכן קיימים סעיפים שעדיין

אינם מוסכמים על כל הצדדים הנוגעים בדבר. עם פירסומו של החוזר, נעבירו אליך ללא

דיחוי". זאת אומרת, כשהחוזר יתפרסם, אנחנו נגיד: יפה.

אני רוצה בשם הוועדה ובשם עצמי, לבקש ממשרד החינוך, שיעמוד

בדיבורו קודם כל. אנחנו לא רצינו לרדת להם יותר מדי לנשמה. אמרו לנו שעובדים על

זה. אמרו שלפני שזה יתגבש סופית, כלומר, כשיגיעו לשלבים האחרונים, יביאו את זה

הנה כדי שנוכל להתייחס ולהשפיע על מה שיהיה כתוב שם. אני שומע שזה בעצם כבר

גמור. גבי כהן, אני מבקש להעביר את ההערה הזאת.

פניתי בכתב לד"ר גולדברג, יושב-ראש ועדת המשנה שתעסוק בנושא

של תוספת שעות לימוד, וביקשתי שלא יוצא שום חוזר כל עוד ועדת המשנה לא דנה באופן

יסודי בסוגיה על כל היבסיה. אני מצסרף לבקשה בתוקף העובדה של וועדת ההינוך

והתרבות של הכנסת יש ועדת משנה שתדון באופן יסודי בענין. לפני שחור יפורסם, הוא

צריך לבוא לדיון נוסף בוועדה.

אני מבקשת לשאול בקשר למבני ה"פיו", המבנים הדליקים. לפני

כשנתיים הממשלה החליטה עלחיסולם של המבנים תוך חמש שנים. הייתי אתמול בבית ספר

בקרית אתא, ששני שליש מתלמידיו לומדים בבנינים כאלה. אני מבקשת לדעת, קודם כל מה

תכנית המבנים לאורך חמש שנים, האם הוחל בביצוע ומה נעשה עד כה.

אני מבקש לשאול בענין אחר. האוניברסיטאות לא מקבלות עבודות

גמר ייחודיות של בתי ספר בתור עבודות שעליהן מקבלים נקודות בסך כל הנקודות

שמזכות את התלמיד בבחינות הבגרות. אני רוצה לשאול שאלה יותר ספציפית לגבי תלמיד

שעשה עבודת גמר בתכנית ייחודית מאושרת בנושא של בטחון לאומי. זה מקרה ספציפי של

תלמיד שנקרא אורי פרויס. הוא למד בבית-ספר תיכון חדש. העבודה שלו לא נתקבלה

כמזכה אותו בנקודות על ידי אוניברסיטת תל-אביב.

אני רוצה לשאול מה המדיניות בענין הכרה בעבודות גמר ייחודיות

בכלל, ומה לגבי המקרה הספציפי הזה. זה נוגד את מה שאנחנו קיבלנו כאן כמידע.

אמרו שהנושא לא מתקבל.



2. הצעות לסדר היום של חה"כ ת' טובי וחבר הכנסת ע' דראוושה בענין מצב הסטודנטים

הערביים במעונות הסטודנטים

היו"ר ני רז;

אנהנו ניגשים לדיון בהצעה לסדר היוםש הוגשה ביום פתיחת

האינתיפאדה. מדובר בשתי הצעות לסדר היום, של חבר-הכנסת תופיק סובי ושל חבר הכנסת

דראוושה, שאני מקווה שעוד יצסרף הנה, בנושא, הסטודנסים הערביים וצורות שונות של

אפליה או קיפוח בלתי-מוצדק שמתנהל כלפיהם בכמה אוניברסיטאות.

ת' טובי;

הנושא באופן ספציפי הוא מצב איכסונם של הסטודנטים הערביים

במעונות האוניברסיטאות. אני לא פורס את היריעה על כל מיני שטחי אפליה שייקמים

בקבלת הסטודנטים, לפעמים גם ביחס אליהם, בבחירת נושאים, אבל באופן קו קרטי

העליתי את הנושא של הקשיים הגדולים שהסטודנטים הערביים הבאים מחוץ לערי

האוניברסיסאות נתקלים בהם כדי למצוא איכסון, קודם כל במעונות האוניברסיטאות.

אמסור את העובדות כפי שנמסרו לנו על ידי ועדי הסטודנטים

הערביים הבקיאים בסוגיה הזאת.

באוניברסיטת בר-אילן יש בקושי 10 סנודנטיוה. סטודנטים בכלל לא

מתקבלים למעונות באוניברסיסת בר-אילן.

באוניברסיטת באר-שבע לומדים כ-350 סטודנטים ערביים, אולם רק

35 נמצאים במעונות. באוניברסיטת תל-אביב מתגוררים במעונות כ-80 סטודנטים

ערביים, מתוך 300 סטודנטים. בטכניון בחיפה - 150 מתגוררים במעונות מתוך 400

סטודנטים, וזה לעומת 200 בשנה שעברה ו-250 ב-1985. באוניברסיטת יפה בדרך כלל לא

זקוקים, כי אלה שלומדים שם נוסעים לסביבה שלהם, לכפרים ולערים שלהם.

מה הבעיה? אין קריטריונים לקבלת הסטודנטים. כשסטודנט בא

ואומר; אני זכאי בתוקף זה וזה - הסטודנטים הערביים זכאים בעידפות, מפני שאלה שלא

מקבלים מעונות, יש להם קושי מיוחד להשיג דיור בסביבה. אני לא רוצה להזכיר את

האירועים הגזעניים שהיו בשנה שעברה בסביבת אוניברסיטת בר-אילן ברמת גן.

יש קושי לקבל דיור, איכסון, בבתים בסביבות ובאזורים של

האוניברסיטאות. זה קושי מיוחד לסטודנטים ה ערביים. לא מקבלים אותם. מקבלים אותם

מעטים, וכאשר הם זוכים לאיכסון מסויים, יש הסתה ופעולות של רדיפה ותוקפנות

מסביב. לכן, מזה גם נובעת האפליה המכופלת, שאין קריטריונים לקבלת הסטודנטים.

באוניברסיטה אתת יש יותר התחשבות מאשר בשניה, אבל זו בעיה. אני מרגיש שצריך לטפל

בה בצורה כזאת שתעור לפתור את הבעיה או לקדם ולהסיר קשיים. אולי גם נבדוק בכלל

את מצב המעונות. אני מניח שגם לסטודנטים היהודים יש בעיות. אבל הבעיות המיוחדות

הן לסטודנטים הערבים, שגובלות באפליה והיעדר כל התחשבות במצוקתם המכופלת. זה

הנושא, כבוד היושב-ראש, בתמציתו, ואני מבקש להתייחס אליו.

היו"ר ני רז;

אני מבין שיושב אתנו נציג הסטודנטים. קרתה תקלה טכנית עם

האוניברסיטאות. היו צריכים לבוא דיקני הסטודנטים, ובגלל שיבוש אצלם בור"א, הם

קיבלו את ההזמנה כנראה במאווזר. הבוקר טילפנו כלם בבהלה שאינם יכולים להגיע. היה

לי שיקול לבטל את הישיבה בכלל. אבל חשבתי שיבואו אנשים מהחוץ, וכבודם של

הסטודנטים הערביים היה חשוב לי. חשבתי שיבואו אנשים ממרחקים ויחזרו כלעומת שבאו.

לכן החלטתי לקיים בכל זאת את הישיבה, לשמוע את הדברים ולסכם את הדיון ולגבש מה

אנחנו רוצים לשמוע מהאוניברסיטאות. אתה אומר שאין קריטריונים, הבוקר

במשאל טלפוני אצל הדיקנים לקבל מידע לגבי קריטריונים. יש קריטריונים.



יי גיל;

אני מציע בכל זאת לשקול האם טובת הדיון היא לקיים את הדיון

בהיעדר הנפשות שצריכות להיות מושפעות ממנו ולההליט על פיו. השאלה אם יש טעם

לקיים את הדיון במקרה זה. דיון בהיעדר הנפשות הפועלות, מאבד מהחיוניות שלו.ץ

היו"ר ני רז;

תלק מהנפשות הפועלות ישנן. חלק מהמידע אנהנו נוכל לקבל

כוועדה. נוכל להחליט שלא מסכמים. נחליט כוועדה כאשר נחליט.

ת' טובי;

אני מציע שנשמע את האורח. אם יש לחברי הוועדה הערבות מוקדמות

לדיון, נשמע גם אותן. את הדיון אני מציע לקיים בהשתתפות הנציגות של

האוניברסיטאות, והייתי מציע שיוזמנו נציגי הסטודנטים הערביים.

היו"ר ני רז;

אמרו לי שהם הוזמנו.

די פלר;

אבל הם לא מיוצגים רשמית. יש ועדים.

ת' טובי;

יש התאחדות, יש מסגרת ארצית שמכירים בה-לא מכירים בה.

זו עובדת חיים. אני מציע להזמין אותם כבעלי ענין, לשמוע אותם,ואז לקיים דיון על

בסיס של יידע בהשתתפות הגורמים הנוגעים בענין.

היו"ר ני רז;

אני מבין את הענין, אבל הם לא מוכרים. אני לא רוצה להכנס ישר

לויכוח הזה. הם אינם מוכרים בשום אוניברסיטה, כי הם שייכים לאגודת הסטודנטים.

ת' טובי;

מבחינה פורמלית, מבחינה עובדתית כל אוניברסיטה מקיימת יחסים

עם הגוף המייצג את הסטודנטים הערביים.

היו"ר נ' רז;

במידה שהדיקנים לא יגלו התנגדת להשתתפותם, אני אזמין אותם.

אם הם יגידו שזה פוגע להם בעקרון של נציגות בלתי מוכרת, זו בעיה אחרת.

אי סרטני;

אפשר לפנות לאגודות שישלחו לכאן נציגים שלהם, ובהם נציגים

ערביים.

היו"ר ני רז;

חבר-הכנסת טובי מבקש שיהיה ביטוי לסטודנטים הערביים על ידי

נציגים שלהם. נמצא דרך איכשהו לשלב אותם.



צ' קינד;

לגבי הבעיה של ייצוג הסטודנטים הערביים, כל אגודת סטודנטים

מייצגת גם את האינטרסים של הסטודנטים הערביים. לפוזות, כשאני הייתי יושב-ראש

האגודה בתל-אביב, כל בעיה ייהודית של הסטודנטים הערביים, כולל הבעיה של

המעונות, ייוצגה, ואני חושב שבכבוד.

כשאנחנו באים לדבר על בעיה של מעונות, אנחנו צריכים להביא

בחשבון שה משחק סכום אפס. יש מספר מסויים של מעונות, וכל אחד שנכנס, בא על חשבון

מישהו אחר. אני חושב שהבעיה העיקירת - בלי להמעיט בבעיה של הסטודנטים הערביים -

היא ראשית, שאין מספיק מעונות.

אביא את הדוגמא של תל-אביב, כי היא הבעיה הבולטת ביותר, וגם

משום שאני הייתי יושב-ראש אגודת הסטודנטים בתל אביב ואני מכיר היטב את הבעיה.

מתוך קרוב ל-8ו אלף סטודנטים, יש סך הכל לסטודנטים מן המנין 504 מקומות-מיטות.

כשאני מדבר על 2 אנשים בחדר, בתנאים לא מן הטובים ביותר. זה אחוז אבסורדי.

ת' טובי;

אלה כל המעונות שיש?

צי קינד;

יש 1000 מיטות סך הכל, מתוכם מוקצים לסטודנטים בחוץ-לארץ

וסטודנטים מן המכינות 500 מיטות ו-500 לשאר הסטודנטים. כאשר הועד המנהל של

אוניברסיטת תל-אביב הציג תכנית חומש לפיתוח האוניברסיטה, הציגו שם גלריות שבהן

יתלו תמונות, מעבדות חדשות, חניונים תת-קרקעיים וכוי. דבר אחד היה הסר - מעונות.

וכששאלתי את נשיא האוניברסיטה מדוע אין מעונות בתכנית החומש, הוא אמר: זה לא

אינטרס חיוני לאוניברסיטה. זו בדיוק הגישה: עוד גלריה שבה יוצג נשיא האוניברסיטה

לוחץ את ידו של אני לא יודע מי, אבל לא מעונות סטודנטים.

בתל-אביב הבעיה חריפה לא רק מפני שאין מעונות. להשיג דירה

בתל-אביב, זה פשוט קריעת ים סוף, המחירים בשמיים, אין דירות, ויש בהחלט בעיה

לסטודנטים ערביים, שגם את הדירות שקיימות לא מעט אנשים אינם מעונינים להשכיר

לסטודנטים ערביים. זו בעיה חריפה ביותר.

לגבי קבלה למעונות בתל-אביב, יש קריטריונים. כמה שזה יישמע

מפתיע, האלמנט הסוציו-אקונומי בכלל לא מופיע שם. לפני שנתיים הוקמה וועדה

במעונות שהחליטה להעלות את רמת הדיור ושאלה לא יהיו מעונות ל"עניים בלבד. לכן

הוציאו את האלמנט הסוציו-אקונומי בכלל. הקריטריונים הם: מיקום גיאוגרפי שנותן

מכסימום 20 נקודות, עומס לימודים וציונים -מכסימום 20 נקודות, ושירות צבאי - 0ו

נקודות. סך הכל 50 נקודות. מי שמגיע קרוב יותר לניקוד המכסימלי, הוא כמובן זה

שזוכה במעונות.

ישנה בעיה של שירות צבאי, שבגללה נקודת ההתחלה של סטודנטים

ערבים היא 50. מיקום גיאוגרפי יש להם ועומס לימודים וציונים וודאי שיש להם. הם

מתחילים עם 40 נקודות במקום עם 50.

לי נמסר ממקורות לא רשמיים, שכשדנים בסטודנטים ערביים משתדלים

שלא להתייחס לאלמנט של השירות הצבאי. עד כמה זה נכון, אני לא יודע.

בתל-אביב, מתוך 300 סטודנטים גרים 90 סטודנטים במעונות. ואם

ניקח את האחוז של הסטודנטים הערביים שגרים במעונות מתוך הסך הכל לעומת היהודים,

נגלה שהפרופורציות הן הרבה לטובת הערבים.



אבל, אני חושב שעצם העובדה שכל כך הרבה סטודנטים ערבים קיבלו

מעונות, מראה שיש להם בהחלט בעיותייחודיות. רובם באים ממקומות מרוחקים. רוב

הסטודנטים היהודים בתל-אביב באים מאזור גוש דן. סטודנטים ערביים, לא מעט מהם

באים מכפרים בגליל. הנושא מאד עדין, כי כל סטודנט שמכניסים, למעשה מוציאים אחר

במקומו. זו בעיה רצינית. אני חושב שהפתרון היחיד הוא למעשה להגדיל את מספר

המעונות. אין שום פתרון אהר.

כשהייתי יושב ראש, כינסנו את ראשי המועצות הערביות וניסינו

למצוא הסדר הסעות משותף לסטודנטים ערביים מכפרים שכנים, בשעות הערב מהאוניברסיה

ובבוקר לאוניברסיטה. מסיבות שונות ומשונות לא הצלחנו לבצע את זה.

יותר מכך, ניסינו בעזרת ראשי המועצות המקומיות, לשכור דירות

בתל-אביב. הצענו להם שהם ישכרו דירות וכל מועצה מקומית תדאג לסטודנטים שלה

ותשכיר את הדירות לאותם סטודנטים. גם הנסיון הה לא הצליח. כך שהבעיה להערכתי

באמת לא נפתרה. הפתרון היחיד הוא מעונות. שום דבר אחר לא יעזור. אולי נצליח

להכניס עוד 15-10 סטוטדנטים עריבים בשוליים, אבל זה לא פתרון.

לגבי אוניברסיטת בר-אילן, שם אין סטודנטים ערבים כיוון שעל פי

התקנון של המעונות יכולים לגור שם אך ורק סטודנטים דתיים. גם סטודנט יהודי

שאינו דתי, לא רשאי לגור שם. הוכנסו מספר סטודנטיות ערביות עקב בעיות ייחודיות,

שהנהלת המעונות התליטה לקבל אותן בגללן.

אני יודע שפנו אלי סטודנטים ערביים בנושא המעונות בבר-אילן,

ואני הצעתי להם לבוא לאגודת הסטודנטים ולהתחייב בפניהם שבסופי שבוע, דהיינו

בשבתות - כדי לא לפגוע בקדושת השבת של הסטודנטים הדתיים - לא להשאר במעונות אלא

לחזור הביתה בשבת, ואולי כך לפתוח איזשהו צוהר ולהכנס למעונות, אך גם זח לא

התקבל. אם אני לא טועה, הנהלת המעונות או הגורמים האחראים על המעונות לא קיבלו

את ההצעה הזו. זו היתה הצעה שלי לסטודנטים הערביים. אני מניח שהם גילגלו אותה

הלאה ונתקלו בסירוב.

מי פלד;

כמה מעונות היה נראה לך מספר סביר?

צי קינד;

אני חושב שאם בתל-אביב היו 2000-3000 מיטות, היו ממלאים אותן

במהירות הבזק. אן ספק שהביקוש הוא עצום. באף אוניברסיטה אין היום מיטה שלא

תפוסה.

היו"ר נ' רז;

לא מדויק.

צי קינד;

אני מדבר על בר-אילן ותל-אביב, שהם מוקדי הבעיות.

היו"ר ני רז;

בירושלים יש סיפור לגמרי אחר וגם בחיפה יש סיפור אחר. נאמר לי

שבירושלים יש מעונות ריקים.

ת' טובי;

בירושלים אין בעיה. אני לא הזכרתי את ירושלים.



היו"ר נ' רז;

בירושלים יש 1200 סטודנטים ערבים מתוך 18 אלף סטודנטים, יש

6500 מיטות בירושלים. זה מספר ענק. היא טוענת ששני שלישים מהסטודנטים הערביים

גרים בירושלים במעונות. כל מי שרוצה יכול לגור שם. יש שם מקומות פנויים. לא הכל

מנוצל.

מה שנוגע לחיפה, שם יש 510 דיירים במעונות, מתוכם 92 בני

מיעוטים. מתוכם מוסלמים ונוצרים שלא שירתו בצה"ל. כל הקריטריון של שירות בצהייל

לא הוחל על הסטודנטים האלה.

ת' טובי;

שם גם אין מצוקה, כי הם באים בעיר מהסביבה.

היו"ר נ' רז;

לגבי המילגות בהיפה, 15% ממקבלי המילגות הם בני מיעוטים.

בחיפה ובירושלים לא קיימת לא בעיית המילגות ולא בעיית המעונות.

מה שנוגע לבר-אילן, מסר לי דיקן הסטודנטים שבבר-אילן יש 1000

מעונות על 10,000 סטודנטים. למעונות מתקבלים רק שומרי תורה ומצוות. גם יהודים

חילוניים לא מתקבלים לשם. זו בעיה של חילול שבת בדרך כלל, או התנהגות שהם חושבים

אותה לבלתי-הולמת. אבל לפנים משורת הדין התקבלו סטודנטים ערביות. יש שם עשר

סטודנטיות ערביות שקיבלו מגורים, בעוד שאין שם אף סטודנטית יהודיה חילונית. נאמר

שאין כל מיגבלה לסטודנטיות ערביות שגרות רחוק וזקוקות למעונות, לקבל שם מגורים.

לגבי מילגות אין כל הגבלה אלא קריטריונים, ואין כל תלונות.

בבאר-שבע לומדים, נמסר לי, כ-300 סטודנטים ערביים מתוך 5467. בס הכל יש במעונות

1400 מקומות ונכנסים על פי קריטריונים שנקבעים על ידי ועדה שמשתתפים בה גם אנשים

שהם מחוץ לאוניברסיטה. בין הקריטריונים יש שירות בצה"ל, מצב כלכלי, מרחק,

הצטיינות בלימודים ועוד.

בדברים של חברי הכנסת טובי ודראוושה עלתה הטענה, שהקריטריונים

בכלל חסויים. כל המקומות האלה אמרו לי; מה פתאום חסויים? כל סטודט שרוצה לדעת על

פי איזה אמות מידה מתקבלים אולא מתקבלים, יכול לקבל זאת במזכירות האוניברסיטה.

הוא יכול להתלונן וכן הלאה.

צי קינד;

המצב הסוציו-אקונומי קיים בכל מקום, חוץ מאשר בתל-אביב.

היו"רנ' רז;

אין אחידות בקריטריונים. זה נכון. כל אוניברסיטה קובעת לעצמה

את הנקודות. בכל מקום שאלתי האם סביב הנושא הזה יש אי-שקט בדרך כלל. אמרו לי

שלא, אלא בראשית השנה, כשמתחילים הענינים של מילגות ומעונות, יש אי-שקט.

ת' טובי;

עד שמסתדרים. אחר כך זה עובר.

היו"ר ני רז;

נכון, אבל זה קיים לא רק אצל הערבים. אומרים כמובן, שאם יהיו

יותר מקומות, אפר יהיה לפתור בעיות של יותר אנשים, אבל לא רק לערבים אלא גם

ליהודים.



אני יודע את תופעות הנבזיות, כמו ברמת עמידר, ואת הקושי של

סטודנט ערבי לקבל דירה, שהוא גדול יותר מאשר לסטודנט היהודי. את התביעה

להקים יותר מעונות סטודנטים באוניברסיטאות, שיבנו ככל האפשר.

חברי הכנסת דיברו על קיפוח. מקורות האוניברסיטה כופרים בכך.

נכון שהשירות הצבאי הוא שיקול בנקודות. אם תהיה הצעה לבטל את כל זה בכלל, שיציעו

את מישהו מחברי הוועדה לבטל את ההיבט הזה שנותנת המדינה לחייל משתחרר.

בכל המקומות טוענים שנכון הוא שלסטודנטים הערביים יש פשוט

קשיים בלימודים. העברית שלהם איננה כזאת שיכולה להספיק, ההכנה שמקבלים בבתי

הספר, למרות שיש להם תעודות בגרות, לא מספיק טובה. אינני יודע באיזו מידה

האוניברסיטאות ערוכות לקדם אותם או לתת להם מכינות או סיוע מבחינת הלימודים

עצמם, אבל זה לא שייך לנושא המעונות והמילגות, אלא זו שאלה איך לקדם את

האוכלוסיה הזאת ולאפשר לה ללמוד בצורה מתקבלת על הדעת.

אפשר להחליט שהיום איננו מסכמים שום דבר, עד שנשוחח עם

הדיקנים, אבל זה מה שהם יספרו לנו שוב. זה החומר.

אי סרטני;

כמובן שאנחנו צריכים לשבת אתם, אבל חשוב שיהיו סטודנטים

שייצגו גם את התחושות של הסטודנטים הערביים. אבל חשוב גם מאיזה היבט אנחנו

מעמידים את הדברים. לפני שנה אם זכור לכם היה נושא שבאוניברסיטה העברית ניסו

ללכת בכיוון של מעונות לסטודנטים מצטיינים, חדרים לבד וכן הלאה. אז היה ברור שזה

יילך על חשבון סטודנטים אחרים. אמרו שלמצטיינים יתנו חדרים בודדים וגם מילגת

קיום וכן הלאה.

פניתי אליהם אז ודיברתי עם הדיקן וביטלו זאת, כי היה להץ

רציני מאד נגד הענין הזה. הוא הסביר לי שזה כך: הם העלו את רמת התשלום במעונות.

הוא אמר שאין ביקוש, כי אפשר למצוא בעיר חדרים בערך באותו מחיר. מצד שני, אני

שומעת מסטודנים שהחדרים במעונות הם במצב של תת-מצב.

צי קינד;

בכל זאת כל סטודנט בתל-אביב יהיה מוכן לגור כמו בירושלים.

הרמה נמוכה מאד במעונות. גם העלו את השכר. למה אין ביקוש? לא

מפני שהטטודנטים מוותרים על זה כל כך בקלות וכל כך קל להם להסתדר. אלא לעתים לא

כדאי להם לפנות ברמה שזה קיים וברמת התשלום. מי שכבר לומד בירושלים, מוצא לו את

הפתרון האחר. היתרון של מעונות שצריכים לתת פתרון למעון זול יותר ומסודר יותר

וקרוב יותר למקום הלימודים, היתרונות האלה הלכו ונעלמו ונוצר מצב שיש מיטות

פנויות. אבל זה לא מצב אידיאלי.

אני חושבת שצריך לקיים את הדיון לא רק בנושא של סטודנטים

ערבים, אלא דיון יותר כללי ויותר מקיף, שיבטא גם את הצרכים. צריך לומר להמ

שיביאו נתונים והערכות לגבי מה נחוץ לעומת מה שקיים, וגם בנושא של הרמה המקובלת.

באוניברסיטאות שלנו יש כל מיני דברים ייחודיים לעומת העולם הרחב, לא תמיד

לטובתנו מבחינת הייחוד, כמו הנושא של שעות שנמצאים באוניברסיטה ושומעים הרצאות

לעומת למידה עצמית וכל מיני דברים. צריך קצת לבדוק את הנושא. זה נושא שראוי

לבדיקה מקיפה יותר, וכמובן, הנושא של סטודנטים ערביים מוכרח לעמוד בקריטריון של

מצוקה אמיתית מאד, שהם פשוט לא יכולים לקבל דיור במקום אחר.



מי פלד;

אני מציע שלא נסכם את הדיון בלי שיהיו נציגי האוניברסיטאות

ואולי נציגות יותר מגוונת של הסטודנטים, אבל לקראת דיו משותף עם נציגי

האוניברסיטאות, הייתי מציע לבקש מהם שיבואו עם הצעות לפתרון. לא רק להעמיד

אותנו בפני המצב, אלא איך הם מתכוונים להתמודד. אני חושב שהרעיון של שכירת דירות

בשביל סטודנטים, זה רעיון מקובל מאד בהרבה מאד אוניברסיטאות בעולם.

צי קינד;

אנהנו הצענו שהכפרים ישכרו.

ת' טובי;

מועצה מקומית שתבוא לשכור דירה בתל-אביב, תיתקל באותם קשיים

כמו הסטודנטים.

מי פלד;

בחוץ לארץ אוניברסיטאות שוכרות דירות מטעם האוניברסיטה, ואחר

כך נותנות זאת לסטודנטים. אבל שיבואו עם הצעה לפתרון, ואז הדיון יהיה יותר

אפקטיבי. אם רק יבואו לספר לנו את המצב, לא נתקדם. לפהות נפיק תועלת מזה שהיה

לנו דיון מוקדם שבעקבותיו יהיה דיון מסכם.

היו"ר ני רז;

נקיים עוד דיון עם הדיקנים והסטודנטים. נזמין את דיקני

הסטודנטים.

די פלר;

והמנכ"לים.

היו"ר נ' רז;

נבקש מהם לצייד אותנו לפני הישיבה בכמה דברים; שכל מוסד יביא

את גליון הקריטריונים. שלא תהיה אפשרות שהבר כנסת יגיד שאין קריטריונים.

ת' טובי;

יכול להיות שיש להם קריטריונים במשרד, אבל הסטודנטים לא

יודעים. לא מספיק שמישהו יבוא וידרוש. זה דבר ציבורי שצריך להיות גלוי.

צי קינד;

זה מפורסם. על פי הטופס שהסטודנט ממלא, הוא יכול בדיוק לדעת

מה שואלים אותו ומה הקריטריונים. ש

היו"ר ני רז;

נבקש מהם להביא זאת לישיבה הבאה, ואיך זה מגיע לסטודנט. זה גם

מן הצדק וגם מן ההגינות. דבר שני, נתבע להביא לנו תכנית צרכים ומה הם חושבים

צריך להיעשות כדי לפתור את הצרכים, ושידברו גם על עלויות. נקיים את הישיבה הבאה

בהקדם האפשרי על פי הלוה.

(הישיבה ננעלה בשענה 11.55)