ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 30/11/1987

האתיקה של עובדי חינוך והוראה; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 263

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, טי בכסלו התשמ"ח - 30 בנובמבר 987ו - שעה 11.00

נ כ ת ו;
תברי הוועדה
ני רז - יו"ר

פי גולדשטיין

אי הראל

יי יוסף

זי עטשי

מי פלד

בי שליטא

מוזמנים; ש' לוין - נשיא הסתדרות המורים

ני גוטהלף - נציגת הסתדרות המורים

שי אלון - הנהלת ארגון המורים העל-יסודיים

אי בריק - יועץ משפטי, משרד התינוך והתרבות

שי שטמפר - מנהל המוז' לתנאי שירות, משרד התינוך

והתרבות

בי נסים - משרד התינוך והתרבות

מ"מ מזכירת הוועדה; יי גידלי

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; ו. שאילתות.

2. האתיקה של עובדי חינוך והוראה.



שאילתות

מ"מ היו"ר אי הראל;

אני פותח את ישיבת הוועדה. נתחיל בשאילתות. בבקשה, חברת-הכנסת אמירה

סרטני.

אי סרטני;

אני מבקשת לדעת מה הם הקריטריונים של משרד החינוך לגבי הסיוע שהוא נותן

לטעוני-טיפוח במכינות באוניברסיטאות.

מי פלד;

בענין הקדמת בחינות הבגרות אני מוכרה להגיד שאין לי תמונה ברורה. מבירורים

שהצלחתי לעשות, על-פי ההסדר החדש של הקדמת הבחינות, מתחילות הבחינות ב-18 במאי

ומסתיימות ב-8 ביולי, וזה לעומת ההסדר שהיה קיים לפני שהצבא דרש להקדים את

הבחינות, שאז הן התחילו ב-ו2 ביוני ונגמרו בסוף יולי. אם כך, הקדמת הבחינות

איננה ענין של יומיים-שלושה, כפי שקבלתי בתשובה רשמית, אלא ענין של חודש. אם

הנתונים האלה נכונים, הסידור הזה גוזל חודש-ימים של לימודים והכנה. אני מבקש

לדעת אם הממצאים האלה הם מדוייקים.

2. ראיתי שבכנס שהתקיים לא מזמן אמר פרופ' גניאל שלימודי הפיסיקה בישראל

מעודכנים לשנת 1895. האם משרד החינוך מאשר את זה?

האתיקה של עובדי חינוך והוראה

מ"מ היו"ר אי הראל;

אנחנו עוברים לנושא המרכזי בסדר היום; האתיקה של עובדי הינוך והוראה. היות

ואני באופן מקרי ביותר ממלא כרגע את תפקיד היושב-ראש, אני מבקש מהיועץ המשפטי של

המשרד להציג בפנינו את המסמך שחילקת לנו.

אי בריק;

הדיון נערך למעשה לפי בקשתו של יושב-ראש הוועדה שהתעניין כמה פעמים, עקב

פניות שהיו אליו, היכן עומד הנושא של תקנון אתיקה מקצועית ואני דיווחתי לו על

כך. אני חושב שהוא התעניין גם אצל ארגוני המורים, וכתוצאה מהתעניינות זו נקבעה

ישיבה זו, כאשר הכוונה היתה שהוועדה תדחק בגורמים הנוגעים בדבר לאשר או להביא

בפני ציבור המורים תקנון של אתיקה מקצועית. לא מדובר, כמובן, באישור פורמלי

להביא חוק או תקנות, אלא בעיקר לדון בנושא באופן כללי, וגם אולי לדחוק בנוגעים

בדבר כדי לסיים את המלאכה.

הנושא של תקנון לאתיקה מקצועית התחיל להיות שוב אקטואלי לאחר שנתקבל דו"ח

ועדת עציוני. דו"ח ועדת עציוני התפרש בציבור כדו"ח שנגע רק לענייני משכורות

וכספים, אבל מי שמעיין בו יודע שלא כך הדבר, כי הוא דיבר בעצם על דין-וחשבון של

הוועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה. כלומר, הדו"ח מדבר גם על

נושאים רבים שקשורים למעמד מקצוע ההוראה.

אחת הדרכים לשפר את מעמד המקצוע ולתת לו מעמד מיוחד בין המקצועות הדומים לו

היה בכך שרצוי שיהיה קודקס של אתיקה מקצועית למקצוע ההוראה ולמורים. בדו"ח עצמו

יש אפילו הצעה של קודקס כזה, שחוברה על-ידי מחברי דו"ח ועדת עציוני, שם נאמר;

"זכויותיהם וחובותיהם של עובדי ההוראה תוגדרנה בתקנון מחייב ויהיה מוסכם על משרד

החינוך והתרבות, הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים".



ואמנם, לאחר שנתקבל דו"ח ועדת עציוני ולאתר שהתתילו לדבר על נושא השכר,

מונתה ועדה משותפת של משרד החינוך והתרבות ושל שני ארגוני המורים, שאני התבקשתי

לעמוד בראשה ולרכז אותה. הוועדה היתה צריכה להכין את הקודקס הזה בהתאם להמלצות

ועדת עציוני, בהתאם לקודקס שהכין בזמנו ד"ר שלום לוין, שנמצא אתנו כאן. ועדה זו

קיימה ישיבות ארוכות ורציניות ודנה בכל משפט ומשפט ובכל מלה ומלה, והוצאנו מתחת

ידינו עבודה שהיא די קשה לניסוח, של קודקס אתיקה מקצועית לעובדי ההוראה.

כאשר הקודקס הזה הסתיים העברנו אותו לאישור שני ארגוני המורים, כי היה ברור

לנו שקודקס כזה לא יכול להיות מוכתב על-ידי גורם מלמעלה, לא על-ידי משרד ממשלתי

- משרד החינוך, ולא על-ידי כל גורם אחר. כמקובל במקצועות אלה, הקודקס הזה צריך

להתקבל על-ידי אנשי המקצוע עצמם, שצריכים לראות עצמם מחוייבים לנהוג לפי הקודקס

של האתיקה המקצועית והם צריכים להקים את המוסדות המשמעתיים הפנימיים שלהם כדי

לדון חברים שאינם פועלים לפיו. לכן, לאחר שהוועדה סיימה את תפקידה העברנו את

המלצותינו לשני הארגונים, ומיד אומר לכם איפה עומד הענין.

קודקס של אתיקה מקצועית בעצם מקובל במקצועות מסויימים שיש להם מעמד בחברה,

כאשר נוצרים יחסי אמון מיוחדים בין הלקוח לבין בעל המקצוע. ניקח לדוגמא את
המקצועות הידועים שמדובר עליהם
עורכי-דין, פסיכולוגים, רופאים, עתונאים, כאשר

נוצרים יחסים מיוחדים בין בעל המקצוע לבין הלקוח, או לבין מי שהוא מספל בו, ולכן

יש צורך באתיקה מקצועית כדי שאותו בעל מקצוע יידע לנהוג באותו "לקוח", מעבר אולי

למה שכתוב בחוקים הרגילים שחלים על כל אזרח ואזרח.

למקצועות שהזכרתי קודם יש קודקס של אתיקה מקצועית, שחובר במשך השנים ותוקן

במשך הזמן לפי הצרכים, ומקובל בחברה שלמקצועות אלה יש מעמד מיוחד.

כדי לקדם את מקצוע ההוראה ולתת לו את אותו מעמד שיש למקצועות אלה, כי בענין

זה הוא באמת דומה להם, בא הקודקס של האתיקה המקצועית. הלקוחות של עובדי ההוראה

הם, כמובן, התלמידים, אבל גם הורי התלמידים וכל אלה שהמורה בא אתם במגע. אם

תראו את פרקי התקנון, תראו שהתייחסנו לכל סוג כזה של לקוחות בפרק נפרד.

לפי מיסב ידיעתי, בזמנו, לאחר שהצעה זו התקבלה, ארגון המורים העל-יסודיים

אישר בוועידה שלו את התקנון הזה ואמר שהוא מוכן לפעול לפיו. בהסתדרות המורים

התקיים דיון חשוב ומאד פורה של הנהלת ההסתדרות, שאני הוזמנתי אליו, בהשתתפות ד"ר

שלום לוין שמלווה את הענין הזה כל הזמן במסירות ובהתנדבות והקדיש הרבה זמן

לנושא. בסופו של דבר החליטה הסתדרות המורים להעביר את התקנון הזה לכל בתי-הספר

כדי לקבל הערות של מורים ומנהלים. עד היום הפצדורה הזאת כנראה לא הסתיימה ואני

מניח שבהמשך נשמע היכן זה עומד.

אני חושב שיש ענין משותף גם לחסתדרות המורים, גם לארגון המורים העל-יסודיים

וגם למשרד החינוך שהתקנון הזה יתקבל, ואני הושב שהוא יכול להיות רק לברכה גם

למקצוע וגם למעמד המקצוע.

פי גולדשטיין;

אתה חושב שיש סיכוי שדבר כזה יתקבל?

אי בריק;

בהחלט. אני וזושב שיש סיכוי גדול שהוא יתקבל, כי בוועדה המשותפת שלנו ישבו

נציגי הסתדרות המורים ונציגי ארגון המורים, שבמהלך הדיונים התייעצו עם חבריהם.

התקנון היה מקובל עליהם, וגם הם עצמם הכינו תקנון מאד דומה לתקנון הזה. כך

שלדעתי אין שום מניעה שתקנון כזה יתקבל. אין בו דברים מהפכניים. יש בו דברים

שרובם מקובלים, דברים שאני מקווה שנוהגים לפיהם, אלא שצריך היה לשבת ולעשות את

מלאכת הניסוח, שלא היתה קלה.



אינני יודע אם כדאי להיכנס לפרטי הפרטים של התקנון, כי בסופו של דבר הוא

צריך לקבל את אישורם של ארגוני המורים. התקנון מחולק לוזמישה פרקים. הפרק
הראשון הוא
הובות יסוד של עובד הוראה. אלה חובות כלליות. אחר-כך חילקנו את

הפרקים לפי סוגי האוכלוסיה שעומדת בקשר עם המורים. חובות המורה כלפי תלמידיו,

חובות המורה כלפי עמיתיו למקצוע, והובות המורה כלפי הורי תלמידיו. בסופו של דבר

גם הגענו להבנה בקשר למוסדות האתיקה המקצועית, כי אין טעם בתקנון של אתיקה

מקצועית כאשר אין מוסד שידון במקרים של חריגה מהקודקס. לכן גם קבענו איך יורכבו

המוסדות האלה במתכונת של ועדות אתיקה מחוזיות. אגב, אצל רופאים ועורכי-דין

מקובל שיש ועדת אתיקה, או ועדת משמעת מחוזית, שהיא מקבילה להיקף המחוז של משרד

החינוך והתרבות. יושבים בה נציגי הארגונים וגם נציג של משרד החינוך, כאשר בהרכב

של אותו דיון יש רוב לחברי הארגון שהמורה משתייך אליו. אני חוזר ואומר שראינו

בזה, כמו במקצועות האחרים, בעיקר בעיה פנימית של החברים, שהם רוצים לשמור על

כבוד המקצוע כדי לתת לו את המעמד הראוי, וגם ועדת ערר עליונה שאפשר לערור אליה

על החלטות של ועדות מחוזיות.

אני מקווה שהתוצאה של הדיון הזה תהיה שתקנון אתיקה מקצועית יאושר סופית

על-ידי שני ארגוני המורים ויהיה בר-ביצוע בשדה. אנהנו חושבים גם שלאור תקנון

כזה אפשר לחנך ולא רק להעניש. כלומר, המורים שילמדו אותו יתהנכו לאורו וינהגו

לפיו. אפשר לומר שרובם נוהגים, או משתדלים לנהוג לפיו, אבל אם יש קודקס כתוב

בכל-זאת אפשר ללמוד אותו בסמינרים למורים ואפשר להתחנך באורו. במשך הזמן גם

יכולה להיות "פסיקה" של ועדות האתיקה, שכתוצאה ממנה גם לומדים איך להתנהג עם

הציבור שלבעלי המקצוע יש קשר אליו.

מ"מ היו"ר אי הראל;

נשמע כעת את שאלותיהם של חברי הוועדה ואחר-כך נשמע את תגובתם של נציגי

ארגוני המורים. בבקשה, חברת-הכנסת סרטני.

אי סרטני;

ו

אני מבקשת לדעת אם מדובר רק על מורים שמאורגנים בארגונים, כי אני הושבת שיש

סתירה בין הסעיפים 8, 9 ו-10 בפרק "חובות המורה כלפי תלמידיו" לבין העובדה

שמעסיקים מורים במסגרת בית-הספר באופן פרטי, מה שנקרא החינוך האפור. אם זה

יתקבל הרי שזה פוסל מכל וכל אפשרות כזאת, אם אלה מורים ששייכים לארגונים ואם

לאו. אני מבקשת לשמוע את התייהסותכם לשאלה איך בכלל הענין הזה עומד, ואולי יהיה

לנו גיבוי רציני בנושא החינוך האפור.

מ' פלד;

האם יש כעת איזה שהוא תקנון מוכר ומקובל, או שאין שום הנחיה שעוסקת בנושאים

הללו?

פי גולדשטיין;

חסר לי משהו בנושא הזה ואני רוצה דווקא לגעת בנקודה שהיא לא כל-כך נוחה.

בעיני, אישית ועובדתית, לא מוצאת חן העובדה שחדשות לבקרים יש שביתות מורים. אני

יוצא מנקודת הנחה שלכל איגוד מקצועי יש זכות לשבות, אבל השמוש בשביתה חורג ועובר

גבולות של הטעם הטוב. אם רוצים להדגיש את זכותו של המורה לשבות, צריך להבין שיש

לו חובה ראשונית כלפי תלמידיו בזה שהוא יקיים את שנת הלימודים ואת שעות ההוראה

בצורה הראויה ולא להשתמש בנשק השביתה כלפי תלמידיו.

אם רוצים לעשות את זה רק בבחינת קודקס שכולם יאמרו "אמן" ולא יהיה מאחוריו

דבר - בסדר, הבנתי את המטרה, אבל אם רוצים להתמודד בבעיותאלא אם רצו

להגיע לקונסנסוס.



מ"מ הלו"ר אי הראל!

יש שבועת הרופא ומולה שביתה של רופאים.

אי בריק;

להברת-הכנסת סרטני. ברור לי שצריך להתמודד עם החינוך האפור, אבל לא פה

הפתרון, כי הקודקס הזה איננו מדבר על אותם מורים שעובדים בשיעורים הנוספים בשכר.

סעיפים 8, 9 ו-0ו מדברים על מתנות ועל הנאה הומרית שמתקבלת.

אי סרטני;

תראה את סעיף 0וא.

אי בריק;

"לא יתן מורה שעורים פרטיים". הכוונה היא שהמורה שמלמד באופן סדיר את הילד

לא יתן לו שעור פרטי. כלומר, התמודדות עם ההינוך האפור צריכה להיות, אבל לא דרך

התקנון. כי בחינוך האפור המורים מקבלים שכר כדי ללמד כתה שלמה. הכוונה בסעיף

10 היא לשעורים פרטיים. ידוע בציבור שהרבה מאד ילדים מקבלים שעורים פרטיים.

אמרנו שהמורה של הילד בבית-הספר לא יתן לו שעור פרטי בביתו או בכל מקום אחר.

הוא יכול לתת שעור פרטי לתלמידים מבתי-ספר אחרים אבל לא לתלמידים שלו.

חבר-הכנסת פלד שאל אם יש היום תקנון מחייב. לפי דעתי אין היום תקנון

מחייב, וזה דבר לא רצוי. אני חושב שארגוני המורים היו צריכים בענין הזה להיות

יותר אינטרסנטים מאשר משרד החינוך. בכל הישיבות אמרתי; אני משמש לכם עזר, אינני

בא להכתיב לכם. כמשפטן אני רוצה לעזור לכם לנסח ולהגיע לדברים, אבל האינטרס הוא

בדרך-כלל של בעלי המקצוע לחבר את הקודקס ולאשר אותו, כדי שיהיה להם קודקס שיוכלו

לנהוג לפיו.

בהסתדרות המורים יש היום בתי-דין פנימיים שלהם שדנים בענייני מורים, אבל

אין עדיין קודקס שקיבל אישור של ועידה או של גוף גדול בהסתדרות המורים. כפי

שאמרתי, בארגון המורים רצו לאמץ את זה, אבל זה צריך להתקבל על-ידי שני ארגוני

המורים.

לחבר-הכנסת גודשטיין בענין השביתות. ענין השביתות גם כן אינו מובטח

בקודקסים של אתיקה מקצועית. זכות העובד לשבות היא זכות שקיימת במדינות נאורות

והיא מוסדרת בהסכמי עבודה ובהסכמים קיבוציים. היא לא באה לידי פתרון בקודקסים

של אתיקה מקצועית. לא ראיתי קודקס של אתיקה מקצועית שאוסר לשבות. אלה דברים

שנעשים בדרך של הסכמי עבודה והסכמים קיבוציים, שם כתוב שהעובדים מתחייבים לא

לשבות תוך תקופת חהסכם הזאת.

זי עטשי;

ניצול ימי מחלה של מורים. אני קובע שמורים רבים מנצלים ימי מחלה כאשר הם

לא חולים. אני יודע על מקרים מסויימים, אבל בגלל האופי הדמוגרפי של המקום שאני

חי בו קשה לעשות שערוריות בנושא הזה. שאלתי היא; איזה כלי פיקוח יש לכם, מלבד

הפתק שהמורה מקבל מהרופא?

על חינוך אפור אינני חולק, אבל אני חולק על כך שעובד הוראה מועסק כסוכן

ביטוח - ויש הרבה מאד מקרים כאלה - או כנהג מונית, או כשומר. אני מדבר על כמה

מאות מורים טובים שעושים את הדברים האלה. א. מורה שעובד כנהג מונית, כשומר או

כסוכן ביטוח, זה פוגע במעמדו של המורה, זה לא רק ענין של אתיקה. ב. אני רוצה

שכל מורה ישתלם, יהיה סטודנט טוב ויעלה את רמתו מבחינה אקדמית, אבל כשהוא מסיים

עבודתו בשעה 12 או ו, לומד באוניברסיטה עד השעה 11-10 בלילה, השאלה היא איך

למחרת חוא ילמד את תלמידיו?



ש' שטמפר;

תודה רבה על שמיקדמת אה הבעיות, אבל הן ידועות לנו. ניסינו להתמודד עם

הבעיות הללו באמצעות התקשי"יר של עובדי המדינה והמורים בהינוך הרשמי ולרוב

נכשלנו, שלא כל סעיף בתקשי"ר הל על עובדי הוראה. הקודקס הזה בא לתת פתרונות

ותשובות לכל הבעיות ההמורות שהעליתם.

מי פלד;

סעיף 10 של הפרק הראשון עונה לשאלתו של הבר-הכנסת עטשי: "עובד הוראה יימנע

מכל פעילות או עיסוק שאינם הולמים את כבוד המקצוע".

שי שסמפר;

נכון.

מי פלד;

אם כך, לעסוק בביטוה זה לא הולם את כבוד המקצוע?
שי שטמפר
הגיעו אלינו תלונות, לאו-דווקא מהמגזר הערבי שהבר-הכנסת עטשי הזכיר. זה

קיים בכל המגזרים, שהמורה בא אל ההורה ומציע לו פוליסה, להורה לא נעים והוא תותם

וכך יש למורה רווה מהצד. זה לא מכובד. ניסינו לפעול ונכשלנו, משום שהתקשי"ר לא

הל עליהם. גם אם אנשי ארגוני המורים אומרים שזה זועק, ולפעמים הם תמימי-דעים

אתנו בוועדות פריטטיות, לאהר-מכן העובד שנפגע לכאורה ניגש לבית-דין לעבודה

ואנחנו נכשלים.

התקנון הזה בא לפתור הלק גדול מהבעיות. כשהוא יתקבל והוועדות יהליטו

והעובדים ילמדו לקה, הרי זה ישתכלל. זה לא ענין של כזה ראה וקדש לכל הדורות,

אלא זו התהלה ולאהר-מכן אנהנו יודעים יפה כיצד המערכת עובדת, ובהסכמת ארגוני

המורים אנהנו נשנה ונוסיף.

אי בריק;

אני לא רוצה שישתמע שהבעיה הזאת היא בעיה המונית. קיימים מקרים כאלה. רוב

המורים עושים את מלאכתם הקשה, בודקים אהה-הצהרים בחינות ומכינים שעורים. יש

מקרים של מורים שיש להם עיסוק אהר, וכמו שמקובל ברוב המקצועות שהזכרתי קודם,

לעורכי-דין למשל אסור לעסוק במסהר, ועוד. יש כללים שנקבעו על-ידי עורכי-הדין

עצמם.

אנהנו בטותים שאם יתקבל תקנון אתיקה מקצועית לעובדי הוראה והמורים בעצמם

יקבעו את הקריטריונים שמנוסהים פה באופן כללי על-ידי ההלטות של ועדות האתיקה, הם

יקבעו מה הם הדברים שמן הראוי לדעתם שהמורה כן יעסוק בהם בצורה מסויימת או לא.

גם לגבי ימי מתלה, שהס ושלום לא ישתמע מכאן שהמורים מנצלים את זה. יש כאלה

שעושים את זה. אגב, מאז שהוהלט שאדם שפורש לפנסיה לאהר גיל 55 ולא ניצל את ימי

המהלה שלו יכול לקבל עבור זה תמורה של כמה הודשי משכורת, התופעה של העדרות

מהעבודה בשל מהלה פהתה והלכה במידה ניכרת. יכול להיות שמתוך ציבור של 80 - 90

אלף מורים יש אנשים שהורגים מזה, אבל התופעה שהצבעת עליה פוהתת והולכת בצורה

קיצונית, גם בגלל הסיבה של קבלת תמורה עבור אי-ניצול ימי מהלה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

תודה רבה. ד"ר שלום לוין, בבקשה.



דייר שי לוין;

ברשותכם, אעיר כמה הערות מקדימות לפני שאומר איפה אנחנו עומדים בפרשה.

הקודקס המוצע הוא מהדורה עברית של הקודקס שנתקבל על-ידי ה"נשיונל אדיוקשיונל

אסוסיאיישן" באמריקה בשנות העשרים ולא התגשם למעשה, ותיכף אומר מדוע הוא לא ניתן

להגשמה בלי כמה וכמה תנאים.

ב. הקודקס איננו עוסק ואיננו צריך לעסוק בעניינים של נוהל ובחובות המורים.

זה ענין לתקנון של נוהל, שהמעביד - במקרה זה משרד החינוך והתרבות - יכול לתבוע

אותו במשא-ומתן עם נציגי המורים ולהחליס. למשל, עניינים כמו איחורי מורים

וחיסורי מורים שייכים לתקנון של נוהל ואין זה עניינו של קודקס.

לפי דעתי, עניינה של ההוראה - ובענין זה אינני דן יחיד, יש רבים החושבים כך

- היא פעילות מוסרית, ומכיוון שהיא מחייבת את המורה לרמה מוסרית מיוחדת במינה,

החליטו ארגוני מורים מסויימים לנסות להטיל על המורים חובות שבאות מכוח החלטה

פנימית של הארגונים ולא מכוח רצונו ודרישתו של המעביד.

בעולם זה לא הצליח. אין מדינה היום באירופה המערבית שתמצאו בה דבר כזה.

אף-על-פי-כן גרסנו בהסתדרות המורים שראוי לנו לעשות נסיון ולהעלות את ציבור

המורים לרמות מוסריות מעל למקובל אפילו בשירות הציבורי.

לזה יש כמה וכמה תנאים. אחד התנאים הוא שהמחוקק, במקרה זה הכנסת, תתן

למורים, או לאיגוד המקצועי שלהם, את הסמכות להטיל סנקציות. נדמה לי שהיועץ

המשפטי מר בריק אמר קודם שקבלת הקודקס תהיה לברכה. יש גם ברכה לבטלה, והשאלה

שלנו היא שזו תהיה ברכה שאיננה לבטלה. על-כן אמרנו בלבנו, וזו דעתנו עד עצם

היום הזה, שאין לקבל על כך החלטה מגבוה. צריך להכשיר לזה את ציבור המורים,

ופירוש הדבר הוא להביא את ההצעות למועצות הפדגוגיות שלנו. לוועידה של הסתדרות

המורים יש הסמכות החוקית להחליט החלטות, לחייב את ציבור המורים ולהטיל גזרות,

ויכול מאד להיות שאפילו לא תהיה התקוממות נגד זה, אבל לא תהיה קבלה, לא תהיה

השלמה בלב ונפש. כדי שזה יפעל וכדי שגורל האתיקה בישראל לא יהיה כגורל הנסיון

שנעשה בארצות-הברית ובכמה ארצות אחרות, יש לחכשיר את המורים.

אינני חושב שהסתדרות המורים תוכל לקבל בענין זה החלטה בוועידה. הסברתי לכם

שהכוונה היא לא למילוי חובות מינימליות שכל משרת ציבור חייב בהן, אלא שעד

שהמורים יחליטו בעצמם לחעלות את רמתם המוסרית שתהיה לדוגמא מחנכת, לא נקבל החלטה

כזאת לפני שנכשיר את הלבבות. העובדה שקבלנו תשובות מ-125 בתי-ספר אומרת

שייוזכן שנקבל תשובות מ-25ו בתי-ספר נוספים, ואם נחזור אל הציבור פעם שניה ופעם

שלישית נבוא לוועידה עם תגובות של מאות בתי-ספר.

אי הראל;

האם היתה גם החלטה שלילית?

ד"ר שי לוין;

לא. מבין 125 בתי-ספר היו שניים ששאלו: למה לכם העבודה הזאת? אבל חרוב

המכריע העיר הערות, שבמידה רבה נבעו מתוך אי-הבנה, מפני שהאנשים מערבבים את

התחומים. הם חושבים שהקודקס בא להבטיח, למשל, שהמורים לא יאחרו או שהם לא ינצלו

את מעמדם לפרוטקציה. ניסיתי להסביר להם שהמטרה היא לגמרי אחרת.

מכיוון שהיה בעולם נסיון והוא נכשל, וזה לא קיים יותר בארצות המערב, אנחנו

רוצים לעשות נסיון שיצליח, ולהצליח פירשו קודם-כל להכשיר את הלבבות. ב. פירוש

הדבר שהאיגוד המקצועי יקבל מהמחוקק בישראל סמכות. איננו רוצים לדון על כך קודם

בבתי-הספר, אחר-כך במועצה ובו ועידה, לפרסם את זה ברבים ואחר-כך יבואו מורים
ויאמרו
אנחנו מצפצפים עליכם, זה לא מעניין אותנו. מי שמכם?



בדיונים שלנו עם משרד החינוך אמרנו, ואני אומר את nrגם כאן, שהסתדרות

המורים תוכל לקבל את ההחלטה הזאת מתוך רצון שבענין זה נהיה אולי טובים יותר מאשר

ארגוני מורים בארצות אהרות בעולם, והדבר הזה ייתכן אם ההסתדרות תקבל מעמד כמו

עורכי-הדין, שיש להם את חוק לשכת עורכי-הדין, או כמו ההסתדרות הרפואית, כך יהיה

צורך שהכנסת תחוקק חוק. אינני מציע לקרוא לזה חוק האתיקה המקצועית, אלא אולי

חוק מעמד המורה והחובות הכרוכות בזה. אינני ממליץ לקבל החלטה בלי שההכשרה הזאת

תיעשה ובלי שיובטח לנו שהכנסת תקבל חוק מעמד המורה והחובות המתחייבות מזה.

זה לא קשה לכנס את המועצה של הסתדרות המורים, או אפילו ועידה, ולהניח על

השולחן ניר ולדון בו כשהאנשים עייפים ורוצים ללכת הביתה, ולקבל על זה אישור. לא

נשיג בזה שום מטרה. אנחנו רוצים להשיג מטרה, וכדי להשיג מטרה יש צורך בפעולה

בפנים. אנחנו התחלנו בזה ונמשיך, ואת הפעולה הזאת הכנסת צריכה להשלים על-ידי

חקיקת חוק מעמד המורה והחובות המתחייבות מכך.

אי הראל;

כמה זמן, לפי הערכתך, אתם עוד צריכים לדיונים הפנימיים?

ד"ר שי לוין;

אני חושב שאנחנו צריכים עוד שנה נוטפת. מה שאנחנו צריכים לדעת הוא אם משרד

החינוך מוכן להביא לכנסת הצעה אשר תקבע את מעמד המורה ואת החובות המתחייבות מזה.

שי אלון;

כפי שכבר אמר מר בריק, בארגון המורים התחיל התהליך באופן דומה לתהליך שפעלה

בו הסתדרות המורים. פעלנו בוועדה משותפת בעקבות פרסום המלצות דו"ח עציוני, אבל

בארגון הלכו כברת-דרך נוספת. בוועידה לפני 3 שנים, שבה השתתפו צירים המייצגים

את כל מערכת החינוך העל-יסודי בארץ, הוצגה טיוטת התקנון בפני הצירים מראש, והיא

אושרה עקרונית. היא אושרה עקרונית מתוך ציפיה שהיא תאושר גם על-ידי הסתדרות

המורים ושבכך נשיג באמת קודקס אתיקה מקצועית לעובדי ההוראה במדינת ישראל.

כיוון שבהסתדרות המורים התהליך התארך, כפי ששמענו מסיבות ברורות, לא הפעלנו

את הענין הזה, וארגון המורים המשיך לפעול עד היום לפי תקנון פנימי שלו שכולל

ועדות משמעת, ועדות מחוזיות וכן הלאה.

לפני חודשיים בלבד הוקמה מחדש ועדת אתיקה מקצועית משותפת להנהלת ארגון

המורים ולהנהלת התאגדות המנהלים. התאגדות המנהלים הוא הגוף המאגד בתוכו את כל

המנהלים העל-יסודיים בארץ. גם מנהלים שהם חברי הסתדרות המורים יש להם התאגדות

משותפת.

ההצעה שחולקח היום כאן נבדקה. אנחנו מציעים להכניס בה שינויים מסויימים,

להקדים לה מבוא, יוצא מן הכלל לדעתנו, המופיע בקודקס הנוכחי של ה n.e.a-באשר

לדמותו או לתפקידו של מחנך בחברה פלורליסטית מודרנית, ובו ועידה הבאה של ארגון

המורים אנחנו מתכוונים להציע לאמץ ולהפעיל את תקנון האתיקה המקצועית עם השינויים

שעכשיו אנחנו עובדים עליהם, כאשר התאגדות המנהלים מצידה תציע את התקנון לאישור

בוועידה של מנהלי בתי-הספר העל-יטודיים.

מטריד אותנו הנושא שד"ר לוין העלה. בניגוד להטתדרות הרפואית או ללשכת

עורכי-הדין, הארגונים המייצגים את ציבור עובדי ההוראה אינם מטמיכים את הציבור

הזה. הם מקבלים את המוטמכים ממשרד החינוך. ללשכת עורכי-הדין ולהסתדרות הרפואית

יש מעורבות בתהליך ההסמכה עצמו. מבחינה זו הסמכות לא הועברה לארגוני המורים,

אבל מתוך רצוננו להנהיג את הציבור אנחנו רואים חשיבות ביישומו ובאימוצו של תקנון

שכזה. אגב, התקנון, לדעתנו, לא צריך לעסוק בחובות המורה אלא בחובות עובד

ההוראה, כי הוא חייב להקיף את כל מי שבא בקשר עם התלמידים ועם הוריהם. היינו,

גם מנהלים, יועצים ואנשים אחרים הקשורים למערכת. על מפקחים חל התקשי"ר ולכן

עבורם אימוץ התקנון בצורתו זו יש בו בעיה מסויימת.



אנתנו נשמח, כמובן, להמשיך ולשתף פעולה בין שני ארגוני המורים, אבל הגענו

למסקנה שהתהליך איננו יכול להיות כה ממושך ונציגי בתי-הספר אשר מגיעים לוועידה

לאחר שהם דנו בדבר בתוך המועצה הפדגוגית המקומית, והמנהלים המייצגים את כל מערכת

החינוך העל-יסודית, הם מביאים עמם את המנדט שעמו הם יכולים לפעול בתחום הזה, וזו

כרגע המגמה בארגון ובהתאגדות המנהלים.

אי הראל;

קודם-כל אני רוצה לומר שהרעיון של קבלת חוק מעמד המורה הוא דבר חשוב ביותר

והייתי רוצה מאד שנגיע למצב שבו משרד החינוך יגיש לכנסת בסופו של התהליך את

הצעת-הוק מעמד המורה, שיכלול לא רק את הדברים שנוגעים לאתיקה, אלא יכלול את

הדברים שוועדת עציוני התהילה לטפל בהם ולא סיימה את הטיפול, שאיננו קשור לשכרו

של המורה אלא למעמדו של המורה. ככל שנקדים לעשות לכך שמעמדו של המורה במדינת

ישראל ישתנה, כך נקדם בצורה רצינית את הצורך בשינויים בהישגי החינוך במדינת

ישראל. אינני רוצה כעת לפתח את הנושא, אבל ברור שחוק מעמד המורה הוא דבר טוב

וחשוב וצריך לקדם אותו.

כשיש תקנון אתיקה ואתה רוצה לעשות בו שינויים, זה תהליך פשוט, אבל הרבה

יותר טוב להכניס תקנון כזה אחרי שאתה ממצה באופן מקסימלי את הדיונים והופך את

מקסימום המורים שותפים לענין. אני מניח שגם אחר-כך יהיו כאלה שבוועידה יגידו

שזה לא דרוש, אבל כשאתה עושה את המחשבה הקולקטיבית בצורה המקסימלית, יש לך

סיכוי. הבעיה היא לא להעביר את זה. הבעיה היא שחלק ניכר מציבור המורים יהיה

שותף אהר-כך בביצוע. לכן, במיצוי מקסימלי של הענין יש לזה סיכוי.

אני חושב שדווקא אם ציבור המורים יהיה זה שיקבל על עצמו דבר כזה, תהיה לכך

השפעה חינוכית מדרגה ראשונה, מעבר לענין של האתיקה בתוך כל מערכת החינוך בארץ.

אם יש מורים שאינם בסדר, ויש מורים כאלה, כפי שיש רופאים שאינם בסדר, וכפי שיש

אנשי נח"ל שאינם בסדר, לא כל ציבור המורים הוא חוטא, לא כל ציבור הרופאים הוא

חוטא ולא כל הנח"ל חוטא. החוטאים ייענשו על חטאיהם, אבל אנחנו מוכרחים להיזהר

מהענין של הדבקת תוויות.

זה שנים רבות, לא מהיום, שציבור המורים הוא מטרה נוחה להתקפות. פעם שמעתי

ששלום לוין אמר שציבור המורים דיבר יותר על שביתות מאשר השתמש בנשק השביתה, ולכן

הדביקו לציבור המורים תווית שהוא שובת יותר מכל ציבור אחר במדינה. אם תקחו את

הממוצע מאז הקמת המדינה ועד לפני שנתיים, תראו שציבור המורים לא עמד בראש סולם

השובתים, אבל כשהמורים איימו לשבות, קבלו את זה כאילו זו שביתה.

מצאתי לנכון להעיר את ההערות האלה בעקבות הדברים שנשמעו דרך אגב.

אי סרטני;

אני רואה את התקנון כדבר חיובי מאד. אני חושבת שמאד חשוב שהעניין ייהפך

לחיות ענין פומבי. זאת אומרת, ברגע שכלל המורים יגיעו להסכמה חשוב איך אנשים

יקבלו את זה. אם בבתי-ספר מסויימים בכלל לא מתייחסים לזה, אתם לא עשיתם דבר.

הענין הוא שהמורים יתייחסו לזה ויעירו את הערותיהם, אחרת שום חוקי אתיקה לא

יעזרו.

בשלב מסויים חשוב להפוך את זה לנושא פומבי שיגיע לכלל המורים. כי הדברים

שאמר חבר-הכנסת הראל בענין ההכללה של השלכה על המורים, עם כל הטענות שישנן, זה

קצת פרי של עצם העובדה שעוסקים בילד, שהוא הנושא הרגיל, שזה בעצם משהו שלי

ומישהו אחר מטפל בו, וכל מערכת היחסים הזאת היא מאד רגישה.

אנחנו בכלל רוצים להעלות את כל הקשר והמעורבות האמיתית, גם של הורים

בבית-הספר, של שותפות בחינוך. הבעיה של האמון ההדדי מאד מאד תשובה.



אני עברתי על הטיוטה רק באופן כללי ואני לא בטוהה שכלפי ההורים זה ממצה את

הכל. מאד מאד וזשוב שההערכה שצריכה להיות מצד ההורים כלפי המורים והמחנכים צריך

להיות גם לכיוון ההפוך. זה אלמנט מאד מאד חשוב בנושא הזה. אני חושבת שצריך

לחשוב איך באמת מעלים את הנושא הזה בפני כלל הציבור; ההורים וועדי הורים, שגם כן

יקבלו את הדברים האלה. למרות שפה התביעה היא יותר כלפי המורים, אבל ההורים זה

כלל הציבור וזה מאד מאד חשוב.
היו"ר ני רז
אני מתנצל על האיחור. באתי כעת מסעד, שם היה מפגש בין שני בתי-ספר של

הקיבוצים הדתיים באזור הדרום ביבנה ושל הקיבוצים הלא-דתיים משער הנגב. הם עושים

מפגש בן 3 ימים בנושא: פניה של המדינה והחברה הישראלית, במובן של יחסים בין

חילוניים לדתיים. הייתי שם יחד עם חבר-הכנסת ולדמן, שגם הוא חבר ועדת התינוך,

לייצג דעות שונות.

השאלה של תקנון אתיקה מקצועית לעובדי הוראה מעטיקה אותי כבר זמן רב. שוחחתי

על כך עם אריה בריק ועם ד"ר שלום לוין. נפגשתי עם קבוצת מורים בתל-אביב ועם

טגניתו של יצחק ולבר, גילה רם, ודיברנו על השאלה הזאת. היא הסבירה מדוע אין

עדיין קודקט כזה ומדבריה הבנתי למה כדאי לקדם את הענין הזה. היא אמרה שצריך

לדון על כך עוד בקרב המורים, לא ייתכן להנהית את זה מלמעלה. זה תהליך חינוכי

פנימי וגם דמוקרטי.

אני מבין שהצורך בקביעת תקנון כזה נובע מהעובדה שבידי עובדי ההוראה יש כוח.

יש להם טמכות, אבל מוטלת עליהם אחריות גדולה. גורלם של ילדים וגורלם של בני-אדם

במידה מסויימת נתון בידיהם בקטע שעליו הם אחראים. לכן, כפי שבידי רופא ובידי

עורך-דין נתונים חיים וגורלות, ולכן יש תקנון אתיקה שמחייב אותם מלבד החוק

הכללי, כך גם לגבי עובדי החינוך וההוראה נחוץ שיהיה תקנון שיגדיר ויבהיר את

החובות המוטלים עליהם. זה הוגדר בתקנון: חובות יסוד, חובות המורה כלפי תלמידיו,

חובות כלפי חבריו המורים ומוסדות שבהם מתרחש הטיפול בנושא האתיקה המקצועית.

אני סבור שהדבר הזה חשוב. אני נפגש לא מעט עם תלמידים בבתי-ספר שונים. לא
מזנון שאלו אותי חיילים
מדוע מעמדו ותפקידו של חמורה, מבחינת הכבוד שמייחסים לו,

הן בעיני תלמידיו והן בעיני הציבור הוא די מזולזל. עניתי לו, שבחברה מתירנית

אתה מבטל מרחקים, מבטל דיטטנסים, וזה יוצר את הליברליזם הזה, מתרחש התהליך

שמזלזלים במעמדו ובטמכותו של המורה. התשובות שנתתי הן לא חשובות. חשובה רק

העובדה שנשמעת טענה כזאת, שמזלזלים במעמדו של המורה.
אי הראל
בכנסת לא מזלזלים? בדמוקרטיה לא מזלזלים?
היו"ר ני רז
נכון, יש התרופפות של דברים. אבל אנחנו מדברים על חמורה ואנחנו רוצים לחזק

את מעמדו של המורה, כך שמעמדו יהיה מכובד על-ידי תלמידיו, על-ידי חבריו, על-ידי

ההורים ועל-ידי הציבור.

אני טבור שהקודקס הזה נחוץ לגופו קודם-כל, ופה יש דברים מאד חשובים. צודק

שלמה אלון שאולי צריך לתקן פה כמה דברים, ואני משוכנע שיש לכם הערות שראוי לדון

עליהן, אבל התקנון הזה נחוץ גם בכדי שציבור המורים משני הארגונים יהיה ציבור בעל

מעמד. אני יודע שהמעמד נקבע גם על-ידי משכורת, וזה גם פונקציה של החשבת התפקיד

והמקצוע על-ידי החברה. לפני שבוע ביקרתי בגרמניה, שם המורים משתכרים יפה.

60,000 מורים רוצים להכנס שם לעבודה. שאלתי אותם על מעמדו של המורה, על שכרו,

כמה שעות הוא עובד, חופשות וכדומה. כללית, מעמדו של המורה שם, בין יתר המקצועות

הוא מאד חזק.



ד"ר שי לוין;

מבחינת המשכורת המורים בגרמניה מקבלים את המשכורת הגבוהה ביותר בעולם.

היו"ר ני רז;

וזה פונקציה של החשבת התפקיד הזה.

ני גוטהלף;

לכן יש שם הרבה מאד גברים במקצוע ההוראה.

היו"ר ני רז;

השכר גם הוא ביטוי להוזשבת המקצוע. ההברה זקוקה למורים ולכן היא מעוניינת

ומוכנה לשלם לאנשים טוב כדי שהם יתמידו בעבודה זו.

לגבי תקנון האתיקה אני הושב שלא מספיק הכסף. צריך גם שבציבור המורה ייראה

כאדם שעובד בתוך מערכת שמתייחסת לשאלות של אתיקה הנובעת מהעובדה שהוא מטפל

בנפשות רכות והוא עובד עם אתרים שאתם הוא צריך לקיים יחסי כבוד, היינו המורים.

גם כלפי ההורים מתחייבת ממעמדו מערכת של יחסים שיש בה היבטים של אתיקה, של כבוד,

מוסר, שמירת הסודיות וכדומה.

התהליך הוא מאד איטי וממושך והיות וזה תשוב, צריך לקדם ולזרז אותו על-מנת

שבמהלך השנה נוכל כולנו להגיע לגמר תהליכי בירור וקבלת החלטות בנושא האתיקה.

מה שנוגע לחוק מעמד המורה והחובות הכרוכים בכך, כדבר שצריך להשלים אותו -

בבקשה, כאשר הדיונים בקרב המורים יסתיימו, אנחנו, כלומר ארגוני המורים, הכנסת

והמוסדות השונים, ויגיעו להבשלה של ניסוח תקנון האתיקה, גם אנחנו נוכל לקדם,

מבתינת החקיקה, את חוק מעמד המורה והדברים המתחייבים מכך. אני תושב שנעשה נכון

אם נעמיד את זה כאתגר, כמטרות שאנחנו רוצים להגיע אליהן ולא בטוות של הרבה שנים.

ד"ר שי לוין;

שנח.

אי בריק;

אני הודעתי בישיבה של הנהלת הסתדרות המורים, וגם היה מקובל עלינו, שברגע

שהעבודה תסתיים, אם הארגונים יהיו מעוניינים לעגן את זה במסגרת של חוק, אמרתי

שלא תהיה התנגדות. רק אמרתי להם שהם צריכים לדעת ולהשוב מה התוצאות של זה

ולהחליט אם הם ממליצים בכיוון הזה, כי אנחנו ננההג לפי המקובל עליהם. מפני

שאפשר לנסות להעביר חוק של הכנסת, אבל כמובן שאז כל הענין של אתיקה מקצועית כבר

כפוף לגוף אתר, גוף של כנסת. לכן אמרתי להם אדרבה. היו גם דעות שונות, אבל אני

מודיע פה שכאשר תסתיימנה ההכנות שלהם והענין יתבשל, ואם תהיה פניה או רצון של

ארגוני חמורים שדבר כזה או משהו דומה לו יתקבל בצורה של חקיקה, אין לנו שום

התנגדות לעשות את זה. כך שמבחינה זו אין שום בעיה. זה תלוי בהם, ואם יהיה רצון

כזה אנחנו נלך לקראתם.

אי הראל;

תן להם ללכת בקצב שלהם, רק אם תקבע שהם יזרזו אותו.

היו"ר ני רז;

אני לא רוצה ללחוץ. התרשמתי מדבריה של גילה שהענין רדום בכלל. הם ציינו

שרק 125 בתי-ספר חשיבו על השאלונים.



ני גוטהלף;

אבל זה לא אומר שלא דנו.

היו"ר ני רז;

כן, אבל זה לא הפך למשהו ממשי ואנהנו רוצים שזה כן ייהפך למשהו ממשי, ואתם

בעצם מעוניינים בדבר הזה.

שי שטמפר;

אולי כדאי שמהוועדה תצא קריאה בעיקר למנהלי בתי-ספר לזרז את הענין.

היו"ר ני רז;

זאת אומרת, אתה מצפה שאנחנו נהיה הגורם המדרבן.

דייר שי לוין;

אני לא הצעתי שהכנסת תהפוך את הקודקס לוזוק. אני הצעתי שהכנסת תקבל חוק על

מעמד המורה שבו יוגדרו התפקידים הוזשובים המוטלים על המורים והזכויות הניתנות

לארגוני המורים, כפי שזה קיים בלשכת עורכי-הדין ובהסתדרות הרפואית. זה יאפשר

להסתדרות המורים, ואני מניח גם לארגון המורים העל-יסודיים, בצורה יעילה וטובה

יותר להאציל מהרוח של הקודקס.

מכיוון שיושב-ראש הוועדה אחר אני רוצה להסביר מהי עמדתנו. גם לנו יש

הצעות תיקונים לקודקס, וכשהדבר יידון אנחנו נביא אותם. אנחנו איננו חושבים

שהמטרה הקרובה צריכה להיות קבלת החלטה בוועידה של הסתדרות המורים. קבלת ההחלטה

בוועידה צריכה להיות השלב המסיים. לפני זה צריכים להתקיים דיונים בציבור

המורים, ולא הייתי ממליץ לפנות בענין זה למנהלים אלא למורים, למחנכים, להסתדרות

המורים ולארגון המורים העל-יסודיים. המנהלים הם בכלל זה, אין להטיל עליהם בענין

זה תפקיד ייחודי. יושבת כאן מנהלת בית-ספר, אבל אנחנו מתייחסים אליה כאל

מורה-מחנכת. כל המחנכים צריכים להיות שותפים לבירור ולדיון הזה.

אם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תקבל החלטה בת שני סעיפים, שמצד אחד היא

תקרא לארגוני המורים לזרז את הדיונים ולהביא אותם לידי גמר מוקדם, ומצד שני היא

תקרא למשרד החינוך והתרבות ליזום הגשת חוק מעמד המורה והמתחייב ממנו, או והכרוך

בו, אני חושב שבזה היא תמלא את חובתה.

ני גוטהלף;

כאיש שעובד בשטח, אני חושבת שמאד חשוב הענין של חוק מעמד המורה. אני

מדגישה את המלה מעמד, מפני שהיום המורה הוא אדם שכולם "מטפסים" עליו מכל

הכיוונים. כל אחד יכול לבוא בטענות, כל אחד יכול לשאול שאלות. למורה כמעט אסור

להגיב, הוא תמיד צריך לעלות לפיקוח כדי לקבל רשות להגיב ובינתיים הדברים

מתגלגלים. אתה יושב בבית-הספר ויש לך הרגשה שלכולם מותר לבוא אליך בטענות.

אני כבר לא מדברת על המציאות היום, שאם אתה מחפש לבית-הספר שלך מורה למילוי

מקום - אין מורים. התשובה היא; בבקשה לך תחפש בעצמך. אף אחד לא רוצה לעבוד

בהוראה.

זו עובדה שמהסמינרים הגיעו השנה 40% מהבוגרים. חוק מעמד המורה פירושו

שהמורה הוא מישהו, שיש לו איזו שהיא חשיבות, שיש לו זכויות או יש לו תפקידים שהם

חשובים. לדעתי חוק כזה הוא מאד מאד חשוב.



י בריק;

אני חושב שברגע שיהיה משהו נוכל לעשות את זה די מהר.

היו"ר ני רז;

הדברים ברורים, ונדמה לי שגם היתה פה הסכמה שאלה הם עיקרי הדברים.

אני רוצה לעשות את זה פורמלי לגמרי ולפנות אליכם כמייצגים את הציבור הזה

ולבקש מכם לזרז את תהליכי הבירורים ואת הניסוחים שלכם, על-מנת שנוכל להגיע

לתקנון אתיקה מקצועית מוסכם על ארגוני המורים. א. אנחנו נהיה מעוניינים לראות

את העניו בהתבשלותו ובהתגבשותו ואז נקיים ישיבות נוספות. ב. אנחנו נבדוק את

עניו החוק שהעלה ד"ר לוין. שני מסמכים כאלה ישלימו קטע מאד חשוב בכל הנושא

שאנחנו קוראים לו; המחנך, מעמדו וחובותיו בישראל.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.25

קוד המקור של הנתונים