ה;כנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 243

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום ג', כ"ד בתמוז התשמ"ז, 21,7.87, שעה 09.00.

נכחו;

חברי הוועדה נ. רז - היו"ר

ע. דראושה

א, הראל

מ. מיעארי (במקום חה"כ מ. פלד)

א. סרטני

ז. עטשי

שר החינוך והתרבות י, נבון

מ. ינון - יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

א. אבנר - יועץ מנכ"ל רשות השידור

א. בריק - היועץ המשפטי של משרד החינוך

והתרבות

ע. אליצור - משרד המשפטים

נ. כהן - היועץ המשפטי של רשות השידור

כ. שלום - לשכת היועץ המשפטי של רשות השידור

י. כהן - דובר משרד החינוך והתרבות

היועץ המשפטי

מ. בוטון

ד. פלר

רשמה . מ. כהן

שאילתות;

חוק רשות השידור (תיקון מס' 6), התשמ"ז-1987.



שאילתות

אבי פותח את הישיבה, בתהיל בשאילתות.

א. סרטני; שפעתי הבוקר בגלי צה"ל ציטטה מכתבה שהתפרסמה

באחד העת ונים, שלפיה בשנה האחרונה היתה עליה

גדולה מאד בכוח אדם בשירות הציבורי, מתוך זה תוספת גדולה מאד של

מורים במשרד החינוך והתרבות. הייתי מאד מבקשת שהענין הזה ייבדק,

ואם זה לא נבון - ועד כמה שידוע לנו זה לא נכון - שתהיה על זה

תגובה חריפה ביותר.

שר החינוך והתרבות י. נבון; אולי בגלל ריבוי שבעי נוספו מורים,

אבל אבדוק זאת.

ע. דראושה; בישיבה קודמת שאלתי בקשר לתוספת 30

ביתות למגזר הערבי שהשר ארנס הכריז

עליהן. האם זה הובא לממשלה והאם הוהלט על הקצבת 3 מיליון שקלים

לצורך זה? בציבור הערבי מדברים על ההבטחה הזאת, אבל השאלה היא לגבי

מימושה,

שר החינוך והתרבות י. נבון; יש פתגם האומר שבין הדיבור לבין המעשה

המרחק גדול, אני לא שמעתי משר האוצר

מאומה בענין זה, יום אחד הודיע לי השר ארנס שהוא דיבר עם שר האוצר

וששר האוצר אמר שהוא מוכן לתת תוספת לכיתות, לא ראיתי שום אישור,

שום תוספת, שום דבר,

עם זאת, היה דיון קשה עם מפעל הפיס,

מפעל הפיס רצה לעשות הגרלות חפציות, כלומר להגריל גם דירות, מכוניות

וכו', לא רק כסף, האוצר התנגד, דיברתי עם האוצר, כי חשבתי שאם נותנים

את זה לאגודה למען החייל ולמגן דוד אדום, אין סיבה לא לאפשר זאת. גגם

למפעל הפיס, אם זה מגדיל את ההכנסות, האוצר הסכים, אחר כך היתה בעיה

של מיחשוב, וזה התעכב, זה יחסוך הרבה, ואפשר להרוויח עוד יום של

מכירת כרטיס פיס, היו על כך דיונים ממושכים, אם זה יסתדר, אולי נוכל

לקבל כמה כיתות נוספות ממפעל הפיס, מדובר על 135 כיתות,

היו"ר נ, רז; השבוע קיבלתי תשובה לשאילתה ששאלתי

לפני שבוע על המצב הפיזי של כיתות,

והאם שנת הלימודים הבאה תוכל להיפתח ולקלוט את כל התלמידים,

בתשובה שקיבלתי אין מספרים, אבל מובעת בה תקווה ששנת הלימודים

תיפתח כסדרה, על המכתב חתום המנכ"ל, אני מלא חרדות לגבי פתיקת

שנת הלימודים, במגזר הערבי יש כבר החלטה שבתנאים האלה לא יפתחו

את שנת הלימודים,

שר החינוך והתרבות י, נבון; אני מקווה שעוד אפשר יהיה לעשות משהו,

ע, דראושה; בחודש הבא השר עומד להיפגש עם ראשי

הציבור הערבי וחברי ועדת המעקב. אני

מקווה שעד אז יהיו לו תשובות חיוביות.

חוק רשות השידור (תיקון מס' 6), התשמ"ז-1987

היו"ר נ, רז; אנחנו ממשיכים היום בדיון על חוק

רשות השידור (תיקון מס' 6), התשמ"ז-1987.

עלינו לסכם היום את הדיון על סעיף 21 שדנו בו בישיבה הקודמת, הסעיף

דן בתפקידי הוועד המנהל, דו הצעת חוק ממשלתית שהיינו מאד רוצים

להכניס בה תיקונים לקראת הקריאה השניה והשלישית, אבל זה אומר להיכנס

לוויכוחים ארוכים שיכולים להביא לכך שלא נסיים את הדיון בהצעת החוק.

אפשר לקבל את התיקון המוצע ולראות בו קטע מסויים, מאד מוגדר, במכלול

של חוק רשות השידור שזקוק לתיקון, ולדעת שבזה לא גמרנו את המלאכה



ויהיה צורך לחזור לנושא הזה, אם כי אני מאד פסימי. אבי מחזיק בידי

את תשובת השר להמלצותינו בענין זה משנת 1985, שבה אתה אומר: אנו

עוסקים בגיבוש הצעות לתיקון חוק-רשות השידור ברוח מסקנות ועדת

החינוך; כמה הצעות מפורטות כבר הוגשו לי, ובדעתי לזרז את הדיונים

ואת קבלת ההחלטות בנושא זה, מאז עברה שנה.

באחת הישיבות הסברתי את הקושי הקואליציוני

בנושא זה וגם את העובדה שחברי כנסת מאד

מבקשים שכאשר הם מגישים הצעות חוק בכנסת, שהממשלה לא תקפח אותם. אין

זה אומר שאני מזדהה עם הצעות החוק של חברי הכנסת. קיבלנו עכשיו את

הצעת החוק של ארבעה חברי כנסת, ליבאי, אדרי ואחרים, ותוך שבועיים

אביא את הערותי. הוא הדין בענין הצנזורה. רציתי להביא הצעת חוק

לביטול הצנזורה על מחזות. פנו אלי חבר-הכנסת וירשובסקי ואחרים ואמרו

שיש כבר הצעת חוק של חברי כנסת, ושאאפשר להם להגיש אותה. לגבי הצעת

החוק סל חברי-הכנסת ליבאי ואדרי יש הערות עניניות. נאמר לי שהיא

תועלה בשבוע הבא.

א. הראל; אני חושב שמיצינו את הדיון לגבי הנושא

של הוועד המנהל. ברור לגבי מה י ש

חילוקי דעות ולגבי מה אין חילוקי דעות. כרגע אין ועד מנהל לרשות

השידור, ולכן אנחנו מוכרחים לגמור את הדיון היום. חשבתי שהיום

נתחיל לדון בהצעת החוק של חבר-הכנסת ליבאי, לפי בקשת הממשלה, כי

הממשלה רצתה להוכיח שהיא עומדת מאחורי הצעת החוק כפי שהוגשה. הממשלה

ביקשה להפריד את הדיון בשני החוקים. לפי הודעה שקיבלנו אתמול

תסיימו השבוע את הדיון בחוק הזה, ובשבוע הבא נאפשר

להגיש את הצעת החוק של חבר-הכנסת ליבאי. לכן אני מבקש שנסכם היום

את הדיון, ואם לחברים יש הסתייגויות - יגישו הסתייגויות.

חבר-הכנסת איתן אמר לי שהוא יגיש

הסתייגויות.

בישיבה הקודמת קראנו את סעיף 21 על

כל סעיפי המשנה שלו, מ-(1) עד (7), ולא היתה שום הערה, חוץ מאשר

לגבי סעיף קטן (1). אני מציע לאשר את הסעיף.

אני רוצה להזכיר שאחד הנושאים לגבי

סעיף 20 היה אצילת הסמכויות לוועדות.

בענין זה הוועדה צריכה להחליט באיזה נושאים היא מסכימה לאצול

סמכויות לוועדות. וכל עוד לא נגיד מה הסמכויות בסעיף 21, איננו

יכולים לומר איזה סמכויות לאצול לוועדות.

i

אנחנו מאשרים את סעיף 21 כהצעת הממשלה. !

אם כך, אנחנו צריכים לחזור ולומר בסעיף

20 איזה סמכויות אפשר לאצול לוועדות.

הוועד המנהל יחליט על כך.

בישיבה שלפני האחרונה הסברתי שאם לא

כתוב בחוק שאפשר לאצול סמכויות לוועדה,

הוועד המנהל לא יוכל לאצול לה סמכויות.

בסעיף 20 הוספנו את המלים "ולאצול להן

מסמכויותיו".

ע. אליצור; פירוש הדבר שהוא רשאי לאצול להן את

כל הסמכויות, כמפורט בסעיף 21(1)(7).

השאלה אם רוצים לתת לוועדה של שלושה אנשים סמכות לאשר, למשל, את

המערכת העונתית של השידורים, או להכין את התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח.

אם הוועד המנהל 'יחליט על זה, מדוע לא?

הכל לפי הענין.

שר החינוך והתרבות י, נבון; זה ענינו של הוועד המנהל. הוא יכול

להחליט על כך.

ע. אליצור; בכל זאת אתם צריכים להיות מודעים לזה,

אם אמנם זה מה שאתם רוצים, שהוועד המנהל

יוכל לאצול כל סמכות שלו לפי סעיף 21.

אני יכול להביא דוגמה ממה שקורה בממשלה.

ועדת שרים זו וזו תבדוק ותגיש לממשלה את מסקנותיה, יש מקרים שהממשלה

ועדת שרים, בסמכות הממשלה, תדון ותחליט. כלומר מעניקים לה את

הסמכות"

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לסעיף

12(ג) בחוק הקיים, האומר: "המליאה

רשאית להקים ועדות מתוך חבריה ולאצול להן מסמכויותיה בענינים

מסויימים שיפורשו בהחלטת המליאה, ובלבד שלא תאצול לוועדה מסמכויותיה

לפי פסקאות (1) או (5) לסעיף 13", זאת אומרת הגבילו את המליאה

באצילת סמכויות. זה המצב היום. השאלה אם אתם לא רוצים להמשיך את

המצב הקי ים.

האם יש איזו בעיה של אצילת סמכויות

בלתי ברורה או מוגזמת שמפריעה לעבודת

רשות השידור, בקשר לתפקידים המפורטים בסעיף 21?

יכול להיות שיש נושאים כבדים מדי מכדי

לאצול לוועדה של שלושה את כל הסמכויות

לגביהם. אני רוצה שתהיו מודעים לכך.

בהצעת החוק לא מדובר על אצילת סמכויות

של הוועד המנהל. אז אולי לא צריך לאצול

סמכויות?

אם כך, למה מקימים ועדות?

היו"ר נ. רז; מדובר על ועדות שיוקמו לנושאים מסויימים

או לענינים מסויימים שיחליט עליהם.

אישרנו את הרחבת הוועד המנהל מ-7 ל-13 אנשים. נניח שהוא רוצה להטיל

נושא מסויים על קבוצה מתוכו, לבדוק ולהגיש הצעה, או לקבל החלטה -

מדוע הוא לא יוכל לעשות זאת?

אינני מתנגדת לזה, אני רק מצביעה על כך

כדי שתהיו מודעים לכך שזה מה שאתם

רוצים. ואם אתם רוצים שהוא יוכל לאצול סמכויות, צריך לומר את זה

בחוק.

עד היום, על פי החוק הקיים, לא קיימת

אצילת סמכויות של הוועד המנהל. ולכן

זה גם לא מופיע בהצעת החוק. ולא בכדי, זה גוף מצומצם, שלא צריך

לקחת ממנו ולהעביר מסמכויותיו לקבוצה קטנה מתוכו. עד היום היו

ועדות של הוועד המנהל, אבל החלטותיהן היו כפופות לאישורו הסופי

של הוועד המנהל, אין כל סיבה קונסטיטוציונית, במציאות של רשות

השידור, שהמצב הזה ישתנה. לא כן לגבי מליאת רשות השידור, היא היתה

גוף רחב וגדול, עם הרבה תפקידים, והיו לה סמכויות אחרות. ובין

הסמכויות של המליאה היו גם כאלה שהחוק קבע במפורש שאסור לאצול אותן,

בעוד שלגבי הנושאים המשניים כן אפשר היה לאצול מסמכויותיה. לכן



אין שום סיבה לשנות את מה "שיש היום בחוק רשות השידור, שהוועד המנהל

כפי שהוא קיים, והתפיסה של מה זה ועד מנהל, "בורד אוף גברנרס", אינו

מאציל מסמכויותיו לגוף קטן שלו. הוא רק מעביר לשלושה מהבריו אפשרות

לדון למשל בנסיעות לחוץ-לארץ, ואחר כך מביאים את זה לאישור הוועד

המנהל, כמו שנהוג.

ע. אליצור; אז צריך לכתוב "ועדות מייעצות",

נ. כהן; לא צריך לכתוב שום דבר, עד עכשיו לא

כתוב בחוק לגבי הוועד המנהל; גם היום

לא צריך לכתוב.

שר החינוך והתרבות י. נבון; החיים עושים את שלחם. יש ועד מנהל,

והוא מחליט.

היו"ר נ. רז; אם המשפטנים סבורים שלא צריך לכתוב

~ דבר על אצילת סמכויות, אז למה להוסיף

אותן?

ע. אליצור; אם כך, אז סעיף קטן (ב) של סעיף 20

מיותר. כי אם לוועדות אין סמכות

להחליט, אין על מה לערור לפני הוועד המנהל.

היו"ר נ. רז; לפי זה אנחנו לא צריכים להוסיף בסעיף

קטן (א) את המלים "ולאצול להן

מסמכויותיו", ולמחוק את סעיף קטן (ב).

ע. אליצור; נכון.

אם כן, בסעיף 20 י ייאמר; "הוועד

המנהל רשאי להקים ועדות מבין חבריו

לנושאים או לענינים מסויימים שיחליט עליהם. וסעיף קטן (ב) יימחק.

מ. מיעארי; האם התפקיד שיוטל על ועדה יוגדר עם

הקמתה?

היו"ר נ. רז; כן.

הוחלט; בסעיף 20 ייאמר; "הוועד המנהל רשאי להקים

ועדות מבין חבריו לנושאים או לענינים מסויימים

שיחליט עליהם".

סעיף 19

מ. ינון; האם בסעיף 19(א) נשאר כפי שכתוב בהצעה,

ששלושה מחברי הוועד המנהל רשאים לערור

לפני השר על החלטה שנתקבלה בוועד המנהל בניגוד לדעתם?

שר החינוך והתרבות י. נבון; כן, זה אושר. בעבר זה היה שנים; עכשיו

זה שלושה.

ע. אליצור; אצלי כתוב שהסעיף הזה נשאר פתוח.

מ. ינון; אני חושב ששלושה זה מעט מדי. פעם

היו שנים מתוך שבעה; עכשיו הוועד

המנהל יהיה של 13 חברים. אני מציע להגדיל את המספר לחמשה.

היו"ר נ. רז; חבר-הכנסת פלד הציע לבטל בכלל את הסעיף

הזה. חברת-הכנסת סרטני הציע שנים או

ששה. חבר-הכנסת איתן הציע ששה. חבר-הכנסת הראל ואני הצענו שיהיו

שלושה חברים. עכשיו מר ינון מציע להעמיד את המספר על חמשה.



א. סרטני; אבי מצטרפת להצעה של חבר-הכנסת איתן,

שששה חברים יובלו לערור לפני הסר על

החלטת הוועד המנהל.

בחמש-שש השנים שהייתי בוועד המנהל של

רשות השידור היו עררים לשר. אף ערר

שהוגש לשר הקודם ולסר הנוכחי לא הסתיים בצורה ברורה, כי לפי הכללים

אם הסר לא דוחה את הערר, צריך להביא אותו להכרעת הממשלה.

או המליאה,

או הפליאה, עכשיו אין פליאה, אז זה

יבוא ישר לממשלה. לא מתקבל על הדעת

ששלושה אנשים שיחליטו על עצמם שהם אופוזיציה, יכולים לגלגל כמעט

כל ההלטה לסר, ומהשר - הרבה פעמים - לממשלה. לא מתקבל על הדעת

שהממשלה תתחיל לעסוק בעררים על החלטותיו של ועד מנהל אחד במדינה,

אשר יוגשו לשר ואליה לעתים קרובות, אם יש דבר יוצא דופן שחמשה-ששה

אנשים מערערים עליו, אז יש לזה משמעות שזה יועבר לשר,

אתה בעצם מציע להכביד על חברי הוועד

המנהל להגיש עררים, ושיהיו פחות הטרדות.

אני רוצה לתמוך בהצעה, מתוך הנסיון.

הנסיון היחיד בתולדות רשות השידור

הוא הענין של טלוויזיה בשבת. הנוסא הגיע לגולדה מאיר, היא רצתה

להביא אותו להכרעת הממשלה, אבל בגלל התערבות בית-המשפט זה לא עבר.

אבל אז גייסו מתוך המליאה 11 חברים מתוך 31. עכשיו מבטלים את

המליאה ומגדילים את מספר חברי הוועד המנהל. אז הפרופורציות משתנות,

וצריך בהתאם להגדיל את המספר של חברי הוועד המנהל שיכולים להגיש

ערר, לדעתי צריכים להיות ארבעה לפחות. מר ינון אומר, בצדק, שאם

הממשלה והכנסת נותנים אמון באותם אנסי ציבור שמייצגים את כל גוני

הקשת, לא צריך לתת בחוק אפשרות תמידית להביא להכרעת הממשלה ענינים

שוטפים הנוגעים לתכניות וכדומה, הוא אומר שאם ההגבלה הזאת לא

תהיה, שלושה אנשים יוכלו לעתים קרובות ביותר לערור על החלטות שונות

של הוועד המנהל,

אז נגדיל את המספר לחמשה.

יש עוד נימוק, עד היום הי תה עוד הכבדה,

השרים ששקלו את העררים, השרים המר

ונבון, נטו לגמור את הענינים על הסף או להעביר להכרעת המליאה,

למשל, את הענין של חירבת חיזעה השר המר לא הביא לממשלה אלא להכרעת

המליאה, היום אין מליאה, אז צריך יהיה להעביר את זה יסר לממשלה,

לכן יש צורך להכביד ולקבוע ששה ולא שלושה.

אני מציעה שיהיו ששה, כי הוועד המנהל

מורכב על פי מפתח מפלגתי, חמשה חברים

לכל אחת מהמפלגות הגדולות, ועוד שלושה נציגים של מפלגות קטנות.

אם נחליט על חמשה, זה מאפשר למפלגה אחת להכתיב דברים. אני רוצה

שיצטרכו לגייס עוד אחד כדי להגיש ערר,

החשש שלי הוא שאנחנו מסתכלים על זה

רק כאילו הערעור הוא פוליטי. במקרה

של ערעור על רקע פוליטי נכון שצריכים להיות שסה. אבל לפעמים

הערעור הוא באמת מקצועי,

אז האם הממשלה תחליט בענין מקצועי?

אני רוצה לומר שבתקופת כהונתי אני

זוכר שהוגש רק ערר אחד.



מ. ינון; היו שני עדרים, אחד סל הוועד המנהל

ואחד של הפליאה, אהד היה בענין המכרז

ואחד בענין יהודה ושומרון, שטחים וכו'.

שר החינוך והתרבות י. נבון; לא העברתי אותם לממשלה,

היו"ר נ. רז; אעמיד להצבעה את שתי ההצעות שהתגבשו;

האחת, שחמשה חברי הוועד המנהל יוכלו

לערור לשר על החלטה של הוועד המנהל; השניה - שששה חברים יוכלו לערור,

הצבעה

בעד ההצעה שששה חברים של הוועד המנהל

יוכלו לערור לפני השר - 2

בעד ההצעה שחמשה חברים של הוועד המנהל

יוכלו לערור לפני השר - 3

הוחלט; בסעיף 19(א) ייאמר; "חמשה מחברי הוועד המנהל

רשאים לערור לפני השר על החלטה שנתקבלה בוועד

המנהל בניגוד לדעתם".

(הסתייגות לחברת-הכנסת א. סרטני),

מ. מיעארי; אנחנו בעד זה שלא יהיו ערעורים בכלל,

נגיש הסתייגות בענין זה,

היו"ר נ, רז; חבר-הכנסת פלד הגיש הסתייגות.

סעיף 21

כבר דנו על סעיף 21 ואנחנו צריכים

רק להצביע עליו,כפי שהוא מופיע בהצעה,

א, סרטני; אני מבקשת להוסיף לפני סעיף קטן (1)

סעיף שייאמר בו; "לפעול להגשמתן של

מטרות רשות השידור כפי שהוגדרו בחוק רשות השידור, תשכ"ה-1965".

נ, כהן; זה מתחייב מהחוק ממילא,

שר החינוך והתרבות י, נבון; זה חל לא רק על הוועד המנהל אלא על

כל המערכת, רדיו וטלדויזיה וכולם,

א. סרטני; לדעתי יש חשיבות להדגיש את מטרות החוק,

שר החינוך והתרבות י, נבון; לדעתי זה מיותר,

נ, כהן; החוק מטיל את חובותיך על הוועד המנהל

בראש ובראשונה,

א. בריק; סעיף 3 של החוק מגדיר את תפקידי הדשות,

כלומד הוא מדבד על הקובה הזאת לגבי כל

הדשות, אם נכתוב את זה בסעיף נוסף, יכול מישהו להגיד שזה בא למעט,

להפלות וכדומה, למה לעשות זאת? . סעיף 3 מגדיד את תפקידי הדשות

לגבי כל דשות השידוד, מוסדותיה, עובדיה, מנהליה, וזה מחייב אותם,

אז מדוע להכניס את זה דק בסעיף המדבד על תפקידי הוועד המנהל? מישהו

יכול לבנות על זה תלי תלים של פדשנויות. זה דק יפגע במטדה שאת דוצה

בה,



א. סרטני; בסעיף קטן (7), אחרי המלים "להגיש

לשר", אני מבקשת להוסיף "ולוועדת

החינוך והתרבות סל הכנסת, על פי דרישתה",

א. הראל; אני מתנגד לזה, את מתנגדת שיביאו

ערריס לממשלה, ועכשיו את רוצה להוסיף

את ועדת החינ וך בחוק?

א. סרטני; במידה שהיא תדרוש זאת,

שר החינוך והתרבות י. נבון; זה המצב גם היום,

היו"ר נ. רז; האם קרה אי-פעם שוועדת החינוך ביקשה

משהו ולא קיבלה?

מ. בוטון; תקנון הכנסת מחייב את השר למסור לוועדה

כל דבר שהיא מבקשת.

א. סרטני; אם זה קיים ממילא, אני מוותרת על הצעתי.

היו"ר נ. רז; אם אין הערות נוספות אני מעמיד להצבעה

את סעיף 21 כפי שהוא מופיע בהצעת החוק,

הצבעה

בעד סעיף 21 - 4

נגד - 1

סעיף 21 נתקבל.

סעיף 22

א. בריק; (קירז! את הסעיף); "קיום הוועד המנהל,

סמכויותיו ותוקף פעולותיו לא ייפגעו

מחמת שנתפנה מקומו של חבר בו או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו",

זה סעיף שהיה קיים גם קודם,

סעיף 22 נתקבל.

סעיף 3

א. בריק; (קורא את הסעיף), סעיף זה בא לתקן את

סעיף 23 בחוק העיקרי המדבר על מינוי

מנהל כללי, בעצם העתקנו אותו כלשונו, אלא שבכל מקום שכתוב "המליאה"

יבוא מעתה "הוועד המנהל", בסעיף קטן (ד) של סעיף 23 בחוק העיקרי

מדובר על "לא פחות מתשעה חברי המליאה הנוכחים בדיון". במקום זה

מוצע לומר "לא פחות משלושה חברי הוועד המנהל", על פי ההצעה המקורית

זו הפרופורציה. מאחר שמספר חברי הוועד המנהל הוגדל ל-13, אפשר לשנות

לארבעה במקום שלושה, אם אתם רוצים, או לחמשה,

ע, אליצור; אם שיניתם בסעיף 19, אינני רואה סיבה

לא לשנות גם פה,

היו"ר נ, רז; בסעיף 19 שינינו לחמשה, אני מציע שגם

בסעיף קטן (ד) של סעיף 23 יהיה חמשה

במקום שלושה,

ה וחלש; בסעיף קטן (ד) של סעיף 23 לחוק העיקרי,

במקום "מתשעה חברי המליאה" יבוא "מחמשה

חברי הוועד המנהל"



א. בריק; גם בסעיף קטן (5), שבא לתקן את סעיף

קטן (ו)(2) של סעיף 23 לחוק העיקרי,

במקום "משלושה" צריך להיות "מחמשה", בפי שנעשה בסעיפים קודמים.

אבי מעמיד להצבעה את סעיף 3 כולו, j

סעיף 3,' עם התיקונים שהוכנסו, נתקבל.

סעיף 4

א. בריק; (קורא את הסעיף).

ע. אליצור; בסעיף 23א בחוק המקורי נאמר: "(א) מינויו

של המנהל הכללי יהיה לחמש שנים, אך

משרתו תתפנה לפני כן אם אירע אחד מאלה: (1) המנהל הכללי התפטר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת הממשלה לאחר התייעצות עם הוועד המנהל,

למלא תפקידו; (3) הממשלה החליטה להעבירו מתפקידו, לפי הצעת השר,

לאחר שהתייעץ עם המליאה, או לפי הצעת המליאה שנתמכה לפחות על-ידי

עשרים ואחד חברי המליאה."

ההצעה היא שבסעיף קטן (3), במקום "המליאה"

יבוא "הוועד המנהל"; ולגבי המספר,

עשינו חשבון שאם לגבי המליאה זה היה 21 מתוך 31, לגבי הוועד המנהל

זה צריך להיות 8 מתוך 11. לאחר שמספר חברי הוועד המנהל הוגדל ל-13,

אולי צריך להגדיל את המספר ל-9.

טוב. אני מבין שאין לכך התנגדות.

בסעיף 23א(3), במקום "שמונה מחבריו"

יבוא "תשעה מחבריו".

סעיף 4, עם התיקון, נתקבל.

סעיף 5

סעיף זה בא לתקן את סעיף 42 בחוק

העיקרי, המדבר על העברת תפקידים.

מוצע שבסעיף קטן (א), במקום "מליאת הרשות ובירור הממשלה" יבוא

"הוועד המנהל ובאישור הממשלה". ובמקום "המליאה" יבוא "הוועד המנהל".

בסעיף 42 בחוק המקורי כתוב: ''(א) הרשות לא תעביר תפקיד מתפקידיה

לפי חוק זה אלא על-פי החלטת מליאת הרשות ובירור הממשלה, ורשאית

המליאה להחליט על התנאים בהם יועבר תפקיד כאמור". כשבאנו להציע את

התיקון לחוק, המלים "בירור הממשלה" נראו לנו מוזרות, כי זה לא

מופיע בשום חלק. אנשי משרד המשפטים בדקו וחקרו בכל התיקים משנת

1965 ומצאו שזאת היתה טעות בהדפסה האחרונה ששלח מזכיר הכנסת לממונה

על הניסוח. שם זה הופיע לראשונה.

לא רק זה, אלא חבר-הכנסת דאז שמעון פרס

הגיש הסתייגות לגבי המלה "ובירור"

והציע לכתוב "ובאישור", וההסתייגות נדחתה.

אני מבקשת הסבר על הסעיף הזה, מה זאת

אומרת שהרשות תעביר או לא תעביר תפקיד

מתפקידיה.



א. בריק; פה שכתוב בסעיף 42 הוא שהרשות אינה

יכולה מיוזמתה להעביר תפקיד מתפקידיה י

שהוטל עלימ לפי החוק הזה; היא יכולה לעשות זאת רק בתנאים שכתובים

בסעיף הזה. הדבר הזה כמובן לא קרה מאז 1965, ויכול להיות שהוא גם

לא יקרה. אבל כדי להבטיח את הענין יש סעיף בהוק הקיים.

נניח שרשות השידור תחליט שקשה לה

לשדר לברית-המועצות והיא תרצה להציע

לגוף אחר שיעשה זאת. אסור יהיה לה לעשות זאת בלי החלטת הוועד

המנהל ואישור הממשלה"

שר החינוך והתרבות י. נבון; אגב, כשכתוב "הממשלה" האם הכוונה

לממשלה כולה או שזה יכול להיות רק השר?

הממשלה כולה.

ה יו "ר נ. רז; אני מעמיד להצבעה את סעיף 5 בהצעת החוק.

סעיף 5 נתקבל.

סעיף 6

א. בריק; סעיף 6 בא לתקן את סעיף 43 לחוק

"כל מינוי של חברי

המליאה או הוועד המנהל, של היושב-ראש ומשנהו, ושל המנהל הכללי,

יפורסמו ברשומות". מוצע למחוק את המלים "המליאה אך".

סעיף 6 נתקבל.

סעיף 7

א. בריק; סעיף 7 בא לתקן את סעיף 44א לחוק העיקרי,

ומוצע שבסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקום

"שר הדואר" יבוא "שר התקשורת", וזה מאחר שהיום אין שר דואר אלא שר

תקשורת.

סעיף 7 נתקבל.

סעיף 8

סעיף 8 נתקבל-

סעיף 9

סעיף 9 נתקבל.

סעיף 10

א. בריק; (קורא את סעיף 10 בהצעת החוק);

(א) יושב-ראש הרשות, משנהו וחברי הוועד

המנהל שנתמנו לפי החוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה ימשיכו

בתפקידיהם עד למינויים של יושב-ראש, מסנה וועד מנהל לפי חוק זה.

(ב) לענין סעיף 14(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יבואו במנין גם

תקופות כהונה שלפני תחילתו של חוק זה". בסעיף 14(ב) לחוק העיקרי

נאמר; "מי שחדל לכהן כחבר המליאה תיתם כהונתו כחבר הוועד המנהל".

ע. אליצור; כאשר חבר הוועד המנהל מפסיק מסיבה כלשהי

לכהן בתפקיד, מישהו אחר צריך לבוא

במקומו עד תום תקופת כהונתו של הוועד המנהל. אנחנו קבענו בחוק שחבר

לא יוכל לכהן בוועד המנהל יותר משתי תקופות כהונה, אנחנו מבקשים

ששארית התקופה לא תבוא במנין תקופות הכהונה, כלומר שהיא לא תיחשב

כתקופת כהונה.



לכן אנחנו מבקשים להוסיף את המלים

"אולם לא תבוא במנין יתרת תקופת כהונתו סל מי שהתמנה לפי סעיף

16(א) לחוק העיקרי",

סעיף 10, עם התוספת, נתקבל,

הי ו "ר ב. רז; אבי מעמיד להצבעה את החוק כולו,

עם התיקונים שנתקבלו.

הצבעה

בעד קבלת הצעת החוק - 5

נגד - 1

חוק רשות הסידור (תיקון מס' 6), התשמ"ז-1987 נתקבל.

היו "ר נ. רז; אישרנו את החוק, עם התיקונים,

אני רוצה לומר שאנחנו רואים בחוק הזה

קטע ממכלול הרבה יותר רחב. אני מדגיש את הנקודה הזאת שעלתה פה

פעמים רבות במהלך הישיבות,

גם הממשלה הציגה אותו כך, גם שר החינוך.

לא היתה כאן יומרה לשנות סדרי בראשית,

אלא מדובר בקטע קשן, מוגדר, של ביטול מליאת הרשות והרחבת הוועד

המנהל,

ואיננו רואים בזה פתרון ותשובה לבעיות

האמיתיות והפנימיות של ניהול רשות

הסידור, זה מצריך חקיקה אחרת, תיקון יסודי של חוק רשות השידור,

אני מודה לכם, הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 10.00.