ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 05/08/1987

החלטת הסוכנות שלא לתקצב מוסדות אנטי-ציוניים והתכנית להקים "סוכנות דתית" לגיוס כספים בחו"ל; הצורך בשיפור הוראת התנ"ך והלשון העברית במערכת החינוך; מעמד החינוך הדתי-לאומי

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 248

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, י' באב, התשמ"ז - 5.8.87 - שעה 08.30
נכחו
חברי הוועדה; נ' רז - היו"ר

ש' בן-שלמה

פ' גולדשטיין

אי הראל

יי יוסף

אי סרטני

אייה שאקי

מוזמנים; וזבר-הכנסת גי שפט

מזכירת הוועדה; די פלר

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; אישור טיוטת המסקנות הבאות;

ו. הצורך בשיפור הוראת התנייך והלשון העברית במערכת החינוך - הצעה

לסדר-היום של חהייכ אי שאקי.

2. מעמד החינוך הדתי-לאומי - הצעה לסדר-היום של חהייכ גי שפט.

3. החלטת הסוכנות שלא לתקצב מוסדות אנטי-ציוניים והתכנית להקים

ייסוכנות דתית" לגיוס כספים בחו"ל - הצעה לסדר-היום של חה"כ

שי בן-שלמה.





הצורך בשיפור הוראת התנ"ך והלשון העברית במערכת החינוך
היו"ר נ' רז
אני פותח את הישיבה. לפנינו מסקנות בשלושה נושאים. הראשון: הצורך בשיפור

הוראת התנ"ך והלשון העברית במערכת התינוך - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת שאקי.

די פלר;

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדה את ההצעה לסדר-היום בנושא האמור.

הוועדה דנה בו במהלך שתי ישיבות ושמעה דברים מפי נציגי המזכירות הפדגוגית

של משרד ההינוך והתרבות, מרכזי הוראת המקצועות בתנ"ך ולשון, מחנכים, מנהלי

בתי-ספר, מרכזי הכשרת מורים ומפקחים.
הדיון והמסקנות מחולקים לשני נושאים
א. תני'ך. ב. לשון.

א. תנ"ך

עילת העמדת הנושא על סדר-היום הינה הדאגה העמוקה לידיעת התנ"ך בקרב

התלמידים, להפנמת הערכים האוניברסליים והיהודיים המצויים בתנ"ך, לחוסר השימוש

בתנ"ך כמקור לתרבות, לעולם דימויים, כבסיס לאהבת אדם, ארץ ועם.

הוועדה שמעה כי במשך שנים רבות נלמד התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים כחומר

ספרותי יותר מאשר כערס התרבות היהודית, לא קיימת בהוראתו חובת שינון, כל תלמיד

חייב בשתי נקודות בלבד בבחינת בגרות, ולפיכך בוחרים מעט מאד תלמידים להרחיב את

לימודיהם בתנ"ך.

הוועדה שמעה בדאגה שגילויים של הקצנה חברתית בנושא הדתי גורמים לירידה

משמעותית במספר התלמידים הבוחרים בתנ"ך כמקצוע הרחבה.

הוועדה מדגישה את מסרות הוראת התנ"ך כפי שנוסחו בתכנית הלימודים של ביה"ס
הממלכתי
1. הכרת הכתוב בספרי המקרא על העם, אבותיו, מנהיגיו, נביאיו, אישיו

ותולדותיו. הכרת מגוון הדעות וההשקפות שבמקרא ומקומם במורשת ישראל.

נקיטת עמדות כלפי ערכים, תפישות הוראה והדמויות במקרא, וטיפוח הזיקה

אליהן".

בהמשך באים סעיפים 6-2.
היו"ר ני רז
בסעיף אי אני מציע לשנות ולכתוב: "עילת העמדת הנושא על סדר-היום הינה הדאגה

העמוקה לרמה הבלתי-מספקת של ידיעת התנ"ך .."
די פלר
הוועדה גם דנה בפרובלמטיקה של הקניית ערכים באמצעות התנ"ך ומידת היכולת

ללמוד ערכים שהיו נחלת תקופת האבות במידה של בקורתיות המתחייבת מתפישת עולמו של

האדם המודרני.

ב. לשון

עילת העמדת הנושא על סדר-יום הוועדה היתה הדאגה העמוקה לרמת הידע בלשון

עברית בקרב בוגרי בתי-הספר העל-יסודיים בארץ.



בקורת קשה הוטחה בוועדה על רמת בהינות הבגרות בלשון, על קיצוץ עד כדי ביטול

הוראת הבעה בכתב ובעל-פה, על רמת הבנת הנקרא.

עקב בקורת זו צויין בוועדה כי רמת הביטוי הלשוני של מורים בישראל אינה

גבוהה וכי תרבות הדיבור של המנהיגות אינה משמשת דוגמה לרמה הרצויה בביטוי העברי.

הוועדה שמעה כי חוטר חשיבותה של הלשון העברית כשפה חשובה בעולם האקדמי

הבינלאומי יוצר מטר ערכי שלילי המשפיע על הוראתה ועל היחט לציונים בבחינות

הבגרות".

אי טרטני;

השפה העברית היא ייחודית לעם היהודי ואינה מקובלת בעולם האקדמי.

היו"ר נ' רז;

.."כי חשיבותה המעטה של הלשון העברית כשפה בעולם האקדמי הבינלאומי יוצר מטר

שלילי המשפיע לרעה על הוראתה ועל היחט אליה בבחינות הבגרות".

די פלר;

אני רוצה להזכיר לכם שדובר על כך שכל תלמידי ישראל מקבלים ציון בין 7 ל-8

בלשון ובהבעה.

להלן מטקנות הוועדה

א. תנ"ך

ו. הוועדה חוזרת ומדגישה את ערכו של התנ"ך כערס תרבות ישראל, מקור לערכים

אוניברטליים ויהודיים, להטטוריה, למורשת ולאמונה".

פי גולדשטיין;

יי.. מקור לערכים יהודיים ואוניברטליים".

היו"ר ני רז;

אני מציע לומר; מקור לערכים יהודיים, אנושיים ואוניברטליים.

די פלר;

במקום מקור נכתוב אולי בית היוצר העיקרי של תרבות ישראל.

"2. הוועדה מציינת עם זאת כי הוראת התנ"ך חייבת להיות מגוונת, פתוחה למחקר

ולעיון, מבוטטת על ידע רב ככל האפשר ושואפת להרחבת היריעה.

אי טרטני;

בנושא הזה היה ויכוח קשה מי מורה את לימודי התנ"ך בבתי-הטפר. להזכירכם,

היתח טענה שזה טבעי שמגיעים רבנים וכל מיני אנשי דת, דבר שהוא די מקובל היום,

והיתה על זה בקורת די קשה שהמחנכים צריכים לעשות את זה.

די פלר;

זה לא היה מודגש. אני בכלל לא ערערתי פה על זכותו של המורה הרגיל ללמד

תנ"ך.



אי סרטני;

באשר להכשרת המורים, זה בסדר. לזה אולי אפשר להוסיף שאין הכרח שרק אנשי דת

ילמדו את התנ"ך בבתי-ספר רגילים.

די פלר;

השאלה הלא למה לעורר את הדב מרבצו.

אי סרסני;

הענין התעורר והוא קיים. יש בתי-ספר שמביאים לשעורי התנ"ך את הספציאליסטים

לענין הזה, ודובר על כך.

היו"ר ני רז;

לכן אנחנו אומרים שהוראת התנ"ך חייבת להיות מגוונת, פתוחה למחקר ולעיון,

ולפרשנויות שונות. מה את רוצה לציין פה, שהוראת התנ"ך היא נחלתם רק של אנשים

דתיים מאמינים? על כך היה ויכוח בדיון. אולי מישהו העיר את זה, אבל אם נתייחס

לזה ניצור בעיה שלא היתה.

די פלר;

אף לא אחד אמר שזה צריך להיות כך. אמרו שיש בתי-ספר שמביאים רבנים והמורים

כאילו מסירים מעצמם את האחריות על הוראת התנ"ך. חבר-הכנסת שאקי דיבר על זה כעל

מסר, אבל אף לא אחד הציע את זה כנורמה, לא מאנשי משרד החינוך ולא מחברי הוועדה.

לכן לא ראיתי לנכון להכניס את זה, כי אם חבר-כנסת היה אומר שהוא מציע שרבנים

ילמדו את התנייך, היתה פה פסקה על כך.

אי סרטני;

הבעיה היא שזה דבר שנכנס לבתי-הספר.

היו"ר ני רז;

זה יקבל ביטוי בסעיף אחר, אולי בקשר להכשרת מורים. אבל אני הייתי מכניס

כאן דבר שכן עלה בדיון ואומר שהוראת התנייך חייבת להיות פתוחה לפרשנויות שונות,

למחקר ולעיון, וכו'.

די פלר;

3. הוועדה ממליצה לעודד תלמידים טובים להרהיב את התמחותם בתנ"ך ולגשת לבחינות

בגרות ב-5-4 יחידות.

אי סרטני;

מה פירוש לעודד?

די פלר;

שהמורים יעודדו תלמידים ללמוד ולהיבחן בתנ"ך במסגרת של 5 יחידות לימוד.

אולי נאמר שהוועדה ממליצה בפני משרד החינוך לעודד תלמידים, וכוי. 'ן

היו"ר ני רז;

הוועדה ממליצה בפני משרד החינוך למצוא דרכים לעודד תלמידים טובים, וכוי.



אי סרטני;

כן, כך זה בסדר.

די פלר;

4. הוועדה ממליצה להייב שינון של פרקים מובהרים בתנ"ך.

5. הוועדה פונה אל האחראים על הכשרת מורים באוניברסיטאות לבדוק אם ניתנים

למורים מספיק כלים כדי להקנות את התנ"ך כמקצוע ערכי כאמור בסעיף ו.

היו"ר ני רז;

למה להזכיר רק את האהראים על הכשרת מורים באוניברסיטאות?

די פלר;

כי תטענה היתה שבסמינרים זה נלמד כמקצוע ערכי ואילו בבתי-הספר לחינוך של

האוניברסיטאות מורה לתנ"ך מקבל הכשרה של תנ"ך ככלי ספרותי בלבד ואין לו התייהסות

ערכית.

היו"ר ני רז;

מה זה מקצוע ערכי? מקצוע שמקנה או שמטפת. .."מקצוע שמקנה גם ערכים ולא

רק ידע הסטורי וספרות". שנית, למה רק האוניברסיטאות? צריך להזכיר גם את בתי

המדרש להכשרת עובדי הוראה.

אני מציע לנסה את סעיף 5 כך; "הוועדה פונה אל האחראים על הכשרת מורים בבתי

המדרש ובאוניברסיטאות לבדוק אם ניתנים למורים מספיק מיומנויות כדי ללמד את התנ"ך

כמקצוע המקנה ערכים ולא רק ידע הסטורי וספרותי".

ב. לשון עברית

1. הוועדה פונה למשרד ההינוך והתרבות לאמץ את ההשקפה כי הלשון העברית הייבת

להיות מוקנית לתלמידים באמצעות כל מקצוע הנלמד בבית-הספר. הוועדה סוברת כי

הוראת לשון עברית כמקצוע המנותק מתרבות עברית וספרותה אינה מאפשרת הפנמת הנושא

אצל התלמידים.

2. הוועדה ממליצה להעתיק את בחינת הבגרות בלשון לכיתה י"א או אפילו י"ב, כדי

לחזק מעמד השפה, ולהקנות לתלמידים עוד שנים של לימוד המקצוע.

3. הוועדה ממליצה בפני משרד החינוך והתרבות ליזום הקמת מכון לאומי, בינמקצועי

לטיפוח תרבות הדיבור, הקריאה והכתיבה. מכון זה יכלול את המוסדות להשכלה גבוהה,

העתונות, התיאטרון, הפוליטיקה, היוצרים, המרצים והנואמים בכל תחום".

היו"ר ני רז;

את הנואמים אפשר לא לכלול בסעיף הזה. "והיוצרים בכל תחום".

די פלר;

4. הוועדה תובעת ממשרד החינוך והתרבות לטפח את תרבות הדיבור, הקריאה וכתיבה

בקרב המורים בישראל בכל שלבי ההשכלה ולמצוא דרכים להערכת הצטיינות בנושא זה.

אי סרטני;

השאלה מה זה תרבות דיבור, כי יש מורים רבים שמדברים עברית לא נכונה.



0

די פלר;

לכן משרד החינוך יקבע קריטריונים. תשב ועדה מקצועית ותחליט.

אי סרטני;

השאלה אם טיפוח תרבות הדיבור עונה על הצורך הזה.

די פלר;

כן. אנחנו רוצים לא רק לטפח את תרבות הדיבור אלא שתינתן גם הערכה מיוחדת

למורה שטיפח את הלשון העברית. כלומר, שיינתנו פרסים.

היו"ר ני רז;

תרבות הדיבור ודיוקה.

אי סרטני;

אנחנו צריכים להגיד; לשון נכונה.

היו"ר ני רז;

"הוועדה תובעת ממשרד החינוך והתרבות לטפח את תרבות הדיבור, לשון נכונה,

הקריאה והכתיבה בקרב המורים בישראל בכל שלבי ההשכלה ולגבש דפוסים לציון הישגים

בנושא זה".

די פלר;

"הוועדה מניחה מסקנות אלה על שולחן מליאת הכנטת ומבקשת משר החינוך והתרבות

לדווח לה על ביצוען בעוד שלושה חודשים".

2. מעמד החינוך הדתי-לאומי

די פלר;

"מליאת הכנסת העבירה לדיון בוועדה את ההצעה לסדר-היום בנושא האמור.

הוועדה הקדישה לנושא ישיבה אחת במהלכה שמעה דברים מפי נציגי האגף לחינוך

דתי, אגף התקציבים והאגף לארגון מוסדות במשרד החינוך והתרבות.

עילת הנחת הנושא על שולחן הוועדה;

א. מסגרת התקציב של משרד החינוך והתרבות מחייבת קיצוץ של 90 אלף שעות הוראה

בשנת הלימודים תשמ"ח. קיצוץ זה יבוצע בארבע חלופות; ו. סגירת בתי-ספר קטנים של

פחות ממאה תלמידים; 2. העלאת הסף להקצבת תקן מלא לכיתה מ-15 ל-20 תלמידים; 3.

העברה של חטיבות הביניים לשיטת תקצוב של תקן לתלמיד במקום תקן לכיתה שהיתה נהוגה

עד כה, והתחלת ניסוי שיטה זו בשלושה ישובים ובחינוך המיוחד בבתי-ספר יסודיים; 4.

הפחתת שעות לימוד.

הוועדה שמעה את הודעת משרד החינוך והתרבות כי ביצוע בשלושת החלופות

הראשונות יממש קיצוץ של שלושים אלף שעות הוראה בשנת הלימודים תשמ"ח ואילו היתרה

- ששים אלף שעות, תקוצץ ממספר שעות הלימודים של כל תלמיד במערכת.



הוועדה רשמה לפניה כי במערכת החינוך הממלכתית יש 95 בתי-ספר בהם לומדים

פוזות ממאה תלמידים, 81 מתוכם נמצאים בהתישבות העובדת, במסגרות החינוך

הממלכתי-דתי יש 24 בתי-ספר כאלה ובעצמאי 27.

ב. שינוי מבנה משרד החינוך והתרבות הכניס את מערכת החינוך הממלכתי-דתי לתוך

מסגרת המזכירות הפדגוגית, והותיר את מלוא האוטונומיה לחינוך העצמאי.

ג. ביזור ההקצאות לחינוך לידי רשויות מקומיות מותיר נושא זה לשיקול-דעת פוליטי

של הרשויות ועלול לפגוע במעמד החינוך הממלכתי-דתי".

גי שפט;

אינני יודע אם דנו על כך בוועדה. אני חושב שדווקא בזמן הזה יש צורך להדגיש

את חשיבותו של החינוך הממלכתי-דתי.

היו"ר ני רז;

אנחנו כל הזמן מדגישים את זה, כדי למנוע הרדיזציה.

גי שפט;

בדיוק. לכן אני מבקש להכניס משפט שידגיש את זה. אם כי בסעיף 1 של המסקנות

יש התייחסות לזה; "כי לא ייפגע מעמד החינוך הממלכתי-דתי".

די פלר;

בתחילת המסקנות נכניס סעיף 1 שאומר; הוועדה קובעת כי ...

היו"ר ני רז;

.. מעמדו האוטונומי של החינוך הממלכתי-דתי במסגרת חוק חינוך ממלכתי חשובה

כדי לשמור על הצביון המיוחד של הזרם הזה בציונות הדתית.

גי שפט;

חשובה להקניית ערכי הציונות הדתית בחינוך.

די פלר;

זה יבוא לפני סעיף 1.

2. "הוועדה רושמת לפניה את הודעת שר החינוך והתרבות כי לא ייפגע מעמד

החינוך הממלכתי-דתי יותר ממעמד המסגרות האחרות בעת ביצוע רפורמה או קיצוץ במערכת

החינוך".

גי שפט;

זה קצת מסוכן, כי שר החינוך אומר; לקחתי קנה-מידה מסויים, וכשזה חל - זה

חל. אם במקרח החינוך בהתישבות נפגע יותר, או החינוך הדתי נפגע יותר, מה אני

יכול לעשות? כנגד זה למעשה באה הטענה.

היו"ר ני רז;

לכן אנחנו רושמים לפנינו את הודעתו של שר החינוך כי לא ייפגע מעמד החינוך

הממלכתי-דתי מעבר למה שתיפגענה המסגרות האחרות כתוצאה מהרפורמה, או כתוצאה

מהקיצוץ.



0

די פלר;

יש מקרה אחד שבו המלצנו לשר החינוך לא לפגוע בכלל בחינוך, וזה במה שנוגע

למגזר הערבי. שם המלצנו להיפך, להוסיף, כי היתה שם הפליה איומה. אבל כאן אף לא

אחד המליץ על זה.

גי שפט;

אני ממליץ.

די פלר;

תראה את סעיף 2 לפני שינוי המספרים; "הוועדה פונה לראש הממשלה ולשר האוצר

לא לקצץ מתקציב החינוך ולהוסיף לו את עלות הגידול הטבעי במערכת".

ו

ג י שפט;

כן, אבל פח הכוונה היא לחינוך דתי. כדאי אולי לכתוב: לחינוך בכלל ובמיוחד

לחינוך הדתי.
היו"ר נ' רז
אתה טוען שהשינוי הזה פוגע בעיקר בחינוך הדתי ולכן אתה רוצה להבליט שאלה הם

הנפגעים העיקריים כתוצאה מזה.
ג' שפט
כן. אם מחר יבוא מישהו מהחינוך ההתישבותי ויגיד אותו דבר, אני לא אתנגד

לזה, אבל כרגע אני פונה בקשר לחינוך הדתי. המצב הקריטי הוא יותר בכיתות מאשר

בתקנים.

די פלר;

על זה אף אחד מחברי הוועדה לא המליץ, כי ברוב בתי-הספר לומדים 35 ו-40

ילדים בכיתה.

גי שפט;

אני בדקתי את זה עם החינוך הדתי. בניגוד לכמה מנהלים, מר הדני מוכן

יותר לאיחוד בתי-ספר מאשר לענין הכיתות. נדמה לי שהוא אמר את זה בדיון הכללי

עם שר החינוך על הקיצוצים בתקציב.

היו"ר ני רז;

לאחר שהכנסנו את הסעיף הראשון בקשר למעמדו האוטונומי של הוזינוך

הממלכתי-דתי במסגרת חוק חינוך חובה, אנחנו אומרים פה שהוא לא ייפגע יותר מאשר

כל המסגרות האחרות, לפי הודעתו של השר. אבל אתה בעצם רוצה פרוטקציה מסויימת.

גי שפט;

אם הצעתו של שר החינוך תתקבל, החינוך הממלכתי-דתי עצמו ייפגע והתוצאה תהיה

שהילדים, או שיילכו לחינוך הכללי או לחינוך העצמאי. אני מניח שהם יילכו יותר

לחינוך העצמאי מאשר לכללי. לכן זו בעיה אמיתית.



היו"ר ני רז;

אני מציע להוסיף: ולמצוא דרכים כדי להפחית את הפגיעה ככל האפשר. זה מביע

מגמה ברורה.

די פלר;

יי2. הוועדה פונה לראש הממשלה ולשר האוצר לא לקצץ מתקציב ההינוך ולהוסיף לו

את עלות הגידול הטבעי במערכת.

3. בהפעלת תכנית הקיצוץ לשנת הלימודים תשמ"ח מבקשת הוועדה משר התינוך

והתרבות לתת עדיפות לשמירת שלמות ההינוך בעיירות ושכונות מצוקה על פני הישובים

ביהודה, שומרון ועזה וישובים מבוססים".

גי שפט;

אני מציע לתת עדיפות לשמירת שלמות ההינוך בעיירות ושכונות מצוקה על פני

הישובים המבוסיים.

היו"ר ני רז;

בסעיף 2 אני רוצה נוסה יותר הזק; הוועדה תובעת מממשלת ישראל, במיוהד מראש

הממשלה ומשר האוצר, שלא יגרמו לשום קיצוץ נוסף בתקציב ההינוך וכי הובה להוסיף לו

את הסכומים הנדרשים מהגידול הטבעי במערכת ומהצורך בעצם שמירתו.

גי שפט;

אני הושב שאתה צודק. זה צריך להיות הריף מאד.

די פלר;

"4. הוועדה מבקשת משר ההינוך והתרבות למנות ועדת מעקב אתר המעבר לתקצוב

תקן לתלמיד בהטיבות הביניים ובבתי הספר היסודיים ולדווה לוועדת ההינוך והתרבות

של הכנסת על ממצאיה.

5. הוועדה סומכת ידיה על ההחלטה לסגור בתי-ספר קטנים ולווסת כיתות, כצעד

להטבת מערכת החינוך".

גי שפט;

לא הייתי אומר ייסומכת ידיה", כי פירושו שאנהנו מקבלים את זה.

היו"ר נ' רז;

יש פה ענין שעלה בדיונים. אנחנו לא מתנגדים לעצם המגמה לסגור בתי-ספר

קטנים. נאמר; הוועדה מקבלת את המגמה של סגירת בתי-ספר קטנים הן מטעמים תקציביים

והן מטעמים הינוכיים. עם זה, יש מקומות מאד מרוהקים ומבודדים, ששם הענין הזה

קריטי מבהינה הברתית וישובית, שמרוקנים את המקום מהיות של תלמידים.
ג' שפט
אני מציע לנסה את הסעיף כך שאנהנו פונים לשר בבקשה למנות ועדת מעקב, כפי

שעשינו בסעיף הקודם, כדי שתעקוב אתרי ההלטתו, מבלי שאנהנו אומרים אם זה טוב או

רע, ולקחת בחשבון באופן מיוחד את המקומות הקטנים והמבודדים.



היו"ר ני רז;
ננסח את זה כך
הוועדה מציינת בדאגה את העובדה שבתוך ביצוע תהליך סגירת

בתי-ספר קטנים, לא ניתנו בהתאם פתרונות לקליטת תלמידים לבתי-הספר שאליהם הופנו

ונוצר מצב בלתי-אפשרי לגבי הביצוע.

3. החלטת הסוכנות שלא לתקצב מוסדות אנטי-ציוניים והתכנית להקים

"סוכנות דתית" לגיוס כספים בחו"ל

היו"ר ני רז!
אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום
החלטת הסוכנות שלא לתקצב מוסדות

אנטי-ציוניים והתכנית להקים "סוכנות דתית" לגיוס כספים בחו"ל. מאחר שההחלטה

הזאת בוטלה בסוכנות, כעת נשאלת השאלה אם יש טעם להוציא מסקנות על דבר שלא קיים.

די פלר;

רשמית אנחנו חייבים להגיד משהו לסיכום הענין.

היו"ר ני רז;

נודיע שהוועדה דנה בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת שי בן-שלמה וקבעה שהיות

והעילה להצעה לסדר-היום בוטלה, אין צורך להניח את המסקנות על שולחן הכנסת.

1. הצורך בשיפור הוראת התנ"ך והלשון העברית במערכת החינוך

א"ח שאקי;

אני מצטער על האיחור ומבקש לחזור לענין המסקנות בנושא; הצורך בשיפור התנ"ך

והלשון העברית במערכת החינוך.

היו"ר ני רז;

אנחנו עברנו על המסקנות ואני חושב שהן תהיינה לרוחך. בכל-זאת נעבור שוב

עליהן.

(מזכירת הוועדה קוראת את המסקנות)

א. תנ"ך; ב. לשון.
א"ח שאקי
בסעיף האחרון בענין הלשון הייתי מציין שזה מסביר את הליעוז הגדל והולך ואת

השתרשותן של מלות לעז. למשל, פר גולגולת, כשבעברית יותר קצר ויותר יפה להגיד;

לגולגולת.

היו"ר ני רז;

נכון. נוסיף; השתרשותן של מלים לועזיות בשפה, ברחוב, בפרסומת ובתקשורת

אינה מוסיפה כבוד למעמדה של השפה העברית.
ד' פלר
"להלן מסקנות הוועדה. א. תנ"ך - 1 - 5.



5.8.1987

בסעיף 5 הייתי מוסיף: לעשות לחיבובו ולציון ייחודיותו במערכת החינוכית.

די פלר;

"ב. לשון עברית". (קוראת את המסקנות).
א"ח שאקי
במסקנה 4 אני מציע לומר: לקיים השתלמויות תכופות יותר וברמה נאותה כדי

לשפר את הרמה.
היו"ר ני רז
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09.50

קוד המקור של הנתונים