ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 13/07/1987

חוק רשות השידור (תיקון מס' 6) - המשך דיון

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מ ו שב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 240

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום בי, ט"ז בתמוז התשמ"ז - 13.7.1987 שעה 10;10
נכחו
חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

מ. איתן

ש. אלוני

פ'. גולדשטיין

א. הראל

א. וולדמן

מ. פלד

י. צבן

א.ח. שאקי

מן זמנים; שר החינוך י. נבון

א. אבנר - רשות השידור

ע. אליצור - ממונה על החקיקה, משרד המשפטים

א. ברוך - יועץ משפטי, משרד החינוך

מ. ינון - יו"ר הוועד המנהל, רשות השידור

ב. ניסים

א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

כ. שלום - מישנה ליועץ המשפטי, משרד ההינוך
י ועץ הו ועדה
מ. ביטון

מזכירת והוועדה; ד. פלר.

רשמה; רקורד / 03-453310 / א. ברקת - 27
סדר יום
חוק רשות השידור (תיקון מס' 6) - המשך דיון
היו"ר, נ. רז
אני מתחיל את הישיבה. אם יש שאילתות ואם לאו, ניגש ישר לענין.

אנחנו מקיימים כאן את הישיבה השניה בקשר להצעת הוק רשות השידור,

תיקון מספר 6. עברנו על הסעיפים אשר עד סעיף 21. היו פה ושם תיקונים

קטנים, אינני רוצה לחזור על לזה עכשיו. סעיף 21 עוסק בתפקידי הוועד

המנהל.

אני רוצה להזכיר לכולנו.- תיקון זה, עניינו בהחלט מצומצם או

מוגבל; החלפת המליאה או ביטול המליאה, הגדרת ההרכב, והתפקידים, של

הוועד המנהל, והעברת הסמכויות של המליאה לוועד המנהל.

שלא כפי שמופיע כאן בהצעת החוק, שמענו, בפעם הקודמת, שהוועד

המנהל יהיה, לפי ההצעה, מורכב מ 13 חברים ולא 11. התיקון הזה עוסק

רק בנושא הוועד המנהל. אני יודע שבאופן הטבעי וההגיוני, אפשר לשאול

כל מיני שאלות נוספות, הקשורות לתיפקוד של רשות השידור, אבל בכוונה

אני מוצא לנכון להדגיש את הנקודה הזו. אני בטוח שזה יעלה בהמשך

הישיבה, כי הכוונה כאן היא פשוט לטפל בהצעת התיקון, כפי שהוא מופיע

כאן: להחליף את המליאה בוועד המנהל, ולהעביר את סמכויות המליאה

לוועד המנהל המורהב.

עצרנו בסעיף 21, סעיף 1. נתחיל עכשיו מהסוף: הסעיף שבא להחליף,

או להתייחס לסעיפים 13 ו-19 בחוק המקורי של רשות השידור, מדבר על

תפקידי הוועד המנהל. על פי ההצעה של מגישי הצעת התיקון, יש להתוות

את קווי פעולתה של הרשות - לדון ולהחליט בענייניה. על שלוש המילים

האחרונות התחלנו לשוחח, להתווכח, וכאן עצרנו. בגלל הוויכוח בנקודה

בה עצרנו, קיבל אתמול השר
(ש. אלוני
על מה הוויכוח?)

הוויכוח חתמקד בשאלה על תפקידיהם של חברי הוועד המנהל,

וסמכויותיהם, והאם, במידה שלוועד המנהל יש סמכויות לדון ולהחליט

בענייני הרשות - זה פוגע, או מנטרל, או מעקר, את מעמדו, סמכותו,

חובותיו ותפקידיו, של המנכ"ל עצמו.
ש. אלוני
לדון ולהחליט בענייניה, זה מובן מאליו, אבל אם מישהו אומר שזה

מעקר את הסמכויות של המנהל, צריך לזכור: בסעיף הזה, בהוק הקיים, אין

בכלל הגדרת סמכויות של המנהל. לכן, אין אם אין הגדרה, מה פה מעקר?

אני אומרת, נוסיף סמכויות למנהל, וכן את הפיסקה "לדון ולהחליט

בענייניה, למעט הסמכות שנתונה למנהל". אם הסמכות אכן נתונה - אז

נקבע אותה בחוק.

חרי אינך יכול לחקים ועד מנהל, מבלי שיהיה ברשות השידור אדם

אחד, שהוא אחראי, והוא בעל כתובת ברורה. אתה לא יכול להתייחס ל- 13

אנשים כאל כתובת. אני בהחלט בעד שחברי הוועד המנהל ידונו ויחליטו

בכל העניינים, למעט הסמכויות שישנן למנהל, אבל אני רוצה הגדרת

הסמכות של המנהל. בסעיף 12 שבהצעת הח"כ ליבאי, מהווה, לדעתי, הצעה

טובה בענין הזה. אני הייתי משלבת את ההצעה הזאת לכאן.
היו"ר, נ. רז
בבקשה, הוויכוח פתוח.
מ. פלד
אני מזכיר את מה שאמרתי בפעם הקודמת: הצעת תיקון ההוק הזה,

כפי שהיא מוגשת, יש בה חיסרון אהד בולט: מופיעה כאן הגדרת סמכויות

של הוועד המנהל, אך לא נלקהת בהשבון העובדה, שיהיה צורך לגשת, בזמן

כלשהו, להגדרת תפקידי המנהל הכללי עצמו.

אני מציע - וגם הגשתי את זה בכתב, לקריאה שניה ושלישית - השלמה

של הענין הזה. מה שהוצע בהצעת ההוק של ליבאי, אדרי ואחרים, נראה לי

עונה לצורך הענין הזה.

אם אני מניה לרגע, שהתיקון הזה יושלם, ויושלם באופן שיבואו

אחריו גם הסעיפים העוסקים במינוי המנהל הכללי, תפקידיו וכדומה,

ההשלכה המיידית היא על הניסוח של סעיף 21. זאת בדיוק הנקודה שצריך

לעקר, מתוך סעיף 21, את כל הניסוהים אשר מביאים את הוועד המנהל

להתנקשות עם המנכ"ל. לדון ולהחליט בענייניה, פירושו של דבר למלא את

תפקיד המנכ"ל. כי כל עניין שעולה ברשות - תהיה לוועד המנהל סמכות

לדון ולהחליט. זה סעיף כל כך גורף: ההל מקבלת תפקיד כלשהו, הקטן

ביותר, ועד לדברים החשובים ביותר. להתוות את קווי פעולתה של הרשות

זה תקין, בשביל זה מקימים ועד מנהל. מעבר לזה, יש מנכ"ל.

לפי סעיף מישנה 2 מקבל הוועד המנהל, מהמנהל הכללי, דינים

וחשבונות. מכאן נקנית לו סמכות של פיקוח וביקורת.
(ש. אלוני
ורק בהכללה, לא במפורש.)

למה? להבין בדינים וחשבונות של הוועד. יש פה סעיף נוסף: לאשר

את המערכת העונתית של השידורים. לפי דעתי זוהי סמכות משמעותית של

ועד מנהל, ואני מציע למהוק - מבלי לגרוע מסמכותו להחליט מדי פעם

בפעם על מישדר מסוים. כי כל הבעיות, ממה שראינו עד עכשיו, ובלי

להיכנס לפרט זה או אהר, הן בעצם העובדה שהוועד המנהל הוא שההדיר

שיקולים פוליטיים לגבי תוכניות. משם באה הרעה: מי שהחליט שתוכנית זו

מפריעה, מערערת את המורל של הציבור, ומי שהחליט שתוכנית אחרת פוגעת

בתדמיתה של ישראל, וכוי, זה הכל בא מהוועד המנהל, זה לא בא מהמנהל

הכללי.

המנהל הכללי הנוכהי, וגם המנהל הכללי הקודם, ואינני זוכר מה

היה לפני זה, אבל העימותים שלהם, עם הוועד המנהל, היו בדרך כלל על
הענין הזה
הוועד המנהל הוא אשר שקל שיקול של עורך, אישר תוכנית או

פסל תוכנית, על פי שיקולים של עורך, והוא שניסה להכתיב את השיקולים

הפוליטיים. לכן אני חושב שצריך למחוק את: חסמכות להחליט על מישדר

מסויים. הוועד המנהל יאשר את המערכת העונתית, ובזה הוא ימלא את

תפקידו. אין צורך שייכנס ליותר מזה.

באשר לסעיף 5: אם הוועד המנהל צריך להכין את התקציב, אני לא

רואה מה עושה המנכ"ל. לדעתי, הוועד המנהל צריך לאשר את התקציב, לא

להכין אותו. מישהו צריך להגיש לו תקציב לאישור, אבל הוא לא יכול

לשבת ולערוך תקציב. זו הרי חלוקה קלסית: מי שאחראי לביצוע הוא



המציע תקציב, ומי שאחראי למדיניות הכללית - הוא המאשר את התקציב.

לכן, לדעתי, אין לומר "להכיל" אלא "לאשר תקציב".

אהר כך בא סעיף 6: לפקח על ביצוע התקציב. זו סמכות אדירה. לכן

אי אפשר להגיד שהוועד המנהל נשאר בלי סמכויות, כאשר נותנים לו

אפשרות לפקח על ביצוע התקציב.

בכל אופן, זה משאיר איזשהו תחום ברור, בין תפקידי המנכ"ל לבין

תפקידי הוועד המנהל. בענין זה אנחנו עוסקים, אולי, באחת מנקודות

התורפה הבולטות ביותר של המערכת הנוכחית, ומאחר שהצעת התיקון הזה

באה לפנינו, זאת היא ההזדמנות להעמיד את הדברים על תיקונם.
א. הראל
אנחנו לא עוסקים היום בעניין השינויים הגדולים בחוק רשות

השידור.על זה יש הצעה, שהוגשה לכנסת, והכנסת תדון בה. יצטרכו לעשות

תיקונים בחוק רשות חשידור - יעשו.

אנחנו דנים עכשיו רק בסעיף 1, כאשר שאר הסעיפים בחוק רשות

השידור, נשארים. הרי קבלת הצעת תיקון ההוק הזה איננה מבטלת את חוק

רשות השידור. חוק רשות השידור, שלפיו התנהלו העניינים במשך השנים,

לטוב או לרע, נשאר. עכשיו אנחנו עוסקים בסעיפים הרלבנטיים, שעל פיהם

מתבטלת המליאה, והוועד המנהל מקבל את סמכויות המליאה. לכן, כל מה

שכתוב פה זוהי ההשלכה של הסעיפים מהמליאה לוועד המנהל, כאשר עניין

המנהל הכללי איננו נוגע להצעת החוק הזו, אלא להשלמות. בחוק הקיים,

כל מה מה שנשאר - מאפשר את הניהול השוטף.

לכן ענייננו כרגע הוא רק לראות מה קורה. אפשר להחליט שההצעה

איננה טובה, אבל צריך להבין מה קורה כשמתבטלת המליאה, ובמקומה יש-

ועד מנהל של 13 הברים. מה הסמכויות שלו בחוק הזה? אם ניכנס עכשיו

לדיון על סמכויות המנהל, יתעוררו חילוקי דעות רציניים ביותר,

שיכולים להביא לפיצוץ את כל העניין. כי לא מדובר כאן רק על מה אני

נותן לו, אלא גם מה אני שולל ממנו. נתינה היא גם שלילה.

לכן, ההיגיון אומר, שאנחנו נגיב, ונזכיר שקיימת הבעיה של המנהל

הכללי. צריך לתת לו את הזכויות, ואני בעד שיתנו לו את הסמכויות

לניהול, אין לי ויכוח בענין הזה; יש לי ויכוח אם אנחנו צריכים עכשיו

לדון מעבר לסעיף הזה.
שר החינוך והתרבות י. נבון
אני מבקש להבהיר. אפשר להתנגד לביטול המליאה, העברת הסמכויות

לוועד המנהל, והגדלתו. אם יהיה לזה רוב או לא יהיה. כאן, בכוונה,

נגיד, קואליציונית, ביודעי שמדובר על קטע אחד ויחיד, לא היתה יומרה

ולא כוונה לעסוק בתיקון או בשינויים בכלל בחוק רשות השידור, אלא רק

בקטע אחד.
הקטע הוא פשוט
א. לבטל את המליאה משום שנוכחנו, ונוכחו אחרים,

שאין טעם במליאה כפי שהיתה. זה גוף מסורבל, שאיננו יכול לתפקד, - לא

באשמת האישים המרכיבים אותו, אלא מוסדית.



ב. אם מבטלים את המליאה, מעבירים את הסמכויות של המליאה לוועד

המנהל. את הוועד המנהל מגדילים מ-7 הברים ל-13 הברים. זו מטרת הצעת

תיקון החוק.

בשמעבירים סמכויות של המליאה, צריכים לנסה זאת: א. משאירים את

הסמכויות שהיו לוועד המנהל. ב. הסמכויות שהיו למליאה עוברות לוועד

המנהל.

כלומר, לוועד המנהל יהיו הסמכויות שהיו לו לפני כן, והיות

והמליאה בטלה - הוא מקבל גס את הסמכויות שהיו למליאה. כל הבעיות

האהרות, אנהנו בכוונה לא עסקנו בהן. יש הצעת חוק, ויש הצעות אהרות.

כאן אנהנו לא עוסקים בסמכויות של המנהל. אם אנהנו נפתהים לדיון על

הסמכויות של המנהל ודברים אהרים, אנהנו מרהיבים את היריעה, ומציעים

הצעת חוק שהיא משיקה, תואמת, מנוגדת להצעת החוק הקיימת של ל יבאי

וקבוצת הברים.

לכן אני מבקש לראות את הענין במיגבלה הזאת. אני מעריך שאם

נניח לסמכות כזאת לדון ולהחליט, זה במילא קיים היום, לא המצאנו את

זה. הדבר היהיד אשר שונה מן החוק הקיים, זה רק המשפט האומר, שכאשר

הממשלה תמליץ, בפני הנשיא, למנות הברים בוועד המנהל, ההמלצה תינתן

בשים לב לדעות השונות ההולכות בציבור. זהו השוני היהיד. הרי הכוונה

היתה, באיזושהי צורה להוכיה, שלאופוזיציה יהיה ייצוג בוועד המנהל,

דבר שלא היה עד עכשיו, וזה השינוי המהותי היהידי. כל היתר ישנו בהוק
הקיים, תסתכלו בחוברת הוורודה
לקחו את הסמכויות הקיימות של הוועד

המנהל, ראו מה הסמכויות של המליאה, העבירו אותם לוועד המנהל, וזהו

התיקון המבוקש. אין מעבר לזה שום דבר מהותי.

ההצעה למהוק מהצעת תיקון ההוק - שהוועד המנהל ידון ויחליט - זה

שינוי מהותי שמרוקן את הוועד המנהל מכל תוכן. אם אמנם הצעה זאת

תתקבל, אני מסופק אם בכלל נלך לכל השינוי הזה. כי אז תישאר המליאה

כמו שהיא, נרכיב וועד מנהל הדש, ואולי נביא רק פיסקה אהת: להגדיל את

מספר חברי הוועד המנהל. המליאה תישאר כמו שהיא, צולעת, לא מועילה

ולא יעילה.

נא לא לראות בהצעת ההוק הזאת שינוי, או ניסיון, או יומרה לעסוק

בכל התהומים של רשות השידור. אני מודע לכך שיש כאן הצעת חוק אהרת של

הח"כים, שבה מגדירים מה הסמכויות של המנכ"ל, ומה הסמכויות של אחרים.

לא יהיה כאן כאן ניגוד עם הוועד המנהל. כאשר יגידו שלמנכ"ל יש סמכות

איקס איגריק בחוק אחר, אז בבקשה, זה יוריד מהוועד המנהל. אם יתקבל

שהוא עורך ראשי - אז הוועד המנהל לא יהיה עורך ראשי. אם המנהל יעשה

כך וכך, אז הוועד המנהל לא יוכל לעשות כך וכך.

לכן, אני אומר, הורדת המילים "לדון ולהחליט" - תרוקן את כל חסמכות

של הוועד המנהל, ואני מסופק אם יהיה טעם להגיש הצעת חוק זאת.
ש. אלוני
ואם אתה משאיר את זה עם סיום? אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר.-

13 אנשים צריכים לדון ולהחליט בכל עניין, ו-13 אלה משבצים דעות

שונות של הציבור. אם אין לנו סייג מסויים שיש מנכ"ל, שהוא, כמו בכל

מערכת - עורך ראשי, ושהוא הכתובת, אני הייתי אומרת: ידון ויחליט,

אבל לסייג זאת בסמכויות של המנכ"ל, שדינו כדין עורך ראשי.
(שר החינוך והתרבות י. נבון
הה ו ק הזה עדיין לא עבר.)

אני מדברת על התיקון המסויים הזה. היום יש לך 7 אנשים שידונו

ויחליטו, ואנהנו רואים את המוצר שיוצא מהשבעה האלה. אם 13 אנשים, עם

כל הגונים של הקשת, הם שידונו ויהליטו על כל תוכנית, אנהנו כולנו

נרכיב אנטנות גבוהות.
שר החינוך והתרבות י. נבון
אני לא בטוה, אינני יודע, ואינני רוצה כרגע להיכנס לניתוה למה

או מה קורה? אני אומר- ניצמד להוק הקייים. נניה שזה לא היה מופיע.

נניה שלא היינו מגישים את הצעת ההוק הזאת, אז לא הייתם עוסקים בוועד

המנהל, ועל הוועד המנהל היה כתוב: ממשיך להיות כפי שהוא.

תקראי את האמור לגבי הוועד המנהל, תסתכלי על ההוק הקייים,
ותראי כי זה ממשיך להיות
הוועד המנהל ידון ויחליט בזה וזה.
היו"ר, נ. רז
הדברים אשר עולים אצלינו, כהברי הוועדה, אהרי מה שביטאה עכשיו

הה"כ אלוני, ומה שאמר קודם לכן הה"כ מתי פלד, הם: צימצום או ביטול

המליאה והקמת הוועד המנהל והרהבתו במקצת, מבלי לשנות מהותית את

מעמדו של המנכ"ל, ומעמדו של הוועד המנהל. אם כך, הרי דברים אלה לא

יפתרו את המכאובים הידועים כ"מהלה" של רשות השידור. את הבית לא

תציל.
שר ההינוך והתרבות י. נבון
גם מהעיתונות ייצאו על זה. ברור שצריכה להיות הגדרה של המנהל

הכללי, אבל אני אומר, בהוק הזה אנהנו לא נכנסים לתהומים האלה. מדובר

על הוועד המנהל. ההוק הזה בא לבטל מליאה ולהעביר את הסמכויות לוועד

המנהל. זה הכל. אתה מרהיב, אתה מתהיל לגעת בנושאים אהרים, ופורץ את

כל המסגרות. פה בסך הכל באים להציע לבטל מליאה ולהעביר את הסמכויות

לו ועד המנהל.
(היו"ר, נ. רז
השאלה היא: מה זה מוסיף לנו? לא השתכנענו שהצימצום

מייעל.)

הביטול של המליאה הוא ההשוב. הוא היוני, מפני שזהו גוף מסורבל

שאינו יעיל, ו יש לו כל מי ני סמכויות מעכבות.

היה מקרה אהד, ולא השוב מה העמדה שמישהו נקט בנושא הזה, בענין

של מיכרזים, למשל. אם מועמד זה או מועמד אחר. היתה אפשרות, שענין

מיכרז, בשלב מסויים, היה נגמר במסגרת הוועד המנהל. אהר כך זה הגיע

למליאה, והמליאה הפכה את הסדר. היה שם גוף מסורבל, גדול מאוד, וגם



דברים פוליטיים כאלה ואחרים, והצטרפויות משונות מאוד. גוף ואיננו

נחוץ,ורק מסרבל אה העבודה. אם הולבים עבשיו להגדיר את התפקידים של

בל האנשים, והמנהל, ועוד דברים, - לא ז ו לא מטרת תיקון החוק. בבקשה,
יש חוק אחר
אם רוצים שהמנהל הכללי ינהל את הרשות במדיניות שקבע,

עורך ראשי, תובנית עונתית, ובל דבר בזה משהו אחר. אני אינני

עוסק בזה, מפני שיש עוד דברים,

אם עוסקים בסמכויות של המנהל הכללי, למה לא נעסוק גם בעניין-

קבלת עובדים? האם יש לו סמבות לקבל עובדים, לא לקבל עובדים, לפטר

עובדים? יש עוד סעיפים שמופיעים פה ואשר שייכים לחוק אחר. האם

בהזדמנות חגיגית זאת נרחיב את היריעה ונתחיל לדבר על כל הסעיפים?
כאן זה עניין טכני
או שרוצים לבטל מליאה או שלא רוצים. זאת היא

השאלה. לא רוצים לבטל את המליאה, תמשיכו את המצב הקיים. מעוניינים

לבטל את המליאה - יש להעביר את הסמכויות לוועד המנהל.
(א. הראל
אולי יימנע הוויכוח בתוך הוועדה, אם הצעת החוק תשתנה,

ובמקום זה יגיש השר הצעה שאומרת.- מתבטלת המליאה, במקומה יש ועד מנהל

של 13 חברים, וסמכויות המליאה עוברות לוועד המנהל.)

אני רציתי את זאת, אבל משפטנים אומרים לי שזה בלתי אפשרי. אני
רציתי חוק קטן, שני פסוקים
בזאת המליאה בטלה, סמכויותיה עוברות

לו ועד המנהל.

קודם אמרו זה אי אפשר, מפני שבמליאה כתוב: קוורום. מתי יש

קוורום ומתי אין. אם חבר לא הופיע במליאה כך וכך חודשים, אז מה

יהיה? גם בוועד יהיה אותו הדבר? לכן, כל הסעיפים האלה באים להתאים

רק את הדבר הזה. מבחינתי, שני משפטים מספיקים: א. המליאה בטלה,

הסמכויות עוברות לוועד המנהל. ב. הוועד המנהל ימנה מעתה 13 חברים,
מ. איתן
אני לא חושב שאנחנו מדברים באן על בעיות של ניסוח, אלא הבעיה

היא בעיה של מהות. אני חוזר עכשיו חזרה לאותה ישיבה של ועדת חכנסת,

כשהביאו את הצעת החוק הזאת, ואמרו: זה בלום, תאשרו מייד. היה כתוב

שמה שתוך 24 שעות התכוונו שהחוק ייכנס לתוקף, וראו בזה דבר פורמלי

לחלוטין. אז הסבתי את תשומת לב החברים בו ועדת הכנסת, וכתוצא המכל

הענין הזה פתאום הסתבר שזה לא דבר של מה בכך, עובדה שזה מעסיק כל כך

הרבה אנשים, ובל כך הרבה זמן יושבים על המדוכה.

אני רוצה גם לומר, שסיעת הליכוד, התכנסה במיוחד לדיון בנושא

הזה. אני מניח שגם אחרים. אני לא רוצה כרגע להכניס לוועדת הכנסת את

מה שמתנהל מאחורי הקלעים בנושאים הקואליציוניים. אני גם לא רוצה

להכניס את כל הנושא הקואליציוני לשולחן הזה. מה שאני כן רוצה

להכניס זה את ההחלטה של השולהן הזה: ועדת החינוך דנה לא פעם בנושא

של מצב רשות השידור, וללא הבדל של סיעות ומפלגות, ואישים, כולנו

אמרנו פה אחד, וזה מנוסח גם בהחלטה כאן, שאנחנו ממליצים להגדיר

מחדש, ובמדוייק, את החוק - בנקודות המתייחסות לחלוקת הסמכויות

במליאת הרשות, הוועד המנהל וההנהלה.

אני יודע שיש חוק. אבל, הוועדה הזאת אמרה לעצמה שאנחנו חייבים
לבוא ולתקן. לבן אני אומר
זה לא עניין של ניסוח. אנחנו מדברים כרגע

על איזשהי מהות מסויימת. השר אומר - יש הצעת חוק של ליבאי, אז אני



שואל את כבוד השר על הדילמה האמיתית, ואני אגדיר אותה: נוכה איזוהי

התנגדות שמתגבשת כאן להעביר את ההוק ללא שינוי, הדילמה שלך, כבגד

השר, היא לא בין דברים גדולים, כי אתה הממשלה, ואתה יכול למשוך את

ההוק מתי שאתה רוצה. הדילמה שלך עכשיו היא בסך הכל דבר אהד: האם

לוותר על היוזמה שלך לשנות את ביטול המליאה, או לזכות בביטול המליאה

- תמורת שינויים הכוללים גם את סמכויות ההנהלה.

זה הוויכוח. אנהנו לא מתו וכהים עכשיו על שום דבר אהר. אנהנו לא

מתווכחים כעת על דברים גדולים, אלא על דבר אהד: בא השר ואומר, לי

השוב שהמליאה תבוטל. באה וועדת החינוך ואומרת: אנהנו מוכנים לקבל את

ההצעה של ביטול המליאה, ובלבד שתתהשב גם בדעתנו ובהמלצתנו, ונשריין

גם את חלוקת הסמכויות בין הוועד המנהל לבין המנכ"ל.

עכשיו הדילמה היא בידי השר. הוא רוצה - הוא למשוך את כל ההצעה

הזרה, ואנהנו חוזרים למקום שבו היינו קודם לכן. אנהנו לא אומרים לשר

"תהוקק את ההוק". אנהנו לא יזמנו את ההוק הזה. אם אנהנו היינו

היוזמים, היינו יוזמים הוק אחר. אתה יזמת, ואם אתה רוצה שהוא יעבור

כך, אתה יכול לקבל גם את המלצתנו ולהגיע לאיזשהם ניסוהים שיהיו

מוסכמים על כולנו. אז נעביר את זה, כיאנהנו לא יכולים להטוא לההלטות

שלנו. הרי אנהנו גם מחוייבים במשהו: האם ההחלטות שלנו, פה אהד, לא

מחייבות אף אהד? זה אוויר? אם זה אוויר זה לא שווה את הנייר שכותבים

עליו.

אני הוזר ואומר: הצעת ההוק הזאת, כולנו יודעים, היא זריעת הול

בעיניים. משום שהצעת ההוק הפרטית צריכה לעבור ועדת שרים לענייני

חקיקה, ומחסומים של 60 יום והחלטות כאלה ואהרות, ואף אהד לא יודע אם

היא בכלל תגיע הנה. הצעת ההוק של ליבאי זה דיבור שאין לו שום ממשות

ושום דבר מעשי. זה בסך הכל ניסיון לבוא ולומר "תיתלו בביאת המשיה".
אז אני יכול להגיד
נכון, יבוא המשיה, אז בזה נפתרו כל הבעיות?

היום, אני עדיין לא שומע את פעמי המשיה בנושא הזה.
(ש. אלוני
מה איתך? משיה עכשיו!)

בסדר. אז זה - ליבאי עכשיו. אבל ליבאי לא עכשיו, ליבאי איננו,

הצעת ההוק איננה, זה לא על השולחן, זה לא רלבנטי, הבל שאנהנו כל

פעם חוזרים לענין. מה שרלבנטי זאת הההלטה של ועדת החינוך, שאחרי

שהיא מטיפה לכל העולם לעשות כל מיני דברים, גם מטיפה לעצמה ואומרת

שצריך לשנות את ההוק. והנה באה ההזדמנות. השאלה שנשאלת היא: האם

ועדת החינוך התייחס למה שהיא אומרת ברצינות, או שהיא תהיה רק מטיפת

עצות לאהרים, ולעצמה תעשה פלסתר מהחלטותיה.

אני רוצה לסכם ולהציע את סעיף 21 בניסוה הבא:
תפקידי הוועד המנהל הם
1. לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות קווי פעולה כלליים בנושאים

שונים.

2. לדון בהצעוה המנכ"ל לתקציב רגיל ולתקציב פיתוה של הרשות,

לרבות הצעה לגובה האגרה, לאשרן ולהביאן לאישור ועדת הכספים

של הכנסת.

3. לפקה על ביצוע התקציב המאושר בהתאם לנוהלי כספים ומשק

המקובלים לגבי תקציב המדינה.

4. לדון בהצעת המנכ"ל למערכת עונתית של שידורים ולאשרה.

5. במקרים מי והדים להחליט על מישדר מסויים מכל בחינותיו.

6. לקבל מהמנהל הכללי דינים וחשבונות על הפעולה השוטפת של



הרשות.

7. לאשר מינוייהם של מנהלי הטלויזיה והרדיו, מנהלי החטיבות

ומנהלי המחלקות שייעשו על ידי המנכ"ל.

8. להגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש.
(שר החינוך והתרבות י. נבון
מה זה במקרים מסויימים?)

אני מובן לניסוח יותר טוב, בבקשה. יש להם סמכות לדון במישדר

מסויים. אני הושב שצריכה להיות להם סמכות כזאת.

היו"ר - נ. רז;
שיהיה ברור
הה"כ איתן דיבר פה על עניינים שאנהנו עסקנו בהם

המון. מה שהוא קרא כאן זאת לא ההלטה אהת. עסקנו בזוז בשלוש, ארבע,

חמש, שש ישיבות, ואני כבר לא מזמין את העניינים: שביתות, עניינים,

אני לא מביא את זה. ההצעות שלנו, של ועדת החינוך, מתכוונות לפתור את

זה פתרון שורש. כי איתרנו את הנקודות. מה שקורה בדיון של היום - אין

פה כוונה לפתרון שורש, וזה אמור באופן הכי גלוי; איש לא מתכוון לזה,

יודעים שזה לא עונה לעניין.
(שר החינוך והתרבות י. נבון
ובעוד שיודעים שהממשלה לא תפריע ליוזמה

של חברי כנסת.)

אלא לתת את השינוי כפי שהוא מוצע, כאשר הוא לא פותר שורשית את

העניין. מאה אהוז נכון. כי אומרים: בהזדמנות הגיגית זאת בואו נעשה

פתרון. יש פה כוונות מנוגדות, צריך להבין את הענין. לא לזה הכוונה.
שר החינוך והתרבות י. נבון
וביקשו אותי לא להביא הצעות הוק מטעם הממשלה לטרפד הצעות של

חברי כנסת. הצטמצמנו בנקודה אהת.
מ. איתן
מדברים על הוועד המנהל, ואני לא מרהיב. יש עוד הרבה דברים

שצריך לשנות. מדברים על הוועד המנהל, אז אני מציע את תפקידי הוועד

המנהל.
שר החינוך והתרבות י. נבון
שמעתי מה שהצעת. אתה משנה מהותית משהו.
מ. איתן
אני לא משנה מהותית שום דבר.



י. צבן;

כבוד השר. אני רוצה, ראשית לכל, להבין את הקונספציה שלך לגבי

שינוי ההוק. הוכנסו כאן בינתיים כמה שינויים, שהוסכמו גם עלי ידך וגם

על ידי ההברים בוועדה. עכשיו באה השאלה: האם, למשל, כאשר מציעים

להשמיט את המילים "לדון ולההליט בענייניה" - שאתה רואה בזה לא רק

עניין מהותי אלא כעניין שיש בו, אולי, מנקודת ראות שלד, פוטנציאל של

הילוקי דעות עם מגמות שעלו בוועדה. כלומר, האם אתה הושש מעצם

התיקון, או שכפוף לכל הקו שלך, שאינך רוצה עכשיו להיכנס בהוק, זה מה

שקובע?
שאלה שנייה
מדוע, בכל זאת, לאור הדיון הזה, לא תיקה בחשבון
הליכה בשני שלבים
שלב ראשון, הרהבת הוועד המנהל, ואותו תיקון

שבעיניך הוא המהותי היהיד שאתה רוצה להכניס, ואתה בינתיים לא מבטל

את המליאה. כי ממה נפשך? המליאה צריכה להתכנס, בדרך הטבע, אהת

לחודשיים. אם במשך חודשיים אנחנו לא יכולים לברר את התיקונים היותר

משמעותיים, - אז יש טעם בדברים שהעלו כאן הברים, שאם אנהנו נחמיץ את

האפשרות הזאת לתקן את ההוק, אנהנו מהמיצים את זה לא לאיזה פרק זמן

קצר, אלא לפרק זמן ארוך. הודשיים, וזהו השלב השני, זה בכל זאת זמן

לברר את השאלות האלה. ואז, בדרך של תפיסת ''טרמפ" על הצעת הוק שלך

לביטול המליאה, גם להכניס את אותם תיקונים שייראו הכרחיים גם בהצעה

של ליבאי, וגם בהצעות אהרות.
(שר החינוך והתרבות י. נבון
אבל ההתנגדות של ההברים היא להלק

הראשון שאתה רוצה לדון בו. להשאיר את הוועד המנהל. לא לגבי ביטול

המליאה. האם ההברים מתנגדים להרהבת הוועד המנהל? לא. אבל הם רוצים

באותה הזדמנות להגדיל את סמכויותיו.)
(ש. אלוני
אנהנו רוצים שיהיה גם מנהל עם סמכויות, מתוך הנהה ש--13

איש לא יכולים להיות המנהלים היחידים.)

אני הש, שמה שהשר רוצה, בשלב זה, זה מה שלוחץ עליו, פרט

להרהבה של הוועד המנהל וגיוונו הפוליטי, ועל כך הוא ראוי לברכה. כי

מה שהשר רוצה, הוא דבר שאני הושב כי בסך הכל, הוא די מוסכם: לבטל את

המליאה. ומה שהשר, למעשה, מציע לנו, זהו אקט כאילו מאוד פשוט: תבטלו

את המליאה, תרחיבו את הוועד המנהל, תכניסו את הסעיף של ההרהבה. כל

השאר -הדרך פתוחה לפניכם.

אנהנו יודעים את הבעיות שקשורות בהקיקה בכנסת. אומר כאן הח"כ

איתן: בואו ניקח כבן-ערובה את הרצון של השר לבטל את המליאה, כדי שעל

בסיס הצעת הוק של ביטול המליאה - נכניס את השינויים שאנחנו רוצים

לגבי סמכויות, מנכ"ל, וכדומה. אני הושב שיש בזה היגיון פרלמנטרי

נכון. אני מצטער לומר את זח. אני אומר: מכיון שענין המליאה באמת אין

לו בושם טוב באוויר, אז אילו היה דבר שהיה צריך בגינו להתכנס כל

שבוע, אז זה באמת לא נעים. אבל מדובר על התכנסות אהת להודשיים.

כלומר, מדובר כאן, נניח, בעוד
(ש. אלוני
אבל זה כבר לא יהיה יותר. המליאה לא תהיה יותר.)

לא. אם אנחנו היום לא מקבלים ההלטה על ביטול המליאה, אז אולי

היא תתכנס פעם אהת, או אולי היא תתכנס פעמיים, עד שחחוק הזה יתקבל.

אבל יהיה לנו עד אז הודשיים, שצריכים להספיק. בהתחשב בפגרה אני

אומר: ארבעה חודשים, כדי לראות ב"טרמפ" על רצונו של השר לבטל את

המליאה, מח מהדברים המוסכמים כאן ניתן להכניס בשינויים.
(שר החינוך והתרבות י. נבון
ובינתיים?)



אז בינתיים, יש לך וועד מנהל.
(ש. אלוני
אין לך. אין ועד מנהל.)

אני הושב שאת התיקון לגבי הוועד המנהל אתה יכול לקבל כאן גם

כשהמליאה קיימת. ואת העיקרון של הדיבור.
(שר החינוך והתרבות י. נבון
כלומר, יהיה חוק שיהיה סעיף אהד בלבד.

מרהיבים, בפירוש, את ההיקף של הוועד המנהל.)

כן.
(היו"ר - נ. רז
ונשארת אז גם המליאה.)
(ש. אלוני
מה שאתה מציע זה עוד פעם מינויים.)
א. ח. שאקי
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הברים. המצב המשברי המתמשך ברשות

השידור הוא עובדה ידועה. כאן ישבנו פעמים רבות כדי לחשוב איך לתקן.

אני מבין שהרעיון, לדברי השר, שהתיקון מיבני-טכני. זה ניתן להיתפס.

דהיינו, המרת המליאה בוועד המנהל, והרחבתו של הוועד המנהל.

אני בהחלט שותף לדעה של רוב ההברים. באמת דשנו ודשנו בנושא.

הבעיה האמיתית, השורש של הבעיה, ועל זה שמענו וקראנו במסמכים לאין

ספור, היא באי הגדרת הסמכויות, ובאי התיאום המדוייק של הסמכויות. כל

המריבות, הוויכוהים, אי ההבנות, המשברים, כאלה אלה מקורם בחוסר

הידיעה של כל מרכיב, כל גורם: אז - מליאה/ ועד מנהל/ מנהל כללי,

היום - ועד מנהל/ מנהל, בדבר סמכויותיהם. מי שסמכותו אינה מוגדרת

דיה, תמיד יימצא במצב של מאבק, כדי לוודא ולהבטיח לעצמו אותה סמכות

שהוא סבור שהיא שייכת לו. ממילא המשברים יתווספו כל הזמן.

אז אולי באמת, את העיקרון, כמו שנאמר כאן, מקבלים. מוכנים

להחליף את המליאה בוועד המנהל ו להרחיב אותו. אבל, כאילו מצפים, ולא

הייתי קורא לזה לא סוכריה ולא תנאי ולא איום הלילה, - שהתיקון הזה

ייראה לא רק טכני בלבד. אני מבין שזאת המטרה, אבל היא לא מספקת

חברים שהנושא הזה הגיע לידם כל כך הרבה פעמים, עד שהיו רוצים,

בהזדמנות זאת, לפתור את הבעיות האמיתיות שברשות השידור. מכל

הנושאים, נושא הסמכויות הוא הנושא הקריטי ביותר, מקור כל הצרות,

ומקור כל אי ההבנות. לכן, אדוני השר, אולי באמת מתוך שיתוף פעולה,

אפשר להסכים לההצעה הזאת, כמות שהיא, אולי בשינויים, וללא הרהבה

יתירה של הסעיפים. רצוי באמת להכניס את כל הפרטים הטכנייים. אבל,

ליד זה, חידוש או ניסוח מחודש של הסמכויות על פי הסכמה מסוימת -

וישנה הסכמה פהות או יותר ~ כדאי לשם כך, לדעתי, לדהות את העניין

בכמה חודשים, כדי שבאמת נביא הצעה שתהיה יותר מגובשת מאשר זאת.
א. הראל
כדי שלא תהיינה אי הבנות בחזית המאוחדת של שמאל וימין, אני

רוצה להבהיר, ולהביע, בצורה הברורה ביותר: כאן לא מדובר על חודש

ימים. אם אנחנו לא מסכמים עכשיו, יימשך הענין שישה חודשים, הרי

ראינו כבר את חוק הרשת השנייה. מה אתם באמת חושבים? יהיו פה הברים

שיסכימו רק את הסעיף הזה לשנות? אם הכוונה היא לשנות סעיף אהד בלבד,

אז זה צריך להיות הסעיף איך נבהר המנכ"ל. זה לא פהות חשוב מהסמכות.
(מ. איתן
למה?)



למה? מפני שאני רוצה להכניס סעיף כזה.
(מ. איתן
אבל יכול להיות שיהיה לזה הילוקי דעות.)

אם מתייחסים לענין נושא המנכ"ל, נכנסים במילא לשאלות מי בוחר

אותו, איך הוא נבחר, איך מפטרים אותו, מי הסמכות של הפיטורין. כמו

שעשינו ברשת שנייה. זה לא העניין שנכנסים פה רק להגדרת משפט, כי

הנושא נפתה - הרי נפתה הכל, ואם נפתה הכל - יימשך הענין הצי שנה.

אין דרך אהרת. לכן, שיהיה ברור: הרהבת הנושא הוא ענין להרהבה

טוטאלית, על כל הסעיפים. הרי מישהו ירצה לתקן את הסעיף הזה, ומישהו

אהר ירצה לתקן את הסעיף השני.
(מ. איתן
אתה רוצה לשנות את ההוק),

כן. אני רוצה לשנות רק את סמכויות המנכ"ל.
(מ. איתן
בסדר. אבל יש דברים מוסכמים על כולם ויש דברים השנויים

במחלוקת. אנחנו הצענו, ועכשיו מוסכם, ללכת על דרך ההסכמה, לא על

מחלוקת.)

אבל לא מוסכם עלי מה שאתה אומר לגבי סמכויות הוועד המנהל.
מ. איתן
אני אומר עוד פעם: יש הסכמה, ואם אפשר לברר אותה, ולהגיש אותה

עניינית, בבקשה. אם רוצים, על בסיס ההסכמה הזאת, להעלות דברים

ששנויים במחלוקת, ולהגיד שלכן אי אפשר להסכים גם על המוסכם, אז אולי

אין, בעצם, הסכמה על כלום..
(א. הראל
אז אין הסכמה. שיהיה ברור.)

אם אין הסכמה, אז נעבור לפסים שבהם מדברים על אי הסכמות.
שר החינוך והתרבות י. נבון
על רקע דברי חברי והוועדה, אבקש לקהת בחשבון את העובדה, שבגלל

עיכובים, פעם ראשונה, פעם שנייה, אין כיום ועד מנהל. יש יו"ר, מישנה

ליו"ר, ויש מליאה. אולי לאנשים מסויימים זה נוח, אני רק הושב אם זה

תקין, עוד הפעם לבוא לכנסת רק בסעיף אחד. לבוא ולהגיד: אנחנו מבקשים

להאריך את התוקף של הוועד המנהל לעוד שלושה חודשים? אני עודה לכם

אם תמנעו ממני את ההתבזות הזאת. האם שוב יהיה הנושא להאריך את

התוקף, לאחר שכבר שלושה חודשים הוא הוארך, וגם אז היתה ביקורת,

והיו בעיות במישור הקואליציוני, אמנם לא מכל הקואליציה, אבל מהלק

ממנה. חשבתי שעכשיו סוף סוף יגיעו להסכמה במישור הקואליציוני, אבל,

אם יש הרהורי חרטה אצל אחדים, זה סיפור אהר. זה כבר לא במישור של

הוועדה אלא במישור אחר.

אני אומר: נא לקחת בחשבון שאין ועד מנהל היום. נשאר יו"ר, מיכה

ינון, שהוא ודאי עסוק בדברים אחרים, ומישנה, שגם כן עסוק באיזה

דברים. אין ועד מנהל. יש מליאה פורמלית, ונגמר העניין. לבוא ולבקש

הארכה של הוועד המנהל הקיים?
ש. אלוני
אני אנסה לצאת מהסבך הזה. אני הוצה להעיר שתי הערות טרומיות.

הרי מאהורי הקלעים יש פה בעיות פוליטיות. מי שי ושב שם היום, אינם

בדיוק האנשים שמייצגים אותי, ואני בההלט הושבת שצריך לשנות דברים.

אני רוצה לומר שגם אם יהיה מנהל - שהוא אדם שאני מתנגדת לבל דעותיו

- אני מעדיפה שיהיה מנכ"ל בבתובת, מאשר 13 אנשים הבמים ויפים

שהושבים שבל האידיאלוגיה של האומה מונהת על בתפיהם, והם יוציאו לנו

דברים שיהיו משעממים, אמביים, שלא יהיה בהם בלום.

אני מבינה את הלהצים את הפוליטיים שישנם, ואת הצורך של השר

היום, בסיטואציה שנוצרה, להעביר את התיקון המסויים הזה. אני הושבת

שהמשפטנים יבלו להבין לשר הצעה של הוראות מעבר במסגרת של הוק,

ויכולת, בן או לא לצרף לזה אהר בך, הצעה בזאת או אהרת של הברי בנסת

והיו עובדים. אמרו לך שלא?
שר החינוך והתרבות י. נבון
בלומר, אפשר שלושה סעיפים בלבד?)

אפשר שלושה, בהוראות מעבר. הבל אפשר. אם אתה תראה את ספר

החוקים שלנו, אתה תראה שיש שם דברים שבבלל הדעת לא מבינה. יש דברים

שמנוסחים בלשון ועם רעיונות - שבדרך בלל לא יבנסו לספר הוקים. אז

דבר בזה, בהוראות מעבר, אי אפשר היה להעביר? זה מה שמונה לפנינו.

אני מציעה בך: היום אנהנו יודעים שיש מנב"ל, שישנו ועד מנהל ובו'.

יש סמכויות מסוימות למנב"ל. אם יתקבל הדבר הזה, אני רוצה שהבתובת של

המנכ"ל תישאר.

אני מציעה לעשות בך: להתוות את קווי פעולתה של הרשות, "לדון
ולהחליט", ולהוסיף רק תיקון קטן
"בבל עניין שייראה לה, למעט

עניינים שהם בסמבות המנב"ל", ובלי להבניס בבלל הגדרה לסמבות המנב"ל.
זאת אומרת
להתוות את קווי פעולתה של הרשות, לדון ולההליט בעניינים

שייראו לה, למעט הדברים שבסמבות המנב"ל.
(מ. איתן
ותזמיני בג"צים לאין ספור.)

אני לא אזמין בג"צים. מה אני צריבה לעשות, אם לקראת קבלת ההוק

הזה - ועל פי הגדרה של השר - הוא ממנה עכשיו רשות הדשה? איך אני

צריבה להתייחס, להגדרה של השר על סמכויות המנב"ל, בשהיא תובא להברי

הוועדה? היא הרי לא צריכה, ולא חיייבת להיות מוגנת בהוק; ישנו השר

הממונה, כל העסק הזה הוא תקופת מעבר, ועברנו הלאה. אתה הושב שבבל

עתון כתוב מה הן הסמכויות של העורך הראשי?
(מ. איתן
אבל לא כתוב בכל עיתון, בבל הוק, שסמכיות של גוף מסויים

יהיו למעט סמכויות העיתון. את משתמשת בזה במקום השני. הבעיה איננה

בכך שלא כתוב סמכויות מנכ"ל, אלא את קובעת את סמכויות הוועד המנהל,

על פי סמכויות המנכ"ל.)

לא. אני מגבילה אותן. אני אומרת שהשר יגדיר אותן. אתם רוצים

להגיד שבכל ההוק הגדול הזה שישנו היום, עד היום הזה אין באף מקום

הגדרה לסמכויות מנכ"ל?
(כל הנוכחים, פח אחד
אין.אין.אין.)

בשום סעיף?
(מ. איתן
כתוב: המנהל והעובדים. יש לו המון סעיפים איך ממנים

אותו .)



גלילי, הנסח הגדול, כל פעם שהיית צריך לדבר איתו, זה לא יפה

לספר על כך, אבל זאת האמת: אם הוק כתוב כך, הוא אומה: תביאי לי את

יש"ש, את יעקב שמשון שפירא. אני אומרת לו: זה כתוב בלשון בני אדם,

אפשר לקרוא את זה. הוא עונה: לא, זה הוק. אני לא קורא.
מ. פלד
כבר הוזכר שהוועדה עסקה בנושא הזה הרבה פעמים. לא רק עסקה, גם

המליצה המלצות. הוועדה המליצה להקים ועדה שתעסוק בעניין הזה. הוועדה

הציעה הקיקה הדשה. כפי שקורה לוועדה שאין לה שיניים, היא ממליצה על

נייר ורוד, אהר כך מקבלת איזה נייר לבן בתשובה, שלמעשה לא מחייב אף

אהד. זה מעיד על כך שההמלצות אינן מחייבות אף אהד.

מדוע לפתע נתפסו לעניין המליאה, אני לא מבין. מכל ההיכרות שלי

עם ההוק הזה, ועם מצב רשות השידור, אני לא מבין למה נטפלו לעניין

המליאה; למי זה מפריע, את מי זה מעניין? מי ידע בכלל שהיא קיימת?

הדו"ח ההדש של מבקר המדינה, איך הוא מתייחס למליאה? אפשר לומר

שהמליאה איננה קיימת. השביתה הזו, או ההשבתה שהיתה, מתי? לפני

שבועיים? זה היה קשור איכשהו עם המליאה? זה בכלל רלבנטי למליאה?

הבעיות האמיתיות של רשות השידור הן לא שם. אני מבין, מתוך מה ששמעתי

כאן, שענין המליאה מעסיק את המדינאים - כי יש שם פוליטיקה, אבל,

לרשות השידור זה בההלט לא השוב.

הבעיות של רשות השידור נחקרו, והוגדרו, על ידי דו"חות של

מומהים, ואנהנו מכירים אותם. עכשיו, לפי דעתי, באים ואומרים לוועדת
החינוך
תתעלמו מהבעיות האמיתיות של רשות השידור, תתעלמו מזה שרק

לפני שבועיים היו כמה ימים בלי שידורים, ואולי בעוד כמה ימים יהיו

שוב פעם כמה ימים בלי שידורים, תתעלמו מכל זה אבל תעסקו עכשיו

בעניין שאין לו קשר לעבודת הרשות, אך יש בו עניין לדרג של השרים.

אני לא מבין את הסיבות האלה.

אם הממשלה רוצה למשוך את ההוק הזרה, זו זכותה, ואין מה לעשות.

אבל אם הממשלה רוצה להביא לקריאה שנייה ושלישית את ההוק, אז בבקשה:

לא הוק כפי שהוועדה הציעה, הוק כולל הדש, אבל, לפהות, חוק שאנהנו

נהיה משוכנעים שהוא יפתור - הלק מהבעיות האמיתיות של רשות השידור.

אני לא רואה כל אפשרות להסכים, שההוק הזה יבוא לקריאה שנייה

ושלישית, כאשר מה שאנחנו נעשה כוועדה, ייזקף לחובתנו. דהיינו: היתה

לכם הזדמנות לעשות משהו, שוב לא עשיתם, ואהר כך תמשיכו למתוה ביקורת

ולהוציא דו"חות ורודים.

לתת יד למין חקיקה שלא פותרת כלום, אבל שתעשה, לפהות את

הנוכהים כאן, שותפים לאותו מצב אומלל שנובע מההוק הקיים? אנהנו

בפורום הזה, בהרכב הזה, הצבענו על כל המיגרעות. ביקשנו לשנות את זה,

הצענו דרכים לשנות את זה, ושום דבר לא קרה. אז עכשיו אנהנו נצטרף,

וניתן את חתימתנו לעוד מהלך? מהלך שהוא חסר משמעות מבחינת פעולת

ועדי רשות השידור, מהלך שלא ישפר שום דבר, לא ישנה שום דבר, ואין לו

שום רלבנטיות למה שמתרהש, חדשות לבקרים. אם זה נחוץ למישהו, ואינני

יודע למה, האם אנהנו נגיד "בום"? אני לא הושב שזאת התנהגות שהולמת

ועדה פרלמנטרית, ובייחוד ועדה שעסקה, כל כך, ברשות השידור, מכירה

אותו לפרטיו ועל בוריו, ויודעת שבין ההוק הזה לבין הבעיות אין שום

קשר.
לכן, לי נראה אחת משתיים
או שאנחנו נכנסים לחכנת חוק לקריאה

שנייה ושלישית, חוק, שלפחות יפתור בעיה אחת ברורה, וזה הגדרת

סמכויות המנכ"ל והיחסים עם הוועד המנהל. על פי התקנון, הוועדה יכולה
לעשות זאת. או, שהממשלה תהליט
לזה לא התכוונתי, והיא תמשוך חזרה את

החוק. אם יקרה הדבר השני, נישאר במצב הנוכחי, שלפי דעתי הוא רע, אבל

הוא לא יותר רע מכפי שהוא יהיה - אם החוק הזה כן יעבור.
(היו"ר נ. רז
ולנו אין בו חלק ונחלח במצב הרע הזה.)
א. הראל
אני מבקש התייעצות סיעתית.
שר החינוך והתרבות י. נבון
כפי שאני רואה את חילופי הרוח כאן בוועדה, התיקון, כמות שהוא,

כפי שהוא מוצע, אין נטייה לתמוך בו. אני אומר את זאת בלשון עדינה.

יש כאן הצעות שונות; הצעה אחת של הח"כ צבן, להסתפק בסעיף אחד שקשור

לוועד המנהל, ולהשאיר את המליאה. הצעה של הח"כ שולמית אלוני - אם

היא אפשרית, משפטית - אני מקבל אותה: הוראת מעבר שיהיו בה רק שלושה
פסוקים
א. המליאה בטלה. ב. הוועד המנהל מתרהב ל-13. ג. עד שיתמנה

הוועד המנהל החדש, הוועד המנהל הקודם נשאר.

אם זה אפשרי, אני מקבל את הצעתה של הח"כ אלוני. שלושה סעיפים.

בבקשה.
(ש. אלוני
ומה עם הסמכויות של המליאה?)

לא נוגעים בהן בצורת חוק מעבר. הצעה אחרת, שכמה ח"כים ממליצים

עליה: להוסיף איזושהי הגדרה לגבי סמכויות. אני מציע לכם עוד דבר:

בנקודה זאת אני חושב שלא נוכל לסכם עכשיו, וגם אני צריך לקיים

איזושהי התייעצות. יכול מאוד להיות, שאם נגיע לאיזשהם סיכום והבנה

בנקודה הזאת, אם זה ברוח החוק המוצע כאן על ידי ליבאי, או אחרת, אז

נצטרך לקצב מזורז, לעשות את זאת מהר. אם לאו, נראה מה אנחנו עושים.

אני מודע ללוח המוזמנים המאוד צפוף שלנו.
(ש. אלוני
אבל אם היום מניחים את חהצעה של ליבאי, ואתם מוותרים על

60 הימים שיש לממשלה לדחות, אז אפשר להתחיל לעבוד על הצעת החוק.)

אני רוצה לחזור ולהגיד לחכ"ים, שהיתה רגישות לגבי הנושא של

מחיקת הצעת חוק של חכ"ים. חח"כים לא אוהבים את זה. אני רציתי להציע

הצעת חוק לביטול הצנזורה על מחזות. פנו הח"כ וירשובסקי ואחרים: יש

כבר הצעת חוק. למה הממשלה צריכה לנטרל ולעכב יוזמות פרטיות? ואני לא

יודע איפה זה יהיה עכשיו.
(ש. אלוני
היום. עוד מעט דנים בזה. בעוד חצי שעה.)

"הזמן הצהוב" עכשיו. דבר חדש. אני חשבתי לעשות את זה. פנו אלי,

בוא, תעשה טובה. דבר דומה קרה גם כאן: חלק מכם הגיבו, כפי שהגיבו,

מפני שרוצים להעמיק בזאת, ומשום היוזמה של ח"כים. קיצורו של דבר, אם

זה לא יפריע לח"כים, אני מבקש לא לסכם עכשיו, לקיים התייעצות, ונראה

אם נוכל להכניס את הקטע של הגדרת הסמכויות.
י . צבן
אני רוצה לשאול את המשפטנים שלנו, א: ההצעה שאומרת - אנהנו

מקבלים את סעיף הוועד המנהל ודרך מינויו, דבר שמאפשר למנות ועד מנהל

חדש באורה מיידי כמעט. כמובן, נצטרך לקהת כמה שבועות ועד אז יש

הארכת תוקף של הוועד המנהל הקודם.

ב. אנהנו לא נוגעים כרגע בנושא המליאה. ג. אנהנו מכניסים

איזשהו סעיף לגבי העניין של המליאה, שמהייב את השר לבוא עם ההוק תוך

4 הודשים, ואני לוקה את הופשת הקיץ בחשבון. כלומר: תוך 4 הודשים

יעלה נושא המליאה, מהדש, בוועדה.
ש. אלוני
הרבה יותר פשוט, לצרף להצעה הזאת של הממשלה, סעיף 5 ו-12 מהצעת

ליבאי, שעוסק בסמכויות.
מ. איתן
השר מציע, שנעשה מאמץ לגשר, בפרק של סמכויות הוועד המנהל, על

מנת שאפשר יהיה להביא פרק זה. כך הוא הציע.

היו"ר, נ. רז;

אני רוצה להבין: האם מתקבל על דעתכם, אלה שהציעו מה שהציעו?

הה"כ איתן והה"כ פלד, בעצם, שני הקצוות, וזה יופי. אנהנו מקבלים את

סעיף 1 ו-2 על ההרהבות, מקבלים את שתי ההצעות.- ביטול המליאה והעברת

סמכויותיה לוועד המנהל, וגיוון הוועד המנהל, כפי שמוצע פה על ידי

והאופוזיציה. צריך להפש את הדרך להוסיף את הסעיפים, שהציעה, עקרונית,

הח"כ אלוני.
(ש. אלוני
סעיף 5 ו-12 משל ההצעה של ליבאי.)
שר החינוך והתרבות י. נבון
תשאל אותם אם הם מסכימים.
מ. איתן
יש לי בקשה: אנהנו לא רהוקים, ויכול להיות שניתן להגיע להסכמה.

היו"ר ניסה את זה, אני הושב, בהמשך לדבריו של השר. יש לנו בעיה עם

שני סעיפים שאנחנו, בעצם, היינו רוצים כתוכנית המינימום שלנו,-

להעביר יהד עם השינויים שהולכים לעשות. לגבי הנושא של סמכויות הוועד

המנהל, לנסות להגדיר את הסמכויות, בהסכמה, ולהוסיף סמכויות מנכ"ל.

הבקשה היא לקיים התייעצות משותפת, ולנסות להביא, בשבוע הבא, נוסה

מוסכם, ולהעביר את תיקון ההוק בלי לתקן את כל חוק רשות השידור. רק

את הסעיפים 21 ו-23ג '.
שר החינוך והתרבות י. נבון
ו



אתם מדברים בעצם על סעיף 5 בהצעת ליבאי, וסעיף 12. אני מודה,

עניין לוח הזמנים מאוד מטריד אותי. אילו היינו עכשיו מנותקים מן

המצב, שפקע תוקפו של הוועד המנהלי והמנהל היום. יש יו"ר ומישנה זמני,

והמליאה קיימת. אתה אומר שתתקיים, בסדר. מה קורה אם מעבירים רק הצעה

אהת? היות והוועד המנהל תוקפו פג, במקום להביא הצעה להדש את תוקפו

של הוועד המנהל הקיים - בי זה מה שצריך - מציעים הצעת חוק, ומגדילים

את הברי הוועד המנהל ל-13. הוועד המנהל הקיים ימשיך בתפקידו, עד

שיתמנה ועד מנהל הדש, ובינתיים ילובנו בל הדברים האלה.

א. אבנר;

אם בך, תהיה מוגבל במינויים לוועד המנהל - מתוך הברי המליאה

הנוכחית. בי הברי הוועד המנהל צריכים לבוא רק מתוך המליאה.
(היו"ר, נ. רז
אז אתה משנה את סעיף 14.)
א. ברוך
הענין הוא מהותי. אם יוסבם, אנהנו נובל לנסה בפי שהציע הה"ב

צבן. אין בעיה. הבעיה היא מהותית, ואם מקובל על הברי הוועדה, אנהנו

יבולים לנסה את זה. אין בעיה לנסה את זה.
מ. איתן
אני מציע, במקום לעסוק בהיבטים הפרסונלי ים של הוועד המנהל,

לעשות ניסיון של שבוע, או אפילו היום ומהר, לנסות ולהגדיר את

הסמכויות. בך נרוויח משני העולמות.
(י. צבן
מה תעשה אם שר אהד יערער על משהו?)

ההבדל ביני לבינך, הוא בבך, שאני מלווה את הנושא הזה די מקרוב.

למיטב שיפוטי, ההבדלים הם לא גדולים, וניתן להגיע להסדר. אם הייתי

הושב שזה דבר שלא דובר בו, לא הייתי מציע. אני אומר: לעשות ניסיון.

מקסימום, עבר עוד יום. אנהנו יבולים גם היום לנסות לעשות את זה.

אנהנו לא מדברים על דברים הדשים.
היו"ר, נ. רז
אין פה מה לעשות, אלא לשים נקודה ברגע זה. לבקש התייעצות של

הסיעות, ולקבל על עצמנו, בענין של רצון טוב, לנסות להעביר את זה עוד

השבוע.
שר החינוך והתרבות י. נבון
אם נצליח להגיע למשהו, אני מבקש אופציה ליום די. אם לאו, אני

אגיד לבם, ואז אולי נלך להצעה אהרת, והברי הוועדה יצביעו בפי שהם

רוצים.
היו"ר, נ. רז
אנהנו נעשה מאמץ, בימים האלה, למצוא את הסידור.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.

קוד המקור של הנתונים