הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 254

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שו?תקיימה ביום שני, ג חשוון התשמ"ח - 26.10.87 - בשעה 11.00

נכחו;

חברי הוועדה; ני רז - יו"ר

מי איתן

פי גולדשטיין

אי הראל

אי ולדמן

יי יוסף

גי כהן

אי סרטני

מי פלד

א"ח שאקי

בי שליטא

מוזמנים; חבר-הכנסת מי וירשובסקי

מי ינון - יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

אי פורה - מנכ"ל רשות השידור

חי יבין - מנהל הטלוויזיה הישראלית

נ' כהן - יועץ משפטי של רשות השידור

אי אבנר - יועץ למנכ"ל רשות השידור

ני אורי

י' כהן - דובר משרד החינוך והתרבות

י' דנון - ממונה על השכר, משרד האוצר

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

יי אסל - יוייר ועד העתונאים בטלוויזיה

צי גורן - ועד הטלוויזיה ודובר מטה השביתה

גי רמז - יו"ר ועד העתונאים בראדיו ירושלים

עי עמר - סמנכ"ל לענייני עובדים

שי צימרמן - דוברת רשות השידור

אי נדב

מזכירת הוועדה; די פלר

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; 1. שאילתות.

2. השביתה ברשות השידור - המשך הדיון.



שאילתות

היו"ר ני רז;

אני פותח את הישיבה, בשבוע שעבר עסקנו בענין שביתת העתונאים ברשות השידור.

בינתיים קרו כמה דברים חדשים בשטח, מלבד זח שהשביתה עדיין נמשכת.

לפני שניכנס לעצם הדיון, אנחנו נקיים את הפרוצדורה שלנו ונתחיל בשאילתות.

בבקשה, חבר-חכנסת פלד.

מי פלד;

שתי שאילתות. 1. רציתי לדעת מהו מקור המימון של השידורים ברשת השניה, שאני

מבין שהם נכנסו למשטר פחות או יותר סדיר.

2. התפרסמה הודעה לפיה החליט שר החינוך והתרבות להקים ועדה ציבורית שתבדוק

את מצב רשות השידור. רציתי לדעת אם הידיעה חזאת נכונה, כי לא שמעתי הודעה רשמית

על כך. היות ובמאי 1986, בתשובה להמלצת ועדת החינוך והתרבות להקים ועדה

ציבורית, הסביר השר שמוטב להמתין עד לסיום עבודת הוועדה לענייני העצוץ השני,

הייתי רוצה להבין מה גרם לשינוי בעמדתו.

אי סרטני;

בעתון "כל חעיר" מיום 25 באוקטובר יש כתבה על ועד שכונת שמואל הנביא שנאבק

נגד החינוך האפור. יושב-ראש הוועד אומר; "החינוך האפור הוא חינוך ברברי. שלושה

גופים החליטו להכות אותנו ללא הבחנה; שר החינוך, מנכ"ל משרד החינוך והאחראי על

תיק החינוך בעיריה החליטו לעשות מאתנו צחוק.- הם החליטו שילדים שלומדים עד שעה

12 ילמדו עוד שעה נוספת ושעה זו תעלה לכל משפחה 360 ש"ח בשנה".

אני מבקשת לדעת אם ההחלטה להוסיף שעה, והיא מחייבת את ההורים, נתקבלה

בהוראה של משרד החינוך.

אי הראל;

בחוזר המנהל הכללי האחרון מ"ח2 מיום 1 באוקטובר 1987 כתוב, בין השאר, בסעיף

67; "מנהלי מוסדות חינוך ממלכתיים המעוניינים להזמין מרצים בנושאים של חגי

ישראל, או בנושאים אחרים ביהדות, יכולים לפנות לארגון "אל עמי", רחוב בן-ציון

ירושלים, טלפון; 02-528446".

אני מבקש לדעת מי הארגון הזה ומה משמעותו. אם ממליצים להזמין מרצים בנושאי

יהדות, יש עוד מסגרות שעוסקות בזה.

מי איתן;

1. נמסר לי על-ידי תלמידים מכפר-סבא שהם הובאו לבית ברל לסימפוזיון בנושא

הזמן הצהוב, ואופי הפעולה היה כזה שהם הרגישו שנעשה נסיון מכוון ל"שטיפת מוח"

בלתי-מאוזנת בכיוון של התנגדות למדיניות הממשלה, ואפילו מתן גושפנקה לסירוב לשרת

ביהודה, בשומרון ובחבל עזה.

אני מבקש לדעת אם משרד החינוך מעודד פעולות כאלה, מפקח עליהן, ומהי עמדת

המשרד ביחס לפעולות הספציפיות האלה.

2. לאור התגובות הקשות של חוגים ציוניים במדינת ישראל, שזעמו על הצגת

"הזונה הציונית", האם משרד החינוך מתכוון לשקול בדיקת כל ההשלכות של תמיכתו

בפסטיבל עכו ובאיזו דרך הוא מתכוון לעשות את זה?



בקשתי האחרונה מופנית להובר הוועדה אהרן הראל, שהוא גם יושב-ראש ההנהלה של

בית ברל. שמעתי שבית ברל עומד להוציא מקראה על ארץ-ישראל ומדינת ישראל. האם

אפשר לקבל עותק אהד של המקראה הזאת לפנים משורת הדין?

אי הראל;

כשזה יופיע תקבל את זה, בלי שום ספק.

בי שליטא;

אני מבקש לדעת אם יש מעקב מטעם הוועדה אחר השבתת הלימודים בבית-שאן ובתצור

הגלילית ואם יושב-ראש הוועדה יכול להשכיל אותנו מה קרה בינתיים. כמי שביקר

במקומות אלה אני מודיע לכם שהיו שם בעיות אמיתיות שדורשות פתרון.

היו"ר ני רז;

אני ביקרתי במקומות אלה. יש מעקב וקשר אתם, בהתאם להתלטה שקבלנו שאנחנו

נלווה את הענין, ואני אספר לך על כך.

אני רוצה לשאול לגבי מה שהתפרסם היום על הדיווח של המועצה הלאומית לשלום

הילד, על מה שנעשה בפנימיות מסויימות. אני מבקש ממשרד החינוך להעביר לידיעתנו

את הממצאים מיד כשהם יגובשו.

השביתה ברשות השידור - המשך הדיון

בשבוע שעבר דנו בשאלת השביתה ברשות השידור ובמשבר המתמשך שם. בינתיים

הועלו בשבוע שעבר 8 הצעות לסדר-היום במליאת הכנסת וועדת הכנסת העבירה אותן

אלינו.

אי הראל;

אני חושב שהגיוני שנשמע אינפורמציה על מה שהיה אתמול בישיבת הממשלה.

היו"ר ני רז;

מיד נגיע לזה. אני רוצה להוסיף שחלק מהחברים לא הספיקו לדבר בישיבה

הקודמת, ביניהם נציג משרד החינוך שעוסק מטעם שר החינוך בעניינים אלה, וזח ייעשה

היום. רשות הדיבור לישראל כהן.

יי כהן;

אפתח בדיווח על מה שהיה בישיבת הממשלה. שר החינוך סקר את התפתחות הסכסוך

והניח על שולחן הממשלה שתי הצעות; א. את דו"ח הוועדה בראשות פרופ' שמעון שטרית,

מלפני שנה בערך, שבו היא מציעה שני הליכים שונים שיאפשרו את סגירת רשות השידור

לתקופה מוגבלת, כאשר המוסדות הציבוריים הממונים על הרשות, או השר הממונה, יגיעו

למסקנה שהרשות איננה מסוגלת למלא את התפקידים המוטלים עליה בחוק ולכן יש לסגור

אותה כדי לפתוח אותה מחדש.

כיוון שההצעה של דו"ח ועדת שטרית נראתה לשר החינוך לשר החינוך מסובכת מדי

לביצוע, משום שההליכים של ההתייעצות עם גורמים שונים עד קבלת ההחלטה לסגירה נראו

לשר מסובכים וממושכים מדי ועשויים להימשך חודשים, הניח אתמול השר על שולחן

הממשלה הצעת-חוק קצרה ופשוטה יותר, שנועדה להקנות לוועד המנהל סמכות לקבל החלטה,

באישור שר החינוך, על סגירה, או הפסקה מצומצמת או מוחלטת של השידורים בראדיו

ובטלוויזיה, לתקופה של 3 חודשים, אם וכאשר הוועד המנהל יגיע למסקנה שהוא איננו

מסוגל לבצע את המשימות שמוטלות עליו בחוק.



אי הראל;

אבל אין ועד מנהל.

יי כהן;

אני אדבר גם על זה. צריך לומר שהצורך בכלי כזה התעורר בעקבות חוות-דעת של

היועץ המשפטי לממשלה הקודם, פרופ' יצחק זמיר, שקבע בעקבות שורה של סכסוכים

והאפלות חוזרות ונשנות של מסך הסלוויזיה לפני למעלה משנה, שאין בידי הרשות סמכות

חוקית להחליס על הפסקת השידורים, משום שהתוק מחייב את רשות השידור לשדר, ואם היא

תקבל החלסה שמשמעותה שהיא עצמה לא משדרת, יש בזה עבירה על חוק רשות השידור. לכן

הוא עצמו המליץ שיתוסף לחוק רשות השידור כלי חקיקתי שיאפשר את סגירת הרשות,

צמצום השידורים או הפסקתם המוהלטת לתקופת זמן בלתי-מוגבלת.

אתמול הגשנו לממשלה שתי תוספות בהצעת החוק. ו. לאחר 90 יום אפשר יהיה

להאריך את הפסקת השידורים רק באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. 2. בתקופת

הפסקת השידורים יוסמך הוועד המנהל, באישור שר החינוך, להטיל על גופים שעדיין לא

נקבע מי הם, בתוך הרשות או מחוצה לה, לשדר שידורים מסויימים במועדים מסויימים

לפי ראות עיניהם. על הקטע הזה בהצעה היה אתמול ערעור בממשלה. בכל אופן, הסעיף

הזה כלול בהצעה.

שר החינוך הבהיר שההצעה הזאת מדברת לא רק על הסכסוך הנוכחי, והיא בוודאי לא

תפתור את הסכסוך הנוכחי, משום שהיא צריכה עוד לקבל את אישורה של ועדת השרים

לענייני חקיקה ולהגיע לשולתן ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. לכן, למעשה מדובר

בכלי שהשפעתו תהיה לטווח ארוך, אם כי כולנו מקווים שלא יהיה צורך להשתמש בו.

ההצעה הזאת תונח בימים הקרובים על שולחן ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לאחר

שתאושר כטיוטה סופית בוועדת השרים לענייני חקיקה.

מכאן אני עובר לענין של הוועד המנהל. כיוון שוועדת החינוך של הכנסת אישרה

את הצעת שר החינוך ואת הצעת הממשלה לבטל את מליאת רשות השידור - שהוא לדעת השר

ולדעת גורמים רבים גוף מסורבל ומיותר - ולהגדיל את מספר חברי הוועד המנהל מ-7

ל-3ו או ל-5ו, הצעה זו אושרה בוועדת החינוך והוגשה לאישור בקריאה שניה ושלישית.

היא עדיין לא הובאה למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שניה ושלישית.

אנחנו מתכוונים לחדש את הבקשה לכנסת לזרז את אישור אותו חוק שמבסל את

המליאה ומקים ועד מנהל חדש, ובכוונתנו לצרף לאותה הצעת-תוק (תיקון מסי 6) סעיף

נוסף בחוק רשות השידור, שיאפשר לסגור את רשות השידור במקרה הצורך.

מיותר לומר שאחת הבעיות שאנחנו עוברים במשבר הנוכחי היא העובדה שהוועד

המנהל חדל מלכהן בתפקידו, ועל-פי חוק רשות השידור, מליאת רשות השידור יכולה לכהן

עד סוף כל הדורות, אלא אם כן המליאה תמנה מליאה חדשה. כלומר, החוק לא קובע מועד

לפיזור מליאת רשות השידור, אבל הוא קובע שהוועד המנהל מסיים את תפקידו לאחר תום

3 שנים. כזכור לכם, הוועד המנהל סיים 3 שנים ואחר-כך בקשנו ארכה והיא אושרה.

מה רוצה הממשלה בסעיף הזה, רק לתת 90 יום ולאפשר את פיזור רשות השידור? זה

הדבר היחידי שהממשלה סיכמה בענין רשות השידור?

מי ינון;

זה הדבר היחידי שהוצע.

י' כהן;

זו היתה אתמול ההחלטה המעשית היחידה. בישיבת הממשלה אתמול היו כמה שרים

שבקשו לדבר על הסכסוך הנוכחי, אבל ראש הממשלה פסק שהממשלה איננה צד בסכסוך והיא



לא יכולה לדון בנושא סכסוך עבודה כלשהו בעיצומו של הסכסוך. מה גם שבישיבה נכחו

נציגי הנהלת רשות השידור, וממלא-מקום ראש הממשלה שאל מדוע גם נציגי העובדים לא

נוכחים. כלומר, הממשלה החליטה אחמול באופן מפורש, אם כי היתה התנגדות של כמה

שרים לכך, אבל ראש הממשלה סירב לאפשר לשרים להתבטא אפילו על המצב ברשות השידור

וביקש לדון אך ורק בהצעת החוק שהוגשה על-ידינו. כפי שאמרתי, הצעת החוק הזאת

אושרה.

לגבי הוועד המנהל, בשבוע האחרון היו למעשה שתי גישות. האהת, שעל-פי החוק

הקיים, כיוון שקיימת מליאה, לבחור ועד מנהל הדש בן 7 חברים מתוך המליאה הקיימת,

כדי לזרז את ההליך של הקמת ועד מנהל חדש. מסיבות פוליטיות, שאני כמובן מנוע

מלפרטן, המהלך הזה לא יצא אל הפועל, ולכן סוכם לבקש מהכנסת - ואני עושה את זה

היום בשם שר החינוך - לזרז את קבלת החוק (תיקון מסי 6) שמבטל את מליאת רשות

השידור ומקים ועד מנהל חדש, כאשר יש הסכמה בין שני הגושים הפוליטיים המרכזיים

בממשלה לפעול לאיוש הוועד המנהל מיד לאחר שהכנסת תאשר את זה.

מ' וירשובסקי;

מבחינה פורמלית, האם הוועד המנהל הקודם מנהל?

יי כהן;

לא.

היו"ר ני רז;

אני רוצה להבין את הקטע הזה, כי עליו בדיוק מתעכבת הגשת החוק לקריאה שניה

ושלישית.

מי איתן;

אין שום הסכמה.

היוייר ני רז;

זאת השאלה; האם יש בין הגושים הסכמה פוליטית על החוק הזה?

יי כהן;

יש הסכמה בין שר החינוך לבין עמיתו שר התחבורה, שנתקבש על-ידי ראש הממשלה

לטפל בסוגיה הזאת. יש הסכמה לזרז את ההליכים של הקמת הוועד המנהל החדש.

היו"ר נ' רז;

אני מודיע לך שאם אני לא אקבל בכתב, כיושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, בחתימת

שני השרים, שהם הסכימו ביניהם על האיוש, ולחייב את חבריהם בוועדה להצביע על-פי

המשמעת הקואליציונית, זה לא יעבור בוועדה.

יי כהן;

אני אעביר את הודעתך לשר החינוך.

מי איתן;

דרך אגב, זה לא צריך לעניין כל-כך את הוועדה. זה ענין קואליציוני. יצטרכו

גם להחליף כמה חברים אם ירצו להעביר את ההחלטה כמו שהיא, כי אני לא מתכוון

להצביע בעד ההוולטה.



יי כהן;

כיוון שהממשלה אתמול לא הסכימה להיכנס לעובי הקורה בסכסוך הזה, שר החינוך

הודיע שהוא מתכוון להקים ועדה ציבורית שתורכב מ-2 עד 3 נציגי ציבור ו/או תקשורת

בעלי מעמד ציבורי כזה שנציגי כל הגופים המסוכסכים ו/או -

היו"ר ני רז;

הוא הודיע על כך בממשלה?

יי כהן;

אני לא חושב שהוא הודיע על כך. הוא לא צריך לכך את אישור הממשלה. ההודעה

שפורסמה בכלי התקשורת, כפי שחבר-הכנסת פלך שאל, זו הודעה רשמית של השר, שהחליט

להקים ועדה ציבורית, שתתבקש לבדוק למעשה מן היסוד את כל התיפקוד השוטף של הרשות,

אנחנו מנסים לאתר אנשים בעלי משקל כזה שכל הצדדים יסכימו מראש שהוועדה הזאת תעשה

עבודה רצינית ושיטתית. הוועדה, כמובן, תוגבל בזמן.

הצורך בהקמת הוועדה נובע מהתחושה שמעבר לתיקונים פה ושם בחוק יש משהו בסיסי

מאד להכניס לעבודת רשות השידור, ואת זה צריכים לבדוק אנשים אובייקטיביים

בלתי-תלויים, מחוץ לרשות ומחוץ לממשלה, וזאת כוונתנו.

אני רוצה לומר משהו לגבי התביעות של העתונאים. עמדת הממשלה היא שגם אם

העתונאים צודקים בתביעתם לתוספת שכר, כפי שגם הנהלת רשות השידור מודיעה, אין שום

ספק שכל תוספת שכר משמעותית לעתונאים בשלב זה ובמועד זה תביא לפריצת הסכמי השכר.

גם אם נכון שהעתונאים לא הצטרפו להסכם המסגרת. כל עוד חוק רשות השידור קובע

שתנאי העבודה והשכר של עובדי רשות השידור הם כשל עובדי מדינה, והחוק הזה קיים,

הוא מחייב הן את שר החינוך, הן את שר האוצר והן את הנחלת רשות השידור. לכן כדאי

שהדברים האלה ייאמרו בצורה ברורה, כי בתור עומדים, בין השאר, גם ארגוני המורים

שכבר הכריזו על סכסוך עבודה, ומבחינת המדיניות הכלל-ממשלתית אין שום ספק שפריצח

במיגזר אהד תביא למפולת.

היום בצהרים ייפגש שר החינוך עם מזכיר ההסתדרות ועם יו"ר המחלקה לאיגוד

מקצועי כדי לשמוע את גירסתם לגבי הסכסוך הנוכחי ברשות. אני מניח שעמדתם תהיה

זהה במקרה הזה לעמדת הממשלה, משום שגם הם לא יסכימו לפריצה של הסכם המסגרת, שגם

ההסתדרות הגיעה אליו אחרי חצי שנה של דיונים.

מי פלד;

אם האיגוד יקבל את הצעת מנכ"ל רשות השידור, תהיה הסכמה להעלאת השכר ב?25%-

יי כהן;

אני לא יכול להשיב בשם העתונאים. השר שוחח הבוקר עם מנכ"ל רשות השידור

וביקש ממנו, מעין סיכום, שהוא יזמן היום את נציגי העתונאים למשא-ומתן. אנחנו

מקווים שהמשא-ומתן הזה - שלא נערך עד היום בצורה מסודרת בין הנהלת הרשות ישירות

לבין העתונאים אלא בתיווכו של הממונה על יחסי עבודה -

א' פורת;

זה לא מדוייק, היה משא-ומתן ישיר.

י' כהן;

אבל שנינו יודעים שהמשא-ומתן הזה היה בהעדרו של מנכ"ל רשות השידור, והעובדה

הזאת לא נראתה לא לשר החינוך ולא לעתונאים.



פי גולדשטיין;

גם למנכ"ל הרשות יכולה להיות ועדה ציבורית שתטפל בעניינים בשמו.

יי כהן;

אין שום ספק שאם שר החינוך נפגש עם השובתים, גם מנכ"ל רשות השידור יכול

להיפגש אתם.

אי סרטני;

אם מעלים לעובדים את השכר ב ,25%-אין בכך פריצה של הסכמי השכר?

יי כהן;

יש הסכמה עקרונית של האוצר שתאפשר, אם המשא-ומתן ייכנס למהלך מתקדם, שאם

תקציב הפיטורים יישאר בתוך רשות השידור, אני חושב שלא תהיה התנגדות עקרונית מצד

האוצר שהסכום שייחסך כתוצאה מפיטורים, תהת השם של התייעלות, יעבור לתוספת שכר

לעובדים אהרים. אני מציע לכם לקרוא את הסכם המסגרת בין הממשלה לבין ההסתדרות,

סעיף 8, שמאפשר, על בסיס התייעלות, לתת תוספות שכר מהסוג הזה באפריל. אולי אפשר

יהיה להגיע עם העתונאים להסכם דומה.

אי הראל;

הסכם המסגרת אומר שבמקומות שבהם יש התייעלות אפשר לתת תוספות שכר, אבל לא

מעבר להסכם המסגרת. כל הרעיון הוא למנוע פיטורים. אין היגיון לפטר 300 איש

ולתת תוספת שכר לאתרים.

יי כהן;

זו רק הוכתה נוספת שיש על מה לדבר גם בין העתונאים לבין הנהלת הרשות, אפילו

על בסיס סעיף 8.

אתמול בבוקר קיבל שר ההינוך מכתב נוסף מנציגי העתונאים, שאם כי יש בו

סעיפים שהממשלה לא יכולה לקבל, אין ספק שאפשר לראות בו איזה שהוא בסיס להתחלת

משא-ומתן רציני בין ההנהלה והעובדים, ואנחנו מקווים שהפגישה הזאת תתקיים עוד

היום.

אני רוצה להוסיף משפט אחד שקשור לשידורים שהחלו אתמול. בימים האחרונים

קבלנו שני סוגים של תלונות מאזרחים. סוג אהד של אזרחים מצפון הארץ ומדרומה,

שטענו בלהט שהם מוכים פעמיים, לא רק משום שהם שילמו את האגרה ואינם זוכים לקבל

את שידורי הראדיו והטלוויזיה שהרשות התחייבה לספק להם, אלא שהם גם לא זוכים

לקלוט את שידורי הנסיון של הערוץ השני, משום שהם לא נקלטים בחלקים גדולים בארץ,

חוץ מאשר במרכז ובירושלים.

יש סוג נוסף של תלונות. התתלנו לקבל עשרות מכתבים מאזרחים, באמצעות

עורכי-דין או מעורכי-דין ישירות, שמבקשים לקבל בחזרה חלק יחסי מהסכום שהם שילמו

עבור האגרה כהחזר עבור ימי השביתה. יש פרשנויות מפטיות שונות לגבי הענין חזה.

יש כאלה שטוענים שהרשות חייבת לספק את השידור ולא חייבת ממש בפועל לשדר. מכל

מקום, היועצים המשפטיים שלנו בודקים את הסוגיה הזאת.

חוק רשות השידור מטיל על שר החינוך, בהתייעצות עם שר התקשורת, את הסמכות

החוקית לקבוע את מתכונת השידור באפיק הקייס, ומתוך היענות לרצון הציבור בעיקר

החליטו אתמול שני השרים לאפשר לרשות השידור להעביר בערוץ הראשון את שידורי

הנסיון של הערוץ השני לפי אותה מתכונת של שידורים. אני חושב שהממשלה פעלה בענין

הזה מתוך חובה, לפחות חלקית, לספק במידה מסויימת את השידורים לציבור גדול מאד

בארץ שמרגיש עצמו מרומה.



שידורי הנסיון בערוץ השני מופעלים על-ידי משרד התקשורת ובמימונו. באשר

לדרך המימון אני מציע שתשאלו את משרד התקשורת, שם יש יחידה שמטפלת בשידורים

האלה.

אנהנו מקווים שהיום תהיה איזו שהלא פריצה במשא-ומתן, קודם-כל על-ידי עצם

הידושו, משום שאין שום ספק שהדרך היהידה לסיים את הסכסוך היא במשא-ומתן סביב

שולחן אהד.

בי שליטא;

ראשית לכל אני מבקש לקבוע שגם בראדיו וגם בטלוויזיה יש כוחות מקצועיים

מצויינים, אנשי מקצוע מעולים מהשורה הראשונה, ובנושא הזה אין ויכוח. אני גם

מבקש לקבוע שאני בהחלט כואב את התנאים שבהם נמצאים אנשי מקצוע אלה. ראיתי כמה

תלושי משכורת, וזה בהחלט לא מכובד ולא מעודד, משום שאני יודע מה האנשים האלה

עושים. יושבים כאן אנשים כמו אמנון נדב, שהם לא צריכים לדווח בצורה אנמית על

משהו שנתנו להם. הם צריכים גם לערוך, להפעיל שכל, יכולת וכושר מקצועי, וזה אמור

גם לגבי הראדיו וגם לגבי הטלוויזיה. אני הושב שהאנשים האלה עושים לא פחות

מעמיתיהם בעתונות הכתובה. כפי שמצאו את הדרך עם עובדי הטלפון באמצעות חברת בזק,

צריך למצוא את הדרך כדי שאפשר יהיה להשוות אותם לעובדים בעתונות הכתובה, ואני

חושב שהם לא דורשים יותר מדי. זה דבר טבעי מאד שעתונאי יהיה שווה לעתו נאי וזאת

לא דרישה מופרזת.

עם זה, אני חסיד גדול של הנהלה שנותנים לה אפשרות לנהל. לא בדקתי את המצב,

אבל אם ההנהלה קובעת שיש עודף כוה-אדם, צריך לפטר עובדים, אפילו אם ועד עובדים

כזה או אתר רוצה לשמור על חבריו. אני חושב שזה מכובד גם לכם, אנשי המקצוע ברשות

השידור, שאתם תדעו שאין אצלכם אבטלה סמויה. אם מספר המפוטרים יהיח גדול מדי,

בהמשך אולי יהיה צורך לקבל עובדים. אבל לא ייתכן שההנהלה לא תוכל לעשות את הדבר

הזה. אני מכיר את הענין הזה, כאשר כראש רשות מקומית נאלצתי על-פי הוראת הממשלה

לקצץ 24% ממצבת העובדים שלי ועשיתי את זה, למרות שזה היה לא קל.

אינני יודע בדיוק מה הן כוונותיו של משרד החינוך, אבל אולי ההידברויות האלה

יביאו לכך שמחר-מחרתיים, עם כל מיני דברים בלתי-בהירים, יחליטו לפתוח חזרה את

רשות השידור. בענין זה אני בהחלט עומד מאחורי ההנלה ויו"ר הרשות שזו הזדמנות

לעשות בדק-בית, ואם צריך לעשות ניתוח - ייעשה ניתוח. אם באותה הזדמנות תרצה,

אדוני מנכ"ל רשות השידור, להכניע אותם ולהשכיב אותם על הריצפה ולאפשר להם לזחול

ולבלוע עפר, אני אומר לך שאני אעמוד בדרכך, כי זה לא מגיע להם, אפילו אם הס שגו

והחליטו בפזיזות על שביתה. אני תושב שראדיו וטלוויזיה במדינה דמוקרטית הם דברים

חיוניים וחיוביים מאד, ואני רוצה שחם יילכו עם ראש זקוף. חם צריכים לקבל שכר

הוגן ובלי השפלות.

מה שנוגע לקיצוץ בכות-אדם, אם הטלוויזיה צריכה 20 במאים ויש שם 50, תפטרו

30.

אני רוצה לומר כעת כמה מלים למנכ"ל רשות השידור, שאותם אמרתי גם מעל דוכן

הכנסת. אתה חייב להתמודד עם מה שהטלוויזיה משדרת, ואם אינך יכול - תתפטר.

לא, אני אעוף. אם תלווה לי את בגדי האסטרונאוט שלך אני אנסה.

בי שליטא;

אדוני, אני בהחלט אפעיל את יכולתי חצנועה, והיא צנועה מאד, כדי שאתה תעוף,

אם, וה"אם" חזה פירושו שתתחיל לנהל, ולא שכל עובד יקבע מדיניות משל עצמו. אולי

יש צורך בוועדת רפרטואר, אבל לא ייתכן שעובד טלוויזיה, מוכשר ככל שיחיה, יקבע את

הליהוק הקבוע ואת מי לזמן, והוא מנהל פוליטיקה ישירה וברורה באמצעים האלה. קח,

למשל, אדם כמו מנשה רז, איש מוכשר, בעל קול נעים שמסוגל לחוביל תוכנית, אבל .1וא



צריך לבחור את הגורמים שיופיעו בתוכנית? עד עכשיו הוא הוכיוז כשלון בדברים אלה.

היו"ר נ' רז;

חבר-הכנסת שליטא, אתה נכנס כעת לעניינים של איוש ותיפקוד. למה לך להיכנס

לזה? אתה הרי לא איש מקצוע.

אני רגיל לומר מה שאני חושב. אדוני אורי פורת, היו לנו שיחות על כך שעורכי

התוכניות מנהלים את הפוליסיקה הקטנה שלחם באמצעות זימונים. אולי צריכה להיות

ועדת רפרטואר עם התייעצות אתו (?) והיא תקבע מי צריך להופיע. מפני שאם תשימו

לב, יש שם הכנסת דעות עצמיות במסווה של זימונים.

ידידי אורי פורח, בהזדמנות זו אני מציע לעשות בדק-בית אמיתי ורציני, עם

קיצוץ של מה שצריך, עם מתן שכר הולם לאלה שיישארו, והרוב יישארו. הזכרתי ועדת

רפרטואר, ויכול להיות שזה לא הרעיון הטוב ביותר. לא קבעתי מסמרות איך ומה, אבל

אני רוצה שגם הראדיו ובעיקר הטלוויזיה יהיו יותר ממלכתיים. יש לי הזכות לצפות

שבאותה הזדמנות של בדק-בית יעשו גם סדר בענין הזה.

משיחותינו אני יודע שגם אתה, אורי פורת, לא מרוצה ממה שקורה. אני רוצה

שתפקיע את הטלוויזיה מאנשים מסויימים, מעורכי תוכניות, ושחטלוויזיה תהיה

ממלכתית, ציבורית, שווה לכל נפש וללא זימונים מפורשים.

לבסוף, אי-אפשר במדינה כזאת קטנה להתחיל עם ערוץ שני שאיננו יכול להגיע לכל

המקומות. לצורך הענין החליטו לשדר את שידורי הערוץ השני בערוץ הראשון, וזה

רעיון טוב, אבל יוצא ששידורי הערוץ השני נקלטים בתל-אביב ובסביבתה, אולי גם

בירושלים, ואף אחד לא חושב שיש עוד כמה מקומות בארץ הזאת. אני מוחה נגד זח. מי

שחושב שאפשר בתירוצים של תקציב לקיים ערוץ שני, שאיננו שווח לכל נפש במדינה, גם

באזורי הפיתות, איננו יודע על מה הוא שח.

היו"ר ני רז;

ידידי הבר-הכנסת שליטא, אני קצת מתרעם עליך. יושבים פח אנשים רבים שרוצים

לחשתתף בדיון ומטעמי נימוס אני לא קוטע אותך. אתה מנצל את הסובלנות ומדבר

בהרחבה רבה על דברים שהם לא נושא הדיון שלנו. כדי שנהיה יותר יעילים, אני

פשוט מפציר בך לא להתפשט על דברים אחרים שאינם מענייננו היום.

בי שליטא;

אני דיברתי פחות על חשביתה ויותר על דבר אחר, כמו ועדת רפרטואר, כי חשבתי

שחוא חשוב. אם אתה הולך לעשות בדק-בית, תעשה בדק-בית בכל.

אי סרטני;

הערה לסדר. אני חושבת שחבר-הכנסת בני שליטא העלה כאן דברים שהם לא

מעניינה ולא מתפקידה של ועדת החינוך והתרבות לעסוק בהם, ואין לה זכות בכלל

להתערב בהם. אני מבקשת שהנושא הזה לא יהיה נושא הדיון.

בי שליטא;

את חברח בוועדת החינוך והתרבות ואת רוצה להתפרק מסמכויות. למה שלא יהיו לך

סמכויות?

אי סרטני;

אני לא מתפרקת מסמכויות. אני חושבת שלא ייתכן שאנחנו נדבר פה על עובד זה

או אחר. זה לא תפקידה של ועדת החינוך.



היו"ר ני רז;

לגבי הזכרת שמות, זה דבר לא מקובל.

בי שליטא;

בסדר. את ההערה לגבי הזכרת שמות אני מקבל. אבל הנושא הוא נושא.

מי וירשובסקי;

אנחנו התכנסנו לדון בשביתה המתמשכת. קבלנו דיווח על מה שעשתה אתמול ממשלת

ישראל בענין השביתה, ולמעשה היא לא עשתה דבר והצי דבר. ראש הממשלה אמר: אנחנו

לא יכולים להיכנס לשביתה. זאת אומרת שמצד אחד יש שביתה שנכנסת לשבוע השלישי שלה

והיא נוגעת לכל הציבור, וכל מה שהממשלה עושה - היא מחליטה על כך שצריך לתקן את

החוק ולאפשר לסגור את רשות השידור שסגורה בלאו-הכי. במקום להתמודד עם הבעיה

שבאמת צריך לעשות בדק-בית, את זה שר החינוך והתרבות אפילו לא מעלה, כנראח מתוך

הרגשה שאולי לא יאשרו לו את זה, ואומרים שהוא יקים ועדה שחיא תבדוק ויחיה לה

משקל. אני אומר שלא יהיה לה משקל ואינני יודע אם היא תקום.

בינתיים השביתה נמשכת ואנחנו ניזונים כל יום מדיס-אינפורמציה. הבוקר שמעתי

שמנכ"ל הרשות, שרק לפני פחות משבוע אמר כאן שהוא חושב שצריך לפטר 320 עובדים,

שלדעתו הם לא נחוצים, אתמול אמר לממשלה שצריך לפטר 600 עובדים, שהם קרוב לשליש.

האינפורמציה הזאת היכתה אותי בתדהמה. אינני יודע אם המספר 300 או המספר 600 הוא

הנכון. כל פעם נשמעים מספרים אחרים ויש לי הרגשה שבכלל יש איזה מין אנרכיה,

ואולי מישהו נחנה מהסיטואציה הזאת, שרוצים לתת לרשות השידור, כפי שהיא עכשיו,

לגסוס. יעברו 90 יום, אהר-כך תתעורר השאלה איזה גוף יפתח את הרשות וכוי.

הדברים שאמר חבר-הכנסת שליטא אינם מקריים, כי כך תיראח חטלוויזיה. תהיה

ועדת רפרטואר של פוליטיקאים והיא תהרוס את הכלי הממלכתי ותעשה אותו לא רק לכלי

ממשלתי אלא לכלי מפלגתי.

אי הראל;

בוודאי. יחיה הסכם בין שתי המפלגות הגדולות איך הורסים את העסק.

מי וירשובסקי;

הוא כבר נחרס.

בי שליטא;

אתה מרוצה לגמרי מהמצב?

מי וישובסקי;

אני חושב שברשות השידור יש בעיות קשות מאד, וגם העובדים וגם ההנהלה מודים

בכך. אני רוצה לומר כמה מלים על הסכמי השכר. הסכמי השכר זח פונקציה של עוצמת

השובתים. בתל-אביב שבתו נהגי הזבל. אולי מגיע להם כל מה שהם תובעים, ואינני

נכנס לזה. נתנו להם 30% רטרואקטיבית מ-4.ו, שהם קרוב ל-40% תוספת לשכר. זה

נעשה במסגרת הסכמי השכר, אבל הם יעשו את תל-אביב עוד יותר מלוכלכת מכפי שחיא, אז

נכנעים להם.

מנכ"ל הרשות אומר; אני מציע לפטר כך וכך עובדים ואז אפשר יהיה להגדיל, לא

כמה שאתם רוצים, עובדי רשות השידור, אלא הרבה יותר. אולי זח נכון, אבל זח נוגד

את העקרון שאומרים! רק הסכמי השכר. הסכמי השכר זה אמצעי שמשתמשים בו כאשר זה

נוח.



אני מבין שיש הסכם מסגרת שצריך לשמור עליו, אבל מצד שני יש הבטוזות שניתנו,

ויש גם הודעה שנאמרה סביב השולחן הזה על-ידי כולם על המצב הירוד, וגם וזבר-הכנסת

שליטא הזכיר זאת.

לאור כל זה, אם יתנו למצב הזה להידרדר, הצעת החוק תוגש לכנסת והיא תעבור,

יעברו 90 יום ואהר-כך יהיה הרס מוהלט של מה שאנחנו רואים היום ברשות השידור.

אני מקבל כעובדה שיש אבטלה סמויה ברשות השידור. אמרתי מעל דוכן הכנסת, ואני

חוזר על כך גם עכשיו, שאת סידורי העבודה הנוטפת יצטרכו לעשות בצורה כזאת שצדק

ייראה וייעשה, שהענין יהיה בפיקוח ושלא יהיו ניגודי אינטרסים.

יש דברים אחרים כמו הציוד. אינני מאמין שבאווירה הנוכחית בין ההנלה ובין

העובדים הענין הזה יסתדר. אם הם יישבו היום ויגמרו את זה, אני אברך על כך ואשמת

מאד/ ואני חושב שזה יהיה חשוב ונחוץ מאד. אבל אני חושש שהם לא יגיעו לזה. לכן

הצעתי את הדבר היחידי שלדעתי צריך לעשות במצב הנוכחי, ואני מציע לוועדה לאמץ את

העקרון. צריכה לקום ועדת בוררים מתוך בוררות מוסכמת - לא בוררות חובה אלא

בוררות מוסכמת - ובמדינת ישראל קיים מוסד כזה על-פי הסדר, והוא יכול לעזור

ולהוציא את המתח והעויינות שקיימים היום מטבע הדברים, ולהגיע להסדר, לאחר

שהוועדה תבדוק את כל מכלול הבעיות של רשות השידור.

יש דברים שלא בדקתי אותם וקטונתי מלהציע הצעות, אבל אני יכול לשאול את

עצמי: האם באמת יש מנהל רשות שידור, מנהל טלוויזיה ומנהל ראדיו, ויש הירארכיה

ומערכת, ואולי אלה לא נחוצים בכלל? אני אומר "אולי" כי באמת אינני יודע.

אני חושב שוועדה צריכה לשבת ולבדוק את הדברים האלה. כאשר נדע שהענין הזה

הופך למשהו שייבדק ופעם אחת ינסו לתקן, אפשר לחזור לעבודה, שתימשך במתכונת

הנוכחית ואפשר יהיה למצוא את הסדרי השכר לתקופת ביניים. כי אני חושב שהעובדים

צריכים לחזור לעבודה, וגם להגיע להבנה שעד שוועדת הבדיקה המקצועית, והדגש הוא על

מקצועית, לא תסיים את עבודתה, דרישות העובדים לא תוכלנה להתקבל, ואז ייתכן מאד

שנלך לעתיד יותר טוב ובינתיים הראדיו והטלוויזיה יעבדו.

אם ממשלת ישראל מקרטעת בענין הזה, בזדון או מתוך חוסר יכולת שלה להתמודד עם

הבעיות כפי שהיא לא מתמודדת עם בעיות אחרות, אני מציע להשתמש בכלים. בוררות

מוסכמת זה דבר שכבר קיים במדינת ישראל. אני חושש שעם כל יום שעובר ולא מגיעים

לידי הסדר, הריב מעמיק. י

אני רוצה לומר לעתונאים שיושבים כאן שהאזרחים זועמים, והם אומרים: לעזאזל,

שיסגרו אותם, שידפקו אותם, הם דופקים אותנו. אני חושב שנוצרת אווירה

אנטי-דמוקרטית שתוליך לדבר חמור מאד, שאני מקווה שאף אחד מאתנו לא רוצה בו.

אני אומר גם לאלה שרוצים להגיע לסדר יותר טוב ברשות השידור, שגם הם צריכים

להבין שיעילות זה אחד האלמנטים, אבל שמירת ההישגים הדמוקרטיים שהושגו על-ידי

עובדי רשות השידור מהצד השני, הוא דבר חשוב מאד, ואם לא יכולים לשבת ולגמור את

זח בלילח אחד, תלכו לבוררות מוסכמת, תגמרו את הענין ואולי מחר תמצאו את עצמכם

במצב יותר טוב ותוכלו לעבוד ואף אחד לא יצטרך לעוף. צריכה להיות יעילות, גם אם

יצטרכו לפטר את אלה שאינם ממלאים את התפקיד, ועל כך לא יכול להיות ויכוח.

לכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, שאם הממשלה לא אומרת את זה, שאנחנו אולי

כגוף אחד נאמר את זה.

אני רוצח להבהיר בקצרה את הענין של הסכם המסגרת ומעמדו של משרד האוצר בכל

הענין הזה. ראשית, הסכסוך הוא בין רשות השידור לבין העובדים ולמשרד האוצר אין

שום נגיעה לנושא הזה מבהינת כל הדיבורים לגבי ההבראה, לגבי הנושא של;

חנהלה-עובדים וכו'.



שמעתי פה על הפגישה שאמורה להתקיים היום אחה"צ. אני הייב להגיד שעמדת משרד

האוצר היא שבזמן שביתה אין פגישות. זו עמדה שאנחנו נוקטים בה מזה שנים, והיא

התקבלה על-ידי כל הממשלות, ואני די מופתע מהחלטתו של שר החינוך לקיים היום

פגישה בין מנכ"ל הרשות לבין עובדי הרשות.

לגופו של ענין לגבי הסכם המטגרת. ההטכם עצמו הוא למעשה לעוד 5 חודשים.

במטגרת ההטכם הזה ניתנו 75 שקלים, שלמעשה באים לפצות יותר את בעלי השכר הנמוך.

עמדת הממשלה בנושא הזה היתה שכיוון שההטכם הוא ל-5 חודשים בלבד, התוטפת תהיה

קטנה יחטית. ההטתדרות בעצם קבעה את זה שמכיוון שהתוטפת היא בשקלים, התוטפת

באחוזים היא גבוהה יותר לבעלי שכר נמוך. זוהי בעצם תוטפת השכר היחידה.

בהטכם המטגרת הכנטנו את טעיף 8, עוד לפני שהטכטוך הנדון עלה. כיוון שאנחנו

יודעים שיש גופים רבים בשירות הציבורי שגם בהם יש מקום להתייעלות, סעיף 8 אומר

שאם תהיה התייעלות, ניתן יהיה בכטף הנחטך לפצות את יתר העובדים שנשארים ביחידה.

בנושא הזה אמרנו להנהלת רשות השידור, שלמרות שהסעיף הזה עדיין לא ליישום

בשירות הציבורי כולו, מכיוון שאנחנו צריכים יחד עם ההטתדרות לקבוע הנחיות

למערכת, הרי שלגבי רשות השידור, כיוון שהטכטוך פרץ, אנחנו נשב אתם ונקבע את

ההנחיות לגבי ביצוע הטעיף הזה, מאחר שראינו שזה בעצם המוצא היחיד מה"פלונטר"

שנוצר.

בניגוד לדעות שנשמעו, הכוונה בטעיף הזה היא שבמידה שתהיה התייעלות ויהיה

חסכון, התוטפת תתחלק בין כל העובדים שיישארו במערכת ולא רק בין הטקטור המסויים

שנמצא בתוך המערכת ובו צומצם כוה האדם יותר מאשר בסקטור אחר.

אני חייב להדגיש נקודה נוספת. לגבי גופים שלגביהם היו התחייבויות קודמות

שלא בוצעו עד היום בנושא של צמצומים בכוח-אדם, כמובן ש"הטפירה" תתחיל מרגע

שחובות העבר יתבצעו. אני יודע שברשות השידור יש התחייבות מהשנה שעברה, שלא

מומשה, להוריד את שיא כוח האדם. כך שאם הרשות תתייעל ותוריד את כוח האדם, היא

צריכה לרדת לרמת שיא כוח האדם שנקבעה עוד בשנה שעברה, שפירושה הורדה של 130

מישרות מהמצבת הנוכחית.

מי פלד;

כלומר שהירידה של 320 עובדים היא בנוטף ל-30ו.

עי עמר;

המטפר 320 בחישובים שלנו כולל את החוב מהעבר.

יי דנון;

ערב השביתה התנהל משא-ומתן, שבאופן די חריג גם אני השתתפתי בו. אני חושב

שהמוצא היחידה הוא בנקודות שהזכרתי קודם: תוטפת של 75 שקל וטעיף 8. דהיינו, טעיף

ההתייעלות. לצערי, לצערה של הנהלת רשות השידור ולצער רבים אחרים, למרות שבקשנו

בתחילת השביתה את מנהל הטלוויזיה, שמילא את מקומו של מנכ"ל הרשות, לעכב את תחילת

השביתה כדי להיכנט למשא-ומתן אינטנסיבי, למרות זאת ובאמצע המשא-ומתן השביתה פרצה

ונאלצנו אז, בהתאם להחלטת הממשלה, להפסיק את המשא-ומתן.

לענין הבוררות. יש לנו משא-ומתן מקביל להטכם המטגרת עם הרבה מאד גופים. יש

רשימה ארוכה של מברקים ומכתבים שמבקשים בוררויות. אני חושב שבמקרה הזה הסכם

המטגרת הוא מאד מוגדר ומוטכם. ההטתדרות היא צד לא פחות חשוב בענין חזה, ולכן

לדעתנו, כל טיכום חייב לחיות במטגרת ההטכם, כי להטכם הזה יש בפירוש פתח.



אי הראל;

אני רוצה להעיר כמה הערות. מי שחושב שבשעה של סכסוך עבודה פותרים את כל

הבעיות שיש באיזה שהוא גוף, טועה טעות גדולה. הוא לא יפתור את הבעיות, לא ימצא

פתרון בגלל הסכסוך ולא ישיג דבר. אם יש בעיות ברשות השידור, אנחנו יודעים עליהן

לא מהיום, במסגרת כל מיני דיונים שהתקיימו כאן, וצריך להתמודד אתן כפי שהן, אבל

לא בהזדמנות זו כאשר פרץ סכסוך ננסה לפתור את כל הבעיות. זה לא יילך.

שנית, ההיגיון של האוצר בכלל בילבל את כל המושגים. אני רוצה להסביר לנציג

האוצר דבר אחד, עד כמה שאני מבין בענייני יחסי עבודה, שכשנאמר הסכם מסגרת ונאמר

לתת סכום מסויים לעובדים, נאמר שניתן הסכום הזה ולא אחר, בכדי לא להיות גורר של

המשק כולו. כלומר, יכולה להיות התנגדות להגיד לרשות השידור: לא רוצים לתת יותר

מ-75 שקלים, כי אנחנו לא רוצים שהתקדים של רשות השידור יגרור סקטורים אחרים.

איך ההיגיון הזה עומד במבחן כשאתם אומרים: אם תעשו פיטורים, אנחנו נותנים

לכם את כל הכסף ל"פול" שתוכלו לתת תוספת מעל להסכם המסגרת? אם יש היגיון בזה

רק הסכם מסגרת, הרי סעיף 8 איננו תופס בכלל.

זה מה שהוסכם בין ההסתדרות לבין האוצר.

לא סתם אתם לא רוצים בוררות מוסכמת. אם הענין הוא פשוט, לכו לבוררות

מוסכמת. -

יכולתם להגיד שיש לכם תקציב של רשות השידור ועם זה תסתדרו. אתם רוצים -

תתנו לעובדים. אם אין לכם מה לתת לעובדים - תעשו יעול ובמסגרת היעול תתנו

לעובדים.

זה מה שהם אומרים.

יעול זה לא רק פיטורי עובדים. יכול להיות שמהר יגידו למכור 50% מהמשרדים.

או שאתם אומרים שיש תקציב ובמסגרת חוק התקציב זה הכסף שעומד לרשותי

ואת זה אני יכול לחלק ולא יותר מזה, אז זה יכול להיות 75, 100, 200 או 1,000

שקלים.

אבל 75 שקלים נותנים בכל מקרה.

מאיפה יש לכם לתת?

זה נלקח בחשבון. האוצר אישר את זה מלכתחילה.

יפה. כלומר, אני מראה לכם את חוסר ההיגיון של העמדה.



מי ינון;

אנחנו לא צד בהסכמ. ההסכם נעשה בין ההסתדרות לבין האוצר.

אי הראל;

אני מוביל אתכם לחוסר ההיגיון שבעמדת האוצר, לא שלכם, כי אתם שומרים על

החוק. כלומר, היה היגיון אם האוצר היה אומר; יש לכם לתת תוספת משכורת - תתנו,

אין לכם - אל תתנו, אני לא הורג מהתקציב. אבל להגיד; את הסכם המסגרת אני מבצע

ואחר-כך אני מוכן לתת מעל להסכם המסגרת, אם תוותרו - לא תהיה תוספת שכר במדינת

ישראל במחיר של פיטורי עובדים. אני מתנגד לגישה זו, כי היא פסולה מעיקרה. אני

בעד זה שיבדקו כל מערכת, ואם יש עובדים מיותרים, שהם יפוטרו. אבל להחזיק את

המסגרת ושאני לא אתן תוספת שכר אלא במחיר שאתה תתן יד לפסר את החבר שלך, אחרת לך

לא יהיה קיום, זאת לא שיסה נכונה ואני מתנגד לה.

מי איתן;

זו בעיה של סמנטיקה, אבל אתה צודק.

אי הראל;

הערה שלישית. אני רוצה לומר לעובדים שהשביתות במדינת ישראל יביאו לידי כך

ש-80% של המדינה, מימין ומשמאל, ללא השמאל הקיצוני, יתאחדו על בוררות חובה. אני

לא חושב שזה יפתור משהו, אבל המערכת תחפש הגנה בפתרון שהוא לא פתרון.

לדעתי, אין דרך אחרת לפתור סכסוך כזה אלא על-ידי משא-ומתן. במשא-ומתן יש

עליות וירידות, פעם זה צודק ופעם שני צודק, וזה לא קל לא להנהלה ולא לעובדים.

תיכנסו למשא-ומתן ותחפשו דרך לפתור את הסכסוך. גם בנוסחה שהממשלה הציעה אפשר

למצוא משהו. אני עוד לא ראיתי משא-ומתן שלא הסתיים. יושבים עוד שעה ועוד שעה

עד שגומרים אותו, אבל לחזור לעבודה ואחר-כך לחפש פתרון לכל הדברים. אל תתנו את

פתרון כל הדברים לפני התחלת העבודה, אלא תיכנסו למשא-ומתן, תקבעו כללי פעילות,

איך ומתי פותחים שלב אי, שלב בי ו-גי, ותחדשו את העבודה ואת השידורים.

גם אני חושב שיש ללכת לבוררות מוסכמת. המוסד לבוררות מוסכמת הוקם על-ידי

ממשלת ישראל וההסתדרות בכדי לפתור סכסוכים כגון אלה. אם הממשלה אינה רוצה ללכת

לבוררות מוסכמת, תנסו לפתור את הסכסוך במשא-ומתן. אם זה לא יהיה 75 שקלים, זה

יהיה 00ו או 120.

מי ינון;

אבל לנו אין סמכות לאשר את זה. כל זה בידי האוצר, גם משא-ומתן.

אי הראל;

אני רוצה לראות מצב שבו אתם תביאו הצעה מוסכמת וברורה על ההנהלה ועל

העובדים, ושההנהלה תגיד שהיא עומדת מאחריה, שממשלת ישראל לא תאשר אותה.

מ' ינון;

היו כבר מצבים כאלה.

אני מציע לנהוג כפי שנהגו עם האחיות ועם הרופאים. כדי שלא תהיה אי-הבנה,

לא אמרתי לעשות משהו ללא אישור הממשלה. אמרתי לנהל משא-ומתן ולהביא אותו לאישור

הממשלה. בוודאי שהוא יהיה בהתאם לחוק התקציב, אבל ביחסי עבודה מוכרחה להיות

גמישות.



אי סרטני;

אני מזדהה עם הדברים שאמרו שני קודמי. אני חושבת שמוכרחים לגשת מיד

למשא-ומתן. אני מציעה לשני הצדדים להפסיק עם הודעות שהן רק מעבירות את האווירה.

אני גם וזושבת שהעברת השידורים של הערוץ השני דרך הערוץ הראשון היה מעשה לא שקול

ולא נכון. אצלנו בצפון גם כן אי-אפשר לקלוט את שידורי הערוץ השני, ומקומות לא

מאורגנים בוודאי סובלים מכך, ולכן צריך לעשות הכל בכדי להפסיק את השביתה ולהגיע

יופי, סוף-סוף הגענו למצב שכל-כך רצינו, לסגור את רשות

השידור בכדי לעשות בה סדר. היו כאלה שזאת היתה מגמתם ואיפה שהוא עלו על העגלה.

אני מצטערת שהעובדים, במידה רבה מאד, שיחקו לידיהם.

מי איתן;

אנחנו רוצים את הסדר הזה כל הזמן, זה לא ענין שצץ פתאום.

אי סרטני;

אבל זה לא יכול להיות קשור בסכסוך עם העובדים, כאשר הסכסוך עם העובדים הוא

על נושא מוגדר מאד.

מי איתן;

כששר החינוך הביא לוועדה הצעה לשינוי החוק, אמרנו לו שאנחנו רוצים שייעשה

סדר ברשות. לא אמרנו את זה רק לעובדים. בכל הזדמנות שנושא רשות השידור הועלה

בוועדה, כולנו היינו מאוחדים בדעה ואמרנו פה אחד שצריך לעשות סדר.

אי סרטני;

אני חושבת שלא יכול להיות שבהזדמנות זו מכניסים הכל ל"פול" הזה. זה לא

נוגע ולא שייך. נכון שצריך לעשות סדר, לבדוק ולייעל, אבל לא בהזדמנות זו כאשר

מצד אחד עומדת ההנהלה ומצד שני העובדים, ואנחנו יודעים שכלל הציבור סובל, כל

הרשות נהרסת והעובדים נהרסים כל אחד באופן אישי.

אני מבקשת שקודם-כל ייפסקו כל ההכרזות וכל ההתניות מראש ולגשת מיד

למשא-ומתן. לא לדבר עם שובתים זה כמו לא לדבר עם האויב, וכך לא פותרים בעיות.

אני מאד מבקשת שהכיוון יהיה, מהר ככל האפשר, לפתוח את השידורים מחדש ולהיכנס

למשא-ומתן ענייני ולהגיע להצעה מוסכמת, כאשר אז צריך יהיה להביא אותה לממשלה.

אני מקווה שלפחות ועדת החינוך והתרבות תתן את הגיבוי לכך. אני מאמינה שהממשלה

לא דנה בזה כי היא עומדת חסרת-אונים בפני וזמציאות הזאת וגם היא צריכה למצוא איזה

שהוא פתרון, כי בסופו של דבר היא אחראית מבחינה מיניסטריאלית על הענין הזה, כמו

על עניינים אחרים, והיא לא נותנת תשובה. צריך להביא אותה לידי כך ולעזור לה

שהיא תוכל לתת את התשובה, כי היא לא מסוגלת לכך.

אי פורת;

ברצוני להעיר שתי הערות. קודם-כל, אני מודה לחברי הכנסת על הגישה

הקונסטרוקטיבית שלהם. אני חושב שהדיון שהתקיים כאן היום הוא בעצם הבעת משאלה

שאותה יכול להביע כל בר-דעת, ואין כל סיבה בעולם מדוע אי-אפשר יהיה להגיע לאיזה

שהוא הסדר במסגרת האילוצים, האיסורים, מה שאפשר ומה שאי-אפשר לעשות.

ברור שכאשר יוצאים למאבק, מנסים להשיג את המקסימום. אני מקווה שהיום

הפרופורציות פחות או יותר ברורות וכל הצדדים יודעים מה מותר ומה אסור להם, מה

ניתן ומה בלתי-ניתן. ברור שלסכסוך עבודה יש דינאמיקה משלו. הוא יוצר

אנטאגוניזם, הוא יוצר מצבים מאד לא-נעימים, שאף אחד לא נהנה להימצא בתוכם. יש

חילופי דברים, חילופי הודעות ומסיבות עתונאים, ומי כמו העתונאים יודע איך זה

מתנהל.



בסך-הכל המציאות ברשות השידור איננה שונה מהמציאות במשק הישראלי כולו, רק

שאצלנו כל טון הופך להיות מגטון, בגלל האופי המיוחד של הכלי שנקרא ראדיו

וטלוויזיה. לכן, צריך לראות את הדברים בפרופורציות הנכונות.

שנית, וזבר-הכנסת וירשובטקי אמר דברים של טעם. אני רק רוצה להסב את

תשומת-לבך לעובדה אהת פשוטה. גם לו היה האוצר משתגע פתאום ואומר לרשות השידור:

בסדר, תנו לעתונאים כל מה שהם רוצים, ואנחנו היינו מקבלים את הצעת האוצר, באותו

יום שהיינו משלמים את התוטפות האלה רשות השידור היתה נטגרת בגלל פשיטת-רגל.

רשות השידור איננה מטוגלת לעמוד בתשלום תביעות בטדר-גודל כמו זה שהונחו לפניה.

יש לנו תקציב, יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות במטגרתו, וברור שתוטפת שכר.

לעובדי הרשות חייבת לבוא מתוך טעעיף השכר של התקציב. אין לנו שום מקור כטפי אחר

על-מנת לממן ממנו את תוטפות השכר. אנחנו הודינו בפומבי בכל הזדמנות ששכרם של

עובדי רשות השידור נמוך, ועל כך אין ויכוח. השאלה היתה רק מה צריך לעשות כדי

לשפר את המצב, אבל אנחנו קבלנו את הדרישות כאשר השביתה הוכרזה שעתיים לפני כניטת

התג, בעיצומו של משא-ומתן, כפי שהזכיר נציג האוצר. זה היה דבר חריג מצד האוצר,

כי הוא מעולם לא נכנט למשא-ומתן בין ההנהלה לבין העובדים. האוצר עשה מצידו

מחווה בלתי-רגילה, ובעיצומו של המשא-ומתן העובדים הכריזו על שביתה. זו היתה

שגיאה שכולם שילמו עליה ביוקר, ובמיוחד הציבור, שנשאר כל החג ללא שידורים, בלי

שום טיבה לכך.

באשר להצעתם של חברי-הכנטת וירשובטקי והראל ללכת לבוררות מוטכמת, שמעתם את

עמדת האוצר. האוצר לא יטכים בשום פנים ואופן לבוררות, בגלל החששות שיש לו,

ואי-אפשר להתעלם מהם. בניגוד לרצוני, רשות השידור הפכה פתאום להיות המקום שבו

נערך הקרב הגדול על המדיניות הכלכלית של הממשלה וכל האיגודים עומדים מטביב לראות

איך הקרב הזה יטתיים.

אני רוצה להזכיר לחברי הכנטת שידי כבולות בחוק התקציב. אינני יכול להוטיף

אפילו אגורה על שכרם של העובדים ללא אישורו של שר האוצר. אלה נתונים שמי שאיננו

יודע אותם כדאי שילמד אותם, ומי שלמד אותם ולא הבין אותם, יש לו בעיה אמיתית.

זה לא טתם עקשנות או רוע-לב. יש מצב נתון שצריך לדעת להתמודד אתו, ואי-אפשר

להתעלם מהנתונים האלה. זה דבר אחד.

שנית, אני לא בקשתי לפתור את כל הבעיות של רשות השידור בהזדמנות ה"חגיגית"

שפרצה שביתה. מה שכן בקשתי הוא לפתור את בעיות השידור. בעיות רשות השידור הן

לא חדשות, אנחנו מכירים אותן כבר 15 שנה והן תולדה של חוק בלתי-אפשרי. חברי

הכנטת, בענין הזה אל תאשימו לא את ההנהלה ולא את העובדים. בענין הזה אפשר

להאשים רק את הבית הזה, כי רק הוא יכול לשנות את החוק, להכניט בו איזה שהוא טדר

הגיוני ולגרום לכך שהחוק הזה יביא לרשות השידור איזו שהיא הירארכיה מתקבלת על

הדעת, איזו שהיא חלוקת טמכויות מתקבלת על הדעת, איזה שהם כלים שאף הנהלה בעולם

לא יכולה לנהל בלעד, וכשאין הירארכיה טבעי שיש אנארכיה.

גם העובדים היו רוצים שתהיה להם הנהלה מטודרת ושיהיה ברור מי אומר מה, למי

מותר לומר ולמי אטור. בכל ההזדמנויות שנפגשתי אתכם מיום שנכנטתי לתפקידי תמיד

אמרתי לכם שמקור כל הצרות ברשות השידור הוא לא עובדים רעים או הנהלה רעה. שם לא

כולם קניבלים. מקור כל הצרות זאת השיטה, והשיטה הזאת היא שיטה משחיתה. כל מה

שמתפוצץ כל פעם מחדש זה בגלל השיטה הזאת שחייבים לשנות אותה., ואפשר לשנות אותה

רק באמצעות חקיקה. אין שום טיבה מדוע הכנטת לא תהיה מטוגלת לעדכן חוק בן 20 שנה

על-פי הנסיון המר, לצערי, שהצטבר.

באים בטענות אל ההנהלה ואל העובדים, כאשר הכתובת האמיתית לטענות היא בית

המהוקקים של מדינת ישראל. כמה פעמים ועדה נכבדה זו המליצה ובקשה להכניט תיקונים

בחוק ושום דבר לא קרה. האם אני יכול לשנות את החוק? ובמציאות הבלתי-אפשרית הזאת

צריך להתמודד, גם כאשר מדובר במאבקים על שכר. זכותם הלגיטימית של העובדים

להיאבק על שכרם, אבל זכותה המלאה של ההנהלה להגן על קיומו של העסק. אם נהיה

טובים וניתן לעובדים כל מה שהם דורשים, כולם יצטרכו ללכת הביתה, מפני שלא יישאר

בקופה כטף כדי לעשות משהו.



כל זה נעשה במסגרת האילוצים שהאוצר מציב בפנינו במסגרת ההסכ ם הקיבוצי, ולא

יעזור דבר. רשות השידור היא גוף ציבורי שממומן בכספעי ציבור ואנחנו כפופים,

על-פי החוק להנחיות של האוצר, וגם על-פי חוק התקציב אין לנו שום דבר להציע מעבר

למה שהאוצר מציע לנו לעשות.

אנתנו הסברנו את הדברים האלה חזור והסבר והיו פגישות בין נציגי ההנהלה

לבין נציגי העובדים לאורך כל התקופה הזאת. אני אישית לא השתתפתי בפגישות אלה כל

זמן שחשבתי שאין בכלל מה לדבר על תביעות העובדים, אלה תביעות שאי-אפשר לנהל

עליהן בכלל משא-ומתן.

הבוקר קבלתי ניר חדש, שיש בו כמה סעיפים שהתקרבו להצעה של ההנהלה, שיש בה 6

עקרונות שנועדו להבטיח את השידור, לא לתקן את כל חולייה של רשות השידור. ראיתי

שבעמדת העובדים יש התקרבות לעמדתנו ולכן הוריתי מיד לקבוע פגישה. על בסיס הניר

שחם הגישו עכשיו כמשקל נגד לניר שההנהלה הגישה להם נדמה לי שנפתחה איזו שהיא דרך

לדו-שיה מתקבל על הדעת. אני מודיע בכל האחריות שעד הבוקר היה עם מי לדבר, אבל

לא היה על מה לדבר. אני מאד מקווה שבפגישה שתתקיים היום אולי נתחיל לצאת לדרך

המלך ונבסיח לציבור שידור נקי ללא תקלות וללא 14 ועדי עובדים, שבכל פעם ועד אחר

גורם לתקלה ונזק לעובדים האחרים, שעבודתם שלהם ירדה לטמיון מפני שהיא לא שודרה.

אני בטוח שגם העובדים מעוניינים בזה, כי גם להם נמאס כבר הגהינום הזח.

אי-אפשר יהיה לחסל את התוהו-ובוהו הזח אם לא תקום נציגות אחת של כל עובדי

השידור, שאתה אפשר יהיה לגמור את כל העניינים. קודם-כל השידור. בדק-בית נעשה

בבית ולא בכל בית בישראל, כפי שזה נעשה היום.

חיו"ר ני רז;

צבי גורן רוצה לומר כמה מלים, ואני מקווה שזה יהיה באותח רות

קונסטרוקטיבית. בבקשה.

צי גורן;

אני רוצה להפנות את תשומת-לבכם, שבניגוד למה שנאמר כאן, לא בעיצומו של

משא-ומתן ולא באמצעו של משא-ומתן הופסק המשא-ומתן, אלא זומנו לפגישה שעה לפני

תחילת השביתה. על השביתה נמסרה הודעה כדת וכדין, ניתנה לגביה חתראה, שנרמז לגבי

קיומה והתעלמו מהרמזים עליה. בסופו של דבר, לאחר שההחלטה על מועדה נקבע עוד 24

שעות נוספות כדי לזמן אותנו למשא-ומתן, שמאותו רגע ואילך בקשנו אותו והיינו

מוכנים בכל שעח לבוא לפגישה.

הפגישה שהיתה לא חיתה למשא-ומתן, היתה בה הודעה ברורה על תכתיב: כזאת ראה

ותתום. לא משא-ומתן ולא שום אפשרות על משא-ומתן.

אנחנו יצאנו לדרך שבה טענו שיש לתקן את שכרנו כפי שמקובל בסוף כל הסכם שכר,

או כפי שהיה בעבר, על-סמך אותו סולם שכר. לא בקשנו את תנאיו של עתונאי זה או

אחר, אלא את אותו סולם שכר עתונאי שבפועל היה קיים, שלגבי קיומו אצלנו היו

מחוייבויות. גם אם מישהו טוען היום שאין נפקות משפטית כזאת או אהרת, העובדה היא

שסולם השכר העתונאי בפועל היה נמוך. לא אמרנו שכל העובדים שלנו הם עתונאים, אלא

נקבע על-ידי פסק בוררות לפני 17 שנים כי תפקידים מסויימים יהיו סמוכים אל הדירוג

הזח, כאשר חלקו העליון הוא מקצועות עתונאיים ותלקו התחתון הוא מקצועות חפקתיים;

כדי למנוע עוד מספר ועדים, שאני מסכים שבמסגרת שני איגודים יציגים, ההסתדרות מזה

והאיגוד הארצי מזה, יש מצבים של ועדים עם אינטרסים לוקאליים, ומר פורת בעצמו

יודע שגם בעתון שממנו הוא בא יש מערכת בירושלים, יש מערכת בתל-אביב וגם בחיפה,

וגם לפועלי הדפוס.

אי פורת;

יש להם רק ועד אחד.



צי גורן;

הבעיה המרכזית היא שנוצר ויכוה האם יש בכלל משא-ומן. קודם-כל הושמעה העמדה

שלא מנהלים משא-ומתן עם שובתים, כאילו כולם היו קניבלים. לשמחתי, שמענו סוף-סוף

שלא כולם אצלנו קניבלים.

לא אנהנו יצאנו לקרב ולא אנחנו הכנו תחמושת. אבל על הדברים האלה אין חולק.

המנכ"ל סוף-סוף החליט, מנימוקיו שלו, להבין שיש על מה לדבר. כאשר אמרנו שיש על

מה לדבר התכוונו לכך, כאשר אמרנו שאנחנו מקבלים עקרונית שמישהו ישלם לנו יותר

תמורת סילוקם של מאות עובדים מהמערכת, מבלי שנבדק לפני-כן האמנם אפשר לקיים את

החוק, את מטרות החוק, עם 300 עובדים. עכשיו אני מבין שהבדיקה העלתה בצורה

מדהימה את המסקנה שלא רק שאפשר לקיים את החוק ואת מטרות רשות השידור ב-300

עובדים פחות, אלא ב-600 עובדים פחות.

לשם כך אמרנו שאנחנו מוכנים לבדוק את המצב ביחד. ההנהלה תציג את כל

דרישותיה ואת כל רעיונותיה, נשב ונבדוק ביחד האם יש אפשרות למצות דרך של פרישה

מרצון, האם יש אפשרות לבדוק הסבה מקצועית. אם יש רגל אהת רזה, רגל אחח שמנה

ועוד רגל אחת תלויה באויר, האם יש אפשרות לרפא את הדברים האלה גם בתוך המערכת.

אנהנו לא אמרנו "לא" לבדק-בית.

מה שנאמר לנו הוא שעל הסוסים של סכסוך עבודה חוקי אנחנו מלבישים לא רק

מרכבה אחת אלא סו מרכבות. אנחנו נדרשים לחתום על הפעלת ציוד, שנאמר כאילו הוא

שוכב במחסנים, אבל הוא עובד. הוא לא עובד כפי שהיה צריך לעבוד מלכתחילה. זה

דבר שנקבע לא על-ידי המנכ"ל הנוכחי אלא על-ידי אחד המנכ"לים הקודמים כאשר הוא

רכש את הציוד לפני 10 שנים, כאשר בניגוד לדעתם של מנהל הטלוויזיה ומנהל החדשות

הוא קבע אז שהמצלמות האלה לא יעבדו כמצלמות שדה אלא בתוך מכוניות שידור. את

מכוניות השידור אי-אפשר להפעיל בגלל סכסוך עבודה אחר, והיום אנחנו שומעים שכבר

נמצאה דרך להפעיל אותן; בעוד אנחנו מנסים למצוא חזית מאוחדת, מאחורי הגב נותנים

לאהת הקבוצות תוספת כדי שהם יפעילו את הציוד הזה.

אי פורת;

זו הצגה לא מדוייקת של הדברים.

צי גורן;

תוכנית ההצלה נולדה 10 ימים אהרי שפרצה השביתה. אנחנו חושבים שכפי

שהיא היא איננה עומדת במבחן המציאות. אמרנו והבהרנו שיש על מה לדבר ואנחנו

מוכנים לדבר, אבל איננו מקבלים את ההתנייה: זירקו מאות - קבלו שקלים. בעיני זו

התנייה לא מכובדת.

נשמעה טענה על פשיטת-רגל של הרשות. תקציב השכר הוא 56 מיליון שקלים מתוך

130 מיליון. גם אם תוסיפו 25% לכלל עובדי הרשות, לא נגיע למצב של לא 90% ולא של

פשיטת-רגל. אנחנו לא אומרים; רק שלמו לנו ולא נתייעל, רק שלמו לנו ולא נשפר, רק

שלמו לנו ולא נבדוק את הדברים. יש כפילויות ברשות השידור שצריך לחסל אותן. יש

בזבוז ברשות השידור שצריך לנער אותו. יש כוח-אדם שאיננו רוצה לעבוד, ואמרנו שאם

יש כזה, לא תהיה לו הגנה, לא תהיה לו הסות. יש כוח-אדם שמנהלים מבטילים אותו

מאונס, כי הם אינם נושאים חן בעיניהם. יש כוח-אדם עודף שמביאים, במקום לנצל

כוח-אדם קיים.

את כל הדברים האלה צריך לבדוק, לא ב"וזאפ-לאפ" של "זרקנו 100, 200 או 300".

כפי שמר דנון אמר, יש עוד חוב משנת תקציב קודמת. מדוע זה לא בוצע? מישהו עצר

בעד התייעלות? מישהו מנע הסכם להתייעלות? לפני שנה קבלנו, עובדי הטלוויזיה בלבד,

מכתב של המנכ"ל ושל האוצר בענין התייעלות: "..תוגש לכם תוכנית התייעלות, היא

תתבצע ותקבלו את כל התוספת בהתאם לכך". איפה היא? שנה אחרי זה עוד אין כל

תוספת. בלילות אלה יושבים לזרז את הגשת המסקנות בנושא הטלוויזיה.



מה שמוזר בעיני הוא שבהזדמנות חגיגית זו, שאומרים: נקצץ באגף אהד, נפצה את

כל שאר האגפים. אני חושב שהטענה הזאת לא רק שאפריורי איננה יכולה לעמוד במבחן

המציאות כתשלום תמורת חיזוי, אלא שאפילו מבהינת הענין שבכך היא איננה עומדת על

סדר-היום.

איכפת לכם שכל עובדי רשות השידור יקבלו תוספת של 25%

לשכרם? - לא איכפת. נקבל. אני אפענה את התוספת הזאת בדרכי, הוא יפענה את

התוספת הזאת בדרכו, ועם ישראל יצא נשכר אם נגיע להסכם. אבל שום הסכם לא יהיה,

לא יהיה משא-ומתן בתום לב, ועל זה יש לי ספיקות.

אנהנו מיצינו את המשא-ומתן הזה בישיבה זו ולמדנו היטב את הענין. מה שקורה

בפרשה של השביתה הממושכת של שידורי הראדיו והטלוויזיה הוא, שהציבור יש מצד אהד

הרגשה שזה הסר מאד, ומצד שני יש איזה מין סיפוק, וזה מרגיז מאד.

בלי להזכיר שמות, לאחד הטכנאים היתה פעם תביעה והוא השבית את הטלוויזיה.

מישהו אחר גם הוא השבית, או שאחר עושה "שלג". השירות הזה, שהציבור הרחב התרגל

לצרוך אותו, חייב להיות טוב, מסודר ואמין.

במידה שהשביתה הזאת נמשכת זמן רב, היא לא גורמת לתמיכה אלא היא גורמת

להסתייגות עמוקה מכל הענין הזה. זה דבר נורא, כי בסופו של דבר זה שירות

דמוקרטי, שירות הינוכי, לימודי, אמנותי, שירות מידע מדרגה ראשונה.

ועדת התינוך והתרבות של הכנסת קבלה בשנת 1975, בשנת 1976 ובשנת 1977 הצעות

והמלצות.

זה היה לפני ההנהלה הנוכחית ולפני הוועד המנהל הנוכחי.

ב-1986 לא היתה ההנהלה הנוכחית? אז אמרנו: "הוועדה קבלה את הודעת הנהלת

רשות השידור על כוונתה לממש תוכנית הבראה". עכשיו אפשר לקרוא לזה "תוכנית

הצלה". השם לא משנה, אבל צריך לשנות את זה באופן יסודי. את אותם הרעיונות,

במידה מסויימת, שמענו כבר אז, כי אותרו נקודות החולי. אי-אפשר לבצע את התוכנית,

בגלל החוק כפי שהוא, ולכן נעשה מאמץ, והוא לא מאמץ טוב בגלל המצב הפוליטי הזה,

שקשה מאד לשחרר את השיקולים הענייניים משיקולים מפלגתיים, מי ירוויח ומי יפסיד

משינוי החוק הזה. קשה מאד לשנות את החוק, ואני רואה מה שקרה עם תיקון מסי 6 שעוד

לא התקדם.

לכן, עד שניכנס לשאלות הגדולות של תיקון מסי 6 ושל התיקון לחוק שהתקבל

אתמול בממשלה והוא צריך לעבור לוועדת השרים לענייני חקיקה, ואחר-כך יצטרך לעבור

לוועדת התוקה, חוק ומשפט של חכנסת ולקבל את אישורה - עד אז צריך להיכנס

למשא-ומתן. אינני רוצה להיכנס כרגע לשאלה אם היה משא-ומתן, מדוע הוא לא התקיים

כמו שצריך ומדוע הוא לא השיג עד היום תוצאות. יש לי תחושה - ואני חושב שזו גם

תחושתם של חברי בוועדה, וגם מהדברים ששמענו מהעתונאים וגם מהמנכ"ל - שיש עכשיו

יותר נכונות לשבת ולהתחיל לפרום את ה"פלונטר" הזה ולפעול לכך שהשידורים יתחדשו

בצורה שתהיה לא ארעית ולא אקראית.

על השאלה אם זה כולל עסקת חבילה שבמשא-ומתן על תנאי השכר של העתונאים נתקדם

רק בתנאי שנגיע להסכמה גם ביתר 6 הנקודות שאתה ציינת, על כך תצטרכו לדון

במשא-ומתן. אני "סקפטי" לגבי האפשרות להגיע לכלל הפתרון בהזדמנות של משא-ומתן,

אבל אם תצליחו להתקדם לפחות בשתים-שלוש נקודות, זה יהיה לא מעט בתנאים אלה.



אי הראל;

אנחנו דרשנו משא-ומתן בלי תנאים מוקדמים.

היו"ר ני רז;

אני חושב שאני מבטא בזח את דעת כל חוועדה, שאנחנו פונים אל העתונאים ואל

חנחלת רשות השידור לחיכנס למשא-ומתן ענייני ומיידי, מתוך רצון טוב למצוא לסכסוך

פתרון מהיר. אם לא פתרון שלם לגבי כל התוספות כפי שהעתונאים מעלים אותן

בבת-אחת, אבל לפחות שיאפשר חזרה לעבודח מתוך חתחייבות להמשיך ולמצוא פתרון

לתביעות כפי שאתם מציעים אותן, גם אז לחיכנס אל חמשא-ומתן ולדאוג לכך שהעבודה

תתחדש.

אני שואל את עצמנו כחברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אם אנחנו בעד זה

שאנהנו נקרא להקמת ועדה ציבורית שתיכנס לענין הזה. אני אישית מאד נוטה לזה

שתוקם ועדה של אנשי מקצוע, אובייקטיביים ומוסמכים, שתתעמק בדברים, תבדוק אותם

ותמצא להם פתרון לאחר גמר המשא-ומתן כדי לקדם את נושא המחלוקות ואת תוכנית

ההבראה, וייתכן שיועלו הצעות לפתרון דברים נוספים וצרות נוספות שקיימות ברשות

השידור.

על שולחן הוועדה מונח תיקון מס' 6 לחוק רשות השידור, שאינני יודע מתי ואיך

הוא יעבור, ולפנינו עוד כמה וכמה נושאים שנוגעים לרשות השידור, כגון נושא הרשת"

השניה.

לסיום, בנושא השביתה אנחנו פונים אל הצדדים להיכנס מיד למשא-ומתן בכדי

להחזיר את האנשים לעבודה ולחדש את השידורים. לגבי שאר הנושאים, הם עומדים על

הפרק ונדון בהם כשהשעה המתאימה תגיע.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.05