הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, י"ב בחשוון התשמ"ח, 4.11.1987, שעה 8.50

נכחו; חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

מ. איתן

ש. אלוני

ג. גדות

פ. גולדשטיין

ד. דנינו

א. הראל

מ. וירשובסקי

א. סרטני

ז. עטשי

י. צבן

א.ח. שאקי

ג. שפט

מוזמנים; א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

נ. אורי - הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד העבודה

והרווחה

י. דנון - האוצר

א. בריק - משרד החינוך והתרבות

י. כהן - יועץ שר החינוך והתרבות

א. אבנרי - הנהלת רשות השידור

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

ד. בירון - יו"ר אגודת העתונאים - ירושלים

ג. רמז - יו"ר ועד העתונאים ברדיו

י. אסל - הטלוויזיה

נ. כהן - רשות השידור

צ. גורן - האיגוד הארצי של העתונאים

ג. בן-יצחק - " " " "

ח, יבין - מנהל הטלוויזיה

י. צנגן - רשות השידור

ע. עמר - יי "

ד. פלר

קצרנית; . ח. אלטמן

סדר-היום; השביתה ברשות השידור - הצעות לסדר-היום של

חברי הכנסת (המשך הדיון).



השביתה ברשות השידור - הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת (המשך הדיון)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת.

בשבוע שעבר הוועדה קיימה דיון על השביתה המתמשכת

ברשות השידור, בינתיים עלו למליאת הכנסת שש הצעות לסדר=היום שעסקו באותו נושא וענרו

מהמליאה אלינו, לוועדה.

נשמע עכשיו בקיצור, את דבריהם של מגישי ההצעות

לסדר-היום ואחר-כך נשמע את דברי הגורמים הנוגעים לנושאו הממונה של יחסי העבודה במשרד

החינוך והתרבות, נשמע את דבריו של נציג משרד החינוך והתרבות, נשמע את דברי נציג רשות יי

השידור וגם את דבריו של נציג האוצר.

הנושא מוכר לכולנו; אלו צורף לחזור עליו ולבזבז

את זמננו. אחרי שנשמע את דברי הנציגים שהזכרתי ניפרד מהאורחים וחברי הוועדה ידונו

בהמלצות שהם יגישו למליאת הכנסת.

פ. גולדשטיין; להזכירכם ,ישיבת הוועדה המיוחדת לנושא חוק הרשת

השניה תתקיים כמתוכנן בשעה תשע וחצי.

נתחיל את הדיון בשמיעת דבריהם של מגישי ההצעות

לסדר-היום. רשות הדיבור לחבר- הכנסת וירשובסקי.

את כל מה שהיה לי לומר כבר אמרתי בישיבות הקודמות.

אתמול הגיע לידי חומר שלגבי דידי שופך אור חדש

על מספר דברים שאנו נצטרף להתייחס אליהם. קיבלתי חומר מפורט המתאר את השללבים של

המשא-ומתן והתברר לי שקיים מכתב מיום 18 במאי 1971 בו ארנון צוקרמן מנשר לעונדי רשות

השידור שדרגות השכר בהסכם הותאמו למקובל בעתונות, נקבעו הסדרים וכו' עוד מצוללו

במכתב הזה כי הסכם השכר הביא לסיום חיובי של משא-ומתן שהתנהל במשך שניט רבות.

זה המסמך הבסיסי בנוסף לו לש מסמכים מתאריכים

מאוחרים יותר.

התקיים מאבק על ביצוע העיקרון שהובטח באופן

מעורפל על-ידי זבולון חמר למרות שהיה הסכם חתום - - -

1971 היתה תקופתו של השר בורג.

אנו נחתם הסכם - מה קרה? ההסבר לנושא הזה לא

הובחר סביב שולחן זה, עלינו לקבל אינפורמציה

בנושא הזה כדי שנדע היכן אנו "עומדים"?

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר צבן.

אינני מתכוון לחזור על כל מה שאמרתי במליאת הכנסת

ואני אסתפק בהגבה לגני המצב הנוכחי. של משקיף

בלתי-משוחד מבין שהעובדים הגישו בשלבים האחרונים לסכסוך הצעות פשרה מרחיקות-לכת שאיפשרו

גם לאוצר וגט לממשלה מוצא של כבוד מהפרשה. להערכתי העובדים הגיעו עד קצה גבול

הוויתורים ומי שלוחץ עליהם לעשות צעד נוסף רוצה לאלץ אותם לחזור לעבודה על גחונם,

בכניעה. אינני סבור שדבר כזה הוא נגדר צודק, ראוי או טוב לעתיד רשות השידור. לא

צריף בשום-פנים-ואופן להשלים עם תופעה כזאת ועלינו להטיל את מלוא כובד משקלנו כדי

למנוע אותה.

ברצוני לקבל הסבר מנציג משרד החינוך והתרבות

מדוע ענייו הוועדה הציבורית שהשר העלה לא טופל עד כה?



אני מבקש גם להבין מדוע שר החינוך והתרבות חכריז

חיום ברדיו שהעובדים לא יוצמדו לסולם השכר של העתונות הכתובה

מ. וירשובסקי; אלו דברים שעומדים בסתירה לדברים מוסכמים.

י. צבו; זאת אחת הנקודות שעל-פיהם אפשר היה לחלץ את

המערכת מהסבך.

עובדי בנק ישראל, לדוגמה, צמודים לסולם השכר

של איגוד עובדי הבנקים.

אנו צריכים להטיל את כל כובד משקלנו וללחוץ על

שר האוצר, על שר החינוך והתרבות ועל הממשלה כדי שהללו יעשו את הצעד המתבקש ויביאו

לסיום הסכסוך.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת גרשון שפט.

ג. שפט; אמרתי כבר במליאת הכנסת כי צריך לעשות "בדק-

בית" יסודי בנושא שעל סדר-יומנו, ולא משנה לי

כרגע מי אשם או מי איננו צודק. אם לא ייעשה "בדק-בית" רציני בענייו כי אז נמצא עצמנו

נקלעים למצב דומה מדי פעם בפעם.

אני הטלתי את האשמה על מה שקרה על שר החינוך

והתרבות ועל ממשלת-ישראל. אנו, חברי הכנסת, יכולים לבוא אל אלה בטענות.

אינני רוצה להיכנס לסכסוך עצמו. עיקר הלחץ שלנו

צריך להיות מופעל על הממשלה.

א. הראל; בכל מדינה נורמאלית הממשלה היתה נופלת בגלל דבר

כזה.

ג. שפט; כפי שציינתי, עיקר הלחץ שלנו צריך להיות מופנה

כלפי שר החינוך והתרבות וכלפי הממשלה.

מ. וירשובסקי; גם כלפי שר האוצר.

ג. שפט; ממשלת-ישראל כוללת גם את האוצר; הכוונה לכולם.

היו"ר נ. רז; חלק מהחברים שהגישו הצעות לסדר-היום, אלה שנמצאים

כאו, מסרו, בתמצית, את עיקרי הדברים. שלושה

מהמציעים לא הגיעו עדייו לישיבה.

אני מבקש לקבל תגובה מנציגי הגורמים שיושבים

אתנו כאו. מכול גוף ייבחר נציג אחד והוא ימסור מה שיש לו לומר בנושא שעל סדר-יומנו.

אחרי הדברים האלה חברי הוועדה ייפרדו מהאורחים וינסו לגבש מסקנות שתונחנה על שולחו

הכנסת.

רשות הדיבור למנכ"ל רשות השידור, מר פורת.

א. פורת; אני אתייחס לתיאור מצב עובדתי תוך התעלמות

מוחלטת מחילופי ההאשמות - דבר מקובל בכל שביתה,

אם כי ברשות השידור זה מקובל קצת יותר.

המצב העובדתי פשוט; קיימת תביעה מצד העתונאים

שאי-אפשר להענות לה. גם אם האוצר היה מסכים לקבל את תביעת העתונאים גם אז הנהלת הרשות

לא היתה יכולה להסכים לה כי פירוש הדבר היה פשיטת-רגל של רשות השידור.

אם יתנו לעתונאים תוספת של 20% או 25% שזאת

ההצמדה שהם מבקשים לעתונות המודפסת, כי אז תקציב ההוצאות הקבועות של רשות השידור יעלה

מ-75% ל-90% מפעל ש-90% מתקציבו הולך על הוצאות קבועות והשכר הוא המרכיב הדומיננטי -



לא מסוגל לתפקד או לייצר שום דבר כיוון שלא נשאר לא כסף לפעולות.

זה המצב העובדתי שאתו אי-אפשר להתווכח, אלא אם

יימצא איזשהו תרגיל במתמטיקה שישנה את המשכורות. כל השאר בטל בששים. אין לו שום

משמעות. וכל זה - קל וחומר כאשר האוצר בשום-פנים-ואופן לא מוכן להעלים עין מאותו מצב

כאשר בשנים הקודמות רשות השידור שילמה לעתונאים שכר כמו זה שמקבלת העתונות המודפסת

בשעה שהפער בין מה ששולם שם לבין מה שהיה נהוג במשק הציבורי לא היה משמעותי; 1% או

אפשר היה תמיד לגשר על הפער. האוצר, שמעולם

לא קיבל את ההצמדה הזאת כאקסיומה, העלים עין. השנה הוא איננו רוצה להעלים עין כיוון

שההפרש מגיע לסדד-גודל של פי שלוש לפרוות. פירושו של אקט כזה הוא פריצת הסכמי המסגרת

וכו'. אינני דובר האוצר. אני מדבר בשום רשות השידור.

כדי שיהיה שקט

תנו להם מה שהם רוצים

פ. גולדשטיין; הוא לא יכול לומר: כדי שישיה שקט, - כיוון

שעכשיו שקט. כאשר יתחילו לשדר לא יהיה שקט.

מדובר על אלף וחמש-מאות מקבלי משכורת שרוצים

להצמיד את שכרם לשכר העתונות המודפסת. בהקשר

הזה עלי להוסיף ולציין כי כל עת1( משלם לעובדיו משכורת אחרת. אותו סולם שהעתונאים

מבקשים להיצמד אליו - בעצם איננו קיים. אני בכלל לא מבין לאיזה סולם הם מבקשים להיצמד?

אני הוזר על מה שאמרתי קודם, שאם נקבל את תביעותיהם, באותו היום רשות השידור

תיסגר. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? לכל העובדים תהיינה משכורות יפות אולם הרשות לא

תוכל לשדר.

מה אתה מציע?

אני אומר עכשיו את דברי אלה לא כנציג האוצר אלא

כמנכ"ל רשות השידור. אני רוצה שחברי הוועדה

הנכבדה הזאת ידעו שיש סיפורים ופרסומים שפירושם דיסאינפורמציה. משהו מדאיג מאד קורה

לעתונות במלחמתה. אני מתכוון בדברי לעבירה על האתיקה העתונאית. קיים סיפור כאילו

הנהלת הרשות איננה משתפת-פעולה או איננה משתדלת או לא מקיימת מגעים בקשר כל מה שקורה

בנושא הזה. אני מבקש להפריך את כל הדברים הללו. גם אני, גם סמנכ"ל כח-אדם וגם סמנכ"ל

כספים נמצאים בקשר מתמיד עם האוצר, מקיימים שיחות ומנסים להגיע לפתרון הבעיה.להאשמות

שהושמעו כאילו איננו מקיימים כל מגעים אין כל שחר. לא הגענו עדיין לנוסחה הגואלת

כיוון שקשה מאד להתגבר על דרישות העתונאים שמתעקשים לאחוז באותו דגל ישן שפעם היה סביר

והיום לא - הצמדה לעתונות המודפסת.

ניסיתי למצוא נוסחה שתתקבל על דעת האוצר, אולם

זאת לא התקבלה על ידו. היא התקבלה גם על דעת העובדים, גם על דעת שר החינוך, אבל לא

על דעת האוצר. מה אני יכול לעשות?

אתמול ישבנו שום עם נציגי האוצר. הגענו להצעה

שאם העתונאים יקבלו אותה - אפשר יהיה "לחיות" אתה. היום אחר-הצהרים אני אציג אותה

בפני העובדים. בהצעה אין הצמדה לעתונות המודפסת אולם יש בה הגיון שאליו אפשר יהיה

להיצמד.

צריך לזכור שעל-פי חוק התקציב אין לאף גורם

במשק אפשרות לאשר תוספת שכר מבלי לקבל את אישור שר האוצר. לא יעזור אם ישמיצו את

המנכ"ל כי שום דבר לא ישנה את החוק. כל תוספת ששר האוצר לא יאשר אותה לא תשולם גם

אם השביתה תימשך עשר שנים.

האם יש סיכוי לפריצת-דרך?

אני מאמין שכן. יש תקוה אלא אם כן העתונאים

ימשיכו להתעקש להצמיד את שכרם לשכר העתונות

המודפסת.



קיימת דרך לצאת מהמשבר אבל בשביל זה צריך הרבה

מאד רצון טוב מצד העתונאים לוותר על העקרונות הישנים שאינם ברי-ביצוע.

מ. וירשובסקי; מדוע העקרונות הישנים אינם ברי-ביצוע?

א. פורת; הסברתי. אם אני אקבל את דרישת העתונאים להצמיד

את שכרם לסולם העתונות המודפסת השנה אני אצטרך

להעלות את תקציב

אני מדבר על העיקרון.

א. פורת; אי-אפשר לנהל כך עסק. איננו מקבלים מהאוצר

אף אגורה שחוקה אחת. אנו חייבים להתקיים מהאגרה,

איו לנו שום מקור הכנסה אחר. מישהו צריו לומר לי מאיו לקחת את הכסף...

יש, כאן, שתי בעיות נפרדות.

היו ימים שגם לרמת השכר הזאת התקציב לא הספיק.

א. פורת; אדוני היושב-ראש, אני מבקש את הגנתך.

אני חוזר ואומר שאיו לי כל מקור כספי אחר מלבד

זה שיש לי. לפני שלוש שנים קיבלתי רשות שידור עם גרעוו של 14 מיליוו דולר והיום איו

גרעוו בכלל הודות לפעולות היעול והחסכוו כאשר שכר העובדים לא נפגע ביחס לשכר העובדים

במשק. מדובר על הישג לא מבוטל. אם מישהו רוצה שניכנס שוב לגרעוו, שיכריח אותי לשלם

לעובדים מה שהם דורשים. אבל ממילא האוצר לא יסכים לשלם מה שהם מבקשים.

חשוב מאד שחברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת

ידעו מה מצבה של רשות השידור.

אני מבקש שסמנכ"ל הרשות לענייני כספים יציג

בפניכם את הנזק שנגרם לרשות השידור בחודש ימי השביתה.

א. הראל; הצעה לסדר; מדיבורים לא יצא שום דבר.אני אומר

עכשיו דברים שהם בפירוש רק על דעתי האישית.

לדיבורים שאינם מלווים בהצעה מעשית איו כל תוצאות. אם למנכ"ל רשות השידור יש הצעות

מעשיות, נעשה פסק-זמו בדיון ונאפשר לו לשבת עם הגורמים הנוגעים לענייו כדי לדעת אם

ההצעות אכו עונות על דרישות שני הצדדים ואז כולנו נברך על מציאת הפתרון לבעיה, אבל

אם לא, כי אז כל דיבור נוסף רק "מלבה את האש" ולא פותר שום בעיה.

שיכול להיות אני מבין שקיימת נכונות מצד העובדים לחזור לעבודה

כך שיש סיכוי לפתרוו הבעיה, לכן אני מבקש לתת לצדדים אפשרות להידברות

היו"ר נ. רז; בסוף הישיבה הקודמת שקיימנו עמדנו בדיוק באותו

מצב.

א. פורת; האוצר לא אישר את ההצעה.

היו"ר נ. רז; גם עכשיו יכול לקרות בדיוק אותו דבר.

א. פורת; עכשיו קיימת הצעה שמקובלת על דעת האוצר.

מ. איתו; ? מסקנות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת במשך שלושת

השנים האחרונות מדברות על-כך שבגלל המשברים

התכופים צריך לעשות "בדק-בית" כללי. בואו לא "נטייח" דברים. אני בדעה שזה הזמן לטפל

במכלול הבעיות,

אי-אפשר לצמצם את הוויכוח רק לענייו השכר.



ש. אלוני; זאת איננה ההזדמנות היחידה

מ. איתן; אינני אומר שזאת ההזדמנות היחידה. אני אומר

שאנו "בורחים" מהבעיות האמיתיות.

י. צבו; קורה כאן דבר שאינני מסוגל להבינו. זאת פעם

ראשונה שאני שומע ממנכ"ל רשות השידור הודעה

פומבית שגם אם האוצר יקבל את תביעת העובדים, רשות השידור תתנגד. איך הדבר הזה הוסתר

עד עתה מעיני הצדדים? אני בכל אופן לא שמעתי את הדברים האלה קודם לכן. מה קורה כאן?

היו"ר נ. רז; אנו דנים על הצעות לסדר-היום.

א. פורת; רשות השידור לא תובל לעמוד בבר. אני לא אמרתי

שנתנגד.

היו"ר נ. רז; אנו ננהל את הדיון בפי שקבעתי בהתחלת הישיבה.

נשמע את הדברים מפי נציגי הגורמים השונים הקשורים

לנושא ולאחר מכו ניפרד מהאורחים וחברי הוועדה ידונו במסקנות.

רשות הדיבור לנציג שר החינור והתרבות, מר כהן.

בקשר המאבק עצמו היה ברצוני למסור לוועדה בי

ביום ראשון בערב היתה התקדמות מסויימת מבחינתנו

במאמץ ליישב את הסכסוך בעקבות פגישה שהתקיימה עם שר החינור והתרבות עם נציגי העתונאים.

באותה פגישה נמסרו נתונים חדשים שלא היו ידועים קודם לכו על מצב השכר של העתונאים לא

רק בשנה האחרונה אלא עד עשרים שנה אחורה.

השר, בעקבות המידע שנמסר לו בעל-פה, ביקש לקבל

את הנתונים בכתב. הוא ביקש לקבל מסמר שיאמת את טענת העתונאים שהדרישה לתוספת שכר

איו בה שינוי במדיניות אלא יש בה שמירה על הסטטוס-קוו.

העתונאים הודיעו שיש להם הובחות שמשנת 1971

שכר העתונאים ברשות השידור צמוד לשכר העתונות הבתובה.

המסקנה שלנו, גם של שר החינור והתרבות היתה

שלמעשה לא מדובר בתביעה חדשה, אלא בביצוע מדיניות שהיתה מקובלת על הנהלת רשות השידור

ועל משרד החינור והתרבות ושאף אחד לא התנגד שהמצב ימשר.

מבחינת העתונאים מדובר על דרישה לשמור על הקיים

ולא דרישה חדשה שעשויה לפרוץ את הסבם המסגרת.

בעקבות המידע הזה שר החינור והתרבות ביקש מהממונה

על השכר באוצר לבדוק את אמיתות המידע ולהידבר עם ראשי ההסתדרות. למרות שהאיגוד הארצי

של העתונאים לא חבר בהסתדרות ולא חתום על הסבם המסגרת, שר החינור והתרבות לא יתו יר

להסכם שיתקל בהתנגדות ההסתדרות כיווו שהסכם כזה לא יהיה שווה יותר מאשד דקה אחת.

אם לדעת ההסתדרות הענייו הזה יגרום מפולת אז היא תתנגד ואז לא רק שבמשק צפויה סערה

אלא גם ברשות השידור עצמה כיוון שהעובדים האחרים שהיו חברים בהסתדרות לא ישתקו.

עד לרגע זה לא התקבלו אצל שר החינור והתרבות

תוצאות הבדיקה.

ראינו אתמול את המסמכים שחלק מהם מונח על שולחנה

של הוועדה. אם אמנם יש לעתונאים דרישה לשמור על טבלאות השכר הקיימות ולא לשנות אותו

אחרי עשרים שנה, ואני אומר את דברי אלה בזהירות, כי אז יש מקום לחדש את המשא-ומתו

מ. איתו; הם יכלו לפנות לבית-דין לעבודה.

למסמך אין תוקף משפטי; יש לו תוסף מוסרי.

מ. איתן; בית-הדין לעבודה יתן את התוקף.

י. כהו; כל הסכם שיביא לתוספת שכר לעתונאים יהיה מותנה

גם מבחינת שר החינוך והתרבות וגם מבחינת האוצר

בביצוע סעיף 8 שמחייב התייעלות וצמצום כח-אדם ברשות השידור בתיאום ובשיתוף-פעולה

עם נציגי העובדים.

ש. אלוני; על הנושא הזה לא היו חילוקי-דעות.

י. כהן; אנו תמימי-דעים עם דעתו של מנכ"ל רשות השידור

שאי-אפשר יהיה לחתום על הסכם כפי שהעתונאים

תובעים, שקובע חד-משמעית שקיימת הצמדה או השוואה או הזדהות בין העתונאים ברשות השידור

לביו העתונאים בעתונות הכתובה. הסכם כזה לא היה קיים עד היום והיום הממשלה תתנגד לו

כיווו שיש לו משמעויות מעבר השוואת השכר שהעתונאים דורשים וזה יכניס את רשות השידור

לסחרור.

נדמה לי שגם העתונאים מבינים שבסכסוך הזה אף

צד לא יוכל לנצח לחלוטיו. ההתבטאות של שר החינוך והתרבות אתמול בערב נועדה להגיד

שהגיע הרגע בו כל הצדדים המעורבים בנושא יחפשו דרך לרדת כמה שלבים בסולם ולהגיע לכלל

הסכם ואנו מדגישים אפשר להגיע אליו.

הנושא האחרוו שעליו היה ברצוני לדבר הוא ענייו

הוועדה הציבורית. בשבוע שעבר הודעתי ששר החינוך והתרבות החליט על הקמת ועדה ציבורית

מיד אחרי סיום הסכסוך. עכשיו איו הגיוו להקים וערה כזאת כאשר השידורים משותקים.

כאמור תוקם ועדה ציבורית מצומצמת, בלתי-תלויה, שאנשיה יכובדו על-דעת כל הצדדים, והיא

תתחיל במלאכת "בדק-הבית" בלי קשר לאופו בו יסתיים הסכסוך.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור למר דנוו.

י. דנוו; אני חייב לצייו שהמסמכים שהובאו לידיעת חברי

הוועדה בימים האחרונים, ולידיעתי פעם שניה, לא

היו חדשים עבורי. העובדות ידזעות. אלו הם חלק מי'שיעורי-הבית" שעשינו ערב פרוץ השביתה.

בגלגול הקודם שלי, כאשר עבדתי באוצר, עלו אותך

בעיות, באותם הכיוונים, רק בעוצמה שונה. גם אז היתה התנגדות להצמדה להסכם המקובל

בסקטור הפרטי.

ההודעה הראשונה של האוצר, עוד לפני פרוץ השביתה,

היתה שאם תביעת העובדים תתברר בערכאות משפטיות ויתברר שמגיע להם כדיו מה שהם תובעים

- האוצר יורה לרשות השידור לקבל את פסק-הדיו.

זכרונות הדברים שהיו ביו הנהלת הרשות לביו

העובדים בסגנון המכתב הזה שהובא לידיעת הו ועדר. עכשיו, בוטלו בהסכם מסויים.

א. הראל; מה יותר פשוט מללכת למוסד לבוררות מוסכמת?

י. דנוו; ערב פרוץ השביתה ישבנו עם הנהלת רשות השידור

שעות על-גבי שעות ואני יכול לומר בהזדמנות הזאת

לעובדים שיש להם ועד טוב בהנהלה. היו נסיונות מכל הכיוונים להגיע לכלל פתרוו הנושא

עוד לפני שהשביתה פרצה אבל זה לא "הלך". ישבתי עם אורי שעות, עם עמרם שעות, אבל לא

מצאנו דרך ותאמינו לי שהיה רצון טוב מצד כל הצדדים.

אני רוצה שהוועדה תביו את העמדה שלנו בענייו

הצמדת שכר העתונאים לשכרם של העתונאים בעתונות הכתובה. מר פורת צייו, ביו יתר דבריו,

שבעבר היתה בעיה של התאמה קטנה, אז איכשהו הצליחו לשכנע את האוצר. עכשיו המצב השתנה

לגמרי. ההסכם האחרוו בעתונות הכתובה מוכיח עד כמה האוצר צדק בהתנגדותו להצמדה.



מדובר על הסכם שבעצם נקבע על-פי הכללים של המשק הפרטי. אחד הנושאים הבולטים של ההסכם

אומר שתהיה תוספת בסולם של 20%-25% בשנתיים הקרובות, אבל מעבר לזה; כל מה שיגמר ביו

ההסתדרות ללשכת התיאום יחול עליהם. היום ההסתדרות ולשכת התיאום עדיין יושבים על

משא-ומתן שעדיין לא הסתיים. בשנה הבאה הם ישבו שוב. מדובר על מעבר 20%-25%.

מדובר על המישור שבין לשכת התיאום וההסתדרות.

ישנם כל מני מנגנוני הגנה נגד אינפלציה, תוספות ותק ודברים אחרים שאני אומר לכם לגביהם

באחריות מלאה שמדובר על 40% ולא על 25%.

אתה מדבר על 40%?

י. דנון; כן. אתה לוקח את ה 25%-20%-ומוסיף להם את

ההסכם של ההסתדרות עם לשכת התיאום. הכנתי

"שיעורי-בית". ההסכם של עתון "הארץ" מדבר על 20%.

17.5%.

תוסיף לכך את ההסכמים שיהיו בין ההסתדרות ובין

לשכת התיאום. איננו מדברים על משחק עם קלפים

סמויים. מדובר על הפרשות לפנסיה ועל כל השאר. העלות הכלכלית לסוף תקופת ההסכם תנוע

בין 35% ל-40%.

בלי לנתח את הנושא יש לנו אליו התנגדות עקרונית.

בערכים מוחלטים אם יתנו לעתונאים מה שהם מבקשים,

בכמה הנושא הזה צריך להסתכם ברשות השידור?

אינני יודע. קיים עדיין משא-ומתן בין לשכת התיאום

להסתדרות לגבי התוספת לשנת 1987/8.

בלי המשא-ומתן כמה זה עולה?

9.5%.

בכסף?

900 אלף שקלים לשנה.

חבר-הכנסת גולדשטיין אומר שהסכום שהאוצר מדבר

עליו - 75 שקלים, מסתכם בסדר-גודל של מיליון

שקלים לשנה.

הרבה פחות.

600 אלף שקלים.

אל נטעה בפעלולים סטטיסטיים. .

אני סבור שבנקודות שהועלו בדיון יש מקום לסיים

את השביתה ומדובר על הנקודות האלה; 1. לגבי תקופת ההסכם - 75 שקלים; 2. הסכם

שמבחינת תכולתו חופף את תכולת ההסכמים בשירות הציבורי וזאת בעיה נוספת. ההסכם יכנס

לאמצע תקופת ההסכם הבאה. בשירות הציבורי עבדו על הנושא לשנה אחת, ובשירות הפרטי -

לשנתיים. העניין הזה יתיישר שוב רק בשנה הבאה.

3. באמצעות סעיף 8 ברשות השידור ניתן יהיה

לשלם תוספות שכר לכלל העובדים, בהנחה שהרשות תתייעל.

האיגודים המקצועיים לא יעשו בעיה?

י. דנוו; זה עניינה של הנהלת הרשות בלבד. מכל מקום ברשות

השידור יש דעה חיובית בנושא הזה. התכנית תהיה

כוללת ובמגמה של התייעלות.

כמה אחוזי עובדים יצטרכו לעזוב כדי שהעובדים

יקבלו מה שהם מבקשים?

20%.

י. צבו; אי-אפשר להעלות נושא כזה כפתרון לסכסוך.

פ. גולדשטיין; אני רוצה לדעת היכן אני עומד.

היו"ר נ. רז; עוד טרם התכנסנו לישיבה הזאת נקבעה ישיבה אחרת

לשעה תשע וחצי בעניין חוק הרשת השניה. אני

מציע שנעשה עכשיו הפסקה בה תוכלו להתייעץ ביניכם ובעוד רבע שעה נתכנס כאן להמשך הדיון.

הישיבה הופסקה בשעה 9.30

הישיבה חודשה בשעה 10.00

היו"ר נ. רז; אני מתכבד לפתוח את הישיבה שהופסקה בשעה תשע

וחצי. רשות הדיבור למר אורי.

נ. אורי; מראשית הסכסוך ניסיתי לספק שולחן הידברות ניטראלי.

התקיימו הרבה פגישות בנושא שעל סדר-יומנו, גם

כאלה שלא התקיימו בנוכחותי. אני מעריך, ואולי זאת טעות אופטימית, שהמרחק הצטמצם.

היו שתי סוגיות שהועלו בסכסוך שבהן הגענו כמעט

להסכמה מלאה וגם בנושא השכר חלה התקרבות בעמדות הצדדים.

עם קצת הגמשה מכל צד וראיה מפוקחת של המציאות

אני מאמין שהעניין הזה יגמר בקרוב. לא טוב יהיה אם אני אפרט כיצד יש לעשות זאת.

העליתי מספר רעיונות שעדיין לא מקובלים על הכל אולם אני מאמין שיש סיכוי טוב שהצדדים

יגלו גמישות ופיקחון ואני סבור שלא טוב אעשה אם אוסיף עוד משהו על דברי אלה.

אם אתם בכל זאת תבקשו - אני אעלה באזניכם את

ההצעה אבל בצורה בלתי-פורמאלית

היו"ר נ. רז; לטובת העניין אל תעשה זאת.

רשות הדיבור למר צבי גורן.

צ. גורן; לפני שאני אענה על מספר דברים שהועלו בטיעונים

כנגדנו ברצוני לומר מספר דברי הקדמה.

השביתה ברשות השידור היתה יכולה להימנע אילמליא אותה קבוצה שקבעה שאין מדברים עם

העובדים ואין מנהלים עמם משא-ומתן.



השביתה יכלה להימנע אילו לא היו נוקטים בשיטה

של התעלמות מעובדות העבר בטיעונים חדשים ש"מולבשים" על מסגרת סכסוך עבודה חוקי

שנועד לפתור בעיה ולאפשר להתקדם לקראת פתרון בעיות אחרות.

מכאן אני עובר להערה אישית; אני יושב כאן לא

רק עם נציגי האיגוד אלא גם עם קבוצת עובדים בכירה ברשות השידור, ביניהם עובדים שעובדים

מספר גבוה יותר של שנים ממני, ואני, כאמור עובד רק עשרים שנה ברשות.

אינני מביו מדוע צריך להציג אותנו בצורה בה

הוצגנו? כאילו אנו מסכנים את המשק הציבורי? כאילו אנו מסכנים את קיומה של רשות

השידור? לו רק הדברים האלה היו נאמרים כלפינו די.היה בהם כדי לעורר תמיהה.

חברי הכנסת הנכבדים. עד רגע זה לא הונחו

בפניכם מספרים בדוקים ונתונים בדוקים.

איך תוספת טראגית של 10% לשנה בתקציב ש-60%

ממנו נועד לשכר מקפיצה את הסעיפים ל-90%? על-פי מה שאני למדתי 10% מ-60% הם 6%.

אפילו אילו חיה מדובר על הוצאות קבועות בסדר-גודל של 75% כי אז עוד 6% היו מעמידים

את הנושא על 81%, לא 90%.

שכר העתונאים ברשות השידור מאד חודש אפריל 1970

מותאם לטבלת שכר עתונאי עתון "הארץ". תשע שנים לאחר מכן שני אנשים שניצבים משני עברי

המיתרס נאבקו יחד אתנו. היום אנו נפרדים. אבל גם אז, כאשר היינו כאותו הצד של המיתרס,

עמיתי בהנהלת האיגוד הארצי אמר דברים בוטים כלפי עובדי הרשות.

לא אכנס לתוך המריבות. מה שאני רוצה להבהיר

הוא שה-10% זאת התביעה של העתונאים. זה סולם השכד. האדונים דנון ופורת יודעים שהתביעה

שלנו היא לגבי סולם שכר ולא לגבי משכורת שלוש-עשרה, לא לגבי תוספות אחוז לפנסיה או

שעות נוספות אם כי הייתי שמח לקבלם. הייתי גם שמח לקבל מעבר תוספת השכר את התוספת

היהודית כאות הערכה מהמנכ"ל על-כך שאנו מבצעים עבודה קשה.

אני מסכים עם המנכ"ל בכך שצריכה להיות התייעלות.

כולם מסכימים לכך. אולם אינני סבור שהנושא הזה קשור לנושא האחר.

איו סעיף בתקציב ההוצאות של הרשות שאיו בו

אפשרות לייעל או לחסוך. למעלה משנה יושבת ועדה ודנה על הנושא הזה. התחייבנו שכאשר

הוועדה תגיש את מסקנותיה נשב ונפעל בהתאם להו. גם הרשות וגם האוצר התחייבו לממו את

ההתייעלות על-ידי העובדים ואיו כל ויכוח בנושא הזה.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת איננה ועדת הכספים

ואולי משום-כך לא ראוי להעלות בה מספרים בדוקים כך שאפשר להפריח מספרים אם לצרכי

דמגוגיה אם לצרכי דברים אחרים וזה דבר קל ביותר.

לא הוצגה תכנית כלשהי שבה הרשות אומרת כך וכך

רצוננו לשדר בשנה הקרובה; כך וכך ברצוננו לשדר בשנתיים הקרובות; לכך וכך כה אדם אנו

זקוקים כדי לבצע את המשימות העומדות בפנינו.

הנהלת רשות השידור לא מספרת שכח-אדם שאמור להיות

נחסך ממצבת העובדים הפרועה יצטרך להיות נשכר מבחוץ באמצעות חברות פרטיות שעליהו יש

רווח של ביו 10% ל-20% למתווכים.

מה שלא יהיה, לרשות השידור יש בעיה.

עובדי רשות השידור בדרוג העתונאי לא ביקשו מזה

17 שנה שינוי במעמדם. השינוי המוצע על-ידי המנכ"ל, של 25%, לשנתיים, איננו מקובל על

האוצר. האוצר לא מוכו לחתום אתנו הסכם לשנתיים.

חתימת הסכם שהמגזר הפרטי, הציבורי והממשלה

יסכימו עליו זאת מטרה לגיטימית.



מהו הפער ומה האמת המסתתרים מאחורי הדברים?

10% לשנת התקציב הזאת הם נקודה ולא כל ה-40% או 25% או שום דבר אחר ולא תשלומים מתחת

לשולחו או הסכמה לפטר שלוש-מאות, ארבע-מאות או שש-מאות עובדים.

אומרים שזאת היתה טעות, אולם הנושא הזה הוזכר

תפטרו שש-מאות עובדים ותקבלו את המשכורות שלהם. 50% משכרם תקבלו אתם

וביתר ה 50%-יגבירו את התפוקה.

כל מה שאני אומר לכם אינם דברים בעלמא. שמעתי

שישנה נוסחה חדשה ש"אם העתונאים יקבלו אותה - נוכל לחיות עם זה".

אחרי שהתברר שאי-אפשר לפטר שלוש מאות ועשרים

איש, אחרי שהאוצר הבהיר שיש לו תביעות קודמות ואחרי שיודעים שוועדת ההתייעלות מדברת

על מספר אחר לגמרי מזה של השלוש מאות ועשרים, אני מניח שיאמרו לנו: באו נעשה זאת

חלקים חלקים. השנה נפטר מאה איש, בשנה הבאה עוד מאה איש וכך הלאה. כמו ב-בי.בי.סי..

באנגליה מפטרים 1%; 290 איש בשנה מתוך 29 אלף. אצלנו מדברים על חיתון לא בבשר החי.

עלי לא מקובלת ההצמדה של טבלת השכר לפיטורין.

לא באתי לכאן כדי "להקפיץ" את שכרי אלא להמשיך אותו.

נדמה לי, מר פורת, שלפני כשנה ומשהו אחרת באחת

ההזדמנויות ששכרם של עובדי רשות השידור נשחק ב-17%. 17.5% זה סולם השכר פלוס התוספת

של מה שיהיה באפריל. אנו איננו מדברים על תיקון השחיקה שמר פורת הזכיר אז בדבריו

אלא על משהו שאפילו לא מתקרב לתיקון השחיקה. צריך לקרוא לילד בשמו. צריך להיות

בעל אומץ-לב ציבורי ולומר שכל תכנית התייעלות, כל סדר וכל תיקון חייבים להביא בחשבון

ששכרם של העובדים צריך להיות משולם להם.

אם המנכ"ל רוצה לנהל את צורת עבודתנו אחרת הוא

צריו לבוא עם תכנית-עבודה, תכנית שידורים ולהציג בפנינו אתגר לא של מספרים אלא של

רעיונות. אנו נילחם על עצמאות רשות השידור.

לפני עשרים שנה קבעו שרשות השידור תהיה מחוץ

למסגרת של משרדי הממשלה. בהקשר הזה נשאלת השאלה: האם הרשות עצמאית וממלכתית ועונה

על צרכי החוק? האם אנו יכולים לענות על צרכי החוק בכח-האדם שעומד לרשותנו?

אם אנו צריכים להאבק על תקציבים יותר גדולים

או על צורת התייעלות צריכה להיות מונחת בפנינו תכנית לא של אישון-לילה אלא תכנית

גלויה שחשבו עליה הרבה זמן ומכינים אותה לפרטי-פרטים. יאמרו לציבור שבעוד חצי שנה

תהיינה חגיגות הארבעים למדינה ואז תועלינה התכניות האלה והאלה ברדיו ובטלוויזיה.

מה אנו עושים לגבי הנושא הזה בחודשים אפריל-מאי 1988? מהי תכנית השידורים? מי יהיו

הקבלנים הפרטייים שיבצעו את התכניות? את מי יצטרכו לשכור מבחוץ כדי לסגור את ה"חורים"?

מה עובדי רשות השידור העתונאים מבקשים בסך-הכל?

להמשיך לשלם להם את השכר כפי שהוא היה. אני מודיע לכם בזה שמעולם לא תבענו אלא את

הסולם. סולם העתונות מורכב בעצם משני סולמות; עתונות, ועתונות הפקה. מר פורת יושב.

בוועדה ואומר לה שהסולם הזה הוא סולם כאילו. לא אני קבעתי אותו. ההסתדרות שעכשיו מנסה

להכניס אותנו בכוח - היא זאת שקבעה אותו. משל קבע אותו. היתה בוררות בין ההסתדרות,

האיגוד והממשלה. לא אנו קבענו את הנושא. החלוקה היא חלוקה. בכל ההסכמים תמיד היתה

אותה חלוקה. יש אצלנו אנשים בעלי מקצוע גאים במקצועם שמקבלים שכר על-פי דירוג והם

לא קוראים לעצמם עתונאים. חם גאים בכך שהם צלמים או מעצבי תפאורה. אין צורך להשפיל

אותם השכם והערב.

אני רוצה להוסיף ולומר שמיום שני שעבר בשעה תשע

בערב עד השעה הזאת לא ישבנו עם מר פורת. הישיבה היחידה שהיתה למישהו מההנהלה אתנו

היתה הישיבה בה אני ישבתי עם עמרם עמר ושבה קיבלתי הסברים על מה שקרה במשך שלושת הימים

מאז נפרדה החבילה. באתי לקבל הסברים על דחיה א' ועל דחיה ב'. נוסחה שאנו הצענו ואחר-

כך נוסחה שאתם הצעתם יחד עם שר החינוך והתרבות.



התקיימה גם פגישה עם האדונים אורי ודנוו לשם

מתן הבהרות על הסירוב.

היו שני נושאים שבהם צעדנו צעדים גדולים לקראת

פתרון, מדוע אי-אפשר היה להשלימם? אנו יושבים יום יום באגודת העתונאים וממתינים

לטלפון הגואל. מדוע? האם קיים תכתיב מטעם האוצר לא לקיים משא-ומתן עם שובתים?

עד כדי כך אנו נחשבים בגדר פושעים? האם המקום היחיד בו אנו יכולים להיפגש הוא הוועדה

הזאת? אף שאינני מזלזל כלל וכל בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. האם זאת הדרך והצורה

לנהל עניינים?

בבקשה לעשות חשבון ולבוא גם לעובדים וגם לציבור

עם דברים יותר אחראיים. תודה.

א. הראל; האם יש הצעה?

9.5%.

י. כהן; הצענו הצעות-פשרה.

א. פורת; אני מבקש להעמיד את הדברים על דיוקם. מהדברים

שהושמעו במהלך הישיבה היה ניתן להאמין כאילו

המנכ"ל איננו רוצה לשבת ולדבר עם אף אחד. לדברים הללו אין שחר. ביום ראשון, השבוע,

קיימנו פגישה אצל הממונה על סכסוכי עבודה במשרד העבודה והרווחה בהשתתפותם של דנון,

סמנכ"ל כספים של רשות השידור, סמנכ"ל כה אדם ואנכי. היכן היית אז מר גורן?

צ. גורן; מר אשד היה באותה פגישה.

א. פורת; באותה פגישה היינו אמורים לומר,לכם למה אנו

מסכימים ולמה לא. היתה לנו כוונה להמשיך ולשבת

אלא שאתה שלחת לאותה פגישה נציג אחד שבא לשאול שאלות.

צ. גורן; מר דנון הבהיר שזה לא היה משא-ומתן.

קל מאד לבוא בפני הפורום הזה ולספר מעשיות.

אתם הייתם היחידים שלא טרחתם לבוא לפגישה.

צ. גורן; נציג שלנו הגיע אליה.

ג. בן-יצחק;. מה פירוש המלים; לא טרחנו לבוא לישיבה?

א. פורת; נציג אחר - זה המשקל שלכם?

צ. גורן; כן.

א. פורת; נציג האוצר הגיע לפגישה, כל. ההנהלה באה, מר אורי

בא ואתם שלחתם נציג שהוא לא עובד רשות השידור.

צ. גורן; מה עניין שמיטה להר סיני? הודיעו לנו שלא מדובר

במשא-ומתן אלא בהבהרות.

מ. איתן; ההתנגחויות ביניכם אינן מסייעות, אינן רלוונטיות

והן עלולות להשפיע לטווח ארוך. הן אינן נראות

לי וגם אינן עוזרות לפתור את הבעיות.

ש. אלוני; אין לנו מה לעשות פה.

היו"ר נ. רז; לא נמשיך את הוויכוח. שמענו את דברי נציגי

הגורמים הנוגעים לעניין.



אני סבור אחרי שמיעת דברי הנציגים שהופיעו בפנינו

ובעקבות הרעיונות החדשים שהועלו בימים האחרונים שיש מקום לסיים את השביתה ואני מקוה

שמחשבתי זאת נאחזת בדברים ממשיים. קיימת אפשרות להתקדם לקראת היעד שפירושו להתחיל

לעבוד ולשדר.

הציבור סבור שיש כוונה לא לסיים את השביתה כדי

שלא תהיה רשות השידור ושיש מגמות כאלה או אחרות כדי שלא נגיע לפתרון אפשרי. אנו

למה לכם להתעסק עם כל זה? אני מדגיש בפניכם כי אנו

רוצים שהמכשיר הציבורי-תרבותי הזה ימשיך את עבודתו. איננו מעוניינים שרשות השידור

תתמוטט לגמרי כדי שיצטרכו לבנות אותה מחדש. צריך לחדש את השידורים, להיכנס לעבודת

תכנון והבראה של ההנהלה יחד עם העובדים. אם מדובר על התייעלות או על הבראה או איך

שתקראו לנושא הזה - אנו איננו מרוצים כל זמן שקיים אי-סדר. העניין צריך לבוא על

תיקונו.

את הישיבה נסכם אחרי שהאורחים ייפרדו מעלינו.

אנו פונים אליכם שוב לנהל משא-ומתן מיידי כדי למצוא דרך מהירה לסיום הסכסוך ולשיבה

לחידוש השידורים. אני מורה לכם. (האורחים עוזבים את החדר)

היו"ר נ. רז; אחרי שהאורחים נפרדו מאתנו אני מחלק לחברי הוועדה

השביתה ברשות השידור.

אינני יודע באיזו מידה שולחן הוועדה תורם או

מקדם את פתרון הסכסוך.

"הנהלת רשות השידור תמכה בעניין זה". מה

פירושו של המשפט הזה המופיע בטיוטה?

אז הם תמכו.

עכשיו לא.

זה כן ולא.

מחזיקים את המקל בשני קצותיו. אי-אפשר לפתור

בעיה בצורת כזאת.

יכול להיות שלגבי המחשבות החדשות אולי תהא הסכמה

אם כי אני סקפטי כיוון ששמענו זאת גם בשבוע שעבר.

פורמאלית ועדת החינוך והתרבות צריכה להגיש את

מסקנותיה. נייר העבודה שהכנו הונח על שולחנכם. קודם לכל נשאלת השאלה האם בכלל להגיש

את המסקנות? ואם כן - האם על-פי המסמך שהכנו? לי נדמה שנוסח טיוטת המסקנות שהכנו

בסדר מבחינת המגמה "לדחוף" למשא-ומתן ולהסכמה ואני הייתי נוטה להגיש אותו. האם לחברי

הוועדה יש הערות לגביו? רשות הדיבור לחברת-הכנסת שולמית אלוני.

זכותה של ועדת החינוך והתרבות, כאשר נושא מועבר

אליה ממליאת הכנסת, להזדרז לדון בו ולהגיש מסקנות.

בהקשר הזה עלי להוסיף ולומר שלא כל הוועדות נוהגות כך.

בחודש ינואר השנה הוגשו הצעות בעניין כשרות

בבתי-מלון ורק עכשיו רנים על הנושא הזה בוועדת תפנים ואיכות הסביבה. לא כל הוועדות,

כפי שציינתי קודם בדברי, מזררזות לדון בנושא שמועבר אליהן מהמליאה. יש נושאים שחשוב

לזרז את הריון בהם אולם יש נושאים שאנו עלולים לחשוף לגביהם את החוסר אונים שלנו ואת



חוסר היכולת שלנו להשפיע.

שמענו אנו את דברי נציגי שני הצדדים, מדובר

על סכסוך עבודה קשה שלנו איו אמירה בו. זה די ברור. איננו בוררים. ייתכן שהצדדים

צריכים לפנות לבית-דיו לענייני עבודה

המסקנות שלנו תהיינה בעלות משמעות כאשר השביתה

תסתיים לגבי דרכי ניהול המשא-ומתן וקביעת נורמות.

אני מציעה לחכות ולא לצאת עכשיו עם המסקנות.

את המסקנות הוועדה תוכל להגיש יותר מאוחר, כטיפול מונע לגבי העתיד.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

מ. איתן; אני חולק על דעתה של חברת-הכנסת שולמית אלוני

אם כי אני מבין את נימוקיה. אנו צריכים להתמודד

עם האתגר. אם אנו חוששים שלא נוכל לבצע את תפקידנו

ש. אלוני; זה לא בתהום התפקיד . שלנו.

מ. איתן; מה, בעצם, תפקידנו בנושא הזה? חברת-הכנסת אלוני

אומרת שבמקום להיכנס לעניין הקונקרטי

שבו ניכשל - צריו לחכות. למה לקחת על עצמנו תפקיד שניכשל בו ושאנו לא חייבים לקבל על

עצמנו?

אנו ועדה פרלמנטרית שמפקחת על הרשות המבצעת.

במשר כל הקדנציה הזאת עבדנו על הנושא. הבנו כי המצב איננו בריא והבנו שאנו צריכים

לדרוש תכנית הבראה ושינוי המבנה ברשות השידור.

השינויים המהותיים מבחינת המבנה והחקיקה אקטואליים

מאד מאד אבל לא רלוונטיים לנושא הסכסוך ברשות השידור. אינני רוצה שנכניס עוד "עז" לעניין

הזה. בואו נעזוב את עניין שינוי חוק דשות השידור. הנושא הזה איננו קשור לסכסוך.

1. העובדים קבלו על-כך שאין תכנית הבראה וזה

בעצם דבר שאנו עומדים עליו לאורך כל הדרך. צריכה להיות התייחסות לעניין הזה.

2. קיים נושא שעולה מדי פעם בפעם ושאין לי לגביו

דעה מוגדרת, הוא עניין הקמת הוועדה הציבורית שתדון במה שקורה ברשות. בהקשר הזה נשאלת

השאלה האם אנו איננו ועדה ציבורית?

לא.

מ. וירשובסקי; הכוונה היא לוועדה מקצועית.

מ. איתן; מדובר על ועדה ציבורית. איפה אנו עומדים בנושא

הזה בקשר הסכסוך?

סעיף 6 של המסקנות מיותר. צריך להפריד בין

הנושאים.

באשר לעניין הקונקרטי; יש מקום לכך שאנו נחזור

על עמדתנו הקוראת לעשיית "בדק-בית" כללי ברשות השידור. אסור "לברוח" מכך. עם הנושא

הזה אסור לחכות.

יש לנהל משא-ומתן ולהתמיד במאמצים למציאת פתרון.

ש. אלוני; כאשר אתה מדבר על "בדק-בית" אל מי אתה פונה בעצם?



מ. איתן; גם לשר וגם לרשות השידור.

היו"ר נ. רז; בהמלצות דלברנו על תכנית הבראה והנושא הזה הופנה

גם לשר וגם להנהלת רשות השידור.

מ. איתן; יש להענות לדרישה שהועלתה על-ידי העובדים לקיים

משא-ומתו יותר אינטנסיבי ולהכין תכנית כוללת.

העובדים רוצים לדעת מה נדרש מהם. מן הצד האחר יש להתייחס לתביעת ההנהלה לפתור בעיות

יסודיות בתוך רשות השידור.

אלה הדברים שצריר לדעתי לאמץ ולנסח בהתאם.

היו"ר נ. רז; אתה בעד הגשת המסמך?

מ. איתן; כן.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר צבן.

י. צבו; אני שותף לדעתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן שיש

להגיש את הסיכום שלנו אם אנו רוצים להיות רלוונטיים

לתהליכים ולהשפיע עליהם.

לדעתי צריכה להיות התייחסות לנושא שחשוב מאד

להדגיש אותו. בשלבים הראשונים של הסכסוך גורמים ממשלתיים בכירים הצהירו שהם לא ינהלו

משא-ומתן עם העובדים כל עוד הללו שובתים. דווקה כיווו שקיים היום משא-ומתו יותר נוח

לקבע את השלילה של העיקרוו הזה. מדובר על שביתה חוקית. לא יעלה על הדעת שהממשלה לא

תנהל משא-ומתו עם השובתים. אינני יכול להעלות על דעתי קביעה כזאת.

מ. איתו; אנו תרמנו לכך לא מעט.

י. צבו; כללית אני מסכים עם הטיוטה שהונחה בפנינו.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת גרשוו שפט.

ג. שפט; אני מצטרף לדעתה של חברת-הכנסת שולמית אלוני

שבשלב הזה איו טעם להוציא מתחת ידינו מסמך כלשהו,

יחד עם זאת וכדי להבהיר את חשיבות הנושא ודחיפותו הייתי מבקש לזמן לוועדה גם את שר

האוצר וגם את שר החינוך והתרבות.

ד. פלרף הם לא רוצים לבוא.

ג. שפט; אני רוצה לראות את זה.

ש. אלוני; צריך להוסיף את זה למסקנות.

היו"ר נ. רז; בשביל מה להזמין אותם לישיבת הוועדה?

ג. שפט; קודם כל אני רוצה שהם יבינו שהנושא דחוף.

שנית - מדובר בשני השרים שאחראים על העניין.

אם ניתו לכך פומביות שני השרים האחראים לא יוכלו להתחמק מלבוא אלינו.

אני מציע שהוועדה תחליט שהיא מזמינה גם את שר

האוצר וגם את שר החינוך והתרבות. אם הם לא ירצו לבוא - זה כבר דבר אחר.

בסעיף 6 של מסקנות הוועדה כתוב: "הוועדה דורשת

מהממשלה לאפשר לה לגמור את חקיקת תיקוו מס' 6 לחוק רשות השידור שיכלול הגדרה ברורה של

סמכויות גופי הניהול ברשות השידור.".



היו"ר נ. רז; חברת-הכנסת שולמית אלוני הציעה להפריד את נושא

החקיקה מהסכסוך.

ג. שפט; אני מדבר על העיקרון.

תודה. רשות הדיבור לחברת-הכנסת אמירה סרטני.

א. סרטני; אני מקבלת את הצעתו של חבר-הכנסת גרשון שפט

ויהד אתה סבורה שהוועדה צריכה להוציא מסקנות.

הציבור שואל; היכן הכנסת בנושא הזה? מה היא עושה למען העניין? לא יכול להיות שלא

יהיה ברור לציבור שהכנסת מתערבת בנושא הזה, והכנסת פירושה לצורר העניין הזה ועדת החינוך

והתרבות.

ש. אלוני; אני מציעה לעכב את הוצאת המסקנות עד שניפגש עם

שני השרים שיוזמנו לוועדה, שר האוצר ושר החינוך

והתרבות.

היו"ר נ. רז; אפשר להוציא מסקנות-ביניים.

ש. אלוני; בשביל מה? תוציא הודעה לציבור כי אתה דוהה את

פרסום מסקנות הוועדה עד ששני הג'נטלמנים יבואו

אלינו ואז הכל יראה אחרת.

א. סרטני; צריך לנקוט בנושא הזה עמדה אקטיבית מאד.

שמעתי שרוצים להוביל לקראת פתרון של כניעה טוטאלית

של העובדים.

לעובדים יש היום שתי ברירות; או שהם יחליטו

שהם מוותרים על הכל וחוזרים לעבודה על ארבע, או שכל העסק יתפורר ויהיה משותק לתקופה

ארוכה.

ג. שפט; לכן אני אומר שצריך להזמין לכאן את שני השרים;

שר האוצר ושר החינוך והתרבות.

א. סרטני; ועדת החינוך והתרבות של הכנסת צריכה להיות

אקטיבית בנושא הזה ולהודיע שהיא לא תפרסם את

מסקנותיה אלא לאחר שהיא תיפגש עם שני השרים.

מ. איתן; אתם חיים בתוך מציאות פוליטית.

א. סרטני; אתה רוצה שהסכסוך יפתר?

מ. איתן; הוא יפתר בדרכים אחרות. תהיו מציאותיים.

ש. אלוני; שני השרים שהוזכרו, שר החינוך והתרבות ושר האוצר,

אחראים לעניין הזה.

י. צבן; ערוץ שני הוא בגדר הפרת שביתה חוקית.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי.

מ. וירשובסקי; מסתמן כאן משהק בחתול ועכבר. שר החינוך והתרבות

ומנכ"ל רשות השידור טוענים שהכל תלוי בשר האוצר.

כיוון שהוועדה רוצה לסיים את הסכסוך לאלתר היא צריכה להזמין אליה את שר האוצר.

את המסקנות נגיש לאחר שהטלוויזיה תיפתח מחדש.



חברת-הכנסת אמירה סרטני צודקת; הציבור רוצה

שהכנסת תעשה משהו לפתרון הנושא. כן "בדק-בית" לא "בדק-בית". הציבור רוצה שידורים.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת צריכה להודיע שהיא

בער פתיהת השידולים אחרת יתקבל הרושם שישנם חוגים פוליטיים שמעוניינים שהטלוויזיה לא

תשדר.

צריו לקבל החלטה ברורה בנושא הזה. אני מציע

שנקבל החלטה ברוח של חיסול הסכסוך ושיבה לעבורה.

דבר שני; על-פי הטענות שנשמעו "המפתח" נמצא בידי

שר האוצר לכן אנו צריכים לשמוע דברים מפיו.

א. הראל; "המפתח" נמצא לא רק בידיו.

אין טעם להגיש עכשיו את המסקנות כאשר רשות השידור

משותקת, בניגוד לצרכיה של מדינת-ישראל.

היו"ר נ. רז; אתה פשוט קורא להם לחזור לעבודה?

א. סרטני; אנו תובעים את פתיחת הרשות.

מ. וירשובסקי; חירוש העבודה, לדעתי הנושא הזה תלוי בשר האוצר

ולא באף גורם אחר.

א. סרטני; משמעות דבריך היא שאתה קורא לעובדים לחזור לעבודה.

מ. וירשובסקי; אני רוצה ששר האוצר יסביר לנו במה מדובר ואחר-

כך נוכל להגיע לכלל הסדר.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת זידן עטשי.

ז. עטשי; חברת-הכנסת שולמית אלוני טוענת שלוועדת החינוך

והתרבות של הכנסת איו סטנדינג בסכסוך אז בשביל

מה זימנו את כולם לשתי הישיבות שקיימנו בנושא השביתה?

2. איו למסקנות או להמלצות שלנו שום כוח פרט

לכוח דקלרטיבי, אז בשביל מה לפרסם אותן?

גם אנשי משרד החינוך והתרבות וגם עובדי רשות

השידור, כאשר כל אחד מהם יושב על כסאו, הוא חושב את עצמו לאלוהים עם כל הסימפטיה שיש

לי אליו.

אם נוציא מסקנות או המלצות שאף אחד לא יכבד כי

אז הם יהפכו להיות בומרנג לוועדת החינוך והתרבות, למעמדה וליוקרתה.

3. ממשלת ישראל, מאז יולי 1985, לא נכנעה לשום

לחץ ציבורי של תאגיד של עובדים. מדוע שללחץ של עובדי רשות השידור היא תיכנע? האם

משחקים כאן משחקי יוקרה?

מתברר שבשלושת השבועות האחרונים עם ישראל רגוע

בלי הטלוויזיה, אף שאני מסמפט מאד את כל הקשישים שחסרים את הבילוי הזה. העם יכול

"לחיות" בלי הטלוויזיה.

חולים בבתי-החולים סבלו והיה מדובר על נושא של

חיים ומוות כאשר האחיות שבתו, אז רווקה בנושא הזה צריך להביא לכאן את שר האוצר?

לא יעזור כלום גם אם הוא יבוא לישיבת הוועדה.

? שממשלת-ישראל תכרע-ברך או שהעובדים

יכנעו?

לדעתי לא צייר לפרסם את מסקנות הוועדה כרי לא

להתבזות וכרי לא לפגוע ביוקרת הכנסת, לא יצא מהו שום דבר.

מ. איתן; על-פי הכלל הזה לא צריו לפרסם מסקנות אף פעם.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת אהרון הראל.

א. הראל; גם עלינו מוטלת האחריות למצב שנוצר ברשות השירור.

מרוע צריך לגנות את הממשלה? מה אתם רוצים מהממשלה?

הנושא הזה תלוי גם בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. מה אתם רוצים משר האוצר?

מ. איתן; מרובר על יוזמת חקיקה ממשלתית; לא שלנו.

א. הראל; אל לנו לרבר על אחרים כאשר אנו איננו מסוגלים

לסיים את הנושא.

מה טעם בהגשת המסקנות?

א. סרטני; עם ישראל שקט.

היו"ר נ. רז; רשות הריבור לחבר-הכנסת רור רנינו.

ד. רנינו; נכוו אמרה חברת-הכנסת אמירה סרטני. עם ישראל

שקט. לא עושים מזה רעש,

אני אינני סבור שווערת החינוך והתרבות של הכנסת

צריכה לפרסם עכשיו את מסקנותיה כל זמן שהשרים האחראים לנושא לא הופיעו בפניה.

היו"ר נ. רז; אנו הרשות המחוקקת והם הרשות המבצעת.

ש. אלוני; אתה מקור הסמכות.

מ. איתן; או הם או נציגיהם.

היו"ר נ. רז; הם שלחו את נציגיהם.

ר. דנינו; מבחינה ציבורית וחינוכית רווקה וערת החינוך

והתרבות של הכנסת צריכה לגרום לכך שהשרים, עם

כל הכבוד להם, לא יזלזלו בכנסת ישראל שהיא בית המחוקקים. מקור הסמכות שלהם בא מהכנסת.

אם הם יזלזלו בכנסת איך אתם רוצים שהציבור לא יזלזל בכנסת?

מו הראוי היה לשמוע את דבריו של שר האוצר ולהבין

מרוע הוא מתעקש? יכול להיות שאחרי שהוא יסביר את עמרתו הווערה תביו את מניעיו. יכול

להיות שהוועדה תחליט כי הוא לא צורק.

אינני מבין מרוע קושרים את ענייו ההתייעלות

בשכר? - מה הקשר? אם יש אבטלה סמויה - צריך לפטר עוברים. למה מחכים? לא רוצים לפטר

עוברים אז איך רוצים לגרום להתייעלות?

רבר שני; אם וערת החינוך והתרבות איננה מסיימת

את ענייו הוועד המנהל אז מה אתם רוצים?

היו"ר נ. רז; תורה. רשות הריבור לחבר-הכנסת אהרוו הראל.

א. הראל; קיים בנושא הזה ענייו עם ההסתררות; זה לא פשוט.



היו"ר נ. רז; שמענו, אתמול, את ההסתדרות במקום אחר. היא נגד

עמדת העתונאים בצורה תקיפה.

אנו עסקנו בנושא שעל סדר-יומה של הוועדה בגלל

חובתנו. אני מבין שדעת רוב חברי הוועדה בשלב הזה היא לא לפרסם גילוי-דעת, ששה חברים

נגד וארבעה בעד.

צריך לדבר על מסקנות; לא על גילוי-דעת.

מ. איתן; יש לדחות את הגשת המסקנות.

היו"ר נ. רז; בשלב זה נוכל להזמין אלינו את שר האוצר ואת שר

החינוך והתרבות ליום שלישי בשבוע הבא, ואחרי

שנשמע מה בפיהם נוציא את גילוי-הדעת.

א. הראל; מאה אחוז.

ג. שפט; מקובל עלי.

היו"ר נ. רז; אחרי שנוציא מסקנות או המלצות השר יצטרך להשיב

עליהן. זה הנוהל.

ש. אלוני; זאת הנקודה; היום קשה לך לאתר דברים שעליהם השר

יוכל לענות לך.

היו"ר נ. רז; נחכה לשלב הבא. אני אוציא גילוי-דעת על מה שהיה

בישיבה.

ש. אלוני; יש לסיים את הסכסוך לאלתר.

מ. איתן; צריך לנסח את הדברים כך שהם יהיו מקובלים על,כל.

חברי הוועדה.

ג. שפט; צריך לדאוג לכך ששני השרים שר האוצר ושר החינוך

והתרבות יבואו לישיבה הבאה שהוועדה תקיים.

. י 'יי י

הישיבה הסתיימה בשעה 11.05