ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 30/03/1987

אישור טיוטת מסקנות הוועדה בנושאי. הרפורמה בבחינות הבגרות - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת עי עלי

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מס' 8ו2

מישיבת ועדת החחינוך והתרבות

שהתקיימה ביום שני, כ"ט באדר התשמ"ז - 30.3.87 - בשעה 11.00

נכחו;

חברי הוועדה; ני רז - היו"ר

אי הראל

אי ולדמן

אי סרסני

מי פלד

א"ח שאקי
מזכירת הוועדה
ד' פלר

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; אישור טיוטת מסקנות הוועדה בנושא;

הרפורמה בבחינות הבגרות - הצעה לסדר-היום של חה"כ עי עלי.



אישור טיוטת מסקנות הוועדה בנושאי. הרפורמה בבחינות הבגרות - הצעה לסדר-היום

של חבר-הכנסת עי עלי

היו"ר ני רז;

אני פותה את הישיבה, המוקדשת למסקנות הוועדה בנושא: הרפורמה בחינות הבגרות

- הצעה לסדר-היום של הבר-הכנסת עובדיה עלי. אבקש את דנה לקרוא את המסקנות.

די פלר!

"בתהילת שנת הלימודים תשמ"ו הודיע שר החינוך והתרבות כי בכוונתו לקיים

שינויים במתכונת בחינות הבגרות, -

אי הראל;

לערוך שינויים.

די פלר;

- במגמה להעלות את רמת ההישגים הלימודיים במקצועות מדעיים ובלשונות.

ועדת החינוך והתרבות קיימה יום עיון בנושא (ב-17.6.86) במהלכו שמעה דברים מפי

תומכים ומתנגדים לרעיון. לאחר מכן קיימה חמישה דיונים בהם שמעה דברים מפי אנשי

המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והתרבות, ראשי ועדות קבלה, הוועדה לתכנון ותקצוב

של המועצה להשכלה גבוהה, נציגי ועד ראשי האוניברסיטאות, טסטולוגים, מורים,

הורים, ארגוני מורים, נציגי בעלויות על החינוך העל-יסודי, מורי בתי הספר לחינוך

של האוניברסיטאות, רבנים ויועצים פסיכולוגיים.

לקראת סוף דיוניה הונחה על שולחן הכנסת הצעה לסדר היום הנ"ל של חבר-הכנסת

עי עלי באותו נושא.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת היתה שותפה פעילה לרפורמה הראשונה בבחינות

הבגרות שהונהגה במערכת בסוף שנות השבעים. הרפורמה הנ"ל הרחיבה את מקצועות

הבחירה בהם יכול היה הנער להיבחן, הגמישה את מידת ההרחבה של כל נושא נלמד בהתאם

לבחירת התלמיד ותרמה, כמרכיב נכבד ביותר, לירידת אחוז הנושרים מבית הספר למספר

שאין לו אח ודוגמה בעולם כולו.

רפורמה זו הונהגה לאחר קיום ויכוח ציבורי רחב מימדים על הצורך בביטול

בחינות הבגרות המסורתיות, שהיו נהוגות בארץ מתחילת שנות השלושים.

הנושאים העיקריים שעולים בוויכוח ושבמהותם תקפים עד היום, ובוודאי יישארו
על סדר היום הציבורי הם
1. היותה של בחינת הבגרות כמכשיר ממסדי למיון אוכלוסיות

ללימודים גבוהים; 2. בחינות הבגרות כאספקלריה למציאות חברתית בלתי-שיוויונית,

ובמונחים של מדינת ישראל - קיומם של פערים בין-עדתיים; 3, מידת השתקפות תכני

למידה ומטרות החינוך בבחינות; 4. מהימנות הבחינות כתקפות לחיזוי חצלחה בלימודים

בעתיד, ועיתויין בשלב התבגרותו של הנער".

אלה הם ארבעת הנושאים העיקריים שהיה עליהם ויכוח.

"בדיון בנושאים אלה הועלו אינטרסים של קבוצות שייכות שונות!

המערכות הגדולות נזקקות לבחינות כמכשיר מיון. האוניברסיטאות מעוניינות

בתלמידים מוכנים יותר, ההורים דואגים להישגיות. למורים קל יותר ללמד במסגרות

מוגדרות ונמדדות, ואילו מנגד יש הטוענים כי יש לגשר פערים חברתיים ולחסל את אי

השוויון בהזדמנויות, לגוון את האפשרויות, להתיר את המתחים בגיל זה ולהדק את

הקשרים בין חינוך לבין השכלה.



בשני קצוות הדיאלוג ניצבים דגם הבחינה המסורתי מול דגם של הערכה מצטברת של

התלמיד על-ידי מוריו לאורך כל שנות לימודיו" - זה הדגם שפור רוצה אותו - "ובתווך

קיימת שיטת הבחינות הנהוגה היום בארץ לפיה צובר התלמיד נקודות חובה ובחירה

במגוון מקצועות רחב מאד".
היו"ר ני רז
הכוונה היא לנקודות זכות במקצועות חובה. ... מקצועות חובה ובחירה במגוון

רחב של מקצועות.
ד' פלר
"שנים מספר לאחר הנהגת הרפורמה החלו האוניברסיטאות להביע אי-נחת מרמת

הידיעות שתלמיד התיכון הגיע עמן. שטענתן ירדה הרמה הכללית, חסרה דיסיפלינה אחת

מבוססת השליטה בלשון האנגלית אינה מספקת להתחלת לימודים אקדמאי ים, בתי-הספר

המקיפים והמקצועיים הנהיגו מקצועות ברמות נמוכות והתעודה מעצם טיבה וזדלה לשקף

נכונה את רמת התלמידים. האוניברסיטאות החלו לפתח מדדים משלהן כדי לבחון את

המועמדים, להבדיל בין סוגי בתי ספר בבואן לקבוע רמות אמיתיות לציונים ולגרום

לנשירה גבוהה יותר של תלמידים לאחר שנה ראשונה באוניברסיטה. במקביל גרם הגיוון

הרב בשיטת הבחינות לריבוי שאלונים, התהליכים סורבלו, מתן הציונים התעכב לשנים

רבות, הציבור רטן על השירות הלקוי,האוניברסיטאות עיכבו קבלת סטודנטים וקשה חיה

להתגבר על המספר הרב של השאלונים שהונפק ושהוערך.

משרד החינוך הועמד בפני בעיה שתעודות הבגרות חדלו לשמש זכות ברישום.

אמינות הציונים נפגמה, בתי הספר התחילו להיות מתוייגים לפי רמות ההכנה

לאוניברסיטאות וההורים מפנים ילדים לבתי טפר בהם התעודה עונה על דרישות ההשכלה

הגבוהה. היה צורך להידבר ולהגיע להסכמה בין משרד החינוך לבין ועדת הקבלה של

המוסדות להכלה גבוהה כדי שתעודת בגרות אחידה לכל הארץ תקנה לבעליה את הזכות

להירשם לאוניברסיטה.

כתוצאה מהידברות זו הודיע שר החינוך והתרבות על הנהגת המתכונת הבאה לבחינות
הבגרות הרשומה להלן
א. עקרונות: ו. התעודה היא אחת, שווה לכל נפש.

2. האוניברסיטאות מתחייבות לאפשר רישום ללימודים לכל בעל תעודת בגרות.

3. התעודה תשקף רמה גבוהה יותר של לימודים.

4. לא ייפגעו שכבות חלשות.

5. יהיה תיאום למאפיינים שונים של מגזרים ייחודיים ונתיבים מקצועיים.

6. יפושטו הליכי הניהול, השאלונים והערכה.

7. האוניברסיטאות לא תקיימנה בחינות ידע כתנאי לכניסה לחוגים שונים".

אני לא מבין את העקרון החמישי, איך יהיה תיאום?

יהיה תיאום של בחינות בגרות , למגזר הערבי, למשל. שר החינוך הבטיח שהוא

יתאם.
היו"ר ני רז
תהיה התאמה, לא תיאום. עקרון הששי- על איזה ניהול מדובר?



די פלר;

אנחנו לא קבלנו אף פעם ניר מהשר שכתוב עליו שזו מתכונת בחינות הבגרות.

לקחתי את זה מהפרוטוקול. משרד החינוך עוד לא פירסם ניר, וזח לקוח מדברי השר

בישיבה.

אי סרטני;

בעקרון 5: תהיה התאמת הבחינות למאפיינים השונים של המגזרים.

אי חי שאקי;
בעקרון החמישי אני מציע לכתוב
יפושט תהליך הכנת בחינות הבגרות, הערכתן

ובדיקתן.

בקשר לעקרון השביעי, אני לא מעלה על דעתי שאוניברסיטה כלשהי תוותר על

הפריבילגיה לקבוע לחוג פלוני או אלמוני אם כן לדרוש או לא.

די פלר;

היא הבטיחה 50% הערכה במבחן הפסיכומטרי שלה, אבל הבטיחה שלא יהיו בחינות

ידע בכניסה. שמענו את זה גם מפי פרופ' כוכבא וגם מפי השר. זה חלק מההסכם.

אי הראל;

הכוונה היתה שלא יהיה הבדל בין בחינת בגרות אחת לשניה. הציון 10 כאן ושם

יהיה אותו 10, אבל אם התלמיד מקבל פחות מ-10, הוא לא מקבל גם מפה וגם משם.

מי פלד;

קשה לי להאמין שזה אמנם כלול בהסכם.

אי חי שאקי;

אני מציע לצלצל ללשכת השר ולברר אם יש לו נוסח שהוא גיבש אותו. אם כן,

שיתן אותו כמו שהוא, כי כל שינוי פה יחייב אנשים וזה לא ייצא אותו דבר.

אי הראל;

הכוונה היא לא לחוגים.

היו"ר ני רז;

בסעיף 2 כתוב; האוניברסיטאות מתחייבות לאפשר רישום ללימודים לכל בעל תעודת

בגרות. זה רישום, אבל הן לא מתחייבות לקבל אותו לפקולטה. הן גם לא עושות

בחינות כניסה לפקולטה, אלא לוקחות את הטובים על-פי הציונים בתעודת הבגרות.

די פלר;

נכון. הם התחייבו לא לעשות בחינות יידע כתנאי לכניסה לפקולטה.

מי פלד;

זה אמור לגבי קבלה לאוניברסיטה, לא לחוגים. בחוג לערבית באוניברסיטת

תל-אביב יש 100 מועמדים לשנה והוא עושה בחינות מיון למועמדים.



די פלר!

אני אשאל.
"ב. מתכונת הבחינה
1. לא יחולו שינויים בחובות הלמידה הקיימים היום בבתי הספר התיכוניים.
המקצועות שבהם הבחינה היא חובה
א. אנגלית ברמה של 4 נקודות במקום 3; ב.

מתימטיקה ברמה של 3 נקודות; ג. מקצועות עבריים: תנ"ך, תולדות עם ישראל, ידע עם

ומדינה.
מקצועות שבהם הבחינה היא בחירה מחייבת
בחינה אחת לפחות מתוך רשימה זו: (סך-הכל 18 יחידות לפחות). בנתיב העיוני:

ביולוגיה, גיאוגרפיה, הסטוריה, חקלאות, כימיה, כלכלה, לימודי ארץ-ישראל, מדעי

החברה, "מדעי החיים והחקלאות, מוסיקה, מחשבים, מחשבת ישראל, סוציולוגיה ומדע

המדינה, ספרות, פילוסופיה, פיסיקה, שפה זרה נוספת, תושב"ע, אמנות, תיאטרון.
בנתיב הטכנולוגי
מדעי ההנדסה, כימיה טכנולוגית, מדעי החיים, אמנות

שימושית, תרמודינמיקה טכנית, מערכות חשמל ואלקטרוניקה, מינהל וכלכלה, הנדסה

חקלאית, ניתוח מערכות וארגון קבצים, ימאות, ארכיאולוגיה, פסיכולוגיה חינוכית,

חשבונאות, פרקי מכונות וחוזק חומרים, אווירודינמיקה טכנית, תכנון קונסטרוקציות,

שרטוט אדריכלי, עיצוב, תורת הסיעוד, אופטיקה יישומית.

6. מקצועות שבהם הבחינה היא "בחירה נוספת".

לפי בחירת התלמיד הוא יוכל להיבחן במקצועות נוספים ולחגיע עד לבין 20 ל-28
יחידות לימוד לפי הפירוט שלהלן
א. בחינות מתוך רשימת מקצועות הבחירה המחייבת.

ב. בחינות במקצועות שאינם רשומים ברשימת מקצועות החובה וברשימת הבחירה

המחייבת ואר יאושרו ע"י משרד החינוך והתרבות.

7. השאלונים למקצועות אלה י.חוברו באופנים הבאים:

א. או על-ידי משרד חחינוך, והערכתם תיעשה בידי מעריכים שימונו על ידיו;

ב. או על-ידי מורי בית הספר, לפי תוכניות לימוד שיעובדו על ידיהם, והערכתם

תיעשה על-ידי מורי בית-הספר. ערכם של הציונים שיירשמו בדרך ההערכה

הפנימית יהיה שווה לערכם של ציוני בחינות הבגרות ששאלוניהם יחוברו על-

ידי משרד החינוך והתרבות."
מי פלד
בסעיף7 צריך להבהיר שמדובר על מקצועות שמוגדרים בסעיף 6ב.
די פלר
"8. תלמיד יהיה חייב להיבחן,במקצוע מוגבר (4 או 5 יחידות לימוד) אחד נוסף

לבחינח בשפה הזרה (אנגלית) .ולבחינת החובה בעברית. המקצוע המוגבר יבוא מבין

מקצועות החובה או מבין מקצועות הבחירה המחייבת.

9. במקום שש רמות וארבעה שלונים תהיינה שתי רמות שאלונים בלבד", לכל מקצוע.
אי חי שאקי
מה יבוא במקום ארבעה שאלונים?
די פלד
לפי דעתי יהיה שאלון אחד, אבל אני אבדוק את זה.



"10. -לא יחול שינוי במעמדן של הבחינות על-פי תכניות לימודים ייחודיות. הכללים

הוזלים לגביהן יהיו תקפים גם במתכונת החדשה".

טיעונים בעד ונגד.

"המחיייבים את השינוי במתכונת טוענים בראש ובראשונה כי ברמת הוראה נכונה

אפשר יהיה להעלות את ההישגים הלימודיים ואחריות זו המוטלת על המורה תעלה בהכרח

את רמת בתי הספר; גם מתן משקל לציון פנימי אחד יעלה את המוטיבציה של המורים

להצטיין".

אי הראל;

איך זה מתקשר עם המשפט הקודם?
היו"ר ני רז
זה לא מתן משקל אלא מתן הכרה בציון הפנימי.
די פלר
..."אי-קבלת תנאי האוניברסיטאות וניתוק מדרישותיהן יחולל תהליכים שקשה יהיה

לשלוט בהם. בתי-הטפר יתיישרו כדי להכין תלמידיהם להשכלה גבוהה, תיטגרנה מגמות

טכנולוגיות רבות, בבתי-ספר בינוניים וחלשים תהיה סלקציה שלילית, ותלמידים שיגמרו

שירות בצבא וינסו להתקבל למוסדות האקדמאיים לא יוכלו להציג תעודת בגרות המקנה

זכות לרישום."
אי סרטני
מתקבל מכאן כאילו אי-קבלה ייצור מצב יותר חמור מאשר היום.

די פלר!

נכון,. זאת הכוונה. משרד החינוך אמר שמוכרחים לבוא לידי הסכם עם

האוניברסיטאות, מפני שאם נתנתק מהן זה מה שיקרה.

אי סרטני!

כן, אבל זה לא ברור פה.
מי פלד
אם אני מבין נכון צריך לנסח את זה כך: ..."יחולל תהליכים שקשה יהיה לשלוט

בהם, כגון! א. בתי-הספר ישאפו להכין תלמידיהם להשכלה גבוהה; ב. תיסגרנה מגמות

טכנולוגיות רבות; ג. בבתי טפר בינוניים וחלשים תהיה סלקציה שלילית", וכוי.
די פלר
"לעומת המחייבים טוענים השוללים את המתכונת החדשה כי במצב הנוכחי יותר

ממחצית מקבלי תעודות הבגרות לא ממשיכים ללמוד לימודים אקדמאיים..".
אי חי שאקי
בניסוח הנוכחי זה לא שלילה ששואפים להכין להשכלה גבוהה.

די פלר! , י .

לא, זה שלילה לשינוי. מתכונת.
א' ח' שאקי
בניסוח צריך להיות ברור במה הפגם. מה פגום בזה שבית-הספר שואף להכין את

תלמידיו להשכלה גבוהה? הרי אלה העובדות; או שאנחנו רוצים לומר:- יתמקדו בזה,

יפגעו בחלשים. חסר כאן זימה הפגם שבדבר . כפי זה מנוסח ח אין כל פגם. בתי-ספר

ישאפו להכין תלמידיהם להשכלה גבוהה. כל בית-ספר תיכון שואף שתלמידיו יגיעו

לאוניברסיטה.
די פלר
כן, זה החיוב. אי בי גי די זה ההודעה של משרד החינוך שאלה יהיו התהליכים

שיתחוללו אם לא יבוא לידי ---
אי חי שאקי
מה רע בתהליך הזה, שבתי-הספר ישאפו להכין תלמידים להשכלה גבוהה?

די פלר;

לכן כתבתי קודם "יתיישרו" ושיניתי ל"ישאפו".

היו"ר ני רז;

בפיסקה הראשונה אנחנו חייבים לדבר בלשונם ובכוונתם ושל המחייבים את

השינויים. המחייבים את השינויים במתכונת טוענים, בראש ובראשונה, כי רמת הוראה

נכונה תאפשר להעלות את ההישגים הלימודיים ואחריות זו מוסלת על המורה. מהלך זה

יעלה ממילא את רמת בתי-הספר, ומתן הכרה בציון פנימי אחד אף הוא יעלה את

המוסיבציה של המורים להצסיין.

אבל המחייבים אומרים שחייבים לקבל את מה שהאוניברסיטאות דורשות, כי אחרת

יקרה לנו אי בי ג' די.
היו"ר נ' רז
אז תוסיפי: בתי-הספר ישאפו לשפר את הישגיהם על-מנת לאפשר לתלמידיהם להגיע

להשכלה גבוהה.

מי פלד;

הכוונה היתה שבתי-הספר יזניחו כל ענין אחר ויתמקדו בהכנה לבחינות הבגרות.

אי ח' שאקי;

האוניברסיטאות אמרו למשרד החינוך לטעון את זה,; שאם לא יקבלו את דעתן,

בתי-הספר יתמקדו אך ורק בהכנה לבחינות בגרות.
. א י סרטני
משר החינוך טוען שבית-ספר שיילך לפי דרישת האוניברסיטאות, תלמידיו יוכלו

להתקבל. אם לא תהיה בחינה אחת ,האחדים בכלל לא יוכלו להתקבל לאוניברסיטה. זאת

הטענה, אבל צריך להבהיר אותה.
מ' פלד
הטענה שהיא שאם בית-הספר יידע שכדי לאפשר לתלמידים להיכנס לאוניברסיטה הוא

צריך לעמיד בתביעות של האוניברסיטה; הוא יזניח כל שיקול אוזר ויתמקד רק בהכנה



לבחינות בגרות.
היו"ר ני רז
אליבא דמשרד החינוך זה טוב או רע?

מ' פלד;

זה רע.

די פלר;

ולכן צריך לקבל את דרישת האוניברסיטאות וללכת לתעודת בגרות אחת. משרד

חחינוך אומר שזה רע ולכן הוא רוצה הסכם עם האוניברסיטאות, שהן תקבלנה את דרישתו

שתהיה תעודת בגרות אחת. הטיעון העיקרי הוא לא להתנתק מהאוניברטיטאות. בואו

נגיע אתן להסכם, כי אחרת יקרו לנו ארבעת הדברים; האלה.
אי סרטני
זה כתב כניעה.

די פלר;

הם אמרו את זה בועדה. אני הוצאתי את זה מהפרוטוקול.

מ' פלד;

הבקורת היא על זה שאם תעודת הבגרות כשלעצמה לא תאפשר כניסה לאוניברסיטה

והאוניברסיטאות תקבענה לעצמן רמות באופן עצמאי, יהיו בתי-ספר שיכוונו את כל

מאמציהם להשיג את הרמה הזאת ויוותרו על כל פעילות אחרת.

די פלר;

זאת הכוונה.

היו"ר ני רז;

זאת נקודה חשובה מאד.

די פלר;

חברת-הכנסת סרטני אומרת שזה כתב כניעה. אכן זה היה כתב כניעה.
אי סרטני
בצד החיובי תכתבי שההליכה לקראת הסכם עם האוניברסיטאות באה מתוך תפיסה ש...

די פלר;

אני רוצה לקרוא בפניכם מתוך הפרוטוקול האחרון את דבריו של בנימין אמיר,
שסיכמו את הטיעונים של משרד החינוך והתרבות
"שאלת המפתח שעמדה לפנינו היתה האם אנחנו נפרדים מהאוניברסיטאות או שאנחנו

הולכים יחד וקובעים תעודת בגרות שמאפשרת לתלמיד להירשם לאוניברסיטה. איגני נכנס

לשאלה של היצע וביקוש בחוגים מסויימים או בכלל במוסדות להשכלה גבוהה. השאלה של

היקף ההשכלה הגבוהה היא שונה, ובהחלט הייתי שמח אם אפשר היה לפתוח את שערי

המוסדות להשכלה גבוהה למספר גדול יותר של תלמידים. אבל לא זו השאלה שעומדת

לפנינו עכשיו. השאלה היא אם אנחנו נפרדים מהאוניברסיטאות ונותנים תעודת בגרות



שאנחנו מחליטים מח יחיח בח והאוניברסיטאות יעשו אחר-כך כפי שימצאו לנכון עוד

בתהליך ההרשמה של התלמידים.

אני מבקש להביא בפניכם את השיקולים שלנו כדי שתבינו איך קבלנו את ההחלטה.

יש כאן שלושה חלקים. קודם-כל שאלנו את עצמנו: נניח שניפרד - מה יהיה אז המצב?

אחר-כך אלנו את עצמנו מה החסרונות ומה הסיכונים שבהפרדה; מה היתרונות שיושגו אם

ניפרד ממערכת האוניברסיטאות. עשינו את חשבון הרווח וההפסד ואני רוצה לפרט

לפניכם את השיקולים.

אם אנחנו נפרדים מהאוניברסיטאות, פירוש הדבר שהמערכת האוניברסיטאית קובעת

לעצמה, בלי תלות בנו ובלי קשר אתנו , את תנאי הקבלה. ואז ברור שתהיה התרחקות

מוחלטת מהצרכים של מערכת החינוך. אנשי האוניברסיטאות אמרו לנו: כל מה שאנחנו

צריכים זה מתימטיקה, אנגלית ולשון. איננו זקוקים לכל שאר הדברים שאתם כוללים

בוזעודת הבגרות.

אם אנחנו נפרדים מהאוניברסיסאות, אנחנו מוכרחים להיות מוכנים למצב
שהאוניברסיטאות יאמרו
אנחנו לא מתחשבים במערכת רחבה מאד של לימודים שלכם, ואין

לזה ערך מבחינתנו. אינני צריך לומר מה ההשפעה שתהיה לזה על מערכת בתי-הספר

שלנו. מה יעשו אז בתי-הספר? השיטה של לימוד לבחינה וההתיישרות לפי דרישות

האוניברסיטאות תהיה מיידלת. זה כוח שיהיה לנו קשה מאד לשלוט בו".
אי הראל
זה בדיוק ההיפך ממה שכתוב בטיוטה. אם כך, צריך לכתוב שהמחייבים את השיטה

מצאו את הדרך של שילוב צרכי האוניברסיטאות וצרכי החינוך. זו הנקודה. זאת לא

הוזיישרות.
אי סרטני
צריך להדגיש: בהתחשב בצרכי האוניברסיטאות בצרכי מערכת החינוך בכלל.
היו"ר ני רז
המחייבים את השינוי טענו שההסכם עם האוניברסיטאות כולל בתוכו היענות הן

לצרכי האוניברסיטאות באשר להשכלה הגבוהה והן לצרכי החינוך הכלליים המחייבים את

בתי-הספר להעניק לתלמידיהם השכלה רחבה בתחומים מגוונים וברמה נאותה. לדעתם,

אם זה לא . יהיה כך ויתקיים ניתוק בין שתי המערכות, בתי-הספר יכפיפו עצמם יותר

ויותר אך ורק לצרכי הקבלה לאוניברסיטאות, שהם מצטמצמים ב-2 - 3 מקצועות בלבד,

ויזניחו תחומי חינוך חשובים אחרים.
אי הראל
ולכן עלולות להיסגר מגמות סכנולוגיות רבות.
די פלר
"לעומת המחייבים טוענים השוללים את המתכונת החדשה כי במצב הנוכחי יותר

ממחצית מקבלי תעודות הבגרות לא ממשיכים ללמוד לימודים אקדמאיים, ושליש מהם לא

מנסים אפילו להירשם. שליש זה - שהיום גומר בית-ספר תיכון ובידו תעודת בגרות

המקנה לו אפשרות לקבל עבודה במקומות רבים, יהיה לאחר הנהגת המתכונת החדשה חסר

תעודת בגרות, מפני שלא יעמוד בדרישות הגבוהות של התעודה. רוב התלמידים שבאים

משכבות חברתיות נמוכות מתקשה כבר היום בלימודי המתימטיקה והאנגלית. העלאת הרמה

תחסל את סיכוייהם. מתימטיקה, לדעתם, איננה, מקצוע מקדם. כושר חשיבה או ערכים

וחרבות. קיים היום מחסור חמור במורים למתימטיקה ולאנגלית.במצב הנוכחי מתבטא

מחסור זה באחוז גבוה של נכשלים בבחינות במקצועות אלה, ושל אחוז גבוה של

לא-ניגשים לבחינות.



מצב תקציב החינוך אינו מאפשר העסקת מורים נוספים, והללו גם אינם בנמצא.

הממונה על החינוך המדעי הודיע כי יש עליה ניכרת במספר וברמה של התלמידים

הלומדים מקצועות מדעיים ונבחנים בהם. כל זאת בטרם הונהגה מתכונת וזדשה. יש

להעלות את רמת המורים בכל מקרה, ולא רק עקב שינוי מתכונת הבחינות. אין לדעת

השוללים שום סתירה בין חינוך למצויינות לבין שמירה על דמוקרטיזציה של מערכת

החינוך ואסור לנו להרוס במו-ידינו את ההצלחה הגדולה של האינטגרציה שהעלתה את

שעור בני עדות המזרח באוניברסיטאות פי שניים וחצי.

כן טוענים הללו כי בית-הספר הינו מוסד חינוכי, הנותן דעתו לצרכיו האישיים

והיכולת של כל תלמיד, מחנך ומקנה ערכים, מעודד ליצירתיות, מחקר ובקורת, מקדם

לקראת בגרות חברתית ורגשית ואוטונומיה אישית".

אי הראל;

מה פירוש "מקדם לקראת בגרות חברתית ורגשית"? מה זה שייך לבחינות הבגרות?

די פלר;

אני אקרא את המשפט הבא ואז תבין. "הצורך להכין את התלמיד לאוניברסיטה

יגרום לבית הספר להיות תתרותי, הישגי, מדגיש שינון ולמידה, מעריך רק כשרים

קוגניטיביים ונבחן על-פי רמת ההישגים בבחינות".

אי הראל;

בסדר. למה אני צריך לקדם בגרות חברתית ורגשית? מה זה שייך למתכונת בחינות

הבגרות?

אי סרטני;

".. מחנך ומקנה ערכים, מעודד ליצירתיות, מחקר ובקורת". זה מספיק.

מי פלד;

ענין הממונה על החינוך המדעי - איך זה נכנס?

די פלר;

זה נכנס כטיעון שדו"ח דבורצקי כבר לא תקף.

מי פלד;

אבל זה לא המשך של טענת השוללים.

די פלר;

אולי נכתוב; יש עליה ניכרת במספר וברמה של התלמידים הלומדים מקצועות מדעיים

ונבחנים בהם", ולא נחוץ לעשות דבר אחר.

היו"ר נ' רז;

"בית-הספר הינו מוסד חינוכי הצריך לתת דעתו לצרכיו האישיים והיכולת של

כל תלמיד, לחנך ולהקנות ערכים, לעודד ליצירתיות, מחקר ובקורת".



די פלר;

"עוד טוענים השוללים את הרפורמה כי אין לקבל את תביעת האוניברסיטאות להכין

להן תלמיד בעל תעודה מוכרת לצרכיהן מפני שצרכיהן משתנים לפרקים ואפשר להכין את

התלמידים לעמוד בדרישות בתוך כתלי האוניברסיטאות ובמסגרת תקציביהן.

הם מזכירים בהקשר זה כי כושר הניבוי של ציוני הבגרות לגבי הצלוזה בלימודים

אקדמאי ים תינו קטן ביותר".
אי הראל
הוא לא קטן ביותר.

די פלר;

הוא קטן ביותר, פוזות מהצי. את זה אמרו לנו כולם, גם הטסטולוגים ביום העיון

וגם פרופי באשי.

"להלן מסקנות הוועדה.

1. הוועדה קוראת לשר החינוך והתרבות לא להנהיג את הרפורמה בבחינות הבגרות בטרם
יושגו התנאים הבאים
א. יוקצו משאבים להכשרת מורים לאנגלית ומתימטיקה כדי להבטיח הוראה העונה

על דרישות העלאת רמת הבחינות במקצועות אלה.

ב. ייבחנו אפשרויות בני השכבות החלשות הלומדים היום במערכת העל-יסודית

לעמוד בהצלחה במקצועות אלה ברמה הנדרשת.

ג. ייעשו כל ההתאמות במקצועות הלימוד למגזרים הייחודיים, בעיקר למגזר

הערבי.

ד. האוניברסיטאות לא ישנו את מעמד תעודת הבגרות הקיימת כמקנה זכות

לרישום."

אתם אמרתם לי לעשות התניה, וסעיפים אי עד די הם ההתניה.
מי פלד
זה נכון, אבל יש לי וריאציה להנהיג את הרפורמה בהדרגה ובהתאם ליכולת.
די פלר
זה מופיע בסעיף 2 בעמוד הבא: "הוועדה ממליצה להכין תוכנית רב-שלבית להחלת

הרפורמה בבחינות הבגרות, במטרה להעלות את רמת ההישגים של בוגרי בית הספר התיכון

ולהתאימה לצרכי החברה על כל מגזריה.

הוועדה ממליצה להתחיל תכנית זו בהעלאת רמת הלומדים במוסדות להכשרת מורים".
אי הראל
הסעיף הזה הוא ההיפך ממה שכתוב במסקנות. כי אם את אומרת להעלות את הרמה

במוסדות להשכלה גבוהה, את יכולה להגיד שיקבלו את מי שמקבלים עכשיו, וגם שם ילמדו

במשך הזמן את התלמידים באופן יותר אינטנסיבי.



ד' פלר;

אנחנו מתנים את זה קודם-כל בהעלאת רמת המורים, כי הם אחר-כך מעלים את רמת

התלמידים.

אי סרטני;

לגבי סעיף ו יש לי התניה, שאם היא לא תתקבל היא תישאר בדעת יחיד. אני לא

אוותר עליון. הענין הוא שלא יתחילו בהחלת הרפורמה כל זמן שלא יהיו תוכניות

מקבילות למגזרים הייחודיים. אם לא תהיה תוכנית מקבילה, אני מתנגדת שיתחילו

להזיז משהו.

די פלר;

לא מקבילה, תוכנית מתואמת.

אי סרטני;

בסדר, מתואמת.

די פלר; !

זאת אומרת, את רוצה יותר להחריף את גי.

אי סרטני;

"ייעשו כל ההתאמות במקצועות הלימוד למגזרים הייחודיים... וללא מציאותן של

תוכניות אלה לא יתחילו בהגשמת הרפורמה".

די פלר;

זה כתוב; "בטרם יושגו התנאים הבאים".

היו"ר ני רז;

אני מציע לשלב את סעיף סעיף 3 במקום אחר כסעיף בפני עצמו.

אי הראל;

בענין הזה אני מגיש הסתייגויות, כי אני נגד הצגת הענין בשלילה. אני בעד

הצגתו בחיוב.

היו"ר ני רז;

דבר ראשון שאני מציע, לאחר "להלן מסקנות הוועדה", לומר שהוועדה מחייבת

בעקרון את רעיון הרפורמה כפי שגובש בין משרד החינוך לבין האוניברסיטאות. בהמשך

יבוא; הוועדה קוראת לשר החינוך להנהיג את הרפורמה בשלבים ובתנאי שיתקיימו בה

התנאים הבאים; רמת המורים, המשאבים, מעוטי יכולת, המקצועות השונים, הכשרת המורים

בסמינרים ובאוניברסיטאות בקורסים להכשרת עובדי הוראה, וכוי.

בסעיף הי נאמר שיוקצו משאבים מספיקים להכשרת מורים לאנגלית ומתימטיקה

בסמינרים ובאוניברסיטאות כדי להבטיח רמת הוראה שתענה על דרישות העלאת רמת

הבחינות במקצועות אלה.



אי סרטני;

אני הייתי אומרת רמת הלימודים, כי אנחנו מדברים לא רק על בחינות. שתענינה

על רמת הלימודים והבוזינות.

היו"ר ני רז;

בסדר. יוקצו משאבים מספיקים להכשרת מורים לאנגלית ומתימטיקה בסמינרים

ובאוניברסיטאות כדי להבטיח רמת הוראה שתענה על דרישות הלימודים והבחינות

במקצועות אלה.

די פלר;

"להלן מסקנות הוועדה". יש לנו כעת סעיף 1 חדש.

1. הוועדה מחייבת בעקרון את רעיון הרפורמה בבחינות בגרות כפי שגובש בין משרד

החינוך והתרבות לבין האוניברסיטאות.

2. הוועדה קוראת לשר החינוך וחתרבות לחנהיג את הרפורמה בבחינות הבגרות בשלבים
לאחר שי ובטחו התנאים הבאים
א. יוקצו משאבים מספיקים להכשרת מורים לאנגלית ומתחמטיקה בסמינרים

ובאוניברסיטאות כדי להבטיח הוראה שתענה על דרישות הלימודים והבחינות במקצועות

האלה.

ב. יובטחו האמצעים שיאפשרו לבני השכבות החלשות הלומדים היום במערכת

העל-יסודית להיבחן ולהצליח במקצועות אלה ברמה הנדרשת".

אי הראל;

מה אנחנו אומרים למשרד החינוך בסעיף בי?
היו"ר ני רז
זה משלים את מה שנאמר קודם, שמשרד החינוך חייב להעמיד אמצעים. לתת כתות

עזר, כתות מקבילות, ועוד.
אי הראל
כשאנחנו אומרים "ברמה הנדרשת", יכולה להיות כוונה שלגבי בני השכבות החלשות
אנחנו אומרים
אתם תיכנסו לאוניברסיטה ברמה אחרת.
די פלר
לא, כי המתכונת מדברת על תעודה ברמה אחת. אנחנו אומרים למשרד החינוך שהוא

אחראי על ה-8,000 האלה, שיקבלו תעודת בגרות.
אי הראל
מבקשים שייעשה מאמץ להשקעה נוספת בני השכבות החלשות כדי לתת להם אפשרות

לעמוד בבחינות ברמה החדשה. כדי שלא יובן שמהם מבקשים פחות.
היו"ר ני רז
להיפך, אני אומר; "יובטחו האמצעים שיאפשרו לבני השכבות החלשות הלומדים היום

במערכת העל-יסודית לעמוד בהצלחה בבחינות במקצועות אלה ברמה הנדרשת".



אי הראל;

יש פה בעיה. ההשקעה היא לא כדי לאפשר להם לעמוד בבחינה. ההשקעה היא

בחינוך, בלימוד, בכדי לאפשר להם לעמוד בבחינה.

היו"ר ני רז;

אם כתוב; יובטחו האמצעים שיאפשרו לבני השכבות החלשות הלומדים היום... לעמוד

בהצלחה בבחינות, האמצעים פירושם שבמערכת הלימודים הם יקבלו לימודים כאלה שיאפשרו

להם להצליח.

די פלר;

"ג. ייעשו כל ההתאמות במקצועות הלימוד למגזרים הייחודיים, בעיקר למגזר

הערבי".

מי פלד;

... תושלמנה כל התוכניות הדרושות למימוש הרפורמה במגזרים הייחודיים, בעיקר

במגזר הערבי. \

היו"ר ני רז;

מי זה ייחודיים מלבד הערבים?

די פלר;

התיישבותיים, טכנולוגיים.

היו"ר ני רז;

אז אולי כדאי שנציין את זה. נכתוב; במגזר הטכנולוגי, ההתיישבותי, ובעיקר

במגזר הערבי. אולי גם במגזר הדתי.

מי פלד;

בסעיף די אני מציע לומר; לא ישתנה מעמד תעודת הבגרות הקיימת כמקנה זכות

להירשם לאוניברסיטה.

אי הראל;

אני חושב שהסעיף הזה סותר את כל מה שאמרנו. אם אנחנו אומרים בשלבים, אפשר

לומר שלגבי אלה שלא הוכנסו למתכונת הבגרות החדשה לא ישתנה מעמד התעודה, אבל לגבי

מי שנכנס לתהליך הרפורמה?

מי פלד;

תהיינה לנו שתי תעודות?

די פלר;

אנחנו אומרים; לא ישתנה בינתיים.

מי פלד;

לגבי האוניברסיטה יש תעודת בגרות אחת, ומי שמביא אותה יכול להירשם.



היו"ר ני רז;

אני מציע לומר: כל עוד לא יושמה הרפורמה לא ישתנה מעמד תעודת הבגרות הקיימת

כמקנה זכות לרישום.

אי הראל;

אנהנו לוקהים את תעודת הבגרות הפוזות טובה ומקנים לה מעמד בכיר.

היו"ר ני רז;

לא בכיר, מעמד כפי שיש לה היום.

אי הראל;

בסדר. "האוניברסיטאות לא ישנו את מעמד תעודת הבגרות הקיימוז כמקנה זכות

לרישום", אבל היום אין לכל התעודות זכות רישום. לכן זה בא לרפורמה. אתה יכול

להגיד שיחטן של האוניברסיטאות למי שטוב - טוב, ולמי שרע - רע.

היו"ר ני רז;

הנהלים הקיימים לגבי תוקפה של תעודת הבגרוו1 הנוכחית לא ישתנו. יש תעודות

של בית-ספר מסוים שאין לאוניברסיטאות אמון לגביו. אבל יש פה יתס שונה. הם

לוקחים מהריאלי ואומרים דבר אהד, ולגבי בית-שאן הם אומרים דבר אהר, למרות

שהציונים הם אותם הציונים.

מי פלד;

לפי דעתי האוניברסיטאות צריכות לקבל לצורך רישום כל נושא תעודת בגרות.

היו"ר ני רז;

אבל הן לא מקבלות כל נושא תעודת בגרות. הן אומרות שאין ערך לתעודת הבגרות,

אנחנו לא מאמינים לתעודת הבגרות. מה כל הענין של הרפורמה? הם רוצים לחייב רמה

אחידה, אמינה.

סעיף די אומר שעד שתהיה המציאות התדשה הזאת בינתיים יישאר המעמד הקיים.
אי סרטני
אני מציעה לכתוב שתנאי הקבלה לאוניברסיטה יישארו כפי שהם היום.
די פלר
סעיף 4 הופך להיות 3; "האוניברסיטאות ירחיבו את המכינות הקדם-אקדמאיות

במטרה להכין מספר רב ביותר של תלמידים ללימודים אקדמאי ים".

אי הראל;

לא רק האוניברסיטאות. יש מכינות שלא שייכות לאוניברסיטאות.

אי חי שאקי;

התקציב בא למעשה ממשרד החינוך. משרד החינוך והתרבות ירחיב את מספר והיקף

המכינות הקדם-אקדמאיות בשיתוף עם האוניברסיטאות ועם המוסדות להשכלה גבוהה.

המוסדות להשכלה גבוהה כולל גם מכללות.



די פלר;

"4. בית-הספר התיכון יהיה מוסד חינוכי בו ההשכלה משמשת מכשיר לעיצוב אדם

אוטונומי, חוקר, שופט מצבים חברתיים ומתייחס אליהם, בעל אמות-מידה מוסריות

ערכיות, אוהב את הזולת ומקבל את השונה, מקיים שוויון הזדמנויות, מעודד את החלשים

ופותח אופקים למצויינות".

באוניברסיטה ההשכלה היא מטרה. בבית-הספר התיכון ההשכלה היא מכשיר לעיצוב

אדם, חוקר, וכוי.

אי ולדמן;

אני מסכים עם המגמה. בית-הספר התיכון יהיה מוסד חינוכי בו מקצועות הלימוד

ישמשו כמכשיר. אבל מכשיר למה? כל מה שיש פה יכול לשמש בכל מדינה, כמו פנאמה או

ונצואלה. אנחנו מדברים על מדינת ישראל. בוודאי יש לכלול את כל מה שכתוב פה,
אבל לפני זה הייתי אומר
לעיצוב יהודי ציוני, בעל תודעה לאומית, נאמן לערכים

המוסריים האנושיים של הרוח הנבואית, מורשת ישראל - ואחר-כך אתה מגיע לאדם. הרי

המוסר הנבואי, בזה דוגלים ובזה מלמדים גם כן. אני מכניס את הערכים המוסריים

האנושיים.

די פלר;

חבר-הכנסת ולדמן, כשכתבתי את המלים האלה הרי ידעתי מי יישב פה היום,

וחיפשתי בכוונה את הכללי ביותר לכל מערכת החינוך בטרם אנחנו נכנסים לספציפיקציה

של מה אנחנו כיהודים רוצים שילדינו יהיו.

אי ולדמן;

זאת הרי מדינה יהודית. אי-אפשר לכתוב על מגמת החינוך בלי להזכיר את זה.

די פלר;

אני לא מתנגדת למה שאתה אומר בעקרון.

אי ולדמן;

אפשר להגיד; במוסדות החינוך היהודיים ובמוסדות החינוך הכלליים.

היו"ר ני רז;

לאחר שבמסקנות אנחנו בסך-הכל מדברים על תעודות הבגרות, בסעיף זה אנחנו

רוצים לחגיד משהו לגבי בית-הספר התיכון ומעמדו. השאלה היא מה המשקל שאנחנו

רוצים בכלל לתת לסעיף הזה.
אי ולדמן
אז תכתוב רק; בית-הספר התיכון יהיה מוסד חינוכי בו מקצועות הלימוד ישמשו

כמכשיר חינוכי, או משהו כזה. בלי עיצוב.

די פלר;

אחרי שכל אדם באשר הוא למד להיות בעל אמות-מידה מוסריות וערכיות, אני רוצה

את יהודי או את ילדי גם בעלי אמות-מידה יהודיות וציוניות.



אי ולדמן;

אבל את מגדירה פה איזה אדם בית-הספר התיכון צריך לעצב.

די פלר;

אדם מוסרי באשר הוא. וזבר-הכנסת ולדמן אמר שמקצועות הלימוד הם מכשיר.

מכשיר למה?

אי סרטני;

לאדם ערכי, בהכללות, ולא להיכנס לפרטים.

אני לא מוכנה לקבל את זה. אני ציונית, אני יהודיה ואני רוצה לחנך לזה, אבל

אני לא מוכנה שבמסמך של ועדת החינוך של הכנסת, שמדבר על בחינות הבגרות, ייאמר רק

זה. יש עוד דברים הוץ מאשר ברות נביאי ישראל, עם כל הכבוד.

אי ולדמן;

את יכולה לכתוב מוסדות תינוך יהודיים ולכתוב להוד מוסדות הינוך ערביים.

אי סרטני;

בשביל מה להכניס את זה כך? .

אי הי שאקי;

אני שמה שהסעיף הזה עלה. אמנם השאלה היא לכאורה טכנית - שינוי מסוים

בשאלוני בהינות הבגרות, אבל למעשה זו הזדמנות מצויינת לוועדת הינוך, שהיא באמת

לא טכנית אלא היא תמיד צריכה לראות את ההיבט ההינוכי המלא של הענין, לנסות

ולהציע כמה דברים שיהיו מעל הענין הטכני המצומצם.

אני במקרה הייתי פעיל מאד בנושא של מניעת ירידה. הבקורת שהזרה ונשנתה בפי

מנכ"לים, עובדים ומהנכים היא שהמערכת ההינוכית בכללה לוקה בזה שהיא לא מדגישה את

החשיבות של הישארות בארץ. היא לא מגנה את הירידה, היא לא מהנכת לכך שלהיות

ישראלי פירושו ישראלי ללא תנאי ולא ישראלי על-תנאי.

לכן, אם מדובר פה על נסיון לעצב סעיף שיתן מסגרת נאותה, כדאי לנו לראות

כדגם את חוק לימוד הובה, שבו יש מטרות ההינוך הממלכתי, מטרות ההינוך הדתי ומטרות

החינוך הערבי. אני לא מעוניין לקפה אדם כלשהו בארץ הזאת, או לקפח את זהותו. אם

אני מדבר על מה אני חותר להגיע בסוף ארבע שנות לימוד תיכון, אולי זו הזדמנות

לומר מה הם הדברים שאני רוצה שיושגו במוסדות היהודיים, ומיד ליד זה מה הן המטרות

שאנהנו רוצים שיושגו במוסדות הערביים . יהיה משותף גדול של 80%-90%.

היו"ר ני רז;

אני רוצה להציע בקשר למעמדו המיוהד של בית-הספר התיכון. אנחנו רוצים שהוא

לא ישתעבד לתביעות של המוסדות להשכלה גבוהה ויהיה לו מעמד משל עצמו כמוסד מהנך.

אני מציע לומר; בית-הספר התיכון יהיה מוסד בו חינוך האדם והשכלתו ישמשו

מטרות בפני עצמן בהתאם לחוק החינוך הממלכתי, והוא לא ישמש רק כלי להכנת התלמידים

ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה.

אי הי שאקי;

בהתאם למטרות ההינוך הממלכתי לסוגיהן. יש שלוש מטרות: ליהודים, לערבים

ולדתיים. למטרות השונות, קבוצה-קבוצה, כפי שזה מופיע בחוק.



היו"ר ני רז;

בהתאם לחוק החינוך הממלכתי ומטרותיו.
מי פלד
מבחינה טכנית הגדרת מטרות החינוך הערבי לא מופיעות בחוק אלא בחוזר מנכ"ל

שמשלים את החוק.

היו"ר נ' רז;

"4. בית-הספר התיכון יהיה מוסד בו חינוך האדם והשכלתו ישמשו מטרות בפני

עצמן, בהתאם לחוק החינוך הממלכתי ומטרותיו ולא ישמש רק כלי בלבד להכנת התלמידים

ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה. בית-הטפר יקיים שוויון הזדמנויות לתלמידיו,

יעודד את החלשים ויפתח אפקים למצויינים".

אי ולדמן;

אני רוצה להכניס סעיף נוסף" הוועדה דורשת תיקון ברפורמה לבחינות הבגרות

שידגיש את חשיבות הערכים היהודיים-ציוניים על-ידי הכנסת המקצועות תורה שבעל-פה

וגיאוגרפיה של ארץ-ישראל למסגרת המקצועות שבהם הבחינה היא חובה.

היו"ר נ' רז;

תעשה את זה כהסתייגות. לא מפני שאני מתנגד לזה, כי זה פשוט מרחיב את זה.

אי חי שאקי;

אני מצטרף להסייגות הזאת.
היו"ר נ' רז
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 12.40

קוד המקור של הנתונים