ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 24/08/1987

פתיחת שנת הלימודים התשמ"ח; הכרזת ארגוני המורים על סכסוך עבודה

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

פושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול פסי 249

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום ב', כ"ט באב התשמ"ז, 24.8.87, שעה 08.30.
נכחו
חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

ע. דראושה

א. סרטני

מוזמנים; שר החינוך והתרבות י. נבון

ש. שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ב. אמיר - מנהל המינהל הפדגוגי

ש, שניאור - מנהל המחלקה לבי נוי ותקצוב

ג. בן-דרור - מנהל האגף לפיתוח מערבת החינוך

ע. סלע - משרד החינוך והתרבות

ע. אלדר - עוזר שר החינוך והתרבות

י. בהן - דובר משרד החינוך והתרבות

א. קפלן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ג, לב - מרכז השלטון המקומי

מ. מזרחי - יו"ר ארגון ההורים הארצי

י. ולבר - מזכ"ל הסתדרות הפורים

מ, אידלשטיין - יו"ר ארגון המנהלים בהסתדרות

המורים

ד. רונן - יו"ר חטיבת המורים בבתי-הספר

העל-יסודיים

ר. זילברשטיין - יו"ר האגף לארגון בהסתדרות

המורים

צ. טורנוי - יו"ר חטיבת הביניים בהסתדרות

המורים

י. אסא - יו"ר האגף להשתלמות בהסתדרות המורים

ש, בן-צור - מ"מ מזכ"ל הסתדרות המורים

י. אקרלינג - יו"ר ארגון המנהלים בירושלים

ד. איציק - מזכירת הסתדרות המורים בירושלים

ד.. צדוק - סגנית יו"ר האגף לארגון

ש, ישי - הסתדרות המורים

פ. רפן - דוברת הסתדרות המורים

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות .
מזבירת הוועדה
ד. פלר

רשמה מ. כהן

1

סדר-היום; פתיחת שנת הלימודים התשמ"ח;

הכרזת ארגוני המורים על סכסוך עבודה.



היו"ר ני רז;

אני פותח את הישיבה. הישיבה המיוחדת של הכנסת היום נקראה לדיון, בין השאר,

על מה שקוראים עכשיו "החינוך האפור". הנושא הזה יועלה במליאה כהצעה לסדר-היום

של חברת-הכנסת סרטני. השתמשנו בהזדמנות הזאת כדי לכנס את הוועדה ולשמוע מהנהלת

המשרד ומהשר איך אמורה להיפתח שנת הלימודים, מה קורה במערכת החינוך בתחומים

השונים שמדי שנה אנחנו שומעים עליהם סקירה ומציגים אותם כאן כענינים שהמערכת

עוסקת בהם וצריכה לפתור אותם כדי ששנת הלימודים תוכל להיפתח ולהתנהל כפי שצריך.

אני מתכוון פה לשאלות של בינוי וכדומה, מה קורה בתחום זה. באחרונה אנחנו שומעים

בטלוויזיה שמפעל הפיס בונה 135 כיתות חדשות. האמנם כך, או שזאת הונאת הציבור?

שר החינוך והתרבות יי נבון;

מה שהוא עיכב, הוא שחרר עכשיו.

היו"ר ני רז;

מה קורה בתחום הבינוי במגזר הערבי? רק לפני כמה שבועות ישבתי פה עם

יושב-ראש ועדת המעקב של החינוך הערבי והוא אמר לי שתהיינה בעיות בשל הפיגור

בבינוי. נשמע מה קורה במגזר הערבי ואיך תיפתח שנת הלימודים אצלם.

תשוב לשמוע גם מה קורה עם ארגוני המורים, עם המשא ומתן על השכר. אנחנו

שומעים שגם פה יש אי-שקט ואורות אדומים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

ובכן אנהנו רוצים לשמוע איך השר והנהלת המשרד רואים את פתיחת שנת הלימודים

בעוד ימים אחדים, באיזו מידה המערכת ערוכה לזה ובאיזה נושאים הדברים אינם

ערוכים. אולי כדאי שתדווחו גם מה קורה בקשר לתכניות הקיצוצים, מיזוג של בתי-ספר

קטנים עקב הקיצוצים וכוי.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אפתח בקצרה, אחר כך אבקש מהמנכ"ל לדווח על הנושאים האלה. אתמול זומנו כל

מנהלי המחוזות, בזה אחר זה, יחד עם מנהלי היחידות, לדיון מהבוקר עד שעה מאוחרת

בערב, כדי לראות איך אנחנו נערכים לקראת שנת הלימודים הקרובה. על כך ימסור

המנכ"ל, מה הבעיות העיקריות, מה דווח וכוי.

יש שני סוגים של חששות. האחד הוא הסכסוך שהכריזו עליו ארגוני המורים. אני

מבין שהיום בשתים-עשרה בצהרים מתחיל המשא ומתן. אז אני מניח שעם פתיחת המשא ומתן

לא תהיה עילה שלא לפתוח את שנת הלימודים.

לגבי הבינוי במגזר הערבי - במגזר הערבי תוקצבו 91 כיתות. היום אמור האוצר

להגיש לוועדת הכספים של הכנסת בקשה לתוספת תקציב ל-30 כיתות נוספות. אם אמנם

ועדת הכספים תאשר זאת, אז יהיה מרחב נשימה מסויים לגבי המגזר הערבי.

אשר למגזר היהודי - כזכור מפעל הפיס עיכב בנייתן של 135 כיתות עד שהאוצר

יאשר לו לקיים גם הגרלות חפציות, כלומר שמגרילים גס מכוניות, דירות וכוי. כמו כן

היתה בעיה בקשר לשיטת התפעול של הפיס, באמצעות מיחשוב ואוטומציה. כלומר במקום

שבעל דוכן ילך בעצמו למפעל הפיס, יהיה לו מסוף מוזובר למרכז, וכך אפשר יהיה

להעביר ישירות למפעל הפיס את מספרי הכרטיסים שנכנסים להגרלה. לדברי מפעל הפיס זה

יאפשר יום נוסף של מכירת כרטיסים. בענין זה היה ויכוח ממושך שהתנהל חודשים רבים.

בסופו של דבר האוצר אישר זאת, ומפעל הפיס הפשיר את ההקפאה של 135 הכיתות. זה

כמובן יאפשר לנשום. זה יותר טוב ממה שהיה, אגל זה עדיין לא פתרון, כי עדיין יש

הרבה מקומות שיש בהם בעיות.

יש מקומות שבהם הרשויות המקומיות בנו בלי שאנחנו אישרנו את התקציב, אם כי

לא רבים. בראשון לציון, למשל, לאחר שאישרו את התכנית, אבל לא את התקציב, הם כבר

בנו ונכנסו לחובות. יש.לנו פניות מכמה מקומות שיש בהם בעיות של מחסור בכיתות.



אינני יודע פה ההערכה של הפנכ"ל, אבל לי נדמה שלא יהיה בגלל זה

עיכוב בפתיהת שנת הלימודים.

היום אני עומד להיפגש עם מג'ד אל האג',

עם חבר--הכנסת דראושה ועם נימר אל חוסיין לגבי המגזר הערבי. אני חושב

שהשנה עשינו ממש פריצה במגזר הערבי. קודם כל, החלטתי להשוות את

תנאי השבר של השרתים במגזר היהודי ובמגזר הערבי. עד היום היו שתי

רמות: במגזר היהודי, עבור 4.4 כיתות מקבלים שרת אחד; במגזר הערבי -

עבור 6 כיתות מקבלים שרת אחד.

א, קפלן; זה היה לפני הקיצוץ. במגזר היהודי, על

כל 5.1 כיתות קיבלו שרת אחד; במגזר

הערבי זה היה 6.5 כיתות לכל שרת.
שר החינוך והתרבות י. נבון
עכשיו אנחנו משווים את התנאים. אמנם

במגזר הערבי יש בתי-ספר שבהם למדו ועדיין

לומדים חמשה ימים בשבוע, ואולי זו היתה הסיבה להבדלים בשכר השרתים,

אבל יותר ויותר בתי-ספר ערביים עוברים לששה ימי לימודים.

אנחנו נותנים למנהל החינוך הערבי,

עלי חיידר, סל שעות ליוזמות ופעולות שונות, כמו לכל מנהל מחוז, כי

היתה להם תחושה שהם לא מקבלים כמו מנהלי המחוזות.

היתה להם בעיה של קב"סים. אנחנו מתכוונים

לבוא לקראתם בתחום הזה. כמובן, כל זה לא בא מתוספת תקציב, אלא נעשה

מאמץ פנימי להפחית במקומות אחרים. אנחנו מתכוונים לתת למגזר הערבי

ארבע משרות של פסיכולוגים, ומילגות לשבעה סטודנטים ערבים שלומדים

לתואר שני בפסיכולוגיה, כי הם טוענים כל הזמן שאין להם פסיכולוגים,

רק 2.5 משרות.

במסגרת מילגות לסופרים - עד עכשיו ניתנו

מילגות רק לסופרים יהודים; עכשיו יינתנו מילגות גם לשלושה סופרים ומשוררינ

ערבים.

השנה נפתח עוד שתי ספריות בשיבלי ובכבול.

נפתח חוגים למחוננים. עד עכשיו היה רק בנצרת; עכשיו נפתח גם בטייבה,

בקה-אל-גרביה ואום-אל-פחם חוגים למחוננים.

מיניתי את סמיר דרוויש כיושב-ראש המדור

לתרבות לערבים במועצה לתרבות ואמנות. נפתח פעולות תרבות במגזר הערבי,

להקות פולקלור, תזמורות וכדומה.

אני מעריך שכתוצאה מכל הצעדים האלה, יחד

עם הגדלת מספר הכיתות שבונים במגזר הערבי, שנת הלימודים יכולה

מבחינתם להיפתח בשלום.

במגזר היהודי יש הרבה מקומות עם בעיות

של בינוי. אבל אנחנו פועלים במסגרת המגבלות התקציבי ות.

באשר לדברים אחרים, אני מציע שהמנכ"ל

ידווח, כי הוא ישב אתמול יום שלם עם כל מנהלי המחוזות ומנהלי היחידות,

והוא יוכל לדווח גם על ביצוע הקיצוצים שדובר עליהם. יש בעיות, יש

מחסור בשעות במחוז זה ואחר, לא הכל פועל לפי התכנון; יש גם הרבה

קריאות יאוש וזעקות שמהסלים בית-ספר וכדומה. אני מציע שהמנכ"ל ימסור

על כך.
היו"ר נ. רז
לגבי ענין הכיתות -דיברת על-91 כיתות

ועוד 30 נוספות; יחד זה 120 כיתות.

במגזר היהודי דיברת על 130 כיתות.



שר החינוך והתרבות י. נבון; אלה כיתות נוספות. בסך הכל מדובר על

647 כיתות.

ג. בן-דרור; משרד החינוך והתרבות בונה 320 כיתות;

מפעל הפיס - 135; סך הכל 455 כיתות,

משרד הבינוי והשיכון בונה 142 כיתות. יחד מדובר על 597 כיתות לכל

מערכת החינוך, מגזר יהודי וערבי, כולל הבדואים והדרוזים. זה לא כולל

את 30 הכיתות שיובאו היום לאישור ועדת הכספים. 597 כיתות אושרו

לפתיחת שנת התקציב 1987. אנחנו עומדים היום לפני אישור של תוספת

תקציבית ל-30 כיתות במגזר הערבי והבדואי ו-20 כיתות במגזר הדרוזי.

אנחנו ממתינים לאישור של ועדת הכספים, כדי שניתן יהיה להוציא את

האישורים על פי תכנית העבודה.

שר החינוך והתרבות י. נבון; האם ועדת הכספים תחליט כמה יינתנו

לדרוזים, כמה לבדואים וכמה לערבים?

ג. בן-דרור; לא. שר האוצר הגיש את הבקשה לוועדת

הכספים לאשר תוספת של 30 כיתות למגז ר

הערבי ו-20 כיתות למגזר הדרוזי, כלומר 50 כיתות. את ההקצאה הפנימית

אנחנו קובעים, בעצם כבר קבענו בתיאום עם האוצר ועם משרד הבינוי

והשיכון, לכל מגזר ומגזר.

שר החינוך והתרבות י. נבון; כלומר מדובר על תוספת של 50 כיתות.

אני רוצה לשאול את איזי קפלן מהאוצר

מי מגיש את הבקשה.

א. קפלן; אנחנו מגישים את הבקשה. מדובר על כ-30

כיתות במגזר הערבי ועוד כ-14 כיתות

במגזר הדרוזי.

ג. בן-דרור; בפועל כנראה נפעיל 24 כיתות. יש כאן

שאלה של תחשיב.
שר החינוך והתרבות י. נבון
השאלה היא כמה כיתות האוצר מבקש מוועדת

הכספים. איזי קפלן אומר 44 כיתות.

ג. בן-דרור; לגבי המגזר הדרוזי יכול להיות שזה יהיה

פחות, בגלל בעיה תקציבית, כי הבדיקה

נעשית יחד עם משרד הבינוי והשיכון. אנחנו הערכנו 20 כיתות, אבל לא

פחות מ-16.

שר החינוך והתרבות י. נבון; על כל פנים תהיה תוספת של כיתות.

ג. בן-דרור; אני רוצה להסביר נקודה חשובה. האישור

התקציבי ניתן במונחים של הרשאה תקציבית.

פירוש הדבר לא רק הכסף שניתן כרגע לבינוי, אלא כמה יעלה הפרוייקט

במונחים של לפחות שנתיים. האומדן התקציבי קשור גם לתקציב וגם לעבודה

שתיעשה בשטח. משרד הבינוי והשיכון בודק כמה יעלה לבנות בית-ספר מקיף

בבית-ג'אן, שהוא בעדיפות ראשונה, וכמה יעלה לבנות בית-ספר מקיף

בדלית-אל-כרמל ובעוספיה. הפרשי האומדנים נובעים מכך שצריך להעריך

בכמה ניתן לבנות בהרשאה שהיא 2 מיליון שקלים במגזר הדרוזי.

שר החינוך והתרבות י. נבון; לפני שמסיימים את השיבוץ, אני מבקש שנקיים

על זה ישיבה. כי רק אתמול נודע לנו

שהאוצר מבקש להביא את זה היום לוועדת הכספים.

א. סרטני; האם הכוונה היא להתחיל לבנות מיד?

א. קפלן; כן.
שר החינוך והתרבות י. נבון
כשהדברים נעשים לא בצינורות הרגילים, יש

בעיות.
ג, בן-דרור
הבעיה היא של אומדן, וכמה כסף יצטרכו

בפועל, כי זה שטח הררי מאד.
ש. שושני
לקראת פתיחת שנת הלימודים התשמ"ח מערכת

החינוך עומדת בסימן של קיצוצים ולא בסימן

של הרחבה. הקיצוץ שהוטל על משרד החינוך והתרבות הוא 28 ילמיון שקלים,

כשבפועל היינו צריכים לקצץ 20 מיליון שקלים. הם היו צריכים להסתכם -

עדיין אין לנו מספרים סופיים - בכ-50 אלף שעות לימוד, חלקן על-ידי

הפחתה של שעת הוראה אחת מכל כיתה, החל מכיתה ג' ועד כיתה י"ב, וחלקן

על-ידי מה שקראנו "התייעלות" במערכת החינוך. דובר על מיזוג כיתות,

מיזוג בתי-ספר, סגירת בתי-ספר, ויסות תלמידים, כלומר העברתם מבית-ספר

לבית-ספר. יש לזה גם השלכות כלכליות, אבל גם השלכות פדגוגיות. שבוע

לפני פתיחת שנת הלימודים אנחנו עומדים קצת מעל ל-40 אלף שעות הוראה,

אולי אפילו יותר, איננו יודעים בדיוק את הסיכומים המדוייקים, של קיצוץ

במערכת השעות.

הענין הזה יוצר בעיות קשות. כשמסתכלים

במיקרו של הענין, לא במקרו, בהצהרה הכוללת, אלא כשבודקים כל כיתה,

כל בית-ספר וכל ישוב, בסך הכל הכיתות בשנת הלימודים הזאת יותר

מאוכלסות מאשר בשנים קודמות, ויש מקומות שהמצב שם ממש קשה.

יש מקומות, כמו בהתיישבות העובדת, שהוחל

בהם בתהליך שיצטרך להימשך גם בשנים הקרובות, תהליך שאי אפשר היה

לבצע אותו - מסיבות שונות, בעיקר פיזיות - בבת אחת, אלא צריך לבצע

אותו בהדרגה. ואני מוכרח לציין שההתיישבות העובדת משתפת פעולה, מבינה

את הענין, ובחלק גדול של הקיבוצים, לא בכולם, יש הבנה גדולה לנושא

ולמשבר הכלכלי של מערכת החינוך.

על פי מה שראינו אתמול - ואני מדבר עכשיו

קודם כל ברמה העקרונית הארצית - יש תופעה של מחסור בגננות בשני

מחוזות, במחוז ירושלים ובמחוז הדרום. בתופעה הזאת יש חידוש, כי היא

לא היתה ידועה בשנים קודמות. במחוז ירושלים חסרות כ-30 גננות, ובמחוז

הדרום כ-20 גננות, לקראת פתיחת שנת הלימודים. יש לנו כמה הסברים

לתופעה הזאת, שאנחנו חוששים שהיא תלך ותתרחב. במוסדות להכשרת מורים

אין היום מסלול מיוחד להכשרת גננות. שמו של המסלול שהיה קיים בשנים

קודמות הוסב למסלול לחינוך לגיל הרך, ובוגרות המסלול מעדיפות ללמד

בכיתות א'-ב', כי תעודת הסיום מקנה גם אפשרות ללמד בכיתות הנמוכות

של בית-הספר היסודי. ההשערה של חלק ממנהלי המחוזות היא שחלק מהבוגרות

מעדיפות מקצועות מינהל ופקידות על מקצוע ההוראה, בגלל תנאי שכר עדיפים.

במינהל ופקידות אני מתכוון לבנקים וכדומה. במחוז הדרום הבוגרות

מעדיפות שלא לעבוד מאשר לנסוע למקומות ישוב יותר מרוחקים שבהם קיים

המחסור. הן רוצות מקום עבודה בבאר-שבע. זו תופעה ראשונה ברמה הארצית,

והיא די חדשה.

התופעה השניה שהיא די מוכרת היא מחסור

בסורים במקצועות מסויימים, כמו אנגלית וחשבון בבית-הספר היסודי,

ומתימטיקה בבית-הספר העל-יסודי, ובכלל מדעים. מוצאים פתרונות לענין

הזה, אבל לא על-ידי מורים מעולים. אתמול התברר לי שזאת תופעה כללית

בכל המחוזות.
עוד ברמה העקרונית
המצב של תחזוקת

המבנים בכל הרשויות המקומיות איננו טוב, יש תלונות די חריפות ובקשות

לשיפוצים. כפי שאתם יודעים, המדינה אינה מקצה כסף לשיפוץ של מבני

חינוך ומוסדות חינוך- המקור לכך הוא מפעל הפיס. אינני יודע מה הסכום

שהוא חילק השנה.
ג. בן-דרור
כמעט 24 מיליון שקלים.
ס. שושני
אתמול קראתי בעתון שבתל-אביב שיפצו

מוסדות חינוך ב-44 מיליון שקלים,
ג. לב
34 מיליון.
ש. שושני
אם לעומת זאת יש 24 מיליון שקלים לכל

מדיינת ישראל - אז המצב באמת לא סוב.

בסך הכל יש 2,000 מוסדות חינוך, חלקם לא חדשים, ובעיקר בישובים

ותיקים המצב קשה מאד, ויש תלונות של הורים על מצב פיזי לא סוב.

אבל גם חלק מהרשויות אינן במצב כלכלי סוב כדי לבצע את השיפוצים

ממקורות כספיים שלהם. הכתובת היא בדרך כלל משרד החינוך והתרבות.

בנושא הבינוי - בסך הכל אמנם נבנות

כיתות, אבל זה המינימום, והמינימום הזה מאלץ את המערכת - ואת זה

ראינו אתמול במה שקראנו "תרגיל יבש" - למצוא תחליפים לבניה, לשכור

חדרים במקומות שבהם זה ניתן, יש ישובים חדשים שאיננו עומדים בקצב

הגידול שלהם. למשל בלהבים ומיתר, שהם "ישובי לוויין" של באר-שבע.

תופעות כאלו קיימות גם בישובים אחרים, שאיננו עומדים בקצב הגידול

שלהם. אין אצלנו תפיסות מסרופוליסניות, ואפילו שם יש בעיה לשכור

חדריס ולעמוד במחירי השכירות של בתים ווילות למיניהם. אבל בסך הכל

חייבים לשכור מבנים או חדרים כדי לפצות על אי-בנייתם של חדרי לימוד

בישובים רבים במדינה.

כמה חדרים חסרים בישוב היהודי?

ש. שושני-; לפי הערכתי, אם היינו רוצים לבנות כמו

שצריך במציאות, לשנת הלימודים תשמ"ט

אנחנו צריכים 250 חדרים,
ג, בן-דרור
לקראת שנת הלימודים התשמ"ס צריך יותר

חדרים. לגידול סבעי, להחלפת חדרים ומבנים

פסולים וכו', אנחנו צריכים לשנת התשמ"ס 1,200 חדרים בסך הכל, מזה

כ-900 למגזר היהודי.
שר החינוך והתרבות י. נבון
השנה היינו צריכים 1,116 חדרים; אושרו

כ-600. 1,116 זה מה שביקשנו, זה הצורך

האובייקסיבי. אושרו כ-600. אז זה מצסבר. החלוקה בין המגזרים היא

פחות או יותר 80% למגזר היהודי וכ 20% למגזר הערבי.
ג. בן-דרור
יש לנו היום מאות כי תות שכורות גם במגזר

הערבי וגם במגזר היהודי. מפעל הפיס

נותן להתאמות ושינויים למניעת משמרת שניה, דבר שפירושו סגירת חללים

וניצול מסדרונות. מעבר לזה מתבצעות התאמות של מקלסים לשימוש דו-תכליתי

הפער הזה מתכסה בפתרונות ביניים שאנחנו מבצעים כבר שנים.
שר החינוך והתרבות י. נבון
יחד עם זה מחסלים מעבדות, חדרי ספח וכדומה .
ש. שושני
בסך הכל המצב הפיזי איננו הולך ומשתפר

משנה לשנה. המצב הפיזי של מוסדות החינוך

הולך ורע משנה לשנה. זה ברמת המקרו, עם הבעיות המרכזיות.

התחושה אצלנו, של האנשים שעוסקים בזה,

ושמענו על כך אתמול, חיא תחושה של מצוקה גדולה. חלק מהאנשים גם

מיואשים מהמצב הגרוע, וזה מדאיג יותר. זה דבר חמור מאד, כי אם במקום

לתת תשובות אנשים מרימים ידים למעלה, זה מצב של השלמה עם מציאות,

ואני חושב שאסור להשלים עם חמציאות, אגי מקבל גיבוי לאי-השלמה עם

המצב הקיים ואי-השלמה עם המציאות. ואני חושב שאסור להשלים עם המציאות

הזאת בכל התחומים.



אתמול בדקנו את הדברים גם ברמת המיקרו,

בלומר ברמת התלמידים בבתי-הספר ובכיתות, וברמת בתי-הספר עצמם, רמת

המורים, שיבוצם, ואת הנושא של תלמידים-מורים-הורים, מה קורה בישובים

שונים. יש בעיות, הן ספציפיות ואופייניות לישוב או לבית-ספר. יש

מורה שההורים לא רוצים אותה; יש מנהל שמורים לא רוצים ובו'. אלה

מאבקים שידועים לנו בכל שנה ושנה. אין לי ספק שבחלק מבתי-הספר יהיו

מה שאנחנו קוראים "האירועים הקטנים", כאשר ה-1 בספטמבר מסמן בשבילם

איזה מועד לערוך את כל החשבונות, שחלקם מוצדקים וחלקם לא מוצדקים.

על פי הדיווחים ששמענו אתמול יהיו אירועים כאלה, לא בכמויות, אבל

יהיו תופעות מסוג זה של מורה-כיתה, מנהל-מורים, בית-ספר-ועדי הורים.

אם בבית-ספר מסתיים או בכיתה מסויימת לא נסתיים השיפוץ, עלולים

להיות מקרים כאלה. אני חושב שיהיו 15 או 20 מקרים כאלה בפתיחת שנת

הלימודים. יש מקרים שכתוצאה מאילוצים תקציביים נאלצנו להעביר

תלמידים מבית-ספר אחד לאחר, והם לא רוצים לעבור, אבל מתעקשים על זה

שהם יעברו. אנחנו קוראים לזה אירועים קטנים, כי ברמה של מדינה הם

באמת קטנים, אני גם לא חושב שהמדינה צריכה להתעסק בזה הרבה. מי

שצריך להתעסק בזה זו הקהילה, הרשות המקומית ואחרים. אבל יהיו אירועים

כאלה.

בנימין אמיר אחראי על פתיחת שנת הלימודים.

אם החסרתי משהו, אני מציע שהוא ישלים, ברמה העקרונית.

היור נ. רז; האם תוכל למסור לנו אינפורמציה בנושא

הביזור בחינוך הערבי?
ש. שושני
אנחנו נמשיך בתהליך של הביזור המינהלי

אחרי פתיחת שנת הלימודים. זה תהליך

שאי אפשר יהיה לסגת ממנו. אנחנו נבזר את כוח האדם שעוד לא בוזר לכל

המחוזות, נבזר את הגזברויות וכספים לכל המחוזות. תישאר יחידת מטה

שתהיה לה בעיקר עוצמה פדגוגית. אבל זה תהליך שדורש גם תוספות של

כוח אדם למחוזות, ואילו אנחנו נדרשים לקצץ, איננו מוסיפים כוח אדם

אז יש לנו קצת בעיה, אבל אני מקווה שהשנה נסיים את זה.

אגב, יש מהפך קטן אצל הערבים בענין הזה.

היו"ר נ. רז; הם מתחילים להתחרט על זה.

ש. שושני; כן. אבל אנחנו נבצע את התהליך הזה.

אי אפשר לפעול על פי מצבי רוח, להתחייל

בתהליך מסויים ואחר כך להפסיק אותו מפני שמישהו מחליט שזה לא טוב

בשבילו.

י . '? י י . י

א. סרטני; הנסיגה היא מפני שיש הרגשה שנופלים

בין הכסאות. הנסיגה איננה עקרונית,

ב. אמיר; אני רוצה להוסיף שתי נקודות. הקושי

העיקרי, כפי שאני רואה אותו, הוא איך

להפעיל את מערכת החינוך ואת מערכת הלימודים בתקן שעות כל כך מקוצץ

וצפוף, כלומר המשימה שעומדת בפני מנהלים, שהם בעצם נמצאים בקו של

ביצוע תכנית הלימודים, היא איך למלא, בתקן נתון מאד של שעות, דרישות

רבות מאד המוטלות על מערכת החינוך. משתדלים לעשות זאת בדרכים שונות,

במאמין רבי יותר. זה עול גדיל שמוטל כעת על המערכת, וצריך להתמודד אתו.

הנקודה השניה נוגעת למחסור במורים.

לפעמים אנחנו נמצאים במצב שבתקציב הנתון ובמערכת המורים הקבועים

שעומדים לרשותנו, יש מחסור במורים במקצועות מסויימים ובמקומות

מסויימים, ולא תמיד אפשר לנצל את המורים שנמצאים במקומות אחרים.

כלומר יכול להיות מצב שבמסגרת התקן הנתון יש מורים למקצוע מסויים

במקום מסויים, ואפשר היה אולי לנצל את שעות העבודה שלהם כדי למלא

צרכים, אבל המחסור הוא במקום אחר, במורים כמקצוע אחר או בתחום אחר,

ואז אנחנו נמצאים במצב של מינוס ופלוס שלא תמיד מתאזנים,



זאת אחת הבעיות שדובר עלייה בתרגיל ובדיווחים של מנהלי המחוזות.

בימים אלה אבחנו משתדלים לפצוא לה את הפתרונות, עד כמה שאפשר.
ש. שושני
אני רוצה להעיר הערה על סכסוך העבודה

שארגוני המורים הכריזו עליו.

יושבת-ראש ארגון המורים העל-יסודיים אמרה לי שהארגון, שאיננו שייך

להסתדרות, ביקש להיכנס למשא ומתן עם האוצר, עם הממונה על השכר.

הממונה על השכר אמר שהם לא נכנסים למשא ומתן כל עוד הם לא גומרים

את המשא ומתן עם ההסתדרות הכללית. ארגון המורים פנה לבית-הדין

לעבודה וביקש לחייב את הממונה על השכר להיכנס אתו למשא ומתן.

הסתדרות המורים, אחרי תקופה מסויימת, ראתה שארגון המורים פנה

לבית-הדין לעבודה, אז היא הודיעה שהיא מכריזה על סכסוך עבודה,

מדוע לא נכנסים אתה למשא ומתן, כי גם היא לא נכללת במסגרת ההסתדרות

הכללית לצורך משא ומתן והסכמים, היא עומדת בפני עצמה, ובכן היא

הכריזה על סכסוך עבודה, והס מאיימים באי-פתיחת שנת הלימודים אם

לא ייכנסו אתם למשא ופתן. בסיכום שהיה ביני ובין הממונה על השכר

במשרד האוצר סיכמנו שהוא יפתח במשא ומתן עם ארגוני המורים. פירוש

הדבר לפחות לקיים פגישה, לשבת ולשמוע.

היום מתקיימת הישיבה הראשונה בין

המעסיקים - כלומר המדינה ומרכז השלטון המקומי -לבין ארגוני המורים.

אני מקווה שהישיבה הבאה תיקבע לתקופה שאחרי פתיחת שנת הלימודים,

והכל יבוא על מקיפו בשלום.
ג. לב
אני רוצה להגיד משהו כדי שלא יגידו שלא

אמרנו. יש לנו הרבה טענות למשרד החינוך

שאינו עומד בהתחייבויותיו הכספיות. אנחנו טוענים גם שחלק גדול של

הקיצוץ הוא פשוט להעביר את ההשבון לשותף. המנכ"ל אומר שאנחנו

שותפים, ואני בהחלט מסכים אתו.

הנהלת מרכז השלטון המקומי החליטה לא

להפריע לפתיחת שנת הלימודים; אנחנו כמובן לא רוצים בזה. אבל אנחנו

מרכזים עכשיו את כל החומר, את כל הדברים שלדעתנו מגיעים לנו כדין

וכחוק וכמוסכם. יש הרבה דברים שעוד אינם מוסכמים; אנחנו מדבריים על

הדברים המוסכמים. ואם הדברים לא יסתדרו, אני לא צופה מצב טוב.

הדברים מאד גדולים ומאד הסורים, כמו למשל השירות העצמי.
היו"ר נ, רז
מה לגבי שיפוצים? קודם הזכיר המנכ"ל

שבמקומות מסויימים, מה שקוראים באופן

נקודתי, יש מצבי סכסוך או מצבי אי-שקט לקראת פתיחת שנת הלימודים.

בכמה מקומות זה קיים, לפי ידיעתכם?
ג. לב
אינני יכול להגיד. אנחנו איננו מטפלים

בענין הזה אם לא פונים אלינו. זה

מסתדר עם המחוז, עם ראש העיר. כך זה בכל שנה, ואני מתאר לי שכך גם

השנה.

אני רוצה להוסיף שגדיש המנוח, כשהיה

יושב-ראש ועדת החינוך של מרכז השלטון המקומי, היה אומר שאנחנו

יוצרים "סלאמס " מבתי-הספר, ילדים לומדים במקלטים ללא-אוויר, במסדרונות

וכו'. כולם מתייחסים לכיתות האלה, שאנחנו קוראים להן "סלאמס", כאילו

הן כיתות רגילות, ומה שאמורים לבנות -זה או לצורך גידול טבעי או

לצורך מילוי חחסר. לא מדברים על כך שצריך לחסל את הכיתות האלה

במקלטים ובמסדרונות. אנחנו מעריכים את מספרן בלמעלה מ-2,000, אלה

מבניס שבימים כתיקונם ילדים לא היו לומדים בהם. אסור להתייחס

לכיתות האלה כאל כיתות רגילות. אינני יודע מתי יתגברו על הפיגור הזה,

אינני רואה את זה בכלל, אבל כל פיגור בבניה מחמיר את המצב הנורא הזה.
מ. מזרחי
המצב בנושא השיפוצים הרבה יותר חפור

משהמנכ"ל תיאר. יש רשויות מקומיות שבכלל

לא שיפצו את בתי-הספר. הדוגמה הטובה ביותר היא בת-ים. קיבלנו מכתבים

מוועדי הורים ומבתי-ספר שהמצב חמור ביותר.

מה שעיריית תל-אביב פרסמה על כך שבוצעו

בתל-אביב שיפוצים ב-34 מיליון שקלים, זה רחוק מלהיות אמת, כי כל

התקציב של עיריית תל-אביב שאושר לשיפוצים בבתי-ספר היה 24 מיליון

שקלים, מתוך זה כ-8-7 מיליון שקלים הלכו לשיפוץ של שני בתי-ספר,

בית-הספר לאמנויות ובית-הספר לשבע. יש בתי-ספר שם שלא נגעו בהם,

יכול להיות שעשו סיד וצבע, כמו בקרית-חינוך ביד-אליהו, אבל שם כנראה

לא תיפתח שנת הלימודים, כי המצב שם חמור ביותר, אין כיתות, אין

מעבדות, אין מגרשים, לכן כדאי לדעת שהמצב הרבה יותר המור משחושבים,

לא הבנתי בדיוק מה הלקו של המגזר הערבי

בבניה הנוספת עכשיו,
ג, בן-דרור
עכשיו נבנות 91 כיתות, אנחנו מקווים

שתוך זמן קצר תתקבל התוספת כפי שסוכמה

עם שר האוגר. סך הכל 121 כיתות, האישורים יצאו באפריל, כל הפרוייקטים

בביצוע,

מ, מזרחי; אני שומע שמדברים כל הזמן על סל שעות.

אולי אפשר פעם לדעת מה זה סל שעות,

איזה סל שעות מקבל כל בית-ספר. אם בית-ספר טעון טיפוח או בית-ספר

ביד-אליהו, למשל, מקבל סל של 80-70 שעות שבועיות, זה בקושי שעתיים

לכיתה, לעימת זאת יש בית-ספר שהקים עמותה, והוא מקבל 14 שעות שבועיות

לכיתה, אני שומע ברדיו שלמשרד ההינוך ולרשויות המקומיות יש אפשרויות

של כיסוי מול העמותות המוקמות, אני רוצה שלפחות בוועדת החינוך הדברים

ייאמרו בצורה נכונה וגלויה. אני יודע שהיום עומדים להעלות במליאת

הכנסת את נושא החינוך האפור, אבל אם הוועדה כבר יושבת - כדאי לגעת

גם בזה. כי יש הרבה מאד דיבורים על כך שזה מגדיל את הפערים.

ש, שושני; זה לא נוגע לפתיחת שנת הלימודים, זה

נושא לדיון אידיולוגי,

מ, מזרחי; זה שייך לפתיחת שנת הלימודים. אם אתה

חושב שההורים יעברו על זה לסדר היום,

אתה טועה. אולי זה לא יהיה ב-1 בספטמבר, אז זה יהיה ב-10 בספטמבר,

אבל כדאי לדעת שהמערכת הגיעה לקו האדום,

א. קפלן; אני רוצה להגיד כמה דברים, קודם כל,

לגבי הנושא של השיפוצים, מפעל הפיס ירד

ברמת הפעילות שלו לעומת שנה קודמת ב-20% בנושא השיפוצים. באשר

למנדט המשותף של משרד החינוך והרשויות המקומיות לגבי החלוקה של נטל

השיפוצים, חלקו של השלטון המקומי בהשתתפות של מפעל הפיס, כל נושא

האישור של תקציב מפעל הפיס וההתמודדות של השלטון המקומי במסגרת

הזאת על אישור התקציב ועל החלוקה הפנימית - לא ברור לי,
ג, לב
כשאין כסף אי אפשר לעשות את זה,

א, קפלן; אני אומר את זה אחרי שאני יודע שיש כסף.

לגבי הנושא של מחסור במורים במקצועות

שונים, בעיקר בשפות זרות ומדעי הטבע - נדמה לי שגם לפני שנה הצענו

למורים לשקול את האפשרות לעשות שכר עבודה דיפרנציאלי לפי מקצועות.

יש בעיה קשה מאד בנושא של מחסור במורים מול האלטרנטיבה שעומדת לפני

המורים בחוץ. אין לי ספק שככל שמצב העבודה במשק ישתפר והדרישה

לבעלי מקצוע בתחום מדעי הטבע והשפות הזרות תגבר, מערכת החינוך תעמוד



בפני- אילוצים ייתר ויותר קשים, בלי קשר כרגע למסגרת של השכר הכללי

של המורים, אלא יחסית לתחומים הספציפיים האלה. לדעתי אין ברירה

בנושא הזה אלא שארגוני המורים יסכימו להסיר את התנגדותם הטוטלית

לנושא של שכר עבודה דיפרנציאלי, לפחות בתחומי המדעים. אחרת אינני

רואה לזה פתרון.

לגבי הנושא של מחסור בחדרי לימוד - אינני

אופר שלא חסרים חדרי לימוד, ונכון שבשנתיים האחרונות קצב צמצום הפערים

קטן בצורה משמעותית" זובל אם אנחנו מסתכלים על הדברים לא לאורך של

שלוש-ארבע שנים, אלא לאורך 15 ו-20 שנה - המצב רק הלך והשתפר, בכל

המגמות. את זה מוכיחים גם הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיטטיקה.

זה אמור לגבי מצאי של מעבדות בבתי-ספר ספריות ודברים אחרים.

מ. מזרחי; אולי בסטטיסטיקה זה נכון, אבל המציאות

שונה לגמרי, תבקרו בבתי-ספר ותראו מה

קורה בשנים האחרונות,
א. קפלן
לא אמרתי שלא חטרות מעבדות. אבל בסך הכל,

בתמונה הארצית, המצב משתפר, אין לי ספק

שהמערכת כולה, משרד החינוך, ארגוני המורים וארגוני ההורים, צריכים

להמשיך ולתבוע ולעמוד על זה שצריך לקדם את המערכת, אבל כשמסתכלים

מה היה לפגי 15-10 שנים ומה היה לפני חמש שנים - המצב השתפר, צריך

להמשיך באותו כיוון. אני מבין שמערכת החינוך לוחצת להגביר את הקצב.

אנחבו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו, באילוצים התקציביים.-

שר החינוך והתרבות י. נבון; המצב הוא הפוך; משרד האוצר לוחץ להאטת

הקצב.
א. קפלן
אתם לוחצים להגברת הקצב, אבל אנחנו

פועלים במסגרת האילוצים התקציביים, איפה

שהוא זה צריך להיפגש. נכון שעד לתכנית הכלכלית קצב סגירת הפערים היה

יותר גדול. היום אנחנו פועלים במסגרת יותר מצומצמת משהיתה קודם.

א. סרטני; אני רוצה להציע שפעם אחת נציג האוצר

יצא עם נציג משרד החינוך ויבדוק מה קורה

בשטח. אנחנו שומעים כאן הרבה מאד דברים, אבל מי שמסתובב בשטח רואה

שהם אינם נכונים, אינני יודעת את הסטטיסטיקות, אבל לפעמים יש פער

בין הסטטיסטיקה לבין המציאות בשטח,

לפני. כשנה ניסיתי לבדוק את הנושא של

מפעל הפיס, של חלוקת הכספים. כשהעליתי את הנושא במליאה, קיבלתי. מסגן

שר האוצר תשובה לא לענין, הוא לא התייחס לסוגיה שהעליתי. אני רוצה

לשאול; מי מחלק את הכספים שמוקצים לחינוך? מי קובע את חלוקת הכספים?

אני שואלת זאת מפני שאנשי מפעל הפיס היום ואלה שהיל בתפקידים בעבר

טוענים שלמעשה הדירקטוריון הוא חותמת גומי; הוא מקבל את החלוקה

ממשרד החינוך, כפי שהמשרד מחליט עליה, ולהם אין מה לומר בענין הזה.
שר החינוך והתרבות י. נבון
לא לגבי ההיקף אלא לגבי המיקום.

א. סרטני; לא, לגבי החלוקה הפנימית.
א. קפלן
יש המסגרת הכללית של התקציב; את זה קובע

מפעל הפיס, גם את החלוקה מה הוא נותן

לבניה חדשה ומה הוא נותן לשיפוטים, קובע מפעל הפיס- מרגע שהוא קבע

מה נפח המסגרת לשיפוצים - זה נעשה בתיאום עם משרד החינוך, גם הבניה

החדשה נקבעת בתיאום עם משרך החינוך. אני מדבר על הנפח.

א. סרטני; אנשי מפעל הפיס טוענים שלחם אין מה להגיד.

ש. שושני; אנחנו הממליצים.



שר החינוך והתרבות י. נבון; לפני בחצי סנה, למשל, מפעל הפיס אמר:

אנחנו לא נבנה ביתות חדשות; ניתן רק

להצטיידות, הם לא שאלו אותנו, הם אומרים: יש צרבים בהצטיידות, שי פוצים,

המצב קשה, יש תלונות ממקומות רבים, אנחנו נקדיש את עיקר הכספיים לזה.

היה מאבק בנושא הזה, עד שהאוצר אישר את ההגרלות החפציות, ועבשיו זה

קצת משתנה, כלומר למה הולכים הכספים, אם להצטיידות, לבינוי, לרכישה

וכדומה - את זה מפעל הפיס קובע, מרגע שקבע שסכום מסויים הולך לבינוי,

אז הדבר נעשה בתיאום עם אגף הפיתוח שלנו,

א, קפלן; מפעל הפיס הקצה גם בשנה הקודמת וגם בשנה

הזאת סדר גודל של 12-10 אלף ממ"ר בניה

למרבזי פיס קהילתיים, אמרנו לאנשי השלטון המקומי; לא שהמרכזים האלה

לא חשובים, הם חשובים מאד ואין ספק שהם תורמים גם לקהילה. אבל אם

התמונה הארצית היא שחסרים חדרי לימוד, אנחנו חושבים שהרבה יותר חשוב

לתת את זה לחדרי לימוד מאשר לבנות 12 אלף ממ"ר מרכזי פיס קהילתיים.

זה לא עזר לנו, ורוב אנשי הדירקטוריון הם אנשי השלטון המקומי, סדרי

העדיפויות שלהם שונים מסה שאת וחברים אחרים במשרד החינוך חושבים,

וכיוון שבתי-הספר משרתים קודם כל את הישובים שלהם עצמם, לא ברור לי

ההגיון הזה, הם יושבים על מקור כספי, והם קובעים את סדרי העדיפויות.

ובכן הם קבעו שסדרי העדיפויות שלהם זה לא חדרי לימוד, אז למה באים

למערכת הממשלתית בתביעה בנושא הזה?

היו"ר נ, רז; אולי לרשות מקומית יש שיקול, שחשוב לה

להקים מרכז פיס קהילתי לצרכי הקהילה.
ג, לב
זה מקור אחר. הממשלה צריכה לבנות כיתות

מתקציבה, מבנים לקהילה לא נבנים מתקציב

הממשלה אלא מתקציב מפעל הפיס, לכן באה ההחלטה הזאת, כספי מפעל הפיס

לא באים במקום תקציב המדינה, זאת היתה העמדה של השלטון המקומי,

י, ולבר; קודם כל, אנחנו מתנצלים על האיחור.

אני שמח לומר שהוזמנו היום על-ידי

משרד האוצר ואנחנו פותחים במשא ומתן על השכר, אני חושב שזאת החלטה

חשובה מבחינת משרד האוצר, כי אני יודע שהיתה התלבטות קשה האם כאשר

מנהלים משא ומתן עם ההסתדרות הכללית על כל מה שקורה מבחינת השכר במשק,

יש מקום להזמין במקביל את ארגוני המורים, מבחינה פורמלית, גם אנחנו

וגם ארגון המורים, כל אחד במסגרת האוטונומיה שלו, איננו קשורים בדיוק

להסתדרות מבחינת הסכמי העבודה, ואני מקווה שעצם זה שאנחנו מתחילים

לדבר, נותן פתח לתקווה שאולי שנת הלימודים תיפתח כסדרה מבחינתנו,

מפני שאני חושב שגם בעצם הדיבור יש חשיבות בפני עצמה.

אני רוצה לומר שאין לנו שום ענין לשבש

את פתיחת שנת הלימוד, ואני מקווה שבימים הקרובים, אם המשא ומתן

יתנהל באופן רצוף ומסודר, נאפשר פתיחה חלקה של שנת הלימודים, נדמה

לי שבחמש השנים האחרונות, למרות האיומים, ארגוני המורים פתחו את שנת

הלימודים בצורה מסודרת ומאורגנת,

אני רוצה הפעם לשבח את שר החינוך ואת

מנכ"ל המשרד, נלמה לי שזו הפעם הראשונה אנחנו יודעים באופן ברור

מה הם חילוקי הדעות. זה מצב שלא היה הרבה שנים במשרד החינוך, וכשאתה

תוקף דבר שאינך יודע מה אתה תוקף בו - יש לך בעיה. אני רוצה לומר

שלמרות הקיצוץ הגדול - המורים משובצים, המחוזות פחות או יותר מסודרים,

מיד אומר מה הבעי ות שנובעות מהקיצוץ, ויש לנו חילוקי דעות קשים בענין

הקיצוץ. אבל אני יכול להגיד שמבחינת פתיחת שנת הלימודים, אני מקווה

שהיא תיפתח כסדרה.



אני רוצה להפנות את תשופת הלב של משרד

החינוך לענין אחד שמשתקף היום בצורה קשה מאד בשטח. בתוצאה מהקיצוץ

פנסים להייב יותר ויותר פורים לחנך בשתי ביתות. ופתהילה להתפתה

תופעה שאני פאד פבקש מראשי הפשרד להיבנס לעבי הקורה ולבדוק אותה.

כי . לא עולה על הדעת שיהיה דבר כזה, זה הופך לדבר לא רציני.

התופעה הזאת נובעת מבך שבתוצאה מהקיצוץ פורים מלמדים בשלושה-ארבעה

בתי-ספר, ואז אין בעצם יבולת לשבץ פהנבים.

אנהני נתנו הוראות ברורות שאיננו פסכימים

שאדם אהד יהנך שתי ביתות. זה בולש במיוחד בחינוך היסודי, זה בולש

במיוחד במחוז ירושלים, אבל שפעתי שגם בפחוז הדרום יש בעיות בענין זה.

שר החינוך והתרבות י. נבון; כמה מחנכים חסרים?

ש. שושני; בירושלים חסרים 100 מחנכים.

י. ולבר; אני רוצה להגדיר את חילוקי הדעות.

אני רוצה לופר בשם הסתדרות הפורים;

איננו פתכוונים להרפות בענין של הקיצוץ בתקציב.

שר החינוך והתרבות י. נבון; סוב מאד.
י. ולבר
אני חושב שפשוש אי אפשר להמשיך לחיות

עם הענין הזה. שיבחתי את פשרד החינוך.

אני רוצה לומר שבמסגרת המקוצצת מאד הוא מתמרן כמיטב יכולתו, לפי

דעתי בשיא יכולתו. אבל אם אתם שואלים מה קורה היום במערכת החינוך,

זו קטסטרופה מבחינת הקיצוץ. וכשאתה בודק איך זה משפיע על הדברים,

אז אני בטוח שמשרד החינוך לא היה תומך בחצי פה בחינוך האפור אילו

היו לו משאבים. אני אומר שזאת חולשה גדולה לתמוך בחינוך האפור

בגלל בעיית משאבים ולהפוך את זה לאידיולוגיה. ונדמה לי שזה מה שקורה.

אין לך משאבים, אז פתאום תרומת ההדרים הופכת להיות אידי ולוג יה.

פה יש לנו חילוקי דעות ברורים ומוגדרים. אני טוען, ואני אומר זאת
באופן החריף ביותר
כל העמותות למיניהן - זה בתי-ספר של אשכנזים

וספרדים.

שר החינוך והתרבות י. נבון; פה זאת אופרת?

י. ולבר; אסביר. אקח בכוונה עיר גדולה. אינני

רוצה לדבר על עיירות הפיתוח, כי שם זו

בכלל קטסטרופה. אדבר על עיר גדולה. הורי דרום תל-אביב אינם יכולים

לעולם להתפודד,לא בכסף ולא במה שנקרא התשתית של הפשפחה, עם

הורי הילדים פצפון תל-אביב. זה לא בתודעה שלהם, זה לא בהכרה שלהם.

אצלם סדר העדיפות הפשפחתי הוא שונה. להם חשוב הווידיאו; להם חשוב

שהשולחן יהיה ערוך ופכובד ביום שבת. זה יותר חשוב להם פאשר לתת

לילד 100 שקלים לעפותה. אינני מבקר את זה. בעיניהם זה סדר העדיפות

הנכון. ושלא יגידו לי שיש ויסות שעות, ושמעבירים שעות לכאן או לשם.

ובכן מה שקורה הוא שההורים האלה שילדיהם לומדים בבתי-ספר ייחודיים

נשברים, הם אינם יכולים לעמוד בתשלומים, ומחזירים את ילדיהם לבתי-הספר

שבאזור מגוריהם.

בענין הזה אנחנו נסוגים עשרים שנה

אחורה. השוויוניות בחינוך - זו לא היתה רק מלה; זה היה קונסנסוס

לאומי. אנחנו מפחדים מהקצנה דתית, מהקצנה ביחסים בין יהודים וערבים,

אני אומר שהבעיות החברתיות העדתיות אולי ירדו מסדר היום מפני שעשרים

שנה היה קונסנסוס לאומי סביב הענין הזה. אני טוען שעצם העובדה שזה

עלה היום לדיון - זה כבר לא טוב. לפחות בשלב זה הפוליטיקאים עוד לא

נכנסו לענין. ברגע שהם ייכנסו - אנחנו יודעים שזה יתחיל בסופרלטיבים

ובכתובות על הקיר.



א. סרטני; האם אתה מציע שנשתוק?

י, ולבר; לא, להיפך. אני חושב שטוב שהפוליטיקאים

מתערבים. אני אומר שהענין העדתי עדיין

לא מקבל ביטוי מספיק חריף, ולפי דעתי מישהו ינצל אותו,

אני חושב שצריכה להיות הוראה של משרד

החינוך שאין להקים עמותות של הורים. צריך להנחות את מנהלי בתי-הספר

ולהודיע להם שלא יהיו עמותות של הורים. כבר אינני מדבר על מצב שיש

העסקת מורים בחוזים מיוחדים. אם ננסה לראות חמש שנים קדימה, אז

המורים הטובים בכלל יפסיקו לעבוד במערכת המסודרת; הפורים הטובים

ילכו לעמותות של ההורים שפשלמים 50 שקלים לשעה, 70 שקלים לשעה. זה

ענין של היצע וביקוש, אין להקל ראש בענין הזה. זה יתפתח לממדים

כאלה שלפי דעתי הפנתרים השחורים של שנות הששים יהיו קטנים מאד

לעומת מה שיתפתח כאן, כי היום הכל הרבה יותר מתוחכם, וצריכים להיות

זהירים,

אני חוזר לענין אגרת החינוך: מדוע לא

להחליט על אגרת חינוך דיפרנציאלית, שהעשיר ישלם יותר, החלש ישלם

פחות, ומדינת ישראל היא המממנת?

א. סרטני; שיטילו מס על הבורסה, שם הכסף,
שר החינוך והתרבות י. נבון
אתה בעד אגרת חינוך?
י, ולבר
כן, ואני רוצה להגיד משהו חינוכי בענין

הזה: פה שלא עולה כסף -- לא שווה כסף.

לי יש עמדה בענין הזה, יש מי שמציע להטיל מס על הבורסה. תטילו מס

על הבורסה בשביל דברים אחרים. אני מדבר מבחינה חינוכית, מבחינה

חינוכית, לפי דעתי, חשוב שהחורים ישלמו, אגב, אמרתי את עמדתי גם

בענין חוק חינוך תיכון חינם, אני חושב שזה החוק הכי פחות טוב שהיה,

אני מדבר על התיכון. הרי ילדי ערי הפיתוח לא שילמו אף פעם. מי

ששוחרר משכר לימוד אלה ילדי צפון תל~אביב. כלומר נתנו למי שיש,
והיום אומרים לו
יש לך אמצעים, תקים עמותה, ותעסיק בה גם מורים.

כבר אינני מדבר על כך שיכולות להי ות כאן כל מיני בעיות של מס הכנסה,

מעילות וכוי, כמו בכל קופה. כי על פי מה שקראתי בעתון יש קופות

של 300 ו-400 אלף שקלים לשנה. לא מדובר בקופה של ועד הורים, אלא

בקופות שעוסקות בסכומים גדולים מאד. 300 אלף שקלים זק 200 אלף דולר"

זה מתחיל להיות תקציב אלטרנטיבי לבית-הספר.

אני רוצה לומר משהו לגבי החינוך הערבי,

דיברנו הרבה מאד על הענין הזה, ואני אומר את עמדתה של הסתדרות המורים,

שאם לא תהיה פתיחת שנת הלימודים במגזר הערבי, אנחנו בהחלט נתמוך

בזה. אנחנו גם ננסה הפעם להעלות את זה במסגרת הסכם העבודה שלנו.

אני חושב שאנחנו מוכרחים פה לעזור גם למשרד. אני מדבר מבחינתנו כגוף

שיש לו איזו יכולת השפעה ולחין. מוכרחים ליצור תכנית אב של חמש שנים,

שמונה שנים, אבל חייבים באיזה שהוא מקום לטפל בענין הזה. אני מבין

שאי אפשר לפתור את זה בשנה; אבל בחמש שנים, בשבע שנים - אפשר לפתור

את זח. צריכה להיות תכנית מלווה ליד משרד החינוך. שזה יהיה גיוס של

הפיס, שזה יהיה גיוס של מי שרוצים, הסכומים אינם כאלה שלא ניתן

להשיג אותם או לעמוד בהם. נדמה לי שמדובר ב--20 או 30 מיליון דולר,

זה לא בשמים, בפרט כשאתה רואה מה מתגלגל במדינת ישראל. מדובר בקבוצה

גדולה, מקופחת באופן נורא. לכן אני אומר שהסתדרות המורים בהחלט

תומכת במאבק של המגזר הערבי.

לסיום, אני מקווה שקודם כל נפתח את

שנת הלימודים, אנחנו מאד רוצים בזה. כפי שאמרתי, המשא ופתן פותח

תקווה ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. אני יודע שיהיו בינינו ויכוחים

השנה סביב הנושא של החינוך האפור והאינטגרציה,



שר החינוך והתרבות י. נבון; איזה ויכוח יהיה על האינטגרגיה?

י. ולבר; אינני יודע כרגע מה עמדת המשרד, אנחנו

עומדים להיפגש עם ד"ר שושני ביום שלישי

על כל הענין הזה.

ש. שושני; יש לכם ישיבת הנהלה על החינוך האפור,

ביקשתם שאבוא ואדבר על זה.

י. ולבר; נכון. החינוך האפור קשור באינטגרציה;

ועדת זנבר קשורה באינטגרציה.

ש. שושני; ועדת זנבר קשורה לאינטגרציה?

י. ולבר; בהחלט. אבל אינני רוצה להיכנס לזה

עכשיו. כל עוד אין לנו תשובות ברורות

בענין החינוך האפור והאינטגרציה - אנחנו כן בוויכוח. נמשיך לספל

בנושא של הקיצוץ בתקציב. ואנחנו תומכים בהחלט בנושא של המגזר הערבי.

היו"ר נ. רז; העלית כאן שאלות גדולות וחשובות. אבל

אנחנו רצינו היום לשמוע על פתיחת שנת

הלימודים. השאלות שהעלית ודאי יטרידו ויעסיקו אותנו הרבה מאד בחודשים

הקרובים. לא נעסוק בזה היום, לא לזה נועדה הישיבה הזאת.

שר החינוך והתרבות י. נבון; מר ולבר, אמרת שטוב שיודעים מה חילוקי

הדעות. אבל עכשיו התברר לי שלא יודעים

על מה חילוקי הדעות. יש מספיק בעיות אמיתיות, ואני מייעץ לרדת

מהנושא של האינטגרציה. היה ויכוח. אנחנו נבגוד בעצמנו ובמהותנו

אם נהיה נגד האינטגרציה. אם יש הצעות כיצד לשפר את הרפורמה ולחזק

את האינטגרציה, אפשר להתווכח על הדרכים, אם לעשות זאת בדרך זו או

בדרך אחרת, אבל אין חילוקי דעות על כך שהמגמה היא האינטגרציה,

על כל פנים אצלנו אין. אז לא כדאי להמציא חילוקי דעות מלאכותיים,

אתם אנשים רציניים, שמעתם, קראתם, אתם יודעים את עמדתנו, תפסיקו

עם הענין הזה. אם מדובר על דרכים לשיפור האינטגרציה - בבקשה, אפשר

לדון על דרך זו או על דרך אחרת, האם המצב הנוכחי משביע רצון וכדומה,

יש על מה לדבר, יש בריחה מאינטגרציה בבתי-ספר ממלכתיים דתיים, יש

סידרה של בעיות. בבית-הספר היסודי אין אינטגרציה, היא מתחילה בחטיבות

הביניים, ובעל-יסודי גם כן אין. ובכן מה קורה בחטיבות הביניים.

אין ויכוח על כך שזאת המגמה. אם רוצים לדון על דרכים לשיפור האינטגרציה,

בבקשה, אפשר לקיים דיון.

בענין העמותות - מי שהעלה את הנושא של

הפער ההולך ומעמיק בין בתי-ספר בעלי יכולת ובתי-ספר שאינם בעלי

יכולת, הייתי אני, לא חברת-הכנסת סרטני. לפני חצי שנה העליתי את

זה, דיברתי על זה ביום העצמאות, אין טעם לכסות על בעיות. להיפך.

אין לי שום ענין לייפות דברים. אני העליתי את זה ביום העצמאות,

בטכס חלוקת פרסי ישראל. זה לא יום רגיל, אבל חשבתי שכדאי לראות

לאן פני החברה מועדות. ובענין המאבק על הקיצוצים בתקציב כתבתי

לראש הממשלה שמיר ופרסמתי את מכתבי. בחוברת שהמשרד פרסם יש מבוא

שלי ואני מדבר שם על התופעה הזאת. כך שהמשרד לא נגרר בעל כורחו

לדון בתופעה, והוא כאילו מעונין להסתירה. להיפך. יש תופעה, היא

מדאיגה, עלינו להיאבק בה. על יתר הדברים נדבר במליאה,

יש חוק משנת 1953 שמדבר על תכנית נוספת,

בתנאי שזה יהיה על חשבון ההורים או הרשו יות המקומיות, שנית, ועדת

החינוך של הכנסת המליצה לעודד ולטפח את מעורבות ההורים בחינוך

ילדיהם. שלישית, אנחנו יודעים שבכל מקום שההורים יותר מעורבים בחיי

בית-הספר, הרמה משתפרת, הבעיה מתחילה כאשר יש שני סוגים של בתי-ספר,

כשבבית-ספר אחד יש, ובבית-ספר אחר אין. זאת הבעיה. יש עוד בעיות



פרופסיונליות ואחרות, כפו הבעיה של שכירת סורים, ויש העני ן של ביטוח

סוציאלי, חוזה עבודה וכדומה. יש הרבה בעיות מקצועיות, ויק גם חשש

שיציעו למורים שכר כזה שבאמת לא יהיה כדאי להם ללמד בבית-ספר ויעדיפו

ללמד בחינוך האפור. המצוקה התקציבית איננה הגורם היחיד לכך, אבל היא

בין הגורמים המרכזיים שהביאו לתופעה הזאת.

השאלה האמיתית הניצבת בפנינו היא האם

לחסל את עמותות ההורים, והדבר הזה איננו בידינו, כי על פי החוק זה

מותר, או להביא לכך שבכל מקום שיש עמותה כל הילדים לומדים, בעלי

היכולת ומעוטי היכולת; שנית, לראות מה המקצועות שהם מלמדים, אם אלה

מקצועות הכשרה, מוסיקה, אמנות וכדומה, זה דבר אחד. אבל יש מקומות

ששם מלמדים חשבון ואנגלית, כלומר מקצועות חובה. בירושלים יש בית-ספר

שבו מלמדים אנגלית כבר מכיתה ב'. כלומר מקצועות חובה נלמדים כתוספת

לשעות שניתנות בבית-הספר, בגיל יותר מוקדם. ובכן יש דברים שאפשר

לעודד, כמו בתי--ספר קהילתיים. אני חושב שזה לברכה. אבל יז יש

אחריות, ולא יהיו דברים פרטיזניים.

כלומר א ני מציג את השאלה .. האם להפסיק את

פעולות העמותות, או לדאוג לכך שבמקומות שאין בהם עמותות הורים כאלה

או יכולת ארגונית וכספית ותודעתית - שם לחזק את הדברים הללו, כלומר

בשכונות, בפרברים, בערי פיתוח וכדומה. זאת הדילמה. אני חושב שיש

תהליכים של מעורבות הורים שכשלעצמה היא טובה, חיובית.

י. ולבר; אפשר להעביר את זה דרך העיריות.
שר החינוך והתרבות י. נבון
הקמנו ועדה לבדיקת הנושא הזה. אנחנו

מקימים עוד ועדה לבדיקת הנושא של הקצאת

המשאבים. עוד נדבר על כך. על כל פנים מדינת ישראל לא יכולה להשלים

עם זה שיהיו שני סוגי חברות, שיהיו כאלה שייהנו מחינוך וכאלה שיקצצו

להם שעות חינוך. הדעת אינה סובלת זאת. בענין זה אין חילוקי דעות.

נעשה כל מה שניתן לעשות.

לגבי המגזר הערבים לפי דעתי יש פריצה

רצינית בכל הנושא של המגזר הערבי. יש פריצה בנושא של השוואת תנאים,

וזה נושא מרכזי ביותר. למשל, לשרתים במגזר הערבי יהיה אותו שכר כמו

לשרתים במגזר היהודי. עד עכשיו זה לא היה כך. מניתי פה סידרה של

דברים. כפי שאמרתי, אני עומד, להיפגש היום עם חבר-הכנסת דראושה,

נימר אל-חוסיין ומגיד אל-חאג בנושא הזה. נדמה לי שאנחנו עושים הפעם

מאמץ קשה. זה לא פשוט, כי אין תוספת תקציב. זו ממש פריצה בנושא של

החינוך בקגזר הערבי.

מה שנוגע לכיתות - זאת בעיה רצינית.

מבחינת הבינוי של כיתות - יש תוספות, הן מעבר לאחוז שלהם באוכלוסיה,

במגמה לסתום את הפערי אשר לתכנית - יש תכנית חומש למגזר הערבי,

עם מטרות, עם מספרי כיתות שצריך לבנות, להחליף וכדומה. הבעיה היא

של תיקצוב התכנית הזאת, אבל קיימת תכנית.

אסתפק הפעם בדברים האלה. ובאמת צריך

לקיים פעם דיון משותף על הנושאים האלה.

היו"ר נ. רז; אנחנו עוברים לכמה הערות קצרות של

חברים שביקשו. הדיון על השאלות המהמהותיות

יתקיים כאשר יגיע הזמן.

ע. דראושה; יש שני נושאים חשובים שקשורים לפתיחת

שנת הלימודים. הדבר הראשון הוא הקיצוץ

בשעות. בענין זה יש ממש פגיעה בבשר החי,במגזר הערבי.



שר החינוך והתרבות י. נבון; לא. במגזר הערבי הפגיעה פחותה מאסר

במגזר היהודי, כי המיזוג של כיתות היה

בהיקף קטן מאד, הקיצוץ נעשה על-ידי איחוד של בתי-ספר קטנים, והיות

שאצל הערבים הכיתות מאוכלסות, בתי-הספר גדולים, מספר השעות שקוצץ

שם הוא קטן ביותר,

ש, שושני; על-ידי התייעלות קוצצו 100 שעות,

ע, דראושה; אני שומע ממפקח אחד שבאזור שלו קוצצו

243 שעות, אני שומע דברים גם ממפקחים

אחרים, ויש לי פרטים,
ש, שושני
במסגרת ההתייעלות הורידו שעה מכל תלמיד,

שר החינוך והתרבות י, נבון; הפגיעה הקטנה בי ותר היא במגזר הערבי,

אין קיצוץ בשעות,

ע, דראושה; צריך לזכור שהמגזר הערבי לא נהנה מהמלים

השונים, סלי טיפוח, רווחה, שיקום שכונות,

כל הדברים שהמגזר היהודי נהנה מהם, גם לא קיים שם חינוך אפור, לכן

הפער ברמת הלימודים בין שני המגזרים הולך וגדל,

הנושא השני הוא נושא הבניה, עוד נדון

על זה, אבל אני רוצה להזכיר שקיים האיום הרציני של אי-פתיחת שנת

הלימודים ב-1 בספטמבר במגזר הערבי בגלל סיבות רציניות, סיבות שקשורות

במצב החמור הקיים במערכת החינוך הערבית, זה צריך להדאיג את כולנו,

כי זה יכול להתפתח לדבר נורא, אני שמח לשמוע שיש בשורות בפי השר

והמנכ"ל, בפגישה עם השר בוודאי נשמע דברים יותר מפורטים, אני שומע

על דברים חדשים וטובים, אבל זו אינה מהפכה, זו אינה פריצת דרך מספקת,

בעיקר בענין הבינוי, השר אמר שיש תכנית חומש, עם כל הברכה וכל

התמיכה שלי בשר, במנכ"ל ובמשרד החינוך, אבל כל עוד התכנית לא הובאה

לממשלה ולא נתקבלה כהחלטת ממשלה, וכל עוד זה לא עבר את אישורה של

ועדת הכספים, עם תקציב וכוי - זה עלול להישאר בגדר הצעה בלבד,

אני מברך את הסתדרות המורים על כל

הדברים שאמר מר ולבר ועל התמיכה שלה במגזר הערבי, זה דבר מבורך,

כי אינני רוצה שהמאבק על החינוך במגזר הערבי ייעשה רק על-ידי הציבור

הערבי, זה נושא ממלכתי שצריך להדאיד את כולנו,

י, אקרלינג; המצב בירושלים חמור ביותר, היום, כשבוע

לפני פתיחת שנת הלימודים, טרם אוישו

כ~100 מחנכים לכיתות שונות, נערכת מלחמת התשה נגד מנהלים, שנמשכת

חודשים, אנחנו חזרנו וביקשנו לא אחת שלמרות הקיצוצים, אם אנחנו רוצים .

להבטיח מערכת תקינה ולהיערך נכון בבתי-הספר, חשוב שמנהל בית-הספר .

ידע, לפני שהוא מפזר את המורים לחופשה, לומר לכל מורה מה תפקידו,

באיזה תחומים עליו להשתלם וכדומה, כבר שנים אנחנו חוזרים על הדברים ,

האלה, לפני שנה הובטח לנו שהשנה יש תקווה שנגיע לזה, אבל לא כך

הדבר, המצב במציאות הוא שמנהלים מצלצלים אלי, לזה חסרים ששה מחנכים,

לזה חסרים שלושה מחנכים, וכך הלאה, ואי אפשר היום, יומיים לפני

ימי ההיערכות, להכין מערכת שעות.

היו"ר נ. רז; . מה מפריע למנהלים לעשות זאת?

י. אקרלינג; חסרים מחנכים, והדאגה הראשונה של מנהל

היא לשבץ מחנך לכל כיתה, אחד כך יש

הבעיה של מורים מקצועיים וכו', אין מחנכים כדי לשבץ לכיתות.
מנהל המחוז אומר
קיבלתם את התקן. אבל יש עובדות שאי אפשר להתעלם

מהן, אתן דוגמה אחת, בבית-ספר מסויים יש מורה עם שלושים שנות ותק, לפני

שבית-הספר השתלב ברפורמה, היא לימדה את מקצוע המלאכה ב~15 כיתות,

ועבדה משרה מלאה, אחרי שכיתות מסויימות עברו למסגרת חטיבת הביניים,

הפורה נשארה במסגרת בית-הספר היסודי, והיא ממשיכה ללמד את המקצוע

בעשר כיתות, אומרים לה שיש לה עשר שעות עודפות, שתחנך כיתה, ובאותו

בית-ספר חסרה מורה בכיתה א' או בי, זו אולי דוגמה קצת קיצונית, אבל

יש דוגמאות רבות כאלה, זה מונע להכין את בית-הספר לקראת שנת הלימודים.

כי אב חסרה מחנכת לכיתה נמוכה, לא ייתכן לשבץ מורה שאף פעם לא לימדה

מקצוע עיוני ואף פעם לא חינכה כיתות,

יש הצטברות מיוחדת של מקרים כאלה במחוז

שלנו. המצב היום הוא כזה שיש כ-85 כיתות ללא מחנכים במחוז ירושלים,

זה מצב חמור ביותר, ולמרות האופטימיות של כולנו כאן והרצון ששנת

הלימודים תיפתח כסדרה, אני חושש מאד שאם הבעיה הזאת לא תיפתר בירושלים,

אינני רואה כל אפשרות שאמנם שנת הלימודים בירושלים או במחוז ירושלים

תיפתח.

ש, שושני; אנחנו הצענו שלוש אלטרנטיבות: האחת,

מחנך לשתי כיתות, בתנאי שהן קטנות, לא

כיתות של 40 תלמידים, השניה, מורים מקצועיים שהם עודפים במחוז, במידה

והם מלמדים באותו בית-ספר יותר שעות - שיחנכו כיתות, איננימדבר על כך

שמורה שלימדה בכיתות זי תלמד בכיתות אי-ב , אבל לא נשלם פעמיים, אין

כסף לזה, האלטרנטיבה השלישית שהצענו היא להתחיל לווסת מורים, כאן

ההתנגדות הגדולה,
ד, איציק
שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים?
מ, אידלשטיין
מלבד חבר-הכנסת דראושה שהוא גם מורה,

אין כאן חברים של ועדת החינוך של הכנסת.

לפיכך יוצא שאנחנו משכנעים את המשוכנעים, אבל יושב פה דייר שושני,

ואני רוצה לומר באוזני כל החברים, אנחנו נכנסנו לטירוף מערכות הרסני

במערכת החינוך, וצריך להסיר את הטיח-

אתחיל בנושא של ההספק של מערכת השעות,

אני מודיע שבתי-הספר במדינת ישראל לא מסוגלים בכלל לקיים את תכניות

הלימודים. אינני מדבר על חינוך מיני, על חינוך לאזרחות, איידס ובוי,

זו שאלה שצריכה היום להעסיק את המערכת יותר מכל בעיות התחזוקה והבינוי,

שכפי שנוכחנו גם היום מה שכתוב לא קיים בשטח, ואחת ולתמיד צריך לפוצץ

גם את הענין הזה. יש יותר מדי נוסחים, כבר ישבתי עם גדעון בו--דרור

לפני כמה שנים וראינו את תכניות החומש, ראינו מה המחסור וכו , שום

דבר לא השתנה- אז צריך פעם אחת לפוצץ את הענין, אבל הנושא הזה,

שבתי-הספר לא יוכלו, במערכת המקוצצת של השעות, לקיים את מה שמטרות

החינוך קבעו - זה הדבר הנורא ביותר שצריך להתקומם נגדו-

לגבי החינוך האפור, כולם דיברו פה על

בעיות סוציו-אקונומיות, עדתיות וכן הלאה, אני מודיע לכם שעומדים

להרוס את מה שמכונה החופש האקדמי והאוטונומיה של המוסד החינוכי,

על-ידי בעלים נוספים, על-ידי רשויות נוספות, על--ידי טירוף מערכות

של אינטגרציה בין מקצועות לצרכי התלמידים, אלה הבעיות האמיתיות, ואני

מצטער שלא מטפלים בהן, לפני זמן מה דנו בוועדת החינוך בנושא הלשון,

לשון צריך ללמוד מכיתה א' עד יב', לפחות שעה ביום, במסגרת שלוש

השעות שניתנות היום לכיתות לא מספיקים ללמוד אפילו שליש מהחומר,

ואינני מדבר על מקצועות אחרים, מדינת ישראל צריכה להבין שהיא לא

מקיימת את החוק, ונותנים לזה חיפוי, לא מקיימים את חוק החינוך, לא

מקיימים את מטרות החינוך, הקיצוץ כבר עבר את הקו האדום, אם ההורים

ממילא משלמים, מדוע הם צריכים להיות מעורבים בהכרעות פדגוגיות,

מקצועיות, פרופסי ונליות? אם הם משלמים, שישלמו. אני לא קורא לזה

אגרת חינוך או משהו אחר, פרוגרסיבי או לא פרוגרסיבי, מה זה משנה?

מדוע הם צריכים להיות מעורבים ולהעסיק מורים וכן הלאה, ומה שהכי



גרוע - להתחיל לקבוע לנו את תכניות הלימודים ולהיכנס לתוך השיקולים

שלנו? " יי
היו"ר נ. רז
אתה כבר עובר לנו שזו אחר,

מ. אידלשטיין; לא, זה הנושא של פתיחת שנת הלימודים.

בתור אזרח אני משלם מסים למדינה, ואינני

מתערב בהרבה דברים.

מ. מזרחי; אם הם משלמים - שגם יתערבו. אחרת לא ישלמו.
היו"ר נ. רז
אני רוצה לומר רק שני משפטים לסיום

הישיבה. שמענו פה את הסקירה של השר

והמנכ"ל על פתיחת שנת הלימודים. זה מה שענין אותנו, האם שנת הלימודים

תיפתח כסדרה או לא. שמענו מהם שהיא עשויה להיפתח כסדרה, על פי מה

שידוע להם עד הרגע הזה.
ע. דראושה
להוציא את המגזר הערבי.

היו"ר נ. רז; מה שנאמר על ידם חל גם על המגזר הערבי.

שמענו מה ששמענו על ירושלים, ויכול

להיות שהתופעה הזאת קיימת גם במחוזות נוספים.ואם המשא ומתן

בין הסתדרות המורים והאוצר לא יסתיים בכי טוב, שנת הלימודים לא

תיפתח כסדרה, וכולנו נצטער על כך. אני מקווה שכל הדברים הרעים

האלה לא יקרו, ואפשר יהיה לפתוח את שנת הלימודים, כי אם המשרד נערך

לכך, הן מבחינת מערכת השעות, הן מבחינת האיוש של המורים למקומות

השונים, והן לגבי ענין הבינוי, כי בכל זאת נעשית איזו עבודה בנושא,

ושנת הלימודים תיפתח כסדרה - אז נוכל לטפל גם בשאלות הגדולות,

האידיולוגיות, החברתיות, החינוכיות האמיתיות. ואז במקום לדבר על

טעוני טיפוח, אני מבין שאנחנו מתחילים לדבר עכשיו על נהני ניפוח",

כלומר על אלה שנהנים מהניפוח, שנותנים להם עוד ועוד. אלה שאלות

גדולות וחשובות, נדון בהן בישיבות הבאות.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה,

הישיבה נסתיימה בשעה 10,15,

קוד המקור של הנתונים