ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 02/03/1988

חוק רשות השידור (הוראת שעה), התשמ"ח-1988

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מת וקן



פרוטוקול מס' 289

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, י"ג באדר התשמ"ח, 2.3.88, שעה 08.30.
נכחו
חברי הו ועדה: נ. רז - הי ו"ר

מ. איתן

ש. אלו ני

פ. גולדשטיין

א. הראל

א. סרטני

מ. פלד

ב. שליטא
מוזמנים
מ. ינון - יושב-ראש רשות השידור

א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

נ. כהן - היועץ המשפטי של רשות השידור

א. אבנר - יועץ מנכ"ל רשות השידור

א. בריק - היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות

ד. לחמן-מסר - עוזרת היועץ המשפטי לממשלה

א. טוקטלי - מינהלת ההקמה של הרשת השניה,

משרד התקשורת

מ. אוהלי - היועץ המשפטי של משרד התקשורת

; ש. צימרמן - דוברת רשות השידור

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות
מזכי רת הו ועדה
ד. פלר
רשמה
מ. כהן

i

j
סדר-היום
חוק רשות השידור (הוראת שעה), התשמ"ח-1988.

1



חוק רשות השידור (הוראת שעה) . התשמ"ח-1988
ה י ו " ר נ. רז
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות. מליאת

הכנסת העבירה אלינו את הצעת חוק רשות השידור (הוראת שעה). התשמ"ח-1988.

להכנתה לקריאה שניה ושלישית. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שעל בי חוק רשות

רשות השידור. התשכ"ה-1965, והתקנות לפיו. על הוועד המנהל להכין ולהגיש

לממשלה את תקציב רשות השידור. הוועד המנהל הוא שמטיל את האגרה השנתית.

האגרה והתקציב טעונים אישורה של ועדת הכספים של הכנסת. כידוע תקופת כהונתו

של הוועד המנהל נסתיימה. ולמעשה רשות השידור פועלת ללא ועד מנהל. בהוראת
השעה מוצע לומר
"על אף האמור בחוק רשות השידור או בתקנות לפיו יהיו

נתונים לוועדת הכספים שהקימה המליאה לפי סעיף 12(ג) לחוק, כל תפקיד או

סמכות לעני ן האגרה השנתית, התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח לשנת הכספים 1988,

הנתונים בחוק או לפיו לוועד המנהל".

לפי דברי ההסבר יש צורך שאישור האגרה השנתית

ייעשה עד סוף חודש פברואר 1988, וכי אישור התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח של

רשות השי ד ו דר ייעשה עד 31 במרס 1988. מאחר שההליכים להטלת האגרה ואישור

התקציב לשנת הכספים הבאה צריכים להתחיל מיד. מוצע כי בשנה /rתבוא ועדת

הכספים של מליאת רשות השידור, המורכבת מחברי המליאה. במקום הוועד המנהל של

רשות השידור, וזאת לצורך אישור האגרה, התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח לשנת

הכספים 1988.

זה הענין שעלינו לדון בו, שאני מוכרח לומר שהוא

מאד לא אסתטי.
מ. ינון
לא רשות השידור אשמה בזה.
הי ו "ר נ. רז
אינני מאשים את רשות השידור. הממשלה אשמה בזה,

בגלל היחסים בין השרים העני ן לא בא על פתרונו. אני רק מציין שהוא מאד לא

אסתטי. כבר האריכו פעם את תקופת כהונתו של הוועד המנהל לשלושה חודשים, אבל

גם התקופה הזאת חלפה, ועכשיו אין ועד מנהל.
א. הראל
למה אי אפשר שמל י את רשות השידור תאשר את זה?
מ. י נו ן
החוק קובע שהעני ן הזה הוא בסמכותו של הוועד

המנהל.
הי ו "ר נ. רז
במי דה שלא נאשר את החוק, אי אפשר יהיה לאשר את

התקציב ולהטיל את האגרה, ו י הי ה צו רך לסגור את רשות השידור.
פ. גולדשטי ין
לפני שאנחנו ניגשים לדיון בהצעת החוק, אני מבקש

הסבר מעו"ד נתן כהן, היועץ המשפטי של רשות השידור, על הערה שהשמיע בהיכנסו

לחדר על "מארבים של משרד התקשורת". אני רוצה להבין מה קורה פה. ,
נ- כהן
אני מתפלא על נוכחות של אנשי משרד התקשורת בדיון

שקשור להצעת חוק הנוגעת לרשות השידור. מה להם בישיבה היום? המארב הזה אי נו

מקובל עלי.
הי ו"ר נ. רז
הצ עת החוק הזאת נוגעת לרשות השידור. לאנשי משרד

התקשורת יש נגיעה לחוק הרשת השניה לטלוויזיה ורדיו, היות והם ידעו שהנושא

הזה עומד כאן לדיון היום. הם כנראה ביקשו להיות נוכחים. אני לא הזמנתי

אותם. אבל אינני חושב שהם באו בלי הזמנה.

נ. כהן;

אני מוחה על כך שהם נמצאים פה כרגע.
ד. פלר
הם ביקשו להיות נוכחים בישיבה. ואני הזמנתי

א ותם.
נ. כהן
גם השר נבון אינו יודע על כך. זה בניגוד לכל

פרוצדורה מקובלת. לפי התקנון אין להם מה לעשות פה.
הי ו "ר נ. רז
אם האנשים שנמצאים כאן הוזמנו כולם על-י די

מזכירת הוועדה, אז הם באו על פי ההזמנה. אבל אם לגופו של עני ן ה י תה טעות

בעצם הזמנתם. כי הנושא אינו שייך להם. אז באמת אין להם מה לעשות פה.
נ. כהן
לסדר. מדובר בחוק של רשות השידור שבכוחות

על-אנושיים הצלחנו תוך שבוע-שבועיים להעביר אותו בממשלה ובכנסת. עד השלב

הזה. מונחת לפניכם הצעת חוק שעברה לפי כל הפרוצדורות המקובלות בממשלה

ובכנסת, שכל ענינה הוא התקציב של רשות השידור והאגרה. לפי דעתי אין כל

אפשרות לנציגי משרד התקשורת להתייחס לחוק הזה בעני נים שנוגעים להם. הם

אפילו לא יכולים לקבל את רשות הדיבור, לדעתי הזמנתם לישיבה הזאת היא בלתי

חוקית.
ד. לחמן-מסר
החוק שמונח לפניכם עבר בצורה מאד מהירה בממשלה

ובכנסת. ביקשו את קיצור הדיון לגביו, מאחר הוא עוסק בנושא בעייתי. הוא

עוסק באגרה ובתקציב רשות השידור. שהם שני אלמנטים שהזמן לגביהם היה גורלי

מבחינת רשות השידור. אנחנו התנגדנו תקופה ארוכה להוראת השעה הזאת. לאור

הנסיבות המיוחדות הסכמנו לה. אבל מבחינה משפטית היתה אתה בעיה, ובצדק היו

הרהורים לגביה במשך מספר שבועות. אבל הוראת השעה הוגשה, לאחר שביתר הדברים

נתקלו בקשיים. מדובר בה על התקציב ועל האגרה.

למיטב ידיעתי התקציב והאגרה של רשות השידור אינם

נוגעים למשרד התקשורת. אם משרד התקשורת רוצה לחוקק חוק, שר התקשורת הוא

חבר בממשלה, ובמסגרת הדיון על הצעת החוק הממשלתית הוא יכול לבקש להוסיף

נושא לדיון. אבל משהצעת החוק הממשלתית עברה את הממשלה והיא נדונה עתה

בכנסת, לא מקובל שיבוא משרד שאיננו נוגע בדבר ויבקש להשתתף בדיון. אני

מבחינה בין משרד שנוגע בדבר לבין משרד שאיננו נוגע בדבר. אם משרד החינוך

או חבר כנסת היה מציע להוסיף משהו. אפשר היה לדון אם זה נושא חדש או לא.

יש פרוצדורה בעני ן זה. אבל כאמור שר התקשורת יושב בממשלה, החוק עבר

בממשלה, ופתאום למשרד התקשורת יש השגות או הצעה לתוספות בחוק רשות השידור,

אינני יודעת. הדבר נודע לי רק הבוקר.

בסעיף 119 לתקנון הכנסת נאמר: "הוועדה רשאית

להציע תיקונים בהצעת החוק ככל שייראה לה...". לא מקובל שמשרד ממשלתי יבקש

תיקונים בחוק שמשרד אחר הגיש. לכן התרעומת של ע ו"ד כהן ושלי בדין יסודה,

יש לה על מה להתבסס. זו גם איננה הפעם הראשונה שמשרד התקשורת עושה זאת.
הי ו"ר נ. רז
האם למשרד התקשורת אין שום זיק ה לחוק רשות

השידור?
ד. לחמן-מסר
אין לו שום ז יקה. לפי חוק רשות השירו ר השר

האחראי הוא שר החינוך. משרד התקשורת איננו מוזכר בחוק רשות השידור. אם

רוצים לדעת ער מה הכעס, מה הבעיה, אני מוכנה לומר. נדמה לי שזה לא ראוי

ולא תקין שיבוא משרד ממשלתי אחר ללא תיאום קודם עם שר החי נו ך ויציע פתאום

תיקונים לחוק רשות השידור.
מ. איתן
אינני מבין למה אנחנו צריכים להיות כעת בוררים

בין שני משרדים ממשלתיים. זה בכלל לא עניננו. יכול להיות שיש כאן דבר לא

תקין מבחינת הפרוצדורה של הממשלה, לא של הוועדה הזאת. לוועדה הזאת יש

סמכות לשמוע את מי שהיא רוצה. הזמינו לכאן את אנשי משרד התקשורת. יכול

להיות שלא היו צריכים להזמין אותם. אבל גם אם היה מגיע כל וגורם אחר והיה

אומר שיש לו דבר חשוב מאד לומר שנוגע לחוק הזה, צריך לסמוך על שיקול הדעת

שלנו ולתת לנו להחליט אם זה רלבנטי או לא רלבנטי, ולא למנוע מאתנו לשמוע

אותו. את כל הסידורים ביניכם אתם צריכים לעשות באמצעות השרים הממונים.

הוועדה סוברנית לשמוע כל אדם שרוצה להגיד כל דבר, ולא מקובל עלי שתהיה

צנזורה.
פ. גולדשטיין
חבר-הכנסת איתן צודק בטיעון שלו. אני מניח

שיושב-ראש הוועדה יקבע אם הם ישמיעו את דבריהם או לא. אבל הטענה שלכם אינה

צריכה להיות מופנית אלינו.
ה י ו " ר נ. רז
הוועדה יכולה להזמין את מי שהיא רוצה. אני לא

ראיתי את רשימת המוזמנים. דיברנו על כך שלמשרד התקשורת יש עני ן בנושא. אבל

לא חשבתי שיש כאן ניגוד אינטרסים.
ד. לחמן-מסר
אין ניגוד אינטרסים.
ה י ו יי ר נ. ר ז
אם כך מדובר רק על הפרוצדורה. על זה כל הרוגז?

מי שצריך להחליט בעני ן זה זו הוועדה. ובכן אנשי משרד התקשורת שנמצאים כאן

יגידו את מה שיש להם להגיד, ואנחנו, חברי ועדת החינוך והתרבות, נחליט כפי

שאנחנו מבינים. אין לנו ברירה אחרת, אסור לנו גם לנהוג אחרת.

אני מציע שהי ועץ המשפטי של רשות השידור יציג את

ה נ ו שא.
פ. גולדשט יין
אני בכל זאת מבקש לדעת מדוע נציגי משרד התקשורת

באו לכאן. לכן אני מציע שנאפשר להם להשמיע את דבריהם, ואחר כך היושב-ראש

יחליט כפי שיחליט.
ה י ו"ר נ. רז
בבקשה. נשמע את מר אורן ט וקטל י.
א. ט ו קטל י
לא אכנס לוויכוח. אני רק רוצה לומר שהדברים נעשו

על פי הפרוצדורה, תוך תיאום, ועל פי הנחיות השר שתיאם את זה עם מי שצריך

לתאם.

אני רוצה להתייחס עכשיו לג ופו של עני ן. בהחלטת

היועץ המשפטי לממשלה מ-1.5.87, נאמר; "שידורי הנסיון (שמתבצעים על-ידי

משרד התקשורת) יקויימו בהתאם להוראות חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, על פי

מתכונת של כמות ותכנים שתיעשה בעצה משותפת בין רשות השידור לבין משרד

התקשורת". לכן בהחלט יש לנו נגיעה ישירה לחוק רשות השידור.

אני רוצה להתייחס גם לשאלה האם ומדוע יש לנו גם

נגיעה ישירה להוראת השעה. אנחנו פועלים על פי ההחלטה הזאת מאז 1.5.87,

מתאמים ככל שצריך לתאם ומשתפים פעולה עם מוסדות רשות השידור הנוגעים

לעני ן.

מזה כמה חודשים אנחנו מנסים להנהיג ולהכניס

למסגרת שידורי הנסי ו ן שלנו גם שידורי חסות. הסיבה לכך היא שהדיון על הצעת

חוק הרשת השניה לטלוויזיה ורדיו עוד לא הסתיים, וככל הנראה לא יסתיים עד

31 במרס 1988, למרות שההנחה היתה שעד אז החוק יאושר. ומאחר שהשידורים האלה

עולים כסף, ואיננו רוצים להיות נטל על צווארו של האוצר עד שהחוק יאושר

סופית בקריאה שניה ושלישית, אנחנו צריכים לחפש מקורות מימון נוספים.

לגופו של עני ן נראה לנו שזה מאד מתאים ששידורי

נסי ו ן של ערוץ שעתיד להיות ממומן על בסיס מסחרי, שיהיה לו גם האלמנט הזה

של שידורי חסות. מה גם שבשלב זה איננו מבקשים להכניס שום שינוי בנהגים

הקיימים ברשות השידור. כל זמן שחוק הרשת השניה לא התקבל, אנחנו חייבים

לפעול על פי החוק היחיד הקיים לעני ן זה, הוא חוק רשות השידור.

על פי חוק רשות השידור הונהגו כידוע גם תשדירי

השירות וגם שידורי החסות. באנו בדברים עם המוסדות הקיימים הנוגעים בדבר,

מנכ"ל משרד התקשורת בא בדברים עם מנכ"ל רשות השידור, הדבר היה על דעת

שניהם. אלא שאז בא היועץ המשפטי של רשות השידור, בתיאום עם נציגת משרד

המשפטים, ובמכתב למנכ"ל רשות השידור אמר: "באין ועד מנהל לרשות אסור לחרוג

בערוץ השני ממתכונת השידורים שאושרו על-ידי הוועד המנהל הקודם לערוץ

השני". כלומר העובדה שלרשות השידור אין ועד מנהל משליכה ישירות גם עלינו.

אי לכך יש לנו נגיעה ישירה להצעת החוק.

שנית, אנחנו מבקשים לפתור את הבעיה. חשבנו שאולי

יש דרך אחרת. מכיוון שמנכ"ל רשות השידור איננו מספיק, פנינו ליושב-ראש

רשות השידור וקיבלנו את אותה תשובה. לגופו של עני ן אין בעיה, אבל היועץ

המשפטי של רשות השידור אומר שאי אפשר לקבל את ההחלטה הזאת, שהוא מנוע מכך.

מאחר שעלה הנושא של הוראת השעה כדי לפתור בעיה,

וכיוון שהעני ן שלנו מאד חיוני, שכן אם לא יופעל ההסדר הזה שידורי הנסיון

של הערוץ השני יפסיקו לפעול תוך שבועות ספורים בשל המחסור במשאבים כספיים,

אנחנו מציעים להוסיף כאן תוספת קטנה שתאפשר לקבל החלטה עקרונית חד-פעמית,

שאפשר להנהיג שידורי חסות גם בשידורי הנסיון של הערוץ השני. איננו מבקשים

להנהיג שום דבר חדש, אלא לפעול בדיוק על פי אותה מתכונת ועל פי אותם כללים

ונהלים וכו'.
א. פ ו רת
על מה אתם מבקשים שידורי חסות? על תכניות שאתם

מקבלים מאתנו בחינם?
א. ט וקטל י
חלק מהתכניות הן שלנו, חלק של רשות השידור.

אנחנו מבקשים להוסיף רק שתי מלים, "מימון חוץ".

והסברתי בדיוק את משמעותן.
ש. אלו ני
- אתה טוען שאם לא יוכנס התיקון שאתה מציע, למעשה

שידורי הנסי ו ן של הערוץ השני ייפסקו?
נ. כהן
עד שימונה ועד מנהל לרשות השידור.
ש. אלו ני
אני שואלת עני ני ת: לפי המצב היום אתה אומר שיש

לכם קשר כלשהו להוראת השעה, ואם עושים זאת לגבי רשות השידור חייבים לעשות

זאת גם לגבי שידורי הנסי ו ן של הערוץ השני.
א. ט ו קטל י
כך אומר היועץ המשפטי של רשות השידור.
נ. כה ן
לא הבאת את חוות דעתי במלואה, אלא רק חלק ממנה.

תקרא גם את החלק השני.
א. הראל
אני רוצה להזהיר את יושב-ראש הוועדה מכניסה למצב

של סחבת, כמו שנכנסנו בחוקים אחרים הנוגעים לרשות השידור. שמענו את אנשי

משרד התקשורת, אני מציע להודות להם ולומר להם שניקח את זה בחשבון כשנדון

על סעיפי החוק. אם ניכנס עכשיו לדיון על ההצעה של משרד התקשורת, זה יכול

להימשך חודשים. מדובר על עני ן עקרוני. אינני מדבר עכשיו בעד או נגד. אבל

זה לא עני ן של הכנסת שתי מלים נוספות לחוק, זה נושא שדורש דיון יסודי

בשאלה של מערכת היחסים בין שני הגופים האלה.
מ, ינון
אני מציע קודם כל לאשר את ההצעה הפשוטה, הברורה,

הענינית מאד והקצרה מאד, שפותרת לנו בעיה קונקרטית, יש לנו הרבה בעיות.

איננו מנסים עכשיו לפתור את כולן. מדובר על בעיה קונקרטית מאד, שכבר לפני

כמה ימים היינו צריכים להוציא בדואר את ההודעות על אגרת הטלוויזיה לכל

בעלי מקלטי טלוויזיה, וכל מי שמחדש את רשיון הרכב שלו היה צריך לקבל

במצורף את אגרת הרדיו ברכב. ובזה עוד לא גמרנו, כי הנושא צריך עוד להידון

בוועדת הכספים של מליאת רשות השידור, ואחר כך זה צריך לחזור לוועדת הכספים

של הכנסת, שגם בה בו ודאי יהיה די ון ארוך.

אני רוצה לומר שאם ירשו לערוץ השני להנהיג

שידורי חסות, זה יכניס אותנו לבעיות כלכליות, אנחנו יכולים להגיד: אם

מאפשרים לער ו ץ השני להנהיג שידורי חסות, שיאפשרו לנו להנהיג שידורי

פרסומת, ובכך נפתור את הבעיות הכספיות שלנו, אלה בעיות כבדות ורציניות

שנצטרך להתמודד אתן בבוא העת, או במסגרת חוק הרשת השניה או בחוק רשות

השידור, אבל לא אגב פתרון בעיה כמעט טכנית מבחינתנו, שאינה פותרת שום

בעיות עקרוניות של רשות השידור, לצערנו כל הבעיות יישארו בלתי פתורות גם

אחרי שתאושר הוראת השעה הזאת.
א, הראל
אני בעד התמודדות עם הבעיות האלה,
מ. ינון
כן, אבל לא אגב טיפול בהוראת שעה שבאה לפתור

בעיה טכנית.
פ. גולדשטיין
מקובל עלי שכאשר נציגת משרד המשפטים, שהיא גם

נציגת היועץ המשפטי לממשלה. מביעה דעה, זה צריך להיות רלבנטי לגבי כל

משרדי הממשלה. כלומר בנושאים משפטיים, היא יועצת משפטית של כל הגורמים.

אני חושב שהערתו של חבר-הכנסת הראל היא במקומה,

כמו שהערתו של חבר-הכנסת איתן היתה במקומה. שמענו את נציגי משרד התקשורת,

מבחינתם הנושא חשוב מאד, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים לקבוע. והענין של

המשך נוכחותם באן נתון לשיקולם ולהחלטתם.

הי ו "ר נ. רז;

נציגי משרד התקשורת אמרו את מה שהיה להם לומר.

אם הם יחליטו שאין להם מה לעשות פה יותר, יעזבו; אם ירצו להישאר ולשמוע את

האחרים, יישארו. אבל הם לא יתערבו יותר בדיון.

מ. איתן!

מאחר שהנושא עלה, אני רוצה לשאול רק שאלת הבהרה

קצרה; על פי איזה תקציב אתם פועלים?

א. טוקטלי;

במסגרת התקציב של משרד התקשורת יש סעיף מיוחד

לנושא הזה. ההנחה של כולם היתה שחוק הרשת השניה יתקבל עד סוף שנת התקציב

הנוכחית. אם לא - יש בעיה, שידורי הנסיון ייפסקו, כי כרגע אין שום מקור

תקציבי אחר.

מ. איתן;

יש הבדל בין זה שהם פעלו שלושת-רבעי שנה, ולא

נכללו בתקציב הקודם, אלא מצאו בינתיים דרך כלשהי לתת להם תקציב, ובין זה

שהכנסת דנה בתקציב ומייעדת תקציבים לפעולות, ונמנעת מלהקצות כספים לפעולה

הזאת. זאת אומרת שאסור להם לפעול.

פ. גולדשטיין;

ההערה שלהם בהחלט נכונה, אבל אי אפשר להחליט על

כך אגב דיון בהוראת שעה.
א. סרטני
חבר-הכנסת איתן, אתה יכול להגיש הסתייגות לחוק

התקציב. אבל אי אפשר להיכנס לזה בהזדמנות זו.
היו"ר נ. רז
סיימנו את הדיון בענין הזה, ואנחנו עוברים לדון

על הצעת חוק רשות השידור (הוראת שעה), התשמ"ח-1988, כפי שהיא לפנינו, ללא

שום תוספות. אני מבקש את החברים להתייחס לגופו של ענין.

מ. פלד;

אני חושב שההצעה הזאת היא פתרון גרוע לבעיה

קיימת. רשות השידור צריכה מימון להמשך עבודתה בשנה הבאה, וכנראה אין הכלים

המקובלים כדי לאפשר לה את זה. לאור הנתונים שאנחנו מכירים, מה שנראה לי

כפתרון ההולם ביותר זה לאפשר לאוצר להעמיד לרשות רשות השידור לחודש הראשון

של שנת התקציב סכום ששווה לחלק ה-12 מהתקציב של השנה שעברה. זה יתן עוד



חודש כדי להתמודד עם הבעיה של חקיקת חוק רשות השידוד. אם החודש הזה יעבור

ועדיין לא יימצא פתרון, אבשר לתת עוד חודש. אבל לא ייתכן להעלות מתהום

ה נשי ה איזה וגוף שאף פעם לא שמענו עליו ולתת לו עכשיו סמכות להחליט על

התקציב ועל האגרה. המחוקק בוודאי לא התכוון לכך.

אם הצעתי תתקבל אני מניח שרשות השידור תוכל

לבעול עוד חודש. ולגבי האגרה - אם תוך החודש הזה יחוקקו את חוק רשות

השידור הוועד המנהל יוכל לאשר את האגרה, ואז אפשר יהיה לגבות אותה

רטרואקטיבית. אני מציע לא ללכת בשום אובן לדבר כזה שנותן אישור לשנת תקציב

שלמה, ואחר כך לא תהיה שום א פשר ו ת להעלות שוב את העני ן. כי כשהכסף נמצא,

כשיש תקציב לשנה, אבשר להמשיך ולטרבד את החקיקה בעני ן הזה עד סוף שנת

התקציב הבאה.
ה י ו" ר נ. רז
אני רוצה לשאול האם באמת מעלים מתהום הנשיה איזה

מוסד דמה, או שקיים מוסד כזה?
מ. ינון
יש שמונה חברים בוועדת הכספים של מליאת רשות

השידור. יושב-ראש הוועדה הוא דוד אדמון, וחברים בה יוסף נבו מהמערך,

אליעזר רונן ממפ"ם שאיננו מרבה לבוא לישיבות, צבי ברנשטיין מהמפד"ל, מנחם

דותן מחרות ואנוכי, ועוד שני חברים. הם גם חברי המליאה של רשות השידור.

הי ו "ר נ. רז!

האם הם היו מכינים את התקציב מדי שנה ומגישים

אותו למליאת הרשות?
מ. ינון
כן. ואני רוצה להוסיף עוד שזה לא כמו שרמז חבר-

הכנסת בלד שהענין נגמר בוועדת הכסבים של מליאת רשות השידור. שני הנושאים

יחזרו שוב לוועדת הכסבים של הכנסת. התקציב עוד יבוא לממשלה ומהממשלה

לוועדת הכסבים של הכנסת. האגרה מובאת ישר לוועדת הכסבים של הכנסת. זה המצב .

החוקי. הממשלה או ועדת הכסבים של הכנסת יכולות לעשות מה שאמר חבר-הכנסת

בלד. בזמנו של ראש הממשלה מנחם בגין היו מאשרים בכל בעם תקציב לחודש, כדי

שענין רשות השידור יבוא שוב לדיון.

ש. אלוני!

בכמה תשלומים משלמים את האגרה?
מ. ינון
יש כמה אפשרויות: יש אפשרות לשלם את כל הסכום

מראש, יש אבשרות לשלם אותה בשלושה תשלומים, ויש אבשרות לשלם בששה תשלומים

בהוראת קבע. לפי זה גם נקבעת מערכת ההנחות. ועדת הכספים צריכה לאשר רק את

גובה האגרה.
ש. אלוני
האם ועדת הכסבים יכולה לקבוע שהיא מאשרת לכם

תקציב רק לכמה חודשים?
מ. י נון
הכנסת ריבונית לעשות כל דבד.
פ. גולדשטיין
מהו סכום האגרה היום?
נ. כהן
עד עכשיו זה היה 150 שקלים לשנה. עכשיו מוצע

להעלות את האגרה ל-170 שקלים. לפי עליית המדד. זה מוצע בתיאום עם האוצר.
ש. אלוני
אפשר לקבוע חוק לחצי שנה.
מ. ינון
רצוי לא לגבות פעמיים. כי זה הוצאות כפולות.
א. פורת
נושא האגרה איננו דבר שאפשר לפרוט אותו לפרוטות

או לחלק אותו לחודשים. הנסיון מוכיח שרוב אזרחי ישראל שמשלמים אגרה נוהגים
לשלם באחת משתי אפשרויות
או בתשלום אחד לכל השנה, כדי ליהנות מההנחה

המשמעותית שהם מקבלים. או בשלוש הוראות קבע לבנקים. מנגנון הגביה של רשות

השידור מתקשה מאד גם כך בגביית האגרה.

רשות השידור היא אולי היחידה בעולם שהחוק מורה

לה לגבות את הכסף שהיא צריכה על-מנת לתפעל בכוחות עצמה. בכל העולם הממשלות

גובות את הכסף. באנגליה משרד הדואר גובה את האגרה, הוא מגיע לגביה של כמעט

100%, ובתחילת כל שנה מקבל מנכ"ל ה"בי. בי. סי." שיק משר האוצר. הוא מקבל את

כל הכסף לכל השנה. אין להם שום בעיה של גביה. אצלנו הסידור היה הפוך: רשות

השידור היתה גובה את האגרה ונותנת את הכסף לאוצר, ואחר כך האוצר היה נותן

לה ומערים קשיים.

בשנתיים האחרונות הצלחתי להגיע למצב שמה שאנחנו

גובים לא הולך לאוצר אלא נשאר אצלנו. הכסף הזה הוא של רשות השידור, ואנחנו

נהנים מהריבית בבנקים, דבר שכל השנים לא היה קיים. מי שנהנה מהריבית

בבנקים היה האוצר. אנחנו היינו גובי מס של משרד האוצר, וזה היה אבסורד

מוחלט. כפי שאמרתי, בשנתיים האחרונות זה השתנה.

מדברים על מנגנון גביה עצום של רשות השידור. בסך

הכל יש שם 120 סטודנטים, רובם עובדים זמניים, חלקיים. זה מאפשר להם לקיים

את עצמם ולממן את לימודיהם. אין מנגנון מנופח וביורוקרטי כמו שמנסים לתאר

אותו. המנגנון הקטן הזה הוא יעיל מאד. בשנתיים האחרונות הצלחנו להעמיק את

הגביה. הסכומים שאנחנו גובים עלו באופן משמעותי כתוצאה מהשכלולים שהנהגנו

במערכת הגביה. אם גורם כלשהו יביא לכך שהשיטה שהצלחנו לפתח תתערער, ייגרם

לרשות השידור נזק לשנים רבות. אינני יודע מה יהיה אם הנושא לא יאושר עד

ראשית שנת הכספים. הציבור לא ידע כמה הוא צריך לשלם ומתי.

אני מבקש שוועדת החינוך והתרבות תאשר את החוק

כלשונו כדי שמערכת הגביה שלנו לא תיפגע, כדי שההכנסות שלנו מהאגרה לא

ייפגעו, כדי שנוכל לתכנן את שנת העבודה הבאה במלואה, אי אפשר לתכנן עבודה

מחודש לחודש. השנה הזאת היא שנת הארבעים למדינת ישראל, בשנה זו צריכות

להתקיים הבחירות, יש האולימפיאדה, כל זה דורש תפקוד ותפעול שלם של הרשות.

אי אפשר לחלק את זה לחודשים.
הי ו "ר נ. רז
תודה רבה. אני רוצה להציע לחברי הוועדה לאשר את

הצעת החוק שלפנינו כלשונה. אם חבר-הכנסת פלד רוצה להגיש הסתייגות, הוא

יכול לעשות זאת.
מ. איתן
יש הרבה הסתייגויות, לא רק לחבר-הכנסת פלד.
ש. אלוני
אני מציעה שידבר רק מי שיש לו הסתייגות.



א. סרטני;

להצעה של חבר-הכנסת פלד יש ההו;י1ן שלה, אבל מול

זה עומדים נימוקים אחדים. אז או שהחברים יעידו את הערותיהם ויאמרו את

הסתייגויותיהם, או שנצביע על החוק בלי דיון.
מ. איתן
אי אפשר להצביע בלי דיון.
היו"ר נ. רז
החוק נמצא בשלב של הכנה לקריאה שניה ושלישית.

וכל אחד יכול לבקש את רשות הדיבור. אני רק רוצה שנגמור היום את הדיון ואז

נוכל להביא את החוק לקריאה שניה ושלישית.
מ. איתן
אינני חושב שאפשד לגמור את זה היום.
מ. בוטון
הצעה לסדר. כיועץ משפטי של הוועדה אני מציע

שהיועץ המשפטי שהכין את הצעת החוק יקרא את שני סעיפיו, יסביר אותם, יסביר

מה המשמעות של הדברים ולמה רוצים את זה. אחרי זה אפשר להתחיל בדיון.
נ. כהן
אני רוצה להגיד מה המשמעות המשפטית כשאין חוק

כזה ומה המשמעות המשפטית כשיש חוק כזה, ואחד כך כל חבר כנסת יקבע את עמדתו

לגבי הנושא. רשות השידור חיה מכספי האגרה שמהווים כ-73% מהתקציב. החוליה

הראשונה כדי להניע את הפרוצדורה להטלת האגרה ואת התקציב היא הוועד המנהל

של רשות השידור. לגבי האגרה הוא לא קובע, הוא רק מציע. והצעתו מובאת לא

לממשלה אלא לוועדת הכספים של הכנסת. לגבי התקציב הפרוצדורה יותר ארוכה.

ועדת הכספים הפועלת מכוח מליאת רשות השידור ממליצה המלצות, אחר כך הוועד

המנהל מכין את התקציב ומגיש אותו לממשלה, והממשלה מעבירה אותו לוועדת

הכספים של הכנסת.

המצב המשפטי שנוצר ב-30 ביוני 1987, כשלא נתמנה

ועד מנהל חדש לאחר שתקופת כהונתו של הוועד המנהל הקודם הוארכה בשלושה

חודשים, יצר חלל בפעולת הרשות באספקטים המשפטיים. כשהיתה שביתה במשך

חודשיים, לפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה לא יכול היה אף אחד ברשות

השידור להכריז למשל על השבתת מגן, או לפטר עובדים. לא עשו זאת בזמן

השביתה, לא יכלו לעשות זאת, גם לא אחרי השביתה.

הנושא הבא שבו נתקלנו בקושי מבחינה משפטית בשל

העובדה שאין ועד מנהל היה נושא האגרה והתקציב. בלי אגרה אין תקציב. בלי

ועד מנהל אין החוליה הראשונה שתניע את תהליך קביעת האגרה וגם את תהליך

הכנת התקציב. שנת התקציב היא מ-1 באפריל עד 31 במרס. התקציב צריך להיות

מאושר על-ידי שלושה מוסדות - הוועד המנהל, הממשלה, וועדת הכספים של הכנסת

שלה יש המלה האחרונה - עד 31 במרס.

אשר לאגדה, בכל שנה עד ה-28 בפברואר כל ההליכים

היו מסתיימים, וזאת כדי שיהיה סיפק בידינו להדפיס את ההודעות ולהפיץ אותן

לבתי האזרחים וכו'. זה היה המינימום הדרוש כדי שנעמוד בתאריכים. היום

אנחנו כבר ב-2 במרס.

נשאלה שאלה האם אנחנו יכולים, מבחינה משפטית,

להמשיך לפי האגרה הקודמת. אם לא נטיל אגרה חדשה, לא תהיה אגרה. ואז נהיה

בצרה, יהיו שיבושים בשידורים. אם לא יהיה כסף, ומדובר על 73% מהתקציב, לא

יהיו שידורים תקינים. מדובר בספקים, בפעולות, בצוותים, במשכורות. זה מצב

בלתי אפשרי, ואף פעם לא עמדנו בפני מצב כזה. לפני שנתיים היה מצב שוועדת

הכספים משום מה לא אישרה לנו את תקציב רשות השידור, אבל היא אישרה את



האגרה. אז אני אמרתי - והיועץ המשפטי דאז סמך את ידו על כך - שבינתיים

אבשר ללכת לפי התקציב של השנה הקודמת, עד שהתקציב יאושר. ועדת הכספים

אישרה את תקציב רשות השידור רק כעבור שלושה חודשים, וסיבותיה עמה.

המצב העובדתי בשטח הוא שאם אתם לא תסמכו את ידכם

על החוק הזה, לא תהיה אגרה, ופירוש הדבר שיהיו שיבושים בשידורים או שלא

יהיו שידורים.

בשלושת השבועות האחרונים נאבקתי על דרך משפטית

מסויימת. היועץ המשפט י לממשלה מבח י נה קונסטיטוציונית לא ראה את זה בע י ן

יפה, אבל הסיר את התנגדותו. האפשרות היחידה היא שגוף אחר שקיים ברשות

השידור יבוא במקום הוועד המנהל כדי להניע את הפרוצדורה. מליאת רשות השידור

קיימת על פי החוק. יש ועדת כספים שפועלת מכוח מליאת רשות השידור. לפיכך

יכולה מליאת רשות השידור, או ועדה מטעמה - זאת ועדת הכספים המוצעת - להיות

החוליה הראשונה שתניע את ההליך. ובכן אותה ועדת כספים תתכנס, והיא תציע

לוועדת הכספים של הכנסת את האגרה רק לשנה הזאת. זו הוראת שעה אד הוק לשנת

הכספים 1988. הוא הדין לגבי התקציב, ועדת הכספים תכין ותגיש אותו לממשלה

אד הוק לשנה זו בלבד. מה יהיה אחרי זה? יימשך החלל.
מ. איתן
למה יש צורך לאשר את החוק היום או בשבוע הבא,

ולא בעוד שלושה שבועות, למשל?
נ. כהן
אם החוק יאושר בעוד שלושה שבועות, יהיה שיבוש

בכל ההליך. לא תהיה לנו אגרה.

מ. איתן;

אינני מבין מדוע. איזה שיבוש יהיה?
מ. ינון
כל מי שבכל שנה משלם את האגרה לשנה מראש. לא

ישלם לשנה מראש.
א. פורת
כדי להתחיל בהליך של גביית האגרה, אנחנו כבר

בפיגור של שבוע. אנחנו צריכים 40 יום לפני ה-1 באפריל לשלוח את הטפסים

לבתים. אם נאחר ונעבור את ה-15 במרס, והטפסים לא יגיעו לאזרחים במועד, אלה

שירצו בכך לא יוכלו לשלם את האגרה מראש. מתחילים לשלם את האגרה ב-1

באפריל. מי שמשלם עד ה-15 באפריל בעד כל השנה נהנה מהנחה. לכן אנחנו בלחץ

של זמן.
מ. פלד
אז אפשר להחליט שהשנה זה יהיה עד ה-15 במאי.
מ. איתן
קודם כל אני רוצה להביע את תמיהתי על נציגת משרד

המשפטים. היא אמרה דבר מאד מוזר. היא אמרה: מבחינה משפטית עקרונית חשבנו

שזה לא טוב ואמרנו את דעתנו שזה לא טוב. אבל לא התחשבו בנו והקפיאו את

ההצעה. היום, בגלל שזה לוחץ, היא אומרת שצריך לאשר את החוק. אינני מבין את

זה. אם היו פתרונות אחרים, ואני בטוח שלמשרד המשפטים היו פתרונות נוספים,

למה בחרו בפתרון הזה?
מ. ינון
הפתרון שלהם היה למנות ועד מנהל חדש. היות

שבענין זה יש קושי פוליטי והפתרון הזה לא התממש, הגענו למצב הזה. מינוי

ועד מנהל אינו תלוי לא במשרד המשפטים ולא ברשות השידור, אלא בפוליטיקאים.

מ. איתן!

אני חוזר ואומר שמשקיעים את המאמצים בכי ו ו נים

הלא נכונים. כשההצעה הזאת הועלתה, אמרו במשרד המשפטים שזה לא טוב; היום,

בגלל שהמועד קרב, אומרים שאין ברירה אלא לקבל את זה.
מ. ינון
נכון. ברור שזה פתרון של בדיעבד ולא פתרון של

מלכתחילה.
ש. אלוני
היתרון של הפתרון הזה הוא שהוא לשנה. כי כל

תקציב הוא לשנה. הוא בא להוציא אותנו ממצוקה שנוצרה בגלל העיכוב באישור

התיקון לחוק רשות השידור. זאת חרפה גדולה. הוועדה הזאת יושבת כבר שלושת-

רבעי שנה על המדוכה הזאת, וחבר-הכנסת איתן וחבריו שותפים לדחיות למיניהן.

אילו היה מדובר על חוק לא לתקופה קצובה, אני הייתי יוצאת נגד זה.

מ. איתן;

האשמת אותי ואת חברי. אני רוצה לומר שאחראים

לעיכוב אני, חברי וחברותי, שאחת מהן היתה חברת-הכנסת אלוני ששיתפה אתי

פעולה בענין הזה.
ש. אלוני
נכון, שיתפתי אתך פעולה.
מ. איתן
לכן אני מתפלא. חשבתי ששיתוף הפעולה של שנינו

היה נוכח עמדת הממשלה שנראתה לנו כעמדה לא לגיטימית ולא סבירה.
ש. אלוני
עד היום הזה.
מ. איתן
עד היום הזה. שיתוף הפעולה בא לביטוי גם בעמדה

שנתקבלה בוועדה פה אחד, שאמרה שצריך לתקן את חוק רשות השידור, להעניק

סמכויות למנכ"ל ולקבוע את חלוקת הסמכויות וכו'. אז אי אפשר לומר היום

שהעיכוב באישור החוק היה פעולת חבלה, ולא להתייחס לאלה שהתעלמו מההמלצות

שלנו, אלה שלא מצליחים להגיע לאיזו הסכמה שאנחנו כן הצלחנו להגיע אליה,

שמנסים להכתיב לנו הצעת חוק ולאלץ אותנו לפעול תחת לחץ, עד כדי כך שאחת

מחברות הכנסת אומרת שלמרות שיש לה השגות היא מוכנה להצביע מיד מפני שזה

דחוף וכו'. לדעתי בכך אנחנו מועלים בתפקידנו.
א. הראל
כי אנחנו לא רוצים לסגור את הטלוויזיה.
מ. איתן
הפעלת הטלוויזיה איננה ערך שצריך לבטל כל דבר.

סגירתה או אי-סגירתה של הטלוויזיה היא נושא שצריך להידון על-ידי כל

הגורמים. כולם שותפים לענין. אי אפשך לחלק את האחריות הזאת. יש שר אחראי.

אינני מבין למה הוא לא כל כך חרד שהטלוויזיה תיסגר, ומדוע הוא איננו עושה



מאמץ להגיע לקונסנסוס שאנחנו הגענו אליו כדי שהכל יפעל בצורה בריאה וטובה.

למה להטיל עלינו את כל האחריות?

לגבי הצעת החוק עצמה - מאחר שנפל דבר והוגשה

הצעת החוק, לא הייתי רוצה שנקבע היום סופית את עמדתנו ביחס להצעת התיקון,

וזה כאמצעי לחץ נוסף, כדי שיידונו כל ההסתייגויות שהגשנו לתיקון קודם בחוק

רשות השידור. הוועדה הזאת הגישה הסתייגויות רבות לחוק רשות השידור, כולן

הונחו על שולחן הוועדה. היה אז ויכוח, והתקבלה ההנחה שכאשר מביאים את

ההצעה לקריאה שניה ושלישית, מותר לוועדה להציע הצעות שונות לתיקון החוק.

אני רוצה ל כל ו ל את כל ההצעות וההסתייגויות שהיו לי להצעת החוק ההיא בין

ההסתייגויות שיהיו לי לגבי ההצעה הזאת.

אני גם רוצה להציע שלא תשמטו מתחת ידכם את

ההזדמנות להפעיל לחץ, ובענין הזה זה לחץ הדדי. זה לא ענין שאני תוקף כאן

עמדה מפלגתית כזאת או אחרת. יש קואליציה מסויימת בממשלה, צריך להטיל עליה

את האחריות, ולא להגיד שהאחריות מוטלת עלינו. אנחנו בהחלט יכולים להביע את

מורת רוחנו על כל התהליך ועל כל מה שקורה.

א. הראל;

יש כאן צד אחד שאיננו מבצע שום הסכם שנחתם.

מ. איתן;

אינני רוצה להיכנס לזה. אינני רוצה לחלק את

האשמה. היה פעם נסיון להושיב את נציגי הקואליציה עם שני השרים ולנסות

לחתוך את הענין. אינני יודע למה זה לא נסתייע. אולי עכשיו. דווקא נוכח

חומרת הענין, נצליח ללחוץ עליהם על-ידי השהיה. אינני רוצה לקבוע כעת כמה

זמן. לכן התענינתי האם דחיה בשבוע או בשבועיים תהיה קריטית. אבל נעשה מאמץ

כלשהו ללחוץ. אנחנו לא חותמת גומי. אפילו עשרים וארבע שעות לא נתנו לחברי

הכנסת כדי לעיין בהצעת החוק הזאת לפני הקריאה הראשונה. יש לנו עמדה,

ואנחנו זכאים שהעמדה שלנו תוצג ותובא לדיון. ואם עדיין לא כלו כל הקצים,

יש לנו בהחלט אפשרות לחזור ולהחליט על כך.

לגבי הבחינה הטכנית של הגשת ההסתייגויות, אני

שומר לעצמי את הזכות להגיש בסוף את כל ההסתייגויות.
ש. אלוני
למה אינך אומר אותן עכשיו?

היו"ר נ. רז;

אני מציע שתלר עד הסוף ותגיד אותן עכשיו.

פ. גולדשטיין;

אני מציע שנגמור קודם את הדיון העקרוני.
א. סרטני
כל הטענות של חבר-הכנסת איתן מקובלות עלי. אבל

אנחנו עומדים במצב מסויים. גם לי לא נראית הצורה שבה הוגשה לנו הצעת החוק,

ומדוע הגענו לנקודה כזאת שאנחנו צריכים לאפשר את החמצן לרשות השידור כדי

שתמשיך לפעול, כאשר שום דבר לא הסתדר עד היום. את הסיבות לכך חבר-הכנסת

איתן יודע טוב ממני. ואינני מאמינה שבמצב של היום, כאשר המחלוקת היא

פוליטית, יגיעו לאיזה שהוא הסכם, לא עד מאי, לא עד יוני, ואפילו לא עד ה-1

בנובמבר. אנחנו כבר די מנוסים ויודעים שהלחצים לא יעזרו, וההשהיות רק

יגרמו לכך שרשות השידור תיסגר. לזה אינני מסכימה. אני אומרת את זה בצורה

חד-משמעית. יש מי שאומר. ושמענו גם בעבר קולות כאלה, שלא נורא אם יסגרו את

P.



רשות השידור, שזר, יהיה אמצעי לחץ, שאולי אחרי זד, יהיה דבר יותר משובר.

אני מתנגדת לזה בהחלט, ואינני רוצה לחזור על כל הנימוקים. אני נגד סגירת

רשות השידור, גם הטלוויזיה וגם הרדיו.

כדי לאפשר את המשך עבודתה של הרשות אנחנו צריכים

לאשר את הצעת החוק, כי אנחנו יודעים שאם לא יגבו את האגרה לא יהיו לה

אמצעים כספיים. ועדת הכספים יכולה להחליט על תקציב זמני. אנחנו צריכים

לאבשר שלבחות הענין של האגרה יתנהל כסדרו. במקביל תעשו את כל המלחמות

ותנסו להגיע להסכמה. אבל בקואליציה הזאת לא מגיעים להסכמה לא על תיקון

סעיף 6 בחוק רשות השידור ולא על הצורך בחוק חדש של רשות השידור, ובענין

הזה לא היה בינינו ויכוח.

לכן אני מציעה לאשר היום את החוק כבי שהובא, עם

תביעה מצד ועדת החינוך שהענין יטובל מיד.
ש. אלוני
איו סבק שחבר-הכנסת איתו צודק. כל העבודה בנושא

הזה של חוק רשות השידור היא אנטי-קונסטיטוציונית, היא איננה מתוקנת. אני

חושבת שאילו יכולנו להמשיך לעבוד כבי שעבדנו, היה מושג רוב שלמעשה חצה

קווים בעד הצעת חוק שיכלה לפתור את הבעיה. אם חברי-הכנסת מיכאל איתן, בלד,

ליבאי ואני יכולנו להגיע לאותו כיוון מחשבה, אבשר היה להגיע לפתרון הבעיה.

אבל ההתערבות הבוליטית הזיקה. וזה לא רק השר קורבו, גם השר נבון.

אילו האמנתי כמו חבר-הכנסת בלד שאם נדחה את

אישור החוק בחודש נוכל להביא את שני השרים האלה - שכבר מזמן שכחו על מה הם

מתווכחים - לכך שיגיעו להסכמה כלשהי, הייתי מצטרבת להצעתו. אבל יש בה בעיה

טכנית בשוטה. לא מדובר בחוק שיש בו זכויות או שלילת זכויות מהציבור. לא

מדובר בחוק שיעמוד לזמו רב, אלא זו הוראת שעה לשנה בלבד. ולמעשה אנחנו

צריכים להחליט, למרות שזה רע ולא מתוקן, מה יותר טוב: שתהיה הוראת שעה, או

שלא יהיה כלל שירות לציבור. בשבילי טלוויזיה איננה ערך ורשות השידור איננה

ערך. זה שירות. ואני חושבת שהשירות הזה הוא הכרחי.

עם כל אי-הנוחות אני מציעה לאשר את החוק, אלא אם

כן אנחנו מניחים שהבעם נוכל להביא את השרים ואת הקואליציה לכך שהם יתרצו

על מה שלא התרצו בעבר וטלטלו אותנו ואת המליאה באופן אווילי. אני מציעה

לחברי בוועדה לאשר את החוק.

יש לי הערה לגבי הסגנון. בסעיף 1 להצעת החוק

נאמר; "על אף האמור בחוק רשות השידור או בתקנות לפיו, יהיו נתונים לוועדת

הכסבים שהקימה המליאה כל תפקיד או סמכות...". אני מציעה לומר: "נתונים

התפקידים והסמכויות לענין האגרה השנתית..." וכו'. הסגנון צריך להיות פשוט

וברור.
נ. כהן
- זה ניסוח של הממונה על החקיקה של משרד המשפטים.
פ. גולדשטיין
- אני מציע שנתחיל לדון בחוק וננסה לסיים את

הדיון. ואם יש ענין של פסק-זמן בין סיום הדיון שלנו לבין הבאת החוק לקריאה

שניה ושלישית, הייתי מעדיף לגמור את הדיון בחוק ולקבל את הצעת חברי הוועדה

להמתין יום-יומיים כדי ללבן דברים, כבי שהציעו בה חברים. ובכן אני מציע

שננסה לגמור את הדיון היום, ונחליט בינינו שאנחנו ממתינים יום, יומיים,

שלושה עד להבאתו לקריאה שניה ושלישית, כדי לתת לשרים הנוגעים בדבר בסק זמן

לסיים את הענין שביניהם.
מ. איתן
זה מקובל עלי בהחלט.
א. הראל
אני מציע שפסק הזמן יהיה לכל המאוחר עד יום שני.

א. פלד;

יש לי כמה הסתייגויות לדברים שנאמרו. החשש שהביע

היועץ המשפטי של רשות השידור מפני שיבושים הוא בוודאי חשש מבוסס. אבל אני

רוצה להזכיר שכל ההליך בחקיקת חוק רשות שידור חדש היה צריך להתחיל בגלל

שיבושים. השיבושים לא באו בגלל שלא היה חוק תקציב. לכן אין בטחון שאם החוק

הזה יתקבל לא יהיו שיבושים. אם בעוד חודש תהיה שביתה נוספת ברשות השידור.

החוק הזה לא ימנע אותה.

הבעיה היא יסודית. הבעיה היא שהיום יש חוק רשות

שידור שאיננו מתאים. יש הצעה לחוקק חוק מתאים, והחוק ההוא צריך לעבור. אם

ניתן לגורמים הקובעים ולשרי הממשלה פסק זמן לא של יומיים אלא של חודש,

אולי הם יגיעו להסדר. זה יותר מתקבל על הדעת מאשר יומיים.

אינני חושב שצריך לנפנף בסכנה של סגירת הרשות.

איש אינו מציע לסגור את הרשות. אפשר בכל חודש לאשר תקציב לחודש.
א. פורת
אי אפשר.

מ. פלד;

אפשר. זה כבר היה גם בעבר, וזה יכול להיות. לכן

הבעיה איננה החשש מפני סגירה. אפשר להמשיך את השידורים, אם כי בתנאים לא

נוחים.

נ. כהן;

כדי לאפשר אישור תקציב לחודש, צריך לאשר קודם את

האגרה.

מ. פלד;

אני הצעתי שרשות השידור תקבל כספים לפי התקציב

של השנה הקודמת, בכל חודש את החלק ה-12.

ביחס להסתייגויות, היו שני שלבים של הגשת הצעת

החוק עם הסתייגויות. היה שלב אחד שבו הוגשו הסתייגויות מאד רחבות. בשלב

השני הונח נוסח אחר מתוך הנחה שזה יהיה נוסח ביניים שאחריו תבוא הצעת חוק

שלמה. החוק בנוסח הביניים נמשך חזרה והוא איננו תקף יותר. אם מדובר על

הגשת הסתייגויות לחוק הזה, אני חוזר להסתייגויות שהגשתי אז. אגיש לחוק הזה

את אותו הסתייגויות שהגשתי אז.

מ. בוטון;

זה אי אפשר.

מ. איתן;

למה אי אפשר? הרי אז קיבלנו את העקרון שזה

אפשרי. זה חוק רשות השידור, ואפשר להגיש לו כל מיני הסתייגויות.
ש, אלוני
מבחינת החוק הוא יכול לעשות את זה.



2.3.88
מ. בוטון
בסעיף הרלבנטי בתקנון העוסק בנושא זה נאמר: "הוועדה רשאית להציע תיקונים בהצעת החוק ככל שייראה לה, ובלבד שתיקונים

כאלה לא יחרגו מוגדר הנושא של הצעת החוק". הכוונה להצעת החוק שמוגשת לכנסת

לתיקון, לא לחוק העיקרי. והנושא של הצעת החוק הזאת הוא האגרה והתקציב.
מ. איתן
ומה נאמר בהמשך הסעיף?
מ. בוטון
בהמשך נאמר! "היתה הצעת החוק תיקון לחוק קיים,

רשאית הוועדה להציע תיקונים שאינם חורגים מגדר הנושא של הצעת החוק, אף אם

הם נוגעים לסעיפים של החוק שאינם נזכרים בהצעת החוק".
מ. איתן
לזה התכוונתי. זה הסעיף הרלבנטי.
מ. בוטון
- אבל אי אפשר לקבוע במסגרת הצעת החוק הזאת מה

הסמכויות של המנהל וכדומה.
מ. איתן
בהחלט אפשר. על פי הסיפה הכוונה היא להצעת תיקון

לחוק קיים.
מ. בוטון
באותו נושא.
היו"ר נ. רז
אתם מעלים פה ענין נוסף, יסודי, גדול, מכריע. לא

על זה מדברת הצעת התיקון כפי שהיא מופיעה פה. הצעת החוק מדברת על ענין מאד

ספציפי.
ש. אלוני
אם מחיים את ועדת הכספים של מליאת רשות השידור,

מותר להחיות גם את הוועד המנהל. יכול להיות שזה לא יתקבל, אבל מבחינה

פורמלית זה אפשרי.
פ. גולדשטיין
. הרי הצעת החוק הזאת באה משום שאין ועד מנהל.
א. פורת
ועדת הכספים קיימת. חבריה הם חברי המליאה,

והמליאה לא בוטלה.
מ. איתן
בסעיף 1 בהצעת החוק נאמר שלוועדת הכספים יהיו

נתונים כל תפקיד או סמכות הנתונים בחוק או לפיו לוועד המנהל.
היו"ר נ. רז
רק במה שנוגע לתקציב ולאגרה. כדי להניח את דעתכם

אני מוכן להביא את זה לוועדת הפירושים או לוועדת הכנסת, והיא תקבע אם אתם

צודקים או לא.

אנחנו צריכים עכשיו להצביע על הצעת החוק, בעד

ונגד. אחר כך תוכלו להגיש הסתייגויות ככל שתרצו.
מ. איתן
זה הליך לא תקין. אי אפשר קודם להצביע על הצעת

החוק ולאחר מכן להביא את ההסתייגויות. ההסתייגויות צריכות להיות מונחות

לפנינו בטרם ההצבעה. זה הליך תקין של חקיקה. מביאים את ההסתייגויות, יש

עליהן דיון ואחר כך מצביעים עליהן ועל הצעת החוק. אולי החברים ישתכנעו?

אני רוצה להציע הצעה פרקטית, שתינתן לנו אפשרות

לדון על כך עם נציגי הממשלה עד יום שני. ואנחנו מתחייבים שביום שני נסיים

את כל הדיון, וזה יובא להצבעה ביום שלישי או רביעי. נקבע שעד יום שני

בבוקר כל מי שרוצה בכך יגיש את הסתייגויותיו בכתב. נקצה לדיון בהסתייגויות

חצי שעה, כל אחד ינמק את הסתייגויותיו בקצרה, ואחר כך נצביע.
פ. גולדשטיין
אני מודיע שלא אגיש הסתייגויות.
מ. בוטון
- אני רוצה להסביר מה הנוהל התקין ומה פירושה של

הסתייגות. הסתייגות פירושה הצעה שהוצעה בוועדה ולא התקבלה. חבר הכנסת

שהציע אותה יכול להגיש אותה כהסתייגות. אין הסתייגות אם ההצעה לא הועלתה

לפני כן בוועדה והוצבע עליה. לכן צודק חבר-הכנסת איתן, הוא צריך להגיש את

ההצעות שלו וצריכה להתקיים כאן הצבעה עליהן. אם ההצעות שלו יתקבלו, הן

ייהפכו חלק מהחוק. אם לא, הן תוגשנה למליאה כהסתייגויות.

אני רוצה להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לסעיף

120 בתקנון הכנסת. נאמר בו: (א) הוצע בוועדה תיקון להצעת החוק - וזה מה

שחבר-הכנסת איתן רוצה לעשות - וחבר הוועדה או נציג הממשלה טען שהתיקון

המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, כלומר שזה נושא חדש, יביא יושב-ראש

הוועדה את הדבר לפני ועדת הכנסת, ויושב-ראש ועדת הכנסת יעמידו כסעיף ראשון

על סדר יומה בישיבתה הרגילה הראשונה לאחר מכן! החלטת ועדת הכנסת תהיה
סופית. בסעיף אחר נאמר
החליטה ועדת הכנסת בהתאם לסעיף 120 כי תיקון להצעת

חוק שהוצע בוועדה מוועדות הכנסת חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, חלה החלטה

זו גם על ההסתייגויות. כלומר, אם חבר כנסת יציע הצעה ויטענו שזה נושא חדש,

וועדת הכנסת תחליט שזה אמנם נושא חדש, הוא לא יוכל להגיש את זה כהסתייגות..
ש. אלוני
אם אנחנו רוצים להתקדם, אני רוצה לדעת בדיוק מה

יש לפנינו. אינך יכול לטעון נושא חדש, לדרוש הרכב לוועד המנהל, כאשר הסעיף

עצמו מדבר על העברת סמכויות של הוועד המנהל לוועדת הכספים. כלומר אינך
יכול לומר
על פי חוק יש סמכויות לוועד המנהל, ומה שאתה מציע כאן זה

להעביר את הסמכויות הנתונות לוועד המנהל לוועדת הכספים. אז חבר-הכנסת איתן

אומר: אני לא רוצה להעביר את הסמכויות של הוועד המנהל; אני רוצה ועד מנהל.

בשום פורום - והוא יכול ללכת על זה לבג"ץ - לא תצליח לומר שההצעה הזאת של

חברי הוועדה פלד ואיתן היא נושא חדש.

אנחנו עומדים פה במבחן של יושר אינטלקטואלי

בינינו. מבחינה משפטית לא תצליח לומר שזה נושא חדש, רק בשל העובדה שבהצעת

החוק שלפנינו מדובר על סמכויות של הוועד המנהל שאותן אתה מעביר לסמכות

אחרת. ועדת הכנסת יכולה להחליט ברוב כל דבר. ואם חבר-הכנסת איתן יתעקש,

הוא יכול ללכת עם זה לבג"ץ.

אני פונה לחברי-הכנסת איתן ופלד. הם צודקים

בגישה שלהם. אנחנו יודעים מה קרה פה. אני חושבת שלהשיג רוב מלאכותי ולהפוך

לבן לשחור זה דבר לא הגון. יש לנו מצוקה מסויימת, ואני מציעה לחברים

להתייחס אליה. אי אפשר לדחות את זה בטענה של נושא חדש. אנחנו יכולים לבקש



מהם, לאור הנסיון שלהם אתנו. לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת גולדשטיין. אנחנו

לא צריכים את ועדת הכנסת לענין הזה. אני מציעה לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת

גולדשטיין, שאם החברים רוצים להגיש הסתייגויות כאלה או אחרות, יביאו אותן

עד יום שני. ביום שני נצביע, וביום רביעי היושב-ראש יביא את החוק למליאה.

למה לנו להתבזות בוועדת הכנסת? הוועדה הזאת מכירה את הנושא, היא יכולה

להחליט בו.

מה שאנחנו צריכים להחליט הפעם הוא האם אנחנו

נאבקים על העקרון הקונסטיטוציוני הנכון, וחברי-הכנסת איתן ופלד צודקים

בענין הזה, ואני אתכם, או שאנחנו רוצים לפתור בעיה מעיקה.
פ. גולדשטיין
לכן זו הוראת שעה.
ש. אלוני
זו הבעיה שעומדת לפנינו. עם כל זה שאני מסכימה

עם חברי-הכנסת איתן ופלד, נדמה לי שבמציאות שלנו היום אנחנו צריכים לקבל

את הצעת החוק.
היו"ר נ. רז
חברת-הכנסת אלוני, נניח שהולכים לפי השיטה שלך

או של חבר-הכנסת גולדשטיין, וביום שני מי שירצה בכך יביא הסתייגויות,

הצעות לתיקונים. אז יתחיל ויכוח.
ש. אלוני
לא. את כל הוויכוחים אנחנו גומרים עכשיו, וביום

שני רק נצביע על ההסתייגויות.

מ. איתן;

אני מסכים שההסתייגויות יובאו ביום שני, ולא

תהיה הנמקה. אבל מותר לי לנמק את ההסתייגויות במליאה.

ש. אלוני;

ביום שני רק נצביע על ההסתייגויות, בלי הנמקות.
א. סרטני
השאלה אם ההסתייגויות חייבות להיות רק לגבי מה

שנאמר בהצעת החוק.
ש. אלו ני
- לא, הם מתי יחסים לענין של הוועד המנהל. חברי-

הכנסת איתן ופלד יביאו את ההסתייגויות ונצביע עליהן. אם יהיה רוב בעד

ההסתייגויות, לממשלה יש זכות להגיש הסתייגות.
מ. בוטו ן
אבל אפשר לטעון נושא חדש, ואז זה יבוא לוועדת

הכנסת.
ש. אלוני
מוטב שלא תטען כאן נושא חדש.
מ. בוטון
לא אני טוען, הממשלה יכולה לטעון נושא חדש,
ש. אלוני
ביום שני ההסתייגויות יובאו כאן להצבעה. אני

מניחה שהתבונה הקולקטיבית תביא לכך שהן תישארנה בגדר הסתייגויות שיובאו

למליאה ולא יהפכו להחלטה של הוועדה. כשהחוק יובא לקריאה שניה במליאה,

תהיה הצעת הוועדה שהיא גם הצעת הממשלה, וההסתייגויות. המסתייגים ינמקו את

ההסתייגויות ותהיה הצבעה,אין לך דרך אחרת

אני רוצה לשאול אתכם האם מקובל עליכם שאתם תביאו

את ההסתייגויות שלכם ביום שני. אם תחליטו שאתם רוצים בכך, אנחנו לא נקיים

על זה ויכוח. ורק נצביע עליהן ועל הצעת החוק.
מ. איתן
א. הראל: אני רוצה לומר באופן הברור ביותר שאני אציע

לחברי בממשלה למשוך אח הצעת החוק. שלא יהיו אי-הבנות בענין זה. אי אפשר,

אגב דיון בענין האגרה, "להגניב" את השי נויים בחוק רשות השידור. אם רוצים

לסגור את הטלוויזיה, יסגרו. במצב הקיים במדינה ובממשלה אני מעדיף את סגירת

הטלוויזיה ורשות השידור על פני "הגנבת" שינויים בחוק רשות השידור. אם

יביאו הסתייגויות שאינן נוגעות לענין האגרה, אני אפעיל את כל השפעתי כדי

שהממשלה תמשוך את החוק בחזרה.
ש. אלוני
אבל ממילא לא יהיה להן רוב.
א. הראל
כבר ראיתי איך "מגניבים" דברים בכנסת הזאת. אם

כך יהיה, אציע לחברי בממשלה למשוך את החוק בחזרה.

מ. איתן;

חבר-הכנסת הראלי, לא מדובר על "הגנבה". למלה הזאת,

יש קונוטציה שלילית. אבל זה הליך שהתקנון מאפשר אותו. זה שימוש בתקנון,

וזה הליך תקין.

א. הראל;

אני מצטער עט המלה "להגניב".

מ. איתן!

שנית, אנחנו ננסה יחד לבדוק את המצב. אם לחבר-

הכנסת הראל יכול להשפיע על הממשלה למשוך את הצעת החוק, הוא בוודאי יכול

להשפיע עליה להסיר את ההסתייגויות. אז מה החשש? יהיה רוב נגד ההסתייגויות,

שלישית, הודעתי שלא אנמק כאן את הסתייגויותיו,

ואני אעמוד בזה. רק צריך לזכור שאיננו יכולים להחליט החלטה כזאת, כי על פי

התקנון היבש היא פוגעת בהליך כולו. כלומר, אם מחליטים מראש שלא נותנים

למסתייגים זכות לנמק את הסתייגויותיהם, ההחלטה פסולה מעיקרה. אבל זו רק

הערה פורמלית. אני הודעתי שאני מסכים לא לנמק בוועדה את הסתייגויותי.
פ. גולדשטיין
החוק הזה מובא כהוראת שעה מפני שהממשלה, בגלל

הרכבה ובגלל סיבות אחרות, לא הצליחה להביא הצעת חוק אחרת. אני הצעתי הצעה

שחשבתי שיש בה כדי להקל. שהרי לא יעלה על הדעת לסגור את הטלוויזיה על-ידי

אי-קבלת החוק הזה. אם אנחנו חושבים שצריך לסגור את הטלוויזיה, צריך להיות



לנו מספיק אומץ ציבורי כדי לומר זאת. אני הצעתי פעם לסגור את רשות השידור.

הייתי בודד בהצעתי זו, אבל הצעתי אותה. מה החשש?

מ. איתן!

יש רבים מאד שאומרים שצריך לעשות זאת.
פ. גולדשטיין
אני משוכנע שהצעת החוק הזאת תעבור. אבל יש זכות

לחברים להסתייג. לכן הצעתי מה שהצעתי, שהצעת החוק כפי שהיא תובא להצבעה

ביום שני, ההברים יגישו את הסתייגויותיהם והן תועמדנה להצבעה, בלי הנמקה.

לפי דעתי ההסתייגויות תישארנה בגדר הסתייגויות ולא יהיה צורך לטעון נושא

הדש. מר בוטון אמר את שלו, מפני שהוא כיועץ המשפטי של הוועדה חייב להביא

את זה לתשומת לבנו .

זאת הצעתי, ואני משוכנע שביום רביעי הבא החוק

הזה יאושר במליאת הכנסת, מפני שאין ברירה אחרת. ולא צריך ללכת לשר זה או

אחר ולשכנע אותם למשוך חזרה את הצעת החוק.
א. בריק
אני רוצה לומר שאני מקווה שלא תהיינה הסתייגויות

שאינן נוגעות לנושא של האגרה והתקציב כפי שהובא כאן, ולכן אינני אומר

עכשיו שום דבר על נושא חדש. אם יהיו הסתייגויות כאלה, לאחר שנשמע אותן אני

שומר לעצמי את הזכות להודיע שזה נושא חדש או לעשות כל פעולה אחרת שתידרש.
היו"ר נ. רז
אני רוצה לומר את עמדתי בענין זה. אני חשבתי

שצריך להצביע היום על הצעת החוק כדי לאפשר לרשות השידור לעבוד. זכותם של

חברים, אגב הדיון בנושא הזה, להעלות עני נים נוספים שלדעתם קשורים לענין,

ולדעת אחרים הם אינם קשורים לענין. אם הם עושים זאת כדי להדגיש שוב את

עמדתם היסודית לגבי מה שקורה ברשות השידור, ניחא, אבל אם זה יגרור אותנו

לכך שאי אפשר יהיה לקבל את הצעת התיקון הזאת, על-ידי כך שיגישו הסתייגויות

שנוגעות לענינים מהותיים של מבנה רשות השידור וכו', וינסו לגייס לזה רוב,

לא זאת כוונתנו. ואני פונה לחברים לא לעשות זאת.

מ. פלד!

אני מסכים שפה לא יהיו הנמקות של ההסתייגויות,

כבר נימקתי אותן פעם. אבל שלא יתקבל הרושם שגם במליאה לא יהיו הנמקות.

היו"ר נ. רז!

לא אמרתי את זה. אבל אני אומר בכל הזהירות ובכל

גילוי הלב האפשרי! אני מכיר את כל ההתנהגות, ואם בהזדמנות זאת ירצו לדחוף

דברים נוספים, מהותיים, שאינם מופיעים בהצעת החוק - ומדובר על דברים

שמתעכבים כבר זמן רב, עד היום אין ועד מנהל בגלל הסיבות האלה - זה עלול

לטרפד את כל הענין.

פ. גולדשטיין!

זו הצעת חוק ממשלתית שהובאה לכנסת והכנסת אישרה

אותה בקריאה ראשונה. לא נראה לי שהכנסת תקבל הסתייגויות שאינן נוגעות

להצעת החוק.
היו"ר נ. רז
הלוואי שתצדק, אבל אני אומר את דעתי. ובלב כבד

אני מקבל שנעשה את זה כפי שרובכם הצעתם. אם אתם רוצים להגיש הסתייגויות,

על פי התקנון יש לכם זכות לעשות זאת. תגישו את ההסתייגויות ביום שני,

ונצביע עליהן.
נ. כהן
לא יהיה חוק.
פ. גולדשטיין
היו"ר נ. רז: נעמיד את הנושא הזה על סדר יומה של הוועדה ביום

שני בשעה 12.30.
א. פורת
אני רק רוצה להגיד לחברי הכנסת שמדובר פה על

נושא טכני, לא פוליטי. לגבי הצורך בשינוי חוק רשות השידור לפחות פה יש

קונסנסוס. כולנו יודעים בדיוק מה לא בסדר ומה צריך לעשות כדי שיהיה בסדר.

אם בהזדמנות זו שדנים על חוק שכל מטרתו להביא לכך שיהיה לנו כסף כדי

לעבוד. ינסו לכפות הר כגיגית על מערכת פוליטית שגם כשהיא רוצה היא אינה

יכולה לקבל החלטות - הקרבנות היחידים של המצב הזה יהיו רשות השידור

ועובדיה. ואני חושב שזה פשוט לא הוגן.

אני מבקש לאפשר לנו להמשיך לעבוד. וכדי להמשיך

לעבוד אנחנו צריכים להתחיל בהליך של גביית כספי האגרה. אל תשכחו שעוד צריך

להיות דיון בוועדת הכספים של הכנסת, וגם שם לא יקלו עלינו. ענין התקציב

עוד צריך להידון בממשלה. כל יום שעובר גורם לנו נזק.
ש. אלוני
אתם באתם מאוחר עם החוק.
מ. ינון
לקח זמן עד ששכנענו את שר החינוך ושר המשפטים.
ך- לחמן-מסר
אני רוצה לומר שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש לציין

לפני הוועדה שהוא פנה שלוש פעמים בבקשה למנות ועד מנהל. בעקבות הפניה של

מנכ"ל הרשות הוא פנה לשר החינוך ולראש הממשלה. אבל זה לא נסתייע.
היו"ר נ. רז
אנחנו נחזור להצעת החוק שלפנינו ביום שני בשעה

12.30. נשמע את ההסתייגויות, לא נדון עליהן, נצביע, ואחר כך נביא את החוק

למליאה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

ה י ש י בה נסת י י מה בשעה 10.30.

קוד המקור של הנתונים