ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 14/03/1988

הארועים החגיגיים לציון שנת הארבעים למדינת ישראל; סיקור המהומות בטלוויזיה

פרוטוקול

 
1

הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 294

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ה באדר התשמ"ה, 14 במארס 1988, שעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה; ני רז - יו"ר

פ' גולדשטיין

אי סרטני

מי פלד

מוזמנים; חבר-הכנסת ד' מגן

מזכירת הוועדה; די פלר

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; דיון בטיוטת מסקנות הוועדה בנושאים;

1. האירועים החגיגיים לציון שנת הארבעים למדינת ישראל -

הצעה לסדר--היום של חה"כ ד' מגן.

2. סיקור המהומות בטלוויזיה - הצעה לסדר-היום של חה"כ ג' שפט.



הארועים החגיגיים לציון שנת הארבעים למדינת ישראל

היו"ר ני רז!

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: דיון בטיוטת מסקנות הוועדה בשני נושאים.
נפתח בנושא
האירועים החגיגיים לציון שנת הארבעים למדינת ישראל. אבקש ממזכירת

הוועדה לקרוא את המסקנות.

די פלר;

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך והתרבות את ההצעה לסדר-חיום בנושא

האמור.

הוועדה שמעה דברים מפי נציגי משרד החינוך והתרבות, מרכז ההסברה ויו"ר ועדת

ההיגוי לחגיגות שנות הארבעים למדינה.

הוועדה למדה לדעת את העובדות הבאות;

ועדת ההיגוי לחגיגות שנות הארבעים מונתה על-ידי ועדת השרים לענייני סמלים

וטקסים שבראשה עומד שר החינוך והתרבות. הוועדה מורכבת מנציגי הממשלה, הסוכנות

והציבור. תכניתה אושרה על-ידי מליאת הממשלה.

לרשות החגיגות הועמד תקציב של 16.5 מיליון שקלים, לשלוש שנים.

הוועדה פירסמה לוח ארועים, בו מצויינים גם ארועים של גופים וארגונים

המקיימים כנסים בשנת הארבעים ומורשים להשתמש בסמל ובכותרת החגיגות אך לא מקבלים

תקציב מוועדת ההיגוי.

במקביל מקיים מרכז ההסברה ועדה בין-משרדית שבה מיוצגים כל משרדי הממשלה

והיא מתכננת, מארגנת ומתאמת את הפעילות הממשלתית בחגיגות הארבעים.

החגיגות מתקיימות בכל המדינה ופיזורן רב מבחינת הנושאים, המקומות, סוג

הארועים והאישים המשתתפים.

להלן מסקנות הוועדה;

1. ועדת החינוך מברכת את ועדת ההיגוי של חגיגות הארבעים למדינה על העבודה

שהשקיעה בארגון ובביצוע החגיגות.

2. ועדת החינוך מציינת כי אכן נשקלו הרגישויות הפוליטיות הקיימות במדינה ובדרך

כלל קיים איזון רב בבחירת הנושאים, האישים, המקומות, מתן התמיכות בארוע.

3. ועדת החינוך הקימה צוות מתוכה ללוות את ארועי שנות הארבעים, ולשמש כתובת

לתלונות והשגות.

הוועדה מניחה מסקנות אלה על שולחן הכנסת ומבקשת משר החינוך והתרבות להשיב

עליהן תוך שלושה חודשים".

היו"ר ני רז;

האם יש הערות למבוא, עד המסקנות?

די מגן;

אני רגיל שוועדות הכנסת הן מפקחות בצורה עמוקה יותר על הממשלה. למשל, לא

יכול להיות שגם אם נמסר לנו באופן רשמי שהתקציב הוא 16.5 מיליון שקל, שאנחנו
נכתוב
נמסר לנו.



יש תופעה מוזרה. שר האוצר אומר שהתקציב הוא 25 מיליון ואילו שר הכלכלה

והתכנון אומר שהתקציב הוא 50 מיליון. אני הושב שהדבר המתבקש ביותר הוא לומר

שהוועדה קובעת שעל הממשלה להבהיר את הסתירות העולות מדבריהם של שר הכלכלה

והתכנון, שר האוצר ושר החינוך והתרבות. לא אנחנו צריכים לשפוט ולהגיד שמה שאמר

שר ההינוך והתרבות הוא הנכון, אלא לקרוא לממשלה בענין הזה לסדר.

אני גם מציע לומר בפסקה אהת לפני-כן: הוועדה מורכבת מנציגי הממשלה ומנציגי

ציבור אחרים.

עם כל החיבה שלנו לוועדת ההיגוי לא צריך לנקות אותה מכל בקורת. אני רוצה

להזכיר ליושב-ראש הוועדה שוועדת ההיגוי הניחה על שולחן זה שתי תוכניות לא

תואמות, ואפשר לראות את זה בנספחים.

היו"ר ני רז;

הם הביאו שתי תוכניות מקבילות. בהתחלה הם הביאו תוכנית מוקדמת, לפני

ינואר, ומאוחר יותר הם הביאו תוכנית שניה יותר מעודכנת.

די מגן;

אני רואה את תפקידי כחבר בגוף מבקר, מפקח, ואני מחפש מה לא בסדר. אני גם

הייתי נזהר לקבוע ".. אך לא מקבלים תקציב מוועדת ההיגוי". מי שלא מכיר את הענין

עלול להבין שנכון שהם לא מקבלים תקציב אבל התקציב עובר דרך הרשויות המקומיות או

דרך גורמים אחרים. אני מציע להסתפק כאן במשפט.- ומורשים להשתמש בסמל ובכותרת

החגיגות, ולמחוק את הסיפא.

האמור במשפט הראשון בעמוד 2 לא עולה בקנה אחד עם הבקורת שאפילו אני העליתי

בצורה מתונה ביותר בוועדה. על כן אני מציע להכניס את המשפט הזה, בצירוף תיקונים

ושיפורים, למסקנות הוועדה. גם אם ועדת ההיגוי אמרה בוועדה שהיא עשתה מאמץ

על-מנת שהחגיגות תהיינה מפוזרות מבחינת הנושאים, המקומות, סוג האירועים והאישים

המשתתפים בכל רחבי המדינה, הוועדה קוראת ליתר רגישות ופיקוח בענין הזה.

אני רוצה לתרום מה שאפשר לתרום ברוח החגיגות, להגביר את הקונסנסוס ולומר;

נכון שאתם הצגתם את זה כך, ואנחנו אומרים לכם להשתדל עוד יותר בענין הזה.

היו"ר ני רז;

נלך לפי הסדר. תחילה, ממי מורכבת הוועדה. נמסר לנו שהיא מורכבת מנציגי

הממשלה, מנציגי הסוכנות היהודית ומנציגי ציבור.

די מגן;

אני מציע לומר; הוועדה מורכבת מנציגי הממשלה ומנציגי ציבור אחרים.

היו"ר ני רז;

הסוכנות היהודית היא גורם חשוב כאן. הם עמדו על זה.

די מגן;

לגבי המשפט "תכניתה אושרה על-ידי מליאת הממשלה", אינני יודע מאין זה נלקח.

היו"ר ני רז;

שם האוצר אמר זאת בתשובתו לדבריך במליאה וגם יעקב אגמון אמר שהתוכנית

התקבלה פה אחד על-ידי הוועדה ואושרה על-ידי ועדת השרים שהגישה את זה לממשלה.



ד' פלר;

מלבד ועדת השרים היתה גם ישיבת ממשלה.

די מגן;

אני מציע שהנקודה הזאת תיבדק מבחינת העובדות. כי אם התוכנית השלדית הוצגה

בפני הממשלה בנובמבר זה ענין אחר, ואם היא הוצגה בפני הממשלה בפברואר, אחרי

המבצע "לחיי הספינות שבדרך" שעורר את כל המחלוקות הפוליטיות, גם זה ענין אחר.

היו"ר נ' רז;

אני מקבל שהנקודה הזאת תיבדק, אם התוכנית כפי שעודכנה אושרה על-ידי הממשלה,

ומתי.

לרשות החגיגות הועמד תקציב של 16.5 מיליון שקלים. גם אני קראתי בעתון שהשר

יעקבי אמר שהסכום הוא יותר גדול, וגם האוצר טען שהסכום יותר גדול. בוועדה זה לא

נמסר. אני שמעתי את זה בדבריך גם במליאה.

די מגן;

אני שאלתי את שר הכלכלה והתכנון, את שר האוצר ואת שר החינוך והתרבות.

היו"ר ני רז;

השאלה היא אם אנחנו צריכים לציין במסקנות הוועדה שלנו כל מה שנאמר בעתונים

סביב זה.

מי פלד;

רואם הנתונים האחרים מדברים על תקציב או על הוצאות צפויות?

היו"ר ני רז;

ודאי. הם דיברו על הוצאות צפויות.

מי פלד;

הוצאות צפויות זה לא תקציב. אלה שני דברים שונים.

פי גולדשטיין;

הכותרת היא אמנם "האירועים החגיגיים לציון שנת הארבעים למדינת ישראל" אבל

זה לא חגיגות שנמשכות ארבעים שנה או שלוש שנים. לכן לא ברור לי מדוע כתוב כאן:

"לרשות החגיגות הועמד תקציב של 16.5 מיליון שקלים, לשלוש שנים". מדוע לשלוש

שנים?

די פלר;

כי התקציב חולק לשלוש שנים.

פי גולדשטיין;

אם זה כמו שאומר חבר-הכנטת פלד, אני מקבל את זה. החגיגות נמשכות שנה, או

יותר.



ד' פלר;

שנה. הן תיפסקנה באוגוסט 1988.

פי גולדשטיין;

ההגיגות תהיינה שנה אתת, בשנת הארבעים למדינת ישראל. התלוקה התקציבית

לשלוש שנים לא מפריעה כלל. אני חושב שצריך לומר שהתקציב יהולק לשלוש שנים.

אי סרטני;

אני רוצה להציע שבמסקנות נזכיר את ההתבטאויות של השרים ושהציבור רשאי לדעת

את העלות האמיתית. תבר-הכנסת מגן, האם אתה מסכים לזה?

די מגן;
כן. אני מציע לנסח כך
הוועדה קוראת לממשלה לברר את חילוקי הדעות בין שר

האוצר, שר הכלכלה והתכנון ושר החינוך והתרבות ולהבהיר את התקציב המיועד לחגיגות

שנת הארבעים.
פי גולדשטיין
לאור הערות שהושמעו על-ידי שרים שונים, טוב התעשה הממשלה אם תביא לידיעת

הציבור מה הם הסכומים המדוייקים שהוקצבו לחגיגות שנת הארבעים.
היו"ר ני רז
בסדר. זו תהיה מסקנה 3.

מי פלד;

במבוא זה מתבסס על מה ששמענו, שיש אירועים שוועדת ההיגוי אחראית להם ויש

אירועים שהיא לא אחראית להם אבל הם מורשים להופיע כחלק מהאירועים. ברור שגם

האירועים האחרים עולים למישהו כסף, אבל לא לאוצר המדינה. כלומר, ברור שיהיו

יותר הוצאות מאשר תקציב.

די מגן;

אם להמשיך את הקו של חבר-הכנסת פלד, נאמר; "הוועדה פרסמה לוח אירועים, בו

מצויינים גם אירועים של גופים וארגונים המקיימים כנסים בשנת הארבעים ומורשים

להשתמש בסמל ובכותרת התגיגות" - וכאן אני מציע להוסיף; "אך מימונם אינו מתקציב

ועדת ההיגוי".

היו"ר נ' רז;

נכון. בסעיף, מנוסח מחדש, ייאמר; הוועדה פירסמה לוח, בו מצויינים גם

אירועים של גופים וארגונים המתקיימים בשנת הארבעים ומורשים להשתמש בסמל ובכותרת

החגיגות, אך מימונם אינו מוטל על תקציב ועדת ההיגוי.

די מגן;

את הסעיף הראשון בעמוד 2, בענין הפיזור, אני מבקש להפוך לבקורתי ולמסקנה,

ולומר; הוועדה שוכנעה כי ועדת ההיגוי השתדלה לפרוש את האירועים בכל חלקי המדינה

ולהזמין אליהם אישים שונים, אולם נוכח הרגישות והבקורת שהיתה בציבור הוועדה

קוראת ליתר הקפדה בנושא.



היו"ר נ' רז;

אני לא מקבל את זה.

די מגן;

עובדתית יש בקורת.

היו"ר ני רז;

אבל המסקנה שלנו לא קבעה את זה. הם הוכיחו לנו שזה לא כך.

פי גולדשטיין;

לחבר-הכנסת מגן יש זכות להביע דעת מיעוט.

די מגן;

כן, אבל אני רוצה להגיע להסכמה.

אי סרטני;

השאלה היא אם אנחנו השתכנענו שבאופן כללי יש הקפדה.

די מגן;

באופן כללי - לא.

פי גולדשטיין;

גם לדעתי אין הקפדה. יעקב אגמון הוא אישיות פוליטית מדרגה ראשונה ובהתאם

לכך הוא ניווט בחוכמה רבה ובתיחכום רב את העסק לאן שהוא רצה. אילו הייתי במקומו

יכול להיות שהייתי עושה אותו דבר כאישיות פוליטית מן הצד השני. אבל הבקורת

קיימת והיא בקורת לגיטימית, משום שאין איזון בנושא. לכן, כל בקורת שתישמע בנושא

הזה היא לגיטימית ונכונה. לצערנו, הענין איננו מאוזן. זו דעתי.

היו"ר ני רז;

תגיש הסתייגות בסעיף הזה ותאמר שלגבי האישים המשתתפים ראוי היה שהוועדה

תקפיד על יתר איזון.

פי גולדשטיין;

אנסה לתת ניסוח שצריך יהיה לשפץ אותו; לצערנו הרב, למרות הנסיון של ועדת

ההיגוי לאזן את הנושאים, האירועים, ובעיקר את האישים המופיעים, לא צלה הדבר בידי

ועדת ההיגוי במלואו ומכאן הבקורת שהושמעה בוועדה בנושא זה.

היו"ר ני רז;

לא בכל המקרים עלה הדבר בידי הוועדה.

פי גולדשטיין;

בסדר.



היו"ר נ' רז;

היות ובחלק הראשון אנחנו מתארים מה שהיה בוועדה, החגיגות מתקיימות בכל

המדינה ופיזורן רב, וכוי. את זה שמענו מהוועדה. בוועדה נשמעה בקורת על כך שלא

בכל המקרים היתה רגישות מספקת לאיזון מבחינת האישים המשתתפים. זה תיאור נכון של

מה ששמענו.

אי סרטני;

צריך להוסיף כאן שבוועדה נשמעה בקורת על כך שלא בכל המקרים נשמר האיזון

הפוליטי.

די מגן;

אני הייתי אפילו מרחיק-לכת יותר ומציג את ועדת ההיגוי באור חיובי יותר

ואומר כך; נוכח הבקורת שהושמעה בוועדה, הסבירו נציגי ועדת ההיגוי כי החגיגות

מתקיימות בכל המדינה ופיזורן רב, מבחינת מגוון הנושאים, המקומות, סוג האירועים

והאישים המשתתפים.

פי גולדשטיין;

אני חושב שלא לנוסח הזה התכוון חבר-הכנסת מגן.

די מגן;

אתה צודק שזה לא מה שרציתי, אבל זה מה שאני יכול להשיג.

פי גולדשטיין;

עיקר הבקורת היה על האישים המשתתפים ואת זה הייתי מבליט באיזו שהיא דרך.

למעשה זה מה שגרם לחבר-הכנסת מגן להעלות את הנושא הזה. דומני שענין הבקורת על

השתתפותם של האישים הובלע במשפט הזה.

די פלר;

בסיפא של מסקנה 3 אפשר להוסיף; ובעיקר להשגות, או לגבי האיזון שיישמר

בבחירת או בהזמנת האישים המרכזיים לפתיהת אירועים כאלה.

פי גולדשטיין;

זה כבר אחרי המבול. זה לא יעזור.

היו"ר נ' רז;

אני מוכן ללכת בכיוון הזה, כי נשמעה כאן בקורת ותלונה, וכשהסתכלנו בניירות

ראינו מה שראינו. לכן נאמר כך; בישיבת הוועדה נשמעה בקורת על שיקולים שונים.

מי פלד;

מדוע שלא נאמר בסעיף שכבר נוסח, שהושמעה בקורת בייחוד במה שנוגע להזמנת

אישים?

די מגן;

לא. אדוני היושב-ראש, נדמה לי שלגבי מסקנות 1 ו-3, ומסקנה 4 שחברת-הכנסת

סרטני צריכה לנסת בענין התקציב, יש הסכמה. לגבי סעיף 2, שהוא דומה מאד למשפט

שעליו אנחנו מתעכבים יהיו ויכוחים. כדאי להתרכז על ניסוח סעיף 2 בהסכמה, או עם

דעת מיעוט, מאשר לתקן את המבא למסקנות.



היו"ר נ' רז;

בסדר. אם כך, נחזור לסעיף האחרון לפני המסקנות: נוכח הבקורת שנשמעה בוועדה

הסבירו נציגי ועדת ההיגוי כי החגיגות מתקיימות בכל המדינה ופיזורן רב, מבחינת

מגוון הנושאים, המקומות, סוג האירועים והאישים המשתתפים.

אם מגיש ההצעה מסתפק בזה, זה בוודאי טוב. נעבור כעת למסקנות. לגבי מסקנה

1 אני מבין שאין בעיה. לגבי מסקנה 2 תהיה הסתייגות.

פי גולדשטיין;

אני לא בסוח שתהיה הסתייגות.

אי סרטני;

במסקנה 2 אני מציעה למחוק את המלה "רב".

פי גולדשטיין;

אני מציע לנסח את מסקנה 2 כך; ועדת החינוך מציינת כי אכן נשקלו הרגישויות

הפוליטיות הקיימות במדינה ובדרך כלל קיים איזון בבחירת הנושאים, האישים,

המקומות, מתן התמיכות באירוע, אם כי - וכאן הייתי מוציא את המלים "בדרך כלל" -

לא תמיד עלה הדבר יפה מבחינת התוצאה. אני יכול להגיד שהיה שיקול-דעת, היה נסיון

להגיע לאיזון. אינני מדבר רק על האגף שלי, גם אגף אחר יכול להרגיש עצמו באותה

מידה בלתי-מאוזן בנושא הזה. אין פה ענין מפלגתי.

היו"ר ני רז;

... אם כי לא תמיד עלה הדבר.

פי גולדשטיין;

...וככלל קיים איזון בבחירת הנושאים, האישים, המקומות, מתן התמיכות באירוע,

אם כי לא תמיד עלה הדבר יפה מבחינת התוצאה.

די מגן;

את המלה "קיים" צריך להחליף במלים "היה נסיון", ואז אני יכול להצטרף

לתיקון. "ועדת החינוך מציינת כי אכן נשקלו הרגישויות הפוליטיות הקיימות במדינח,

וככלל היה נסיון ומאמץ לאיזון בבחירת הנושאים, האישים, המקומות, מתן התמיכות

באירוע, אם כי לא תמיד עלה הדבר יפה מבחינת התוצאה".

אי סרטני;

זח לא בדיוק כך. המושג לא קולע.

היו"ר ני רז;

... אך לא תמיד עלה הדבר מבחינת התוצאה.

די פלר;

הוועדה מציינת כי נוכח ההודעות הסותרות של שרי האוצר, הכלכלה והחינוך באשר

לגובה התקציב של חגיגות הארבעים, קוראת הוועדה לממשלה להבהיר ולפרסם בציבור את

העלות הריאלית של ההוצאות.



א' סרטני;

הבקורת היא על כך שהופיעו שלושה שרים וכל אחד מהם נקב בסכום אהר. הציבור

לא יודע וזה סתם יוצר אווירה שלילית סביב הענין.

היו"ר ני רז;

"הוועדה מציינת כי נוכה ההודעות הסותרות של שרי ההינוך, האוצר והכלכלה באשר

לגובה ההוצאות הכרוכות בתגיגות הארבעים, טוב תעשה הממשלה אם תפרסם מידע מוסמך

לציבור על כך".

תודה רבה לחבר-הכנסת דוד מגן.

סיקור המהומות בטלוויזיה

היו"ר ני רז;

אנהנו עוברים כעת לסעיף השני; סיקור המהומות בטלוויזיה - הצעה לסדר-היום

של הבר-הכנסת גרשון שפט. נקרא תהילה את המבוא ואת המסקנות.

די פלר;

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדת ההינוך את ההצעה לסדר היום בנושא האמור.

הוועדה שמעה דברים מפי נציגי רשות השידור, ועדת העורכים ודובר צה"ל.

מציע ההצעה טען כי סיקור המהומות בשטחים גורם נזק רב לפעילות צה"ל להרגעת

ההתקוממות ולהשלטת הסדר.

לטענתו יוצרת הטלוויזיה תסיסה ומצלמותיה גורמות לאירוע בפני עצמו אשר עלול

לסכן חיי אדם.

הדיון בוועדה נסוב על השאלה אם זכות הציבור לדעת שקולה כנגד אפשרות של

סיכון חיי אדם.

הוועדה שמעה מפי הדוברים כי האירועים האחרונים ביו"ש הביאו בעקבותיהם 700

כתבים וצלמים זרים נוסף על ה-350 המשרתים את סוכנויותיהם בדרך קבע. בדרך-כלל

נשמעים העתונאים להוראות הצבא ומספר התקריות שהיו בין צלמים לבין חיילים הינו

מועט. למפקד יש יכולת להפעיל שיקול-דעת אם למנוע מפני העתונות את סיקור האירוע

המסויים ואם להכריז על השטח כסגור.

הוועדה גם למדה לדעת כי בשני מקומות בארץ פועלת סוכנות ידיעות פלשתינאית

שמוכרת ידיעות רבות לעתונאלם הזרים.

להלן מסקנות הוועדה

ו. ועדת החינוך קובעת כי אין לסגור את השטחים בהם מתקיים אירוע כל שהוא בפני

העתונות.

2. ועדת החינוך מאמצת את שיקולי צה"ל באשר לסגירת שטח מסויים בשעה מסויימת

בפני עתונות.

3. ועדת החינוך קוראת לציבור העתונאים לכבד את החלטות צה"ל ולפעול לפיהן.

4. ועדת החינוך קוראת לצה"ל להגביר את החינוך הניתן לחייל בנושא התקשורת,

מנקודת מבט המסבירה כי תקשורת הנה חלק מהחיים ומהמלחמות של שנות השמונים ויש

לדעת כיצד לפעול לצידה.



5. יש להגביר את מודעות התלמיד, הוזייל והציבור לקריאה וצפייה ביקורתית של כל

הפקה תקשורתית.

הוועדה מניחה מסקנות אלה על שולחן הכנסת ומבקשת משר החינוך והתרבות לענות

עליהן תוך שלושח חודשים".

מי פלד;

יש לי כמה הערות למבוא. אינני חושב שהדיון בוועדה נסב על השאלה אם זכות

הציבור לדעת שקולה כנגד אפשרות של סיכון חיי אדם.

היו"ר ני רז;

הדיון נסב גם על השאלה הזאת.
מי פלד
השאלה היתה לגמרי אחרת - זכות הציבור לדעת לעומת אי הנוחות שנוכחות הצוותים

גורמת ליחידה הפועלת.

פי גולדשטיין;

בישיבה עלה הנושא של זכות הציבור לדעת מול המצב של סיכון חיי אדם. ברגע

שהצוות מדליק את האורות ומצלם, האירוע מתחדד. זה יוצר תנופה ותאוצה.

היו"ר ני רז;

נדמה לי שדובר צה"ל אמר שנוצרת מהומה כזאת שהיא עצמה מסכנת היי אדם. מצד

אחד הם ממלאים את חובתם לגבי זכות הציבור לדעת אבל בזה חם גורמים לסיכון חיי

אדם.

די פלר;

הם אמרו שהצילום גורם לאירוע.

מי פלד;

אפשר לומר שבדיון עלתה השאלה.

די פלר;

כן. חלק מהדיון בוועדה נסוב גם על השאלה.
מי פלד
עוד כתוב במבוא: "למפקד יש יכולת להפעיל שיקול-דעת אם למנוע מפני העתונות

את סיקור האירוע המסויים ואם להכריז על השטח כסגור". לפי דעתי זה לא היה כך.

דובר צה"ל אמר שהמדיניות היא לא למנוע מהתקשורת את הסיקור, אבל למפקד במקום יש

סמכות להפעיל שיקול-דעת אם לסגור שטח מטעמים מבצעיים, ואז כמובן אף אחד לא יכול

להיכנס.
היו"ר נ י רז
... למפקד במקום יש סמכות להפעיל שיקול-דעת אם לסגור שטח מטעמים מבצעיים,

לכולם.



מ' פלד;

הייתי אומר אפילו להוסיף כאן שהוועדה שמעה מפי דובר צה"ל כי מדיניותו של

צה"ל היא לאפשר סיקור חופשי של הנעשה

היו"ר ני רז;

הוא הדגיש את זה פעמים רבות.

מי פלד;

כן. אלא, בצדק, כאשר המפקד רואה שיש לו סיבות מבצעיות לסגור שטח, הוא סוגר

אותו. זו סמכותו.

היו"ר ני רז;

נאמר כך; הוועדה שמעה מפי דובר צה"ל כי מדיניות הצבא היא לאפשר לאנשי

עתונות, כתובה ומצולמת, סיקור חופשי של הנעשה בשטחים.

מי פלד;

לגבי המשפט האהרון בעמוד הראשון אני חושב שהניסוח הוא ניסוח מחשיד. יש

לומר; הוועדה גם למדה לדעת כי בשני מקומות בארץ פועלות סוכנויות ידיעות

פלשתינאיות המציעות שירותי אינפורמציה לעתונאים הזרים. מה זה "מוכרות ידיעות"?

הן נותנות שירותי אינפורמציה. אפשר לוזשוב שהן מפברקות ידיעות ומוכרות אותן.

די פלר;

נאמר בוועדה שהעתונאים הזרים משלמים 50 דולר בעד קבלת מידע.

היו"ר ני רז;

המספקות שירותי אינפורמציה.

פי גולדשטיין;

לא הייתי באותו דיון וקשה לי להביע דעה, אבל אני מניח שאם המשפט הזה נכתב

כך על-ידי מזכירת הוועדה, שהיא מאד זהירה בדברים כאלה, כנראה שלמשפט הזה היה

מקום והוא לא סתם נכתב.

היו"ר ני רז;

אולי לא היינו צריכים לכתוב "מוכרות ידיעות". אנשי מועצת העתונות וגם דובר

צה"ל אמרו שלעתים מופיעים אנשי העתונות, כאילו לא ידעו שמתרחש משהו. כנראה שיש

להם קשר עם סוכנויות ידיעות ערביות שאומרות להם לבוא למקום מסויים שבו יהיה

אירוע. אם נגיד שסוכנויות הידיעות מספקות להם אינפורמציה זה יהיה יותר מדי נקי.

זה נאמר פה במשמעות אחרת.

פי גולדשטיין;

אני מציע לכתוב: בשני מקומות בארץ פועלות סוכנויות ידיעות פלשתינאיות
המוסרות מידע מוקדם לעתונאים זו
ים.

די פלר;

זה לא היה כך בדיון. דובר צה"ל טיען את זה בכך שגם אילו השטחים היו נסגרים

על-ידי צה"ל, יש סוכנויות אחרות שהיו מוכרות לאותם עתונאים את הקסטות ואת



הצילומים.

פי גולדשטיין;

זה דבר אחר לגמרי.

מי פלד;

הם אמרו שיש להם אנשים שמדריכים את הצוותים בשטח, אם הם יודעים מראש שיהיה

אירוע. אגב, אינני יודע איך הם יכולים לדעת מראש שיהיה אירוע, אבל נניח שהם

יודעים מראש שיהיה אירוע והם מביאים את הצוותים לשם, אבל הפונקציה הלגאלית שאותה

הם ממלאים היא שהם מציעים שירותי אינפורמציה, והם פועלים כחוק.

אי סרטני;

לא הייתי בדיון בנושא זה, אבל אני מבינה שקיימים דיווחים מוקדמים על

אירועים.

היו"ר ני רז;

הסוכנויות הערביות הן סוכנויות לגאליות. הוא מסר את זה בנעימה שלילית.

מי פלד;

האינפורמציה מיוצרת בשטח. כל מה שהסוכנויות הערביות עושות - הן מאפשרות

לצוותים להגיע אל המקום שהאינפורמציה מתרחשת.

פי גולדשטיין;

אבל מראש. הם יודעים, למשל, שבמקום מסויים יחיח אירוע. הצוות מגיע ואין

אירוע, וכשהוא מגיע מתחיל האירוע. זאת אומרת שיש ידיעה מוקדמת.

היו"ר ני רז;

הוועדה גם למדה לדעת כי בשני מקומות בארץ פועלות סוכנויות ידיעות

פלשתינאיות המספקות מידע רב לעתונאים הזרים. אין בזה שום קונוטציה שלילית או

חיובית.

פי גולדשטיין;

אני חייב לומר שהתוצאה הסופית שונה לחלוטין מהכתוב בטיוטה.

היו"ר ני רז;

כך זה נמסר לנו בוועדה.

נעבור למסקנות. מאחר שמגיש ההצעה לא יכול היה לבוא לכאן, הוא מסר לי נוסח

משלו לגבי מסקנה 1. הוא מציע לומר; ועדת החינוך קובעת כי יש לשקול סגירת שטחים

בהם מתקיים אירוע כלשהו בפני העתונות.

פי גולדשטיין;

אם אלה השיקולים של מפקד הצבא במקום, אני בעד.

מי פלד;

זו בפירוש לא היתה הדרישה של דובר צה"ל. אם המסקנות מתבססות על העמדה

שהוצגה על-ידי צה"ל, צה"ל קבע כעקרון שאין לסגור שטחים, אבל כשיש שיקולים



מבצעיים, המפקד רשאי לסגור שטח מסויים לפרק-זמן מסויים.

פי גולדשטיין;

אני מצטרף לדברים של חבר-הכנסת פלד, ולפיכך סעיפים ו ו-2 עומדים בסתירה אחד

לשני.

היו"ר ני רז;

לא, הם משלימים זה את זה.

פי גולדשטיין;

בשום פנים ואופן לא.

די פלר;

וזבר-הכנסת שפט היה כמעט היחיד שמיתן את עמדתו, אבל חבר-הכנסת מיכאל איתן

הצטרף לענין שככלל אין לסגור את השטתים, כי אין טעם בכך ואחרת הידיעות יגיעו

מסולפות, אבל לאירוע מסויים ולשעה מסויימת צריך לשקול סגירה.

פי גולדשטיין;

לשם מה דרוש לנו סעיף ו?

ד' פלר;

דובר צה"ל ביקש.

פי גולדשטיין;

אני חושב שההערה של חבר-הכנסת שפט במקומה והיא נכונה. אתה לא עושה את זה

שלילי, אתה עושה את זה חיובי.

היו"ר ני רז;

אם אתה מדבר על רוח הדיון הרי שזו היתה מאד בניגוד לדעתו, כולל אנשי הצבא

ומועצת העתונות. אני מאד הופתעתי מעמדתו של חבר-הכנסת איתן. אתה לא היית נוכח

בדיון.

מי פלד;

אפשר להבין באופן מעשי שאם יסגרו את השטח בפני הטלוויזיה יתחילו להפיץ

קסטות לא מבוקרות. לכן מוטב שיעשו סוכנויות מוכרות שאפשר אחר-כך להביא אותן

בפני מישהו ולהסביר את עצמן.

היו"ר ני רז;

הם הסבירו גם את הנקודה הזאת.

אי סרטני;

אנחנו צריכים לציין כאן שכעקרון אין לסגור שטחים בפני העתונות.
פ' גולדשטיין
אם תגידי שאירוע הוא דבר כללי ואירוע בטחוני הוא דבר אחר, אני אהיה בעד זה

שאין לסגור את השטחים בהם מתקיימים אירועים בפני העתונות. אבל להוציא אירועים

בטחוניים.

א' סרטני;

אבל אתה לא יכול להגיד; להוציא אירועים בטחוניים באופן כולל. אתה צריך

להכניס את הענין של שיקול-דעת. לכן, תצרף את שני הסעיפים.

פי גולדשטיין;

אני מציע לומר כך; ועדת החינוך קובעת כי בעקרון אין לסגור את השטחים בהם

מתקיימים אירועים בפני העתונות, להוציא אירועים בטחוניים, לגביהם מאמצת הוועדה

את שיקולי צה"ל המסמיך את המפקד לסגור שטח מסויים תוך כדי אירוע לזמן מסויים. אם

סעיפים 1 ו-2 יאוחדו, עם הפרדה ביניהם, זה יהיה פחות קשה.

אני חושב שהטלוויזיה, תוך כדי אירוע, יוצרת בעיה אמיתית. היא יוצרת אפקט,

היא יוצרת תהודה ובלאגן. את זה צריך למנוע. כעקרון אנחנו אומרים שהשטח פתוח,

אבל כשיש אירוע אנחנו מקבלים את שיקול דעתו של המפקד.

היו"ר ני רז;

זה משפט לא טוב. למה לא לקבוע, כמו שכתוב פה, שוועדת החינוך והתרבות מאמצת

את שיקולי צה"ל כי במקרים בטחוניים מסויימים מוסמך המפקד במקום לסגור את השטח?

פי גולדשטיין;

אני רוצה שזה יהיה משפט אחד; ועדת החינוך והתרבות קובעת כי בעקרון אין

לסגור את השטחים בהם מתקיימים אירועים בפני העתונות, להוציא אירועים בטחוניים.

באירועים אלה מאמצת הוועדה את שיקולי צה"ל.. וכו'. אני רוצה שזה יהיה במשפט

אחד, שיש בו העקרון ויש היוצא מן הכלל. להוציא אירועים בטחוניים.

היו"ר ני רז;

אינני יודע מדוע אתה מאחד את שני המשפטים. אינני מבין מה זה שייך לאיזון.

מי פלד;

אני חושב שהנוסח של דובר צה"ל הוא גם יותר מדוייק וגם יותר רחב. הוא אומר;

כעקרון השטח פתוח ואפשר לכסות את האירועים. אלא כאשר למפקד במקום יש שיקולים

מבצעיים לסגור אותו, יש לו סמכות לעשות זאת. לכן, אם אתה אומר שלמפקד במקום יש

סמכויות, אתה לא מגביל אותו לאירועים בטחוניים. כשהוא חושב שיש סיבות לסגור את

השטח, בסמכותו לעשות זאת.
פ' גולדשטיין
לכן לא אמרתי מבצעי אלא בטחוני. עשיתי את זה יותר כולל.

היו"ר ני רז;

ועדת החינוך קובעת כי כעקרון אין לסגור את השטחים בהם מתקיימים אירועים

בפני העתונות. ועדת החינוך מאמצת את שיקולי צה"ל באשר לסגירת שטח מסויים בשעה

מסויימת בפני העתונות על-ידי המפקד במקום משיקולים בטחוניים.



פ' גולדשטיין;

אני אגיש דעת מיעוט להצעה שלי: ועדת החינוך קובעת כי ככלל אין לטגור שטחים

בהם מתקיימים אירועים בפני העתונות, להוציא אירועים בטחוניים. לגבי אירועים אלה

מאמצת הוועדה את עמדת צה"ל המסמיכה את המפקד במקום לסגור שטחים בגלל אירועים

בטחוניים.

ני רז;

בסדר. בסעיף זה תהיה הסתייגות של חבר-הכנסת גולדשטיין.

די פלר;

יש גם הצעת מיעוט של חבר-הכנסת גרשון שפט.

נוסח הוועדה יהיה כזה; 1. ועדת החינוך קובעת כי בעקרון אין לסגור בפני

העתונות את השטחים בהם מתקיימים אירועים. 2. ועדת החינוך מאמצת את שיקולי צה"ל

באשר לסגירת שטח מטויים בשעה מסויימת בפני העתונות על-ידי המפקד במקום משיקולים

בטחוניים.

הצעת המיעוט של חבר-הכנסת גולדשטיין אומרת; ועדת החינוך קובעת כי ככלל אין

לסגור שטחים בהם מתקיימים אירועים בפני העתונות, להוציא אירועים בטחוניים.

לגבי אירועים אלה מאמצת הוועדה את עמדת צה"ל המסמיכה את המפקד במקום לסגור שטחים

בגלל אירועים בטחוניים.

3. ועדת החינוך קוראת לציבור העתונאים לכבד את החלטות צה"ל ולפעול לפיהן.

4. ועדת החינוך קוראת לצה"ל להגביר את החינוך הניתן לחייל בנושא התקשורת,

מנקודת מבט המסבירה כי תקשורת הנה חלק מהחיים ומהמלחמות של שנות השמונים ויש

לדעת כיצד לפעול לצידה.

פי גולדשטיין;

אני מציע למחוק את סעיף 4.

היו"ר נ' רז;

זה נאמר בישיבה, והזר ונאמר על-ידי האנשים.

אי סרטני;

במקום להגביר את החינוך הייתי אומרת את ההסברה לחייל.

היו"ר ני רז;

ועדת החינוך קוראת לצה"ל להגביר את ההסברה הניתנת לחייל בנושא התקשורת

ותפקידה החיוני באשר לסיקור והספקת מידע לציבור על המתרחש.

פי גולדשטיין;

אני אסתפק בזה. סעיף 5 מיותר, לדעתי.

היו"ר ני רז;

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

- - - - הישיבה נעלה בשעה 13.35

קוד המקור של הנתונים