ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 01/04/1987

שידור בטלויזיה על אשדוד ביום הגה השלושים -הצעה לסדר היום של ח"כ זי. אמיר

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב - שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 220

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום די, בי בניסן התשמ"ז, 1.4.1987. שעה : 08:30
נכהו
חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

ז'. אמיר

ע"א דראושה

א. הראל

א. סרטני

מ. פלד
מוזמנים
א. צאלה - ועד ההורים

מ. מזרחי- ועד ההורים

ר. לדווין- ועד ההורים

א. בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך

ש. ידלין- סמנכ"ל חינוך, משרד החינוך

מ. בר גיורא- מרכז השלטון המקומי-כלכלנים

ג. לב - מרכז השלטון המקומי

א. אזולאי - ראש העיר אשדוד

נ. ננר

ב. ניסים

גב' קאופמן - משרד הבריאות

ע. אל ו נ י - משרד הבריאות

ד"ר קלמן - משרד הבריאות
יועץ משפטי
מ. בוטון

מזכירת הוועדה; ד. פלר
רשמה
רקורד בע"מ/03-453310/מ. בן-חמו 5 /טא
סדר היום
אגרת שירותים נוספים.
היו"ר נ. רז
בוקר טוב, נתחיל את הישיבה. שהדיון מוקדש לשאלת תשלומים עבור

שירותים, מועד הספקה, ושרותים נוטפים וגבייתם בשנת הלימודים תשמ"ה.

החוק קובע שקביעת שעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונה

התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. באו הנה נציגי משרד

החינוך, נציגי השלטון המקומי, נציגי ועד ההורים הארצי ונציגי משרד

הבריאות.
מ. פלד
האם קיבלנו תשובה על הסיבה לדחיסת בחינות הבגרות בתקופה קצרה?
היו"ר נ. רז
כן, אני קיבלתי תשובה, אתן לך אותה. הם אומרים שהם דווקא

דיללו, שהסיבה היא הקדמת הגיוס.
מ. פלד
זה הדבר המשונה, ראיתי את הה ו זר שנשלה על ידי לשכות הגיוס

למועמדים להתגייס, אין שם שום שינוי, מגייסים לפי גיל מי שצריך

להתגייס בספטמבר לא יתגייס לפני ספטמבר. מה הסיבה לדהיסות הזאת?
היו"ר נ. רז
חה"כ פלד טוען שאין שום הקדמת גיוס, שאין סיבה או עילה לדהיסת

בחינות הבגרות. התשובה היתה שאין הקדמה.
ש. ידלין
ההוזר שנשלה איננו נותן מועדים שונים מאלה שהיו מאז ומתמיד,

מתגייסים לפי גיל, אין הקדמת גיוס לפי גיל.
מ. פלד
נטען שהסיבה לדהיסת בהינות הבגרות היתה שהצבא משנה את מועדי

הגיוס. הסתכלתי בחוזר שנשלח למועמדים לגיוס, אין שם שום שינוי.

ממשיכים לגייס לפי הכללים המקובלים, לפי גיל. נער או נערה שלא הגיעו

לגיל, לא יגוייסו לפני הגיל, אז מה קרה השנה ובשנה שעברה שצריך

לדחוס את הבחינות? פשוט לא מובן לי מה הנימוק. החוזר חוזר על מה

שנאמר בחוק וקובע מועדים על פי גיל, לא יגייסו ילד או נער לפני שהוא

הגיע לגיל, כתוב בפירוש בחוזר. אולי יש אינפורמציה סודית שמועברת

בין המשרדים, אבל מה שנשלה למגוייסים איננו מעיד על כך שיש איזשהו

שינוי בסדרי גיוס.



נושא ההכבדה הוא דיון בפני עצמו. אם הפיזור שקי בחינות הבגרות

הוא לשבוע נוסף, זה משקף פחות או יותר את המתכונת של כל השנים

האחרונות. אנחנו יודעים שיש בוגרים ביהוד של בתי ספר טכנולוגיים,

שמגוייסים לקורסים מי והדים והם לא בתוך הגיוס הכללי, ובגלל הקבוצות

האלה היה צורך לעשות מתכונת כללית.
מ. פלד
מגייסים שלא לפי ההוק? ההוק קובע שמגייסים לפי גיל. אם נער לא

הגיע לגיל לפני ספטמבר, לא יגייסו אותו לפני ספטמבר.
א. סרטני
השאלה אם צריך לדהוס את כל המערכת בצורה כזאת כאשר יש קבוצות

קטנות שיש לגביהן בעיה. אני מציעה שיבדקו את זה מפני שזה לוהץ על

התלמידים בצורה נוראה.
היו"ר נ. רז
ניגש לנושא אגרת השירותים הנוספים. אני הספקתי ללמוד את ההומר

הזה שהברי הוועדה קיבלו אותו רק עכשיו. הייתי מבקש לדעת מה השתנה

ביו האגרה הזאת לבין האגרות הקודמות. אני מבין שנוסף לנו דבר גדול

והוא: הביטוה בשירותי הבריאות.
ש. ידלין
אציג את השינויים בין האגרה המיועדת לתשמ"ה לבין זו שבפועל

בתשמ"ז משתי נקודות מוצא. נקודת המוצא הראשונה היא המתכונת, ונקודת

המוצא השניה היא העלויות והתעריפים. לגבי המתכונת יש כמה שינויים

קלים. הגענו למסקנה שסכום אחיד על ספרי לימוד לפי כל שלבי החינוך,

לא משקף את העלויות שיש לשאת בהן בפועל בדרגות השונות. הסכום הממוצע

יצר נטל לא מוצדק ביהס לעלות לגבי תלמידים בכיתות הנמוכות ובכיתות

הגבוהות הוא לא תמיד עמד בדרישות העלות הריאלית. חשבנו שאין הצדקה

לקבוע ממוצעים, משום שיכול בההלט להיות מצב שבית ספר יסודי נותן את

השרות הזה, או רק בית ספר על-יסודי נותן את השרות הזה, ויש להתאים

את גובה האגרה לפי שלבי ההינוך, והדבר בא לידי ביטוי במתכונת. שינוי

שני נוגע לנושא של הומר לימודים משוכפל. כשהנושא הזה נכנס למסגרת

האגרה הוא נכנס בקטגוריה של ההזר הוצאות ולא היה מוגבל בסכומים

מוגדרים. הסתבר לנו שזה פתה פתה לפעילות לא מבוקרת שהיה קשה לקיים

עליה ביקורת. לפיכך הוצע שיהיה תעריף אחיד לחומר לימודי משוכפל

שיהיה תעריף צנוע ושיצביע על אותו היקף שבו יש סבירות לתת הומר

לימודי משוכפל אולי גם כדי לחסוך בהוצאות לרכישת ספרי לימוד, במיוחד

באותם מוסדות חינוך שאינם מספקים בצורה מרוכזת את ספרי הלימוד.

שינוי שלישי במתכונת, ופה אולי החידוש הגדול ביותר, זה האפשרות

להעניק את אחד מהשירותים הכלולים בתוך האגרה בריאות השן, בשתי רמות.

נושא בריאות השן עורר לעתים מחלוקת או ברורים שהיה קשה להביאם

למיצוי מלא, ונראה לנו שהאפשרות להעניק את השרות הזה בשתי רמות

מבהינת היקף השרות היא אולי פיתרון נכון. תישאר המתכונת הכוללת



שהשירותים יעסקו גם בטיפולים, ולעומתה תהיה רמת שירות אשר מבחינת

שירות הציבור והרפואה המונעת, שהיא פה עיקר מעייננו, תשים את הדגש

על כל מה שקשור בחינוך לבריאות השן ובטיפול מונע אם זה היקף השירות

שינתן על ידי התהנות לבריאות השן, גובה התשלום יעמוד בהתאם, והוא

הוערך בסדר גודל של 40%מסה"ב העלות. בלומר, ניתן יהיה להעניק את

הקטעים הקריטים של שירותי בריאות השן בעלות נמוכה ובדרך זו גם להקל

על נטל ההוצאות הברוך באגרת השירותים הנוספים.

כמובן שהקפדנו כבעבר שיהיה תקן מפורט לכל אהד מהשירותים על מנת

שאפשר יהיה לבדוק שהשירותים ניתנים בפועל, כאשר ההוראה היא שבמידה

ולא ניתן מלוא התקן, גובה האגרה יותאם בהתאם, מאהר והאגרה היא הרשאה

לגבייה והיא כפופה לעלות בפועל הנגרמת לנותן השרותים. כמו כן, נדגיש

ו נבליט מהדש את הנושא הכרוך בהנחות למשפחות נזקקות, למשפחות שיש בהן

יותר מילד אהד במוסד חינוך, ונאפשר הסדרי תשלומים המיועדים להקל על

ההוצאה. מדובר פה בתעריף שנתי, בתשלום הד פעמי בדרך כלל במהלך

ההתארגנות לפתיחת שנת לימודים, כאשר כתוצאה מכך אין גם בעיה של

הצמדה ועידכון במהלך של שנה שלמה.

לגבי נקודת המוצא של העלויות. הגשנו הפעם ניתוח של התעריפים הן

ביהס לאחוז השינוי הנומינלי, והן ביהס לאחוז השינוי הריאלי שמקזז את

מרכיב האינפלציה. השר, במכתבו לוועדה, ציין בסיפוק, שביסודו של דבר

הצלחנו להשתלב במגמה הכללית במשק גם בנושא הזה לקראת תשמ"ה, כאשר לא

רק שיש הפהתה ריאלית בעלות של שירותים שונים בתוך האגרה, אלא במקרים

מסויימים אפילו הפהתה נומינלית, והדבר נעשה במידה רבה על ידי בדיקה

חוזרת של עלויות השירותים.

בנושא הזה אני רואה לעצמי חובה נעימה לציין את התרומה הסגולית

בבדיקה הזאת שהיתה לארגון ההורים הארצי שהטיל על הברים במקומות

שונים בארץ לבדוק את העלויות בסוגים שונים של חנויות ואצל מספקי

שרותים. בקביעת התעריפים המוצעים לתשמ"ה התבססנו על כך בצורה מאוד

יסודית, תוך שיתוף פעולה עם הכלכלנים של מרכז השלטון המקומי, שזה

בעל הברית הראשי בכל נושא אגרת השירותים הנוספים מאהר ועיקר

השירותים הנוספים מוגשים לאוכלוסיית התלמידים על ידי הרשויות

המקומיות המשמשות כבעלים של מוסדות ההינוך. הערה נוספת לגבי

התעריפים. מן התמונה הכללית שהצגתי, נושא שירותי הבריאות הוא חריג.

כאן ישנה העלאה ריאלית שהיא אפילו הורגת מהעליה במדד יוקר המהיה

במשך השנה ההולפת, ויש לכך שתי סיבות עיקריות ובולטות. כשהוגש

התעריף בשנה שעברה להיוועצות, הוא הוגש על סמך נתונים שנבדקו בסיומה

של שנת תקציב קודמת ולתוך העידכון נכנס פה במקרה זה רצף התייקרות של

שנה והצי. היינו גם מודעים לעובדה הזאת בשנה שעברה, אבל גם בשנה

שעברה היתה קפיצה גדולה מאהר ששרותי הבריאות, מבחינת בדיקת סל

העלות, היו נושא שהתנהל באנרציה מסויימת. השרותים התחילו להידרדר,

יצרו דאגה עמוקה מאוד הן במשרד הבריאות והן ברשויות המקומיות, ומזה

שנתיים אנהנו מטפלים בנושא בצורה יותר יסודית. נדמה לי, שאנהנו

יכולים לומר לוועדה שבשנה הזאת אנחנו משלימים את התהליך של ביסוס

ויצוב עלות השירות הזה. בשירותי בריאות השן ביססנו את העלות על

העובדה שקיימת השתתפות, אמנם סימלית מאוד אבל השתתפות, של רשויות

מקומיות. זה היה כפי הנראה נוהג שנשמר בצורה די הלקית בעבר, אבל לא

היה מתוקצב בצורה מסודרת בתקציבי השלטון המקומי, מתוך רצון להשתית

שוב את השירותים האלה על בסיס יציב ומסודר לאהר שהוצע מה שהוצע כאן

על בסיס הנוהג בעבר, ביקשו מאיתנו ההברים בשלטון המקומי שנמסד את



התעריף על הסדרים קבועים של מימון ממשלתי מאחר שהוא לא מופיע במימון

הרשויות המקומיות, ואת אותם שלושה שקלים שהופיעו בתקציב כהשתתפות

הרשות המקומית שאיננה מופיעה בהסדרי המימון בין הרשויות המקומיות

לבין הממשלה, נזקוף בשנה זו על שירותי בריאות השן, שכפי שאתם רואים

מההצעה, נשארו בערכם הנומינלי. לגבי היקף השירות הבסיסי של חינוך

לבריאות השן וטיפול מונע, הסכום הוא בכלל נמוך יותר. נושא פתוח

לדיון כהשלמה למה שמופיע בפניה אל הוועדה הוא האפשירות או הבקשה

להוסיף את שלושת השקלים, שלושה שקלים בשירות המקיף ושני שקלים בשרות

הבסיסי שבתוך התחשיב שגם מופיע בתקן כביכול נזקף על השתתפות עצמית

של הרשות המקומית. להוסיף את שלושת השקלים והשניים בהתאם לאגרת

השרותים הנוספים. למרות הדברים האמורים לגבי שרותי הבריאות ונושא

בריאות השן, כפי שיראה מכל הדברים האחרים, הצלחנו להפחית את נטל

ההוצאות הנלוות על תלמידים, לפחות בכל מה שמתבטא בנושא אגרת השרותים

הנוספים. תודה רבה.
היו"ר נ. רז
אני רוצה לשאול כמה שאלות :

1. כל הזמן שומעים כאן על קיצוצים בשעות של שעורי ההכשרה:

מלאכה, ציור. הטיעון בויכוח עם האוצר זה טיעון חזק מאוד שלנו, של

משרד החינוך, פחות שעות זאת אומרת פחות חומרים, פחות הוצאות. אם

הטיעון שלנו נכון, זה צריך להשתקף גם כאן, פשוט לומדים פחות את

הנושא הזח, צריכות להיות פהות הוצאות, העניין לגמרי פשוט. מה

ההשתקפות של הצמצום בתקציב, בהוצאות.

2. האם בכלל קורה שהורים מקבלים החזרים? גם בחוק נאמר שאם הם

לא מקבלים את השרותים, הם יכולים לדרוש חזרח את ההחזר על אי קבלת

שרות. האם בפועל החוק הזה מתקיים? האם הורים אכן מקבלים החזרים? מה

המכניזם להחזרה? כל שנה אנחנו שואלים ואני רוצה לדעת, האם בפועל

הורים רואים את פרוט הסעיפים לפיהם הם צריכים לשלם עבור השירותים.

האם מדובר באגרה שנשלחת לכל הורה, לכל משפחה, או שזה תלוי כמודעה

במקומות ציבוריים. איך ההורים יודעים על מה הם משלמים?

3. ביטוח התלמידים, דבר שבשנה שעברה מאוד שמחנו כשסוף סוף עשו

הביטוח המקיף הזה, האם בפועל היה בו כבר שימוש, או שהתגלו תקלות,

והעניין עדיין לא טוב, כי על הרעיון עצמו שכולנו בירכנו.

4. האם כרטיס התלמיד, כרטיס הבריאות של התלמיד הוא אכן חסוי,

כפי שצריך להיות, בכספת או באיזשהו מקום, ובמעבר מכיתה לכיתה או

ממוסד למוסד הוא לא מגיע לעי ני ים שהוא לא צריך להגיע אליהם. בגמר

הלימודים, כאשר נער או נערה הולכים לצבא, מה קורה עם המסמך הזה? אני

שואל את השאלה על יסוד טענות שהיו כאן בפניות שהיו כאן. יש לי למשל

היום בשעה 12:00 יש פגישה עם ועד הורים מסויים שיש לו טענות עד

השמי ים בנושא הזה.
ט. פלד
בעניין אגרת הבריאות. במשך השנה ביקשתי להבין מה מתרחש בשירותי

הבריאות באמצעות שאילתות, קיבלתי גם תשובות. אני מגיע למסקנה שאת

התשלום בעד שרותי בריאות צריך לבטל, מכיוון שזה תשלום ללא תמורה,

ואין צורך להעמיד פנים. אם זה בגלל שמשרד החינוך או משרד הבריאות

זקוקים לכסף, שידברו גלויות ולא ישתמשו ו בפטנט שאיננו משלה יותר

איש. אני רוצה לצטט תשובה שקיבלתי לשאילתה ב-26/2/87 בהתימתו של

מנכ"ל משרד החינוך האומר, שרותי הבריאות ניתנים במסגרת פעילות משרד

הבריאות בתהום השרותים הקהילתיים שהוא מפתה. זה אישור לשאילתה שאלתי

האם זה ניתן לבית-ספר. ובכן, זה לא ניתן בבית-ספר, ברוב המקרים זה

ניתן מחוץ לבית-ספר, ואם זה ניתן מהוץ לבית-ספר, ההורים משלמים עבור

זה, בדרכים אהרות, אני בדקתי את העניין אני לא ממציא דברים. מהוץ

לבית-ספר יש להורים דרכים לתת טיפול רפואי לילדים ומשלמים בשביל r7f

ואין שום צורך לתת אגרה נוספת למשרד החינוך על שרותים שאינם ניתנים.

לפני זמן מה ביקשתי הסבר על תופעה נוספת, כי ראיתי את החוזר של

עירית ירושלים למשל, שם מפורטים שרותי הבריאות ויש שרותים שנשמעים

מאוד מוזרים כמו חינוך לבריאות. האם יש חינוך לבריאות? האם זה הלק

מתכנית הלימודים? אין צורך לשלם עבורו במיוחד. יש ביקורת תברואה

במוסדות החינוך, אני מניה שהעיריות גובות כספים עבור ביקורת תברואה,

ואין צורך בתשלום מיוחד. דבר יותר מעניין הוא שכאן נאמר שמפרט

השרותים המנוי לעיל אינו ניתן בכל שנה לכל תלמיד, המפרט ניתן

לסרוגין. זאת אומרת, אם באים בטענה שלא ניתן שרות רפואי, אז אומרים,

טוב השנה זה לא ניתן. כתבנו לכם שהשנה זה לא ניתן וזה שעה שיש חוזר

מנכ"ל מ-22/5/86 ובו נאמר, יודגש כי בתי הספר יידרשו לפרט את כל

השרותים אשר עבורם ההורים נדרשים לשלם כך שתהיה אפשרות להורים לבדוק

ולהבטיה כי הם משלמים אך ורק עבור השרותים הניתנינז בפועל לתלמידים.

מה קורה בשנה שלא ניתנים שרותים, היו"ר כבר שאל את השאלה, האם

מחזירים כספים? התשובה היא כמובן שלא מחזירים כספים. על העניין הזה

קיבלת את התשובה הבאה, ואני רוצה להקריא אותה, היא לא ארוכה:, "משרד

החינוך והתרבות אינו מפקה על מהות ואיכות השרותים הרפואיים, הנושא

הוא בתהום אחריותן של הרשויות המקומיות ובפיקוחו והדרכתו של משרד

הבריאות. נושא שרותי הבריאות נכלל בתוך אגרת השרותים הנוספים כאשר

משרד החינוך והתרבות מפרסם את מכלול הנושאים הכלולים באגרת השרותים

הנוספים ובכללם שרותי בריאות כפי שמוסכמים בין משרד הבריאות

והרשויות המקומיות. את שאלותיך הענייניות ראוי להפנות למהלקה לשרותי

בריאות, לקהילה המפקהת גם על שרותי הבריאות הניתנים למוסדות

החינוך."

בקיצור, משרד החינוך מתנער מאחריות למה שנעשה או לא נעשה בתהום

זה, ואם הוא מתנער מאהריות כפי שנאמר ופורט במכתב הזה, שיפסיק לגבות

את הכסף, יתן לרשויות המקומיות להתמודד עם זה. ממילא כאשר שואלים,

מפנים אותנו לרשויות המקומיות. שהרשויות המקומיות תפננה וכשהן תפננה

נשאל אותן, איך הם בכלל נותנות שרותים קהילתיים.

לפיכך אני משוכנע על סמך בדיקה די רהבה בשטה, ועל סמך התשובות

האלה, שהן תשובות של מי שאיננו רוצה להטעות בכתב, אין בשביל מה

לגבות שרותי בריאות, ואני מציע לבטל את האגרה הזו. היא עולה עכשיו

23 ש"ה, זה הרבה כסף וזה כסף שניתן ללא תמורה. אשר לביטוה שכבר

הועלתה שאלה, רציתי להבין, האם כל תלמידי בתי הספר מבוטהים? כי גם



פה בתשובה, לשאילתה שהצגתי, אני מקבל תשובה שמרבית התלמידים מבוטחים,

75% מהתלמידים מבוטחים. השאלה האם כל התלמידים מבוטחים אוטומטית או

שההנחה היא שגובים ביטוח תאונות, אבל הביטוח בפועל ניתן לפי כל מיני

סידורים שאינם כוללים את % 1OOהתלמידים. זאת שאלה שכדאי בשלב זה

להבהיר אותה חד משמעית. תודה.
ד"ר קלמן
א, בשנים האחרונות הדגש הוא יותר ויותר על טיפול מונע ופחות על

טיפול כביכול קורטיבי, מפני שטיפול קורטיבי לא יביא את הגאולה אי

פעם. הדרך היחידה לפתור את הבעיות, ויש בעיות רבות, זה טיפול מונע.

לכן אנחנו מדגישים יותר ויותר את כל הנושא של טיפול מונע וזה מתאים

יותר למערכת הציבורית.

ב. הכסף מאגרת שרותים נוספים לנושא בריאות שיניים, לא בא למשרד

הבריאות בכלל, אלא ישר לרשות המקומית. היא שמחזיקה את השרות, מקבלת

כסף ממשרד הבריאות, משלימח מה שחסר מחכספים שאין לה, וככה מנסה לנחל

את השרות. היו כמה רשויות מקומיות שאמנם גבו את חאגרח ונתנו שרות

פחות ממה שאנחנו רצינו, היו גם כאלה שבכלל לא גבו את האגרה וניהלו

את השרות בדרך שלהן, בדרך לא טובה מבחינה ציבורית בכך שגבו כסף

מהילדים, ולכן הילדים העניים סבלו מאוד.

השנה פירקנו את כל מרכיבי חאגרח, כך שאם יש רשות מקומית, כמו

שהיום רשות מקומית קרוב לירושלים חתחילח שרות חדש ואמרו, אין לנו

כסף, אנחנו רק ניתן חינוך לבריאות השן, בבקשח תיגבה 2 ש"ח, זאת

אומרת שפח תחיח ביקורת אוטומטית ושיתוף פעולח מוועד החורים, במקום

שלא נותנים את כל חסל, יגבו בחתאם. למח משרד חבריאות המליץ לחשאיר

את חאגרח על 23 ש"ח ולא לחעלות את זח בחתאם למדד. 1. חתיעלנו מאוד

על-ידי כך שעשינו מערך יחד עם המכון לאמצעי הוראה של חינוך לבריאות

השן, זח מצליח מאוד. וזה חקל עלינו ומוריד את חעלות.

2. ראינו שלהורים קשח לשלם. אמרנו, עדיף לצמצם את גובה חאגרה

על מנת לאפשר לחורים כן לחשתתף. בעבר למרות שלשטון המקומי ולרשויות

המקומיות אף פעם לא חיח לחם כסף, כמו שאף פעם לא חיח למשרד כסף, אלה

שרצו להקים שרות, הקימו שרות, ושרות יוצא מן חכלל בחרבה מקומות,

דוגמת חשירות בראשון-לציון שחוא אחד מחיפים ביותר בארץ, וחרבה

מקומות אחרים שחסתדרו. אלה שלא רצו כל-כך לחקים שרות, גם אם משרד

חבריאות חיה משלם 200%,לא היו עושים את זה. יש כאלה שלא מעוניינים.

לכן אנחנו לא בעד זח שיעלו את חאגרח מעל 23 ש"ח, אנחנו כן בעד זח

שתהיה השתתפות סימלית מהרשויות המקומיות שמרגישים שיש לחן עניין בזח

ואנחנו לא רוצים לחכביד יותר על חחורים.

מלח אחת על חיסיון של הכרטיס הרפואי. אני רק מתייחס לכרטיס

הרפואי מבחינח דנטלית. לי יש בעיח חפוכה, כשבמרפאת השיניים רופא

השיניים רוצה לראות את הכרטיס הבריאותי, יש רשויות מקומיות בהן אחות

בית-חספר עושח לו צרות, וזה סימן טוב. חיא לא רוצח. כותבים אלי

ואומרים, חאם מותר לי להעביר את כרטיס חבריאות להרופא השיניים? אני

אומר כן, אני חושב שחם כן מקפידים. לא בדקתי בכל מקום, יש לי חרגשח

שאחיות בריאות חציבור מקפידות על רמח די גבוחח וחלואי על כולנו.



ג. כיב ;

קודם בל, אני רוצה לומר לחה"כ פלד. את אגרת ושירותים אין חובה

על הרשויות לגבות. כלומר, מי שגובה זה התעריף שהוא גובה, אבל אין

הובה על הרשויות לגבות. יש להם עוד די הרבה שיקולים שלא תמיד אני

מוכרה להסכים להם, לכך שהם אינם גובים אגרה. יש בעיה של ביטוח, יש

בעיות נוספות שמתעוררות, כלומר אנהנו מראש לא יכולים להגיד על 100%

של התלמידים, אפילו רק מהבחינה הזאת. רשות מקומית שגובה ומשלמת

ביטוה, כל הילדים מבוטהים, גם אם רק 80% מהם, ידם משגת לשלם את

האגרה, אבל יש רשויות שעשו הסכם עם ועד ההורים, הסכמים נפרדים עם

פוליסה זו או אהרת אינני רוצה להיכנס לזה. (א. סרטני : מצד שני, מי

שלא משלם, הילד נענש.) אני לא רוצה להגיד את זה, אני מקבל הוראות

ברורות. יוצאים מן הכלל יש תמיד, ואנהנו לא בעד זה. זה לא הילד

נענש, מקבלים שרות. כשהעיריה מהליטה שהיא גובה את הכסף, צריך לשלם

את הכסף הזה כמו כל דבר אחר.

אני לא מכיר מקרים שיש צורך להחזיר כסף. אני מכיר הרבה מקרים,

גם ד"ר קלמן הזכיר את זה, שאם לא נותנים שרות, לא גובים מראש את

הכסף הזה. כלומר, מי שלא עושה טיפול שיניים, הוא לא גובה מראש את

ההלק הזה של האגרה, או מי שלא מהלק ספרים, לא גובה בשביל ספרים. אם

תסתכלו על העניין של חומרי מלאכה, יש עלות אחרת, או חעלאת חעלות

אחרת לגני ילדים, שבוודאי שם לא צמצמו את חומרי המלאכה, וכיתות אי,

וכיתות גבוהות. אחוז ההעלאה של חומרי ילדים בכיתות הוא הרבה יותר

נמוך מאשר אחוז העלאה בחומרי מלאכה, וזה מוכיה ששם שמרו ופה אולי גם

הקטינו. בנושא האגרה התקדמנו מאוד בשנה שעברה, ואנהנו מודים בזה,

אנחנו עוד לא עומדים בהוצאות, האגרה היתה רחוקה מאוד מההוצאות

הריאליות, גם עכשיו היא עוד לא על פי ההוצאה הריאלית, אבל התקדמנו

ולפחות השנה ביחס לשנה שעברה, אנחנו שומרים על אותו ערך ריאלי.

אינני יודע איך מתפרסמת האגרה, היא מתפרסמת כמו שמתפרסם כל חוק אני

לא יודע אם עושים פעולה מיוהדת. אין שום מניעה לעשות עם ועדי הורים

הסכם או לעשות הסדרים, לפרסם אותם, אין בזה שום קושי.

אני רוצה להגיד כמה דברים על שרותי הבריאות. אני לא הושב

שהתשובה שהוקראה היא כל כך מדויקת. כל הכסף מועבר למשרד הבריאות, יש

הסכם בין משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך והתרבות,

שמשרד הבריאות אחראי על ביצוע שרותי הבריאות על ידי משרד הבריאות

עצמו ו/או על ידי קופת חולים לפי המהיר שכתוב כאן, ולפי מתכונת של

דברים שצריך לעשות אותם. הרשות המקומית לא עושה, לא נותנת, זה בידי

משרד הבריא ת או על ידו או שצריך לפקה על פי ההסכם שיש עם קופת

הזולים שקופת חולים תית את כל השרות. השרות הזה מתהלק לשני חלקים.

חלק אחד נקרא שרותים מקובלים,זה לא ממומן על ידי האגרה, את זה המשרד

צריך לממן ויש שרותים נוספים שעל פי הוק ההורים צריכים לממן. אנחנו

טוענים שבשני חחלקים משרד חבריאות לא נותן את מלוא השרות. אולי לא

בכל הארץ, אולי זה מתחלק, אין לנו נתונים כוללים, אולי נאסוף אותם,

אבל אין כל ספק שלא נותנים את כל השרות ובעיקר לא את השרותים

המקובלים. זה ניתן על פי הסכם של שני המשרדים ומרכז השלטון המקומי,

גם החוק מצביע עליו כאחראי על הנושא הזה של השרותים המקובלים,

בוודאי ובוודאי לא יכולה להיות תשובה של משרד החינוך והתרבות שזה לא

מעניינו. הרשות המקומית משלמת את הכסף, את מה שהיא גובה, היא משלמת

ומקבלת שרות. היא לא נותנת שרות תמורת העניין הזה באופן ישיר.



בנושא בריאות השן. ד"ר קלמן טוען את זה על מרכז והשלטון

המקומי, ואני חושב שהטענה שלו עובדתית צודקת. אנחנו טוענים שנים

שבנושא הטיפול בבריאות השן שום חוק ושום חובה לא מטילים על הרשויות

המקומיות לטפל בנושא הזה, כולו בידי משרד הבריאות. זה שיש רשויות

שרצו לעסוק בזה, כמו שהן עושות בחינוך מעבר למה שצריכות, זח

מעניינן, מרצונן החופשי, וכל הכבוד להם, גם אני אומר, אם יש להן

יכולת. לא נכנסנו לעניין. כשראינו השנה שלא מעלים את ההוצאות

לבריאות השן על פי מסמך מסויים, ובמסמך הזה מטילים הוצאה של 2

דולאר, לא יודע למה משרד הבריאות משתמש עוד בדולארים, אבל זח מוטל

על הרשות המקומית, אנהנו אומרים במפורש: לא. אנחנו לא נמנע מרשות

מקומית שתרצה לתת 10 דולאר, זה עניינה שיקבעו מראש עלות. זח גם לא

מתוקצב, אנחנו לא מסכימים, מר ידלין כבר אמר, רשות שתרצח להוסיף

לזה, תוסיף, לא תרצה, לא תוסיף, תרצח לתת שרות לשן, תיתן, לא תרצח

לתת שרות, לא תיתן. לא יכול להיות הסכם שמחייב אותה בעניין הזה

אפילו לא באגורה אחת. התעריף המוצע זהה לזה של שנה שעברה, אין פח

עליח אפילו באגורה אחת. אנחנו מציעים את ח-3 ש"ח חאלח, זה 3.5 ש"ח,

אז אנחנו אומרים 3 ש"ח.
מ. פלד
שמענו שמשרד החינוך לא רואה עצמו אחראי לשרותי חבריאות ומעביר

את האחריות לרשויות חמקומיות. הרשויות המקומיות אומרות, אנחנו לא

אחראיות לשרותים, משרד חבריאות חוא שאחראי. משרד חבריאות אומר,

אנחנו לא אחראים, קופת חולים אחראית. בקופות החולים ההורים מבטחים

את המשפחות שלא דרך האגרה הזאת, אז הוכח שחאגרח הזאת נגבית ללא שום

תמורה.
א. הראל
זה שנת לימודים, זה לא שנת תקציב, למה אנחנו צריכים חיום לדון

בזח?
ש. ידלין
בנושא הזח תמיד בשנים חאחרונות חיו טענות למח באים ברגע האחרון

ונוצרות עובדות בשטח וכו'. בגלל פגרת הפסח מתאפשר לקיים את

חהיוועצות הזאת, לפי חוק אנחנו חייבים להוועץ בוועדה, לפעמים כבר

במועד סגירת שנת חלימודים, אין אפשרות לעשות את זה.
ג. לב
זה מחייב הכנה טכנית רבה מאוד. משתדלים לגבות את זח על ידי

בנקים, צריך להדפיס שוברים. עושים את זח בשביל לחקל גם על ההורים,

נותנים לחם את זה במועד הרישום לבית חספר שנעשח בחלקו גם בחופשח.

חקדימו את זה בגלל עניינים הטכניים, לא בגלל שום סיבח אחרת.
ע. אלוני
לגבי הכרטיס הרפואי. הכרטיס הוא חסוי ולא ניתן לעיון על ידי

גורם שאינו מוסמך לכך. לגבי סוגיה מספר שתיים, אנחנו נושאים באחריות

ורואים את בריאות התלמיד כנושא חשוב מאוד, אנחנו לא מתכחשים לשום

עובדה. ב. משרד הבריאות בשנה שעברה יחד עם מרכז שלטון המקומי ומשרד

החינוך מיסד את הנושא פעם אחת ולתמיד כאשר קבע את מסגרת האגרה,

ומרכז השילטון המקומי דרש מפרט מדויק של כל השרותים, לא קיים דבר

כזה, אבל בנושא הבריאות דרש פירוט מדויק לחלוטין, וזה מופיע. ג. יש

התקשרות חוזית בין משרד הבריאות, משרד החינוך ומרכז השילטון המקומי

שמפרטת את סוג השרותים, הגורמים שיתנו את השרות בתנאי שיגבו הכספים.

הכספים האלו מיועדים אך ורק לכיסוי שרות, אנהנו לא רוצים את הכספים

אם לא ניתן שרות, ואלו ההוראות החד-משמעיות.

ידוע להרבה גורמים שרשויות מקומיות לא גבו כספים וקיבלו שרות.

לדוגמא, עירית עפולה. משרד הבריאות התכחש לזה? הוא קיים את השרות,

לא עשה הסכם, אנחנו קיימנו ונתנו שרות לתלמידים, לא העזנו לבוא

ולהגיד, לא ניתן שרות לתלמידים. האחריות הממלכתית שלנו היא מעל

ומעבר לכל אותם השיקולים. לכן באותם המקומות שאנחנו יודעים על הבעיה

הזו, אנחנו כן ביקשנו לקבל את הטענה ואת התלונה. יתרה מזו, השנה

בדיון פרלימינרי עם מרכז השילטון המקומי, משרד החינוך וועד ההורים

המרכזי, דרשתי בתוקף שיתוף פעולה עם ועד ההורים המרכזי בסוגיה זו,

אנהנו אינטרסנטים להבטיח שרות, לא לקהת כספים, יותר מכל דבר אחר. יש

מסגרות שברור לנו שאין תקני כוח אדם ואנחנו מחפשים את כל

חאלטרנטיבות על מנת להבטיח שאם ייגבו הכספים, ימצאו דרכים לניצולם

לקביעת שרות, על מנת שהשרות יינתן באותם המקומות. תודה רבה.
מ. מזרחי
א. אני רוצה לנסות להתייחס לשאלות היו"ר נחמן רז בקשר להחזר

כספים. שלא תהיינה אשליות, ישנן רשויות מקומיות שגובות, לא נותנות

את השרות וגם לא מוכנות להחזיר. אני מקווה הפעם, לאור הסכם שעשינו

שהוא מוגש היום, זו פעם ראשונה אפשר, לומר שההצעה מוסכמת ומתואמת

יחד עם מרכז השלטון המקומי, משרד החינוך וארגון ההורים, ומוגשת

בהסכמתנו. הפעם גם נדרוש שרשויות מקומיות שתיגבנה ולא תיתנה את

השרות תצטרכנה להחזיר את מה שגבו. אנחנו גם נעודד ועדי הורים לתבוע

את הרשויות המקומיות האלה, כדי להחזיר. לגבי נושא פירוט האגרה, צר

לי לומר שלא קיים בכל רשות מקומית. ישנן רשויות שכן מפרטות, ישנן
רשויות שמכניסות הכל תחת
אגרח, ותו לא, גם זאת בעיה. בנושא הביטוח,

אני חייב לציין שלשמחתנו הרבה, פעם ראשונה שבישראל יש ביטוח שמקיף

לפי הערכתנו כ- 80% מכלל התלמידים והם מבוטחים בחברח אחת, חברת ענבל

במסגרת משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי, שעובדים לדעתי בשיתוף

פעולה יוצא מן הכלל. היתר מבוטחים על ידי ועדי הורים מקומיים עם

מרכז השלטון המקומי.

צר לנו, שלא הצלחנו להכניס את כולם למסגרת, היו כל מיני

הסכמים, רשות מקומית משיקולים שלה ואותו ועד מקומי הגיעו להסדרים,

ולפי לדעתנו הביטוה שם הרבה יותר יקר. אני יודע על מקרים שכמעט פי

שניים, ואולי פי שניים וחצי מחעלות. לנו זה עולה 4 ש"ח, להם זה עולה

8 ו-10 ו-12 ש"ח. אנחנו יודעים שישנם מקומות שגובים את זה, אנחנו



מקווים השנה לעשות פעולה כדי להכניס את כולם, להשתדל לפחות להכניס

את כולם לאותו ביטוח. אנחנו מקווים שגם השנה יעלה הביטוח אותו דבר.

אנהנו הולקים על הסכום של 19 ש"ח. יש לי רושם שיש טעות

בספריות, ספרי עיון. אנהנו סיכמנו על 10 ש"ה משום מה מופיע בדו"ה 19

ש"ה, אני מבין שזו טעות דפוס, הסכמנו על 10 ש"ה, בישיבה מוקדמת, צר

לי שלא העבירו לנו את החומר לעיון לפני הישיבה אנחנו הרי ראינו את

זה, בטיוטות שיש אצלנו זה מופיע 10 ש"ה.

לגבי שרותי בריאות, אין לנו נחת מזה מכל הבחינות, לא מהשרות

ולא מהתשלום, אבל שוב, אמר את זה הה"כ פלד, עקב מצוקות שהבנו אותן,

אנהנו לא יכולים לעשות מהפיכות למרות שמה שהם גובים אנהנו לא

מקבלים. לדוגמא ממה שלמדתי בחודשיים האחרונים, המכסה היא של אחות

אחת על 1,500 תלמידים. בתל-אביב יש בתי ספר עם 300 או 350 תלמיד

בבית-ספר. על כל 4 או 5 בתי ספר יש אחות אחת. לדעתי זה לא עונה על

הצרכים. לא רוצה לומר שזה לא שווי?, אבל זה המצב. הסכמנו למה שהסכמנו

מתוך ידיעת המצוקה שיש בכלל המערכת אי אפשר לומר שאנחנו מרוצים או

תורמים מרצון, אבל זאת המציאות לצערנו. המצב הרבה יותר חמור בבריאות

השן, כאן פנינו השנה למרכז השלטון המקומי וגם למשרד הבריאות, והצענו

ביטוח שיניים, לא באותה מתכונת, אבל ביטוח שיניים לכלל ילדי ישראל,

כי היום השלטון המקומי קובע את הכסף, ולא נותן את השרות.

אני אומר את זה כאיש תל-אביב, ושם נגבו כספים. היו לעירית תל-

אביב מרפאות מפוארות, בעבר נתנה טיפול יוצא מן הכלל. בשנתיים

האחרונות היא הקפיאה את זה, סגרה את המרפאות והיא ממשיכה לגבות

כספים. אומרים שנותנים טיפול, זה לא נכון, לא בדיקות, לא טיפול.

אנחנו מקווים בשנה הבאה להביא הצעה לגבי ביטוח שיניים, משהו שיהיה

מקובל על משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי וגם עלינו. אנחנו בודקים

אפשרויות ללכת במתכונת ביטוה שיש לנו היום. אנחנו פונים למרכז

השלטון המקומי ולמשרד החינוך, אגרת החינוך זה חלק קטן ממה שההורים

משלמים. לצערנו, בתי הספר גובים עשרות סוגים של תשלומים בכל מיני

שמות, לא רק את אגרת החינוך. תקוותנו הפעם שבאמת אגרת החינוך תהיה

אגרת שרותים ותו לא. לאגרת החינוך קוראים עכשיו תשלומי הורים, פתאום

בבוקר שמעתי משר האוצר על שינוי שם, אני מבין שהוא רוצה לגבות את

אותו כסף תחת שם אחר, אני רק רוצה לקוות שהוועדה לא תיתן לו גם את

זה. אני רוצה שוב פעם לבקש שיקפידו שלא תהיינה גביות נוספות בתוך

בתי הספר. תודה.
היו"ר נ. רז
יש כאן עניינים בעיקר בנושא הבריאות שמצריכים דיון יותר רחב או

שאנחנו לא מתעסקים בכלל בכל הנושא הזה, או שמתעסקים בו ויוצאים

מהישיבה בהרגשה שאנהנו יודעים את העניין, ומאשרים אותו או לא

מאשרים. לכן נצטרך לקבוע ישיבה נוספת, להטריח אתכם ואת עצמנו בזמן

הפגרה, ומי שיבוא יבוא. כניסת משרד הבריאות לתוך המערכת זה עניין

שצריכים ללמוד אותו וצריכים לשמוע מה קורה, איך זה משתלב בתוך

המערכת. האם התשלום הזה הוא מיותר או לא מיותר, האם מקבלים שרותים

או לא מקבלים שרותים. נקבע תאריך, נתכנס. נקדיש לזה עוד שעה וחצי

שעתיים. נתכנס ב-22/4, ביום רביעי.
א. הראל
העניו קריטי כי יש רק חודש וחצי מהיום עד למועד שניתן כישר

האוצר לקבוע מה במקום אגרת חינוך. לפי דעתי, בל אחד מדבר וזה שני

קולות שלא נפגשים, אנחנו הבנו דבר אחד שסוכם איתנו, חוא מבין דבר

אחר. אם הוא חוזר לעניין של אגרת חינוך, אני לא רוצה להשאיר שום דבר

שקשור עם מערבת האוצר, אני רוצה שיהיה ברור יסודי עם הרשויות

המקומיות. יבול להיות שאנחנו צריכים לעשות מהפך בכל חמערבת, אם תהיה

אגרת חינוך בין כה וכה לא יהיה חינוך. אני רואה את זה כדבר הרבה

יותר רציני, אז אם זה סובל חודש וחצי בבקשה.
היו"ר נ. רז
אם יהיו גזרות כאלה שישבשו את כל המערכת, זה ישבש רטרואקטיבית.

חברים, תודה רבה. ב-22/4 בשעה 10:00 במקום הזה מוזמנים כולם להמשך

ולסיכום.



חלק ב'
נכחו
חברי הוועדה: נ. רז - היו"ר

א. הראל

א. סרטני

א. שאקי

ז' אמיר
מוזמנים
א. אבנר

ב. ניסים

א. אזולאי - ראש העיר אשדוד

ע. מליץ - מנחל מחוז הנגב, משרד החינוך והתרבות

א. בריק - יועץ משפטי - משרד החינוך וחתרבות

ח. יבין - רשות השידור
מזכירת הוועדה
ד. פלר
סדר יום
שידור בטלויזיה על אשדוד ביום הגה השלושים -

הצעה לסדר היום של ח"כ זי. אמיר
היו"ר נ. רז
שלום לכם, הישיבה הזו מוקדשת לנושא שידור הטלויזיה על ציון 30

שנות העיר אשדוד. ההצעה לסדר יום של חה"כ ז'אק אמיר היא בעקבות אותו

שידור. כן גרם אותו שידור לעוגמת נפש רבה לאנשי אשדוד ולאנשים רבים

אהרים שלא ראו בשידור הזה, שעמד תהת הכותרת: 30 שנות העיר הזאת,

ציון נאות לאירוע זה קיבלנו הסבר שהעניין נעשה בשוגג, באופן לגמרי

מקרי. הגיע צלם כדי לצלם את השוק האשדודי, זה היה במקרה באותו יום

שמלאו 30 שנה לעיר, ואז הוא אמר, נחבר את זה עם השידור. זה חיבור

עקום, לחלוטין, ועל כך רגשו הגו י ים, במקרה זה הגויים הם היהודים. זה

הופיע בשידור כפי שזה הופיע והיתה הצעה לסדר היום של הה"כ ז'אק

אמיר. באופן לגמרי מקרי, אני הוא שהשבתי בשם השר את התשובה,, שהוא

יבקש מרשות השידור שיכינו תכנית הולמת את העיר ואת מפעלה ושתיתן לעם

ולציבור תמונה הולמת. ההצעה של הה"כ ז'אק אמיר ירדה לוועדת החינוך

והתרבות ואנהנו מקימים כאן את הישיבה. הה"כ אמיר יציג את העניין,

נשמע את אנשי רשות השידור ואת אנשי העיר עצמה, נשוחח קצת ונקבע את

הסיכום. יושב עמנו מר עמרם מליץ, מנהל מחוז הנגב של משרד החינוך

והתרבות, הוא בא לתאר לנו מה קורה באשדוד בתהום החינוך כמובן.
ז'. אמיר
אדוני היו"ר, הברי כנסת, אורהים נכבדים, לו אשדוד לא היתה

קיימת, מדינת ישראל היתה צריכה להחליט היום להקים אותה בשביל לראות

בתום 30 שנה מה שהיא מסוגלת להקים במדינה הזאת. לא אגזים אם אומר,

להקים יש מאין. והקימו אותה עולים הדשים שלא ידעו שלטון מה הוא,

שלטון דמוקרטי, ואף פעם לא היו שותפים לבניית עיר. והנה בתום 30 שנה

קמה עיר לתפארת, 80 אלף יהודים יושבים בה, מערכות חינוך לדוגמא,

מערכת תרבות לדוגמא,תעשייה מפוארת, אנשים שרואים יעוד בחייהם. ובאה

הטלויזיה הישראלית, ואת מה היא מראה מ-30 שנות אשדוד? ואני לא מקבל,

דרך אגב, שום טענה שמישהו טעה בשיקולו, לא מקבל את זה. בשבילי,

הטלויזיה הישראלית, הנהלת רשות השידור, מראה ביום הג את השוק עם כל

המיוחדות שיש בשוק, ודאי שכל האזרחים יפגעו, ובאמת מהטף ועד לזקן,

כולם נפגעו.

אמרתי לראש עירית אשדוד היום, זה בעצם מה ששבר אצלי את שלוות

הנפש מפני שיש לי חשבון ארוך עם הטלויזיה. איך היא מראה את ערי

הפיתוה בעיקר בחגיגותיהם, בהצי יובל, ב-30 שנה. ערי פיתוה הן יצירה

של עם ישראל, אנשים באו לכלום פשוט לכלום והקימו משהו, עם כל

התלאות. אני זוכר את דימונה כדמיונה ודימעונה, לא ראו בכלל שום

חזון, אף אחד לא התגבר על מדבר הנגב האכזר. יותר טוב לא להראות כלום

על עיר או על ישוב כזה, מאשר להראות דבר שעלול לפגוע בעיקר ולתת לו

כותרת 30 שנות הגיגה. בנושא הזה אין סלהנות, זו לא פעם הראשונה. מה

אנחנו רוצים, רק להראות את הכישלון? צר לי שדווקא אתה צריך להיות

פה, מפני שהטענה היא לא אליך, אבל אתה היום הלק מהממסד, ממקבלי

הההלטות. הייתי רוצה שתעביר את זה גם לשידור מפני שלדעתי העם הזה

זקוק היום לראות לא רק את מה שרע במדינה הזאת, גם את מה שטוב.

במדינה הזאת יש המון דברים טובים ואני, הלילה, האחרון שיכול לומר

שאסור שתהיה ביקורת, הייתי במשטר של ביקורת, ביקורת עצמית כל השנים

וביקורת הדדית. ומי שחי בקיבוץ יודע מה זה ביקורת הדדית, ומי שהיה

בתנועת נוער, יודע מה זה ביקורת.



צריכים גם לקחת בחשבון את הרגישויות שיש לאנשים, תנו לאנשים את

כבודם. אני רוצח להודות לוועדת החינוך, ליו"ר, למזכירה, לכל החברים

שבאמת מצאו לנכון בדחיפות, למרות כל הנושאים הדחופים, להעלות את זה

היום לפני יציאתנו לפגרה. הטלויזיה גם התנצלה ביום שישי האחרון בפני

תושבי אשדוד, אבל לדעתי אנחנו חייבים לתקן את המעוות. פ נתח אלי ילדה

בת 12 מאשדוד כששמעח שחעליתי את נושא ואומרת לי, האם כאלה אנחנו?

אין לנו כלום? לא יצרנו שום דבר? אני לא יודע מח תחיה השפעתנו על

הטלויזיה, אני למשל עשיתי צעד, אני אומר לכם את זח ברור כחבר ועדת

הכספים של הכנסת עם חחשפעח שיש לי שם. התנגדתי להיענות בחיוב לבקשתו

של שר החינוך להאריך בעוד שלושה חודשים את חסמכויות של הנחלת רשות

השידור, מביאים את זח למליאח מפני שחתנגדתי שם, וזח חכלי חפרלמנטרי

חיחידי שיש בידנו לזעוק ולנסות לעצור קבלת כמח החלטות וכך להביע

מורת רוח.

אני באמת לא רוצח להרחיב מפני שמי ששמע את הנאום שלי, מי שקרא

את חנאום שלי, יודע בדיוק איך הבאתי את 30 שנות אשדוד ב-10 דקות

וציינתי את הדברים שישנם. לדעתי, עם ישראל היה צריך להצדיע לאשדוד

כזאת, לדימונות כאלח, לירוחם ולכל מקום כזח שמתיישב. ואנחנו לא

קיבלנו אותם בפרחים ולא בתנאים מיוחדים כמו שהיום מקבלים את חעולים

החדשים. חברים יקרים, זח חומר נפץ. אם אנחנו רוצים להתחיל עוד פעם

לחזכיר מח חיח, שלא ישכחו מה היה ב-1981, אנחנו רוצים לחרגיע בזח

שמעריכים מח שנעשח, מפני שמלח טובח, חערכח, שווה את חכל, שווה

משכורת יותר גבוהה, שווח תנאים חומריים, שווח חכל. לכן אני חושב

שאחת ההמלצות שלנו בוועדה, ואני מקווה פח-אחד, היא קודם כל לתקן את

העיוות שחיה על אשדוד, לתת חצי שעח לאשדוד ולהראות אותה, כפי שהיא,

מאוזנת. יכול לחיות שיש גם מח לבקר, ולא ללכת מצד קיצוני לצד

קיצוני. אני עכשיו בודק את זח. אני זוכר שבינואר ימלאו 30 שנות

התיישבות בנגב, איך יראו אותח בטלויזיה לאחר ששילמו כסף, מי שילמו,

איד שילמו, אני בודק את חדבר חזח. שילמו עבור תוכנית, עבור סרט

שנעשח עליחם ושודר בטלויזיה. אין לי שום פרטים, אני בודק בדיוק מח

זח חיח, אני יודע ששולם כסף, כשאני אדע, אעלח את זח על חכתב. חתכנית

שהיתח במתנ"ס לא היתח בחינם, שולם עבורה, ואני בודק את חנושא הזה.

חיוני מאוד שנתגבר על תקלה טכנית. יש עכשיו סרט, בזמנו הבאתי שני

סרטים נפלאים שעשיתי על דימונה, עם הביקורת, עם קשיי הקליטה

הראשונים, עם בעיות קיימות בתעסוקה ועם בעיות של הנוער שגמר

אוניברסיטה ואין לו לאן לחזור. כל חערים חאלח, חברים יקרים, נולדו

וקמו על בסיס ילדי צפון אפריקה, מרוקו. מי שמנסח למחוק את זח, עושה

עוול לעצמו, לעם, לכולם, ויש לי תחושה שמישהו רוצה למחוק את זה. וזה

לא עיר אחת, יש ערים כאלח, ואני האחרון שארחיב בנקודה הזאת למרות

שאפשר לעשות ממנח פילוסופיח ענקית. אבל אני חושב שגם אחת חעיירות

שנקלטו חכי יפח במדינה חזאת ואין ירידח נשארת קשורח לשורשים חעמוקים

ביותר של עם ישראל. אני חושב שטלויזיה ממלכתית צריכח גם להעריך מה

שנעשה. אחרת, כל אחד מאיתנו יהיח מתוסכל, בשביל מח צריך היה להשקיע

30 שנה בנגב? אפשר חיח בירושלים, בתל-אביב, ברמת-גן. אנחנו רוצים

לשכנע את חנוער שבכל זאת יש אתגרים לאומיים שצריך למלא. יש לתקן את

העוול שנעשח לאשדוד, לחתייחס קצת יותר ברגישות למח שנקרא ערי עולים

וערי פיתוח. שאני מסיים במח שאמרתי כבר, תנו את חכבוד לאדם חזה שנתן

את נשמתו, ונשמתו עם ישראל צריך וזקוק. תודה רבה.
היו"ר נ. רז
תודה רבה חה"כ ז'אק אמיר. נשמע את אנשי הטלויזיה, אהר כך את

ראש עירית אשדוד. תגידו את מה שיש לכם להגנתכם, אנהנו ניכנס לדיון

ו נסכם.
ה. יבין
כפי שהה"כ אמיר ציין, אין מדובר פה בכתבה שנעשתה על 30 שנה

לאשדוד, היה פה צרוף מקרי, אומלל, טיפשי, שנבע מנסיבות הכנת מהדורת

החדשות, ואני לא מצדיק אותו בשום פנים ואופן, אבל לא יותר מצרוף

מקרים אומלל שפגע קשה בתושבי אשדוד, ואנהנו ערים לעניין הזה. הוכנה

כתבה על השוק באשדוד בלי שום קשר ליובל של אשדוד. הפתיה ניתן בצורה

אומללה, שוב בהשפעת בקשה של תושבים באשדוד שאמרו, כשאתם משדרים את

הכתבה על השוק, תציינו שיש לנו יובל של 30 שנה. הצרוף הזה הוליד את

התוצאה האומללה. שגינו, הודינו בכך, התנצלנו בפני כל מי שכתב לנו

וכל מי שטילפן אלינו, אנהנו מבינים את עוגמת הנפש שנגרמה לתושבי

אשדוד אבל דברים כאלה בעיתונות קורים. אני שמה לומר שהם קורים אצלנו

לעיתים נדירות ביותר. שידרנו התנצלות גם בטלויזיה, דבר שגם הוא נדיר

מאוד, אנחנו לא עושים את זה לעיתים דהופות. הודענו גם בדברי התשובה

שכתבנו לכל התושבים שכתבו אלינו שאנחנו נשמה מאוד קודם כל לצי ין את

אירועי היובל במידה שיהיו כאלה, ולכסות במהדורת ההדשות שלנו וגם

ביומנים שלנו כל אירוע שיענה על הבעיה הזאת. אני עדיין הושב שאנהנו

פתוחים לכל הצעה שתבוא מצד עירית אשדוד, מצד תושבי אשדוד ובלבד

שתהיה הצעה שתעלה בקנה אהד עם העניין הציבורי הכללי.

אחרי שאמרתי את מה שאמרתי, ברצוני להסתייג מהדברים של חה"כ

אמיר, שלעניות דעתי תקף אותנו בהמת זעם שהיא מהוץ לכל פרופורציה למה

שקרה. אני לא ממעיט בערך הפגיעה, זאת אומרת בגודל הפגיעה בציבור

הצופים באשדוד, אבל לא נכון לומר שאנהנו לא משדרים מעיירות הפיתוה,

לא נכון לומר שאנהנו לא משקפים מה שקורה שם. היתה לנו עד לפני הודש

- חודשיים סדרה שלמה שהתארהה כל הודש בעיירת פיתוח אחרת, ביקרה בכל

מקום, אנהנו מנסים להדש אותה, אנהנו משקפים באופן שוטף בשידורים

שלנו גם אירועים, גם את ההווי בעיירות הפיתוה. אני רואה את עיירות

הפיתוה כהלק ממדינת ישראל. אז לא צריך להיתפס בטעות, אתה זה שמפריד

בין עיירות הפיתוח לתל-אביב, עיירות הפיתוה דינן כדין היפה עם הדבר

שמייחד אותן, אבל אנהנו לצורך השידורים שלנו לא מייחדים אותן מסיבה

כזאת או אהרת. למרות זאת היתה לנו סדרה של משדרים שנקראה: מכל מקום.

שידרנו משם באופן שוטף תכניות הודשיות, קבועות. לילדים אנהנו משדרים

את התכנית "הופה-היי", אני רק מביא שתי דוגמאות, אבל אפשר להביא

דוגמאות לרוב, וכמובן שאנהנו נמשיך לעשות את זה בעתיד. אני לא חושב

שצריך להיתלות במקרה מצער כזה, אני הוזר ואומר, זה מקרה מצער, כדי

לתקוף אותנו לכל רוהב ההזית. אנהנו פתוהים לכל הצעה ובלבד שיהיה בה

עניין ציבורי רהב. אנהנו הרי לא משדרים רק לאשדוד, אנהנו צריכים

להשוב על כל יתר הצופים, ונשמה לעשות זאת. אני מציע שראש העיר יבוא

איתנו בדברים, יציע הצעות, דברים שיתקבלו על דעתנו, יעברו את שיקול

דעתנו, ברוח היובית בי ותר, יגיעו אל המסך.
א. אזולאי
יש לי רק מספר הערות, כי הדברים הם פחות או יותר ברורים. קודם

כל, אני רוצה להודות גם בשמי וגם בשם כל התושבים על הרגישות שגילתה

הכנסת סביב להצעתו של הה"כ ז'אק אמיר. רגישות זאת באה לביטוי למרות

בעיות התקציב והלחץ להתפנות לנושא שלכאורה יכול להיראות שולי, אבל

בסופו של דבר הרגישות הזאת הוכיחה שהוא עקרוני ומהותי, ולא איזה

עניין טכני.

דבר שני, אני בהחלט מעריך ומוקיר את גישתה של הנהלת הטלויזיה

ובמיוחד של מר חיים יבין, שפניתי אליו מיד למחרת, שגילו רגישות

והבנה, ועשו צעד בהחלט בלתי שגרתי שהוערך על ידי התושבים של התנצלות

פומבית. רצינו במסגרת זאת, כמו שכתוב אצל הכוזרי הרבה פעמים, אצלנו

הכוונות טובות, המעשים לא. אז כוונותיך טובות, מעשיך לא. יש לנו

בעיה עם הטלויזיה במדינת-ישראל, שמרוכזת על תל-אביב וירושלים. 30

שנה לאשדוד מלאו בנובמבר 1986, היה אירוע בלתי רגיל וניתן כבוד

לראשונים, ראש הממשלה לשעבר עם 4,000 אנשים, עם חיים חפר ועוד.

והטלויזיה לא התעניינה בזה. נעשה ציון 30 שנה בצורה מפוארת עם שר

הפנים, עם 500-600 תושבים, אירוע מרשים מאוד, הטלויזיה לא התעניינה

בזה. אני הייב לציין שוב, הודות למעורבות אישית של מנכ"ל קול-ישראל

ביום ה-30 של אשדוד בנובמבר 1986, קול-ישראל הוריד לאשדוד את שלוש
הרשתות
אי, בי, ו-ג' ליום שלם, מ-08:00 עד 24:00, ושידרו מאשדוד.

אני חושב שזו חיתה פעם ראשונה שרשות ממלכתית ציבורית התמקדה על נושא

של מערכת חינוך במסגרת של יום שלם, וזה נסך גאווה ותחושה שאנחנו גם

בכלים הממלכתיים שלנו מחוייבים לתת ביטוי, אז לא 365 יום, אבל פעם

ב-30 שנה מגיע, בעיקר כי לא הפכנו את הנושא של 30 שנה לאירוע חד

פעמי, לכן לא שומעים עליו בצורה של אירוע חד פעמי, אלא אשדוד

החליטה שיש לה מסר לעם ישראל, מסר של מימוש החזון הציוני במיטבו

בעיקר בתחום החברתי, חינוכי, תרבותי, כלכלי, ואמרח אנחנו רוצים

להראות שבמימרה שאנחנו נמצאים במנהרה, אשדוד היא אור בתוך המנהרה

ולא בקצה המנהרה. ראינו את זה כמסר של העיר על 80 אלף התושבים שבה,

הכי אינטגרטיבית במדינת ישראל, ואין בה שום מתהים חברתיים.

ראינו את זה כמסר של עיר פיתוח צעירח יותר מקרית-גת ומדימונה.

זה מצחיק שהיא הפכה את היעד של התישבות עירונית כיעד ציוני שמבטיח

את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אנחנו חקו הכחול של מדינת

ישראל, ומי שיבוא היום לאשדוד יראה תנופת התנחלות פי 10 ממח שקורה

במקומות אחרים, אבל זה לא בא לידי ביטוי. אשדוד היא חיום עיר מס' 12

של מדינת ישראל עם עוצמה כלכלית ובין הגדולות ביותר. אשקלון מדרומנו

היא בת 60 אלף תושבים, הרצליה אחרינו. זאת עיר מרכזית שמבטאה את כל

מח שטוב במדינת ישראל ואת כל הבעיות והחוליות החלשות שיש במדינת

ישראל, אולי עם נטיח קצת לצד החיוב, אנחנו בממוצע חכללי של הטוב

תורמים ומעללים את הממוצע הטוב של מדינת ישראל בכל התחומים. לכן

רצינו לנצל את אירוע 30 השנה על מנת שהטלויזיה תשתמש באשדוד ככלי

ממלכתי להעביר מסרים, לכן עשינו את הכנס השנתי של החברה לחקר ארץ

ישראל ועתיקותיה. 800 מדענים ירדו פעם ראשונה לאשדוד, כולם יצאו

המומים, 3 ימים של לימוד. לכן כנס התנ"ך השנתי לנוער, הכנס הארצי

לנוער יערך באשדוד והמחוזי נערך כבר באשדוד. לכן תהיה בחול המועד

צעדת הזהב על הדיונות של אשדוד, אנהנו מצפים לכ-40 אלף תושבים, כי

זה הכנס השנתי של החברה להגנת הטבע. אנהנו הקדמנו את תל-אביב וערכנו

עדלאידע בצורה מפוארת של כ-30 אלף תושבים, זה לא עניין את הטלויזיה,



מה שהראו בטלויזיה זה תל-אביב, ירושלים, היפה. לכן הדיון הוא בבעיה

של הפריסה, זה נוח, אין בעיות תהבורה ואין בעיות אשל, ויש צוותים

קבועים. לכן אני בההלט הושב שחייבים להיות מודעים למצוקתה של מדינת

ישראל בבעיה של התדמית העצמית שלה. לדוגמא, אתמול בקול ישראל, רשת

בי, בתוכנית פופולרית של גבי גזית רואיין שר הקליטה על נושא מאוד

השוב, עליה מרוסיה, איך נערכים, תוכנית טדי קולק לירושלים וגבי גזית
אומר משפט כזה
צריכים להערך אחרת, כי ברור לך שהעולים לא יבואו

לנתיבות ולאשדוד. אני לא יודע אם היהודי יודע איפה נמצאת אשדוד, מה

הבדל הגדול בין נתיבות לאשדוד, כמה בכלל יהודי רוסיה יש באשדוד. 15

אלף עולים מרוסיה נמצאים באשדוד, מוצלהים ו נקלטים. מספיק משפט אהד

או אותה כתבה בטלויזיה שהי ים גיל ידע שאין לזה שום קשר, באותו יום

לא היה שום אירוע של 30 שנה, אירועים היו בנובמבר, דצמבר.

אנהנו פרסנו את האירוע על כל השנה. זאת אומרת, זה לא היה מין

גילוי זמני, אבל אני מקבל את הדברים שנאמרו, בההלט ברורים, מספקים.

אנחנו בפסה למשל מעבר לבית הפתוח של המימונה, שהוא מהותי לאשדוד,

מחדשים דבר שאני באמת מזמין אליו עושים אביב עדות. הפכנו את יום

המימונה למפגש פורה בין כל עדות ישראל, ויהיה יום שלם שלא עדה אהת

מציגה את עצמה, אלא כולן. זה יהיה אירוע הדשני ראשוני, אביב עדות

בפארק עצום וכולם כבר הבטיחו את השתתפותם. נסיונות מהותיים להפוך את

נושא האינטגרציה למימד תרבותי ממשי. אבל איך אומרים? 50 דקות

מירושלים ו-30 דקות מתל-אביב, כנראה זה לא שווה 10 דקות מכפר-סבא,

וזאת בעיה. לכן אנהנו בההלט זקוקים, ו-22 אלף התלמידים שמתהנכים

באשדוד, כל שנה תורמת אשדוד לצה"ל כמעט הטיבה מבוגריהה. עם טייסים,

מפקדי אוניות, בגבעתי בצורה מסיבית, כי גם היא הטיבה מאומצת על

ידנו. אני הושב שהם, כמו שאומר לי תמיד הבוגרים כמנהל בית-ספר,

יוצאים עם גאווה אדירה, וגם התגובה לכתבה הראתה איזה פטריוטיזם

אשדודי יש, לא משלימים עם זה, אני הושב שזאת היתה תופעה בלתי רגילה,

אבל הייתי מעדיף שהיא תתבטא על דרך החיוב, ולא בדרך השלילה. לכן

אנחנו חייבים במסגרת של תכנית, לא כצורך של אשדוד, אלא של המערכת,

ולא מקרה שעיירות הפיתוה רואות באשדוד סיפור הצלהה ומודל לחיקוי

אפילו לא לקי נאה,, ולכן הם מזדהים.

ההבדל בין אשדוד לאחרים שהההלטה הראשנה של מועצת העיריה

הראשונה, היתה נבונה. ההליטו שיהיה ים שם, אז זה נתן לה, אנהנו

הצלחנו לשמור את ימנו פתוה. גמרנו לפני חודש וחצי לעשות סרט מקצועי

על אשדוד באורך 29 דקות, ואם הוא יוקרן, אני הושב שבזה גם לא מבקשים

עלויות מהטלויזיה ואפשר ללוות את זה, בההלט הייתי מצפה וגם הציבור

מצפה, שהבעיה לא תהיה לגבי התנצלות אלא להיפך, גמרנו את זה, נתקן

מעוות שבכלל לא קשור לכתבה, והוא המסר שכל כך זקוקים לו היום על

סיפור הצלהה של התישבות עירונית חלוצית. אשדוד לא כלולה ברשימת שר

המסהר והתעשיה כעיר פיתוה, ומשרד השיכון כבר שלוש שנים לא בנה אבן

אחת, אני לא יודע אם זה קשור לכך שאני ראש עיר, אבל זאת עובדה.

למרות זאת, היא עיר נטולת מענק ממשרד הפנים, מסבסדת את מערכת החינוך

כמעט ב-30%מעבר למה שהיתה צריכה להשתתף, היא מסבסדת בכ-40% את

מערכת הרווחה, אני הושב שזה סיפור שראוי שעם ישראל יתבשם בו.
ע. מליץ
האמת היא שלאשדוד יש מערכת חינוך יפה מאוד בהשוואה לכל מקום

אחר בארץ, בשיטות הדשות, בטכניקות הדשות, בהישגים לימודיים יפים,

בכמות הילדים שלומדים מדעים ברמה הגבוהה בהשוואה למקומות אהרים, 4-5

יחידות בתהומים שונים בהם מתוגברים. כך שאם מתייחסים להישגים, לכמות

הילדים, לאחוז הנשירה הנמוך, לסוגי מוסדות החינוך, אתה יכול למצוא

מערכת יפה מאוד. המעורבות של ההורים מאוד מאוד גבוהה, כמובן שגם

המעורבות של הרשות היא מאוד מאוד גבוהה, של ראש העיר הזה ושל ראש

העיר הקודם. אפשר לראות מה נעשה בגני הילדים בגיל הרך במגוון של

פעילויות, אפשר לראות בחינוך היסודי. יש שם בית-ספר יהודי יחידי

מסוגו בארץ, שהמורים תיכננו את אופן בנייתו, המהנדס התכופף ואמר,

אני אבנה לפי צרכי בית הספר, לפי צרכי המחנך, זה לא נמצא באף מקום

בארץ. היוזמה והפתיחות לחידושים באשדוד זה לא שנה ולא שנתיים, ואתה

יכול לראות את ההישגים, את כל הטכניקות ההדשות שבהם אנחנו משתמשים,

זה קיים שם בצורה יפה מאוד. מט"ל נעזר בדברים שפותהו באשדוד ומפיץ

אותם ברמה הארצית.

בכיוון אחר אני רוצה להביא דוגמא פשוטה, שאם תירצו תביאו תרומה

רבה לעם ישראל, לערי פיתוח ולאשדוד במיוחד. ממדי שנח אנחנו עושים

כנס יוזמות חינוכיות. ב-6 באפריל באשדוד ,יערך כנס יוזמות חינוכיות,

המטרה שמנהלי בתי-הספר, למעלה מ-1,000-1,500 מורים, מכל האזורים,

מכל הארץ, יבואו, יסיירו, יראו פעילויות הינוכיות ממשיות עם סיור

מודרך באשדוד כדי לראות את היצירה היפה שיש בעיר. לא הייתי רוצה

לקשור את זה עם אותה כתבה, לא ראיתי אותה, אז יותר קל לי לדבר, אפשר

לראות דברים עם הישגים יפים, ונדמה לי, זאת תהיה התרומה היפה גם לנו

כמערכת חינוך. אנחנו בכל מקרה יושבים בוועדת החינוך של הכנסת, לא

בוועדת רווחה ולא בוועדה אהרת, ואם תעשו את זה, תוכלו לקבל את כל מה

שתרצו מאיתנו. תודה.
אייה. שאקי
רציתי לברך על ההזדמנות לשמוע את הדברים הנפלאים האלה על

אשדוד. אני חושב שכל מי שביקר במקום בשנים האהרונות, ואני נימנה

עמהם, לא יכול היה שלא להתלהב ממראה עיניו. גם אני יודע על

המתנ"סים, ואני יודע על הכנס ההפלה מיהדות צפון אפריקה שהתקיים לא

מזמן, שגם הוא הרשים ביותר, ועכשיו שמענו סקירות אלה. טוב שהדבר קרה

כדי שיזדמן לוועדה הזו ללמוד ממקור ראשון את הדברים. אני בטוח שמר

יבין נהנה במידה שווה כמונו ממשמע אוזניו, והזקה עליו שכשהוא הבטיח

לנו שימצא את הדרך בעזרת ה' לשלב, לאחר שיעמוד בקשר אתכם,, זה יהיה

לטובת אשדוד, לטובת המדינה כולה, אני מברך על ההזדמנות הזו.
א. אבנר
רציתי קודם כל להודות לראש עירית אשדוד על שגנב ממני חלק מדברי

כשהזכיר מה שעשה הרדיו בנובמבר, כי זה בדיוק מעמיד את העניין בממדין

הנכונים. כלומר, לא מדיניות פסולה של רשות השידור ושל ירוע

מזרועותיה, אלא מה שקוראים פשלה בשידור אחד, כישלון בשידור אחד ואני

אפילו לא יכול, ומר יבין לא יכול, ואיש מאיתנו לא יכול, להבטיה לכם

שזה לא יקרה עוד פעם, לא בערוץ הזה ולא בערוץ העיני. כל זמן שבני אדם

עושים שידורים יקרו שגיאות. כשנבהר בירושלים ר1 ראשי אשכנזי, הייתי



באולפן כששידרו את הידיעה הזאת, הראו לי הקליט באידיש ושאלו אותי אם

זה מתאים, הקריין לא ידע אידיש ואני כן, הסתכלתי אמרתי לו לא, זה לא

מתאים. באותו רגע הוא קיבל את האות שהוא צריך לשים כבר תקליט. הוא

הפך את התקליט על הצד שני, כי זה, אמרתי לו, שלא מתאים, והתהיל

לנגן. חשבתי שאני מתפוצץ, זה השיר גנבים. כל זמן שבני אדם עושים

שידורים, הם יעשו גם שטויות בשידורים. לרגישותי לערי פיתוח אין

חסינות בפני הפגעות משטויות, זה יכול לקרות מחר לגבי תושבי תל-אביב.

ההערה השניה שרציתי להעיר היא יותר רצינית. היתה בדבריו של

ז'אק אמיר טענה שמרבים להראות ערי פיתוח כשקורים דברים לא טובים

לערי הפיתוה או התפתחויות לא טובות, תופעות חברתיות שליליות. זו

טענה נכונה, אבל היא נכונה לא רק לגבי עיירת פיתוה, היא נכונה גם

לגבי ירושלים, תל-אביב וחיפה. האמת היא שבמשדרי חדשות אין מזה

בריחה, אין שום אפשרות למערכת תקשורת שמדווחת חדשות לעשות צדק להווי

החיובי שהוא הכלל, היא מוכרחה להתרכז בחריג, רוב החריגים הם

שליליים. אילו רוב ההר יגים היו חיוביים, אז הכלל ה י ה שלילי ואי אפשר

לחיות. לכן בדיווח חדשות, אם נפתח כל עיתון שהוא במדינה דמוקרטית,

ננסה לעשות סטטיסטיקה של ידיעות היוביות ושליליות, הידיעות השליליות

יגברו. על כל נושא שבעולם, אם זו אשדוד, אם זה ניו-יורק. אז אדם נשך

כלב הוא חדשות וכלב שנשך אדם לא. מדוע? מכיוון שאדם שנושך כלב הוא

החריג, לא מדווחים על הדבר שקורה בדרך כלל. החריגים רובם רעים

מכיוון שהכלל רובו חיובי. אילו חכלל היה רובו שלילי והחריגים טובים

לא היה אפשר לחיות בעולם הזה. זוהי האמת, לכן יש עיוות מסו י ים בהצגת

ערי הפיתוח, בהצגת ירושלים, בהצגת תל-אביב, בהצגת ניו-יורק, יש

עיוות בהצגת כל נושא ויש הנהה שה"טרמס אוף רפרנס" הכלליים של הציבור

קיימים, שבני אדם יודעים שמקומות העבודה אינם מורכבים משביתות. כפי

שאינך מדווח על מפעל שעובד, אתה מדווח על מפעל ששובת. ההנחה היא

שהצופה והמאזין שלך, יש לו איזה מערכת קוארדינטות, יש לו אוריינטציה

מחוץ לדיווח של חחדשות, מחוץ לכותרת בעיתון,, ומחוץ לשידור ברדיו

ובטלויזיה. כאן מתעוררת בעיה, ואנחנו לא מתעלמים ממנה, זאת בעיה

אמיתית. הבעיה היא מה לעשות כאשר יש זרות. מה לעשות כאשר למשל

באנגליה אין מכירים את הווי החיים בישראל, מתי קוראים עליה בעיתון,

כשיש יריות. במידה מוקטנת, הדבר נכון כאן, תל-אביב וירושלים אינן

מכירות די הצורך את ערי הפיתוח, כשיש זרות, יש חשש שמא מערכת

הקואורדינטות מראש איננה מה שהיא צריכה להיות. אין פיתרון אלגנטי

וקל לבעיה הזאת, אבל הוא בוודאי איננו רובו במסגרת שרות שידורי

הדשות, לא ברדיו, לא בטלויזיה ולא בעיתון.

מר יבין הזכיר את התכנית המיוחדת שעוברת מישוב לישוב. זוהי אחת

המסגרות האפשריות, או היתה פעם סדרה של כמה משדרים של א. דר על

החי ים בבית-שמש.
היו"ר נ. רז
עמוס עוז כתב פה ושם בארץ ישראל. הוא תיאר את בית-שמש, את אותה

שיחה שם בקיוסק, ותיאר את מה שהוא תיאר. היה עליו זעם עצום מאנשי

בית-שמש. זה בית-שמש? זה מתקשר קצת לכל הנושא הזה.
א. אבנר
עמוס עוז בפה ושם בארץ ישראל, עסק בספקטרום מצומצם מאוד של

בעיות, הוא לא התכוון בכלל לתאר את בית-שמש. אילו היה כותב רומן על

בית-שמש, אני מתאר לעצמי שהיריעה היתה אהרת לגמרי, והערה אחרונה,

בעקבות מה ששמעתי בדבריו של ז'אק אמיר, אני מבקש, מתחנן בפני חברי

הוועדה, שלא יזקקו להחלטה פוזיטיבית שעל הטלויזיה לשדר משדר זה או

אהר. קריאה לטלויזיה בכלל לתת את דעתה על תהום בחיים - בההלט. אבל

החלטה פוזיטיבית שעל הטלויזיה לשדר משדר זה או אהר, זה יהיה לדעתי

תקדים שלילי ביותר, כיוון שכל רוב פוליטי בוועדת חינוך מכאן ועד

לדור אחרון, יהיה לעיניו התקדים שהוא יכול לקבל ההלטה שהטלויזיה

צריכה לשדר שידור כזה או אהר בתוך שיהה על המוסדות של רשות השידור

ועל הנהלתה המקצועית שהם בעלי הסמכות. אם מדובר על מגמות כלליות,

בההלט. בפרט כשזה מתיישב עם הוק רשות השידור, אבל לא ההלטה

פוזיטיבית לגבי שידור ספציפי.
א. סרטני
אלמלא הדברים של מר אבנר, הייתי מסתפקת במה שאמר מר יבין,

והבנתי שכל האינפורמציה תרמה לו למהשבה. אנחנו שומעים לא פעם ראשונה

לגבי העובדה שמשדרים כאשר אדם נושך כלב משום שזה מעניין. הטלויזיה

היא טלויזיה ממלכתית, יש לה בעיני תפקיד מעבר למסירת ההדשות, יש לה

גם תפקיד מחנך, יש לה גם תפקיד להעלות נקודות נוספות שהן לא בהדשות,

שמזכירות את כל עם ישראל, והלק מזה זה באמת התמונות היפות, שכל כך

הסרות לנו, של קצת בניה, של קצת עבודה, של קצת ערכים, של דברים

שאנהנו הולכים ומאבדים אותם. והטלויזיה, כאהד מהכלים הממלכתיים, שיש

לה גם כמובן נגיעה למשרד החינוך, השם אומר משהו, כי למלה וחינוך

ותרבות יש משמעות. אני הושבת שבאמת לא יכולים להכתיב, אבל אני מבקשת

תשומת לב לנושאים האלה, מוכרחים לחזור להווי החיים שלנו, פשוט

להוויה הישראלית כללית, מפני שאנהנו הולכים ומתדרדרים הברתית, ויש

לטלויזיה תרומה מסויימת בעניין הזה כמו לדברים אהרים, זה הכל.
ז'. אמיר
האמת היא שדבריו של מר חיים יבין היו יכולים לספק אותי ב-100%,

מפני שאם יש מודעות למה שמתרהש במקומות רגישים, זה דבר השוב. אבל

הברים, קהו בחשבון, תל-אביב, היפה, ירושלים, רמת-גן, אלה יכולות

לספוג הרבה יותר ממקומות קטנים, אין השוואה. כמו שבאו אלי כמה ילדים

הביתה, הלק מהם ראיתי בפריהתם ובגידולם. שואלים אותי, מה, אתה

מדימונה? אתה מיוחד. זאת אומרת, שהיתר זה שום דבר, זה שלילה של אלה

שהוא לא מכיר, מפני שהוא הכיר פתאום אהד, דבר מיוחד. אבל איך יכול

להיות שאתה מדימונה? איך יכול להיות שאתה כזה ואתה גר בדימונה? איך

מתמודדים עכו זה? אין לי פיתרון. יש סטיגמה, ואותה רק חינוך בסיסי

יכול לשנות, מפני שאנחנו עומדים במצב שיום יום אתה צריך להוכיח שאתה

מעולה. זה מזכיר לי את היהודים בחוץ לארץ כשלמדו עם הערבים, הם היו

צריכים תמיר להיות הראשונים בכיתה, אסור היה להם להיות בין

האהרונים, לכן התאמצו, ובמדינת ישראל יש דבר כזה במרכז הארץ וכאן.

חברים יקרים, תאמינו לי, אני בדרך כלל לא חריף בביטויים שלי

הריף, הברים שמכירים אותי הרבה שנים, בכנסת בנאומים שלי אני לא

חריף, אבל הנושא הזה של אשדוד הוא בעצם הקש ששבר את גב הגמל. לכן גם

התחלתי להרהר על שנים כל-כך יפות של יצירתיות. ותאמינו לי, אין



הרגשה יותר טובה מאשר להיות שותף בבניתה של עיר חדשה, אין דבר יותר

יפה, אשרי האנשים ששותפים בבניה כזאת, בבניית עם, בבניית עיר,

בבניית ישוב, קיבוץ. הרגשה בזאת, אתה לא יבול לקנות בשום מהיר

בעולם, רק בתחושה שלך ובהזדהות שלך. הדיון היום היה טוב, ואם יש

רגישות ובעיקר אצלך מר יבין, ואני מביר אותך בנושא הזה, אתה יבול

גם להשפיע על אלה שאין להם התחושות האלה והרגישויות האלה, וזה דבר

חשוב.
היו"ר נ. רז
תודה רבה. אנהנו נסבם. אני שמה שהדיון הזה התקיים. הוא שם

דברים במקומם, ושם אצבע על רגישויות שצריבות להתקיים אצלנו. ברור

שבל האירוע הזה ציער את בולם, אלה שעשו ואלה שהתבוננו. במובן שזה

מצריד להפיק לקחים, ולנהוג ביתר רגישות וביתר קפדנות בדברים האלה

בדי שלא תקרה הלילה תקלה מצערת בזאת. באמצעות הדיון הזה, עלינו באמת

על נושא חשוב, ערי הפיתוח, דימויין, התפתחותן, תפקידן, חלקן ובו'.

לפני שנה הייתי לפי הזמנתו של עמוס מליץ בבנס בעיר דימונה. הבנס

נקרא בנס יוזמות הינוביות, אומרים לי שעבשיו בפסח יהיה בנס שנתי, בו

בתי ספר מביאים בל מיני יוזמות בתהומי החינוך מבתי ספר שונים. השנה

זה יתקיים באשדוד. מאז אותו בנס, חל אצלי מהפך, חלה תפנית בהערבת

משקלם של דברים בחיינו, ואני לא נולדתי אתמול בארץ הזאת. כוונתי

להתייחסותי להערבת מקומן של ערי הפיתוח שעיקרן בנגב, חלק גדול מהן

בדרום, יש גם בצפון, והספר הזה נקרא, חלוצים בנגב ערי פיתוח.

הסתכלתי על היוזמות חאלה ועל המחנבים שעמדו על יד הפינות

השונות והציגו את העבודות שלהם בבתי ספר. אמרתי, פה בבר צמח עולם

שלא היה בעבר, אנחנו בעידן חדש, אנשים שעומדים על רגליהם הם, זה לא

עולים חדשים, השבבות הנבשלות. אלה אנשים עם תודעה עצמית של גאווה

וביטחון ותחושת הישג, עצמאות ויוזמה. הם מנהלים ומורים. אמרתי,

גמרנו את העניין, הם מקיימים את עצמם, מקיימים במידה מברעת בתהומי

החינוך בבל אופן את הדברים בכוחות עצמיים. גידולי המקום הופכים

להיות מגדלי המקום. וחה"ב אמיר באמת בל פעם שם דגש על העניין הזה,

אני חושב שבמעט לא תצטרך לשים את הדגשים האלה, בי בבר לא זקוקים, זה

חי מבוח עצמו. לבן אולי במידח רבה זה מדגיש את הרגישות. למה מתארים

אותנו פתאום, באילו מחזירים אותנו לתקופה שבבר איננה. זה עושה עוול

לאמת, לא רק עוול לאנשים. אני רוצה לסיום לקרוא מתוך אותו ספר זה

משפחות מישובים שונים בעיר חפיתוח בנגב, דרבם ועבודתם. אני חושב

שהקטע יפה, בדאי שתשמעו את זה.

כותב את הקטע הזה בפתיחה הנשיא הרצוג. הוא כותב בסוף מאמרו:

"ערי הפיתוח, תחת השם הצנוע הזה מסתתרת אפופיה אי- רה, יחידה במינה

המבטאת את ניצחון הציונות, פליטי חרב, נושאי זלום הגאולה בלבבם,

אסופי קהילות נידהות, יחד עם יוצאי קחילות מפואר נ, שנענו לבת-הקול

שציוותה ציונה, נטשו הכל ובאו, מעפילים בסתר, גי: רים ולא ידעו זאת,

בוני ארץ ומחונניה בעמל ידיהם וזעת אפס בלא לדע בי הם מציבים יתד

ויסוד לתפארת גדולה. לכל אלה עתה התהילה, מע יהם יהיו חקוקים

בתולדות ישראל במציבי אבן פינה כמציבי מסד ל פעל אדירים. עליהם

גאוותו ו." אני חושב שהמילים קצת נמלצות, אבל יחד עם זח, הן מאוד

אמיתיות לגבי תאור התפקיד של האנשים שחיים 1 קום חזה. אני רוצה

לשלוח מכאן בשם הוועדה הזאת ברכה לאשדוד ליובלה י 30, ולראש העיריה

שיושב איתנו כאן, ולמר מליץ המנצח על מפגל ההינוך של הדרום.



אם תוכלו לקיים מפגש ביניכם, ופה אני רוצה להיות נאמן לרוח

הדברים, מפגש בין הטלויזיה ובין אשדוד בנושא האופן שבו ינתן ביטוי

הולם לעיר אשדוד. אם תמצאו דרך לעשות את זה ,אנהנו רק נשמה. אנהנו

כמובן לא ניתן לכם הנהיה ולא הנהתה, אלא רק משאלה שיהיה תיקון בתאור

כפי שהיה אז, ושתמצאו דרך לתת ביטוי נכון בטלויזיה גם לאשדוד /גם

לציבור שבעצם רואה באשדוד את מה שמסמל אותה, הכוונה לערי הפיתוה

בכלל. יש כאן סיכום שיענה לרוה הדברים שנאמרו כאן. יש הצעה לסדר

היום ואנהנו צריכים להגיש את הסיכום לשולהן הכנסת, ונניה אותו עוד

היום כי זה היום האחרון למושב הזה. יש כאן תאור הדברים שהיו כאן
בישיבה ואחר כך המסקנות של הוועדה. אני קורא
1. הוועדה מקבלת את התנצלותה של רשות השידור ומקווה כי מקרה

כזה לא י ישנה.

2. הוועדה קוראת לרשות השידור למצוא דרכים לתת ציון למפעלה של

העיר אשדוד במלאת לה 30 שנה, בתהומי הקליטה, החינוך, התרבות

והכלכלה. תמצאו דרכים לעשות את זה כפי שהוצע קודם.

הוועדה מברכת את העיר אשדוד להגה ומאחלת לה צמיהה, שגשוג

ופריחה. הוועדה קוראת לרשות השידור להרהיב את הדיווח על מה שמתרהש

בערי הפיתוה, על היבטי הפיתוה שלהם, ההישגים והבעיות כפי שהם. אני

לא אומר לתת רק את הצד היפה, אבל כפי שהם. הוועדה מציינת לטובה את

הצלהת מערכת החינוך באשדוד כמערכת צומחת, דינמית ומתפתהת, מפתהת

יוזמות בתהומים שונים ומאהלת לה המשך הפיתוה וההרהבה.
ז. אמיר
רציתי להוסיף שהוועדה שמעה את דבריו של מר חיים יבין, ומעריכה

את הדברים האלה.

היו"ר נ. רז ;

בפתיהה התנצל מנהל הטלויזיה על האירוע ואמר, כי הוא קרה בשל

צירוף מקרים אומלל ולא נבון. כמו כן, הבטיה לעמוד בקשר עם ראש העיר

במגמה לתת ביטוי למפעלה של העיר. הוועדה מקבלת את התנצלותו ומקווה

כי מקרה זה לא יישנה. תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה
10:45

קוד המקור של הנתונים