הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 237

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, טי בתמוז התשמ"ז - 6.7.87 - שעה 10.00

נכחו;

חברי הוועדה; ני רז - היו"ר

מי איתן

שי אלוני

פי גולדשטיין

אי הראל

יי יוסף

אי סרטני

מי פלד

א"ח שאקי

מוזמנים; שר החינוך והתרבות י' נבון

עי אליצור - משרד המשפטים

אי בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

אי אבנר - יועץ למנכ"ל רשות השידור

שי צימרמן - דוברת רשות השידור

יי כהן - דובר משרד החינוך והתרבות

כי שלום - רשות השידור

בי נסים - משרד החינוך וחתרבות

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; די פלר

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; ו. שאילתות.

2. קביעת ועדות משותפות.

3. חוק רשות חשידור (תיקון מסי 6), התשמייז-987ו.



שאילתות

היו"ר ני רז!

אני פותת את הישיבה. הישיבה עצמה מוקדשת לחוק רשות השידור (תיקון מס' 6),

התשמייז-987ו. לפני-כן שאילתות. בבקשה, חבר-הכנסת אהרן הראל.

א' הראל;

ממקורות מוסמכים נודע לי שהאוצר לא ירד מהצעתו לגבות אגרת חינוך, וכתוצאה

מכך שוב הוזר התרגיל שפעמים רבות הזהרנו מפניו, של אי-העברת סכומי כסף מתאימים

למשרד החינוך. למרות שנדמה היה שאנחנו הולכים לרגיעה, אחרי שמשרד החינוך והשר

הגיעו להסכם ולפשרה בענין התקציב, ענין האגרה יכול שוב לעורר מהומות ולשבש את כל

מערכת החינוך.

אני מבקש שוועדת החינוך והתרבות תקבל היום החלטה ברורה, לפיה אנחנו

דורשים מהממשלה לפתור באופן דחוף את הענין הזה לא דרך אגרת חינוך. הכנסת לא

אישרה את אגרת החינוך, ואיך אפשר לקצץ בתקציב משרד החינוך דבר שהכנסת לא אישרה?

פי גולדשטיין!

יש לי שאילתה וגם הערה. אני קבלתי חומר מתושבי אילת שמתלוננים על תסיסה

במערכת החינוך באופן כולל, במכללת אילת ובבית-הספר התיכון בפרט. נמסרו לי פרטים

על פיטורים שרירותיים ועל משכורות מנופחות במקום אחד. אני מבקש לדעת אם הנושא

הזה ידוע למשרד החינוך ומה הוא מתכוון לעשות.

הערה נוטפת. כנראה שבית-הטפר התיכון עובר, לפתרון הבעיות, למסגרת "אורט".

לגופו של ענין, בישיבה הקודמת אני תמכתי בהצעת החוק, אבל אני שותף

בהצעת-חוק כוללת, סוחפת, עם חברי-הכנסת ליבאי, אדרי ורייסר. אינני מתלונן שכאשר

חברי-כנסת מגישים הצעת-חוק, הצעת הממשלה טובה יותר, אבל אני חושב שיש מקום

למחשבה נוספת אם במקרה זה אנחנו מטליאים טלאי, או אם כדאי להמתין לפחות למחר,

שאז תתכנס הנהלת סיעת הליכוד כדי לדון בהצעת החוק הזו. אין לי ספק שבאמצע

הישיבה, כאשר יסתבר לי שאתם לא הולכים לקראתנו אני אצטרך לבקש התייעצות בנושא

הזה.

הנושא הזה עורר אצלנו גלים. ארבעה הברי-כנסת טרחו, ואני חושב שעיקר הכבוד

והתודה מגיעים לחבר-הכנסת ליבאי, שהוא למעשה היה הכותב, המתכנן ובא בדברים עם

רשות השידור. לכן, אם הכוונה היא לעשות הצעת-חוק טובה יותר, או לעשות מגזר קטן,

נדמה לי שאנחנו עושים שגיאה.

אי סרטני!

אני מצטרפת לשאילתה בענין אילת, כי גם אלי הגיע אותו חומר.

שנית, הבוקר קבלתי מכתב מהורים של ילדה חרשת שביקרה בגן "תצפית" בירושלים

והגן עומד להיטגר, או נסגר כבר. אני מבקשת לדעת! א. מדור רוצים לסגור אותו? ב.

האם יש תשובות שיכולות לספק את הצרכים המיוחדים מאד של ילדים חרשים בני 4, והאם

יש נכונות לבחון מחדש ולהיענות לפניית ההורים שהגן לא ייסגר?

אי הראל!

אני רוצה להעיר על הדברים שאמר חבר-הכנסת גולדשטיין בענין חוק רשות השידור.

בזמן האחרון יש תופעה מוזרה, שהממשלה מגישה הצעות חוקים ואחר-כך חברי הממשלה לא

עומדים מאחורי הצעות החוקים שהם מגישים.



בישיבה הקודמת שמענו בענין חוק רשות השידור, שפג תקפו של הוועד המנהל וצריך

עכשיו לקבל החלטה, אחרת בעצם אין למערכת הנהלה. חבר-הכנסת ליבאי מגיש הצעה ובה

תיקונים דראסטיים בכל החוק ואנחנו נדון בה כשהיא תוגש כהצעת-חוק פרטית. אבל אני

רוצה שיהיה ברור, שלא ייתכן מצב שלא יעבירו את חוק רשות השידור וחברי הכנסת

שיושבים כאן יתמכו אחר-כך בהצעת-חוק פרטית בענין הרשת השניה. נלך בכל על הצעות

הממשלה והקואליציה תצביע כקואליציה בעד הצעות הממשלה. גם בתוך הסיעות יש

ויכוחים ודיונים על הרשת השניה והגענו לפשרה. אי-אפשר לטרפד עכשיו את חוק רשות

השידור ולחשוב שאנחנו נעביר השבוע את חוק חרשת השניה. שיהיה ברור לחלוטין שחוק

הרשת השניה לא יעבור, כאשר ישאירו את רשות השידור בלי חוק שמסמיך את המוסדות

להמשיך ולנהל אותה. אם מישהו חושב שאנרכיה זה הדבר הטוב ביותר, אנחנו לא ניתן

יד לאנרכיה.

מי איתן;

אינני בקיא כל-כך במה שמסתתר מאחורי החוקים ואיזה יתרונות יחסיים יש לליכוד

בחוק הרשת השניה על פני היתרונות שיש למערך בחוק הרשת הראשונה. מדברי

חברי-הכנסת הראל אני למד שחוק הרשת השניה הוא אינטרס חיוני של הליכוד ואילו חוק

הערוץ הראשון הוא אינטרס של המערך.

אי הראל;

אילו זה לא היה כך הרי לא הייתם מתעקשים שמחוק הרשת השניה יימחקו המלים;

השר הממונה שר התקשורת.

מי איתן;

זה טבעי שהמלה "שר התקשורת" תעורר מחלוקת מפלגתית, אבל לא כל החוק עצמו.

יש הבדל בין פתרון בעיית השר הממונה לבין העברת חוק הרשת השניה, אבל למה הזיקה

בין הערוץ הראשון לבין הרשת השניה? מדוע אתה אומר לאנשי הליכוד; אם אתם לא

תעבירו את ההוק של הערוץ הראשון, אנחנו לא נעביר את חוק הרשת השניה? כשדנו

בזמנו בנושא רשות השידור היתה תמימות-דעים בין-מפלגתית שצריך לתקן את החוק,

שאיננו מנוסח טוב והוא גם לא בנוי בצורה הגיונית, כי אין בו סמכויות מוגדרות.

אנחנו עמדנו על כך שחלק קטן מהבעיות של רשות השידור הוא הצורך לשנות את החוק.

אנחנו המלצנו על כך פה אחד כוועדה.

עכשיו הצעת ההוק מגיעה לוועדה ואני מודה שמהרגע הראשון התקוממתי ואמרתי שזה

נעשה על בסיס הבנה צרה שאליה הגיעו שר החינוך והשר חיים קורפו, הבנה שנוגעת יותר

לאספקטים המפלגתיים ופחות לאספקטים הכלליים, ושאלתי; לשם מה אני יושב בכנסת?

השרים נבון וקורפו עושים את שלהם, אבל כשזה מגיע לכנסת ולי יש אפשרות להשפיע

בכיוון שאיננו סותר בהכרח את דעתם, זו הזדמנות שאנחנו נפעיל את השפעתנו ולפחות

ננסה להכניס תיקונים מוסכמים. האופטימיות שלי שנדע לעשות זאת נובעת מהעובדה

שחברי-כנסת מהמערך ומהליכוד יכלו לחתום על הצעת החוק של חבר-הכנסת ליבאי. אם

כולם אומרים שהצעתו טובה, ובשאלה זו אין ויכוח מפלגתי, ייתכן שנתאחד כולנו על

כמה דברים נוספים ונכניס אותם להצעת החוק.

בשבוע שעבר עוררתי את השאלה הזאת בהנהלת סיעת הליכוד ונקבע שמחר בערב תיערך

בסיעה התייעצות בהשתתפות השר קורפו. אני חושב שיש מקום לאפשר לנו להתייחס

לענין הזה וגם לגבש עמדה, כי הנציגים כאן לא מביעים את עמדת הסיעה, ואז יהיה

יותר קל לקבל את המנדט המלא ונדע מה כן ומה לא.

אני בעד זה שניכנס לדיון כבר עכשיו, אבל אני מבקש שהוא לא יסתיים היום אלא

יאפשרו לנו להכניס הערות והסתייגויות בהתאם למה שיוחלט מחר בישיבת הסיעה.

היו"ר ני רז;

אני שאלתי את היועץ המשפטי של הוועדה מה קורה כשסיעה מבקשת להתייעץ ותשובתו

היא שזה לגיטימי, אבל זה נוגע רק לענין קבלת ההחלטות.



קביעת ועדות משותפות

אני מבקש לעבור, ברשותכם, לסעיף אחר: קביעת ועדות משותפות, ואחר-כך נחזור

לחוק רשות השידור.

אנחנו צריכים לקבוע ועדות משותפות לשני נושאים: האחת משותפת עם ועדת הכספים

בענין קיפוח מוסדות חינוך חרדיים - הצעה לסדר-היום של חבר-חכנסת יעקב יוסף.

ועדת החינוך צריכה לקבוע שלושה חברים בראשות חבר ועדת החינוך. אני מציע שמסעם

ועדת החינוך יהיו חברי-הכנסת בני שליטא, יעקב יוסף ושולמית אלוני כיושבת-ראש

הוועדה.

ועדה משותפת שניה היא בענין חוק חיילים משוחררים - הצעת-חוק של חבר-הכנסת

דב שילנסקי. מטעם ועדת הכספים יהיו בוועדה המשותפת חברי-הכנסת גרשון שפט, יצחק

ארצי ומאיר שסריט, ומטעם ועדת החינוך יחיו חברי-הכנסת אהרן הראל, זיידן עטשי,

מתי פלד ופנחס גולדשטיין.

אנחנו חוזרים כעת לחוק רשות השידור.

חוק רשות השידור (תיקון מס' 6), התשמ"ז-1987

א. אם חברי וועדה מחליסים שכשהם עובדים על החוק הזה הם רוצים שלנגד עיניהם

תהיה גם הצעת החוק של חבר-הכנסת ליבאי, לצורך השוואה, זה לא נושא חדש וזה

לגיטימי לדיון. ב. אם חברי הוועדה מחליטים תוך כדי דיון לחרחיב דברים בהצעת

החוק, כגון תוספת אומבודסמן או אלמנטים נוספים שבמשך השנים למדו שיש צורך להוסיף

עליהם, גם זה איננו בבחינת נושא חדש.

אני חושבת שיש פה תופעה שמחבלת בחקיקה שעניינה איננו למעשה חלוקה פוליסית.

היתה לכם בעיה פוליסית של חלוקת המקומות והסבות, אבל אני מקווה שהשאלה איך החוק

צריך להיות בנוי איננה נושא פוליטי. לכן אנחנו יכולים להוסיף את כל האלמנטים

לשיקול תוך כדי דיון סעיף אחר סעיף ואף לא אחד מהם הוא נושא חדש. אם יהיה צורך

להחליט על הדברים האלה, אפשר יהיה לעשות זאת אחר-כך בכפוף לאפשרות של הערות

נוספות, אם יהיו לחברים.

חוק שאיננו חוק אד-הוק ואיננו נושא תקציבי לשנה, אלא חוק שצריך לעמוד מעבר

לקואליציה זו או אחרת, שהוא הופך לנושא מחולק למפלגות ובשל כך מעכב את העבודה,

בשעה שאפשר להביא את כל האלמנטים הענייניים שהופיעו בהצעות אחרות לשיקול תוך

הדיון, זה לא טוב.

ברשותכם, אני מבקש להעיר שתי הערות. האחת לדבריו של חבר-הכנסת אהרן הראל

בענין המצב התקציבי. ב. לגבי החוק. העובדות הן כדלקמן: אתמול התקיימה פגישה

בין מנכ"ל משרד החינוך לבין שלושה מאנשי האוצר, ושם נאמר למנכ"ל שאותה הפחתה

בקיצוץ של 6ו מיליון ש"ת - א. תחזור גם בשנה הבאה; ב. זה מותנה בכך שתהיה אגרה.

לי הבסיח שר האוצר שהוא מפחית את הקיצוץ בסך 16 מיליון שקלים, אבל הוא

איננו מזרים את הכסף. ב. אמרתי שענין האגרה איננו בין הפקידים. הוא ביקש

שיהיה ניסוח של הצעה כלשהי של תשלומי הורים. אני אמרתי ששר האוצר עשה מעשה

והפחית את הסכום של 16 מיליון שקלים ולא היתה בזה שום התנאה. זו התנאה חדשה של

אגף התקציבים של האוצר, שאינני יודע אם היא על דעת השר או לא.

ב. נושא האגרה איננו בידי או בידי שר האוצר. זה עניינה של הכנסת. ועדת

הכספים החליטה להאריך את העברת הכספים של דמי אגרה שקוצצו, אבל המצב כרגע הוא

שאין מזרימים לא את ה-6ו מיליון שהורדו והובטח להחזיר אותם, ולא את החלק היחסי

של חאגרה - 103 מיליון חלקי 12.



אנחנו עכשיו על סף פיצוץ ממשי כי המצב הוא בלתי-נסבל. אמש דברתי עם שר

האוצר והסברתי לו את המצב, וגם את הטיעונים שהעליתי כאן, והוא הבטית הבוקר לבדוק

ולהודיע לי דבר. על-כל-פנים, המצב הוא שאין מזרימים את הכספים וקשה לתאר מה

מתרהש בשטה. אנשים אינם מקבלים משכורות, ספקים שסיפקו סחורה לא מקבלים תמורתן,

והשב המשרד איננו יכול לעמוד בכל הפניות שמופנות אליו. הסברתי זאת לשר האוצר

ואני מקווה שזה יתוקן.

לגבי החוק שעליו אנחנו מדברים, בכוונה לא גלשנו מעבר לתיקון אהד. אני יודע

שיש הצעת-חוק של חברי-כנסת, אני גם לא הגשתי הצעת-חוק משלי וגם בממשלה לא הכנו

הצעת-חוק. הצעת החוק שלפנינו נראית לנו, ואם יש פה ושם הערות נעיר אותן. הרעיון

שבחוק מקובל עליכם עקרונית, אבל לרגל לוח הזמנים הצפוף, היות וכבר פקע תקפו של

הוועד המנהל, ראינו צורך לעשות את זה בנפרד.

חברת-הכנסת אלוני אומרת שאם הסרים דברים נוסיף אותם. בכוונה ניסרלתי

נושאים נוספים, היות ויש הצעת-חוק של חברי-כנסת ולא רציתי לחבל בה או לעכב אותה.

רציתי שהיא תלך בצנורות שלה ובכוונה הצטמצמנו רק בנושא אחד: ביטול המליאה, הגדלת

הוועד המנהל והעברת הסמכויות של המליאה אל הוועד המנהל. זה הכל. כל הסעיפים

שכאן מתייחסים אך ורק לצד הזה, שבא כתוצאה מביטול המליאה. אם יש משהו חדש,

מהותי, זה רק ההמלצה לגבי חברי הוועד המנהל שתינתן בשים לב לדעות שונות הרווהות

בציבור, והכווה היא לאופוזיציה שתהיה מיוצגת בפנים.

לכאורה אפשר היה לכתוב משפט אוזד: המליאה תבוטל, סמכויותיה יועברו לוועד

המנהל שמספר חבריו יגדל ל-13.

נאמר כאן שסיעת הליכוד תתכנס מחר. אינני מעריך שהתסיסה שהי תה בסיעה היא

בגלל החוק. יש לי הערכה שהיא באה בגלל הסכם קואליציוני שחילק כך וכך למערך וכך

וכך לליכוד. זה לא נוגע לחוק. נניח שיש תסיסה כזאת ויש טענות כאלה, אבל זה

איננו שייך לחוק, כי יכולים להעביר את החוק ולומר לגבי הרכב כזה וכזה תלכו לשר

קורפו או לשר נבון. זה ספור קואליציוני אחר לגבי מספר החברים שיהיו לכל סיעה,

אבל מה זה שייך לחוק? הנושא של החוק משותף גם להצעת החוק של חברי-הכנסת ואנחנו

לא פוגעים בה. זה דבר שיש לעשותו היום, מפני שהתאריך קובע. תוקף החוק פגע בסוף

יוני, לאחר שהארכנו אותו לפני שלושה חודשים, ואם נעשה זאת שוב לשלושה חודשים זאת

כבר התבזות.

מה פירוש לא לקבל החלטות? נניח שיתקיים דיון ובסעיף זה פלוני מציע כך ואחר

מציע כך, ומה מסכמים?

פי גולדשטיין;

אני מציע שלא נאשר היום את החוק, ואם יהיו הצעות אחרות אפשר יהיה לעשות

רביזיה בישיבה אחרת.

מי איתן;

אני מציע שנקיים היום את הדיון ובישיבה הבאה יובאו ההסתייגויות ותיערך

הצבעה. אז נוכל להעלות את כל ההסתייגויות שלנו, כפי שנשמע אותן בסיעת הליכוד.

אני רוצה להעיר הערה עניינית בנושא הגדרת הסמכויות שהוא נושא מאד כאוב ואני חושב

שבהזדמנות זו אנחנו יכולים גם לתקן אותו.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

סמכויות של הוועד המנהל?

מי איתן;

לא אמרתי של מי. יש הוועד המנהל ועכשיו יהיה מנכ"ל.





שר החינוך והתרבות יי נבון;

אנחנו לא עוסקים בסמכויות במנכ"ל.

היו"ר ני רז;

בסעיף 23ג כתוב; "המנהל הכללי יפעל לפי החלטות הועד המנהל והנהיותיו וישתתף

בישיבותיו בזכות דעה מייעצת".

מי איתן;

זאת אומרת שאין לו כל סמכות, הוא כלום. הוועד המנהל הוא המנכ"ל של

הטלוויזיה ויש להם שרת. זאת המשמעות, כי אנחנו מחזקים עכשיו את הוועד המנהל

על-ידי זה שמבטלים את המליאה והופכים את הוועד המנהל, לפי הסעיף הזה, לגורם

תיהיד שהוא בעצם מנהל את הטלוויזיה, ואין בלתו.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

הוא לא ינהל את הטלוויזיה.

תיו"ר ני רז;

אנחנו נגיע לזה. קודם נתחיל לעבור על חסעיפים. בשבוע שעבר התכנסנו בכדי

לקבל החלטח וביטלנו את ההתכנסות כי חברים אמרו שהם רוצים ללמוד את הענין. גם

עכשיו אני לא רואה כאן השתתפות הרבה יותר גדולה משהיתה בפעם הקודמת, ושוב יגידו

שיש הערות. אבל הדיון מתקיים כדי לשמוע הערות. נקרא את הסעיפים ונתקדם.

אי בריק;

סעיף ו אושר בישיבה הקודמת. אנחנו בסעיף 2 שבו הוחלט להוסיף את המלים

"הסוכנות היהודית", שגם אתה צריך להתייעץ, ועכשיו שמעתי מהשר שמוצע לכתוב 13

חברים במקום 11.

בעמוד 2 אני קורא מה שמסומל כסעיף 12; "הממשלה תמנה שנים מחברי הועד המנהל,

שאינם עובדי המדינה, ליושב ראש הרשות ולמשנהו, והם ישמשו גם כיושב ראש הועד

המנהל והמשנה ליושב ראש".

כל הסעיפים האלה היו קיימים בחוק הקודם והעתקנו אותם.

אי הראל;

אני הצעתי להוסיף את המלים "השר הממונה", אבל הם טענו שבהגדרה כתוב; השר,

השר הממונה.

אי סרטני;

אני רוצה להתייהס למלים; "בשים לב לדעות שונות הרווחות בציבור והבאות לידי

ביטוי בכנסת".

שר החינוך והתרבות י' נבון;

אני אומר לך מדוע יש בעיה עם זה. אנו עלולים לעמוד בפני בג"ץ. יבוא

מישהו, ואפשר לשער מי זה יהיה, ויגיד; אני מייצג בכנסת דעה שונה ואני מבקש להיות

בוועד המנהל.



6.7.1987

כפי שזה מנוסח כאן זה מספיק גמיש. לא האופוזיציה כפתה את זה עלינו, אנחנו

חשבנו שזה באמת נחוץ. הכוונה היא שתהיה אופוזיציה, היות ובהסכמה שאיננה שייכת

לחוק אלא במסגרת דיונים קואליציוניים סוכם שכל חלק יצרף מישהו מחאופוזיציח שקרוב

לאגף שלו. אבל אם כותבים "בכנסת", זה יכול לחייב שיבוא מישהו שיאמר: אני בכנסת,

למה אינני בוועד המנהל? זה יכול להביא לידי פניות לבג"ץ. לכן מספיק אם נאמר!

דעות שונות הרווחות בציבור.

אי סרטני;

יש לנו בכלל בעיה. אנחנו דנים היום על דברים רבים ומתייחסים אליהם וכל

הזמן יש איום שמישהו יכול לאיים על כל המערכת, ובשל כך אנחנו לא פעם פוגעים

בדברים מאד מאד בסיסיים. זאת אומרת, אם זה לא מוגדר יותר, זה יכול להיות כן

מתוך הבנח, ויכול להיות מתוך אי-חבנה ואי-התחשבות ולא יבוא לידי ביסוי. חשאלה

היא איך אנחנו עושים את ריבוע המעגל הזה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

לפי דעתי, כאשר תיווצר מציאות ולהצעת החוק הזאת יצסרפו דברי הסבר שלי,

שציינו שהכוונה לאופוזיציה, ואם דה-פקטו זה יקרה ובהנחה שהחוק יעבור, זה מה

שיקרה במציאות. דברי ההסבר והמציאות נותנים את הרקע לזה ואז זה יהיה נוהג שכך

פועלים. אבל אינני רואה צורך לשנות את זה.

היו"ר ני רז;

השאלה מה את יותר רוצה. את רוצה שיובטח שמפלגה שאת קרובה אליה תהיה בפנים,

או שאת יותר רוצה שמפלגה שהיית מאד רוצה שלא תהיה בפנים, שלא תהיה בפנים. כי כל

מה שאת טוענת לטובת הגוף שאת רוצה שכן יהיה בפנים, זה עובד גם לטובת הגוף שאת

רוצה מאד שהוא לא יהיה בפנים.

א' סרטני;

שאלה היפותטית. נאמר שאותה מפלגה שאנחנו לא רוצים שתהיה בפנים, היא תעבור

את כל הגלגולים מבחינה חוקית ותיבחר לכנסת, ותהיה לה פה נציגות, והיא תהיה

האופוזיציה הגדולה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

לכן לא כתוב אופוזיציה.

ש' אלוני;

אז יש לה זכות לשבת שם.

אי סרטני;

יש אופוזיציה קטנה. אומרים; אופוזיציה ראשית, או שתי המפלגות הגדולות

באופוזיציה.

היו"ר ני רז;

אני מציע לך לשקול את זה ואם תרצי להגיש הסתייגות תגישי הסתייגות למליאה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

חברת-הכנסת סרטני, אנחנו שקלנו את זה וזה לא נראה לנו כדאי.



אי סרטני;

אני חוששת מפני מצב שיהיו תכתיבים לבי דברים מסויימים, וכל זמן שיחיה חוק

הוא יכול לבלום. אני מדברת על תהליכים שלצערנו הם מאד קיימים.

היו"ר ני רז;

אני קובע שסעיף ו - ביסול הפרק השני - אושר. אני שואל אם אין יותר הערות

לסעיף 2, וו(א).

אי סרטני;

גם פה יש לי בעיה. אני רוצה שבוועד המנהל יהיה נציג של המיעוטים.

מה נקבע בענין האופוזיציה?

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אישרנו את זה כמו שהוא. "ההמלצה תינתן בשים לב לדעות שונות הרווחות

בציבור". כשיצאת מהחדר אמרתי, שבדברי ההסבר שלי בכנסת אמרתי שהכוונה

לאופוזיציה. ב. במציאות, כשיתמנו לוועד המנהל נציגים מהאופוזיציה, גם המציאות

וגם דברי ההסבר הם שיהוו את הבסיס וישמשו תקדים. אי-אפשר שבפעם אחרת יתעלמו

מזה. יגידו שכך זה היה ואלה הן העובדות.

לעומת זה, אם כותבים את המלה אופוזיציה במפורש, אנחנן חשופים לבג"ץ. או אם

נגיד; דעות שונות הרווחות בכנסת, אנחנו עלולים להיתקל בבעיות של בג"ץ, של חוג

שיגיד; אני לא מיוצג.

שי אלוני;

אם אתה אומר אופוזיציה באופן כללי זה פותח לך פתח לבג"ץ?

שר החינוך והתרבות י' נבון;

כן. כך אמרו לנו היועצים המשפטיים.

אני קובע שסעיף וו אושר.

אי בריק;

סעיף 12. "הממשלה תמנה שנים מחברי הועד המנהל,שאינם עובדי המדינה, ליושב

ראש הרשות ולמשנהו, והם ישמשו גם כיושב ראש הועד המנהל והמשנה ליושב ראש".

אי סרטני;

אני רוצה שיהיה סעיף נוסף. למשל, יש בחירות חדשות וההרכב של הוועד המנהל

לא תואם מסיבה כלשהי את הדעות לשיקול דעתו של השר, הוא יכול למנות משקיף או

שניים לוועד המנהל.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

זה לא נראה לי. זה יסרבל, זה יגדיל את מספר החברים. אנחנו לא יכולים

לצפות את כל האפשרויות.



אי איתן;

למה קבעו דווקא שניים?

אי בריק;

זה לפי החוק הקודם.

מי איתן;

זה אחד הדברים שאני מאד לא אוהב לשמוע. כלומר, אם פעם מישהו עשה מעשה

טפשי, זה יישאר. אני רוצה להבין את הנימוקים.

מי בוטון;

יש פה טעות בהבנת הבעיף. הסיבה היא לא מפני שכך זה בחוק הקודם. מדובר על

כך ששני אנשים שאינם עובדי המדינה יהיו יושב-ראש הרשות ומשנהו. כלומר, שני אלה

אטור שיהיו עובדי המדינה.

מי איתן;

אני שואל לגבי 1ו (ב), לשם מה צריכים להיות שם עובדי מדינה? ברגע שיישבו שם

עובדי מדינה יש "קונפליקט אוף אינטרסט" ברור בין מעמדו כוזבר ברשות הציבורית לבין

כפיפותו לשר.

אי בריק;

אני בכל-זאת חוזר על הנימוק הראשון שאני חושב שהוא ענייני כאן. כפי

שאמרנו, הצעת החוק הזאת באה לצלם את המצב הקיים ולקבוע רק שינוי אחד, כי אחרת

אפשר לשנות בלי סוף ולחזור להצעות החוק האחרות שקיימות וכאלה שעוד בדרך. זה

נימוק חשוב כאן.

דבר שני, ברשויות רבות ובחברות יש עובדי מדינה, והדבר הזה לעתים מוגבל

ולעתים לא מוגבל בכלל. כאן זה בא להגביל שיהיו לא יותר משני עובדי המדינה, מפני

שאנחנו לא רוצים שיהיו יותר משניים.

מי איתן;

למה?

אי בריק;

מפני הסיבות שאתה אמרת אמרנו שלא יהיו יותר משניים. זו רשות עצמאית אבל

שניים יכולים לחיות.

היו"ר ני רז;

אני מבין שחבר-הכנסת איתן רוצה למשוך את הדיון. רוצים להבליט פה

שהיושב-ראש וסגנו לא יהיו עובדי מדינה, לא יהיו כפופים לשר ולמנגנון אלא יהיו

יותר עצמאיים. מה יש לך נגד זה?

מי איתן;

לא הבנת אותי. אני חוזר לסעיף 1ו(ב) שאומר; בועד המנהל לא יהיו יותר משני

עובדי המדינה, ושואל; למה אני צריך עובדי מדינה בועד המנהל?

על-ידי זה שאתה אומר שבכלל לא יהיו עובדי המדינה אתה פוסל אותם בכלל,

מי איתן;

חברי כנסת יכולים להיות חברים בועד המנהל?

לא. זה כתוב בהמשך.

מי איתן;

כמו שחברי כנסת לא יכולים להיות חברים בועד המנהל, כך גם עובדי המדינה.

לא, יש הבדל בין אדם שעובד במוסד פוליסי מובהק לבין עובד מדינה שהוא

לאו-דווקא כזה. הוא יכול להיות מומהה, איש מקצוע, אבל הוא עובד המדינה. למה לי

לפסול אותו? אין לי שום סיבה לפסול אותו.

מ' איתן;

לממשלה שלנו יש הרבה מאד סמכויות. אני אומר שצריך לבזר את הסמכויות ולא

לראות בכל מוסד את זרועה הארוכה של הממשלה. אתם עושים את זה באופן סבעי כי אתם

מייצגים את הצד הזה. אם תגידו לי שיש נימוק הגיוני פראקטי שיש צורך שבוועד

המנהל יהיו עובדי מדינה, אני אקבל את זה.: הרי מטרתה של הרשות הזאת היא להיות

עצמאיות לגמרי, ולשקף את הדברים הלא-ממשלתיים.

זה קיים עשרות שנים. אם אתה אומר שזה לא טוב, אדרבה, תגיד למה.

כולנו מכירים את המצב המעשי והבעיה המרכזית היא שבמצב המעשי רשות השידור,

הטלוויזיה, הם מאד רגישים מבחינת ראש ההיררכיה הממשלתית הממונה על אותם עובדי

המדינה. גם אם עובד המדינה ייבחר בשל כישוריו ולא בשל היותו עובד המדינה - -

עי אליצור;

לפי ההרכב הזה הוא ייבחר בגלל שהוא איש פוליטי. -

מי איתן;

אז זה בוודאי לא טוב, כי הוא גם איש פוליטי וגם עובד המדינה, ואני רוצה

למנוע את זה.

אי בריק;

עובד המדינה הוא לא פוליטי.

מי איתן;

הוא נבחר בחתאם לדעות השונות הרווהות בציבור. זאת אומרת שהוא מייצג שם דעה

מסויימת. הוא עובד המדינה, אבל על זה עוד אפשר להתגבר. הבעיה הקשה ביותר היא



שאתם יוצרים אצלו מצב לא בריא, כי הבוס שלו יהיה אחד המעוניינים הגדולים ביותר

בענין.

היו"ר ני רז;

נימוקיו ברורים אבל אני לא מקבל אותם. לדעתי, זה לא מקובל להוציא אותם

מהוץ לתחום הוועד המנהל. בסך-הכל מגבילים את מספרם לשניים ומדוע לא לקבל את

זה?

שי אלוני;

אני מוכנה לתמוך בזה שיהיו שני עובדי המדינה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

הבר-הכנסת איתן, גם אני לא מקבל את התנגדותך ואת נימוקיך. תגיש הסתייגות.

מי איתן;

בסדר, בינתיים אני מבקש לרשום את זה כהסתייגות.

אני תומך בהסתייגות.

אי בריק;

"13 (א) לא יתמנה להבר הועד המנהל, ולא ישמש חבר בו, מי שקשור עם הרשות

בהסכם של עסקה מסחרית או קבלנית, או מי שיש לו שליטה בתאגיד הקשור כאמור; הוראת

סעיף קסן זה לא תחול על מי שקשרו היחיד עם הרשות הוא השתתפות בתכניות השידור.

(ב) עובד הרשות לא יתמנה לחבר הועד המנהל ולא ישמש חבר בו, בין אם הוא עובד

בתקן הרשות ובין אם הוא עובד על פי חוזה מיוחד".

יש פה נקודה פרובלמטית שצריכוז הבהרה. כתוב כאן; "הוראת סעיף קטן זה לא

תחול על מי שקשרו היחיד עם הרשות הוא השתתפות בתכניות השידור". אני מביא את

הדברים עד אבסורד ואומר שדווקא הוועד המנהל שהוא צריך להיות אחד הגורמים

שמבקרים-מפקחים וכו', יוכל להיות חבר בו מי שמשתתף בתכניות השידור.

שר החינוך והתרבות י' נבון;

הוא לא עובד שם.

א"ה שאקי;

השתתפות לא קבועה, או השתתפות מפעם לפעם.

מי איתן;

אם חבר הוועד המנהל יקבל מינוי של עורך תכנית ויגיש תכנית קבועה בטלוויזיה

בלי לקבל שכר - זה יהיה בסדר, הוא יוכל לעשות את זה.

כי שלום;

נדמה לי שבסעיף 5ו יש תשובה לבעיה, שבסופו נאמר; "הוראת סעיף זה לא תחול על

השתתפות חד-פעמית בתכנית שידור שלא בתמורה על דעת הועד המנהל".



מי איתן;

זה עוד מחזק את טענתי.

אני חושב שלזה צריך להצטרף סעיף האומר שלא יהיה חבר הוועד המנהל מי שהוא

בעל או שותף בחברת פרסום.

מי איתן;

בסעיף 13 (א) כתוב; "לא יתמנה לחבר הועד המנהל, ולא ישמש חבר בו, מי שקשור

עם הרשות בהסכם של עסקה מסחרית או קבלנית, או מי שיש לו שליטה בתאגיד הקשור

כאמור".

שי אלוני;

אני מציעה למחוק את הסיפא של סעיף 13(א); "הוראת סעיף קטן זה,לא תחול על מי

שקשרו היחיד עם הרשות הוא השתתפות בתכנית השידור". אין לנו- צורך בזה, מפני

שהרישא של אותו סעיף אומר במפורש; מי שלא יהיה, ומי שלא יהיה לא כולל את זה.

הנוסח הזה יכניס פלפול, האם הוא ישתתף בתכנית אחת או בחמש תכניות, או כאורח.

אני חושבת שאין בזה צורך, מפני שמספיקה ההגדרה של הסכם בעסקה מסחרית או קבלנית.

היו"ר ני רז;

זה סעיף שמופיע בחוק המקורי.

זח לא משנה. אני חושבת שגם שם הוא מיותר.

חברת-הכנסת אלוני צודקת, אבל היא משרתת מגמה הפוכה מזו שאני הצעתי מבחינה

תכנית. מצד אחד מדובר כאן על עסקים ומצד שני הפטור חל לגבי השתתפות. אין דין

עסקים כדין השתתפות.

שי אלוני;

הפטור מכוון לכלל התוכן ולצורך זה יש לך את סעיף 15.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אלה שני נושאים שונים. הסעיף הראשון מדבר על מי יכול להתמנות כחבר בוועד

המנהל ובסעיף השני נאמר, שאם הוא כבר חבר הוועד המנהל, אם הוא יכול לעשות עסקים

או לא. כאן מדובר על מינוי לוועד המנהל. לוועד המנהל לא יכול להתמנות אדם שיש

לו קשר עם הרשות בהסכם, אבל מי שהקשר היחיד שלו עם הרשות הוא בזה שהוא משתתף

בתכניות

שי אלוני;

את זה לא צריך לומר, כי אמרת מי לא יכול. מכלל מי לא יכול, גם אם אתה לא

אומר זאת, ההוא יכול. מבחינה משפטית יותר טוב לא להכניס את זה.



שר החינוך והתרבות י' נבון;

ניקח דוגמא של עתונאי או סופר.

שי אלוני;

שייקה בן-פורת העביר מספר תכניות שבהן הוא אירח אנשים.

שר החינוך והתרבות י' נבון;

והוא קיבל בעד זה תשלום. הוא יכול להיות חבר בוועד המנהל?

שי אלוני;

כן.

שר החינוך והתרבות י' נבון;

לפי הסעיף הראשון הוא לא יכול להיות חבר בוועד המנהל מפני שהוא עשה עסקה

קבלנית, אבל אם הקשר היחיד שלו הוא השתתפות בתכניות שידור, הוא כן יוכל.

שי אלוני;

ניקח שוב את הדוגמא של שייקה בן-פורת. אם הוא באמת עשה הסכם לסדרת תוכניות

שהוא המראיין הקבוע שלהן, הרי שיש פה עסקה קבלנית והוא לא יכול להיות חבר בוועד

המנהל.

אי בריק;

אבל אם הסיפא תהיה, הוא כן יוכל.

שי אלוני;

גם אם הסיפא תהיה הוא לא יוכל.

שר החינוך והתרבות י' נבון;

אם הוא משתתף במספר תכניות ובעד כל אחת מהן הוא מקבל תשלום?

שי אלוני;

זה מה שנקרא שכר סופרים.

שר החינוך והתרבות י' נבון;

זה לא כתוב. צריך לכתוב אולי; השתתפות בלתי-קבועה או בלתי-ממוסדת.

אני מציע לנסח את זה באופן חיובי ולומר; לא יתמנה לחבר הועד המנהל, ולא

ישמש חבר בו - ו. מי שקשור עם הרשות בהסכם של עסקה מסחרית, או קבלנית.... או

המשתתף בקביעות בתכניות כמו.. וכוי, וזאת כדי למעט מקרים יוצאי-דופן.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אני רוצה לשאול את מר אבנר אם הסיפא הזאת נחוצה לנו.



אי אבנר;

הסיפא הזאת נחוצה בדיוק בשביל הדבר שאתה הזכרת, שאם יש עתונאי שמשתתף

בתכניות בקביעות במשך זמן מסוים כמראיין, אין שום סיבה שלא אפשר יהיה למנות אותו

כחבר הוועד המנהל. כשהוא חבר תופס אותו סעיף 15, ואז הוא לא יכול - א. לקבל

שכר; ב. הוא איננו יכול להשתתף בקביעות; ג. הוא צריך לקבל עוד את הסכמת חבריו

בוועד המנהל.

היו"ר ני רז;

זאת אומרת שסעיף 15 משלים את הדבר הזה כפי שהוא ואני מבין שאתה מציע להשאיר

את זה.

אי אבנר;

כן.

היו"ר ני רז;

אם כך, אנחנו מקבלים את סעיף 13(א).

מי איתן;

אני עדיין לא מבין למה אנחנו צריכים את הרישא.

אי אבנר;

זו אפשרות למנות אותו.

מי איתן;

נניח שבחצי השנה האחרונה היתה לי עם הטלוויזיה עסקה לאספקת סנדוויצ'ים

לעובדי הסלוויזיה. האם עכשיו אסור למנות אותי כחבר בוועד המנהל ואסור לי לספק

סנדוויצ'ים? מה ההבדל בעצם? .

עי אליצור;

אין הבדל. האיסור הוא בזמן המינוי.

מי איתן;

מה ההבדל בין אדם שמופיע בסדרת תכניות לבין אדם שמספק סנדוויצ'ים? אם אין

הבדל, אין צורך בסיפא של סעיף 13(א).

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אדם עושה תכניות בטלוויזיה או בראדיו והוא איננו יודע שרוצים למנות אותו

לוועד המנהל. לפי זה, בגלל זה שלירון לונדון או לרם עברון יש תכנית קבועה, אם

נכניס את המלים "השתתפות בלתי-סדירה", הוא לא יוכל להתמנות לוועד המנהל.

חבר-הכנסת איתן אומר שאדם שיש לו קשר עם הרשות בצורה של השתתפות בתכניות שידור,

אפשר למנות אותו לוועד המנהל, אבל מרגע שהתמנה בא סעיף 15 ואומר שהוא לא יכול.

אם אני מכניס את המלים "השתתפות חלקית, או בלתי-סדירה", פירוש הדבר שרם עברון,

שמגיש תכנית שבועית קבועה, לא יוכל להתמנות כחבר בוועד המנהל.



הסעיף הזה מדבר על מינויים ולא האם מותר לו לשדר או לא. אי-אפשר למנות

אותו, מפני שיש לו תכנית קבועה.

מי איתן;

גם אם הוא מפסיק אותה?

כן.

מי איתן;

ואם רם עברון סיפק סנדוויצ'ים לטלוויזיה, מותר יהיה לו?

עי אליצור;

הכוונה היא למי שקשור ולא למי שהיה קשור.

היו"ר ני רז;

אני רוצה לשאול את אנשי רשות השידור; האם במשך 20 שנות.עבודת הטלוויזיה אתם

נתקלתם בבעיה? האם וזית תקדים בענין של ניגוד אינטרסים?

אי אבנר; \

התשובה הכנה לשאלתך היא שסעיף זה אינו לקוח מהוראות ביחס לוועד המנהל בחוק

הישן אלא מההוראות ביהס למליאה. במליאה תמיד היו, וגם היום יש בני-אדם שהשתתפו

על כל מיני בסיסים בתכניות של רשות השידור. למשל, יש היום במליאה מלחין עממי

שהשתתפות ביצירות שלו. אז לא הלה צורך בסעיף כזה לגבי חברי הוועד המנהל, כי הם

התמנו מבין חברי המליאה. היום יש צורך בסעיף כזה מכיוון שהם מתמנים במישרין.

שי אלוני;

אני חושבת שלא ירדנו לסוף דעתו של חבר-הכנסת איתן, ששאל; למה אנחנו מגבילים

את התוספת, או את הסייג, רק למי שהשתתף בתכניות שידור ומדוע איננו מגבילים את

הסייג לכל מי שהיה לו איזה שהוא קשר עם הרשות? מפני שמי שמכר את הסנדוויצ'ים

איננו בעל השפעה על מערכת של שידורים.

הדבר הדומיננטי ברשות השידור, הדבר שבשלו יש לך דעות והשקפות שונות, ולא

סנדוויציים שונים, הוא עצם ההופעה בשידור. על כן, אם מישהו נתן סנדוויציים והוא

גם מומחה גדול לקומוניקציה, הסייג הזה לא כל-כך יטריד, מפני שאת דעתו הוא יגיד

רק בוועד המנהל ולא בפני הציבור כולו.

מי איתן;

את צודקת, אבל זה הפוך.

שי אלוני;

אמרתי שלדעתי אין צורך בסיפא של 13(א). אני רק מסבירה שבסייג הזה

אמרו שיכול להתמנות מי שהיתה לו תכנית זמנית, אבל אין נפקא מינא אם הוא חילק

סנדוויציים או לאו, מפני שהאפקט בנושא שאנחנו דנים בו הוא השידור ולא

הסנדוויציים.

1



מי איתן;

זה בדיוק הפוך. חברת-הכנסת אלוני אומרת שמוכר הסנדוויצ'ים יהיה מנוע,

ולעומת זה לעושה התכניות יהיה מותר להיות חבר בוועד המנהל. הפטור בסוף סעיף 13

משתרר ומאפשר מינוי לא של רם עברון אם הוא מכר סנדוויצ'ים, רק אם הוא הגיש

תכנית. כלומר, לפי הנימוקים שהעלתה תברת-הכנסת אלוני היא צריכה להצטרף לדעתי.

שי אלוני;

אתה מוכן למחוק את הסיפא?

מי איתן;

אני מוכן. לא רק זה, לדעתי, אם אנחנו מקפידים על סייג לעיסוק, בסעיף 15,

אנחנו פותרים את ענין המינוי.

אי בריק;

רשות השידור אומרת שזה לא משנה לה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

כלומר, אם מישהו משתתף בתכניות, עלולים להגיד; השתתפותך בתכניות היא כמו

עסקה קבלנית, אינך יכול להתמנות לוועד המנהל. האם זה מה שאתם רוצים?

שי אלוני;

כתוב פה; מי שקשור. ברגע שהקשר נפסק הוא יכול.

מי איתן;

לכן, לדעתי כל סעיף 13 הוא מיותר לחלוסין. אם הוא מודיע שהוא מפסיק את

הקשר, הוא כשר למינוי.

מי בוטון;

ברור שאם מוחקים את הסיפא הוא יכול להשתתף בתכניות.

אנחנו מוחקים את הסיפא של סעיף 13(א), ונחזור לענין הזה בסעיף 15.

אי בריק;

"14. (א) תקופת כהונתו של הועד המנהל תהא שלוש שנים מיום מינויו.

(ב) חבר הועד המנהל שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שלא יכהן

יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(ג) חבר הועד המנהל שנתמנה כאמור בסעיף 6(א) לא תבוא יתרת תקופת כהונתו

במנין התקופות לענין סעיף קטן (ב).

(ד) הועד המנהל היוצא יוסיף לכהן עד למינויו של הועד המנהל הבא."

סעיף קטן (ד) הוא חדש.

כלומר, אם אדם נכנס במקום אדם שהתפטר או נפטר, הוא מכהן רק עד תום הקדנציה.

אי בריק;

כן.

היו"ר ני רז;

סעיף 14 אושר.

אי בריק;

"15. חבר הועד המנהל לא יעשה כל עסקה מסחרית או קבלנית עם הרשות ולא תעסיק

אותו הרשות דרך קבע, בין בתמורה ובין שלא בתמורה; הוראת סעיף זה לא תהול על

השתתפות הד-פעמית בתכנית שידור שלא בתמורה על דעת הועד המנהל.

16. (א) נפטר הבר הועד המנהל, התפטר או הועבר מכהונתו כאמור בסעיף קטן (ב),

או הורשע בעבירה שיש עמה קלון, יתמנה אדם אחר במקומו כאמור בסעיף 11, ליתרת

תקופת כהונתו של הועד המנהל.

(ב) התפטרות חבר הועד המנהל מתפקידו בועד המנהל תהא בהודעה בכתב ליושב ראש

הרשות, והיושב ראש ימסרנה לשר עם תום תשעים ושש שעות; תוקף ההתפטרות - עם מסירת

ההודעה לשר.

(ג) התפטרות יושב ראש הרשות או משנהו מתפקידם כיושב ראש או משנה ליושב ראש

תהא בהודעה לועד המנהל ובהודעה בכתב לשר; תוקף ההתפטרות - עם מסירת ההודעה לשר.

(ד) חבר חועד המנהל שנעדר ללא סיבה מספקת מכל ישיבות הועד המנהל במשך שלושה

חדשים, רשאית הממשלה, לפי המלצת הועד המנהל, להעבירו מכהונתו".

אי הראל;

בתקנון של מועצות מנהלים ממשלתיות כתוב; נעדר חבר משלוש ישיבות ללא סיבה

מספקת, ולא מציינים חודשים. יכולים לחיות חודשים שבהם הוועד המנהל מקיים 30

ישיבות, כשיש מצב קריטי. בכל מועצות המנהלים הקפידו על כך שחבר מועצת המנהלים

שנעדר 3 פעמים רצופות ללא סיבה מספקת, רשאים להחליף אותו. אני שואל את השר אם

לא כדאי להכניס את זה גם כאן?

שר החינוך והתרבות יי נבון;

נדמה לי שזה מתמיר מדי.

היו"ר נ' רז;

במשך 3 חודשים יכולות להתקיים ישיבות רבות וההיעדרות יכולה להיראות כחמורה.

לכן אולי כדאי לציין מספר ישיבות ולא משך זמן.

מ' בוטון;

כמה ישיבות מקיים הוועד המנהל?

אחת לשבוע, ולפעמים גם יותר.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי סעיף 16(א) בקשר לחבר הוועד המנהל שהתפטר או

הועבר מכהונתו, או הורשע בעבירה שיש עמה קלון. הנושא הזה מופיע במספר חוקים

לגבי נושאי מישרות ציבוריות שונות. לאחרונה נתקלתי בסעיף הזה בקשר לסטירת-להי

שנתן דב תבורי לפעיל כ"ך. אני רוצה לדעת איך מפרשים את זה ומהי עבירה שיש עמה

קלון?

שי אלוני;

בוועדת ההוקה, היק ומשפט התלבטנו בענין הזה לצורך דברים רבים והסיכום היה

סיס לבקס את השופט להגדיר את זה. אין לנו הגדרה בהוק, בשוט מקום, מהי עבירה שיש

עמה קלון. השאירו את הדבר הזה להחלטת בתי המשפט.

זה החוק היחיד שבו זה כתוב. בהוקים האחרים השאירו את הענין הזה בנוסה של

"עבירה שיש עמה קלון", והואיל ויש פסיקה בענין, השופט נשאל אם זו בגדר הגדרה. יש

דברים שאתה לא צריך לשאול כי יש לך כבר תקדימים לגבי אותו סוג של עבירות. י

עי אליצור;

אני מבקשת להעיר שבסעיף 16(ג) הושמטו בהדפסה המלים "עם תום תשעים ושש שעות

ממסירת ההודעה לשר".

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי. אם התפטר חבר הועד המנהל, היושב-ראש

ימסרנה לשר. אבל אם התפטר היושב-ראש והמשנה, מי מוסר לשר?

עי אליצור;

הם בעצמם. הם צריכים להודיע לוועד המנהל ולשר. מה שחסר פה זה ה-96 שעות.

איפה ייכנסו 96 שעות בסעיף 16(ג)?

עי אליצור;

אני מבקשת להסב את תשומת-לבכם לחוק רשות השידור, סעיף 9(א2) בבסיס;

"התפטרות יושב-ראש הרשות או משנהו מתפקידם כיושב-ראש או משנה ליושב-ראש תהא

בהודעה למליאה ובהודעה בכתב לשר; תוקף ההתפטרות - עם תום תשעים ושש שעות ממסירת

ההודעה לשר".

מי איתן;

זה צריך להיות יותר ברור; התפטרות חבר הוועד המנהל מתפקידו בוועד המנהל תהא

בהודעה בכתב ליושב-ראש רשות השידור, והיושב-ראש עם תוך 96 שעות ימסרנה לשר.

שר החינוך והתרבות י' נבון;

בסעיף קטן (ג) חסרות המלים 96 שעות שהיו בחוק המקורי. אני מציע להחזיר את

זה.

שי אלוני;

לשר מספיקות 48 שעות. אני מציעה לקצר מ-96 שעות ל-48 שעות בשני הסעיפים.

עי אליצור;

אנחנו העתקנו מצב קיים. מי שטוען שזה לא טוב, שהוא יגיד למה זה לא טוב.





היו"ר ני רז;

אנחנו מתקנים את זה ל-48 שעות בסעיפים 16(ב) ו-(ג).

אנחנו חוזרים לשאלתי של חבר-הכנסת אהרן הראל בקשר למספר הישיבות שמהן נעדר

חבר הוועד המנהל - סעיף 6ו(ד).

אני מציעה 5 ישיבות.

אדם יצא לחו"ל לחודשיים - 3 חודשים. מי קבע שזו סיבה מספקת? אני מציעה לא

לומר מספר ישיבות. אם אתם רוצים, תקצרו את זה משלושה חודשים לחודשיים, אבל לא

מספר ישיבות.

מי איתן;

אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על המנגנון של הפיסורין, כי הוא הקובע בסופו

של דבר. התהליך יהיה המלצת רוב הועד המנהל ולאחר-מכן זה יבוא לממשלה. שאר

הדברים, לדעתי, הם פחות חשובים, כי אני סומך על שיקול הדעת של הועד המנהל והמלצת

הממשלה, ששניהם כפופים לבקורת בג"ץ אם הם נהגו בסמכות שלא כדין.

המוקד הבא הוא המלים "סיבה מספקת", והמבחן יהיה לפי הסיבה המספקת. פחות

חשוב מכל ישיבות הועד המנהל ושלושה חודשים. לכן, אפשר היה לקרוא את זה כך; הבר

הועד המנהל שנעדר ללא סיבה מספקת מישיבות הועד המנהלה רשאית הממשלה לפי המלצת:

הועד המנהל, להעבירו מכהונתו. לפי הנוסח המוצע הוא צריך להעדר מכל הישיבות בלי

שתהיה לו אפילו לאחת מהן סיבה מספקת. מספיק שיש לו סיבה מספקת להעדרות מישיבה

אחת וכל השלושה חודשים נופלים ומתחילים לספור מחדש. זה אבסורד.

זה כתוב כך כי ישיבות המליאה התקיימו לעתים יותר רחוקות ואילו הועד המנהל

עובד יום-יום. יתר התנאים הם בדיוק אותם התנאים שקיימים היום, והיות וחברי הועד

המנהל היו גם חברי המליאה, גם היום זה היה כך.

מי איתן;

אם ההצעה שלי היא מרחיקת-לכת, אני מציע לומר; נעדר מחמש ישיבות רצופות.

שר החינוך וחחרבות י' נבון;

אני מבקש להעיר משהו לגבי ההצעה הזאת. אני מעדיף קיצור מספר: החודשים מאשר

הגדלת מספר הישיבות. כי נניח שיש סכסוך עבודה ותועד המנהל נפגש, תוך כמה יממות

יכולות להיות 5-4-3 ישיבות בשבוע, ואותו אדם שנמצא בחו"ל נעדר מ-5 ישיבות.

אי סרטני;

זו סיבה מספקת להעדר.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אם 3 חודשים זה הרבה, תקבעו חודשיים, אבל לא מספר ישיבות.



מיו"ר נ' רז;

נקצר את זה לחודשיים-ימים.

מי איתן;

למה חודשיים ולא חודש? במונה "סיבה מספקת" אתם נותנים פסור רהב מאד,

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אני רוצה לקוות שהועד המנהל יהיה מורכב מאנשים שלא ירדפו איש את רעהו לתפוס

אותו בפינה, אבל צריך לחשוב על אפשרות כזאת. איש מאתנו איננו יודע איזה

קונסטלציה יש בועד המנהל ביום מסוים ובמצב מסוים, כמה נמצאים בחוץ וכמה נמצאים

בפנים. לא הייתי רוצה שתיווצר אפשרות שרוב בועד המנהל ביום מסוים יתפסו שמישהו

נעדר חודש מהארץ לרגל עסקיו, שאז הם יוכלו לפרש שזו לא סיבה מספקת ורוב מקרי

יגיד: זו הזדמנות, יש לנו רוב, בואו נוציא אותו. אי-אפשר לדעת מי ינצל רוב כזה.

מי איתן;

בסדר, שיכנעת אותי, למרות שזה צריך לבוא לאישור הממשלה. אבל מה קורה אם

נוצר מצב, וזה קיים בחוקים רבים, שהבר הועד המנהל לא יכול למלא את תפקידו מבהינה

אובייקטיבית, אם הוא חולה זמן ממושך?

אי בריק;

אנחנו נבדוק את זה ונשיב לכם.

היו"ר ני רז;

סעיף 16 אושר. נעבור לסעיף 17.

אי בריק;

"17. חבר הועד המנהל יהא זכאי לקבל שכר בטלה והוצאות בשיעור שייקבע בתקנות;

היושב-ראש ומשנהו יהיו זכאים לקבל גמול סביר, שייקבע בתקנות, בעד הזמן שיקדישו

למילוי תפקידיהם".

מי פלד;

אני חושב שהנסיון מהסעיפים האלה שמופיעים בכל מיני הסדרים הוא שבסופו של

דבר במקום לחסוך ולצמצם, מרחיבים, וכבר נרמז מה המצב כרגע ברשות השידור לגבי

היושב-ראש. אני מציע שנשים דרגה על כל מי שמקבל איזה שהוא גמול.

טענתו של חבר-הכנסת פלד הגיונית. הוא לא רוצה שיהיה פה דבר אמורפי שאתר-כך

ילבש איזו שהיא צורה. אבל כתוב כאן שזה ייקבע בתקנות, ואני מניה שיהיו תקנות

קבועות לגבי כל יושב-ראש וההערה שלו צריכה לבוא לידי ביטוי בתקנות עצמן.

מי פלד;

היום זה כתוב בתקנות.

כי שלום;

היום זה שכר שמקבל פרופסור באוניברסיטה, מפני שזה היה לגבי פרופ' ירון.

שי אלוני;

כולל הוותק ושנת השבתון של פרופ' ירון. מה שנעשה בוועדה זו שחיתות וצריך



היה להפסיק את זה. גם להבא, מי שיהיה מקורב לשר מסוים, יקבל דברים שהדעת איננה

סובלת. האיש איננו פרופסור ולא מגיע לו כל מה שהוא מקבל.

היו"ר ני רז;

אני מבין שהמלים "שכר בסלה" מופיעות בוזוקים רבים ונשאיר את זה כך. אבל

לגבי הערתו של חבר-הכנסת פלד, הוא אומר לא להשאיר את זה פרוץ, כי קרה כבר דבר לא

נעים בועד המנהל הקודם.

מי איתן!

אם שר ההינוך והתרבות הוא הממונה ובסופו של דבר קבעו את זה בתקנות, השר

עשה מה שעשה, ואני מסכים שהוא עשה מעשה לא בסדר, אבל זה בגדר הדברים שהוא יישפס

עליהם בפני הבוהר. ובבעיה של התקנות צריכה להיות עקרונית. אם כל התקנות של החוק

יובאו בפני ועדת ההינוך, תביאו גם את זה, אבל אינני רואה כל היגיון להביא

לוועדה רק את זה.

שי אלוני;

יש דברים שבאים לוועדת החוקה, חוק ומשפס.

עי אליצור;

אם מישהו יטען שזה לא סביר, זה כפוף לבג"ץ.

שי אלוני;

ועדת החינוך דנה על זה פעמיים והחליטה שהכסף שניתן לפרופ' ירון הוא לא סביר

ושזה לא ייעשה. העבירו את זה לשר, לכלי התקשורת ולכל מי שרק אפשר.

עי אליצור;

אבל לא פנו לבג"ץ.

שי אלוני;

מי יפנה לבג"ץ בענין הזה?

עי אליצור;

כל אזרח שחושב שזה לא סביר.

היו"ר ני רז;

לגבי שכר הבטלה ושכר היושב-ראש והמשנה ליושב-ראש, סביר שהגמול שהם יקבלו

ייקבע בתקנות, ואני שואל; מי קובע את התקנות?

עי אליצור;

השר.

מי פלד;

שהתקנות בענייני כספים תבואנה לאישור הוועדה.

מי איתן;

אני מקבל את הנוסח, אבל אני רוצה שנזהיר את עצמנו שאנחנו שומרים לוועדת



החינוך שוט בדבר מינוי שר כלפי היושב-ראש, וזה לא רק לגבי גובה המשכורת. גם אם

גובה השכר יהיה סביר, אם ירצו להביע מורת-רוח, לא יאשרו לו את התקנות שהוא מתקין

לצורך קביעת המשכורת. כלומר, אנהנו בעצם נהיה שותפים בקביעת השכר.

שי אלוני;

תקנות הן למעשה וזקיקת משנה. במשך השנים למדנו בכנסת לדעת שהיו הרבה מאד

שמושים בתקנות מצד שרי הממשלה, שהיו וזריגות מההוק והכנסת לא היתה ערה ולא ידעה.

בעקבות הדבר הזה התקיימו הרבה מאד דיונים בשאלה כיצד הכנסת יכולה לדעת ולבקר את

וזקיקת המשנה ולהיות בטוחה שהיא אמנם תואמת את החוק הראשי. בוועדת החוקה, חוק

ומשפט יש מנהג מהכנסת התשיעית, שהחוקים שמתקבלים על-ידי הוועדה, התקנות על פיהם

מובאות לאישור ועדת החוקה.

חוק רשות השידור הוא חוק פוליטי, רגיש, עם אנשי ציבור וענייני. אינני

יודעת על שום מה אי-אפשר שיהיה בסוף החוק סעיף הקובע שהתקנות על-פי חוק זה

תובאנה לאישור ועדת החינוך והתרבות. כך נוכל לדעת איזה תקנות ייצאו ונוכל לעקוב

אחריהן.

היו"ר ני רז;

אני חושב שזה יסרבל מאד את הענין.

מי פלד;

אני חושב שזה מרחיק-לכת להטיל בהזדמנות זו על ועדת החינוך לטפל בכל התקנות

שייצאו בקשר לחוק הזח ואני לא מסוגל לחשוב לאיזה היקף זה מגיע. אינני מבין מדוע

לא נצטמצם כעת בתקנה המסוימת הזאת.

באשר לחשש שהביע חבר-הכנסת איתן, יש לי רושם שהוא חושב שהתקנה יוצאת בהקשר

למינוי. היא לא יוצאת בהקשר למינוי, היא תקנה חד-פעמית. כאשר עולה השאלה

למנות יושב-ראש, התקנה כבר קימת.

מי איתן;

שיכנעת אותי. מה לשון התקנה היום?

כי שלום;

בתקנה נאמר שאם הוא מקדיש את כל זמנו הוא מקבל משכורת מלאה של פרופסור, עם

כל מה שנלווה אליה, ואם הוא מקדיש מחצית זמנו הוא מקבל מחצית. זה העקרון.

אי אבנר;

יש פה רק נקודה אחת שחברת-הכנסת אלוני לא נתנה דעתה עליה. בחוק כפי שהוא

קיים היום השר מתקין תקנות בידי רשות השידור בהמלצת הועד המנהל. זה אחד הכלים

לאי-תלות בערבון-מוגבל של רשות השידור. ברגע שהחלטות שעברו בועד המנהל, הומלצו

לשר והשר התקין תקנות והן עוד טעונות אישור של הכנסת ושל עוד גוף של המערכת

הפוליטית, על-ידי זה מקטינים את אי-תלותה של רשות השידור.

שי אלוני;

אבל זה לא חל על נושא השכר, מפני שלא רצוי שהועד המנהל יקבע את שכרו.

היו"ר ני רז;

אנחנו נתאחד על זה שהתקנות לגבי שכר יבואו לאישור ועדת החינוך - סעיף 7ו.

כשהחוק הזה יעבור בכנסת בקריאה שניה ושלישית יצטרכו מיד להביא תקנות כדי

לאשר שכר, מפני שאי-אפשר יהיה להמשיך לפעול.

היו"ר ני רז!

נקיים אז ישיבה מיוהדת שלא מן המנין.

אי בריק;

"18. (א) הועד המנהל יקבע את סדרי עבודתו ככל שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות

על פיו.

(ב) שבעה מהברי הועד המנהל, כשביניהם היושב ראש או משנהו, יהיו מנין חוקי

בישיבות הועד המנהל; לא היה מנין חוקי בישיבה, יכנס היושב ראש את הועד המנהל

לישיבה שניה כעבור שעה; ישיבה זו תהיה כדין אם נכחו בה חמישה חברים ובהם היושב

ראש או משנהו.

(ג) המשנה ליושב ראש ימלא את תפקידי היושב ראש וישתמש בסמכויותיו אם נתקיים

(1) היושב ראש נעדר או נבצר ממנו למלא תפקידו; (2) הוא נתבקש לכך בידי

היושב ראש".

כל זה היה נכון כשבועד המנהל היו וו חברים. אני מציע להשאיר את זה כך, 7

ו-5.

עי אליצור!

אני חייבת להעיר שזה לא חייב להיות מספר בלתי-זוגי, כי זה לא ענין של קבלת

ההלטה. אנחנו אומרים ש-8 חברים מספיקים, אבל זה לא אומר שלא יכולים להיות 9.

היו"ר ני רז;

אם זה מקובל על חברי הוועדה שזה יישאר 7 ו-5 חברים, גם לגבי 3ו חברים בועד

המנהל, אנחנו מאשרים את סעיף 8ו ונעבור לסעיף הבא.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

לגבי סעיף 8ו(ב) אני מבקש לתת לי אפשרות לשקול פעם נוספת את ענין המספרים.

אני רוצה לתרגם את זה לשפה מעשית מה יקרה בשטח בהרכב פוליטי זח או אחר ולראות

שלא יקופח איש ולא יהיה מצב של ניצול לרעה. 7 זה בסדר. אני צריך לבדוק אם

צריכים להיות 7 או 8.

היו"ר ני רז;

אנחנו מאשרים מאשרים את הסעיף הזה כלשונו, כפוף למתן אפשרות לשר לשקול את

זה פעם נוספת.

אי בריק;

"9ו, (א) שלושה מתברי הועד המנהל רשאים לערור לפני השר על החלטה שנתקבלה

בועד המנהל בניגוד לדעתם.

(ב) הערר יוגש לשר באמצעות יושב ראש הרשות.

(ג) לאחר ששמע את נציגי העוררים ונציגי הרוב בועד המנהל רשאי השר לדהות את

הערר; לא דחה את הערר כאמור, יעבירנו להכרעת הממשלה והוא רשאי לעכב את ביצוע

ההחלטה עד להכרעה.



(ד) הממשלה תקבל מן השר את תוכן טענותיהם של העוררים ושל הרוב בועד המנהל

ותהליט בערר".

אי סרטני;

אני מציעה לומר ששנים יכולים לערער ולא שלושה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אני מתנגד בכל תוקף.

מי איתן;

אני מציע במקום שלושה לכתוב חמישה. דווקא בתור חברת מפלגה שנמצאת

באופוזיציה את צריכה לדרוש שיהיו כמה שיותר. מה שקורה כאן הוא בעצם אמצעי לעקוף

את החלטות הועד המנהל ולהכניס בדלת האהורית את הממשלה ולתת לה סמכות של ועד

מנהל. המשפט הזה אומר שכל החלטה שאינה מתקבלת בהסכמה של לפחות 10 אנשים, אינה

החלטה סופית, כי 3 מתוך ה-3ו יכולים להביא להפיכתה על-ידי הליכה לממשלה ובממשלה

יקבלו החלטה הפוכה לגמרי בניגוד לדעתם של ה-0ו. דווקא לך כמפלגת אופוזיציה חשוב

לשמור על עצמאות של רשות השידור ולמנוע מצב שירוצו לממשלה. אם היו באים לפורום

שגם את מיוצגת בו, אני יכול להבין את ההיגיון, אבל את שולחת אותם בכל הזדמנות

לממשלה להגיש ערעור על החלטות הועד המנהל. אתם מרוקנים את הועד המנהל מתוכן.

מי פלד;

אני רוצה להצביע על העובדה שבחוק המקורי בסעיף 21 מופיע התנאי ".. ובלבד

שאחד מהם לפחות לא יהיה עובד המדינה". זה הושמט מהתיקון. זאת אומרת ששני עובדי

המדינה יכולים לקבל הוראה להגיש ערעור, ועם עוד אחד הם מחסלים את עבודת הועד

המנהל. אינני יודע אם הסייג הזה הושמט בכוונה או מתוך טעות.

עי אליצור;

כי בועד המנהל יש רק שני עובדי המדינה.

ו

מי פלד;

לגופו של ענין, אינני מבין את הפרוצדורה. האם יש דבר מקביל באיזו שהיא

סוכנות ממלכתית המאפשרת למיעוט קטן לערער בצורה כזו ולשתק עבודה של גוף?

שר החינוך והתרבות יי נבון;

הוא לא משתק, הוא מעכב לזמן-מה. קשה להניח שאופוזיציה תצליח לגייס 5 מחברי

הועד המנהל כדי לערער על החלטה. אם יש 2, יכולים לצרף עוד אחד ואז יש יותר

סיכוי. 5 זה נראה הרבה. אני חושב שהשנים שהיו היו סבירים לגבי ה-7 והגדלתם

ל-13 מתוך 13 אני חושב שזה סביר.

כדי שלא יהיה ניצול לרעה של שני נציגי האופוזיציה, שאולי התאחדו לדבר כלשהו

וכל הזמן יערערו, הם צריכים עוד אחד. אני מציע להשאיר את זה כך, כי ראיתי מה

קורה במציאות.

אי סרטני;

זאת אומרת שאתה רוצה להביא למצב שלא ייווצר גוש שהוא יוכל להפריע בעבודתו

של הועד המנהל. חבר-הכנסת איתן צודק, צריך שיהיו 6. אם זה הנימוק, ההיגיון הוא

שצריך ליצור מצב שגוש אחד יוכל למנוע מהועד המנהל לעבוד. אם, למשל, יש 5 חברי

ליכוד ו-5 חברי מערך, הליכוד מחליט ומטרפד כל עבודה, ואז אתה אומר לא 5 אלא 6,

והם יצטרכו לגייס את הששי.

לא תוכלי לערער אף פעם.

אי סרטני;

נכון. אם זה השיקול שלך, אדוני השר, שאתה אומר שלא יהיה מצב כזה שיוכלו

לשבש את עבודת המנהל המנהל, צריך ללכת בכלל לקיצוניות שניה.

שר ההינוך והתרבות יי נבון!

צריך ללכת לפי השכל הישר.

אי סרטני;

לדעתי, במצב כמו היום, כשיש לך בהכרה אופוזיציה כל-כך מצומצמת, אתה יכול

להביא לידי מצב של שיתוק מוהלט, כי היא לא יכולה להשפיע בשום דבר. לכן אני בעד

זה שמספר המערערים יישאר 2.

בהקשר זה אני רוצה לחזור לענין של עובדי המדינה שהעלה קודם הבר-הכנסת איתן,

שבועד המנהל לא צריכים להיות בכלל עובדי המדינה, כי בענין הזה הם בהחלט יכולים

להפריע. הם יכולים לייצג אינטרסים של משרד ולשתף את עבודת הועד המנהל. לעובד

המדינה יש מחוייבות כלפי משרדו ולא פעם נוכחתי שהיא מעל ומעבר לדברים אהרים

שאנחנו בכלל לא מתארים אותם לעצמנו.

היו"ר ני רז;

חברת-הכנסת סרטני מציעה 2, חבר-הכנסת איתן מציע 6, ובהצעת החוק נאמר 3.

מי פלד;

ברור שכל העסק הזה בא להנציח את הפוליטיות של הועד המנהל, והסעיף הזה עושה

את זה כפל כפליים. זה יהיה גוף פוליטי אשר תכסיסים פוליטיים של מפלגות יוכלו

לגרום לשיתוקו.

אני בכלל חושב שאפשר לבטל את כל הפרוצדורה הזאת. מספיק ישקלו את מינוי

חברי הועד המנהל, וזו ודאי תהיה תוצאה של מקח וממכר כללי. הגוף התמנה, שפעם אחת

יעבדו כמו שצריך לעבוד גוף סביר. אתם רוצים שכל 2 - 3 יוכלו לערער ולשתק את

עבודת הועד המנהל? אני חושב שזו פרוצדורה פסולה.

היו"ר ני רז;

מה אתה מציע, שלא תהיה זכות ערעור?

מי פלד;

כן, אני מציע לבטל אותה.

שר ההינוך והתרבות יי נבון;

אני מתנגד לדבר הזה בכל תוקף. ההבדל בינינו בנקודה זו הוא שאני התנסיתי

ואני אומר לך שחייבב להיות אפשרות של ערר. אני אתנגד לזה בכל תוקף, כי הנסיון

מראה שזה נחוץ. זה מנע תקלה קשה מאד.



מי פלד;

איזה תקלה זה מנע?

שר ההינור והתרבות יי נבון;

זה מנע תקלות לגבי מכרזים שונים, כינוסים של הוער המנהל, קונצים ועניינים

פוליטיים. לולא היה ערעור אני מודיע לך שהיינו בצרה צרורה.

אילו היו שואלים אותי להמציא נוהל שהוא נוגד את כל כללי המינהל התקין, לא

הייתי יכול להמציא דבר יותר טוב מזה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

בסדר, אבל הוא נהוץ לענין.

אי סרטני;

במציאות הזאת אי-אפשר לקבל החלטה שהאופוזיציה כאופוזיציה, מפני שיש הרכב

כזה של נציגי מפלגות, שהיא תוכל להגיש ערעור. לכן אני עומדת על זה שיהיו 2.

היו"ר ני רז;

חבר-הכנסת איתן עומד על זה שיהיו 6 והשר עומד על 3. אני מבין ששנים תומכים

בהצעת החוק כלשונה, וחבר-הכנסת מתי פלד אומר למוזוק בכלל את הסעיף הזה. אס כך,

ננמק את זה בהסתייגויות. נעבור לסעיף 20.

אי בריק;

"20. (א) הועד המנהל רשאי להקים ועדות מבין חבריו לנושאים או לענינים

מסויימים שיחליט עליהם.

(ב) שליש מחברי ועדה כאמור בסעיף קטן (א) רשאים לערור לפני הועד המנהל על

כל החלטה של הועדה שנתקבלה בניגוד לדעתם".

מי איתן;

זה מגוחך. בועד המנהל 13 חברים. בוועדת המשנה יהיו 4 הברים, ושליש ממנה

הוא ו. אני אומר שממילא כל חבר בועד המנהל יכול להעלות את זה.

עי אליצור;

אני מבקשת להעלות ענין עקרוני כהצעה להוסיף בסעיף 20(א) דבר נוסף. אנחנו

התלבטנו בשאלה מה הן הוועדות האלה. יש לנו היום בעיה שבמליאה יש שני סוגי

ועדות. יש ועדות שמורכבות מבין חברי המליאה בלבד ויש להן סמכויות מסוימות, גם

להחליט, ויש ועדות מייעצות שיש בהן מחברי המליאה וגם שלא מחברי המליאה, שהן

ועדות מייעצות בלבד.

לאחר התלבטויות רבות אנחנו מציעים, צוות חמשפסנים שניסח את הצעת חחוק,

להוסיף שהועד המנהל יכול לאצול מסמכויותיו לוועדות אלה בנושאים מאד מסוימים

שהתקבלו בו.



שר החינוך והתרבות יי נבון;

אני הייתי בדעה להשאיר לועד המנהל להוזליט על זה. שיהיה יותר הופשי, לא

להגביל אותו.

עי אליצור;

ועדות מייעצות הוא יכול למנות גם אם זה לא כתוב היום בוזוק. אבל ברגע שהוא

ממנה ועדות שהן לא ועדות מייעצות, אם לא נאמר שהוא יכול לאצול להן מסמכויותיו,

הוא לא יוכל לאצול להן, ולמעשה הן תהיינה ריקות מתוכן.

אנתנו מציעים לעשות פה שני דברים. אנחנו מציעים לאצול בשתי פסקאות. בסעיף

20(א) אחרי "שיחליט עליהם" - "ולאצול להן מסמכויותיו לפי פסקאות (6) ו-(8) בסעיף

21.

את סעיף 21(1) אנחנו מציעים לפרק לשנים. (1) יהיה:" להתוות את קווי פעולתה

של הרשות", שאגב, גם היום זה מפורק לשנים, אחד שייך למליאה ואחד לועד המנהל;

ו-(8) יהיה: לדון ולהחליט בענייניה של הרשות שאינם מפורטים בפטקאות האחרות.

אני מתנגד לכך. אנחנו דברנו על זה ובכוונה איחדנו את זה לסעיף אחד. כאן

כתוב: "תפקידי הועד המנהל הם: (1) להתוות את קווי פעולתה של הרשות, לדון ולההליט

בעניניה". זו מקשה אחת, מה זה שייך לוועדות? אם את רוצה לדון בוועדות, תציעי את

זה לגבי ועדות, אבל מדוע לפרק את זה מחדש?

היות וסעיף 20(ב) ממשיך את הנוהל שעליו דברנו בסעיף 19, אני רוצה לשאול את

פועלות היום כמה רשויות ממלכתיות. יש רשות הדואר, רשות הבזק ורשות

שדות התעופה. האם באיזו שהיא רשות הכניסו נוהג ממין כזה שאיזה שהוא מיעוט מתוך

הועד המנהל יכול לערער על החלטות של הנהלת הרשות או של אחת מוועדותיה?

של ועדה בוודאי.

מה הכוונה של הוועדה הזאת? האם כשהוועדה מחליטה החלטתה סופית ואין ערעור

עליה? זאת אומרת, יש האצלת סמכויות לוועדה והיא קובעת? או שוועדה כזו היא ועדה

שמחליטה אבל בכפוף לאישור של הועד המנהל? כי כאן זה לא ברור. אם הולכים לכיוון

שמסמיכים ועדה בענין מסוים והחלטתה של הועדה תהיה סופית, אלא אם אין ערעור, צריך

לכתוב את זה, כי מתוך מה שכתוב זה לא משתמע. אבל אם רוצים שהוועדות האלה יתכנסו

כמו ועדות משנה של הכנסת ואחר-כך החלטותיהן יובאו לאישור הועד המנהל, צריך לכתוב

גם את זה.

אני רוצה להבין למה התכוון המחוקק. כשאומרים שהועד המנהל יקים ועדות משנה,

האם הוא מתכוון בזה שהוועדות שבידיהן הופקדו ענינים מסוימים הן ייזמו ויחליטו

על פעולות שונות?

כפי שכתוב כאן זה רחב והוא מאפשר שני סוגים. יכול להיות מקרה

שמתעוררת שאלה אם להעלות אגרה ובאיזה שיעור, ואז נקים ועדת משנה שהיא תבדוק בכמה



להעלות את האגרה, והם יהליטו. אס במקרה יש בוועדה הזאת חילוקי-דעות ואהד ההברים

הושב שרוצים להעלות את האגרה בשיעור גבוה מדי, זה מאפשר זכות ערר. ועדות השרים

בממשלה פועלות בערך כך. אם אין הילוקי-דעות והוועדה החליטה ברוב, מה טוב. יכול

הבר בוועדת השרים לערער בפני מליאת הממשלה. הוא משמיע את ערעורו, יו"ר הוועדה

משמיע את הטענה הנגדית ויש הצבעה. אין דיון. אם מישהו היפש כאן מקבילות, זאת

המקבילה.

ו

הוועדה תדון ותהליט בטמכות הממשלה. כלומר, הענין

נגמר. פה הענין נשאר פתוה1 כלומר, תבדקו ותבואו אלינו.

א"ה שאקי;

אבל הניסוה הזה צריך להבטיח את התוצאה הזאת.

אי סרטני;

השאלה היא אם חבר הועד המנהל, שהוא לא חבר בוועדת המשנה, יכול לערער על

החלטה שהתקבלה.

עי אליצור;

אני לא מבקשת לקבוע מדיניות. המדיניות תיקבע על-ידי השר ועל-ידי הוועדה.

אני רק רוצה להסב את תשומת-לבכם לסעיף 12 פסקאות (ג) ו-(ה). בפסקה (ג) כתוב:

"המליאה רשאית להקים ועדות מתוך חבריה ולאצול להן מסמכויותיה בענינים מסויימים

שיפורשו בהחלטת המליאה, ובלבד שלא תאצול לועדה מסמכויותיה לפי פסקאות (1) או (5)

לסעיף 13". ובפסקה (ה) כתוב: "המליאה רשאית להקים ועדות מייעצות לענפי פעולותיה

השונים ואפשר שיהיו בהן מחברי המליאה ומי שאינם חברים בה".

ההבדל בין שתי הוועדות הוא שלוועדה הראשונה יש סמכויות והיא המחליטה

האחרונה. לכן מספר חברים יכולים לערער על החלטתח, כי אם לא יערערו החלטת הוועדה

היא סופית. הוועדה המייעצת, היות ויש בה גם חברים שאינם מהמליאה, היא מייעצת

בלבד.

אני מבקשת לומר שאם אמרנו "ועדות" ואמרנו "מבין חברי הועד המנהל" ולא אמרנו

"ועדות מייעצות שיש בהן גם חברים אחרים" - אם לא אמרנו שאנחנו אוצלים להם, אנחנו

הולכים למשפטים.

עלתה כאן השאלה לאיזה ועדות מתכוונים, והוועדה תחליט למה היא מתכוונת. אם

היא מתכוונת לוועדות שיש להן סמכויות, צריך לומר את זה בחוק, אחרת לא עשינו

כלום.

שמענו מהשר הסבר בדבר עבודת הממשלה. השר רק שכח לחוסיף שעבודת הממשלה

וועדותיה נקבעים על-פי תקנון כתוב. בשלב זה אנחנו יכולים לומר ש"הועד המנהל

רשאי להקים ועדות מבין חבריו לנושאים או לענינים מסויימים שיחליט עליהם, כפי

שייקבע בתקנות", ואז יש לכם זמן, תכינו את התקנות לעבודת ועדות המשנה ואז הדברים

יבואו לידי הסבר.

לשאלתו של חבר-הכנסת פלד מה ההבדל בין נושא לבין ענין. מתוך הנוסח אני

חושב שהכוונה לנושאים היא שזה נושא שיכול לשמש כוועדה קבועה ומתמשכת, ועניינים

מסויימים זה לנושאים ספציפיים אד-הוק.

נושא הוא רחב יותר, וענין הוא כמו פריט בתוך נושא.



באשר לזכות ערעור - אם אנוזנו אומרים שלכל חבר יש זכות ערעור, אנחנו בעצם

אומרים שאין ועדה סופית.

עי אליצור;

אם אין ערעור, זה סופי.

מי איתן;

אם אנחנו מחליטים שלכל חבר מחברי הועד המנהל יש זכות לערער בפני המליאה על

החלטה מהחלטות הועד המנהל, בנשימה אהת אנחנו אומרים שאין אנחנו מתירים הקמת ועדה

שהנוסח שלה הוא סופי.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

איש לא הציע את זה. לחבר הועד המנהל אין רשות לערער, רק אם הוא היה הבר

בוועדה.

מי איתן;

אנחנו לא יכולים להתקדם עד שנקבל נוסח בענין האצלת סמכויות.

אי סרטני;

אני מציעה לקחת את סעיף 12(ג) מהחוק הקיים ולהכניס אותו לכאן.

אבל אני מפנה את תשומת-לבך לסיפא שלו; "ובלבד שלא תאצול לוועדה מסמכויותיה

לפי פסקאות (1) או (5) לסעיף 13"

אנחנו התלבטנו, כולל אנשי משרד החינוך, ואמרנו; איזה מהתפקידים שיש לנו

היום בסעיף ו2 המוצע אפשר לאצול, והגענו למסקנה שאין לנו, חוץ מהפסקה (6) וזה

נראה לנו מעט מדי. לכן הצענו להפריד את (ו) ובמספר (8) לומר: "בעניינים שאינם

אמורים בפסקאות האחרות", ואז הועד המנהל הוא זה שיחליט.

כי שלום?

ברשות השידור יש שתי ועדות שבאמת יש להן סמכויות מהסוג הזה שאנחנו מתכוונים

אליהן. יש ועדה למשדרי חסות וועדה לתשדירי שירות, שהחלטות שלהן הן באמת החלטות,

אלא אם כן שליש מערער לועד המנהל.

מי איתן;

כמה חברים יש בוועדה הזאת?

כי שלום;

5 חברים. והיו ערעורים כאלה. לכן החשש שלנו שאם לא ייאמר "לאצול

מסמכויותיהם", שתי הוועדות האלה לא יפעלו. זאת התוספת שגבי אליצור מציעה

להוסיף.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

אבל לא להפריד את פסקה (1) לשנים. לא חייבים להכנס לסעיף 21. בסעיף 20

אפשר לומר; (א) כמו שהוא כתוב, ולהוסיף; הוא רשאי להאציל להם מסמכותו.



עי אליצור;

אבל אנחנו לא רוצים לומר את זה, כי אנחנו לא רוצים שאת אישור התקציב תאשר

ועדה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

זה תלוי בועד המנהל. אם הוא רוצה, שיאציל מסמכויותיו.

שר האוצר לא יתן שוועדה תאשר.

היו"ר ני רז;

אם בסעיף ו2(5) בכל-זאת כתוב שמתפקידי הועד המנהל גם להכין את התקציב הרגיל

ותקציב הפיתוח, הוא מתעסק בענייני תקציב.

מי פלד;

יש כאן דבר שלפי דעתי הוא אבסורד. רוצים לייעל, מבטלים את המליאה ומקימים

ועד מנהל והוא יפעל ביתר יעילות. כופים עליו כל מיני נהלים שנבעו מהעובדה שיש

מליאה. כל הענין של הוועדות והסמכויות, הרי בחוק המקורי אלה ועדות שהמליאה

ממנה. עכשיו יש ועד מנהל , מצומצם, ועליו לפעול. הסמכות היא של הועד המנהל.

היו"ר ני רז;

הועד המנהל רשאי להקים ועדות, הוא לא חייב.

מ' פלד;

אבל למה להאציל סמכויות? זה בסך-הכל גוף קטן של 5 - 6 איש, והוא צריך

להקים ועדות משנה שיישבו עוד פעם? כך מסרבלים את הועד המנהל נוהל.

ו

אנחנו צריכים לקבוע 4-3 דברים עקרוניים שהועד המנהל לא יכול להעביר

לוועדות משנה, כגון אישור התקציב, ובשאר הדברים הוא יכול להאציל סמכויות. אתם

תגידו לנו באיזה דברים הוא לא רשאי להאציל סמכויות.

מי בוטון;

בסעיף 20(א) אנחנו מוסיפים את המלים "לאצול להן מסמכויותיו, למעט.." ועכשיו

נגיד מה למעט.

מי פלד;

מה המשמעות של האצלה מטעם 6 אנשים לוועדת משנה שתמנה ודאי יותר מ-6 אנשים?

הרי מזווגים כאן נוהל ישן עם מבנה ישן אל מבנה חדש.

היו"ר ני רז;

הועד המנהל בכל-זאת מונה 3ו איש. לא בכל סעיף וענין יעסקו 3ו איש והם

ממנים להם אנשים, ומדוע אתה רואה בזה דבר שלילי?



מי פלד;

מכיוון שכאשר המליאה מליאה גדולה, הקימו ועדות משנה שתפעלנה בשמה וצריך היה

להאציל להן סמכויות.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

היום יש ועדות משנה מפני שהיה צורך בהן.

מי פלד;

סעיף 12 מדבר על כך שהוועדות הן תולדה של המליאה.

שר החינוך והתרבות יי נבון;

היום הועד המנהל מקים ועדות משנה כי הוא צריך אותן לקביעת דברים שונים.

הועד המנהל לא יכול להתעסק בכל הדברים.

מי פלד;

אם מדברים על ועדות שממנה הועד המנהל, זה לא נובע מסעיף 12 של ההוק. למה

להאציל להן סמכויות?

היו"ר ני רז;

אנהנו מקבלים את העקרון שכן נקים ועדות משנה. הבר-הכנסת פלד, תגיש

הסתייגות בסעיף הזה. אבל אם הוועדה מקבלת שהועד המנהל רשאי להקים ועדות משנה

מבין הבריו לנושאים או לענינים מסויימים שיהליס עליהם, ולהאציל להן מסמכויותיו,

למעט סעיפים -

אי בריק;

אני מציע שנקרא את סעיף 21 ונראה איזה סעיפים אי-אפשר להעביר.

היו"ר ני רז;

לפני-כן אני רוצה שנסכם את הענין של סעיף 20(ב).

מי איתן;

אי-אפשר, כי הענין של קביעת מספר המערערים תלוי, בין השאר, בהשקפה של כל

אהד ואהד מאתנו ביהס לסמכויות שאתה נותן לוועדת המשנה.

היו"ר ני רז;

בסדר. נתקדם הלאה ואהר-כך נחזור לענין האצלת הסמכויות.

אי בריק;

"21. תפקידי הועד המנהל הם;

(1) להתוות את קווי פעולתה של הרשות, לדון ולההליס בעניניה;

(2) לקבל מהמנהל הכללי דינים והשבונות על הפעולה השוטפת של הרשות;

(3) לדון בדינים ווזשבונות של ועדות שהקים;



(4) לאשר את המערכת העונתית של השידורים, בלי לגרוע מסמכותו להחליט, מדי

פעם בפעם, על משדר מסויים מכל בוזינותיו;

(5) להכין את התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח של הרשות לשנת הכספים המתוזילה

באהד באפריל של כל שנה ולהגישם לממשלה לאישור, ובלבד שהוצאות שאינן מתכסות

מהכנסותיה של הרשות אלא מהקצבות מאוצר המדינה טעונות אישור הכנסת;

(6) לפקח על ביצוע התקציב המאושר בהתאם לנוהלי כספים ומשק המקובלים לגבי

תקציב המדינה;

(7) להגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש".

כבר נאמר בכנסת שמשרדי הממשלה לא תמיד מתייחסים ברצינות הראויה למסקנות

ועדת החינוך. יש לי רושם שגם ועדת החינוך עצמה לא מתייחסת ברצינות גמורה

למסקנותיה, ואני קורא מתוך מסקנות הוועדה שהתקבלו ביום 26.3.75: "הוועדה מציינת

כי מאז נחקק חוק רשות השידור לא התפנתה הכנסת לעסוק ברצינות בבחינתו לאור

המציאות הקיימת". זה מתייחס, בין השאר, גם להערות הרטרואקטיביות שלי בקשר

לחקיקה, ואני שמח שהיום הצלחנו לדון בקטע הזה לפחות בצורה יותר רצינית.

"הוועדה ממליצה לבחון שנית ולהגדיר מהדש

ובמדוייק את החוק בנקודות המתייחסות לחלוקת הסמכויות בין מליאת הרשות, הועד

המנהל וההנהלה. כמו-כן סבורה הוועדה שבראש רשות השידור חייב לעמוד מנכ"ל בעל

סמכויות מוגדרות שיוכל לנהל ארגון גדול ומסובך זה ושסמכויותיו יאפשרו לו, בין

היתר, לפתור את סכסוכי העבודה הקיימים.. וכוי".

אם אלה הן מסקנות הוועדה, אנחנו נמצאים עכשיו במצב שאנחנו דנים,

בתפקידי הועד המנהל. מאחר שחוק רשות השידור לא מגדיר את סמכויות המנהל חכללי

ולא מגדיר כהלכה את הפונקציות השונות, אנחנו קובעים באיזה שהוא משפט מעורפל כיצד

צריך לפעול המנגנון הזה. המשפט המעורפל הוא! "תפקידי הועד המנהל הם: (1) להתוות

את קווי פעולתה של הרשות, לדון ולהחליט בענייניה". המיזוג של שני קטעי המשפט

הזה הוא מסמכויות המליאה ומסמכויות הועד המנהל, כפי שהיה בחוק הקודם. כלומר,

לדון ולהחליט בעניינ? הרשות - זה היה המשפט שדרכו קיבל הועד המנהל את הסמכויות

שהתפרשו בזמנו כסמכויות ניהול שוטף של רשות השידור בכל ענין וענין.

זה אחד הדברים שלא יעלה על הדעת בכל ארגון, שהועד המנהל שלו לא יגדיר

טמכויות מסויימות ויעניק אותן להנהלה, אם לא רוצים להעניק אותן למנכ"ל. אני

חושב שצריך לתת בידי המנכ"ל סמכויות כדי שהוא יוכל לפעול ולא שכל הסמכויות יהיו

בידי הועד המנהל. היום אנחנו שוב נותנים גושפנקא למצב אבסורדי ואני חושב שזה

צריך לעבור רביזיה. אני יודע שיש כאן בעיה, אבל אני חושב שהיום הוא הזמן המתאים

שניכנס לעובי הקורה.

בישיבה הקודמת אמרתי משהו שבעצם קולע לאותה קודה. החוק הזה הוא חלקי מאד

והוא איננו פותר את אחת מבעיות היסוד של הרשות.

בהתחלת הישיבה דברנו על כך, שזה בכוונה חלקי, והזכרנו שיש הצעת-חוק של

ארבעה חברי-הכנסת.

אני מציע להשלים את החוק הזה על-ידי הוספת חלק שעוסק בחסר. אם יש הצעת-חוק

של ארבעה חברי-הכנסת, אין טעם להתייחס כעת להגדרת סמכויות הועד המנהל כלפי המנהל

של הרשות לפני שאנחנו דנים בסמכויות של המנכ"ל, כי אלה כלים שלובים.



שר החינוך והתרבות י' נבון;

זה לא כלפי המנהל.

מי פלד;

אם נאמר כאן "לקבל מהמנהל הכללי דינים וחשבונות על הפעולה השוטפת של

הרשות", או "לדון בדינים והשבונות של ועדות שהקים", אי-אפשר לדון על זה בלי

לראות מה הן סמכויות המנהל.

היו"ר ני רז;

בסעיף (3) הכוונה לוועדות שהקים הועד המנהל, לא המנהל.

מי פלד;

האם זו הדרך היהידה להכניס את המנהל הכללי?

היו"ר ני רז;

לא, הפירוט יהיה במקום אהר.

עי אליצור;

עוד לא הכל תיקנו.

מי איתן;

אבל זה העיקר.

היו"ר ני רז;

פה מדובר על דבר אהד בלבד; מבטלים את המליאה ומקימים את הועד המנהל, קובעים

את סמכויותיו ואת אופן עבודתו. כעת אנחנו מגיעים לתפקידיו של הועד המנהל. ברור

שפרט לועד המנהל יש מנהל וסגנו וכבר הזכרנו את יושב-ראש הועד המנהל ואת סגנו.

מה זה שייך עכשיו לקטע הזה?

מי פלד;

זה לא יושב-ראש הועד המנהל, זה המנהל הכללי.

אי הראל;

בכל המערכות האלה יש פרק והמשלים שלו. פה כתוב לגבי סמכויות הועד המנהל,

ולא מדובר על סמכויות המנהל. המפורט לגבי תפקידי הועד המנהל איננו משתנה בכך

שאנחנו נגדיר בפרק אהר את כל הסמכויות של המנהל הכללי. חבר-הכנסת איתן צודק

שאין פרק שדן בסמכויות המנהל, אבל זה לא מונע מאתנו לסכם את סמכויות הועד המנהל

לגבי המנהל. איך אנהנו מתרגמים את סמכויות המנהל? זה קיים בפרק אחר, שצריך

להגדיר אותו, אבל זה לא פועל יוצא של הרכב הועד המנהל.

מי איתן;

אבל מה תהיינה סמכויות הועד המנהל?

שר החינוך והתרבות י' נבון;

מה שהיה קודם פלוס המליאה.



מי איתן;

בפרק רביעי - המנהל והעובדים - כתוב: "המנהל הכללי יתמנה בררך האמורה בסעיף

זה", ולא כתובה שום סמכות של המנהל. אני רוצה שיהיה כתוב שלמנהל הכללי יש סמכות

לההליט להזיז את המאפרה משולהנו לשולחן אחר. בחוקים אחרים כתוב שיש לו סמכויות

וכאן אין הגדרה של התפקיד.

שר החינוך והתרבות י' נבון;

מה זה שייך לחוק הזה?

מי איתן;

אנחנו דנים עכשיו על סמכויות הועד המנהל ואני מבקש שיגדירו מה הן סמכויותיו

בלשון ברורה. "לספל בכל ענין של הרשות" - זה סמכויות הועד המנהל?

שר החינוך והתרבות י' נבון;

לדון ולהחליס בענייניה כפי שהיה בחוק הקודם, פלוס המליאה.

מי איתן;

אבל בחוק הקודם זה גם לא הוגדר. זאת בדיוק הסענה שלי.

שר ההינוך והתרבות יי נבון;

מה שכתוב כאן נלקח מהחוק חקודם: הסמכויות של הועד המנהל פלוס המליאה.

מי איתן;

אבל זה לא הוגדר. אתה מבקש את אישורנו להגדרת תפקידי הועד המנהל ואתה מציע

לי להצביע שזה יהיה כפי שהיה בחוק הקודם, פלוס המליאה. מבחינת המשפט זה יהיה

לדון ולהחליט בענייני חרשות. 8 הפסקאות באות להוסיף ולא

לגרוע מהמשפט הכללי הבלתי-מוגבל שאומר: לדון ולהחליט בענייניה. מאחר שכך, אני

אומר: לדון ולהחליט בענייניה בכל ענין שהוא. אתם אומרים שלועד המנהל יש סמכות

בלתי-מוגבלת בכל דבר שהוא.

מאחר שהיום אנחנו מחוקקים וקובעים מה הם תפקידי הועד המנהל, אני מבקש שלא

תפקידי הועד המנהל הם הכל, אלא יהיה כתוב: ו, 2, 3, 4. אני מציע למחוק

את המלים "לדון ולהחליט בענייניה".

אני לא מקבל את זח.

אני לא תושב שזח מקובל שועד מנהל ידון ויחליס בכל ענין וענין, לרבות ענינים

שוספים של הרשות.

יש כאן ענין מאד יסודי. חבר-הכנסת איתן רוצה לשנות משהו. אני לא גרעתי

מסמכויות המנכ"ל ולא הוספתי לו. רוצים לתת לו יותר - בבקשה. גם אני הייתי רוצה

לשנות הרבה דברים. היתה הסכמה שלא משנים דברים מהותיים. מה שאתה רוצה זה דבר

מהותי ואני אומר לך שזה לא יילך. אנחנו מדברים פה על שינויים שבאו בעקבות ביסול

המליאה והעברת הסמכויות לועד המנהל. אתה רוצה לדון בענייני, המנכ"ל? על כך נדבר



אתר-כך. אני לא רוצה לשנות אם אני לא משנה דברים מהותיים. המשפטנים העתיקו מה

שהיה כתוב בהוק, והסמכויות של המליאה מועברות לועד המנהל.

מי פלד;

אנהנו יודעים את כל התקלות והחוליים של רשות השידור. עכשיו אומרים לנו:

תאשרו את זה מהדש, כי אנחנו רוצים לבטל את המליאה. אינני רואה סיבה כלשהי מדוע

לקבל את הגישה הזאת ואני לא מקבל אותה. אם אנחנו צריכים להכין את החוק לקריאה

שניה ושלישית, אני רוצה שהוא ינוסח כך שכאשר ידונו בתפקידי המנהל, שלא נימצא

במצב שכבר אין לו מה לעשות. לפי דעתי, הניסוח: לדון ולהחליט בענייניה... לאשר

את המערכת העונתית של השידורים, בלי לגרוע מסמכותו להתערב בכל משדר ומשדר.. או

להכין את התקציב - מה נשאר למנהל לעשות אחרי הכל?

אם אנחנו יודעים שיש בעיה של הגדרת סמכויות המנהל, ואנחנו לא רוצים

בהזדמנות זו להייב אותו לפעול בעתיד בכפיפות לסמכויות אלה, אני אומר שבסעיף משנה

(1) ייאמר: להתוות את קווי פעולתה של הרשות. בסעיף משנה (4) ייאמר: לאשר את

המערכת העונתית של השידורים. סעיף (5): לאשר את התקציב. ובסעיף (6) למחוק את

הפיקוח על ביצוע התקציב. בשביל זה יש מבקר המדינה, האוצר וועדת הכנסת.

יש לי הרגשה שאינך יודע מה קורה שם.

עקבתי אחרי מה שקורה ברשות ואני משוכנע שצריך להכניס תיקונים, וזו אחת

ההזדמנויות להכניס תיקונים חיוניים ביותר. פה מעבירים חוק חדש, מתוקן, שמרוקן

מראש את תפקידי חמנכ"ל.

אני מבין שיש כאן שיקולים מעבר לשיקולים שאנחנו מעלים כעת, אבל יש כאן טענה

כבדת-משקל שאתה גם לא סותר אותה על פניה, אלא אתה אומר: אתם דורשים ממני שינוי

מהותי שעליו לא הוסכם מבחינה מפלגתית.

מאחר שסיעת הליכוד צריכה להתכנס, אני מבקש שהשר יעשה מאמץ להידבר עם עמיתו

וינסה להגיע לגופו של ענין בסוגיה הזאת.

אז נשמע מה בדיוק ההצעה.

ההצעה היא למחוק את המלים בסעיף ו2(1): לדון ולהחליט בענייניה. יכול להיות

שסיעת הליכוד תגיד שהיא תומכת בעמדה כמו שהיא. אני רוצה שתעזור בענין ואולי גם

אתה תציע שיפור מסוים בסעיף הזה.

אין לנו אפשרות להתקדם בנושא הזה ולכן נסיים בנקוה זו. נחכה שתתייעצו

ונמשיך ביום שני בשבוע הבא. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.15