הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 285

מישיבת ועדת החינוך והתרבות שתתקיימה ביום

רביעי, כ"ט בשבט התשמ"ח -.17.2.88, בשעה 9.00

נוכח;

נ. רז - יו"ר

מ. איתן

פ. גולדשטיין

א. הראל

א. סרטני

א. ה.שאקי

ב. שליסא

מוזמנים;

י. אורן - משרד ההינור

א. בריק - "

ב. נסים - "

ש. מלכיס, ס. בסט, י. קהיל - איגוד חברות הביטוח

י. אופק - מרכז הפועל

עו"ד ב. פליקר - מרז מכבי

ד. הרנ יק - איגוד הטניס

י. אוברקוביץ, א. חפר - איגוד הכדורסל

ע. רוזן - משרד המשפטים

ש. טור-ניר - נציגת השחקנים

עו"ד י. מכנס, א. יאני, ת. גילת - ארגון שהקני הכדורגל

ד. טלמור - מרכז השלטון המקומי

ר. רטוביץ- הביטוה הלאומי

ש. בוטון -יועץ משפטי לוועדה

ד. פלר

קצרנית!

ש. אלתרמן

סדר-היום;

הוק הספורט, התשמ"ז-1987



חוק הספורט, התשמ"ז-1987

היו"ר נ. רז;

בקר טוב. אנחנו ממשיכים בדיון על הצעת חוק הספורט.

פ. גולדשטיין;

ביקשתי להזמין את העיתונאי א. להב.

היו"ר נ. רז;

הוא הוזמן. הוא נמצא בחופשה. הוא יוזמן שוב.

בקשר לכפר קמא, אחד הכפרים משני הכפרים הצירקסים במדינת ישראל, כפר לקמא

וריחניה. אנשי החינוך בכפר קמא, מנהל בית הספר,מורים ואנשי חינוך טוענים שהילדים

שם לומרים רק חמישה ימים בשבוע בניגוד לרצונם.

שנית, חומר הלימוד שם אינו מתאים הם. הם צריכים ללמוד ארבע שפות צ'רקסית,

ערבית, עברית ואנגלית. הם לא מספיקים ללמוד את כל השפות האלה כמו שצריר. חומר

הלימודים עצמו שבחלקו מתורגם לצ'רקסית אינו מתאים להם.

בגלל שאין להם זמן, הם לא זורקים אבנים.

היו"ר נ. רז;

הם לא זורקים אבנים. כאשר הס עוברים לכדור או לעפולה, הס בפיגור של

שנתיים בהשוואה לילדים היהודים. פניתי למשדך החינוך, משרד החינוך השיב שלא כך.

קיבלתי אישור מעפולה וכדורי, שאכן הם בפיגור. האם משרד החינוך מודע למצב הזה על

אמת ולא על טיוח? או שהם משקרים או מי שעונה לנו תשובות לא אומר אמת. זה בסך הכל

כפר אחד קטן.

סעיף מסי 5 עוסק בבדיקות רפואיות, חובת בדיקה רפואית. (א) אגודת ספורט...

לא ישתפו ספורטאים בתחרויות ספורט המאורגנות בידם או מטעמם, אלא אם כן הספורטאים

נבדקו תחילה בדיקות רפואיות (ב);השר רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התייעצות בשר

הבריאות ובהתאחדות או באיגוד הנוגע לענין, את סוגי הבדיקות הרפואיות ותדירותן.

התחלנו לדון גם על סעיף מסי 6; אגודת ספורט.... יבטחו את הספוטראים הנוטלים

חלק בתחרויות ספורט בידם או מטעמם. (ב) השר רשאי לקבוע בתקנות, לאחר התיעצות

בממונה על הביטוח במשרד האוצר ובארגוני הספורט, את סכומי הביטוח המזעריים ואת

פרטי הביטוח.

יש כאן שני ענינים. דיברנו על חובת הבדיקה הרפואית. באמצע הדיון על הביטוח

הפסקנו את הישיבה.

פ. גולדשטיין!

החוק הזה מאד חשוב. אני מקווה שאנחנו נעשה עבודה רצינית וטובה, כפי שאנחנו

משתדלים לעשות. לסעיף 5: יש לפעמים דברים שנעלמים מעיניך. לאחר מחשבה שניה אני

הגעתי למסקנה שאם נטיל על אגודות הספוךט במדינת ישראל את נושא חתשלום עבוך

הבדיקות הרפואיות של הספורטאים, הם יעמדו בפני פשיטת רגל, וזו לא חיתח כוונת

המחוקק. מספר הספורטאים שיצטרכו לעבור את הבדיקות הרפואיות עולים בהרבה על

המספרים שנמסרו לנו.



לאור בדיקה שעשיתי, אני מגיע למסקנה שהדרך הטובה ביותר להטיל את הנושא

על קופות החולים הקיימות, ולא להכין תתנות לרפואת ספורט. אני מעריך שאחרי שהחוק

הזה יחוקק יצוצו כפטריות הרבה מאד מכונים, דוגמת מכון "מור" שהוא לפי דעתי מכוו

מעולה. האגודות לא יוכלו לעמוד בתשלום של 150 שקל. ממילא הכדור יחזור.

אנחנו שומעים, אנחנו לא מצביעים. הנקודה הזאת מהייבת מחשבה מחדש. אני חושש

מאד למצב הכלכלי של הספורט בישראל. תמיד שומעים את האופטימיות של אנשי ההתאחדות

לכדורגל, אבל הם תמיד שוכהים לספר לנו שהכדורגל הישראלי לא נהנה ממשחקי הספורט

אלא מהספורטוטו. כמה הספורטוטו יכול לחלק עוד כספים מכפי שהוא עושה? הנושא הזה

מחייב מחשבה מחדש.

היו"ר נ. רז;

עסקנו בענין הזה הרבה בישיבה הקודמת. אנחנו שמענו בפעם קודמת את ד"ר ענטבי,

שהוא עומד בראש ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות להציע הסדר לנושא הזה של הבדיקות

הרפואיות, והוא טען בזכותן של תחנות מיוחדות. בהנמקות שהוא נימק הוא טען

שצריכה להיות בדיקה שיש בה ייחוד.

פ. גולדשטיין;

ד"ר ענטבי, שהוא ידיד טוב שלי, הוא אינטרסנט. הרעיון של תחנת בדיקת או

באמצעות קופות-חולים הקיימות.

ב. פליקר;

אז דיברנו על 10 אלפים ספורטאים, פירוש הדבר 5 מליון דולר בשנה לבדיקות

רפואיות. מי יכול לעמוד בזה?

היו"ר נ. רז;

נעבור לסעיף 6, סעיף הביטוח. פה כפי שאתם רואים, זה קודם כל ביטוח חובה שחל

על המפעילים, על אותם הגופים שבשמם פעיל הספורטאי ומשתתף בתחרות. מי מבטח? איר

מבטחים? האם הביטוח יחול על הספורטאי, על הארגון או על תקציב המדינה?

ש. בוטון;

בהמשך לדברים של היועצת המשפטית של הביטוח הלאומי, אני רוצה להבחיר יותר

את הנושא של הביטוח הלאומי. כמובן שהוועדה תצטרך לתת דעתח לסעיף 6 לאחר שחיא

תהיה מודעת למצב של הביטוח האפשרי או הבלתי אפשרי במוסד לביטוח לאומי והמעמד

הספציפי במסגרת חוק הביטוח הלאומי. זה החוק העיקרי שעוסק בפיצוי על נפגעים

כתוצאה מתאונות עבודה. האם פעילות ספורט היא תאונת עבודה או לא?

אני רוצה להזכיר את הדברים שאמרה רחל. במוסד לביטוח לאומי יש שלשח סוגים של

מבוטחים; יש אדם שמבוטח כעובד שכיר, יש אדם שמבוטח כעובד עצמאי ומי שאינו עובד

כעובד שכיר ואינו עובד כעובד עצמאי. חגמלאות שימוסד לביטוח לאומי משלם בעקרון

'מתחלקות לשני סוגים; יש גימלאות אחידות שמשולמות לכל אדם בסכום קבוע. יש גימלאות

שנגזרות מהשכר שאדם מקבל. אם נתיהס לשתי הגמילאות שמתיחסות לפי דעתי לספורטאים,

באים בחשבון שני סוגים של גימלאות; 1) גימלה לקיצבת נכות כללית, שחיא בסכום

יאחדי, שהוא היום עומד על 391 ש"ה לחודש ל-100% של נכות. זח חל על כל אזרח שנפגע

ומאבד מכושר השתכרות, בין אם הוא ספורטאי או לא ספורטאי. 2) ענף נפגעי עבודה,
:
ששם דמי חתשלום שמשולמים בשל אי יכולת לעוד או גימלת נכות בשל נכות שנגרמח

לעובד, נגזרת מהשכר שלו, 75% מהשכר שהוא קיבל לפני כן.



הנושא של סיווג הספורטאים באיזה סוג מהסוגים, אם עצמאים, אם שכירים, או מי

שאינם שכירים ואינם עצמאיים, יש לו השפעה על הביטוח שיקבלו מהביטוה הלאומי. אם

היו מסווגים אותם כשכירים או עצמאיים,הם היו מבוטחים בענף נפגעי עבודה, וזה היה

פותרחלק גדול מהביטוח שלהם למקרה של פגיעה, כיוון שאז היו מכירים בהם כשכירים או

עצמאיים. הם היו מקבלים מהביטוח הלאומי גמלאות שנגזרות מהשכר שלהם ולכו לא היו

מפסידים שכר עקב הפגיעה.

היום הספורטאים אינם מבוטחים בביטוח הלאומי כשכירים או עצמאים, אלא מבוטחים

כמי שאינם עובדים שכירים ואינם עובדים עצמאים. לכן הם נכנסים כיום להגדרה של

גימלה אחידה, כמו כל עם ישראל שהוא מקבל גימלת נכות חודשית אחידה, שאינה נגזרת

מהשכר.

ספורטאי העוסק בפעילות ספורט במסגרת אגודת ספורט או

מטעמה , בין אם הוא פועלת באופן עצמאי ובין אם היא מסונפת להתאחדות ואיגוד

ספורט, למעט מדריר ספורט ומאמן ספורט, שהם יכולים להיות שכירים או עצמאים והם

מבוטחים במוסד לביטוח לאומי בענף נפגעי עבודה. יתר הספורטאים על פי חקיקה של

הכנסת לא נחשבים לא שכירים ולא עצמאים.

פ. גולדשטיין;

המצב הזה עשוי להשתנות בקרוב, לשמחתנו.

הספורטאים עצמם התלוננו על כר. חלק מהספורטאים רוצים שיכירו בספורט שלחם

כעיסוק, כעבודה, כמו כל עובד שכיר או עצמאי. הם רואים בספורט עיסוק שלהם ורוצים

שיכירו בהם במסגרת ענף נפגעי עבודה.

אין בעיה לתקן את הסעיף הזה. אלה תקנות ששר האוצר מתקין באישור שר העבודה

והרווחה. זה לא יפתור את מרבית הבעיות שסעיף. 6 בא לפתור. גם אם ילכו לכיון הזה,

ילכו לכיוון שהספורטאים שמקבלים משכורת, שכר או כשכירים של אגודות או כעצמאיים

שהתקשרו עם אגודות בחוזה, רק הם יהיו מבוטחים בענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח

לאומי. להם הביטוח הלאומי עונה על הדרישות. כל אחד יכול לעשות ביטוח משלים,

מעבר לשכר שהוא מקבל.

בעקרון הביטוח הלאומי יכול לבטח את אותם הספורטאים שמקבלים שכר בעד הפעילות

הספורטיבית שלהם. כמובן יש פח בעיה איזה גובה דמי ביטוח ישלמו. יש פגיעות רבות

אצל ספורטאים, אם הם משתתפים במשחק והם נפגעים, אז משחק מוכר לחם כעבודה. חם

יצטרכו לקבל דמי פגיעה. זה נושא שנמצא במשא ומתן בין הספורטאים לבין הביטוח

הלאומי. רק אלה שמקבלים שכר או משכורת. חם המיעוט באוכלוסית חיעד שהחוק הזה

מטפל בה. החוק הזה מטפל, לפי הניסוח שלו, באנשים שעוסקים בספורט בכלל, במסגרת

אגודות וארגונים שונים במדינת ישראל. אלה שמקבלים שכר, משכורת וחם לא מדריכים או

מאמנים הם מיעוט.

לכן אני סבור שצריר לנסח ולהגדיר את סעיף 6 בצורה ברורה, בלי קשר לביטוח

הלאומי כרגע. כאן שוב יש שתי שאלות! השאלה הראשונה והעיקרית היקף הביטוח, במה

לבטח אותם. חיות והם לא מקבלים שכר, ברגע שהם נפגעים, אין לחם פיצוי עבור חפטד

השתכרות. יש סוג של ספורטים שעובדים במקומות אחרים. ברגע שחם נפגעים בספורט יש

להם הפסד שכר ממקום העבודה שלהם. האם לבטח אותם בהקשר הזח?

יש שאלח לגבי נכות, מאיזח אחוזים ואיזה סכום יינתן לחם, זו שאלה שהוועדה

צריכה לתת עליה את הדעת, השר יקבע בתקנות גם את סכומי דמי הביטוח וגם את פרטי

הביטוח. הכוונה לגובה התגמולים שיקבלו מחברות הביטוה ברגע שייפגעו,

בהצעה כפי שהיא מנוסחת נאמר, אבל יש על כך חילוקי דיעות, מי ישא בהוצאות

הבטוח, הספורטאי עצמו או האגודה שמעסיקה אותו,

או הביטוח הלאומי.

ש. בוטון; כל תושב-מדינת ישראל שאיננו מקבל שכר עבודה

אינו מבוטח בביטוח לאומי בנפגעי עבודה. את זה

הביטוח הלאומי, כפי הערכתי לא ישנה. הוא לא יבול לשנות. הוא לא יכול לעשות

אפליה לגבי מי שעוסק בספורט. בנפגעי עבודה מבוטחים רק אלה שמקבלים שכר.

אני לא מאפין שהפוסר לביטוח לאופי יכול לפי עקרונותיו לבטח את אותם

ספורטאים שהם לא עוברים שכירים והם לא עוברים עצמאיים.

צ.ריך למצוא הסרו במסגרת סעיף 6, שהוא מנוסח

באופן רי ערטילאי. אם רוצים שגם הספורטאי ישתתף, צריך להבהיר את זה. אם לא

רוצים שישתתף, צריכים לקבוע במפורש.

נפצאים פה נציגי חברות הבטוח, הייתי מציע לשמוע

מהם על סידרי גורל של עלות ביטוח, צורת ההטבות שמקבלים היום בביטוח. כמה

צריך לעלות ביטוח תאונות אישיות. כמה צריך לשלם בגין כל ארם תמורת ביטוח

שהוא מקבל. ואז למצוא דרך בחוק לסגור יותר את הענין הזה ולא להשאיר אותו

פתוח . שהשר יקבע בתקנות.

ב. שליטא; אני מתרשם מכל המערכות האלה, ודאי מסעיף 6,

שאנחנו הולכים להפוך את הספורט בישראל למסורבל

ויקר. זה יצמצם את מספר העוסקים בספורט , משום שכל המטלות האלה וכל

המחויבויות האלה יביאו לכך שרק אנשים יחידי סגולה, בעלי ממון יעסקו ספורט,

הספורט ער הי ום היה דבר עממי , החוק הזה מכניס

למערכת כל כך הרבה לאווים, איסורים, כללים ומחויבויות שלדעתי- מסבכים את

הענינים ולא מקילים. לשם מה לרשום מי יבטח ? אנחנו צריכים לקבוע אם זה

יהיה האיגור או ארגון הספורט או האיש עצמו? דברים כאלה צריך להשאיר לחופש

האפשרות של הארם או של המערכת ולא לקבוע את זה בחוקים.

אני רוצה לפני הדיון לשאול כמה שאלות. מהשאלות

האלה נלמד את דרך התשובה לסעיף הזה. א) הייתי

מציע שיושב-ראש הועדה הנכבדה הזאת יברר עם שר העבודה והרווחה או עם משוד

העבודה והרווחה ער כמה יש סיכויים לביטוח של העובדים בשכר להתקבל בקרוב.

נדע לפחות שאלה המקבלים שכר כספורטאים, הביטוח שכהם יוסדר כפי שהסביר עורך

ךהרין בוטון, ררך ענף נפגעים .

אני מבין שאנחנו בטעיף זה לא מדברים בחלל ריק.

האגודות והתאחודיות עושים כרי לבטח את הספורטאים. הייתי מציע לשמוע איך

היום מוסדר הביטוח. איך חברות הביטוח רואות את ההסדר הזה של ביטוח

הספוראים. איך להם יכולים להתלבש על הענין הזה ולהסדיר אותו. בצורה כזו

נ וכל להסי ק מסקנ ות.

אני, קודם כל, רוצה להצטרף למה שהשתמע בחוות .

הדעת של אדון ב וטון, שההסדרים הקיימים במוסד

לביטוח לאומי אינם פותרים את הבעיה של ספורטאי ישראל. זהו דבר שהיום

בפועל נפתר על ידי משק הביטוח המקובל בארן. גם אי אפשר לפתור באמצעות

המוסד וגם אין צורך לפתור באמצעות המוסד. משק הביטוח נתן פתרונות מתאימים

לכל אגודות הספורט הקיימות בישראל בצורה של ביטוח,

הנוהל המקובל היום בביטוח ספורטאים, שהאגודה

פונה למבטח כל שהוא, עושה מיכרז או לא עושה מיכרז , ומקבלת תוכנית ביטוח.

נושאת בפרמיה עבור תוכנית הביטוח בעצמה, כאשר ישנם מקרים שבהם האגודה

מטילה את התשלום בסופו של דבר על החבר, כלומר - היא גובה ממנו באמצע וונ דמי

חבר את הפרמיה עבור הביטוח שהיא שילמה . התמורה אגב אינה גבוהה . קשה

להיכנס לסכומים השונים, זה כמו לשאול במה עולה חליפה ליתום, יש תעריפים

שונים, יש סקציות ש ונ ות.



משק הביטוח סבור שהוא מסוגל לעשות את הביטוח בלי

מעורבות של המוסד לביטוח לאומי. הצעת החוק כפי שנוסחה לא התכוונה שהמוסד

לביטוח לאומי יטפל בבעיה. נאמר שההתיעצות תהיה בממונה על הביטוח במשרד

האוצו . אין לו זיקה למוסד לביטוח -לאומי אלא למשק הביטוח. לכן לא ברור לי

למה הועלה נושא הביטוח הלאומי. מה הם שהוא פותר קמצוץ מהבעיה .

הביטוח נעשה באמצעות האגרות הנושאות בפרמיה

ולעיתים מטילות את הדבר על החבר. האגודות התענינו עד היום בשני סיכונים

עיקויים, ולאחר למכן יש וריאציות שונות וסיכונים נוסעים.

פ. גולדשטיין; יש אצלכם ביטוח של קבוצות ספורטאים? כמה העלות

הביטוחית לקבוצה?

י. קהיל; הסיכונים שאגודות הספורט התענינו בהם מאז ומתמיד

מוות כתוצאה מתאונת ספורט ונכות תמידית כתוצאה

מאירוע תאונתי בפעילות ספורטיבית . אלה שני סיכונים קרדינליים שהתענינו

בהם. כל אהודה קבעה את סדר הגודל של הפיצויים שהיא רוצה. מכאן ואילך ישנן

וריאציות שונות. ישנה אגודה שביקשה להוסיף אי כושר זמני עד 52 שבועות או

104 שבועות, אובדן כושר עבודה של הספורטאי שיקבל פיצוי שבועי הולם לתקופה

שהוא לא עובד. זה וריאנט, זה מעבר לכיסוי היסודי של מוות ונכות. ישנן

אגודות שביקשו טיפול שיניים.

חשוב להזכיר, וזו נקודה שאנחנו מבקשים להדגיש,

שאין לדבר אך ורק על תחרויות משום שהאלמנט של תחרויות מצמצם מאד את תחולת

הביטוח לאיזה שהוא סגמנט אחד מתוך החיים הספורטיביים של הספורטאים. יש

אימונים, יש נסיעות לאימונים, יש אימונים לתחרויות. יש מיכל ו ל של פעילויות

שהספורטאי עושה במסגרת פעילותו באגודה, שלא מוצאות את ביטוין בחוק ,החוק

מתגדר אך ורק בנושא של תחרויות. אני סבור, גם למת וך הנסי ון שהתאונות קורות

גם באימונים ולא רק בתחרויות.

אגב, הביטוח הנעשה היום נעשה למי כלול הפעילות

הספורטיבית באגודות ולא 1ק לתחרויות. לכן אין צורך ואין טעם לצמצם את

תחולת הביטוח.

לא מדובר רק על תחרויות, אלא על אותם ספורטאים

שהם תחרותיים. לא מדובר על סתם חבר בני אדם,

יבטחו את הספורטאים הנוטלים הלק בתחרויות ספורט,

אדרבה, אין ויכוח בינינו. לעניות לדעתי, אם

הכוונה צריך לנסח את זה אחרת. גם אז, רבות י, יש ציבור רחב ומגוון של פעילי

ספורט שאינם מוגשים לתחרויות ובכל לזאת מתאמנים, ההורים מאד מעונינים

בביטוח. הספורטאים עצמם מעונינים בביטוח, למה לא לחהחיל את חובת הביטוח

לגבי כל העוסקים בספורט במסגרת האגודות?

מבלי לנקוב בשמות או בנתונים של פרמיות יש לי

דוגמא של ענף כדורגל, ענף כדורגל שמבטח במקרה זה נבחרות נוער, הוא ביטוח

ב-8000 דולר למקרה מוות, ב-16000 למקרה נכות תמידית , עם נכות חלקית

באחוזים מתוך ה-16000 דולר. זו למעשה תמצית הפוליסה,

מה הפרמיה?

אי אפשר בישיבה הזאת לגבש דפוס מחייב של פרמיה,

הפוליסה הזאת 30 דולר כשנה, זו רק אינדיקציה,

שוב של כדורגל, קבוצה של בוגרים שביקשו 30 אכף דולר למקרה

למוות, 30 אלף דולר כמקרה נכות תמידית מלאה ופיצוי שבועי של 120 דולר,



אני אישית בדיעה שהנושא של הפיצוי השבועי,

בניגוד למוות ונכות, פחות חשוב, פחות אקוטי. הסיבה היא כפולה: אינני חושב

בשום אופן שאם נקבע בחוק או בתקנות מינימום שבועי, זה יספק את הספורטאים

בישראל . את אלה שמשתכרים בוודאי- לא יספק, הם את אלה שמשתכרים מחוץ

לספ ורט. לכן אין טעם.

פ. גולדשטיין; בעקרון אתה טועה . אם ספורטאי הוא כדורגלן וזה

מקור פרנסתו, הוא ירצה להבטיח את מקור פרנסתו,

במידה וייפגע. התשלום השבוע הוא מהותי.

י. קהיל; הוא יציע לו 100 דולר לשבוע.הוא לא יסתפק בזה.

אם יהיה יותר, יהיה; חובה י ותר יקר.

ש. בוטון; הוא יעשה ביטוח משלים.

ביטוח נכון הוא סינטזה בין הצרכים ובין התקציב.

אי אפשר לדבר על ביטוח פרנסה בלי להתחשב בתקציב.

נושא הביטוח השבועי לא יהיה משמעותי לספורטאי, אבל זה ודאי לשיקול דעתה של

הוועדה. אנחנו מבקשים לא להשאיר לתקנות אתת מהות הפיצוי - מה אנחנו מבטחים

- מוות, נכות ופיצוי שבועי, אלא לעגן בחוק מהם הסיכונים שאנחנו רוצים

ליטול.

אני אתיחס קודם כל לנושא הספורטאים שמקבלים שכר

עבור עיסוקם בספורט וחובבים. לגבי הספורטאים

שמקבלים שכר, נדמה לי שהבעיה הזאת נפתרה. אם כי פורמלית לא נגמרה החקיקה

הם הוכרו כעיסוק לצורכי הביטוח הלאומי. הדבר היחידי שנותר - האם יסווגו

כעצמאיים או כשכירים. . עומדת שאלה כהחלטת בית הדין הגבוה לצדק. אנחנו

מחכים לתשובה של מרכז הספורט. ההצעה היא ללכת לבוררות ,

היתה הצעה של השר בבית המשפט?

י. מכנסת כן. השר מסכים להכיר כעיסוק לצורך הביטוח

הלאומי. אנחנו הצענו ללכת לבוררות.

אם לא תהיה בוררות, יקבע השר.

לצורך הצעת החוק בנושא הקרדינלי הגדול ספורטאים

שמקבכים שכר עבור עיסוקם בטפורט יהיו מבוטחים

בדרך זו או אחרת. לכן צריך להתרכז בספורטאים חובבים. בהקשר הזה שלש הערות.

היינו רוצים שגם בסעיף 5 וגם בסעיף 6 לחוק, כאשר

השר מתיעץ בקשר לביצוע החוק, ארגון שחקני הכדורגל יהיה גם הוא מיוצג

ויקבל ביטוי בחוק. אני מייצג גם שחקני כדורגל שאינם מקבלים שכר. כאשר השר

מתקין תקנות או מתיעץ ביחס לביטוח, ביחס לסכומי הביטוח ובדיקות רפואיות,

פרט למרכזי הספורט יוועץ השר בהתאחדות או באיגוד וגם בארגון ספורטאים.

שדעתם של הספורטאים, שהחוק הזה בא להגן עליהם או

לתת מסגרת לפעילותם, גם היא תישמע כאשר באים כדון בחוק.

בנושא הביטוח הלאומי דעת הספורטאים לא נשמעה,

ולכן היה צריך להגיע לאן שהגענו. זו הערה טכנית אחת.

הערה שניה. מאחר ויש אלפים שמשחקים כדורגל

במסגרת מתנ"סים, מועדוני הספורט הושמטו בסעיפים 5 ו-6. יש ארגוני ספורט

ויש אגודות ספורט, מועדוני ספורט לא נכככו.

י. אורן; למה זה צריך להיות בפנים?



י. מכנס; יש מאות קבוצות של ילדים שהם לא מנוסים. אנחנו

עומדים בסעיף ביטוח בחוק הספורט.

י. אורן; המגמה שלנו לסייג את החוק ואת תחולת החוק. אנחנו

מסתכלים על פעילות חופשית של בני אדם. לא רוצים

להרחיב. יכול להיות שהילדים זקוקים לביטוח. נעשה חוק ביטוח ילדים.

י. מכנס; בנושא הביטוח הספציפי; אני הם עומד בראש מועו ון

רכיבה על אופניים, שאינם משתייכים לארגוני ספורט

שם עשינו ביטוח תאונות אישיות לכל שחקן . סדרי הגודל נעים סביב 25 דולו-

לשנה לספורטאי. האגודה משלמת מדמי החבר שהיא גובה, הביטוח הה מכסה מוות

ונכות בסכומים של עד 100 אלף דולו. כמובן יכולים להיות מקרים י וצאי דופן

של נזק גדול מאד. את הביטוחים הקטנים יעשו אגודות או מרכזי הספורט. והם

במאורגן יעשו ביטוח למקרים י וצאי דופן. למיטב ידיעתי יש שתים-שלש תאונות

רציניות לשנה. אפשר לכסות גם את המקרים החריגים. כל אגודה יכולה לבטח את

ספורטאיה. אם אהודה היא עצמאית, אם היא חלק של מרכז ספורט , אותי מרכז

ספורט יעשה ביטוח לספורטאיו.

היו"ר נ. רז; אתה מתיחס להתאחדויות ארציות?

י. מכנס; החוק הזה לא צריך להיכנס לשאלה מי ישלם. צריך

להשאיר את הענין הזה למרכזי הספורט להחליט כיצד

ישלמו, יגבו או לא. ירצו לעודד ספורט בשכונה - לא יגבו.

מדוע הביטוח הלאומי , כפי שהוא מכסה נפגעים

בכל עיסוק אחר, לא יחול על ספורטאי ישראל? למה

צריך שהאגודות יוציאו כסף? מהו חוק ביטוח לאומי? - במהותי הוא חוק שצריך

לתת תשובה לכולם. יוסיפו עוד שקל לשנה לכל אזרחי המדינה ונדע שכל ספורטאי

מדי נת ישראל מב וטחים.

י. מכנס! , אני תומך בשתי ידים בכך שהביטוח כולו ייעשה

באמצעות הביטוח הלאומי. אני רוצה להיות ריאליסט,

אני יודע את עמדת הביטוח הלאומי. זה עומד בסתירה מסוימת לחוק הביטוח

הלאומי. אם להיות פרקטי, צריך לחפש פתרונות ישימים . האהודות עצמן תבטחנה

ביטוח שהוא סביר. אני מדברים על חובבים. מרכזי הספורט יכסו מקרים חריגים.

יש מקרים בודדים ביותר של חריגים.

פ. גולדשטיין היות ואני לא כל כך מצוי בחוקי הביטוח הלאומי

אני רוצה לדעת האם יש תיקרה. לסכום שמשלם הוביטוח

הלאומי ומהי?

75% מהשכר הממ וצע במשק.

התיקרה מוגבלת.

ש. בוטון 75% מ-4500 שקל.

אם יוכרו כעצמאיים - עד 6000 שקל.

פ. ג ולדשטי יו! אם נצליח להחיל את חוקי הביטוח הלאומי, יוכלו

לכסות לעצמאים עד 6000 ולשכירים עד4500?

לא לחובבים.

זה כמקצוענים.

הכל ענין של תשלום ומחיל . ישלם ספורטאי או

עם ישראל. הוא מציע כך סידור סרטי.

בענף שאני עומד בראשו יש לנו איפיון מסוים

שהפעולות התחרותיות אצלנו אינן מסתימות בגיל 30,

ישנן תחרויות של סניורים מגיל 35 ועד 60. הן מאורגנות בין השאר על ידי

איגוד הטניס והם על ידי מועדונים ומרכזי ספורט למיניהם, מתנ"סים ואחדים.

לנו יש ענין שהביטוח באופן סטטוטורי יהיה ביטוח מקיף, וחב ויכסה גם את

הקטגוריות האלה שהן פגיעות ותו . אני בעד הסעיף הזה. אני מציע. שלא ניכנט

לנושא מי ישא. ברוב מועדוני הטניס שמשלמים מס' חבר, הביטוח נעשה על ידי

המועדון ומגולגל על הספורטאי, או נלקח בחשבון בעת גביית מס חבר .

בענף הטניס רמת המשתכרים גבוהה יותר?

ד. הרניק; אני חושב שכן. היום זה ענף יותר עממי. יש הרבה

שהתחילו לשחק בעת האחרונה. יש כאלה שהתחילו בגיל

קרוב ל-50. יש כאלה שנפטרו על המגרש מרוב מרץ . אנחנו בעד הביטוח הזה. אני

מציע לא להיכנס לשאלה על מי הוא חל. ההגדרה פה די מקיפה. יש להכניס ענין

של מועדון ספורט שכולל מתנ"ס ומרכזים אחרים.

מ. איתו; מי ישלם?

ד. הרניק; או האגודות או יגולגל על הספורטאי עצמו.

מ. איתן; אתה עושה מלאכה קלה. כולנו רוצים שיהיה ביטוח,

הבעיה כרגע לא הצד הזה מי ישלם, אלא האם על ידי

הטלת החובה לא פוגעים בספורט.

העובדה הלא שהיום משלמים וזה לא פוגע בספורט,

לגבי ספורטאי צמרת אין בעיה, יש להם ביטוחים

אישיים. לגבי ספורטאי שעוסק בפעילות של סוף

שב וע.

מ. איתן; עירית תל-אביב עוסקת בטניס ביפו לילדים,

לגבי פעילות רגילה, מי שאחראי על המועדון הוא

מבטח. לגבי פעילות תחרותית איגוד הטניס מבטח,

אתה אומר שהם ישלמו, אתה מחיל עליהם חוק, אתה

רוצה שיחולח על מועדונים, האם הם מוכנים כזה?

ד. הרניק; אני מוכן שממשלת ישראל תישא בזה, זה ריאלי?

אחרי שלשה דיונים בוועדה אני רוצה לומר משפט

אחד כולל, חוק הספוטר הוא חוק שמתבשל במשך 27

שנים ולא הגיע מעולם לידי הכרעה, הציפיות שלנו , של מוסדות הספורט, שהחוק

יביא תנופה מחודשת לקיום הספורט, אנחנו מקווים שהחוק ישיג את המטרה הזאת,

שאם לא כן, אנחנו צריכים לבחון את עמדת מוסדות הספורט לעצם הענין. חוששני

שאנחנו מפעם לפעם נסוגים, במקום להתקדם,

פ. ג ולדשטי י יש עמדה של מרכזי הספורט בענין הזה?

זו שאמרתי - אם החוק יקדם את הספורט.

פ. ג ולדשטיין בנוסחו זה?

גם כאשד נפגשנו עם שר החינוך, הציפיה היתה

שכאשר החוק יגיע לכנסת אפשר יהיה להוסיף אותם

אלמנטים שנזכרו כאן. אם למשל נזכר ענין הבדיקוות הרפואיות, אנחנו מצפים שהן



יעשו על ידי המדינה בדרך זו או אחות. מוסדות הספורט בשום פנים ואופן כא

יכולים ליטול על עצמם מעמסה נוספת של מליוני דולרים. אפשר לעשות זאת על

ידי כך שהחוק יבטיח תקציב לספורט.

פ. גולדשטיין; היות ואתה מצוי בעניני הספורט, אני רואה אותך

כמי שמייצג את מרכזי הספורט. יש מגמה להעביר את

חוק הספורט. אנחנו רוצים שהחוק יהיה הכי טוב שיכול להיות . אתה תוקף את

החוק בבסיסו. אני רוצה להציע לכם אתגר. תשבו אתם , מרכזי הספורט, תטכסו

עצה ותביאו הצעה איך צריך להיראות, לדעתכם חוק הספורט. מה האלמנטים שאתם

רוצים שיהיו בפנים. אדרבה, תסייעו לוועדה.

זו צו יכה להיות בקשה של הוועדה. אני בהחלט

ת ומכת בהצעה.

י. אופק; אם נתבקש על ירי הוועדה, מוסדות הספורט יהיו

מוכנים להגיד הצעה לוועדה.

היו"ר נ. רז; אם אתם התנגדתם לחוק מלכתחילה, הייתם צריכים

אנחנו נגד החוק. אז לא היינו מבזבזים זמן

ומרן. אם אתם בעד החוק ורוצים להעיר הערות - קדימה.

אנחנוח בעד חוק ספורט שיבטיח ספורט במדינת

ישראל.

החוק לא צריך להבטיח ספורט, החוק צריך לסייע

לפעילות הזאת להיות מסודרת .

הם ברי סמכא להביא הצעה.

אל תגידו לא, תאמרו לנו מה אתם רוצים.

זה יצטרך לחזור לממשלה.

צריך השלמות לחוק הזה.

תעשו בהקדם.

בנושא שאנחנו מדברים עליו היום-נושא הביטוח,

כפי שאני אמרתי בישיבה שקדמה לזו התכנסו הי וצעים

המשפטיים של מוסדות הספורט השונים וליבנו רעיון בקשר לנושא מעמד הספורטאי,

אני מבקש לקר וא א ות ו.

"ספורטאי"- מי שעוסק בספורט במטגרת אגודת ספורט.

אחרי סעיף 4 יבואו סעיפים 5 ו-6 כדלקמן: 5.

"מעמד ספורטאי" - לא ישררו יחסי עובד-מעביד בין ספורטאי לאגודת ספורט, על

אף האמור בכל דין. 6. "זכויות וחובות ספורטאי" - זכויותיו וחובותיו של

ספורטאי ייקבעו בתקנון אגדות ךספורט, בתקנון התאחדות או איגוד או על פי

א ותם תקנונים.

על מנת להסביר את הדברים אני רוצה לומר, היחסים

שבין הספורטאים לבין אגודות הספורט היום הינם יחסים מיוחדים במינם, הדבר

נובע מאופיה המיוחד של פעילות הספורט המאורגן והתחרותי.

אגודת ספורט משקיעה מאמצים רבים (מאמצים

מקצועיים, כספיים וחינוכיים) בטיפוח קבוצות ילדים, נערים ונוער, האגודה

מספקת לספורטאים הצעירים ציוד ספורט, הדרכה ואימון מקצועיים, מתקני ספורט

ומסגרת חי נ ובית ותרב ותית,



רק מעטים מהספורטאים הצעירים זוכים להגיע

לקבוצות הבוגרים ולהפוך לספורטאים מן השורה הראשונה. מטבע הדברים, יורדים

מרבית המאמצים לטמיון ורק חלק קטן מהשקעת האגודה בצעירים נושאת פרי.

הקבוצות הבוגרות שלך האגודה מקיימות פעילות ספורט

המושכת קהל, המשלם בכסף תמורת הזכות לצפות בתחרות הספורט. הספורטאי הבוגר

זוכה מצידו לתשלום כחלק מפעילותו באגודה. השתתפות הספורטאי בתחרות נעשית,

איפוא, למען האגודה וכחלק מפעילותה ומטרותיה וכן למען עצמו כאינדיבידואל.

היחס שבין ספורטאי לאגודה הינו פועל יוצא

מחברותו באגודה ומפעילותו במסגרתה, מצב דבוים זה בא לידי ביטוי בפסיקתו של

בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע כי בין ספורטאי לאגודה בה הוא חבר אין

מתקיימים יחסי עובד-מעביד. למעמד הספורטאי כלפי אגודתו יש השלכה בתחומים

נוספים (פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי עווד) ומכאן החשיבות לקביעה

אחידה וברורה בדבר העדר יחסי עובד-מעביד לגבי כל הדינים.

במידה ויראו ביחסים שבין ספורטאי לאגודתו יחסי

עובד-מעביד יטיל הדבר נטל כלכלי כבד מאד על האגודות שברור כי אין הן

יכולות לעמוד בו.

קביעה כזו, איננה מוצדקת כמוסבר לעיל, ועלולה

לסכן את המשך קיום פעילות ספורט סדירה בישראל,

עכשיו אני רוצה להוסיף ולומר, על פי פסקי דין

שניתנו בעבר בבית המשפט, בעיקר במקרים שבהם נפגעו ספורטאים - והיו מקרים

חמורים מאד של פגיעות - בתי המשפט פסקו כי ספורטאי עוסק בספורט להנאתו ועל

אחריותו, והאגודה פטורה ממתן פיצויים.

האגודות נדרשו לשלם פיצויים לספורטאים שהפכו

להיות נכים בדרגות נכות שונות, אבל האגודות נמצאו זכאיות ולא חויבו לשלם.

הן עשו זאת לפנים משורת הדין, כאשר האגודה הסכימה וראתה את הנושא כענין

אנושי והומני.

כאשר לא הוכחה רשלנות.

לרות כן, האגודות היום מקיימות ביטוח לכל

הספורטאים בפרמיות נמוכות יחסית, והן נותנות

ביטוי לצד האנושי של הבעיה, אבלח בשום אופן לא ביטוי ריאלי, לכן ספורטאים

בדרג בכיר, בליגות גבוהות מבטחים את עצמם באמצעות האגודות, לפעמים בעצמם,

דבר שמהווה נטל גדול.

כמובן שאם יצטרכו לבטח את כל הספורטאים בפיצוי

מלא, האגודות לא יוכלו לעמוד בכך. לכן אנחנו מצפים שלנושא הזה יינתן פתרון

על ידי המדינה.

דבר שלישי שאני חייב לומר, מפני ששמעתי את דבריו

של עורך דין מכנס, מוסדות הספורט אינם מכירים בארגוני שחקנים. אנחנו רואים

את השחקנים קודם כל ספורטאים וחברים באגודותיהם.

גם לא דה-פקטו.

י. אופה! על תמשוך אותי בלשוני. לכן אנחנו סבורים שמדינת

ישראל צריכה להגן על זכויותיו באמצעות האגודות

ולא על ידי ארגוני שחקנים. מוסדות הספורט לא הכירו ולא מכירים בארגון הזה,

אני רוצה שהדברים האלה יהיו ידועים.

דבר נוסף; בקשר להצעה של שר העבודה בנושא

הבוררות, לאחר התייעצות בין המשפטנים של מוסדות הספורט לא נראית לנו

אפשרות להסכים לבוררות. אנחנו עומדים על כך שהשר יכריע בענין,

פ. גולדשטיין; אל תתעלם מההחלטה של בית המשפט העליון,



י. אופק; אני אומר שהשר יכריע. בענין.

א. יאני, אני רוצה להגיד מה המצב בשטח. אני מהשחקנים שכן

מרוויח שכר הוגן ואני מתקיים מהמשחק, זוהי

פרנסתי היחידה. אני התחלתי את הקרירה שלי לפני 12 שנה. לא היתה כי

ללמוד, בחרתי במשק בהתחלה לא כמקצוע, ככל שהרווחתי יפה החלטתי לעזוב את

החלק הלימודי. אני ממשיך ונהנה. אני מרוויח מההובי שלי.

הביטוח ממש מינימלי. אני מבטח את עצמי בביטוח

שיכסה את המשכורת. אני מכיר דוגמא של שחקן שנפצע ופנה לאגודה וגמר את

הקריירה שלו. זהו מאיר וקנין, אשר שבר קרסול. נכנס לבור של ממטרה בבית. לא

היתה לו תמורה והיתה לו בעיה לאסוף את הכסף. הוא לא היה מבוטח באופן פרטי.

לא כל אחד מבוטח. אנחנו נשמח אם יהיה ביטוח כדי שנוכל לחסוך כסף.

מלבד מה שהאגודה מסוגלת לתת אתה עושה השלמת

ביט וח.

י. מכנס, הוא מבטח את עצמו גם למקרה שייפצע מחוץ למגרש

הכדורגל, בלי קשר לעיסוק שלו בספורט.

ת. גילת; אני רוצה להרחיב בנקודה של אלי, בנושא של ביטוח.

צריכים להבין שאנחנו עומדים היום בפני פתרון

מסוים ביחט לשחקנים על פי הסכם. צריך להפריד מהדיון על ספורט עממי או

חובבני. אלי תאר מצב של ביטוח פרטי. לרוב שחקני הכדורגל אין ביטוח כזה.

הנטל לא צריך להיות על השחקן באופן אישי. ברגע שעושים בצורה מאורגנת

ומסודרת, זוכים לפרמיות יותר נמוכות.

אני מעריך שהמקצוענים יהיו מבוטחים מהיום והלאה

בביטוח לאומי. כארגון שחקנים לא הייתי נכנס לזה. הייתי מכניס הגדרה של

ספורטאי מקצועני שמקבל שכר על ךפי הסכם.

כמקור פרנסה עיקרי .

עיקרי, לא שולי. בצורה זו היינו מונעים הרבה

אי הבנות. היינו יוצרים מערכת עיקרית אחת של

תמיכה, של קידום הספורט בישראל. החוק יכול לתרום לקידום הספורט, תוך כדי

שימת דגש על נתח הספורטאים שזה עיסוקם, הם בנושא הביטוח, גם בנושא

המאמנים. יש להוסיף תתי סעיפים. זה יכול לעזור בנושא המינוח המשפטי,

מר אופק אינו מכיר בארגון שחקני הכדורגל-

זכותו. לתת למרכזי הספורט , לאנשים שקשורים לפוליטיקה, לחוקק חוק פירושו

לחוקק חוק שינציח מצב שהחוק הזה בא למנוע אותו. אני מדבר על סעיפים

שנותנים למרכזי הספורט להחליט באופן עצמאי.

היו"ר נ. רז לגבי המעמד והסמכות.

סעיף 13 לחוק אומן שהשר הממונה על ביצוע חוק זה

רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו לאחר

התיעצות עם ארגוני הספורט. אלה מרכזי הספורט. במקרה כזה יוכלו להתקין

תקנות כאשר הספורטאים , שעליהם החוק יחול, לא יהיו צד לענין. יוחלט על

דברים שאינם משקפים את האינטרס של הספורטאי עצמו,

מ. איתן חוץ מכדורגל יש עוד ארגוני יציגים של שחקנים?

ת. גילתף הנחנו היום את אבן הפינה, כבר היום יש מגמה

כזו של התארגנות,

י. מכנס; אם אכן ייקבע שאין יחסי עובד-מעביד, אז הצד

המשפטי הוא שונה.

מה שאמרו הספורטאים עצמם מאר חשוב. החוק בא

לטפל בתופעה שנקרת ספורט. המרכזים הם לא בעלי

בית של הספורט, הם התארגנויות וולנטריות. כמו בן הספורטאים הם פעילים

בספורט והם עושים את שלהם, אם בצורה חובבנית, אם בצורה מקצועית שלמה, אם

בצורה חלקית. החוק הזה בא לתת תשובה למיכלול המורכבות של הפצב הזה. אנחנו

שומעים פה את ההיבטים השונים של הענין. היושבים פה שומעים דבר זה מזה.

אנחנו עוסקים כרגע בביטוח. האם לספורטאים פותר

להתארגן כאיגוד מקצועי? אם הם ספורטאים, קבוצת כוח שעומדת מול.

פ. איתן גם חובבים יכולים להתארגן.

אין התארגנות של קבוצה כאיגוד מקצועי אם אין

יחסי ע ובד - מעביד.

מ. איתו; עמותה לקידום אתלטיקה, למשל. נציג ארגון

השחקנים אפר שהוא רואה בחוק פגיעה ביכולת של

הספורטאי להיות שותף לתהליכים. זה לגיטימי.

למדנו משהו.

לא כל חוק הוא דבר מבורך. הכנסת הזאת יודעת

הרבה מאד חוקים שהתכוונו לטוב והתוצאה היתה לרע,

כולל חוקים בתחום יחסי עבודה. אתן דוגמא אחת שאין עליה ויכוח. במסגרת

החקיקה הסוציאלית רצו להבטיח חזרתו של חייל משוחרר למקום עבודתו, מה עשו

מקומות העבודה? פיטרו את העובד חצי, שנה לפני שהתגייס. הרענו לאותם אנשים.

תיקנו את החוק.

אני מאד מחשיב את החוק ואני בעד חוק ספורט, אם

החוק הזה יפורר מערכות קיימות, יותר טוב שלא

יהיה. איך אני הייתי רואה את הענין הזה.

יש לנו בעיה רצינית של השחקנים, מעבר כמה שכתובל

בחוק. החוק ספג את הדברים העיקריים . מי שמדבר על מעמד הספורט בישראל

ורוצה שינוי רציני - צריך להתיחס אחרת. לא הייתי הולך בשום פנים ואופן

למהלך שמטיל את האחריות לביטוחים על דברים לא ברורים מראש, אם אנחנו נבוא

ולא נאמר דברים ברורים ונשאיר את הענין פתוח, נסיט את הויכוח בין שחקנים

ומערכת וחינוך או בין שחקנים ואגודות הספורט. ניצור חוק ולא היה ברור מי

ישלם.

נמצא פה את הפתרון, אבל לא נצא עם חוק שלא יתן

תשובו;. על פי מטילים את העומס? יש לנו שלש אוכלוסיות, יכול להיות שאנחנו

לא יכולים לתפוס את הכל יחד. אם אנחנו יכולים לתפוס בשכב ראשון את

האובלוטיה של שהקנים מקבלי משכורת - נתפוס אותם, י ותר טוב חוק מצומצם

וברור מאשר חוק שמחיל על כל מדינת ישראל ואינו ברור.

כאשר אדם הולך היום לבית הספר ושובר רגל, הוא

מב וטח.

ר. רטוביץ באמצעות משרד החינן שההורים נושאים גו,

מדוע אי אפשר לעשות מערכת של ביטוח שהיא

יחסית זולה מאד, שכוללת את ככ הספורטאים בארץ?

אלה סיכונים אחרים לחלוטין,

א. הראל! כל תושב מדינת ישראל שמקבל משכורת משלם תשכום



י. קהיל; ביטוח לאומי לא מכסה הכל.

תלמידים מבוטחים גם על פעילות בספורט.

אני רוצה שיעשו שיעורי בית מעמיקים יותר.

כאשר מדובר על אוכלוסיה יותר גדולה, אחוז הפרמיה

י ותר קטן. יעלה 10 שקלים לשנה.

יכול להיות שחברות הביטוח יגישו הצעה.

יש הבדל בין אוכלוסיה גדולה לאוכלוסיה קטנה.

אין ספק , ככל שהאוכלוסיה יותר גדולה הפרמיה

י ותר קטנו.. המחיר יהיה זניח.

יכול להיות שנקבע יחד עם אגודות הספורט 10 ש"ח.

לא לקבל הצעת חוק שממוטטת את הספורט. את זה אסור

לעשות.

ס. בסט; המצב היום יותר רחב מאשר בהצעת החוק. אני לא

מבין, היום רוב הספורטאים שעוסקים בתחרויות

ספורט מבוטחים.

מ. איתן; אנחנו מדברים על תלמידים.

ס. בסט; זה לא מופיע בהצעת החוק.

או שמצמצמים לאוכלוסיות ברורות.

י. אורן; אני מוצא צורן להשיב לכמה מהשאלות שעלו במו וצת

הדיון, עד כרגע זה. קודם כל לשאלה ששאל הי ושב-

ראש את יצחק אופק. אני כאן רוצה לומר דברים ברורים. כל אגודות הספורט היו

שותפות בניסוח הצעת החוק. מעבר לזה, כאשר הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת

היתה פגישה של שר החינוך והתרבות עם נציגי אגודות הספורט, והם אמרו שהם

מברכים על החוק, להוציא שתי בעיות שהיו להם; הבעיה שהנה מטילים עליהם

חובה מסוימת ואילו הממשלה מצירה לא מקבלת על עצמה התוויבות באשר לסיוע,

תמיכה כזו או אחרת שתוגדר בחוק. זה היה נושא אחד שלא היה קיים בהצעת החוק

המונחת על שולחן הכנסת. הנושא השני כן מצא את פתרונו, הוא תוקן בעקבות

הפגישה הזאת.

לא היו שום הערות אחרות. אני מוכן לקחת את

הפרוטוקול של אותה ישיבה אצל השר ולהוכיח את דברי. היום אהודות הספורט או

מרכזי הספורט מנסים ליצור דימוי אחר.

אני לא שולל את האפשרות מכל גורם שיש לו הערות

קונקרטיות להעיר. אני בהחלט בעד זה, ואם יש הערות להצעה המונחת לפני

ה ו ועדה - שי וגש ו.

הערת אגב; ההגדרה של ספורטאי - מי שעוסק בספורט

במסגרת אגודת ספורט - במדינה דמוקרטית פירושה לשלול זכות ממישהו להתארגן

בצורה אחרת. אני רוצה להתארגן במועדון - אתה שולל? לאגודת ספורט יש הגדרה.

מישהו אומרר שרק בהגדרה הזאת יוכר כספורטאי ?

אני רוצה להעיר הערה עקר וניתח לגבי אותם טעיפים

שאנחנו דנים בהם. מי שניסח את ההצעה הזאת הבחין הבחנה מאד ברורה בין ספורט

תחרותי לבין ספורט מסוגים אחרים. בעקרון מה שאנחנו קוראים ספורט עממי

לסוגיו או אפין תחרותי במובן הלא פורמלי שלו, קרי תחרות בית בתי ספר או

בין מתנסים או בין חוגים של רשות מקומית וכו'. לכן יש ביטוי לענין הזה

בחוק. בהגדרה קראנו לזה פעילות ספורט מאורגנת,



כאשר אנחנו מדברים על תחרויות, תחרויות במסגרת

של פעילות ספורט מאורגנת. על זה אנחנו מדבריה כאשר מדברים על ביטוח

ובדיקות רפואיות. איננו רוצים לשפוך את התינוק עם המים . אם נאמר שאסור

כאדם לעסוק בספורט אלא אם כן עבר בדיקות רפואיות, זה אומר שאנחנו הולכים

לסגור את כל הפעילות הספורטיבית במדינת ישראל. וזו לא הכוונה.

לכן אנחנו מדברים על הפעילות התחרותית. כאשר

אנחנו מדברים על הפעילות התחרותית, אני רוצה לומר באופן הכי ברור ומובהק,

מצב הנכון להיום שיש לפחות בחלק ניכר של הספורט הישראלי בדיקות רפואיות ,

כאשר יש בחלק ניכר של הספורט הישראלי ביטוח. ואיש לא שאל עד רגע זה מי

משלם. למה השאלה נשאלה ברגע זה? למה פתאום השאלה הזאת עולה?

היא עולה כבר שנים.

היא לא עלתה.

מ. איתן; האם כל הכדורגלנים שמשחקים כדורגל נמצאים

בביטוח?

י. אורן; כולם נמצאים בבדיקות רפואיות על פי תקנות

הכדורגל. חלק גדול מהם נמצא במסגרת ביטוחית כזו

או אחרת. איש לא פנה ואמר מאיפה יובטחו ומאיפה ייבדקו. ההורים משלמים.

היום שואלים משום שהולכים לחוקק חוק. החוק הפך לתירוץ ולא לסיבה.

אנחנו מבקשים שחברי הכנסת לא יהיו שותפים לשאלה

שעד היום לא היתה. לא היתה חובה. היום מטילים על המערכת חובת תשלום גדולה?

זה לא נכון .

אם הדבר הסתדר באופן וולנטרי, למה אנחנו

צריכים להתערב כמחוקקים?

יש הרבה מאד פרצות בענין, לעיתים קרובות נעשים

ביטוחים מצחיקים. ישנם אנשים אומללים לכל ימי

חייהם. זו בעיה ציבורית שאי אפשר להתעלם ממנה. זה חלק מהסיפור,

זאת אומרת - אין ביטוח.

יש פרצות. יש ביטוח ויש בדיקות רפואיות,

בבדיקות רפואיות יש בעיות. בדיקות רפואיות לא

נעשות על פי דרישה שהספורט מחייב אותה. יש קבוצות ספורט שהולכות לגניקולוג

ומקבלות אישור. הוא רופא והוא רשאי לתת אישור. זה רציני? זה לא רציני, לכן

אנחנו אומרים שצריך להיות כן רציני, וקרו אסונות.

חבר הכנסת הראל אומר, אולי נחיל בהדרגה. כמו שיש

הצעה בענין המאמנים שיוחל בהדרגה, אין לי שום התנגדות לענין הזה, ניתן

להחיל בהדרגה. יש ענפי ספורט יותר אקוטיים ופחות אקוטיים , אפשר ללכת גם

בדרך כזאת, אם חברי הוועדה חושבים שזה עדיף. לי אין התנגדות עקרונית.

שמענו את כל ההיבטים של הביטוח. עד הישיבה

הבאה ב-2 במרץ אני אבקש מיצחק אופק לגבש הערות

לסעיפים השונים. מהביטוח הלאומי וחברות הביטוח אני מבקש שיגישו ניירמסודר

לגבי האופן שבו הם רוצים לבטח. הביטוח הלאומי יצטרך להגיש נייר לגבי

שחקנים מקצועיים.

לא נתעסק בישיבה הבאה בנושא הביטוח. נלך לנושא

הבטיחות והסעיפים הבאים.

מאחר ותל-אביב עוסקת באחוזים גבוהים של הספורט

העממי, כדאי שנשמע התיחסות של עירית תל-אביב

לענין הזה, לאו דווקה של השלטון המקומי.

אני פשוט רוצה לחזור לסעיף של הביטוח. ההצעה

של מר אופק מדברת על נושא ספציפי- מעמדו של

והספורטאי. נקיים דיון ונראה איזה סעיפים יכולים להתיחס או לא. אני מדבר על

והביטוח לאחר כל מה ששמענו. הסעיף הזה כמו שנוסח די מספק לצורך הקיום שלנו.

מה נאמר בו? נאמר שתהיה חובת ביטוח. ייקבעו בתקנות הסכומים המזעריים.

אינני חושב שצריך להבדיל בין ספורט מקצועי לבין ספורט לא מקצועי. אם הוא

ספורט מקצועי וניתן לבטח אותו בביטוח לאומי כשכיר או עצמאי, הרי כאן יימצא

הפתרון .

אם נעמוד במסגרת הביטוח המזערי, בזה מצאנו את

הפתרון.לגבי ספורטאים אחרים שאינם מקבלים שכר והם ספורטאים במסגרת

התחרותית הכוונה של החוק כרגע לא להרחיב בלי סוף עלם אלה שעוסקים בפעילות

ספורט תחרותית, בליגות. לגבי אלה יהיו סכומים מיזעריים.

כל עוד הביטוח הלאומי לא הסדין במסגרת שלו , כפי

שמצפה חבר-הכנסת הראל, לא נוכל לחייב את הביטוח הלאומי. כל עוד לא הסדיר,

זה יהיה במסגרת חברות הביטוח. אינני מציע שניכנס לפרטים בחוק. בחוק לא

נכנסים לפרטי פרטים. דברים כאלה נקבעים בתקנות. היום כך, מחר אחרת. מבחינה

זו כדאי להשאיר נוסח כללי שנותן אפשרות לקבוע פרטים בתקנות.

אם אנחנו מדברים על כך שהספורטאים המקצועיים

ימצאו פתרון בביטוח הלאומי, לא מדובר על כל מי שעוסק בספורט בעירית תל-

אביב אלא בספורט תחרותי. והשר יקבע בתקנות את הסכומים המיזעריים. יהיה

מנגנון של התאמה. אני חושב שבזה אנחנו יכולים איך שהוא לכסות את הנושא

הזה.

כדי שלא יווצר רושם שאנחנו עוסקים בסעיף קשה,

אנחנו למעשה מדברים במצב קיים שאותו רוצים לכסות בחוק, כדי לסתום את

הפרצות שעליהן דיבר יריב.

אני רוצה לחזור על מה שאמר בוטון. אין מה

להזכיר את הנושא של הביטוח הלאומי. הנושא מוסדר.

ישנו סייג לשלש קבוצות הספורטאים, או שהם חובבנים המבוטחים במסגרת חוק

ביטוח לאומי, ביטוח חובה. אין דרך להשתחרר להביטוח הזה. הם חייבים עצמם

לשלם דמי ביטוח . ההוראות ברורות ובהירות לחלוטין. המצב המשפטי ברור

לחלוטין.

כרגע באוכלוסיה זו שמבוטחת כמי שאינם עובדים

שכירים ואינם עובדים עצמאיים, נמצאים גם ספורטים שהעיסוק הכלכלי שלהם הוא

ספורט. רק לגביהם מדובר על הוצאה. פי שאינו בעל הכנסה יהיה מבוטח בקיצבה

אחידה לפי זכויות וכללים הקבועים בחוק.

לגבי וחוק הביטוח הלאומי נראה לנו שאין מקום

להביא נייר. הוראות החוק ברורות וקיימות. כל הספורטאים כרגע מבוטחים כמו

כל עם ישראל.

תהיה קבוצה אחרת שנעביר אותה אל זכויות אחרות.

מבחינת היקף הביטוח אם מבוטח כזה ייפגע, ההחזר יהיה לפי בסיס השבר שלו. פה

באים להבטיח את ההפרש בין מה שהביטוח הלאומי יכול לתת לבין מה שנראה שמגיע

לספורטאי שנפגע אגב פעילות ספורט. בענין זה הביטוח הלאומי בעקרונות הביטוח

כל פעילות, כל מה שעם ישראל עושה בלי קשר לעבודתו או

להתעסקות כלכלית של עובד עצמאי, הביטוח הלאומי מכסה אותה בין אם נעשתה

בפעילות פנאי או תוך כדי עיסוקו. היא מוגדרת על היקף קבוע אחיד של קיצבה.

הקיצבה לנכה בודד 391, עם בן-זוג 500 שקל.

השאלה מה רוצים מאיתנו, אם חבר הכנסת הראל אומר

למרות אין להם בסיס הכנסה מעבודה וממשלח יד?

גם במסגרת בג"צ התשובה היא ברורה: אין להעדיף את האוכלוסיה הזאת של

ספורטאים חובבים על פני אוכלוסיה אחרת של אנשים שעוסקים בפעילות פנאי

אחרת.

לגבי השאלה של מועד הצו, אנחנו מחכים לתשובה

שתתקבל ממרכזי הספורט, האם הם מעונינים בבוררות לענין מעמדם כעובדים

שכירים או כעצמאיים. בכל מקרה, כפי שאמר מכנס, הספורטאים שהעיסוק שלהם הוא



עיסוק כלכלי בספורט יוכרו לפי חוק הביטוח הלאומי, לפי בסיס ההכנסה שיש להם

והם יהיו מבוטחים 24 שעות.

הואיל ופה נשמעה תביעה שתהיה הוראה לגבי מעמד של

ספורטאי , על אף האמור בכל דין , יכול להיות שיש מקום לקבוע שהוראות חוק

הספורט אינן באות לפגוע בכל הוראה חוקית אחרת. אם מרכז ספורט חייב כהיות

מבטח, זה לא בא לפגוע בביטוח חובה בביטוח הלאומי. הן באות להוסיף ולא

לגרוע.

להערכתי יש משמעות לשאלה מי מבטח את הספורטאים

אם המימון לביטוח יבוא מהמדינה והקופה הציבורית, אינני יודעת אם יש מקום

לפצות אותו ספורטאי בכפל ביטוח. העובדה שהוא יקבל באמצע ות הביטוח שיעשה לו

המרכז או המדינה, יווצר מצב שקופה ציבורית משלמת על הסכום של הביטוח

הלאומי בגלל הביטוח. יש לזה משמעות בפרמיות. יש משמעות לסעיף 6 מ' המממן

של הביאטוח הזה. אם המממן קופה ציבורית, אין טעם שיקבל פעמיים, אע לא

ישתתף בפו מיה.

החוק הזה נוסח על ידי מציעי כחוק שדן

כספורטאי המאורגן בהתאגדות ספורט. הוא לא בא

לו ון בכל אדם שעוסק בספורט במדינת ישראל. אין הערות למרכז השלטון המקומי.

הוא לא התאגדות ספורט, הוא לא ארגון ספורט, אין לו עמדה. הוא כמו כל עם

ישראל.

הרשויות המקומיות מעמידת לרשות תושביהן

מיתקנים, בריכות, מתנסים. אלה מקומות שבהם אום יכול לבוא בזמנו התשי

ולהתאמן, בין שהוא בוגר או ילד . ברגע שמטילים סייגים של חוק, אינך יכול

לבוא אלא אם עברת בדיקה רפואית - הדבר הזה יתמוטט. אנחנו מחוקקים חוק

איסור התעסקות בספווט. לזה אין כוונה לאף אחד, אין כל חובה על הילד לבוא,

עה רציתי להתיחס לדבר י מר אופק, אי אפשר לתפוס

את הכל

מ.איתוף זה יטיל עומס פיקוח על המגרשים

המגרשים עומדים פתוחים, כל מי שרוצה בא. הוא

צריך להירשם. אין כל חובה על הרשות לוודא שכל

אחד מבוטח או שכל אחד עבר בדיקות רפואיות, זה לא ניתן. אם אנחנו עושים

מרתון, אי אפשר לבדוק בדיקות רפואיות,

האם גם אתה מתייחס למדריכים?

לא, המדריך עובד עיריה או עובד ארגון כל שהוא.

הוא כמו כח עובד חייב ביטוח. המדריכים מבוטחים.

בני הנוער מבוטחים נגד אחריות צד ג' זה כתוב בחוק הכללי,

מה עמדתך לגבי הטלת חובה של השתלמויות והדרכה

לכל המדריכים האלה ? יש חובה על המאמנים?

אני מדבר רק על סעיפים 5 ו-6 . מה שהציעו זה

קטנים, חוץ מזה הסעיף צריך להישאר כמו שהוא, ככל שנוגע לספורט עממי,

אני רוצה להודות לכם על ההשתתפות המענינת

בדיון, אנחנו בישיבת הבאה נתקדם וכמובן נקבל את

החומר מכם, בישיבה הבאה נפתח הסעיף 7 , שם מדובר בדברים יותר פשוטים,

הישיבה ננעלה בשעה 11.00