הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 276

מישיבת ועדת החינוך וחתרבות

יום רביעי, אי בשבט התשמ"ח, 20.1.1988., שעה 9.00

נכח ו ; חברי הוועדה; נ.רז - היו"ר

מ. איתן

א. סרטני

א.ח. שאקי

ב. שליטא

י. אורן - מנהל רשות הספורט

י. אופק - יו"ר הוועד האולימפי

ש. ללקיו - התאחדות הספורט

י. פרישמן - סגן מנהל רשות הספורט

א. בריק - היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות

גב' ע. רוזן - משרד המשפטים

ע. שלף - יו"ר ההתאחדות לספורט

ר. סיבור - סקטור המאמנים, איגוד השחיה

ש. סבירי - התאחדות הכדורגל

א. זייף - איגוד הכדורגל

ז. זלצר - ארגון המאמנים

א. רז - ארגון המאמנים

א. שפר - מנהל בית-ספר למאמנים וינגייט

י. בריקנר - איגוד הספורט האקדמי

ב. פליקר - מרכז מכבי

ו. בוביס - איגוד האתלטיקה, התאחדות הספורט

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

מ. בוטון

ד. פלד

ח. אלטמן

1. שאילתות;

2. חוק הספורט, התשמי'ז-1987.



שאילתות

היו"ר נ. רז; בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

לפני שנפתח בדיון על חוק הספורט רשות הדיבור

לחברת-הכנסת אמירה סרטני לשאול שאילתה. בבקשה.

א. סרטני; קיבלתי העתק ממכתב ששוגר לשר מאת איגוד

המפעילים והאמרגנים בישראל הטוען שהוא

קיים שיחות עם השר והשר הבטיח לסייע לו. מכל ההבטחות לסיוע לא יצא עד עתה כלום.

היכן הנושא הזה "עומד"? האם השר אמנם התכוון שמשרדו ישלם את מלוא התשלום שהובטח

לאיגוד בפגישה שהתקיימה אתו?

היו"ר נ. רז; תודה. אנו עוברים עתה לנושא שעל סדר-יומנו -

חוק הספורט, התשמ"ז-1987

היו"ר נ. רז; כידוע לכם אנו מקיימים כל שבוע ישיבה בנושא

הזה והנה הגיעה אלינו בקשה שלא לקיים את

הדיונים בחוק הספורט בימי רביעי בשבוע.

ד. פלד; ישיבתה הקרובה של הוועדה בנושא; חוק הספורט,

תתקיים ביום שני, 1 בפברואר, בשעה אחת-

עשרה.

היו"ר נ. רז; נתחיל לדון בסעיפי החוק מבלי להתייחס למבוא.

סעיף 1 לא נדון בסעיף הראשון בעמוד

272 של הצעת החוק. נחזור לסעיף הזה בהמשך הישיבה.

א. סרטני; ההגדרה הראשונה

היו"ר נ. רז; אנו נתחיל את הדיון מסעיף 2, ויותר מאוחר

נחזור לסעיף מס' 1 הדן בהגדרות,

סעיף 2 אני מבקש ממזכירת הוועדה לקרוא

בפנינו את שני הסעיפים; (א) ו-(ב) של סעיף מסי 2 של הצעת החוק.

ד. פלר; "2. (א) השר רשאי לקבוע בצו כי בענף ספורט

מסויים, כולו או חלקו, לא יוכל אדם לעסוק

כמאמן או כמדריך ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף.

(ב) מי שערב תחילתו של צו לפי סעיף קטן

(א) עסק כמאמן או כמדריך ספורט בענף שהצו חל עליו, יהא רשאי להמשיך בעיסוקו, ללא

תעודת הסמכה, במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום תחילתו של הצו.".



היו"ר נ. רז; הסעיף הזה מורכב למרי. בהקשר הזה ברצוני

מדריך

ספורט. אתן דוגמה להמחשת דברי; האם לאדם, מדריך בשבט צופים שהגיע מגרעין נח"ל,

מותר לעסוק בענף ספורט מסויים או אסור לו לעסוק באותו ענף אם אין לו תעודת הסמכה?

בקיבוצים, לדוגמה, יש קבוצות כדורגל עם מאמו שנבהר מתוך החבר'ה, או בכפר הערבי סכניו

יש מאמו לריצות ארוכות. האם המדריכים האלה לא יוכלו לעסוק כמאמנים בענפי הספורט

כיוון שאין בידם תעודת הסמכה?

לגבי האגודות המאורגנות הנושא הזה יותר

ברור אבל ישנן גם אגודות של חובבים.

אתה מדבר על חיוב תעודות הסמכה.

יש הגדרה של תעודת הסמכה ואני מציע "לבנות"

את הנושא הזה על-פיה. ההגדרה מופיעה בסעיף

1 של הצעת החוק.

בסעיף 3 של הצעת החוק כתוב: "מי שעוסק,

בין בשכר ובין שלא בשכר, כמאמן או כמדריך

ספורט במסגרת פעילות ספורט מאורגנת...", למלים "פעילות ספורט מאורגנת" יש הגדרה

בסעיף 1 של הצעת החוק. איננו רוצים "לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט".

פעילות ספורטיבית כוונתה לספורט תחרותי

שבו רמת המאמץ והעומס המוטל על המאמן הם ברמה גבוהה

בסעיף 1 של ההגדרות כתוב: " "פעילות ספורט

מאורגנת" - פעילות ספורט המאורגנת על-ידי

אגודת ספורט או ארגון ספורט, התאחדות או איגוד.".

הנושא הזה מופיע בסעיף 3 של הצעת החוק

אולם הוא חסר בסעיף 2 שלה. אם הנושא הזה

יופיע בסעיף 2 - תהא תשובה לשאלה שעלולה להתעורר.

מקובל עלי.. רשות הדיבור למר ללקין.

בסעיף 2.(א) כתוב: "השר רשאי..." וכוי.

לא מדובר כאן על גוף. השר לא יתייעץ עם

גוף?

מכבי מציעה שנכתוב: בהתייעצות עם אגודות

הספורט או התאחדויות הספורט. בהערות שמכבי

"רשאי השר לקבוע, בהתייעצות עם התאחדויות הספורט הנוגעות בדבר.".

ההערה של מכבי התקבלה על דעת הוועדה?

אינני הפוסק היחידי. נכניס את ההערה הזאת

להצעה ונצטרך להצביע עליה. אני מבין שאתם

רוצים שתהא מועורבות.

בסעיף 4 של הצעת החוק כתוב שהשר ימנה ועדה

שתבדוק תעודות שניתנו בידי בתי-ספר שמחוץ

לישראל לשם הכרה בהן לעניין חוק זה, אולם הצעת החוק איננה מזכירה את הגוף שנותן

תעודות בארץ.



היו"ר נ. רז; עוד מעט נגיע לסוגיה הזאת.

אני מפנה עתה את תשומת-לבכם לעניין שמופיע

בסעיף 2(א) - תעודת ההסמכה. בהגדרות, בסעיף 1 של הצעת החוק, בתוב: " "תעודת

הסמכה" - תעודה המסמיכה אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, שניתנה מאת בית-ספר בישראל

שהכיר בו השר לעניין זה, או שניתנה מחוץ לישראל ושהכירה בה ועדה כאמור בסעיף 4.".

מיהו בית-הספר

שנותן תעודות הסמכה? האם הוא מעניק תעודות כאלה לכל מסגרות הספורט המאורגנות?

יש הגדרה של התאחדות הספורט אולם לי לא

ברור מה היא כוללת בתוכה? האם היא כוללת

את כל ענפי הספורט במדינה?

י. אורל; היא כוללת חלק מענפי הספורט במדינה.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר אופק.

י. אופק; למי שאיננו יודע ברצוני להדגיש כי לכל

ענף ספורט יש התאחדות לספורט שנקראת או

התאחדות או איגוד. בארץ קיימות עשרים התאחדויות שמאוגדות תרות "קורת-גג" אחת שנקראת:

התאחדות הספורט בישראל. בנוסף לכר קיימות התאחדויות עצמאיות כמו ההתאחדות לכדורגל,

לדוגמה,שהיא איננה חלק מהתאחדות הספורט אלא התאחדות עצמאית, או האיגוד לכדורסל שעוסק

רק בענף הכדורסל או איגוד הטניס שעוסק רק בטניס או איגוד השחמט שעוסק רק בשחמט.

היו"ר נ. רז; התאחדות ואיגוד זה אותו דבר? פעם אתם

אומרים; התאחדות, ופעם אחרת - איגוד.

י. אורן; כר הנושא הזה מופיע גם בהגדרות.

י. אופק; בנוסף על מה שציינתי קודם ישנן אגודות

שיש להן "אבא" כמו מרכז מכבי לדוגמה, שיש

לו 300 אגודות, או הפועל שיש לו 1000 אגודות בארץ.

הספורטאים רשומים בהתאחדויות לספורט.

שחקן כדורגל שרוצה לשחק כדורגל במדינת-

ישראל צריך להיות קודם לכל רשום באגודה. האגודה רשומה בהתאחדות. כיוון שכך כי

אז גם השחקן רשום בהתאחדות.

מ. בוטון; מה בקשר פעילות ספורטיבית שאיננה מאורגנת?

החוק לא יחול עליה?

י. אופק אם מישהו משחק כדורגל על שפת חים - החוק

לא יחול עליו.

היו"ר נ. רז; קייטנות לדוגמה.

י. אופק; החוק הזה לא יחול על קייטנות.

מ. בוטון; מה בקשר בתי-ספר?

בתי-ספר שייכים לקטגוריה אחרת.

היו"ר נ. רז; למורה בבית-ספר חייבת להיות תעודת הסמכה.

למורה יש הרשאה מטעם משרד החינוך והתרבות.

בהגדרות על מי הנושא הזה חל מצוייו: בתי-

ספר.

א. בריק; יש מועדוני ספורט שאינם אגודות רגילות.

אלה אינם בתי-ספר.

היו"ר נ. רז; נחזור לנושא ההסמכה.

י. אופק; מבנה הספורט צריך להופיע בהצעת החוק.

א. בריק; הוא מופיע בהגדרות.

י. אורן; אם יהיה צורך - נוסיף הגדרה.

היו"ר נ. רז; אני מפנה תשומת-לבבם לעניין ההסמכה.

מי עוסק בנושא הזה בארץ?

במכון וינגייט יש בית-ספר למאמנים מטעם

משרד החינוך והתרבות, בשיתוף עם גורמי

הספורט לענפיהם השונים. בית-ספר זה מסמיך מדריכים ומאמנים לספורט. זה המוסד היחיד

שקיים במדינת-ישראל בתחום הזה. אם צריך, לדוגמה, מאמן כדורסל, איגוד הכדורסל

שותף לנושא.

ד. פלר; יושב אתנו אורי שפר שהוא מנהל בית-הספר

למאמנים בוינגייט.

היו"ר נ. רז; בדברי ההסבר, בעמוד 272 של הצעת החוק,

כתוב; "... בתחום הספורט קיימת אפשרות

שעבודה עם אדם לא מיומן תגרום לנזקים גופניים חמורים.". בהקשר הזה ברצוני להוסיף

כי קיימת גם אפשרות שעבודה עם אדם לא מיומן תגרום לנזקים נפשיים. ישנם מאמנים

ברוטליים, גסי-רוח או מאמנים שיש להם התנהגות שאיננה יכולה להחשב חינוכית.

מה ההכשרה שמאמן מקבל? האם הוא עובר בחינות?

האם ניתנת תשומת-לב לצדדים הדידקטיים והפסיכולוגיים של הנושא?

רשות הדיבור למר שפר.

-ו

א. שפר; התכנית שלנו כוללת, בשלביה השונים, הכשרה

שכוללת גם מתודיקה של הדרכה, פדגוגיה ודידקטיקה.

זאת בתוספת להכשרה פסיכולוגית התפתחותית שעונה על הצרכים כפי שאנו רואים אותם,

בשיתוף-פעולה מלא עם מוסדות הספורט.

מבחינה חינוכית אנו נותנים דעתנו לנושא

שהיושב-ראש העלה ומשתדלים לעקוב אחרי אלה שהתקבלו לבית-הספר ועברו מבדקי-קבלה.

ד. פלר; האם יש תקנות שמגדירות את הכישורים האקדמאים

של המורים להסמכה?

א. שפר; בהחלט. קיימים קריטריונים.

ד. פלר מי הם המורים שמלמדים אצלכם? האם יש להם

הסמכה אוניברסיטאית?



א. שפר; בהחלט. יחד עם זאת עלי לציין כי הנושא

הזה נהשב לבעייתי. כאשר עוסקים בספורט

לא ההשכלה האקדמאית היא זאת שמעידה על יכולת בתחום אימון ספורט ספציפי.

החלק הארי של המורים הם בוגרי אוניברסיטאות.

יש לנו ועדות מקצועיות שעובדות בשיתוף-פעולה עם האיגודים וההתאחדויות והן דנות

בנושא.

היו"ר נ. רז; האם לסעיף ההסמכה ותעודות ההרשאה יש הערות?

א. שפר; כל אלה שעוסקים בנושא הפדגוגי והפסיכולוגי

הם מרצים עם השכלה אקדמאית-אוניברסיטאית.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

מ. איתן; אבקש לשאול שתי שאלות; א. באילו ענפי

ספורט וינגייט מכשיר היום מדריכים?

ב. האם מלבד מכון וינגייט יש מקומות אחרים

שמכשירים מדריכים?

א. שפר; אנו מבחינים בין הכשרת מדריכים להכשרת

מאמנים. בקשר למאמנים - יש לנו 24 ענפי

ספורט - - -

מ. איתן; אפשר לקבל חומר בכתב בקשר הנושאים האלה?

א. שפר; כמובן.

מ. איתן; כמה ענפי ספורט אתם מאבחנים?

א. שפר; אנו פועלים בשיתוף-פעולה עם כל המוסדות

שמיוצגים כאן. אם יש עשרים ענפי ספורט

כי אז אנו פועלים בכל הענפים האלה. הכתובת לצורר הנושא היא; ההתאחדות לספורט.

מ. איתן; כמה ענפי ספורט יש באולימפיאדה?

א. שפר; הנושא הזה משתנה כל ארבע שנים.

י ?? -ו

מ. איתן; שאלתי את השאלה לא על-מנת להתעסק בסטטיסטיקה

אלה מהבחינה הפרקטית.

קיים בהצעת החוק מושג שנקרא; "ענף ספורט".

בסעיף 2(א) של הצעת החוק כתוב; "השר רשאי לקבוע בצו כי בענף ספורט מסויים..." וכוי.

בהגדרת "ספורט" כתוב; " פעילות משחקית,

בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדרש לה מאמץ גופני.".

השאלה שאני מבקש לשאול בהקשר חזה היא;

כאשר בשכונת מכלול שתי קבוצות תתחרינה על משיכת-חבל, על המדריך יחול החוק הזה?

היו"ר נ. רז; דיברנו על הנושא הזה קודם שהגעת לישיבה.

אחרת להיכנס לישיבה ולכן לא שמעת את התשובה

שניתנה לשאלתך. עסקנו בנושא הזה.



י. אורן; אני מפנה את תשומת-לבו של חבר-הכנסת איתן

לסעיף 3 של הצעת החוק.

מ. איתן; שם מדובר על ענפים.

בסעיף 3 של הצעת החוק מצוייו על מי החוק

יחול.

י. בריקנר; ישנן שתי סיבות להעסקת מאמנים לא מוסמכים;

האחת - חוסר מאמנים; השניה - חוסר אפשרות

לשלם שכר למאמנים מוסמכים. צריך לתת את הדעת על הנושא הזה.

אני מצטרף להערתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן.

בהצעת החוק חסרה הגדרת "ענף ספורט".

יש בהצעה הגדרה של ספורט, אבל אין הגדרה מה הוא ענף ספורט.

היו"ר נ. רז; נביא בחשבון את הערתך כאשר נחזור לדון

בהגדרות.

א. שפר; אנו נותנים תשובה למי שמעוניין להכשיר

כוח-אדם בספורט. אם פונים אלינו - אנו

מתארגנים גם לענף ספורט חדש.

אם כולם יצטרכו לעמוד בנושא ההסמכה כי

אז הבעיה תיפתר מאליה. היום יש תחרות בין מי שיש לו הסמכה לבין מי שאין לו הסמכה

י. אורן; טעות בידך; אין הבדל בעניין הזה. אני

מבקש שלא תהיה כאן טעות.

א. שפר; ברגע שלכולם תהיה הסמכה - הנושא יפתר.

מ. איתן; האם יש עוד מוסד שנותן הסמכה מלבד מכון

וינגייט?

א. שפר; לא.

היו"ר נ. רז; בסעיף 2(ב) כתוב שיימי שערב תחילתו של צו

לפי סעיף קטן (א) עסק כמאמן או כמדריך

ספורט בענף שהצו חל עליו, יהא רשאי להמשיך בעיסוקו, ללא תעודת הסמכה, במשך תקופה

שלא תעלה על שנה אחת מיום תחילתו של הצו.". מה דעתכם על הסעיף הזה של הצעת החוק?

אני הבנתי שהנושא הזה "לוחץ".

א. בריק; ברצוני להבהיר שלא מדובר כאן על החלטה

אוטומטית. יהיו ענפים שלגביהם יחול הצו

במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת מיום תחילתו של הצו, ויהיו ענפים שלגביהם יתחשבו

בארבע או חמש שנים מיום תחילת הצו. מהבחינה הזאת אין כל חשש. רק מרגע שיהיה ברור

שיש מספיק מאמנים או מדריכים - יינתן הצו, אחרי התייעצות, ואחר-כך תעבור עוד שנה

עד שהעוסקים בכך ידעו שהם צריכים להשלים את השכלתם. יהיה מספיק זמן להתארגנות

לצורך הנושא הזה.

היו"ר נ. רז; האם תשובתו של מר בריק עונה על הבעיה?

אני מבין שכן.

א. בריק; אותו אדם יצטרך להתחיל ללמוד עם קבלת החוק;

לא אחר-כך.



מ. איתן; מה קורה אם יש עשרים מקומות ולעומתם שלושים

איש?

מאז שעברנו על ניסוח החוק היו התפתחויות.

משר הזמן התארך לגבי חלק מההכשרות. לי

שנתיים.

אררבא.

תהליך ההבשרה הפורמאלי אורך שנתיים שמחולקות

לשניים; החינוך הפורמאלי שאורך שנה, ועוד

שנה של התמחות בשרה שבסיומה קובעים אם אותו אדם בשר או לא.

יש ענפי ספורט שהבשרתם אורכת שנתיים, כמו

אתלטיקה קלה לדוגמה.

ההערה של מר יריב אורן תתאים אם ישנו את

העניין לשנתיים.

רשות הדיבור לחברת-הבנסת אמירה סרטני.

קיימת בעיה לגבי מדריבים או מאמנים שעובדים

שנים ללא הסמכה וצריך לקבוע לגביהם

פריווילגיה.

הדבר נעשה.

הוא לא כתוב בחוק. יש מורים שעובדים שנים

רבות ללא הסמכה ולגביהם צריך להנהיג

פריווילגיות. צריך לאפשר להם גם לעבוד וגם ללמוד.

אני מציעה לעגן את הנושא הזה בחוק.

רשות הדיבור למר סבירי.

ש. סבירי; הנושא הזה מעוגן אצלנו בתקנונים. קיימת

ועדה שדנה במדריכים או במאמנים שאין להם

הסמכה והיא נותנת להם היתרי עבודה והעסקה.

האם יש לכם הערכה על מספר האנשים שעוסקים

בפועל, היום, ללא היתרי הסמכה? אולי

צריך להקים לצורך הנושא הזה עוד מכון וינגייט? על כמה אנשים מדובר?

נתנו דעתנו לנושא. לא ניתן לעשות הכללות

בין ענפי הספורט השונים. יש כאלה שמאורגנים

יותר ויש כאלה שמאורגנים פחות.

אנו ערוכים לתת תשובה להערתה של חברת-הכנסת

אמירה סרטני לגבי מאמנים או מדריכים שעובדים שנים רבות בשטח. התאחדות הכדורגל

הוציאה תקנה על-פיה מאמנים לא מוסמכים לא יכולו לעבוד, נפתחו בפניהם קורסים מיוחדים

והם הוסמכו.

זאת הדרך בה אנו מתכוונים לפתור את הבעיה

שתתעורר בעניין הזה. אם מחר הנושא הזה "יפול" עלינו - נוכל להתגבר עליו.

מה בקשר המספרים ששאלתי?

לפני שנה היו רשומות 768 קבוצות כדורגל.

מתוך הבוגרים יש 650 מאמנים שסיימו את

הלימודים. 550 מהם הוסמכו. לא תמיד מי שמסיים עומד בבחינות.



מבין אלה שעבדו - היו כאלה שנשרו או פרשו.

אני סבור שבענף הכדורגל מדובר על כ-200 מאמנים שאין לחם הסמכה, מתוך 768 מאמנים,

ויכול להיות שחלקם עובד במספר קבוצות.

אני מבין שאתה לא רואה בנושא הזה בעיה.

א. שפר; אני שמח לציין בהזדמנות הזאת שעל-פי הממצאים

שלנו משנה לשנה הבעיה הזאת נפתרת בדרך

הטבע. קיימת יותר מודעות לנושא. קיימים ענפים שבהם אין בכלל בעיה כזאת.

ש. סבירי; השנה הרחבנו את התקנות שלנו. כל שנה אנו

מרחיבים את המסגרת בשאלת המאמנים המוסמכים.

מ. איתו; אני מבקש ממר שפר להוסיף גם את הנושא הזה

לחומר שאנו אמורים לקבל ממנו בכתב.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר ברוך פליקר.

ב. פליקר; ברצוני לדבר על האוכלוסיה המסויימת שעסקה

בענף ספורט מסויים ערב תחילת הצו. צריך

למנוע חדירת אנשים לתוך המירווח הזח של בין לבין. אני מציע שלאותם אנשים מסויימים

תינתן פריווילגיה כזאת שהם יעבדו בזמן הביניים הזה על-פי היתר זמני. הנושא לא צריר

להיות "פרוץ" לתקופה של שנתיים.

סעיף 3 ברור. נעבור לסעיף 4 של הצעת החוק.

ד. פלד; סעיף 4; "(א) השר ימנה ועדה בת שלושה

חברים שהם אנשי מקצוע בתחום הספורט (להלן

- הוועדה), שמתפקידה יהיה לבדוק תעודות שניתנו בידי בתי-ספר שמחוץ לישראל לשם הכרה

בהן לעניין חוק זה.

(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה, רשאי

לערער עליה לפני בית משפט מחוזי בשבתו כדן יחיד.".

היו"ר נ. רז; האם לסעיף הזה אינכם רוצים להוסיף את התוספת:

"בהתייעצות..." כזאת וכזאת?

השר חייב להתייעץ.

היו"ר נ. רז; זה לא כתוב בהצעת החוק.

א. בריק; השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא; האם זה מעשי?

כתוב שהשר ימנה ועדה בת שלושה חברים שהם

אנשי מקצוע בתחום הספורט.

זה לא מעשי.

א. סרטני; מי יקבע לגבי מאמנים או מדריכים שיבואו

מחוץ-לארץ?

השר יקבע את הוועדה. השר, ממילא, מתייעץ

עם הגורמים הנוגעים לעניין. קיים תהליר.

קיים נסיון במשרד החינוך והתרבות לגבי מורים

שמגיעים מחוץ-לארץ עם תעודות ולמשרד יש

ועדה שבפניה כל מורה כזה מופיע. הוא הדין מנקודת-ראותנו בנושא הספורט.



העיר ימנה ועדה שתקבע את האקוויוולנט לאותו

אדם בארץ. קיימות דרגות בנושא הזה והוועדה תקבע אותן. לא צריך לסבך את הנושא הזה

מעבר למה שהוא כבר מסובך ממילא.

היו"ר נ. רז; אני יכול להביא מקרה מקביל בעניין הרופאים.

מורים.

היו"ר נ. רז; יש טענות כלפי רופאים שמגיעים מחוץ-לארץ

ומוסדות הרפואה דורשים מהם לעבור בחינות

אפילו אם הם מביאים אתם תעודות.

החוק תוקן. עולה שמגיע ארצה עם תעודה מחוץ-

לארץ צריך לעבור בחינה כדי לקבל רשיון.

אתה מחזק את דברי.

רשות הדיבור למר שפר.

א. שפר; א. קיימת היום ועדה שפועלת בעניין הזה.

ב. כשם שיש מורים שעולים ארצה ולומדים

במשך תקופת זמן מסויימת את השפה ואת שפת המקצוע או את מבנה המערכת, כר גם מאמן ספורט

צריר לעבור פרק זמן או השתלמות שתכשיר אותו לעסוק בתחום שלו בארץ על מאפייניה המיוחדים

בהשוואה לחוץ-לארץ.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

מ. איתן; אני מבקש לדחות את ההצעה שהועלתה על-ידי

מכון וינגייט להכשרה נוספת. האם ישראל

נחשבת למעצמת ספורט מהגדולות בעולם שכאשר מגיעים אליה אנשים שעברו השתלמויות במדינות

אחרות בעולם הם צריכים לעבור השתלמות נוספת? טבעי שמכון וינגייט רוצה להקים מהלקה

להכשרת מאמנים שעברו הכשרה מקצועית בחוץ-לארץ. זה מופרז, אלא אם כן הוא רוצה לפתוח

אולפן לעברית.

אני סבור שסעיף 4(ב) מיותר ואני מציע למחוק

אותו מהצעת החוק. עם ישראל אוהב מאד עורכי-דין ובתי-משפט גם בלי שנעודד אותו לכך.

והתוצאה מאהבתו זאת היא שבתי-המשפט "פקוקים" בעניינים חשובים באמת.

גם אם סעיף קטן (ב) לא יופיע בהצעת החוק

גם אז תהא זכות פניה לבית-המשפט. בשביל מה צריך לכתוב בחוק שעל כל החלטה של הוועדה

אפשר יהיה לפנות לבית-המשפט? יצא כי העבודה תתבצע בין כותלי בתי-המשפט.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר אופק.

י. אופק; אני סבור, כפי שסבור גם חבר-הכנסת מיכאל

איתן, שאת סעיף 4(ב) צריך למחוק מהצעת החוק.

לדעתי צריך להוסיף משפט לפיו השר ימנה או בהתייעצות עם התאחדות הספורט הנוגעת בדבר

או עם מוסדות הספורט או עם ארגוני הספורט הקשורים לבעיה את הוועדה שתבדוק את התעודות.

היו"ר נ. רז; אין מדובר על ועדה אחת אלא על ועדות.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.

על-פי הצעת החוק מדובר על ועדה בת שלושה

חברים שתבדוק את התעודות שניתנו על-ידי

מוסדות שמחוץ לישראל לשם הכרה בהן בארץ. לא מדובר על מנגנון של מספר ועדות. זאת

הצעת הממשלה.



מר בריק אמר כי מדובר על מספר קטן של מאמנים

שבאים מחוץ-לארץ ורוצים לחיות כאן מאמנים. יותר נכון מדובר על בודדים. אין סכנה

של הצפר. של בתי-המשפט בנושאים האלה.

עם כל הכבוד, רצוי שיצויין בחוק שאותם

אנשים יוכלו לערער על החלטת הוועדה בפני בית המשפט המחוזי, אחרת הם יפנו לבג"צ.

אני מציע להשאיר את סעיף 4(ב) בחוק.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר סיבור.

ד. סיבור; צריך להתייחס לעולים חדשים שבמקומות פעילותם

בחוץ-לארץ לא זכו להכרה פורמאלית אולם הם

הגיעו להישגים גדולים והם יכולים להיות מאמנים כיוון שיש להם רקורד רציני. מה מצבם

של אלה? אמנם אין להם תעודה אולם הם מאמנים גדולים ואנו זקוקים להם. להיכן נכניס

אותם בהצעת החוק?

היו"ר נ. רז; נושא כזה קיים בארץ. מאמנים עוסקים בעיסוקם

בלי שתהיה להם הסמכה, בהצלחה רבה. צריך

להתייחס לנושא הזה.

רשות הדיבור למר בריק.

א. בריק; א. הסעיף הזה אמנם מדבר על מספר מצומצם

של אנשים; ב. פועלת היום ועדה במשרד החינוך

והתרבות שמכירה בתעודות מחוץ-לארץ. הנושא הזה נחשב למפותח מאד בעולם. קיים ספר

בו מצויינים שמות של בתי-ספר ואוניברסיטאות בעולם, כמו-כן מצויינים בו תארים. הבעיה

הזאת מוכרת בכל העולם במעברים של אנשים מארצות שונות.

על מה מדובר בסעיף 4(א)? על-כך שהשר ימנה

ועדה מקצועית בת שלושה חברים. להציע שהשר יתייעץ - מיותר. אין כל כוונה שלא להתייעץ.

בקשר הצעתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן ברצוני

לציין כי בסעיף הזה אנו מעוניינים להיות ליבראליים ולתת לאנשים את זכות הערעור.

אנו רוצים שיהיה מנגנון של ערעור. אם יש מנגנון של ערעור לא יטילו מעמסה על הבג"צ.

אנשים לא צריכים לפנות לבג"צ בקשר כל דבר. אם לא תיתנו זכות ערעור - זה משהו אחר.

אבל אם קיימת זכות ערעור על-פי הצעת החוק, צריך לקבוע באיזו צורה היא תעשה. לא

צריר לרוץ בשביל כל דבר לבג"צ ו"לסתום" אותו.

מ. איתן; לדעתך הניסוח הזה יתרום להגברת העומס על

בתי-המשפט? זאת שאלה פרקטית.

א. בריק; מי שרוצה לערער - יערער. מה שכאן עושים

זה שמכוונים אותו לבית המשפט המחוזי ולא

לבג"צ.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר פרישמן.

י. פרישמן; בכל כלל יש יוצא-מן-הכלל. מה קורה אם

התאחדות מסויימת מביאה לארץ מאמן מחוץ-לארץ

לתקופה ארוכה? כנ"ל לגבי אגודות.

מ. איתן; הוא לא יכול לאמן. אבל יש לי הצעה

היו"ר נ. רז; זאת שאלה מעניינת.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני שליטא.

השאלה שאני מבקש לשאול בהקשר הזה היא:

למי אנו דואגים? האם אנו דואגים לאגודות

הספורט היצוגיות או לעמך? אם אנו מעוניינים לדאוג לכלל, לא לאלופים אלא לאלפים,

כל ענייו הבדיקה הרפואית המוקדמת

ברצוני להפנות תשומת-לבך לכך כי אנו עובדים

עתה על מעיף 4. האם יש לר הערה לגבי סעיף

4 של הצעת החוק?

ברצוני לשאול האם אפשר להבטיח את ענייו

תעודת ההסמכה בכל בית-ספר?

דנו כבר בנושא הזה. אחרת לבוא לישיבה.

אני אסביר לר את הנושא אחרי הישיבה או שתקרא

את הפרוטוקול.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתו.

על עולים חדשים שאנו מעוניינים לקלוט צריך

לחול אותו ריו כפי שהוא חל על מאמנים ישראלים

שמקבלים ארכה. כיווו שאותו עולה חדש צריך בינתיים להתפרנס, הוועדה תאמר לו שמה שחל

על מאמו ישראלי - חל גם עליו. הוא יוכל לעבוד שנתיים, אבל במשך פרק הזמו הזה הוא

יצטרך לעבוד כדי להשיג תעודת הסמכה.

צריו להיות מנגנון כזה; איננו יכולים לצפות

את כל המקרים שיהיו.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה.

אני מצדד בדבריו של חבר-הכנסת מיכאל איתו

אלא שחסר בהם משהו. יושב-ראש הוועדה הזכיר

קודם בדבריו את פקודת הרופאים שאליה ברצוני להתייחס. כאשר בא רופא מומחה מחוץ-לארץ

ואיו לו רשיוו, אולם המדינה מעוניינת להעסיק אותו, היא נותנת לו היתר זמני.

הוועדה, לדוגמה, תוכל להאריך תוקפו של ההיתר לעוד שנה.

צריך לשכלל את הסעיף הזה.

מקובל עלי.

צריך להוסיף את המשפט: הכרה בתנאים מסויימים.

r

ברצוני להתייחס להרכב הוועדה. בהצעת החוק

כתוב שהשר ימנה ועדה בת שלושה חברים, בהתייעצות

או שלא בהתייעצות, וכו'. האם הוועדה הזאת צריכה להיות מורכבת רק מאנשי מקצוע בתחום

הספורט? אולי היא צריכה לכלול אנשים מהתחום החינוכי או מתחום אחר?

מדובר על ועדה טכנית שבודקת את התעודות

שניתנו בידי בתי-ספר שמחוץ לישראל.

אני הייתי משאיר את המלים: "... אנשי מקצוע

מתחום הספורט..." כיווו שאנו עוסקים בספורט.

הנושא הזה ישאר פתוח. אנו עדייו לא מצביעים

על סעיפי החוק.

סעיף 5: הסעיף הזה דו בבדיקות הרפואיות

ואנו לא נוכל לדוו בו היום כיווו שנציגי משרד הבריאות לא נמצאים אתנו.



מ. איתן; הם לא זומנו לישיבה?

לא כיוון שלא תארתי לעצמי שנגיע בישיבה

הזאת לסעיף 5 של הצעת החוק.

מ. איתן; נוכל להמשיך לסעיף הבא ולדחות את הדיון

בסעיף 5 לישיבה הבאה.

היו"ר נ. רז; לפני כשלוש שנים משרד הבריאות מינה ועדה

שבדקה את נושא הבדיקות הרפואיות והמעקב

הרפואי , והוועדה הוציאה מסקנות. בחודשים האחרונים הנושא הזה שוב עלה ואז שרת

הבריאות החליטה שצריך לבדוק עוד כמה היבטים של הנושא. ברגע זה יושבת ועדה ששרת

הבריאות מינתה ובודקת את הסוגיה. הוועדה מכירה את הצעת החוק הזאת; היא נמצאת

"בעניינים".

נדחה את הדיון בסעיף הזה ונקיים אותו

רק בנוכחות נציגי משרד הבריאות. נעבור

עתה לסעיף 6.

מ. איתן; סעיף 5 של הצעת החוק מנוסח בזח הלשון;

"(א) אגודת ספורט, מכון ספורט, ארגון ספורט

והתאחדות או איגוד...", ובסעיף 6(א) כתוב; "אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות

"מכון" שמצויינת בסעיף 5 איננה מופיעה בסעיף 6 של הצעת החוק.

האם יש כאן טעות או שהמלה הזאת הוצאה מסעיף 6 בכוונה?

צריך להיות בדיוק ההיפך.

א. בריק; לעניין הביטוח הייתי מזמין את נציגי המוסד

לביטוח לאומי.

נושא הביטוח קשור קשר הדוק מאד בקשר קביעת

מעמד הספורטאים. אחרי שהוועדה תקבע את

מעמדו של המבוטח - אפשר יחיה להתייחס לביטוח.

אין התייחסות למעמד הספורטאים בהצעת החוק

חזאת. נצטרך להתייעץ האם הנושא הזה מחייב

הגדרה שבלעדיה לא נובל לעסוק בביטוח?

מכל מקום מר בוטון הציג בפנינו שאלה חשובה.

רשות הדיבור למר אופק.

י. אופק; מוסדות הספורט מעבדים הצעה שתובא בפניכם

בקשר מעמדו של הספורטאי, בתיאום עם היועצים

המשפטיים של המוסד לביטוח לאומי. אני מציע לוועדת החינוך והתרבות להתייחס לנושא

הזה כאשר ההצעה תהא מוכנה.

כאשר נקבל את ההצעה - נתייחס אליה.

אני מבקש שלישיבה שתתקיים עם נציגי המוסד

לביטוח לאומי יוזמן גם נציג של חברת ביטוח

לא ממשלתית.

א. סרטני; צריך להזמין גם את נציג משרד העבודה והרווחה.



היו"ר נ. לז; נחזור עתה לסעיף מס' 1 של הצעת החוק -

הגדרות.

ב. שליטא; מה בקשר נושא כמו מרוץ התבור שבו משתתפים

שלושת אלפים איש?

היו"ר נ. רז; שאלתך במקומה; נתייחס אליה.

רשות הריבור למר בוביס.

ו. בוביס; כיוון שאני לא אהיה בישיבה כאשר הוועדה

תדון על סעיף 5 של הצעת החוק ברצוני להעיר

שהיום מקובל שכל אתלט שנרשם להתאחדות הספורט חייב לעבוד בדיקה רפואית. הבריקה איננה

בדיקה. רופא המשפחה נותן אישור ומתביע עליו חותמת.

יש מספר ענפי ספורט שהספורטאים שעוסקים

בהם נדרשים ליכולת פיסית גבוהה מאד והיו בעיות בנושא הזה. אילו הבדיקות היו אמיתיות

כי אז אפשר היה לאתר את הבעיות האלה .

בענף הקליעה הנושא הזה לא כל-כר משמעותי

אבל בענפים אחרים צריך לתת את הדעת על העניין.

היו"ר נ. רז; תודה. אתה מתכוון לכך שצריכה להיות בדיקה

אמיתית ולא משהו "חפיף".

נחזור לסעיף 1; הגדרות.

ד. פלד; ''1. בחוק זה - "ספורט" - פעילות משחקית,

בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, אשר נדדש

לה מאמץ גופני;".

היו"ר נ. רז; האם יש הערות לגבי ההגדרה הזאת?

א. סרטני; במקום "פעילות משחקית" צריך להיות כתוב;

פעילות גופנית.

ב. פליקר; שחמט?

י. אורו; להערתה של חברת-הכנסת אמירה סרטני אני עונה;

בפירוש לא. י

מ. איתן; פעילות משחקית-גופנית.

י. אורן; ההגדדה הזאת נלקחה מהגדדות פילוסופיות

שכבר קיימות לגבי הספורט. מאחרי ההגדרה

הזאת יש הסבר.

מה זה משחק? למלה; משחק, יש הגדרה.

פעילות גופנית זאת עבודה. אנו איננו מתכוונים

לעבודה אלא לפעילות גופנית שהיא לא עבודה אלא משחק, בין שהיא תחרותית ובין שאיננה

תחרותית. יש כל מיני רמות ספורט; יש ספורט עממי ויש ספורט תחרותי.

היו"ר נ. רז; אני מבקש שנחסוך לעצמנו ושלא נתייחס לדקויות

שאין להן משמעות לעצם העניין.

א. שפר; הכוונה במלה;"משחקית" אצל חברת-הכנסת סרטני

היא; שעשוע. אין מרובר על שעשוע בלתי-

פורמאלי שמתבצע במרחב הפתוח.



היו"ר נ. רז; המשחקים האולימפיים.

י. אופק; בקשר ההגדרה של המלה; ספורט, נשפכר תילי-

תילים של דיו. אם נרצה לפרט כהצעת החוק

הזאת מה הוא ספורט, לא נצא מזה. הניסוח כאן פשטני אבל מגדיר בדיוק את המצב.. הוא

איננו פוגע בשום דבר. ספורט הוא משחק במהותו; אי-אפשר להידרש אליו אחרת.

י. אורו; עסקנו בנושא חוק הצלילה הספורטיבית, כיוון

שיש גם צלילה לא ספורטיבית, כמו זאת של

אמוראים, לדוגמה. בנושא הצלילה היו תאונות שהסתיימו במוות ודבר כזה, לצערי, ממשיר

וקורה. כיווו שכך נדרשנו בחוק לעניין הבטיחותי.

מ. איתן; ההגדרה של "ספורט" איננה מספקת.

עניין השכר

י. אורן; יש, בפירוש, אנשים שברגע שהם מקבלים שכר

זאת עבודה בשבילם ולא משחק.

מ. איתן; אני מבין שההגדרה של המלה "ספורט" אכן

פרובלמטית והבעייתיות שלה מטרידה אותי.

אתם לעומת זאת אומדים שמאחר וקיימת פרובלמה, ניקח את ההגדדה האפשרית ונכניס אותה

לצרכי הצעת החוק הזאת.

הצעת החוק הזאת היא ממשלתית ויש בה התערבות

ממשלתית יותר מדי גדולה שאני מבקש לצמצמה. אנו צריכים לעשות מאמץ ולהגיע להגדרה

שתענה על מה שאנו מתכוונים אליו.

ההגדרה הזאת נחשבת להגדרה מצמצמת. היא

לא כוללת שחמט.

א. בריק; את הגדרת המלה; "ספורט", לא צריך לקרוא

בפני עצמה, אלא יחד עם ההגדרות האחרות

ועם הסעיפים.

לדעתנו ההגדרה טובה ומכסה פחות או יותר

את העניין. אי-אפשר למצוא הגדרה מדוייקת. תמיד צריר לקרוא את ההגדרה יחד עם הסעיף.

אם יתעורר "מיכשול" - אפשר יהיה לתקן את

ההגדרה. כרגע לא הייתי מציע לשנות אותה.

מ. איתן; מכון עיסוי הוא ספורט? זה רק מראה שההגדרה

איננה מצומצמת.

היו"ר נ. רז; אני מבקש אותר, חבר-הכנסת מיכאל איתן,

שלישיבה הבאה תמציא לנו ניסוח טוב יותר.

ב. פליקר; אני מציע להגדיר את המלה "ספורט" בצורה

זאת; ספורט, כל פעילות שהחוק הזה דן בה.

היו"ר נ. רז; הגדרת המלה; "ספורט", באה כדי להגדיר מה

פירושו של חוק הספורט. מה זה ספורט?

א. בריק; כאשר התחילו לעבוד על הצעת החוק הזאת

"ספורט". יותר

מאוחר, ובצדק, העירו שמאחר ומדברים על ספורט, מוכרחים למצוא הגדרה כללית לנושא

כדי שיבינו על מה מדובר.



מ. איתן; ההגדרה הזאת, יחד עם התוספות, מובילה להגדרות

רחבות גם אחר-כך. אם נגביל אותה כאן -

נצמצם את היעדים האחרים.

הספורט צריר להיות מוגדר כפעילות משחקית

מוכרת על-ידי ההתאחדויות או הגורמים בארץ ובעולם.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר סבירי.

ש. סבירי; על ההגדרה של המלה: "ספורט" אפשר לקיים

סימפוזיון ולדון בו שבועיים ימים רצופים.

אילו ניתן היה ליצור במערכת ההגדרות קומבינציה משולבת - כי אז הבעיה היתה יכולה להיפתר.

היו"ר נ. רז; אני הייתי מציע; סוג פעילות משחקית בין

תחרותית.

מ. איתן; זה הכיוון.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחברת-הכנסת אמירה סרטני.

א. סרטני; צריך להוסיף הגדרה ל; ענף ספורט.

ב. פליקר; אם כך כי אז לא יהיה צורך בהגדרת המלה;

, ספורט.

י. אורן; אינכם מודעים לעובדה כי הנושא הזה מורכב

הרבה יותר מכפי שהוא נראה על-פניו. ענפי

הספורט מתפתחים וכל הזמן נוצרים ענפי ספורט חדשים.

מ. איתן; צריו להוסיף את המלים; שהשר קבע בתקנות,

ואחר-כך - בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות

של הכנסת.

י. אורן; יש מדינות שבהם יש ענפי ספורט יחודיים לאותן

מדינות בלבד; זאת מסורת. בצרפת יש משחק

של גלגול כדור ברזל שהפך למסורת ושם הוא נחשב לענף ספורט.

מ. איתן; בצרפת יש התאחדות לענף הזה.

י. אורן; מקומית.

מ. איתן; אינני אומר שההתאחדות צריכה להיות בינלאומית.

אני בעד הדחבת הנושא הזה.

היו"ר נ. רז; נעבור להגדרה השניה.

ד. פלר; " "אגודת ספורט" - חבר-בני-אדם העוסק בענף

או בענפי ספורט מסויימים והמסונף לארגון

ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי;".

ב. פליקר; צריר להוסיף את המלים; למטרת רווח, או

להוסיף שאגודות הספורט חייבות להרשם כאגודה.

אין כוונתי לכן שהאגודות תהיינה חברות. חברות מוקמות למטרות רווח.

מ. איתן; הספורטאים המצטיינים ביותר שייכים לתאגידים.



א. בריק; השאלה הנשאלת בקשר ההגררה הזאת היא האם

אגודת ספורט תרשם כעמותה על-פי

ההוק?

תאגיד או גוף מוגדר מבחינה משפטית.

בנושא הזה היתה לנו מהלוקת עם הפועל שאמרה

שאגודות מסויימות אינן רשומות כעמותות והיא לא רוצה לחייב אותן להרשם כעמותות כיוון

שמדובר על אגודות קטנות שמפוזרות על-פני ישובים קטנים, או מקומות עבודה.

אתה מדבד על אגודות שהן אינן גוף משפטי.

מר בריק הסביר מדוע כתוב: "חבר-בני-אדם".

חבר-בני-אדם איננו גוף משפטי. אם קורה

משהו - אין את מי לתבוע. תבר-בני-אדם זה

גוף ערטילאי שלא קיים מבחינה משפטית.

אגודות הספורט חייבות להיות גופים משפטיים

כדי שכל מי שמתקשר אתן ידע שלא מדובר על גוף ערטילאי.

קיימת תופעה שלעורכי-דיו אין את מי לתבוע.

אם אי-אפשר לרשום את האגודות כעמותות כי

אז צריך לציין שהן הוקמו לא למטרת רווח.

העמדה העקרונית שאני מציג אומרת שאגודות

הספורט חייבות להיות גופים משפטיים.

תודה. רשות הדיבור למר סבירי.

אני מצדד בדבריו של מר פליקר אבל אם הולכים

לחקיקת חוק כי אז צריך להתייחס למציאות.

במרכז מכבי יש קבוצת ילדים גילאי עשר- אחת-עשרה. הקבוצה הזאת יכולה להגיש בקשה,

להרשם ולשחק כאגודת ספורט.

מתחת לגיל שמונה-עשרה?

קבוצה יכולה להרשם ולשחק כקבוצת ילדים

גם אם היא איננה עמותה.. ישנן מספר אגודות

כאלה, בעיקר אצל ילדים.

r

אנו צריכים לשאוף לשנות את המצב כיוון שהוא

נחשב למצב לא טוב.

קבוצת אסירים לשעבר התארגנה, הגישה בקשה

והתקבלה לעונת המשחקים הקרובה. חבר-בני-

אדם היום במדינת-ישראל יכול להתאגד בינו לבין עצמו.

רק בענף הכדורגל.

התאחדות צריכה לשקול כיצד היא מטילה חיוב

על חבר-בני-אדם. מה בקשר קבוצה שאיננה

באה להתאחדות? קיים כאן עוול נוראי בקשר החבר'ה מהשכונה שמתארגנים לשחק. אתם רוצים

שתוטלנה עליהם חובות כמו אלה שמוטלות על מכבי תל-אביב?

"חבר-בני-אדם" צריך להוציא

מההגדרה. אגודת ספורט היא אגודה שהיא אישיות משפטית.



היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר יריב אורו.

י. אורו; קיימות היום במדינת-ישראל בערך מאתיים

אגודות שמסונפות למרכזים, לא כל האגודות

הן אישיות משפטית. חלק מהם קשור עם המרכז שלהן והמרכז נחשב לאישיות משפטית שהאגודה

שואבת ממנו את הזכויות והחובות. האגודה עצמה איננה אישיות משפטית. דוגמה להמחשת

דברי היא הפועל איקסאל.

מ. איתו; לקבוצה הזאת יש חשבון בנק; יש לה כתובת.

ש. סבירי; היא איננה עמותה רשומה.

י. אורו; זאת הסיבה שבהגדרות כתוב; חבר-בני-אדם

המסונף לארגוו ספורט או הפועל כתאגיד עצמאי.

ניתנה כאו בפירוש, ביודעיו, אלטרנטיבה כזאת שאו שאתה רשום כאישיות משפטית או שאתה

מסונף לארגוו ספורט.

מנקודת ראות משרד החינוך והתרבות איו לי

התנגדות שיהיה כתוב שזה חייב להיות תאגיד.

אני מציע לא לאמץ את הצעתו של מר פליקר

שזאת חייבת להיות עמותה.

ב. פליקר. גוף משפטי.

י. אורו; תאגיד הוא גוף משפטי. אתה מציע להדגיש

את הנקודה שלא למטרות רווח, ואת זה אני

מציע לא לקבל. אינני יודע האם כל האגודות הן לא למטרות רווח? אני גם לא רוצה לשפוט

שיפוט ערכי האם דבר כזה הוא טוב או רע? אני מחייב אותו להיות אישיות משפטית. אם

הוא פועל שלא למטרות רווח - אני אעודד אותו. אבל אם הוא פועל כו למטרות רווח - זה

לא מפריע לי.

היו"ר נ. רז; תודה. נצטרך "לגלגל" את הנושא בוועדה

ולגבש ניסוח סופי.

הישיבה הבאה בנושא חוק הספורט תתקיים ביום

שני, 1 בפברואר, בשעה אחת-עשרה. ישיבה זאת נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.00