ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 09/11/1987

השדורים ברשת השנייה

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח ל א מת ו קן



פר ו ט ו ק ול מס' 258

מישיבת הוועדה לחינוך ותרבות

יום בי, י"ז בחשו ן התשמ"ח,9.11.87, שעה 11.05
נכחו
חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

מ. איתן

ש. אל ו נ י

פ. גולדשטי ן

א. הראל

א. ולדמן

מ. פלד
מוזמנים
חה"כ א. רובינשטין

א. טו קטל י - ראש מינהלת הקמה ערוץ 2 משרד התקשורת

מ. אהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

ג. בן עמי - מנכ"ל משרד התקשורת

ה. יבין - רשות הש י דו ר

כ. שלום - רשות השד ור

נ. כה ן - רש ו ת השד ו ר

י. לורנבוי ים - מנהל הטלויזיה החי נ ו כית

ב. קמחי - יועצת משפטית טלויזיה חינוכית

י. אל י אס וף- משרד המשפטים

ד. ליומן - משרד המשפטים

מ. קוק - משרד הכלכלה

מ. בן צבי ~ משרד האוצר

ב. נסים

א. אבנר
מזכירת הו ועדה
ד. פלר
י ועץ הו ועדה
מ. בוטון

רשמה: חב י רקורד 03-453310/מ. אלוני 21
סדר היום
השדורים ברשת הש נ י ה.
היו"ר נ. רז
בקר טוב, מה עושה משרד החנוך אודות ידיעה שהתפרסמה בקשר למורה

בתיכון וחדש. מורה שעסקה בסחר בסמים. תגובת התלמידים היתה "מה אתם

מתרשמים כל כך,כל תלמידי תיכון מכתה ט עד יב' מעשנים חשיש". אני

שואל, האם האמירה הזאת משקפת מציאות או הבל פה.

איד התייחס לאמירה הזו משרד החינוך? אני רוצה לשמע תשובה תגובה על

הענין הזה.

ישיבה מוקדמת לדיון בהצעה לסדר היום של חה"כ הראל שהוגשה לפני

הפגרה, נדמה לי שאקטואליותה לא פגה. ההצעה לסדר יום נקראה " שדורים

ברשת שניה בטלויזיה" של חה"כ הראל, וכמקובל תציג בבקשה את עיקרי

הנושא ואנחנו נכנס לדיון.
א. הראל
ברצוני להעיר כמה דברים ולהציע הצעה, אנחנו סבוכים ומסובכים

ומסתבכים בעני ן השדו ר ים, אולי באמת הגיעה העת לתפנית בכל המערכת

ובכל שיטת הטיפול שלנו בנושאים האלה.

זהו מצב לא נורמלי. שתפעל במדינת ישראל רשת שניה בשעה שרשת

ראשונה לא קי ימת.בעיקר כשרשת שניה היא רשת נסיונית. לו היה

הפוך,נ י חא, אך רשת שניה היא רשת נסי ו נית,והמצב הוא שמנהיגי ישראל

על נכבדיה ועל קבצניה מרוצים מכך. האידאל בחברה הישראלית היום, הוא

להתעלם מהמציאות. למה באמת לשמוע ברדיו ובחדשות שנחטפה ספינה

שלנו,או שהופיע דו"ח סתמי על פעילות השב"כ. למה צריך דיון על כך?

התיחסות כל שהיא? אנחנו הורסים את נפש העם. עתו נים לא כולם קוראים,

אנחנו סוגרים את הרדיו ו את הטלויזיה דבר שיכול ל יהפך למודל ולנורמה

שעלולה להתבע בכדי להעלות את המורל של עם ישראל על גלויותיו השונות

בארץ, בתפוצות, בעולם, ובכדור הארץ. רשת א' איננה פועלת וקיימת רק

רשת ב' זהו אסון לדמוקרטיה הישראלית.

דבר נוסף שחה"כ רובינשטין בהיותו שר, הפעיל את הרשת השניה

והביא את זה לדיון במליאה, נאמר כי המגמה בהקמת הרשת השניה, היא

למשוך את רמת השדורים כלפי מעלה. לא להגיע למכנה משותף נמוך יותר,

למשוך למכנה משותף גבוה יותר. אבל במצב נסי ו ני, אי אפשר למשוך את

המכנה כלפי מעלה. דבר המחייב שנוי, קיימות כרגע שתי אפשרויות. אם

מדינת ישראל איננה רוצה לקיים את רשת א' אפשר להחליט על כך ולסגור

את רשות השידור. נראה לי שזה הדבר המתגבש בקולקטיב הרעיוני שבממשלת

ישראל ובין הנהלת רשות השדור. אם קיימת כעת רשת שניה, צריך

להפעיל אותה כרשת לכל דבר. איך מפעילים וכיצד? אפשר במתכונת ערוץ 4

לקיים רשת שניה. ניתן לעשות את זה, אבל לא באופן מיידי.

אני תומך בעמדה לא לתת ידינו בשום פנים ואופן להפעלת רשת שניה

במתכונת מלאה כאשר רשת א' אינה מועברת. ממשלה קיימת ומחליטה. על

הסכם בעני ן.ו עדת שרים העלתה הצעת חו ק. אפשר לכפות את עמדת הממשלה

ואת החלטת הממשלה .

כשממשלת ישראל מביאה הצעת חו ק וחברים מסוימים באים ואומרים

שאינם תומכים בהצעת חוק הזו אחרי שהם חתמו על הסכם כנסת יכולה

לשנות כל דבר.
ש. אלו נ י
להפעיל את הרשת החינוכית אין לנו סמכות, אבל לחוקק יש סמכות

תכין חוק ותלך לבג"צ אם לא יפעילו את זה, זה מה שאתה יכול לעשות.
א. הראל
בשעה שאין הסכם להפעלת הרשת הראשונה אין שום הגיון להפעיל את

הרשת השניה. תהיה רשת ראשונה, תהיה רשת שניה, רשת שלישית ובמשך הזמן

רשת רביעית. רשת שניה בלי רשת ראשונה זה מהלך אנטי דמוקרטי הרסני,

שיש לו השלכות המורות בי ותר.אלא אם הממשלה תחליט הכנסת תחליט

שסוגרים את רשת אי. זהו דיון אחר.

להפעיל רשת שניה בלי רשת ראשונה לא בא בחשבון.

אולי זו הזדמנות לעשות רויזיה. ותקן אותי חה"כ רובינשטיין

כשהיית שר אתה אמרת שבודאי טוב מאוד לו היינו יכולים לפעול כמו רשת

4 אבל יש התנגדויות קואליציוניות. כלומר אני הסכמתי להצטרף לעמדה של

מר פנחס גולדשטין שיתנו את הקונסציות לאנשים פרטיים מתוך הנחה שזה

מאחד את הכנסת לא מפני שזה הדבר הטוב ביותר. הפעלה כמו רשת 4

בפקוח צבורי זה טלויזיה אחרת כמו כמה בעלי אומץ המתחרים ביניהם, מה

טוב לעם ישראל. אז המחשבה הקולקטיבית, נעוצה מאלף אלפי סיבות, אם

הולכים למחשבה מחודשת וכנראה שלא תהיה ברירה בלי שיגמרו את כל

הבעיות של רשת א' לא יגמרו את הויכוח. נעשה רויזיה גם לגבי רשת ב'

מפני שגם תקופת החוק הנוכחית היא תקופת המעבר.

היות ויש שנתיים בתקופת המעבר שהמשרד פועל במתכונת של רשת 4,

בואו נשאיר פתח שאם בשנתיים האלו לא י צליח, חוזרים למתכונת. אבל

אולי תהיה לנו עדנה נצליח. נמשיך במתכונת זו המאפשרת נסיגה. מקובל

על כולנו שזו תקופת מעבר,המשרד מפעיל את השדורים כמו רשת 4 במידה

ונצליח, זאת תשאר השיטה.

לסכום, אם כבר חושבים על רשת א' נחשוב על רשת ב' נחשוב על רשת

ג ' נחשוב על רשת 4.
הי ו"ר נ. רז
הצעה לסדר יום, מדברת על ההפעלה של הרשת השניה והשדורים

הניסיוניים והקמת רשת בי. בינתיים התרחשו דברים שאנחנו לא יכולים

להמשיך לדון על רשת ב' בגלל שנוי החוק הכרוכים ברשת א', עם הועד

המנהל. עכש ו אנחנו צריכים להתיר את החוטים חאלה מתוך הפקעת ולראות

איך אנחנו מתקדמים.

אני מציע שאנחנו נדו ן .

(ש. אלו ני; למח אנחנו לא יכולים להמשיך בחקיקת החוק בגלל הפלו נטר

שם)

הסיבה הפורמלית,היות ויש מצד גוש אחד בקואליציה סיעת המערך

התנגדות להתקדם, כל עוד לא נפתרים הענינים האחרים.

ההצעה לסדר יום, דברה על שני הענינים אנחנו נדון בסעיף הראשון

השדורים ברשת השניה ומעמדם של השדורים האלה. זה מתרחש היום בחסות או



בפקוח חוק רשות השדור באמצעות רשות השדור, זח מונע מהם לעשות דברים

שאינם מאושרים על ידי רשות השדור, זאת אומרת ללא הפקה מקורית. זה

מאפשר להם רק לשדר למרחקים יותר גדולים את אותה "רמת אפס". השאלה

היא גם משפטית. זה נוגד את רז ו ק רשות השדור. יצירה מקומית, מקורית,

תרבותית, יהודית וציונית, המצב הלא נורמלי מתמשך לאורך זמן.אנחנ ו

מתבקשים לקצר ולסיים את העני ן הזה.
מ. איתן
אני זוכר שאנחנו בקשנו לזמן לוועדה את שר האוצר ואת שר

התקשורת. מחר יהיה הדיון, עכשו אנחנו מקיימים אם כך דיון על מה? יש

ועדה שמטפלת, ועדת הכנסת המיוחדת לנושא הערוץ השני.

אנחנו יושבים כעת במתכונת של ועדת החנוך של הכנסת שדנה בהצעה

לסדר היום מאת חה"כ הראל בדבר הערוץ השני.

למה לא הפנו את ההצעה מטבע הדברים לוועדה המיוחדת? לפי תקנון

הכנסת לכנסת יש רשות וסמכות להקים ועדה מיוחדת שמטפלת בעני נים,

והוועדה הזאת הוקמה בנושא הערוץ השני.

במקביל אנחנו עוקפים את האסור שהוטל. מה הסמכויות שלנו? מה

אנחנו בעצם אמורים לעשות כעת?

הי ו"ר נ.רז

אנחנו צריכים לחוות את דעתנ וכיצד לסיים את המצב הזה, שהרשת

הראשונה משמשת כלי או צנור לרשת השניה שעדין לא הוקמה באופן רשמי

מצב הולך והתמשך של אנומליה.
מ. איתן
אם כך אני מבקש לתת לח"כ הראל זכות דבור פעם נוספת להתמקד אך

ורק בנושא הזה, קונקרטית, כיצד תעבוד השיטה?
פ. גולדשטי ן
הואיל ואני נאלץ לדהות את הישיבה של מהר בנושא, אני רוצה שתדעי

שיש הסכם בין המערך ובין הלכוד שבנושא הרשת השניה אנחנו צריכים

להיות מתואמים ומוסכמים בשל הסכמים. יש הסכם צריך לכבד.

אני רוצה לנצל את העובדה שאנחנו מתכנסים במסגרת ועדת החינוך

ולומר לידידי הטובים מהמערך אני חושב שזו לא שיטה. איך הילד שעוד לא

נולד הערוץ השני, כבר שבוי בידי הערוץ הראשון. אנחנו צריכים להתקדם,

ואני חושב שצריך מחשבה שניה. המגמה של כולנו היא לסיים את חקיקת

החוק. אפשר יהיה לנטרל ולעכב. צריך לקרא את החוק. מדוע אתם

בעוונותינו מעכבים אותנו בעוונותכם? האנחה שלנו היא משותפת, ואני

נאנח והולך, ולזה יהיה שותף בטח גם חה"כ אמנון רובינשטין. אם לא

בשבוע הזה אז בשבוע הבא. אסור להחזיק את זה כבן ערובה.
הי ו "ר נ. רז
באותה מילה שאתה השתמשת חה"כ גולדשטיין, עיכובים בחקיקה מעכבים

חקיקה.
ש. אל ו נ י
הוועדות המשותפות של המערך והלכוד מוציאות לנו הרבה מאוד גמלים

ויותר מדי דבשות, אני מבקשת להכניס סדר. ישנו ערוץ ראשון שיש בו

בעיה רצינית מאוד של שביתה חלקית. מחר יהיה פה שר זה ושר זהו אנחנו

נטפל בזה.

בנושא מה קורה בערוץ הראשון מבחינת השדורים איננו אמצעי

לק ו מבי נציות אחרות. זו לא הזדמנות לעשות קומבינציות אחרות צריך לטפל

בנושא לגופו .

ברשות השדור אין היום הנהלה. והחוק הזה שכועסים על הלכוד שהוא

כביכול לא אשר את הצעת חוק בענין ההנהלה אין ועד מנהל, אני לא מבינה

מדוע זה "בייבי" של הלכוד. אני הייתי נ וכחת בשלבים של חקיקת התקון

שהביא שר החנוך. בשום שלב לא שוכנעתי שאפשר לעשות ועד מנהל של 13 או

15 איש ללא מנהל. אי אפשר לבוא ולעשות נושא בלתי הגיוני שמוצע לנושא

בין מפלגתי. ישבה כאן הוועדה ואתה חה"כ ו י ו"ר הוועדה היית נוכח

בישיבות, והסבר לי והזכר לי האם מישהו כאן ענינית מבחינה חוקית,

מבחינה לוגית, מאיזו שהיא בחינה אמנם שוכנע שעלינו לקבל חוק שיהיו

15 איש או 13 בועד המנהל ללא מנהל. לא זכור לי שמישהו שוכנע. למה

צריך לעשות קומבינציות מחוץ למערכת מחוץ לוועדה שדנה בהצעת החוק,

ולהגיע כך אם לא יקבלו את הנוסח שהוכן על ידי שר שזקוק לכך חקיקה של

הוועדה ואיש בועדה לא שוכנע לפי מיטב זכרוני, אולי נמצא אחד, רוב

הוועדה שלא לפי חלוקה פוליטית לא שוכנע וכל מה שבקשנו אמרנו שאנחנו

מוכנים לקבל את הצעתו של שר החנוך בתוספת אותו סעיף מהצעה של מר

ליבאי למסגרת החוק. הסמכויות של המנכ"ל. אם אני זוכרת נכון חה"כ

איתן, אתה הסכמת לתמוך גם כן נכון? היתה הסכמה

לא ברור לי מדוע קבלת הצעת החוק שהביא שר החנוך בתוספת סעיף

שהיתה עליו הסכמה של רוב הועד לא נתקבל ולא הובא למליאה.

אני מוחה כחברת הוועדה על כך שהענין הזה מתעכב בשל יחסים לא

לוגיים בין המערך ללכוד שכנראה בעלי אלמנט פרסונלי.

בדרך כלל אינני נמנעת מלחזור ולציין באותם עני נים שלו ועדה אין

סמכות לעסק בהם, ולא יצא מכך דבר. הענין הזה הוא בעליל בסמכותה של

הוועדה לקבל את החוק כפי שהוועדה קבעה אותו לנכון.

חה"כ הראל, העובדה שיש קושי מסויים מאחורי הקלעים בין המערך

ללכוד בנושא שלו ועדה הוא ברור לא יכול ליצור פה אנדרוגינס מנוגד לכל

מה שאנחנו עובדים עליו. זאת אומרת לקחת את הטלויזיה הלמודית ולהפוך

אותה לפתרון רחב מעבר לסמכויות, ומעבר למטרות המוגדרות שלהם. אתה

יכול להגיד שאתה רוצה לתת להם זמן שדור רחב יותר לעניניהם אבל אתה

לא יכול להעמיס עליהם דבר שהוא גם דרך אגב חריגה מחוק אחד ופגיעה

בקבוצה,הפעלת הרשת השניה היא בחזקתם מוגבלת ומצומצמת. היא לא ממלאת

מקום של הרשת הראשונה. מה שאתה מציע זה דבר אחר.



אדוני הי ו"ר, יש לנו דילמה הצעה לסדר של מר הראל לא תפתור

אותה. אנחנו חייבים לסיים את הצעת החוק בענין הועד המנהל ולגמור

אותה ואני מציעה שאת האנרגיה שמקדישים מאחורי הקלעים, תשקיעו בהסבר

לשר החנוך שאין מוצא בעני ן.

א. הבעיה שלנו היא לגמור את השביתה הנוראה הזאת.

ב. שום דבר לא צריך למנע את המשך הפעולה של הוועדה לצורך קבלת

החוק של הרשת השניה. כשהחוק יהיה מוכן אנחנו נדחה את מועד תוקפו,

אבל אין הצדקה לעכב פעולת חקיקה שיש לה לוגיקה משלה, סדר משלה,

וצריך לסי ים אותה.
היו"ר נ. רז
השדורים של הרשת השניה שדורי הנסי ו ן דרך הרשת הראשונה. מהו

מעמדה המשפטי של הפעולה הזאת? כלכלן פר ופ' רז י ן פנה אלי ואמר, יש

לנו תכנית נהדרת באוניברסיטה שנקראת כלכלון, חומר שווה לכל נפש

שמסביר עניני כלכלה בצורה מאוד בהירה ויפה, היום בבעיות הכלכליות

והעני נים שקשורים בכלכלה שלנו הוא אומר שזו יכולה להיות תרומה נהדרת

לצבור. אני רוצה לשמע מהיועץ המשפטי מהמשפטנ ים, בבקשה תגדירו מה

אפשר כן לצרף לשדורים האלו, זו הפקה מקורית.
א. רובי נשטין
הצעתי שנתעלם מהשביתה ברשות השדור, נכון זה מצב אקוטי והוא

מחריף את העני ן כולו, אבל אנחנו מקווים שהמצב חולף, והשביתה תסתיים.

שדורי הנסיון התחילו קודם, החוק הזה התחיל קודם, הוא נתקבל בממשלה

פה אחד לפני למעלה משנה, הוא לא היה קשור בכלל ברשות השדור, ואני

מודיע לך חה"כ הראל אתם עושים שגיאה גדולה מאוד כשאתם כורכים דבר

בדבר. אתה אמרת שלא יהיה פתרון לרשת השניה כל זמן שלא תיפתר הבעיה

ברשות השדור. ואני אומר לך שזה מצב הפוך. אם אתה תעביר את החוק הזה

תעזור לפתור גם את הבעיות של הערוץ הראשון. העמדה שלכם לא מובנת לא

מקובלת גם על ידי אנשים שקרובים לכם, והצבור לא מבין מדוע חוק

שהתקבל פה אחד בממשלה, מתעכב כאן למעלה משנה וחצי.

אדוני היו"ר, עובדה היא שחוק שנתקבל בממשלה פה אחד וזה קשה

מאוד להעביר איזה שהוא דבר על בסיס של הסכמה בין הלכוד והמערך. אם

כעת ינסו לשנות את בסיס ההסכמה בין הלכוד למערך על המודל של הרשות

השניה, הדבר לא יעבור בכלל.לא ניתן לעבור במישרין לערוץ 4, לא יהיה

מי שיממן את המשדרים, גם באנגליה ערוץ 4 הקימו רק לאחר שהיתה רשות

עצמאית, אבל די שאני מבטיח לך שאין כל אפשרות להעביר אלא את החוק

הזה על בסיסו, משום שהלכוד אמר שהוא לא מוכן לפתרון אחר. זה מצוי גם

במצע של המערך, לעשות ככעת מהפכה מושגית פרושו של דבר קבורת הענין.

שדורי הנסיון אינם קשורים בשביתה. הם החלו למען שתי מטרות,

א. לתפס תדר אבדה תדרים. מרוב דבורים מאז ועדת ק ו ברסק י, אנחנו

מאבדים תדרים לעולם הערבי, את הערוץ השני אי אפשר להפעיל ללא

התגייסות של מערכת הבטחון. יש סעיף מפורש בחוק להפסקת שדור בעת

חרום. נמתין עוד שנח, ויעלם הכל.

משרד התקשורת נתן תדר לטלויזיה המזרח תיכונית, . אבל לערוץ

השני הגענו למצב שאין תדרים. חטיפת תדרים על ידי ירדן בעיקר שיש לה



משדרים רבי עוצמה, אותו דבר קורה ברדיו, אם לא נעביר את החוק שלנו,

נו ותר ללא תדרים.

בנסי ו ן הישראלי אתה מוכרה לתקע יתד. הטלויזיה החינוכית היום

משדרת מעבר לשדורים לבתי הספר, גלי צה"ל משדרים מעבר לשדורים לצה"ל,

אייבי נתן קיים אני רציתי לתת לו רשיון חוקית, לגליזציה, משרד

המשפטים מתנגד, הפיקציה הזאת שרק לרשות השד ו ר משדרת לא נבון, הוא

קיים אי שם במה של משפטנים אקדמאים. יש טלו י ז יה פירטית שמכסה את כל

הארץ היום, הרעיון היה של השד ו ר ים הנסי ו ני ים לא משדרים אקטואליה, לא

משדרים הדשות, משדרים תכניות כולל תכניות ישראליות. במפורש הבעיה

העיקרית היא בעיית מימון. במידה ולא נאפשר פרסום בערוץ השני, הוא

יגווע.

בבעיה המשפטית. אני חולק לחלוטין על כל מה שעשה משרד המשפטים.

לפי הח ו ק מותר לשר התקשורת ולשר החנוך לחלק את הזמנים של

הטלויזיה החינוכית ושל רשות השדור. השר נבון ואני התמנו על צו

שמאפשר לערוץ השני לשתף פעולה עם הטלויזיה ההינוכית בשעות הערב. כדי

שגם ינתנו שדורים הינוכיים בשעות הערב ולא רק תכניות יבוא. השר

י עקבי אמץ זאת. השר נבון אמר שהוא רוצה את חוות דעת היועץ המשפטי

לממשלה. חוות הדעת של היוע"מ לממשלה מאז מאי לפי מיטב ידיעתי לא

ניתנה. אין שום עילה ליועץ המשפטי לממשלה, למשרד המשפטים, אני אומר

את זה במלוא סמכותי המקצועית לפסול את ההחלטה הזאת של שני השרים.

שום עילה. ואני לא חושב שיש סיבה כלשהי שהלוקת הזמן בערוץ השני

מבחינת החלטת היועץ המשפטי לממשלה תהיה במקביל לשעות השדור של שני

הערוצים. להיפך, אלה מאתנו שחושבים במונחים אנטי מונופוליסטים

תחרותיים יודעים שהדבר הטוב ביותר הוא שבאותן שעות יתחרו שתי תחנות

שדור. העילה היחידה ששמעתי ממשרד המשפטים היתה זו שלטלויזיה

החינוכית אסור לשדר אני לא מקבל אבל אם זה נכון תפסיקו את הכל.

תפסיקו את הסרטים, תפסיקו את ערב חדש, תפסיקו את התכניות של

הטלויזיה החינוכית, אדרבא, תפסיקו את כל השדורים של הטלויזיה

החי נוכית בחופש הגדול.

חוות הדעת של היוע"מ חריש בעני ן הזה, קבלתי אין לי ברירה. אבל

מעבר לזה השר נבן ואני התמנו על צו שמשנה את שעות השדור כפי שמותר

לנו לפי חוק רשות השדור.

ב-23 למאי. אומר אני לא מבין את ההגיון בזה שהערוץ השני צריך

לשדר פופ מ-9.00 עד 10.00 במקום לשדר תכנית של הטלויזיה החינוכית

שיש לח אולפן פנוי באותה עת.

נפריד בין זה ובין שבירת שביתה. אני מדבר על ימים כתיקונם, הרי

זח היה לפני שה יתה שביתה, במאי. אני חושב שהמצב הזה הוא מצב בלתי

רצוי, אני לא מדבר כעת על עני ן השביתה, אני מקווה שתסתיים בקרוב,

באופן רגיל צריך לאפשר לשדורי הנסי ו ן של הערוץ השני שני דברים:

א. כסף.

ב. לאפשר לשדר תכניות ישראליות חינוכיות. אני לא שמעתי על שקול

צבורי האומר שמשרד ממשלתי צריך לשדר באמצעות רשות השדור רק חומר

מי ובא.

ג.הנימוק של הכפפת הערוץ השני לוועדה משותפת של משרד התקשורת ורשות

השדור היה אחד ו יח יד. יש פקוח צבורי על רשות השדור. היום אין פקוח

צבורי. אני מפקפק בעני ן הפקוח הצבורי על גלי צה"ל למרות שלוח

המשדרים שלהם אושר באופן כללי על ידי רשות השדור על ידי הוועד



המנהל, משדרים שדודים עצמאיים. לטלויזיה החינוכית אין קלה שום ועד

מנהל שוס פיקוח צבורי, ואנחנו רואים את התוצאה. אני לא ראיתי את

התרומה הגדולה של הוועד המנהל ברשות השד ור אני מוכרח לומר בלשון

עדינה. אבל היום שאין ועד מנהל ברשות השדור, איזה הגיון יש בכל

הדבר? איזה הגיון? זאת תפיסה שמקטינה את התחרות בשדורים.

אני מציע שהוועדה תפנה בענין הזהו תזמין את היועץ המשפטי

לממשלה שיסביר לנו מדוע הערוץ השני לא יכול בערב לשתף פעולה ולהגיש

תכניות מקוריות!

ד. לו ימן;

אני העליתי את הדברים על הכתב כדי שיהיו יותר מסודרים.

הרקע הוא ארוך ותחילתו בשנת 1982 וסופו בימים אלה.

השאלה, על מנת לבדוק האם הערוץ השני שהוא איננו אישיות משפטית

שהוא למעשה יחידה במשרד התקשורת, רשאי לשדר שדורים לצבור במדינת

ישראל, מן הראי לסקור את הסוגיה המשפטית, מי רשאי לשדר לצבור במדינת

ישראל. השאלה התעוררה מספר פעמים. בינואר 1982 חווה פרו פ ' זמיר את

דעתו כשהיה היועץ המשפטי לממשלה ואמר שלפי המצב המשפטי, אם לאור חוק

רשות השדור, ואם לאור הוראת פקודת הטלגרף והאלחוט פקודת הדאר ולאחר

מכן חוק "בזק", אם הכנסת או אם המדינה רוצים בקיום שדורי טלו י ז יה

לצבור עליהם לחוקק חוק מיוחד לענין זה. לא ניתן להפעיל את החוקים

שעיסוקם בתחום הטלקומוניקציה גרידא שאין בהם שום הוראות לגבי תכנים

כמו פקודת הטלגרף האלחוטי, חוק הבזק לצורך שדור שדורים לצבור.

לפיכך מי שרשאי לשדר שדורים לצבור הם הגופים המנויים בחוק רשות
השדור, קרי
רשות השדור, הטלויזיה הלמודית לבתי הספר וגלי צה"ל.

לענין שדורי הטלויזיה מן הראוי להדגיש שקיים סעיף מיוחד שהוא

אותו סעיף שהזכיר חה"כ פרופ' רובינשטין בדבריו והוא סעיף 44א' להוק

רשות השדור שאותו אני רוצה לקרא ברשותכם.

"האפיק שהועמד לרשות מדינת ישראל עפ"י הסדרים בין לאומיים

לצורך שדורי טלו י ז יה ישמש לא הממשלה תקצה לא שר התקשורת יאשר אלא

ישמש לשדורי הרשות, לשדורי הטלויזיה הלמודית לבתי הספר. ב. סדרי

השמוש באפיק יקבעו על ידי שר הדאר, קרי שר התקשורת, יחד עם השר

הממונה על בצוע חוק זה קרי שר החנוך, לאחר התי עצו ת עם הוועד המנהל

ובכפוף לסעיף קטן ג' שעוסק בטלויזיה הלמודית לצורך שדוריה". אני

יכולה גם אותו להקריא כדי שתהיה תמונה שלמה.

סדרי השמוש באפיק שדורי הטלויזיה הלמודית כאמור בסעיף קטן א' 2

יקבעו על ידי שר התקשורת, שר הדאר, והשר יחד עם שר החנוך לאחר

שהתייעץ עם הועד המנהל. היו חלוקי דעות בין השרים, תכריע הממשלה.

אם כך בעוד שלגבי שדורי הרדיו אין לנו סעיף כל כך ברור, הרי

לצורך שדורי הטלויזיה ישנו סעיף מפורט שאומר האפיק ישמש לשדורי

הגופים האלה והאלה אין אשור לשמוש גופים אחרים.

לאור דברים אלה ועל רקע תביעות משפטיות אלה הציע שר התקשורת

דאז, פרופ' רובינשטין, את הצעת החוק מטעם הממשלה שדנה בשלשה סוגי

שדור י ם, טלו י ז י ה, רד י ו, ו שדור י לו י י ן הב י א אותה לשולחן הממשלה



במקביל ואף קודם לכך יזמו מספר חברי כנסת הצעות פרטיות, חה"ב

גולדשטיין ורייסנר את חוק הרשת ה שניה, חה"כ שטרית במועד מאוחר יותר

את חו ק הטלויזיה בכבלים תקו ן מס.4 שעבר.

בינואר 1986, וכאן זה חשוב לזכור, פנה שר התקשורת פרו פ '

רובינשטין ליועץ המשפטי לממשלה במכתב ובו נאמרו הדברים הבאים:משרד

התקשורת מתכוון לשדר ההל ממאי השנה סיגנל שיכלול שקופית ומוסיקת רקע

ויעביר את הסיגנל באמצעות לווין לממסר י ם באזורים אחרים. שר התקשורת

כותב את זה לפרופ' זמיר שאז היה היועץ המשפטי לממשלה "סוכם בינינו

כי סיגנל זה יותר לשדור". ההסבר שנתן השר לצורך שידור סיגנל זה כפי

שהוא הזר עליו עתה נעוץ היה ברצון לשמר את התדר ו למנע שמוש על ידי

מדינות שכנות. לפיכך הסכים היוע"מ לממשלה כפי שאכן העלה זאת פרו פ'

רובינשטין על הכתב לאשר סיגנל שקופית ומוסיקת רקע לשדור. באוקטובר

1986 דהיינו כעשרה חודשים אחרי המכתב החל משרד התקשורת לשדר סיגנל

עם מוסיקת רקע. לאחר ימים ספורים, השיקופית הפכה לסרט נע.

ב-3.11.86 עם תחילת תזוזת השקופית פנה הוועד המנהל של רשות

השדו ר אל היוע"מ לממשלה במכתב ובו כותב מר ינון: "מליאת רשות השד ור

בקשה להפנות את תשומת לבו של היוע"מ לממשלה למה שמכונה בפי משרד

התקשורת השדורים הנסי ו ני ים של ערוץ השני, וכן בקשה לבדוק האם שדורים

אלה תואמים את הח ו ק ובעיקר את הקבוע בסעיף 44א' למי ישמש האפיק".

בעקבות פניה זו ועם אחרים בקשנו בישיבח עם שר חתקשורת פרופ'

רובינשטין. בישיבה הדגיש השר את השיבות תפיסת התדר, וכן הצורך לבדק

את מערכת הפצת השדורים ברחבי הארץ. אז הועלתה הטענה שאם תהיה רק

השקופית אנשים לא יסתכלו ומשרד התקשורת לא ידע את איכות רמת הקליטה

ברהבי הארץ. מן הראוי שהצבור יתחיל מעתה להתכונן באמצעות מגברים

ו אנטנות לצורך השדורים. ה נ ימו ק השלישי היה כי מן הראוי שהצבור יתחיל

לכוון מעכשו את חאנטנות כדי שלא תחיה הפקעת מחירים כשיתחילו השדורים

בבת אחת.

בכל הנימוקים האלה, הסביר השר את גישתו ליצור הרגלי צפייה

הדרגתיים, ולא התחלה פתאומית של שדורים. היוע"מ לממשלה מר חריש את

הביע את חבנתו לעמדת השר והדגיש כי יש לעשות זאת תוך שתוף פעולה עם

רשות השדור ובכפוף להוראות החוק.

כמו כן הציע היוע"מ לממשלה לנסות ולבדק מתכונת שדורים משותפת

לרשות השדור ולשדורי הטלויזיה הלמודית בדומה למתכונת שהומלצה בזמנו

ונקבעה לצורך שדורי הטלטקס. שהוא שרות משותף של שני הגופים.

נסיונות אלה לא נשאו פרי. ב-11 לדצמבר פנה השר נבון ובקש להביא

לידיעת הועד המנהל של רשות השדור כי שר התקשורת והוא שוקלים את

האפשרות להקצות באפיק שדורים נסי ו ני ים בערוץ השני באמצעות תחנת

הטלויזיה החינוכית. אנו מציעים לרשות השדור להשתלב בשדורים אלה

ולהציע תכניות מקוריות. מדובר אך ורק בתכניות קיימות ולא בהפקת

תכניות הדשות. עם תחילת השדורים תוקם על ידי שר החנו ך ושר התקשורת

ועדה לתאום השדורים שבפניה תוכלו להגיש הצעותיכם לשדורים כאמור.

הוועד המנהל הגיב על הצבעת השר ולא קבל אותה. נשלח ב-30.12.86

במכתב ארוך שעיקרו.- רשות השדור היא הגורם היחיד הרשאי עפ" י הח ו ק

הקיים להפעיל את כל אפיקי השדורים הקיימים במדינה, רשות השדור נענית

לפניית השר הממונה לסייע להצלחת השדורים הנסי ו ני ים בערוץ השני



וממליצה לאור חובת ההתיעצות על המתכונת הבאה: שעות השד ו ר הנסי ו ני

יהולקו בין הטלויזיה הלימודית והטלויזיה הכללית עפ"י ההסדר הקיים.

כל אחת מהרשתות תשדר בשעות שיוקצו לה. השדורים ישובצו וכו'. רשות

השד ו ר ממליצה שכל אהת מרשתות השד ו ר תבצע באופן עצמאי או לחילופין

עפ"י הצעת משרד המשפטים לפיה השדורים יבוצעו על בסיס חלוקה הנ"ל

במתכונת שדורי הטלטקס.

מבחינת התכנית מדגישה רשות השד ור כי עפ"י החוק קיימת הגדרה על

מטרות ותוכן השדורים של הטלויזיה הכללית ואין לסטות ממנה. עפ"י סעיף

33 א' ל ח ו ק השד ור יקבע הועד המנהל באשור השר הממונה כללים לשדורי

הנסי ו ן הערבוץ השני, אנא הודיעני את החלטתך.

רשות השדור כאישיות משפטית החליטה במסגרת חובת התייעצות

ממל י צה.

זה התרחש בחודש דצמבר 1986. במשך חמישה חודשים לא ארע דבר

אחרי משלוח חמכתב של הוועד המנהל. חיתח פגישה אצל שר החנוך ומשרד

התקשורת המשיך לשדר את שדורי הנסיון. בחודש מאי 1987 ניסח משרד

התקשורת להעביר במסגרת שדורי הנסיון משחק הכדורגל המפורסם ולאחר מכן

הוכן לוח שדורים ליום העצמאות. בעקבות ארו ע ים אלה הוועד המנהל פנה

ליוע"מ ואמר אנחנו פנינו בחודש נובמבר ובטענת אי חוקיות לא קבלנו

תשובה, עכשו מבלי לעשות לוח שדורים מלא של משרד התקשורת שודר ביום

העצמאגת נא הבעת עמדתך ולא אנחנו שוקלים פניה לבג"צ.

ואכן בעקבות הפניה הדחופה הזאת והרצון להמנע מהתדינויות

משפטיות מיותרות בין המדינה לבין תאגידים צבוריים, כונסה בדחיפות

בישיבה ביום 31.5 אצל היועץ המשפטי לממשלה שאת עיקרים קבלתם.
(מ.אוהל י
במסמך שהופץ חסרה שורה).

בסכום הישיבה קבע היועץ המשפטי לממשלה את המתכונת המשפטית להמשך

שדורי הנסיון, ז כרו ן הדברים הוא ארוך עיקריו הם: היוע"מ לממשלה קבע

שהשדורים יתבצעו בהתאם לחוק רשות השדור בהתייחס לחוות חדעת מ-1982

הסעיף הראשון קובע "בכפוף ובהתאם לסיכום בין שר התקשורת לבין

היועה"מ לממשלה כפי שפורט במכתב הסיגנל ובהמשך להסדר בנושא זה

שהוסכם לגביו בין המשנה לבין נציגי רשות השדור הטלויזיה הלמודית

ומשרד התקשורת, תשדר רשות השדור מכה סמכותה עפ"י חוק רשות השדור את

שדורי הנסיון בערוץ השני בשעות המוקצות לפי הדין לרשות השדור. שדורי

הנסיון יקוימו בהתאם להוראות חוק רשות השדור התשכ"ה עפ"י מתכונת של

כמות ותכנים שתעשה בעצה משותפת בין רשות השדור לבין משרד התקשורת.

במהלך שדורי הנסיון יוקרנו השקופיות. האמור לעיל יחול בתאומים

חנדרשים לעיל לגבי שדורי הנסיון שישודרו על ידי הטלוי ז יה הלמודית

בשעות המוקצות לה לפי הדין". הגדרה של דין במונח הזה ברורה.

ימים ספורים אחרי ש נקבעה המתכונת הזאת כשהמילה לפי הדי ן,די ן

דבר מתמשך,ודי ן אם יש מנגנונים לשנוי ניתן להפעיל אותם, יצא מכתבו

שעליו ספר לראשונה כאן חה"כ פרופ' רובינשטין, מכתב חתום על ידי שני

השרים, שהחליטו להפעיל את סמכותם מכח סעיף 44א כפי שהם פרשו אותו

ולקבע שהטלויזיה הלמודית תשדר את שדורי הנסיון בערב. אחרי שנחתם

המכתב נשאלה,אין לי את חמכתב כאן, אנחנו נתבקשנו לשמר על חמכתב הזה,

ומעולם לא שוחחנו על כך עם הגורמים הנוגעים בדבר חוץ מאשר עם שר

התקשורת ועם שר החנוך.

היוע"מ לממשלה שוחח עם שר חחנוך עם קבלת המכתב והביע את דעתו



בפניו מאחר והמכתב הזה נחתם מראש על ידי שני השרים בהודש מאי אחרי

שחלפו למעלה מששה חו דשי ם מהיום שהועלתה ההצעה הראשונה בפני הועד

המנהל, נכתב מכתב יום לפני שהשר רובינשטין התפטר מהממשלה וכאשר

המכתב הזה הובא לבדיקת היועץ המשפטי השר רובינשטין לא היה עוד שר

התקשורת היה חבר כנסת. אז היו אם כך שני קשיים, קושי אחד בכך האם שר

התקשורת החדש מאמץ את האמור, קושי שני שהמכתב היה חתום לפני שקו י ימה

חובת התיעצות עם הועד המנהל. על שתי נקודות אלו שוחה היוע"מ לממשלה

עם שר החנוך.
(א. הראל
אנחנ ו לא קבלנו הסבר לשאלה אחת, מדוע לפי כל החומר שאת

הצגת בפנינו מותר לשדר תכניות יבוא ואסור לשדר תכניות חינוכיות

בהפקה?)
ד. לי ומן
אנחנו לא נכנסנו לחלו טי ן לתוכן השדורים. אין לי משפטית שום

בעיה. היוע"מ מבחינתנו אינו הגורם שרשאי לשדר במדינת ישראל אלא

רשות השדור והיא עצמאית לשדר מה שנראה לה. מה שהתגבש מאז סיכום

זכרון הדברים איך פורש ומה נעשה על פיו זה לא בידיעתנו ולא בהבנתנו

ואני מציעה לפנות למר חיים יבין ולמר טוקטלי שהם עשו עם זכרון

הדברים את מה שחיה נראה לחם לנכון לעשות. זכרון הדברים היה אמור

לקבע שדורי טלויזיה לצבור במדינת ישראל כל עוד לא ישונה המצב הקיים

יעשה בהתאם לחוק רשות השדור. ומי שאחראי על זה כך הוא רשות השדור

באמצעות הועד המנהל וההנהלה המקצועית.

הועד המנהל של רשות השדור בישיבתו מיום 11 למאי אשר את מתכונת

השדורים כפי שהוצעה לו על ידי מר חיים יבין, ואת התכנים וקבע נוהלים

שאני מציעה שמר יבין יפרט, היום כאשר אין ועד מנהל ומתעוררת שאלה

האם אפשר להרחיב, ניתן לבוא ולומר שלכאורה על פני הדברים מבחינה

משפטית, לא לכאורה אלא למעשה בעיה בפעילות השוטפת של רשות השדור

שבאה לשנות החלטות קודמות של הוועד המנהל.
(הי ו"ר נ. רז
או תנו מעני ן דבר אחד כוועת החנוך של הכנסת, מה מותר

ומה אסור לערוץ השני, מי קובע את זה משפטית בהתאם להוק. )
(מ. אוהלי
המסמך שהופץ כאן שנושא את חתימתו של היוע"מ הריש נמחקו

שלש שורות. בסעיף 3 משרד התקשורת רשות השדור מתחת לזה צריכה לבוא

שורה " שדורי נסי ו ן בערוץ השני " אחרי זה "משרד התקשורת הטלויזיה

הלמודית שדורי נסיון בערוץ השני". )
נ. כהן
אני מצטער שנשארו פה שלשה חבר י כנסת, מפני שכאן אנחנו עושים

שעורי בית עם כל הנו גע ים בדבר.

רשות השדור בתור שכזו כשהיה בה ועד מנהל, הנהלתה מנכל שלה הביע

לא פעם את עמדתה שאין לה שום דבר להפעלת ערוץ שני במדינת ישראל אלא
בדרך הנכונה השמבחינתנו היתה בשני מישורים
1. שלא תהיה על חורבות הערוץ הראשון ורשות השדור, כפי שהיום מסתמן.

2. שיעשה בדרך החוק.

תמיד עמדנו על כך שהח ו ק ישמר ואם המדינה באמצעות מוסדותיה



המוסמכים, קרי.- הממשלה, הכנסת והחקיקה תקבע שהערוץ השני יופעל כך או

אחרת הוא הדין לגבי הטלויזיה הלמו דית הקוראת לעצמה חינוכית, הוא

הדין לגבי הויכוחים הגדולים שלנו אתה.

הסיפוח הזוחל הוא בנגוד לחוק ולמשפט. בסוף ההליך במאי ערב יום

העצמאות רשות השדור כבר לא יכלה מבחינת האינטרס לעמוד בכך ואנשי

הטלויזיה באו בפני הוועד המנהל בראשותו של מר יבין והמנכ"ל וטענו

כנגד המצב. נשכרו שרותיו של ע ו"ד פרטי, עמדנו להגיש בג"צ בערב יום

העצמאות. היועה"מ לממשלה הממונה על קיום החוק במדינה והממונה

להעמיד את שרי הממשלה ואת הממשלה לחוות דעתו על המצב המשפטי כינס

ישיבה, הבג"צ היה מוכן ובאותה ישיבה נולד המסמך שנתן מבחינתנו

סטיספציה לקביעת המצב המשפטי כפי שאנחנו מבינים אותו, כשהסמכות

העליונה מבהינתו בהיררכיה המשפטית במדינה סומכת את ידו על המצב

המשפטי כפי שהוועד המנהל של רשות השדור שבאמת ראה אותו, ברכה לקיום

החוק והסדר במדי נה.

במידה וחוק הערוץ השני היה מתקדם ומתקבל ובעתיד הוא יתקבל ללא

ספק, ובברכה. לפי המלצת ועדת ק וברסק י, אבל בדרך משפטית ולא בשיטת

הספוח הזוחל. הפרעות בשדורי העצמאות, או שדורי התחרות הכדורגל.

המנטליות שלנו דורשת גוף מתחרה שיפעל בפקוח דומה במסגרת חוק.

השדור מפריע ונעשה בצורה פראית מפני שתחרות הכדורגל של בית"ר

ירושלים שודרה על ידי גוף שלא ה יתה לו סמכות חוקית לעשות זאת.

הוות הדעת קבעה מסגרת למחוקק, בהצעת חוק פרטית, או בהצעת חוק

ממשלתית,ו אפשרה שדורי נסי ו ן תחת חסות של שר התקשורת. לשם כך צריך

לתקן את החוק. כפי שאני מכיר פרוצדורות מהירות בכנסת ניתן תוך

שבועיים להעביר סעיף אחד שמותר למשרד התקשורת בפקוח שר התקשורת.

הדבר לא נעשה על ידי הממשלה או הכנסת. ולכן קבלנו פקדו ן משפטי שיש

לו בטוי מעשי. מנהל הטלויזיה הציג את חוסר היכולת שלו במגבלות

להפעיל את הערוץ השני בתאום יהד עם אנשי משרד התקשורת. ואז נקבעה גם

המסגרת של הוועדה שמר יבין יספר עליה עם זכות הווטו שלו. הוועד

המנהל של רשות השדור שהיה קיים, הביע את רצונו להרחיב את השדורים,

הוא דרש מסגרת יותר רחבה. הדבר לא נתרצה לא התקיים גם הוועד המנהל

כבר איננו ורשות השדור נשארה עם הערוץ השני באותה מתכונת שנקבעה

באשור הוועד המנהל של רשותכפי שלא התקיימו השבתת מגן, פיטורין, אין

ועד מנהל בזמן שביתה אין המוסד יכול לעשות את זה ככה כתב היוע"מ

לממשלה.ו נוצר מצב שהיום אין גוף משפטי ברשות השדור שיכול לסמוך את

ידו על כך, ולכן הוא תקוע. זה המצב המשפטי.

הגופים שפועלים בצדנו . והתחרו בנו והתחרות הוגנת צריכים היום

לקבע עמדה, אני מציע להם לעשות זאת כל זמן שקיימת שביתה ברשות

השדור. לפי הערכתנו שהערוץ השני לא היה צריך לפעול בערוץ הראשון,

אבל זו עובדה בשטה, זה נעשה בצורה חוקית בהעדר ועד מנהל אמנם

שיתייעץ עם שני השרים, שקבעו.

אם מעבר לזה יש רצון שאינו חיובי, שבזמן שביתה הערוץ השני

שמופעל על ידי הערוץ הראשון ירחיב שידוריו, יהיו בו חדשות, יומנים

כלכליים שאסף רז י ן הציע, ירחיבו אותו עם הזמן, לא נראה לי כי נציגי

העובדים יוכלו להמשיך לשבת בועדה זו, בזמן שביתה הכנסת לא צריכה לתת

את ידה להחלטות כאלו.
י ? אל י אס ו ף
לשאלת חה"כ הראל, נקודת המוצא של כל ההסבר היא,לפי המצב המשפט י

הקיים במדינת ישראל היום, אני יודע שלה"כ רובינשטין יש מחלוקת.

נקודת המוצא היא ששדורים במדינת ישראל לא מתקיימים אלא עפ"י חוק.

ובחקיקת חוק רשות השדור, הקנה המחוקק לרשות השד ור מעין מונופולין,

זכות לשדר שדורים בלבד. אותם חריגים שהחוק עצמו קבע לגבי גלי צח"ל

ולגבי הטלויזיה הלמודית. כל הפעולות המשפטיות שנעשו לאחר מכן היו

מושתתות על בסיס חוות הדעת המשפ טית ה ז את,על בסיס נקודת המוצא הזו.

סיכום ה-1 במאי שהוגש בפניכם אף הוא מושתת על המצב המשפטי הזה,

זה נקבע בצורה מפושת, רשות השדור היא אשר משדרת, היא עשתה זאת ביחד

עם משרד התקשורת במסגרת שדורי הנסיון, וכפי שנקבע באותו זכרו ן

דברים, והדברים נעשו אז בצורה מדודה כל מילה נשקלה ונמחקה הרבה

פעמים, עפ"י מתכונת כמות ותכנים שתעשה בעצה משותפת בין רשות השדור

ובין משרד התקשורת. במסגרת הזאת של מתכונת כמות ותכנים, ניתן גם

היום לקבע את מה שיסוכם בין רשות השדור ובין משרד התקשורת. זו

המסגרות המשפטית.

אחד הנמוקים שהועלו,שההתיעצות שהיתה צריכה עם ועד המנהל

ושנעשתה בסוף 1986, לא היתה לגבי אותו נושא שהוכרע במאי 1987.
א. רובי נשטי ן
חצי שנח עברה על התמקחויות ועל דיון בלתי פוסק עם אנשי משרד

המשפטים לגבי משמעות הסעיף הזה. עם מר ירון בר סלע ישבנו בנסי ו ן

להגיע לידי הבנה עם רשות השדור.
ח. יבין
אני מייצג כאן את מנכ"ל חנחלת רשות השדור. ההנהלה היא נגד

השביתה, אני רוצה להתחיל מהשביתה, כי נעשה פה מעשה המור. במסגרת

הספוח הזוחל של הערוץ הראשון על ידי הערוץ השני ועל ידי חברינו

מהטלויזיה הלמודית, הוחל עם חשק ו פית, השקופית התחילה לזוז והפכה

שדורי נסי ו ן כאלה או אחרים, עכשו לא זו בלבד שאנחנו העמדנו את לערוץ

לרשות הערוץ השני, לא זו בלבד שאנחנו נותנים תכניות למשרד חתקשורת

בדי שישודרו שם, תכניות טובות שאנחנו גם מממנים אותם, חם רוצים

להוריש את הערוץ הראשון מפני השני. זה דבר חמור ביותר בתקופת שביתח.

אני חוזר ומדגיש הנהלת רשות השדור היא נגד השביתה, אבל הנהלת רשות

השדור היא גם נגד שבירת השביתה.אני אומר על דעת עצמי שמה שנעשה

בהרחבת חשדורים גובל בשבירת שביתח לא הייתי רוצה לקרא לו שבירת

שביתה. זאת הערה מקדימה, עכשו קצת הסט ו ר יה.

אחרי החלטת היוע"מ אנחנו הנהגנו בטלו י ז יה בשתוף עם משרד

התקשורת ועדה שתפקידה היה להקצות תכניות לשדור בערוץ השני. הוועדה

הזאת היתה ועדה פריטטית ישבו בה שני מו מח ים שלנו ושני אנשי משרד

התקשורת והיא פעלה יפה מאוד עד תחילת השביתה. ברגע שהתח ילה השביתה

הוועדה הזאת פסקה לפעול. היות ושני החברים בתוך הוועדה הם מבין

השובתים. באופן מעשי מה שאנחנו יכולים לעשות היום זה מה שאנחנו

עושים לתת ולא חשוב לא הייתי מצליה כאן להבחין בין תכניות מיובאות



וקנויות ובין תכניות מקוריות ישראליות. אנחנו למשל את סדרת הטלויזיה

תולדות הטלויזיה ששודרה עכשו זאת סדרה ששודרה אצלנו בעבר, מסרנו

לערוץ השני.

למעשה אין שוס דרך היום השביתה מונעת מאתנו פקוח על התכנים של

המשודר בערוץ השני. מונעת מאתנו כיוון שהמומוקים שלנו לשדורים הם בין

השובתים. זה לא אומר שאי אפשר למצא דרך איך בכל זאת לרבע את המעגל

הזה. כולל לשקול הצעת מר אסף רז י ן וכו'. אני גם אתי יחס לדוגמה

הספ ציפית כיוון שאתה העלית אותה. אפשר לשקול כל דבר. אבל באופן

אפקטיבי אין פקוח על הפרטים. אנחנו קבלנו תלונות הוצפנו בתלונות על

חלק מהסרטים שמשו דבר בשעה 6.00 בערב. זה גם מעלה את ציפיות הקהל

מפני שההסכם עם בתי הקולנוע מאפשר לנו לשדר רק פעמיים בשבוע סרט.

ברגע שתגמר השביתה והיא תגמר אנחנו לא נוכל לשדר אלא פעמיים בשבוע

סרטים אם כי נוכל לשדר סרטי טלויזיה.אין פקוח על הסרטים ואין שום

פקוח גם על תכניות המקוריות אם וכאשר הם ישודרו. המגזין שאתה הזכרת

של מר אסף רז י ן הוצע לנו, אנחנו שקלנו אותו התברר שחלק ממנו, אני

חושב המישה קטעים שודרו בעבר, לכן התעכבנו קצת בההלטה אם לשדר אותו

והוא שודר בטלו י ז יה הלמודית.

לסיכום,תכניות מקוריות שנוגעות לדוקומנטציה ונוגעת לאקטואליה

אפילו דבר תמים והוא באמת תמים אני ראיתי כמה קטעים של הכלכלו ן של

מר אסף רזין, תכניות שיש בהן נגיעה פוליטית כזאת או אהרת, ולכן אין

שום דרך אפקטיבית לא רק בהעדר ועד מנהל אלא בהעדר העובדים שמו מח י ותם

היא בהקצאת תכניות ובשבוץ תכניות בגלל השביתה העדר מומהים אין שום

דרך אפקטיבית לשדורים מתוקנים בערוץ השני היום אלא במה שאנהנו

עושים. אנהנו נמשיך לעזור מתוך הבנה ומתוך רצון לבוא לקראת אותם

האזרהים שנפגעו בגלל השביתה, נמשיך לעזור, ספקנו סדרה אהת עכשו

ספקנו את הסדרה השניה, יכול להיות שנמצא דרך לספק גם דברים מקוריים.

אני אומר זה בעייתי באופן מי וחד. משודרים שם דברים העלולים להיות

בכיה לדורות. כי אם משודר מגזין ממומן על ידי הסוכנות היהודית אין

שום סיבה שמחר לא ישודר מגזין שממומן על ידי חברת כור,ודובר צה"ל

ומפלגת העבודה והלכוד. אין שום דרך למנוע את זה. אין פקוח צבורי על

השדורים. הסוכנות מעוגנת בהוק אני לא יודע אם אתה יכול לשדר תשדיר

שרות שנמשך 40 דקות. הגבול פה איך אתה תשדר איך אתה תבחר את התכניות

האלה ברשת הממלכתית שכלם משקצים אותה בימים אלה דברים כאלה לא

משודרים. אני אומר שוב, אנחנו נשתדל לעשות מאמץ כדי לקיים לוח

משדרים סביר במידה שזה ניתן לנו.
י. לורנבוים
היתה התיעצות עם שר החנוך בהחלטה ראשונה של שר החנוך שאמר שהוא

מציע שנפעיל את הערוץ השני בתאום עם רשות השדור, נתקבלה תשובה הוא

בקש מהוועד המנהל להתיעץ, נתקבלה תשובה של י ו"ר הרשות מר ינון שאמר

אנהנו מציעים להלק את הזמן לפי עד שעה 5.30, כל תהנה לפי זמנה, זאת

היתה תשובת הרשות בהתיחסות של ההתיעצות והיא היתה גם אחרי שהיתה

ישיבה אצל שר החנ ו ך. עם מר יורם בר סלע ועם כל האנשים.

לאחר בדיקת כל הנושאים הגיעו שני השרים לההלטה שהם מציעים

להאריך את הזמן של הטלויזיה ההינוכית עד שעה 8.00 ולרשות מ-8.00

ואילך ביום לתת גם לרשות זמן. ההגיון ואני ניהלתי שיח ות עם מר אורי

פורת, ואמרתי לו, אי אפשר לדעת כמה זמן יהיה מהלך חוק רשות השדור



אחרי הרשת השניה, בינתיים כפי שח"כ רובינשטין אומר, צריך לתפוס את

הערוץ. אני הושב שההגיון היה אומר שזה שדור נסי ו ני ואני לא אתחרה

בעצמי, בשעות השדור שלי ואתה לא צריך להתחרות בשדור שלך, בוא ניתן

שרות לצבור, אני אשדר משעה 5.30 בערב והלאה אתה מהבקר כל אהד משלים

את הערוץ בשעות שלא שייכות לו מפני שזה ההגיון ניהלנו שיחות ודו-

שיח של ימים וחודשים ושום דבר לא עזר.

ההגיון אמר נלך בצורה הזאת כדי לשרת טוב יותר את הצבור.

בינתיים הכנסת תחליט ותתקבל החלטה. היתה גם ההצעה שננסה לחלק בינינו

את הזמנים בצורה כזאת וההחלטה היתה של השרים לפשרה. ניתן בשעות הבקר

גם לכלל ית ובשעות הלילה גם לחינוכית.

התקיימה ישיבה אצל היועץ המשפטי לממשלה אני לא הוזמנתי לישיבה

הזאת ונתקבלה ההלטה לפי עניות דעתי היתה התיעצות בועד המנהל הוא

השיב עפ"י החוק שר החנו ך ושר התקשורת יכולים אחר כך להחליט החלטות

שלהם.

אני חושב שאנחנו צריכים לדון בנושא מבלי היבט השביתה, השביתה

תגמר. אני הושב חלה טעות חמורה. אם חלה חובת ההתיעצות מדוע משרד

המשפטים לא הודיע לרשת השניה ששדור הרשת השניח ברשת הראשונה לא עברה

את התהליך המשפטי של התיעצות עם הוועד המנהל. הרי כל שנוי של שעות

וכן הלאה צריך לעבור התיעצות של הוועד המנהל. לא התקיימה ועובדה

עשו את מה שעשו.זה סימן שאלה.

עכשו לעני ן עצמו, אני חושב שיש כאן בעיה עקרונית. והוועדה

צריכה לתת את דעתה על הענין הזה.יש ערוץ אחד שפועל והערוץ השני הוא

בצלו של הערוץ הראשוון, אפשר לשדר זוטות ולתפעל את הערוץ. אבל נדמה

לי הגיע הרגע בו אי אפשר כבר להתייחס לערוץ השני בצורה חלטוריסטית.

זה לא לכבודה של המדינה ולא לכבודו של המוסד הזה שיתן לרשתות של

מדינת ישראל לפעול בצורה כל כך בזויה. איך נראים אנחנו בעיני הצבור

זה לא רמה ולא כלום. נחליט שיש בעיה בהפעלת הערוץ השני הרשת השניה

זה יקה זמן, נהליט איך אנחנו פועלים בתקופת המעבר של הצי שנה. אבל

בתקופת המעבר של חצי שנה צריך לשבת ולהחליט איך נותנים אפשרות לעשות

עבודה טובה ורצינית של תכנון לוח לטווח ארוך. אפשר לתכנן לחצי שנה

מראש ולסדר את הדברים. אני מצדי מוכן לתרום את חלק י בצורה של תכנון

מראש וצריך רק להחליט על חקצאת המשאבים המתאימים. לא יעלה על הדעת

לשדר בערוץ הראשון את הערוץ השני. זה נגד כל הגיון, לא בזמן השביתה,

אני נגד. הדיון מתקיים לא על בסיס של השביתה, צריך לבודד אותו.

השביתה תסתיים בעוד שבוע והעני ן יגמר. אני מדבר על הפעלת הערוץ השני

וזאת ההצעה לסדר היום שחה"כ הראל העלה.

אני מציע שהוועדה תקבל החלטה, שעד שיופעל הה ו ק ו יתקבל החוק

יחולק הזמן כפי שהשרים החליטו ויזמנו ישיבה משותפת של רשות השדור

של הרשת השניה ושלנו כדי לתכנן תכנית עבודה לחצי שנה הקרובה עם משהו

קצת יותר אחראי ויותר מבוסס ולבקש מהאוצר להקצות את המשאבים

המתאימים כדי שאפשר יהיה לבצע דבר מכובד במינימום של כסף, צריך

לקנות זכויות, לשלם בשביל סרטים המשודרים, ולתכנן לחצי שנה הקרובה.
ג. בן עמי
לשאלה כיצד ואיך מפעילים את הערוץ השני, עד שיאושר החוק, אני

רוצה לאמר כי מאז אותו 1 למאי שנעשה ההסדר לפי המלצת היוע"מ למשלה



בין הערוץ השני ורשות השדור, כפי שציין מר יבין, אי הבנות אולי

בנושא זה או אחר, קיים שתוף פעולה יוצא מן הכלל במסגרת ובמתכונת

המצומצמת שהוחלט להפעיל את שדורי הערוץ השני עד אשר החוק יאושר

כדי להתגבר על הבעיות במצב כפי שהוא היום ודווקא בגלל זה שישנה

שביתה אין מקום להרהיב את השדורים, כי אז באמת זה בעל משמעות וגובל

בשבירת שביתה. ואני לא הייתי מציע לקבל החלטה בעני ן הזה, לכן צריך

להשאר במתכונת הקיימת ולהשתדל לעשות את המקסימום הטוב ביותר בשתוף

פעולה של הגורמים שיכולים לתרום. הטלויזיה הלמודית, יש לנו שתוף

פעולה יוצא מן הכלל מלא מרשות השדור, קיימת בעיה רצינית של מימון

בינינו לבין האוצר, בכוחות משותפים מנסים להתגבר על זה.

צריך להמשיך בחקיקה ולהשתדל להגיד מה שיותר מהר לגמור החוק של

הערוץ השני אם בגלל סבות אחרות בין המערך והלכוד במסגרת הזאת, צריך

לתפריד ולהשאיר את זה לרגע אחרון אם בגלל סיבה כלשהי אי אפשר יהיה

להעביר את החוק אז לא יעבירו אותו, אבל בינתיים, חבל פשוט על הזמן

וכדאי להתקדם בתהליך החקיקה.

לגבי הדברים שאמר מר יעקב, אני בהח לט מוחה כי למרות זה שאין

ועד מנהל ואין את הגופים המקצועיים של רשות השדור שסייעו לנו בעבוד

התכניות, אנחנו משתדלים לעשות את הטוב עם מומחים שאנחנו מעסיקים

לענין הזה, במסגרת המגבלות .זה לא בנגוד לחוק מפני שהאנשים שהיו

צריכים לסייע בידינו מטעם רשות השדור שובתים, אנחנו מתיעצים,

התיעצות איננה נעשית כפי שהיתה קודם כי אין פשוט עם מי להתייעץ.

לכן לדעתי הפתרון למצב הוא לזרז את תהליך החקיקה ולאשר את החוק

של הערוץ השני בהקדם.
א. ט ו קטלי
המתכונת שנקבעה ב-1. למאי גם אם לא היתה משוש לבנו מלכתחילה

למדנו לחיות אתה והוועדה שפעלה בתאום בין משרד התקשורת לבין רשות

השדור פעלה ונתנה את הדעת למה שישודר מראש בצורה מסודרת. אני מוכרח

לציין לזכותה של רשות השדור שהפעילה באופן פוזטיבי בדרך כלל את הגוף

המתאם הזה בהתאם להחלטת היועץ המשפטי, נתנה ועדיין נותנת תכניות.

האופי של תכניות השתנה. עד למועד השביתה קבלנו תכניות שהופקו על ידי

ר-שת השדור. ממועד תחילת השביתה עברנו לתכניות קנויות. בההלט טובות,

היינו רוצים לקבל יותר תכניות ממקורות של טלו י ז יה ישראלית וממקורות

אחרים אבל ההתיחסות של הצוות שאנחנו עמדנו מולו היתה לגופו של עני ן

הוקדש זמן רב לשאלת מקומה של הטלויזיה היהודית וכו'. מאז תחילת משפט

-דהמיאניוק משתפים פעולה עם הטלויזיה הלמודית בשד ור המשפט. השדור

מצולם על ידי צוות שלהם כאשר אנחנו מדברים אותו במשך הבקר. בשלב

מאוחר יותר נערך תקציר יומי על ידי צוות של הטלויזיה הלמודית. לגבי

מועד השדור של התקציר הזה מעולם לא התעוררה שאלה עקרונית האם צריכים

לשבץ את זה עד 5.30 או לא,זה שודר לגופו של עני ן בשעות שמתאימות

לשד ו ר.

מקובלת עלינו חובת התאום.והי ו מקרים של מחלוקות, סביב השדור של

מגזין הקבוץ או מגזין בנושא עליה וקליטה. הבעיה שלנו היום היא עם מי

משתפים פעולה, איזה דויזיות עומדות לרשות רשות השדור ומה הם יכולים

לסייע לנו או מקורות אחרים כדי לעמוד במשימה הזאת. הבעיה היום מעבר



(להנהלה של רשות השד ו ר המערכת לא קיימת, שובתת. זו הסוגיה שהוועדה

צריכה לתת עליה תשובה כזאת או אחרת במסגרת הח ו ק שבה תקבע כתובת שאתה

אפשר לתאם לדון ענינית האם לגט י מי לשדר את הכלכלה ללא כלכלה הזאת או

לא לגטימי. דוגמאות מהסוג הזה יש לנו רבות אהרות. דוגמאות נוספות של

חומרים טובים נוספים שהיינו שמהים לשדר אנהנו רוצים להקפיד ולשמור

להיות במסגרת ההחלט ה של היוע"מ של התאום והבעיה היא כאן פשוט במישור

הפרקטי. מעבר לזה שכמובן היינו שמהים שההוק יעבור וכל התקופה הזאת

תסתי ים.

אני לא יודע עד כמה ידוע לצבור העני ן אני חושב שחשוב שחברי

ועדת החנוך של הכנסת ידעו, שהסרט מוקרן בשעה 6.00 בערב בגלל שזאת

השעה היחידה שהתאחדות בעלי בתי הקולנוע שיש לה הסכם עם רשות השד ו ר

של נכון לעכשו במידה כזאת או אהרת גם הל עלינו הסכימה לו. מ-6.00 עד

7.30 בזמן השביתה.

כיוון שאנחנו משדרים היום לא מעט שעות ביממה אנחנו מקבלים

תגובות. התגובות נחלקות, קבלנו גם תגובות תגובות של אנשים שבהחלט

סלדו מכך ששודרו סרטים מסוימים בשעה מוקדמת שהיא שעת צפ יה של ילדים,

קבלנו גם תגובות מפי מומחים שמשבח ו ת את העובדה הזאת עם מלים ממשיקות

לכת בשבחיהם, הדברים בהחלט מאוזנים.
א. הראל
ההצעה לסדר היום הוגשה לפני השביתה בלי שום קשר לשביתה, כאשר

התחילו הרהורים מיהו השר הממונה על חו ק זה וכאשר התחילו לדבר על

שנויים רציניים בחוק שסוכם פה בוועדה הגשתי את ההצעה לסדר היום והיא

הועברה לוועדה לדיון. זה הקשר הקיים בהכרה בין שני החוקים. אי אפשר

לפתור את הבעיות של הרשת השניה מעבר לעני ן פוליטי, מפני שהתברר שיש

צורך להתייעץ עם הוועד מנהל ואין ועד מנהל.

יש הכרח לפתרון הדדי של שני הדברים גם יהד. חח"כ רובינשטין

כשהיה שר והצוות של היום במשרד עשה דבר גדל מאוד וחשוב מאוד עם

ההכנה של חוק הרשת השניה ואיש לא יקה מאלה שהניחו את היסוד לזה את

הזכות, אבל נוצרה הסתבכות ואם העני ן ידחה שום אסון לא ירד על עם

ישראל. השביתה צריכה להגמר באיזה שלב. אני לא מעלה על דעתי שיתנו

להרחיב את חרשת השניה בזמן השביתה. תגמר השביתה יחזרו למתכונת של

עבודה רגילה, אני מציע שהדבר הראשון יהיה לגמור את שני החוקים. גם

רשת אי וגם רשת ב' תוך הבנה תוך הסכמה. אחדים מאתנו הבהירו את דעתנו

בכדי להגיע לפשרה עם חברים אחרים בתוך הקואליציה להעביר חוק מוסכם

ואני בההלט חושב שזה מקביל לחוקי בחירות ברדיו, טלו י ז יה ועתונות

צריך להגיע להסכמה מקסימלית. אם אנחנו רוצים מדינה דמוקרטית יש כמה

נושאים שבהם אתה צריך בכנסת את הבסיס הרחב ביותר.

נמצא פתרון לרשת א' יהיה פתרון גם לרשת ב' ואני לא רוצה לזרז

פה את העני ן. ואני מציע שלא נסכם היום.



ללא קשר עם השביתה, נגמור את תקו ן מס.6 נרוץ עם הרשת השניה ללא

תחרות בכלי תקשורת נוספים. את הרשת השניה, הם מחזיקים כבן ערובה,

בגרון. זה לא הוגן ולא ישר ולא נכון, זאת היא דמגוגיה מוהלטת .

כשנאבקים על עני ן שחשוב לך אתה משתמש בכל האמצעים החוקיים שעומדים

לרשותך. מצב לא סמפ טי ומפריע קצת

כל עילה להפעלת הרשת השניה היתה שדורי נסיון עם הנמוקים לתפוס

את התדר אחר כך זה להרגיל את הצבור לטלויזיה ואחר כך צבור אומר מה

משדרים רק את הדברים האלה תנו דברים יותר טובים וזה ההגיון הפנימי

של העני ן זה טבעי. זה מתפתה לערוץ נוסף או לרשת שניה ללא שום מוסדות

מנהלים.

השדורים של הרשת השניה כשדורי נסיון, הופכים להיות שדורים לכל

דבר. עלולים להפך שד ו ר ים לכל דבר, לא לזה התכוון המחוקק. לכן

השדורים יהיו שדורי ם לכל דבר כאשר יתקבל החוק ואשר יובא לזכיון

וכאשר תהיה המועצה ויהיו כל הכללים שעל פיהם מנהלים את העני ן הזה.

נחוץ עכשו להשמר מכל משמר בשני ענינים, א. לא להפוך את השדורים

של הערוץ השני לשד ו ר ים שוברי שביתה, לא להרחיב אותם מעבר למינימום

הזה. כשיפגשו הגורמים הקשורים בענין, הנהלת רשות השדור משרד התקשורת

עם משרד החנוך ו תקבע ו בדיוק את מי קובע את התכניות, ואת חלוקת השעות

לזמן הזה. צריך להמנע משאלות ובעיות בדבר הזה. לקבע שלא מרחיבים את

זה בשום פנים ואופן.אני מתכוון לזימון הזה של הגורמים גם לקבע מה

וכמה.
ח. יבין
אני לא נמצא פה כנציג השובתים חס וחלילה אבל גם עמדת הנהלת

רשות השדור וגם פה יש קונצנזוס שיש שביתה לא שוברים את השביתה. אני

רוצה לשאול שאלת תם, האם משרד התקשורת או משרד התקשורת בשתו ף עם

רשות השדור יקים ועדה שתבחן תכניות היא למעשה עושה את העבודה של

למשל איש כמו דן פי י נרו שהוא מומחה הוא שובת, ברגע שבן אדם איקס

עושה את העבודה של בן אדם אחר ששובת, זה לא נקרא לשבור שביתה?
י ו"ר נ. רז
המשימה שלנו כוועדת החנוך שמדברים בשם חצבור ומבטאים את

האינטרס של הצבור, לטובת הצבור, לשרת את הצבור, הכוונה שלנו המשימה

שלנו היא לגרום לכך ששרות הצבור בתנאים האלה של שביתה של העדר ועד

מנהל שעוד לא התקבל הח ו ק לרשת השניה, בתנאים האלה השרותים של הערוץ

השני יהיו הטובים ביותר האפשריים במגבלות החוק, זח הכל. רבוע העגול.

הה"כ מ. איתן;

מבחינת הקונסטרוקציה של חוק רשות השדור, יש לנו גוף שמפקח היום

על מה שעובר דרך הרשת השניה זה מליאת רשות השדור, כי הקונסטרוקציה

היא כזאת שבעצם מה שעושה הרשת השניה עוברת דרך סעיף 44 לפי חוק רשות

השדור וכתוב במפורש שתפקידי המליאה זה לפקח על שדורים אפילו שדור ים



בודדים לקבע את לוח התכניות לאשר אותם ובו', זאת אומרת מבחינת החוק

גרידא מבלי להכנס ברגע לבעיות פרקטיות אחרות יש קונסטרקציה ויש פקוח

צבורי מלא. זה שהוא לא עובד בפועל זה בעיה של הפעלתו אבל מבחינת

הקונסטרוקציה הוא קיים. זאת אומרת שבאופן עקרוני אם מהר בבקר י ו"ר

מליאת רשות השדור יבנס את מליאת רשות השדור ויאמר לרום רבותי היום על

הפרק שדורי הרשת השניה, אני מבקש שאנחנו נביא לדיון את לוח המשדרים

שלהם. הוא עושה פעולה שהוא מצווה בעצם לעשות אותר; עפ"י החו ק ואין

שום מניעה שהוא יעשה אותה וההחלטות שלו יחייבו את מי שמבצע.זאת שאלה

משפטית לא שאלה פרקטית ברגע במישור המשפטי. באשר זה יתבצע הפעולה

היא עפ"י חוק.
י. אל י אס ו ף
החוק מבחין בין תפקידי המליאה לבין תפקידי ועד המנהל והדבר גם

נבחן בפס"ד שהגיע לבימ"ש העליון כאשר בימ"ש גם אמר שיש במה תפקידים

שהם חופפים בין הוועד המנהל לבין המליאה. בסיסית כתוב בחוק שתפקיד

של המליאה זה להתוות את קווי הפעולה של הרשות. להנחות את הוועד

המנהל במלו י תפקידיו זה אני מצטט מסעיף 13. עבשו אם אני פונה לסעיף

,19 מדבר על בך שהוועד המנהל תפקידו הוא לדון ולהחליט בעני ני הרשות.

זה דבר שפורש כסמכות הבצועית של רשות השדור. המליאה זה הגוף העל הוא

הגוף שמנחה את הוועד המנהל.

סעיף 18 אומר שהוועד המנהל יפעל לפי קווי הפעולה שהתוותה

המליאה לפי החלטותיה וכו'. כלומר המליאה היא הגוף המנחה.
ח. יבין
מבחינה פרקטית זהו המכשול שבפניו אני עומד אם אני רוצה ליישם

למעשה המליאה והוועד המנהל והי ו"ר והמנב"ל הפקידו בידי את הג'וב

הזה. אני הקמתי גוף שהיה צריך לבצע בעצם את הצעות התבנון המאולתרות

האלה של הערוץ השני. אבל הגוף הזה שובת. אם אני עושה את זה אני לא

שובר שביתה אבל אני מוגבל
א. רובי נשטי י ן
מכיוון שאנהנו כולנו חיים על פרשנות משפטית. כאשר חוק רשות

חשדור נתקבל בבנסת הגיש חה"כ זלמן אברמוב הסתייגות אמר שבאן יהיה

מנופולין מוחלט מכיוון שזה פוגע בחופש הבטוי. אמר לו י ו "ר ועדת

החוקה הוק ומשפט חה"כ אולמרט אפשר לראות את זה בדברי הכנסת, אמר אין

כוונתנו כאן להעניק מונופולין בכלל, כ ו נתנו להשאיר את העני ן של

סמכות שר התקשורת אז שר הדאר להעניק רשיונות שדורים אלטרנטיבים

השאלה פתוחה. בעקבות כך חה"כ אברמוב הסיר את הסתייגותו. כעת אנחנו

ה ו לכים ובעזרת פרשנות משפטית שאני לא מקבל אותה לחלוטין, הח ו ק נועד

לשרת את צרכי החברה ולא להפוך איזה מן בית מקדש שמפשפשים בו ומגיעים

למבוי סתום שבעצם בעת אי אפשר לעשות שום דבר ולשתק גם את גלי צה"ל

רבותי. לפי הפרשנות הזאת גם את גלי צה"ל, צריבים לקבל את האשור.

הוועד המנהל צריך היה לאשר את ההחלטה של מר י עקב י, כלומר צריך בעצם

לסגור את כל שדורי המדינה ולהשאיר את הכל פתוח רק לתחנות ערביות

ולטלויזיח הפירטית. זה בעצם מסקנת הפר וש המשפטי הזה.



אני ללא מקבל בשום פנים ואופן אני אומר כוונת הכנסת מליאת הכנסת

לא הצביעה על פרשנות כזו של חוק מונופוליסטי אין שום דבר, רבותי אני

רוצה שתדעו, בחוק רשות השדור, למעט סעיף שהוסף לארור מכן, אחת

שמצביעה על מונופולין. היועץ המשפטי כולנו "עפר ואפר", הוא ההליט

שכך הדבר ואני מבין את המדיניות, ואת הנימוקים של היוע"מ פרופ',

זמיר.הוא נתן את הנמקתו לפני שה יתה הצעת רווק, לפני שעברה ההחלטה

בממשלה, כשהיה ועד מנהל הוא לא קבל את החלטתו בעני ן זה. דבר נוסף,

אנחנו שמענו כאן שהחוק אומר שהאפיק שמוקצה לטלויזיה בישראל כולו

יוקצב לטלויזיה לרשות השדור. אני אומר לכם כשר תקשורת לשעבר אין לזה

שחר. אנחנו את אפיקי הטלויזיה האלה הקצנו לתעשיה האוירית ולכל מיני

תעשיות אחרות ולתחנת השדור של לבנון, תדר שלנו כל העסק הוא בטעות

יסודו ובאי הבנה. אבל אם רוצים למתח פרשנות משפטית כדי להב יא לשתוק

כל המשדרים במדינה, ערוץ שני וגלי צהל אפשר לעשות זאת בקלות. אני

עדיין לא קבלתי תשובה לשאלה הפשוטה לחלוטין, מדוע מכתב שכתבו שני

שרי תקשורת שאומץ על ידי שר התקשורת הנכנס שבא אחרי איננו תקף לא

שמעתי על כך שלחת י עצות יש התישנות. אם היוע"מ לממשלה חושב שהמכתב

שלנו לא תקף הוא צריך להוציא חוות דעת.חשר נבון ואני ניגשנו ליוע"מ

לממשלה והוא אמר לנו במפורש שהוא יתן תשובה תוך שבועיים על הפניה

שלנו .
י. אליאסוף
לא אמרתי שום דבר לגבי הנושא של הקצאת הערוצים לגבי החלוקה ביף

רשות השדור ובין הטלויזיה הלמו דית מפני שחשבתי אולי זה לא המקום

לומר זאת. היוע"מ לממשלה אחרי שקבל חומר דבר עם שר החנו ך והתרבות

הסביר לו ועובדה היא ששר החנו ך והתרבות לא בקש לנקוט בשום פעולה

נוספת לאחר ההסבר הזה. הדברים ישנם, אני אסביר את הנמוקים של

היוע"מש אני לא יודע אם בפורום הזה צריך להכנס לענין הזה, הענין

נמצא במישור אחר.
י ו"ר נ. רז
מר יבין, עד כמה שאתה יכול יחד עם המנהלה של הערוץ השני משרד

התקשורת לקיים את ההדברות לגבי מה כמה ומתי הם ישדרו בתנאים

הנוכחיים של שביתה של חוסר תקציב של אי רצון להרהיב את השדורים.
ח. יבין
לנו יש בעיה של חוסר תקציב אני כבר הבקר נפגשתי עם טוקטלי וכבר

בדקתי נושא אחד האם אנחנו יכולים לרכוש עוד סדרה. יש גם לנו בעיות

תקציב. הכנסות רשות השדור לא פוחתות נפלו לאפס ביום שהתחילה השביתה.
י ו"ר נ. רז
מיותר כאן עכשו לצאת בהכרזה שאנחנו שוב חוזרים ופונים אל כל

חג ו רמים חמעורבים בשביתה לעשות כל מאמץ לסיים אותה מהר ככל האפשר.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.00

קוד המקור של הנתונים