ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 25/03/1987

מסקנות ועדת החינוך והתרבות בנושא; קיצוץ בתקציב תזמורת רשות השידור; רפורמה בבחינות הבגרות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 217

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום רביעי, כ"ד באדר התשמ"ז - 25.3.87 - בשעה 09.00
נכחו
חברי הוועדה: נ' רז - היו"ר

אי הראל

אי ולדמן

אי סרטני

מי פלד

אי שאקי

מזכירת הוועדה; די פלר

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
מסקנות ועדח החינוך והתרבות בנושא:

ו. קיצוץ בתקציב תזמורת רשות השידור.

2. רפורמה בבחינות הבגרות.



מסקנות ועדת החינוך והתרבות בנושא; קיצוץ בתקציב תזמורת רשות השידור.

היו"ר ני רז;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. יושבות אתנו חיילות מקורס קצינות

שמבקרות בכנסת לראות איך עובד המוסד הזה. ועדת החינוך והתרבות היא אחת מעשר

ועדות. חלק מעבודת הוועדה הוא לגבש המלצות בנושאים שהועברו אלינו מדיוני הכנסת.

במליאת הכנסת מעלים חברי-הכנסת הצעות לסדר-היום, שלאחר דיון הן מועברות לאחת

מעשר הוועדות שלה הענין נוגע. ועדת החינוך צריכה לדון בכמה עניינים שהועברו

אליה ממליאת הכנסת ואנחנו צריכים לגבש את עמדתנו ואת המלצותינו בנושאים אלה.

נעבור כעת למסקנות הוועדה בנושא; קיצוץ בתקציב תזמורת רשות השידור - הצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת אהרן הראל. אבקש את מזכירת הוועדה לקרוא את טיוטת

המסקנות.

די פלר;

"הכנסת העבירה לדיון בוועדת החינוך והתרבות את הנושא האמור.

הוועדה שמעה דברים מפי נציגי רשות השידור, משרד החינוך והתרבות, הממונה על

מדור המוסיקה ברשות השידור, חברי ועדת המוסיקה ואנשי ציבור העוסקים בנושא.

תזמורת רשות השידור הינה יחידה מינהלית התת סמכות הסיבת המוסיקה והראדיו.

בשנים האחרונות התדרדר מצבה הכספי, האמנותי והמינהלי של התזמורת. התדרדרות זו

מתבטאת בירידה דרסטית באחוז המינויים ובמספר המאזינים לקונצרטים. הניהול

האמנותי והאדמיניסטרטיבי הינו זמני וכתוצאה מכך לא קיים לוח עבודה רב-שנתי

ושנתי. תקציב התזמורת ירד מ-2.65%לפני 3 שנים ל-1.75% השנה - מתקציב רשות

השידור.85% של התקציב הינו קשיח ורק 15% ממנו הינו לפעילות.

רשות השידור אינה מקיימת לגבי התזמורת את האמור בחוק באשר לפיתוח יצירה

מקורית והקניית ערכי היצירה העולמית. התזמורת מנגנת בטלויזיה רק בתכניות בידור

קלות, ממעיטה להופיע בערי השדה ואינה מפגינה את יכולתה המקצועית על גבי המסך -

שהוא מכשיר עיקרי להפצת תרבות - המצוי בידי רשות השידור".

אי הראל;

מהניסוח הזה מתקבל כאילו התזמורת לא מופיעה בערי השדה מפני שהיא לא רוצה

בכך. האמת היא שהיא לא מופיעה בערי השדה מפני שהנהלת רשות השידור לא מאפשרת לה

להופיע.

מי פלד;

בהמשך למשפט הקודם אפשר לכתוב שהנהלת הרשות אינה מאפשרת לה להופיע.

היו"ר נ' רז;

או שזה יהיה פתיח של המשפט הראשון, שרשות השידור אינה מקיימת לגבי התזמורת

את כל הדברים האלה, כולל הופעה בערי השדה.

די פלר;

"מצבה הירוד של התזמורת גרם לירידת המוטיבציה של נגניה, להקטנה במספרם,

לחוסר שביעות-רצון עצמי גם כלפי הרמה האמנותית וגם כלפי מסגרות ההעסקה הנובעות

מהשתייכות הנגנים לרשות השידור.



סיבות אלה גרמו ליוזסי עבודה מתוחים".

א' הראל;

צריך להוסיף כאן שבשל הרצון לקצץ בתקציב, הנהלת רשות השידור רצתה לקצץ גם.

במספר הנגנים.

היו"ר נ' רז;
צריך להוסיף כאן
על אף האמור התכוונה רשות השידור, עקב הקיצוץ, לצמצם את

מספר הנגנים.

ד' פלר;
"להלן מסקנות הוועדה
הוועדה מביעה אמון מלא בפוסנציאל המצויין של תזמורת רשות השידור ואין לה

ספק שלאוזר פתרון המשבר הנוכחי אפשר יהיה להגיע למיצוי מלא של הרמה האמנותית ושל

הפקות מקצועיות באיכות בינלאומית".

אי הראל;

אין אמון מלא בפוטנציאל, יש אמון באנשים. אפשר לציין את הפוסנציאל הגבוהה.

א' ולדמן;

הוועדה מכירה בפוטנציאל ...וכו'.

מ' פלד;

אנהנו לא מומחים למוסיקה ואנהנו לא יודעים אם כנר הוא יותר טוב או פוזות

טוב. אני מסכים לרעיון להביע אמון בתזמורת, אבל לא כמבקרי מוסיקה אלא בצורה

אחרת. ,

א' הראל;

נקודת המוצא להיות שאנחנו צריכים את המכשיר הזה.

היו"ר נ' רז;

כן. זה היה מוסכם גם בלי המסקנות.

"הוועדה מכירה בצורך בקיומה של תזמורת רשות שידור כאמצעי תרבותי וחינוכי

מדרגה ראשונה, ואין לה ספק שלאחר פתרון המשבר הנוכחי אפשר יהיה להגיע למיצוי מלא

של הרמה האמנותית הגלומה בחבר המנגנים ובמיצוי ההפקות המקצועיות..".

ד' פלר;
ד' פלר
בסדר. הם באמת ביקשו שנעודד את התזמורת.

2. הוועדה סבורה שתזמורת רשות השידור אינה צריכח להימצא מבחינת

אדמיניסטרטיבית כמחלקה של חטיבת המוסיקה ברדיו. הוועדה מבקשת מהנהלת רשות

השידור, לאחר ענין במסקנות ועדה' מקצועית שמונתה לחקירת המצב, לקבוע מסגרת

מינהלית נפרדת ועצמאית במטרה לאפשר לתזמורת למלא יעדיה".



ועדת ביניש-פינסקר-טורנר כותבת בסעיף מסקנות והמלצות:

"ו. בראש ובראשונה הוועדה בדעה כי התזמורת הסמפונית ירושלים רשות השידור

אינה יכולה להמשיך ולתפקד במסגרת הנוכחית במסגרת רשות השידור. לדעת הוועדה

המסגרת ההולמת הינה מסגרת משפסית עצמאית נפרדת מרשות השידור, וזאת במטרה לאפשר

לתזמורת לתפקד הן כיהידה אמנותית עצמאית והן כיחידה כלכלית עצמאית.

הוועדה שקלה אפשרויות אהרות שבהן אולי יכולה היתה התזמורת להשתלב ולהתקיים,

כגון קיומה כמדיה נפרדת ברשות השידור (במקביל לטלויזיה והרדיו), אולם בשל הקושי

לאפשר למדיה שכזו לפעול בכללים שונים מהכללים הנהוגים ברשות מחד, ומאידך לאפשר

לתזמורת להיות נתמכת כלכלית גם ע"י גופים אחרים בשותפות עם רשות השידור, הגיעה

הוועדה למסקנה כי יש להקימ גוף משפטי עצמאי (להלן "התזמורת") (חברה או עמותה)".

הם נמנעים מלפרט איזה.

אי הראל;

לפי דעתי בפתיחה אנחנו צריכים לציין שמערכת היחסים המעורערת שהיתה עם

התזמורת הביאה לידי כך שהקימו ועדה לבדיקת המצב. אם את מסתמכת במסקנות על ועדה

מקצועית, צריך לציין שהיא הוקמה בגלל היוזסים העכורים שהיו.

שנית, היה נוח מאד לצטט דברים שהוועדה הזאת אמרה, אבל מאחר שמסקנותיה עוד

לא הוגשו, אני לא יכול להשתמש בהן. לכן אנחנו לא יכולים להגיד: "לאחר עיון

במסקנות ועדה מקצועית".
די פלר
המסקנות יוגשו היום.
היו"ר ני רז
את אומרת לבדוק את האפשרות להקים את התזמורת כעמותה נפרדת. את מכוונת

לענין אבל לא מצמידה את זה.
די פלר
אבל מסגרת מינהלית נפרדת ועצמאית - זה כן.
היו"ר ני רז
כן.
די פלר
זה בעצם הדבר החשוב ביותר.

"3. הוועדה מבקשת משר החינוך והתרבות, ראש עירית ירושלים וקרן החינוך

להשתתף בגוף המינהלי שיוקם לשם תיפעול התזמורת ולהקציב לו תקציבים בהתאם".
אי סרטני
אנחנו ממליצים, אבל את כבר קובעת שהוועדה מבקשת משר החינוך והתרבות להשתתף

ברשות שעדיין לא הוקמה.
היו"ר ני רז
אם תתקבל ההמלצה להקים גוף נפרד, מבקשת הוועדה משר החינוך והתרבות, מראש

עירית ירושלים ומקרן החינוך להשתתף בתיקצובו.



אי הראל!

אם אנחנו בעד הקמת גוף נפרד, שלא ייאמר שאנחנו מבקשים מכל הגורמים האלה
להשתתף בתיקצוב, אלא ייאמר
בהתאם לבדיקה שערכה ועדה מקצועית ברשות השידור,

שרשות השידור תבטיח את התקציב לפחות לחמש שנים.

ד' פלר;

את זה כתבנו.

היו"ר נ' רז;

אנחנו קובעים שבגלל המצב שהתדרדר נתמנתה ועדה מקצועית. אבל אנחנו קבענו את

עמדתנו שיש צורך שלתזמורת יהיה מעמד עצמאי ונפרד ואנחנו ממליצים שיהיה מי שיתקצב

א' סרטני;

בסעיף 3 של המסקנות אני מציעה לכתוב "הוועדה ממליצה" במקום "הוועדה מבקשת".

למה עיריית ירושלים מכל העיריות?

היו"ר נ' רז;

מפני שזאת תזמורת רשות השידור ירושלים.

ד' פלר;

היא נקראת; תזמורת ירושלים - רשות השידור.

"3. הוועדה ממליצה ששר החינוך והתרבות, ראש עירית ירושלים וקרן החינוך

יהיו שותפים בגוף המינהלי שיוקם, ובתיקצובו.

4. לרשות השידור יהיה רוב בהנהלת הגוף שיוקם והיא גם תוסיף לתקצב את

התזמורת לפחות באותו אחוז מתקציבה המוקדש לסעיף זה היום.

5. התזמורת תמלא את היעדים הלאומיים המוטלים על רשות השידור בחוק".

היו"ר נ' רז;
".. המוטלים עליה על-פי
חוק רשות השידור".

6. הטלוויזיה תתן ביטוי הולם לכושרה האמנותי של התזמורת".
א' הראל
הטלוויזיה הישראלית תשדר במסגרת תוכניותיה תוכנית מוסיקליות.
ד. פלר
7. התזמורת תצא לנגן בערי השדה ". צריך לעודד את זה.



היו"ר ני רז;

... במסגרת התארגנותה המחודשת תגביר תזמורת ירושלים - רשות השידור את

הופעותיה בערי השדה ובכל שכבות האוכלוסיה.. וכוי.

די פלר;

"8. הגוף המינהלי ידאג לשיפור תדמיתה של התזמורת בציבור ולהגדלת קהל

מאזיניה".

היו"ר ני רז;

אני מציע לכתוב; הוועדה מקווה שפעולות אלה ישפרו את תדמיתה של התזמורת

בציבור ויעלו את רמתה, וכדומה.

אי הראל;

אני מציע למהוק את סעיף 9.

היו"ר ני רז;

ואח יושב-ראש ההנהלה ימנה שר החינוך והתרבות? על זה ממליצים כולם?
די פלר
אני לא יודעת איך זה בנוסח המחודש. היה על זה ויכוח.

היו"ר ני רז;

אנחנו מעוניינים שזח יהיה גוף עצמאי שהוא יקבע לו את המנהל האדמיניסטרטיבי

ואת סדרי עבודתו; שלא יהיה תלוי ברשות השידור. זה מתבקש מכל הסכסוך שהיה שם

ומההתנוונות של הגוף הזה.

אי הראל;

אני בעד סעיף 10 שאומר; "את יו"ר ההנהלה של גוף זה ימנה שר החינוך

והתרבות". לגבי סעיף 9, הגוף העצמאי החדש ימנה את מוסדותיו.

די פלר;

כאשר שר החינוך מניח על שולחן הכנסת ניר לבן עם שנים - שלושה משפטים שלא

אומרים דבר, מה קורה אז?

היו"ר ני רז;

אתמול התקיימה ישיבה בהשתתפות יושב-ראש הכנסת, ראשי הוועדות וכמה חברי כנסת

שהיו חברים בכנסות קודמות, כמו פרופ' קלינגהופר, ועוד. דובר בה על מעמדן

וסמכותן של הוועדות וגם על מסקנות הוועדות. הובעה אי-נחת מכוחם של הנירות

הלבנים והוורודים, וגם אי-נחת מצורת התגובה של השרים, שפעמים רבות חם מתחמקים.

לגבי הניר הלבן הוצעו בישיבה כמה הצעות. למשל, שהשר יצטרך לתת את תשובותיו

בפני הוועדה לגבי המסקנות. שנית, אם הוועדה לא מרוצה, חיא תתבע ותקבל אישור

שהיא יכולה להביא את זה למליאה והשר יצטרך להשיב במליאה.

בזה סיימנו את הדיון במסקנות הוועדה בנושא; קיצוץ בתקציב תזמורת רשות

השידור. אני רוצה להסביר לחיילות שהמסקנות יונחו כעת על שולחן הכנסת, וחבר-כנסת

שמתעניין בנושא יידע מה הסיכום. המסקנות מועברות גם לשרים, לעתונות, ולכל מי

שמתעניין בזח.



ב. רפורמה בבחינות הבגרות

היו"ר ני רז;

אנחנו עוברים כעת לסיכומי הוועדה בנושא: רפורמה בבחינות הבגרות. הועלו

במדינה הצעות שונות לשנות את בחינות הבגרות, ובהמשך הדיון תשמעו איך אנחנו

מתייחסים להמלצות שהציע משרד החינוך ומה אנחנו מסכמים.

די פלר;

אני עוברת עכשיו רק על הסיבות למתכונת - נקודות בעד ונגד. הסיבות הן,

שלאחרונה ירד ערך תעודת הבגרות כך שהאוניברסיטאות התחילו לדתות על הסף את הרישום

של בעלי תעודות בגרות מסוימות. זאת אומרת, לא נתנו להם אפילו אפשרות להירשם.

הפיחות בערך התעודה יורד והולך. יש אוניברסיטאות שהתחילו לפתח לעצמן מדדים

פנימיים שמראים איזה תעודות אינן שוות.

כוונת הרפורמה היא להביא לידי תעודת בגרות אחת שתתקבל על-ידי האוניברסיטאות

כזכאית לרישום בלבד.

ב. היום יש 10,000 שאלונים במתכונת של בחינות הבגרות הקיימת. למשרד

החינוך אין כל דרך להשתלט על הענין הזה והם רוצים לפשט, לעשות רמת תעודה כזו

שיהיו בה פחות שאלונים והמשרד יוכל יותר להשתלט עליה.

ג. בגיוון הרב שיש במתכונת של היום יורדת האמינות של הציונים. יש גם עדות

של מורים שמעלים ציונים שלא לצורך - גם ציוני מגן - וגם יש עדות שאמינות הציונים

של המורים איננה נשמרת. שמענו עדויות שאוניברסיטאות התחילו לפתח מדדים של

אמינויות ציונים של בתי-ספר שונים.

אלה הסיבות שהביאו את האוניברסיטאות ללחוץ על משרד החינוך לשנות את

המתכונת.

אי הראל;

הטענה המרכזית של המוסדות היא שבשני המקצועות היסודיים - אנגלית ומתימטיקה

- תלמידי התיכון באים בלתי-מוכנים לקליטה באוניברסיטה.

די פללפי

לפיכך הם הגיעו לידי הסכם בין האוניברסיטאות לבין משרד החינוך. ההסכם כתוב

בניר שחילקתי לכם, עמוד 7 למטה;

א. תעודת הבגרות בישראל תהיה תעודה אחת, שווה בערכה הבסיסי לגבי כל

התלמידים שיעמדו בדרישות לקבלתה. לא תהיינה תעודות בגרות מסוגים שונים, תעודות

רגילות ותעודות פחות-ערך.

ב. ההסכם מחייב את האוניברסיטאות, כי כל תעודת בגרות מכל נתיבי הלימוד

ומכל המגמות תזכה את המחזיק בה להירשם ללימודים באוניברסיטאות ובטכניון.

ג. תעודת הבגרות תשקף רמה הולמת וגבוהה של לימודים.

ד. משרד החינוך מבטיח לקדם את טעוני הטיפוח ולהביא אותם לאפשרות של קבלת

תעודת בגרות ברמה הגבוהה יותר.



ה. האוניבסיטאות הסכימו לגוון את תעודת הבגרות לאיפיונים הייחודיים, כגון:

בתי-ספר מקצועיים, בתי-ספר התיישבותיים, וכוי.

מי פלד;

מי יעשה את זה, האוניברסיטאות?

די פלר!

האוניברסיטאות דרשו בהתוזלה תעודת בגרות אחידה, ואחרי ההסכם ביניהם הן

הסכימו שיהיו כמה איפיונים של תעודת בגרות.

המתכונת כוללת שלוש הטיבות. חטיבה אחת היא גרעין חובה. לפני-כן אני רוצה

להגיד שלא השתנו חובות הלימודים. התלמידים ימשיכו ללמוד מה שהם חייבים היום

ללמוד בבית-הספר התיכון. חטיבה שניה היא בחירה מחייבת, והטיבה שלישית - בחירה

חופשית נוספת. גרעין החובה יכלול את המקצועות העבריים: עברית, ספרות, תנ"ך,

תע"י, אזרחות והבעה. 3 יחידות במתימטיקה ו-4 יחידות באנגלית.

הבחירה המחייבת תחייב בחינה אחת מתוך: ביולוגיה, גיאוגרפיה, הסטוריה כללית,

חקלאות, כימיה, כלכלה, לימודי ארץ-ישראל, מדעי החברה, מדעי החיים, מוסיקה,

מחשבים, מחשבת ישראל, סוציולוגיה ומדע המדינה, ספרות, פילוסופיה, פיסיקה, שפה

זרה נוספת, תושב"ע, תלמוד, אמנות, תיאטרון.
א' סרטני
כל זה מדובר על תלמידים יהודים בלבד.
די פלר
לא.
אי סרטני
הן. כי בגרעין החובה יש עברית ותולדות עם ישראל. אין פה שום דבר על ערבים

ועל תרבות ערבית, וכנ"ל בקבוצה השניה.
די פלר
בעמוד 8 שלפניכם, פיסקה הי - פרוטוקול הישיבה מיום 6.1.7 - אומר שר החינוך
והתרבות יצחק נבון
"המתכונת של הבהינות תותאם גם למאפיינים הייחודיים ולצרכים

השונים של מגוון המסלולים והמגזרים במערכת: הנתיב העיוני והנתיב הטכנולוגי על

מגמותיו, החינוך ההתישבותי, בתי הספר הדתיים לסוגיהם, בתי הספר הערבים ובתי הספר

הדרוזים".
אי הראל
שר החינוך אמר שלמשרד אין עוד תוכנית לבתי-הספר הערבים.
היו"ר ני רז
אבל הוא הדגיש את האיפיונים.
אי סרטני
אבל שזה יהיה מלמעלה, מהדרגה הבכירה לכל הרמות.



די פלר;

הנתיב הטכנולוגי הוא הרבה יותר רחב. (עמ' 9).

בהסכם עם האוניברסיטאות כתוב שבחינה אתת תהיה מוזוברת ומוערכת על-ידי

בית-הספר. זו תהיה בחינה פנימית ויהיה לה משקל שווה-ערך למשקל בחינה חיצונית.

קבעו גג של 28 נקודות. כמו-כן קבעו שבנוסף לאנגלית ועברית תלמיד יהיה חייב

במקצוע נוסף אחד מוגבר - 4 או 5 יחידות. היום תלמיד יכול להחליט שהוא לוקח סך

של כמה מקצועות 5 יחידות. בהסכם כתוב שיהיה עוד מקצוע אחד מוגבר, ואת היתר הוא

יכול לעשות 3 נקודות. זאת המתכונת.

אי סרטני;

האם מישהו עשה חשבון כמה שאלונים יהיו במתכונת הזאת, בהשוואה להיום?

היו"ר ני רז;

מספר השאלונים החיצוניים יהיה הרבה יותר קטן. נדמה לי שהם דיברו על 300.

בסך-הכל יהיו 1,200 שאלונים.

א' הראל;

אם יש שאלון ייחודי, הם. לא חייבים לעשות שאלון ארצי. זו אותה מתכונת של

פנים בית-ספרי, שמוכר על-ידי משרד החינוך. המגמה הנוספת היא לקחת מקסימום

יחידות ולתת להם אפשרות לפתח את המגמות הפנים בית-ספריות כדי להקטין גם את העומס

על המשרד.

די פלר;

עכשיו יש שני עמודים של בעד ונגד. הוצאתי את כל הטיעונים גם מתוך יום

העיון וגם מהפרוטוקולים של ישיבות הוועדה.

היו"ר ני רז;

בעמוד 9 למטה כתוב; "לא יחול שינוי במעמדן של הבחינות על-פי תכניות לימודים

ייחודיות". זה עונה לענין שאנחנו כל הזמן חוששים שתהיה האחדה וטשטוש של כל מיני

דגשים. "הכללים החלים לגביהן יהיו תקפים גם במתכונת החדשה. יש פה הייחסות גם

לבתי-ספר ממלכתיים דתיים, ערביים ודרוזים. יש דברים ייחודיים". בהמשך אמר השר;

"בקבלה לאוניברסיטאות תהיה התחשבות מסוימת" - אינני יודע מה זה מסוימת - "בציוני

בית הספר גם במקצועות שאין בהם בחינות בגרות. ועדה משותפת של משרד החינוך

והאוניברסיטאות תבחן את הדרכים והאפשרויות לגיבוש השיטה והכללים של התחשבות

זאת".

די פלר;

אני חוזרת כעת לנושא של בעד שינוי מתכונת בחינות הבגרות - ירידה ברמה. ו.

ההודעה של האוניברסיטאות והתחושה של משרד החינוך היא שיש ירידה ברמת הלימודים

הכללית; 2. יש אי-שביעות רצון מנושא האנגלית והמתימטיקה באוניברסיטאות; 3. הרמה

הטכנולוגית נמוכה; 4. מתחילות להסתמן שתי רמות של תעודות בגרות במדינה; 5. תלמיד

שגומר את בחינות הבגרות, הולך לשרת 3 שנים בצבא ואחר-כך נוסע למזרח הרחוק, חשוב

שיהיה לו ביד משהו שווה-ערך לרישום באוניברסיטאות, ולא שיחזור ויתחיל להשלים

ציונים. שיוכל אפילו להירשם בסוף י"ב לאוניברסיטאות ולנסוע, כי הבחינה

הפסיכומטרית באוניברסיטה, שההתחשבות בציון שלה הוא 50% בקבלה, תקפה ל-5 שנים.

זאת אומרת, עשוי להיות מצב שתלמיד גומר את בחינות הבגרות, עושה את הבחינה

הפסיכומטרית ונוסע. אגב, צעירים רבים עושים את זה היום.
אי הראל
אם הוא נרשם, הוא משלם.

די פלר;

הוא משלם רק עבור הבחינה הפסיכומטרית, אבל תוצאות הבוזינה נשמרות לו 5 שנים.

נגד. רוב האנשים שדיברו נגד אמרו שבמאזן של שיקולי הרווח וההפסד הם לא

רואים מה המערכת הפסידה מזה. יותר ממהצית מקבלי תעודות הבגרות לא מתקבלים

לאוניברסיטאות. אנוזנו יודעים שבין 24,000 שנרשמים לאוניברסיטאות רק 14,000 מהם

מתקבלים, ו-8,000 מקבלי תעודות בגרות בכלל לא נרשמים. לגבי ה-8,000 תעודת

הבגרות היא התעודה שפותחת להם פתח לכל המקצועות.

אחד הטיעונים החשובים ביותר היום, וזה נאמר לנו עם סטטיסטיקות, שאין מספיק

מורים לאנגלית ולמתמטיקה, ושיש כשלון רב מאד היום במעבר בחינות הבגרות באנגלית

ובמתמטיקה ב-3 נקודות. זה יעלה את סף הכשלון באנגלית ובמתמטיקה ב-4 נקודות.

יותר תלמידים ייכשלו.

לא קבלנו את הערות השר על תוכנית אופרטיבית להעלאת הרמות במתמטיקה

ובאנגלית. שר החינוך אמר בישיבה האחרונה שאם לא תהיה לו עזרה מהאוצר להעלאת

מספר ורמת המורים במתמטיקה ובאנגלית - כי המחסור מורגש בעיקר בערי השדה - הוא לא

ייגש לביצוע הרפורמה.

רוב המורים שהופיעו בפנינו אמרו שהמערכת כבר התחילה להתיישר כדי להגיע לרמה

הגבוהה יותר. ההתיישרות מתבטאת בכך שאומרים לתלמידים לא לגשת לבחינות. אותם

תלמידים שחושבים שהם לא יעברו את הסף של 3 נקודות במתמטיקה ו-4 באנגלית, כבר

עכשיו מפנים אותם לבתי-ספר מקיפים למסלולים שהם לא בחינות בגרות.

מי פלד;

בכמה תלמידים זה יכול לפגוע?

אי הראל;

אין לזה יסוד. זה לא קרה אפילו לתלמיד אחד.

די פלר;

אני אביא אליך תמישה, שבתוך בית-הספר ממליצים להם לא לגשת לבחינות בגרות

וממליצים להם להיכנס לכתה הזאת.

אי סרטני;

אין ספק שהמערכת מתחילה להתיישר.

אי הראל;

מה רע בזח שהמערכת רוצה להתיישר כלפי מעלה? אף לא בית-ספר אחד ירצה להראות

שההישגיות שלו יותר קטנה.

מי פלד;

לכן מראש פוסלים תלמידים.



די פלר;

חנה מרון, שהיא מורה לאנגלית, הביאה לנו נתונים, ואנשי המזכירות הפדגוגית

שהיו נוכחים בישיבה לא סתרו אותם, שבשנה שעברה נכשלו בבחינות 53% ברמה של 3

יחידות. עכשיו, כשהאנגלית תעלה ל-4 יחידות ייכשלו עוד יותר.

פרופ' חיים אדלר אמר לנו ש- 20% מהתלמידים שמתקשים היום יפלו מהמערכת.

יהודה אמיר אמר לנו שמתימטיקה הוא מקצוע שלא מקדם באנאלוגיות ולא מקדם

בהשיבה עיונית. אם אנחנו רוצים לקדם תלמידים בחשיבה עיונית, שנלמד אותם יותר

לשון, פילוסופיה, הססוריה או לוגיקה, אבל לא מתימטיקה. מתימטיקה טובה

למתימטיקה.

כל מה שמבטיחה המתכונת זו תעודה אחידה שמאפשרת רישום ולא קבלה. השאלה

הבסיסית היא אם בית-הספר התיכון הוא מכשיר ללימודים אקדמיים או שהוא מטרה לעצמו.

אי ולדמן;

ולהתיישר לאוניברסיטה פירושו להתיישר ללא חינוך.

די פלר;

אני מציגה נתונים שהביא לנו דוד חן על החינוך המדעי. הקביעה של דו"ח

דבורצקי שרמת הלימודים במקצועות הריאליים המדעיים ירדה הופרכה בשנים האחרונות.

יש עליה בהישגים במקצועו|ת הריאליים ויש עליה ניכרת בהרשמה לאוניברסיטאות

במקצועות הריאליים. כלומר, מאז דו"ח דבורצקי שהוגש ב-982ו ומאז הסטטיסטיקות

האחרונות של שנת 985ו, יש שינוי ניכר לטובה ברמת הלימודים.

אי הראל;

זה סותר את כל מה שהם אמרו לפני-כן.

די פלר;

בדיוק. יש עליה ניכרת במספר מסיימי בחינות בגרות - כימיה 5 ו-4 נקודות

וכל היתר.

היו"ר ני רז;

העובדה הזאת נכונה, אבל הם טוענים שמה שמושך את התלמידים זה העתיד,

האלקטרוניקה, המחשבים והמשק - ההזדמנויות הצפויות להם.

די פלר;

העלו כאן את הנושא של הבחינות הפסיכומטריות שהן 50% מהשיקלול של הקבלה,

ושהיום לוקחים 40 שיעורים פרטיים כדי להכין לבהינות פסיכומטריות. מתפתחים שני

מסלולי למידה; אחד לבחינות בגרות ואחד לבחינות פסיכומטריות.

המתנגדים טוענים שהטיעון של משרד החינוך להעלאת רמת המורים איננו רלבנטי

לדיון על בחינות הבגרות. משרד החינוך צריך להעלות את רמת המורים כך או כך.

הטיעון האידיאולוגי האחרון הוא שלא יכולה להיות סתירה בין חינוך למצויינות

לבין דמוקרטיזציה של המערכת. האינטגרציה השיגה דמוקרטיזציה מצויינת. אתם

יודעים בכמה עלה שיעור יוצאי עדות אסיה-אפריקה באוניברסיטאות בזמן האחרון?



אי הראל;

זה הכל בלוף. הוא לא עלה בפסיק אהד.

די פלר;

הנתון של פרופ' עזר שילד מראה ההיפך.

מי פלד;

אני חושב שפרופ' שילד הוא חוקר מאד אמין. אחוז יוצאי אסיה-אפריקה

באוניברסיטאות הגיע .ל- 20% אינני חושב שזה פותר את הבעיה אבל זה בכל-זאת מראה

התקדמות.

אי הראל;

יש פה סעות ססטיסטית בסיסית. אם אתה הולך מספרית, כגרף, הנתון נכון. אבל

אם אתה לוקח בחשבון שבמשך השנים שלגביהן אתה עושה השוואה גם האוכלוסיה של עדות

המזרח בתוך כל האוכלוסיה גדלה, הרי שאתה צריך לנטרל גם את ההשפעה הזאת.

ד' פלר;

יש לנו שתי השוואות בדוקות שהביא לנו פרופ' אדלר, האחת משנת 1965 והשניה

משנת 1979. בשנת 1965 האחוז שלהם היה 11.5% ובשנת 1979 - 22%.

היו"ר ני רז;

זאת שאלה שקשה מאד להשיב עליה, מפני שחלק גדול מהסטודנטים היום הם ילידים

של ישראלים ועולים מהמעברות.

אי סרטני;

לגבי אלה שבאים היום מעיירות פיתוח - בלי לקחת בחשבון את מוצאם, אלא את

הרקע ממנו הם באים - אדם שעוסק בגישור הפערים טוען שיש ירידה, וזה מה שצריך

להדאיג אותנו.

היו"ר ני רז;

אני רוצה להזכיר לכם שחבר-הכנסת עובדיה עלי העלה את ההצעה ובישיבה הקודמת

קבענו שנדון על כך. הוגשו לנו הצעות ורעיונות וקיימנו כמה ישיבות, כולל יום

העיון, וכעת אנחנו צריכים להגיש את מסקנותינו, בעד או נגד הרפורמה.
אי הראל
אינני חושב שאפשר להגיע להסכמה בענין הזה.

היו"ר ני רז;

אז יהיו הסתייגויות.

אי הראל;

אולי כדאי להעמיד את שתי העמדות זו מול זו. היות ובשלב זה בלאו-הכי עדיין

לא הובטחו המשאבים בכדי לבצע את הרפורמה, רשמנו לפנינו את העמדות השונות שהובאו

בפנינו.



היו"ר ני רז;

אני בעד הרפורמה בבהינות הבגרות, אבל מאד מותנה בדברים שנאמרו בסוף הישיבה

הקודמת שהיתה לנו בנושא זה. אם אכן יימצאו המשאבים שיבטיחו לתלמידים לקבל את

השיעורים המתאימים כדי שיוכלו לעמוד במשימות האלה. בסך-הכל יש כאן הקשחה של

הבחינות. אותי מדאיגה בעיקר השאלה של אנגלית ומתימטיקה, ולא היתר, כי יש פה

מבהר גדול מאד.

אני בעד הרפורמה, כפוף לתנאי שלא ייגרם עוול לציבור גדול של תלמידים שלא

יהיה להם עם מי ללמוד. במקומות רבים בארץ אין מורים לאנגלית ולמתימטיקה.
אי ולדמן
איך אתה יכול להיות בעד הרפורמה כשאתה יודע שהם לא יוכלו לעמוד בתנאים? .

היו"ר ני רז!

אם השר אומר שהוא לא יבצע את הרפורמה אלא אם יהיו לו התנאים, אני אומר

שהאמצעים האלה הם אמצעים היוניים שבלעדם אי-אפשר לעשות את הרפורמה. זה הסיכום

שאני מציע. בעיקרי הדברים אני תומך בממליצים.

אי סרטני;

אנחנו צריכים להתיחס גם לעניין היישות של התיכון.

היו"ר ני רז;

היישות של התיכון היא כפי שהיא וגם כך זה לא משנה דבר. גם במרחב של

המקצועות השונים יש אפשרות, למי שרוצה, לעשות דברים. מי שלא רוצה, גם כך הוא לא

עושה דבר. הטענה הזאת אינה נכונה. היום אין הקשחה בבית-הספר התיכון ובכל-זאת

הם מלאים טענות כרימון. כך שאינני רואה בזה את הנימוק העיקרי, אלא בחיזוק

הנזקקים. כך שאני בהחלט הייתי ממליץ על זה, עם ההתנייה הזאת.

מי פלד;

אני רוצה לחזור בקצרה על מה שאמרתי בעת הדיון. א. בענין האוניברסיטאות

קרה, לפי דעתי, משהו מוזר ביותר. אני חושב שלאוניברסיטאות אין קייס לחלוטין ולא

היה צריך לקבל את התביעה שלהן.

תעודת הבגרות חייבת להיות מוכרת על-ידי האוניברסיטאות לצורך הרשמה. אני

מקווה שלא נצטרך לעבור את מה שעברו בצרפת כאשר ניסו שם לשנות. זה הישג חשוב שלא

צריך לוותר עליו.

אני גם כן חי באוניברסיטה ויודע שהסטודנטים לא גומרים את לימודיהם לתואר

ב.א. בשלוש שנים. אולי הם גומרים לשמוע בשלוש שנים ולוקח להם עוד שלוש שנים

להגיש עבודות, מכיוון שהם לא מתפנים לכך. הם עובדים ויש להם לפחות שני הוגים,

שבכל אחד מהם דורשים להגיש שתי עבודות, וזה לוקה להם זמן.

ב. אם לחוגים מסויימים יש תביעות, התלמיד יודע שבשביל להיכנס לחוג זה הוא

צריך לעמוד בתביעות מסויימות. האוניברסיטאות, לפי דעתי, לא רק רשאיות להציג את

התביעות הללו אלא הן חייבות להעמיד לרשות התלמידים את האמצעים כדי שיעמדו

בתביעות. למשל, לימודי הכנה באנגלית, או בלשון. זה הלק מתפקידן. הן לא יכולות

להגיד; תנו לי דבר מוכן וגמור. הדבר הזה לא קיים לא בארצות-הברית ולא באירופה.

האוניברסיטאות נותנות את הכלים לסטודנטים לעמוד בתביעות הספציפיות של החוגים

השונים.



העמדה של האוניברסיטה שזה בכלל לא נוגע לה אם יתנו לה דבר מוגמר, היא

אבסורדית, ואינני מבין איך משרד התינוך יכול לקבל אותה. אם נקיים פעם דיון עם

האוניברסיטאות, אני מוכן להשתתף בו ולהצביע על חוגים שנוהגים כך מאמצעיהם, שבלי

תוספת תקציב ועם קצת מאמץ הם יכולים לתת את השירות הזה לתלמידים.

ג. אין ספק שיש לתמוך בנסיון ובמגמה להעלות את הרמה של בוגרי בתי-הספר בכל

הדרגים. לא מצא חן בעיני שהשר אמר שאם בתאריך מסוים הוא לא יכול להוזיל את

הרפורמה על כל השטח, הוא לא יעשה דבר. לדעתי זה לא מעשי. צריך לעשות תוכנית

שלבית וללכת בהדרגה, איפה שאפשר, אבל תעודת הבגרות היא תמיד אותה תעודה, עם אותו

תוקף לצורך הרשמה באוניברסיטה.

באשר לשאלה הנוספת לאיזה חוג נכנסים, על כך כבר דיברתי. זו שאלה שמתבררת

בין האוניברסיטה ובין התלמיד.

לכן, אינני מקבל את זה שאם בתאריך מסוים אין כל המכלול אז לא מקדמים את

הענין. צריך לקדם את הענין. אגב, בעת הדיון היה לי רושם שד"ר שושני קיבל את

העקרון הזה.

אי הראל!

אתה אומר שבאופן עקרוני אתה מקבל את העמדה של תעודה אחידה. למשל, אם באזור

ירושלים בתי-הספר מוכנים לענין הזה, אתה מכניס אותם למתכונת החדשה.

מי פלד;

בדיוק.
אי הראל
ואתה לא מכניס את אשקלון, ששם בתי-הספר לא מוכנים לזה, עד שהם ייכנסו לאותה

מתכונת.

די פלר;

ועד שהאוניברסיטאות יתחייבו לקבל את תלמידי אשקלון לרישום.

מי פלד;

בזה לא יוזול שינוי.

נקודה אחרונה - בענין החינוך במגזר הערבי. לראשונה שאלתי את השאלה הזאת

כאשר בפעם הראשונה שמענו על הרפורמה בבחינות הבגרות לפני שנה, והתשובה היתה

שתהיינה התאמות. עד היום אין התאמות, כי יש שאלות שמשרד החינוך כנראה רוצה

לברוח מהן מפני שלא נוח לו להתמודד אתן. למשל, מה מקביל לתנ"ך, הקוראן?

בבתי-הספר המוסלמיים לא מלמדים היום את הקוראן, וכנראה שההחלטה להכניס קוראן היא

קשה. ובבתי-הספר הנוצריים לומדים את הברית החדשה? העמידו את זה כך במפורש. יש

התנגדות עקרונית על רקע זה שהם לא יודעים איך להתמודד עם זה.

א' סרטני;

זה נושא לא מטופל שיוצר אי-נחת גדולה מאד. זה לא ענין פוליטי.

מי פלד;

כאשר בשנת 1972 עמדתי בראש הוועדה לתכנון החינוך הערבי לשנות השמונים כבר

אז הבעיה הזאת נשארה בלתי-פתורה.



יש בעיה של שפה. התלמיד הערבי נדרש ללמוד שפה אחת נוספת. אם אנחנו דורשים

מהתלמיד היהודי עברית ואנגלית, מתלמיד ערבי דורשים: עברית, אנגלית וערבית. איך

זה משליו על שאר העניינים? כמה זמן נותר לו לשאר העניינים?

אי הראל;

זה במקום הסטוריה ישראלית.

מי פלד;

זה לא בא במקום הסטוריה ישראלית. הוא תייב ללמוד הסטוריה ישראלית וספרות

ישראלית. אינני רוצה להציע פתרון, וגם אין לי כזה. אני רוצה שנהיה מודעים לכך

שמשרד החינוך מטייח את הענין. אין התאמה ולא עושים התאמה, ואין צוות שיושב על

התאמה.

נניח שתתקבל הצעתי שיעשו את זה בהדרגה, אבל במגזר הערבי זה יהיה בעוד 0ו

שנים, וזה חמור מאד. לכן, לפי דעתי אי-אפשר לעבור על הענין הזה ללא התייחסות.

מוכרחים להתישב ולהחליט בענין הזה את הההלטות הקשות ביותר ולעשות את זה. הצרה

היא שהאגף לחינוך לערבים הוא בתהליך של התפוררות. המעבר למחוזות לא מתגשם ואין

עם מי לדבר על נושא שהוא כל-כך קרדינלי, כי אחרי הכל מדובר על 20% של התלמידים

בישראל.

הייתי רוצה שכל הנקודות האלה תופענה בסיכום שלנו. א. האוניברסיטאות

חייבות לקבל את בעלי תעודת הבגרות ולמצוא דרך לאפשר להם ללמוד, בלי לוותר על

רמה. האוניברסיטאות חייבות להתמודד עם הענין איך התלמיד שאין לו כישורים ייכנס

ללימודי פיסיקה, מתימטיקה או פילוסופיה.

אי הראל;

זאת הרי הבעיה היסודית. זאת השאלה של בחינות הבגרות.

מי פלד;

ב. להנהיג את הרפורמה הרב-שנתית בהדרגה, בהתאם ליכולת, אבל עם איזה שהוא

גבול. לא יותר מאשר 5-4 שנים.

ג. לעשות את ההתאמה של הרפורמה במגזר הערבי, אבל בדחיפות ולא לדחות את זה.

אי ולדמן;

לי קשה לקבל כקריטריון בלעדי של קביעת תוכנית הלימודים, מה חובה ומה בחירה,

הכל לפי דרישות האוניברסיטאות. האוניברסיטאות מטבען - ואינני מרוצה מכך - הם לא

מוסדות חינוך. המגמה היא לא חינוכית. המגמה היא לימודית והלימודים נקבעים גם

על-פי דברים המקובלים בעולם, גם על-פי צרכים מסויימים של התעשיה וההתפתחות

המחקרית. אינני שולל את ההתחשבות בנתונים אלה, אבל בוודאי אין שם קריטריון של

חינוך לערכים, למשל, ואי-אפשר שמוסדות יסודיים ותיכוניים יתיישרו בקביעת תוכנית

לימודיהם על-פי מסגרת חינוך לערכים לאומיים, יהודיים, ציוניים, ואנושיים אפילו,

שהדברים האלה לא תופסים שם מקום. אני רואה שבמקצועות החובה חסרים לי דברים

יסודיים לאומיים.

אי הראל;

תן לאוניברסיטה עוד 30 מיליון דולר ואז לא תהיה בעיה של בחינות בגרות, כי

אפשר להקים עוד מכינות, אפשר להרחיב את לימודי היהדות ואפשר לעשות כל דבר. הכל

זה פונקציה לא של רפורמה כזו או אחרת, אלא פונקציה של תקציב, כמה המדינה מוכנה

להשקיע בחינוך ובהשכלה.



אי ולדמן;

בסופו של דבר הכל פונקציה של כסף. אני גם לא מרוצה מזה שמקצועות יהודיים

הם לא חובה, ולומדים רק תנ"ך. כל הערכים היהודיים האחרים הם חובה. יכול ילד

יהודי במדינת ישראל לעבור 2ו שנות חינוך בלי לבוא במגע עם מקורות של מורשת

ישראל, מלבד תנ"ך. גם ידיעת הארץ חסרה לי. אי-אפשר שהדברים האלה לא ימצאו את

מקומם המרכזי.

אם ההובר של בחינת בגרות קובעת את חשיבות הדבר, זה מוכרח למצוא את ביטויו

מבחינת בחינות החובה בבגרות. אינני יודע אם בחינת הבגרות צריכה לקבוע, אבל

עובדה שהיא קובעת.
היו"ר ני רז
יש החובה לכלול במקצועות העבריים עברית, כולל ספרות עברית, ובהם 8 פרקים

מהרמב"ם והכוזרי, ידיעת העם והמדינה, שזה הסטוריה של עם ישראל.

אי ולדמן!

אבל זה לא גיאוגרפיה. אני דיברתי על שני דברים: על תורה שבעל-פה והצורה

כפי שזה מתאים לכל המגזר הממלכתי-דתי.
אי הראל
הפתרון הוא עוד 3-2 שעות לימוד תורה שבעל-פה בשבוע בכל בתי-הספר, כולל

החילוניים. שרק יתקצבו את זה.
אי ולדמן
אני רוצה שילמדו גיאוגרפיה של הארץ ולא של ארצות אחרות. אני רואה במסגרת

של הדיון ברפורמה בבחינות הבגרות ובקביעת העקרון שמתיישרים לפי אוניברסיטאות,

וכתוצאה מכך מעמידים את האנגלית ואת המתימטיקה בצורה מוגברת - ויש גם בעיה של

טכנולוגיה - אני מתנגד לכל הכיוון של התיישרות המערכת החינוכית לפי מערכת לא

חינוכית.
אי הראל
עקרונית אני בעד רפורמה בבחינות הבגרות, עם התיקונים שחבר-הכנסת פלד ציין.

הלוואי שנגיע למה שרוצה חבר-הכנסת ולדמן, שנגדיל את תקציב החינוך וניתן עוד שעות

לימוד בבית-הספר.
א' סרטני
אני מוכנה לקבל סיכום כזה, ברור שהוא כפוף לתנאים. את הדאגה שהביע

חבר-הכנסת ולדמן הביעו גם נציגים של המתנגדים, שאמרו שחשיבה לא מפתחת בכלל, ואם

אנחנו מדברים על ערכים חברתיים בסיסיים, בענין הזה יש לנו בעיה שהיא לא רק בעיה

של הרפורמה. אבל המערכת באופן טבעי, כאשר יודעים שהולכים לקראת איזה שהוא כיוון

שיש לו עמוד שדרה, ועמוד השדרה הוא מתימטיקה ואנגלית, סדרי העדיפויות נקבעים

בהתאם לכך. לזה יש קונוטציה מבחינת התפיסה גם של המורים וגם של התלמידים, של

הישגיות תועלתית. זאת אומרת, אלה הם התחומים שהם יתנו לנו בחיים ולכן אנחנו

זקוקים להם. אינני מקטינה מחשיבותם של הוזחומים האלה, אני חוששת שזה עוד יותר

יאפיל על התחומים האחרים שיש להם גם היבטים חברתיים אנושיים בסיסיים. במסקנות

שנוציא אנחנו חייבים לשים דגש על הדברים האלה, שיהיה ברור אלפה מקומם של כל

הנושאים האחרים שחייבים להיות.



אני רוצה לומר משפט מאד חד-משמעי בנושא המיעוטים. שיהיה ברור שלא יכולים

להתחיל לגבש תוכנית בלי שתהיה תשובה כללית לכל תלמידי ישראל, הווה אומר גם

למיעוטים.

היו"ר נ' רז;

הברת-הכנסת סרטני מדגישה את התנגדותה לכך שכל המערכת תהיה מודרכת על-ידי

השיקול של הגברת התביעה בשני מקצועות, מתימטיקה ואנגלית, שיש לזה קונוטציות

תועלתניות, כי באמצעות אלה אתה תשיג את התעודה, תעודה זה מקצוע ומקצוע זה פרנסה.

ב. ההיבט הערבי, שצריך להדגיש מאד את הצרכים הייחודיים שלהם.

אי ולדמן;

דרך אגב, הדברים שאנחנו מדברים עליהם יש להם השלכה גם על תפער החברתי וגם

על הפער העדתי. אם אתה מעמיד את המתימטיקה והאנגלית בראש, וזה מה שקורה בחברה,

אז הפערים יימשכו, ואם אתה מעמיד את הדברים הערכיים בראש, יש לך טיכוי טוב יותר

לטגור פערים.

אי חי שאקי;

הרפורמה המוצעת היא בעיקרה תועלתנית. דהיינו, איך מבחינה טכנית עושים כדי

להעלות כאילו את רמתו של הבוגר הממוצע כדי להכשירו להתקבל לאוניברטיטה. בהיותי

איש אוניברסיטה שמאד חרד לרמת הוראה ומחקר גבוהה ולכל הכרוך בזה בעולם האקדמי,

אני בדעה שהעובדה שבחרו דווקא מתימטיקה ואנגלית, שהם עקב אכילט של קבוצות

מוגדרות חלשות בארץ, הראיה שהשיעורים הפרטיים שלהם נדרשים תלמידי כתות י"א וי"ב

הם בדרך-כלל מתימטיקה ואנגלית.

השבוע נודע לי שלמעשה לא משרד החינוך בא לקראת הרפורמה הזאת ולא הוא שיזם

אותה. לא הוא עומד ביטודה. זה לחץ אוניברטיטאי שנכפה על משרד החינוך.

בפועל, כמו שאמר חבר-הכנטת ולדמן, גם אני בדעה שמקצועות היהדות נמצאו

מקופחים. לימוד תורה שבעל-פה הוא לימוד של חלק עשיר ומעשיר מאד של המורשת שלנו.

יש שם חריפות ובקיאות עצומה, מרחבים מאד גדולים, הבנת ההווי בבבל במלואו. כמעט

יותר משיכול הטטוריון לדעת אתה מוצא בתלמוד עצמו מתוך מאות האירועים שהיו.

כלומר, תלמיד התיכון מחמיץ פרק חשוב מאד במורשת ובתולדות עמו אם הוא יכול לטיים

תיכון ולהגיע לאוניברטיטה בלי שהוא יודע דבר על ישיבות בבל, על נהרדעא ועל הלכות

בטיטיות.

בטיכומו של דבר, כדאי מאד לנטות להשפיע שהדגש שעומדים לשים בשנת תשמ"ט או

בשנת תש"נ רק על שני מקצועות אלה, שזה לא יהיה כך; שלפחות עוד שני מקצועות

עבריים יהיו חובה. האמנם אין שום דבר טגולי טפציפי ישראלי שצריך להיות חלק

אינטגרלי של הבחינות?
היו"ר נ' רז
השאלה היא מה אנחנו יכולים להמליץ לאחר ששמענו את כל הגורמים וקיימנו

בינינו התייעצות. עד איזה גבול אנחנו מוכנים לקבל מטקנה שתומכת או לא תומכת

בענין הזה. אם אתם אומרים באופן כללי, אז אין בעיה, אפשר לנטח דברים מאד

כלליים. השאלה היא אם אנחנו יכולים להגיע לנקודה שמצדדת ברפורמה בבחינות

הבגרות, אבל שיחזקו כך וכך. זו אפשרות אחת. זה יכול לכלול הכל, את חיזוק

החלשים במתימטיקה ובאנגלית, וחיזוק מקצועות יהודיים.

אי חי שאקי;

זה פוגע בישראל השניה.



היו"ר נ' רז;

הם לא יעשו בזה דבר, אבל אנחנו נצא בכך ידי חובתנו.

אי סרטני;

אני הייתי אומרת; שמענו ואנחנו חושבים שזה טעון בדיקוז נוטפת, אמפירית.

היו"ר נ' רז;

מה זה אמפירית? חבר-הכנסת פלד אומר להוזיל את זה בהדרגה. זאת אומרת

שעקרונית הוא מקבל את זה.

אי טרטני;

אני מציעה נוטה כזה; ועדת החינוך והתרבות מודאגת מרמת ההשכלה של בתי-הטפר

התיכוניים בארץ. כל מהלך לשיפור הרמה הוא מהלך רצוי, אבל בתוכנית של הרפורמה,

בתנאים הנתונים אין אפשרות להיכנט לביצוע הרפורמה המוצעת. כוונתי לאילוצים

הכטפיים ולמחטור במורים בחלק מהמקצועות החיוניים.

אי ולדמן;

צריך לתת ביטוי גם לדאגה שלנו מאי נתינת דגש למקצועות הערכיים.

אי טרטני;

ועדת החינוך והתרבות רואה ליקויים בתוכנית המוגשת בתחומים של דגש בנושאים

אלה ואלה, ולפרט אותם. יהודים וערבים, ומקצועות ייחודיים.

מי פלד;

אני מבקש להדגיש שלגבי האוניברסיטה חייבת להישאר תעודה המאפשרת להירשם.

אי ולדמן;

אני מטכים לזה.

היו"ר נ' רז;

כל עוד לא חל שינוי, התעודה הקיימת חייבת להיות בעלת תוקף לגבי ההרשמה לפי

הטידורים הקיימים.

ביום שני נתכנט שוב לצורך הניטוח הטופי של המטקנות.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הטתיימה בשעה 10.45

קוד המקור של הנתונים