הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס.210

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום די, כיו בשבט התשמ"ז 25.2.87 בשעה 09.00

נכחו;

נ. רז - היו"ר

פ. גולדשטיין

א. הראל

י. יוסף

א. סרטני

ז. עטשי

מ. פלד

א"ה שאקי

מוזמנים; א. אבנר - יועץ למנהל רשות השידור

ה. יבין - מנהל הטלויזיה

מ. ינון- יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

נ. כהן - יועץ משפטי, רשות השידור

א. רבדל - ממונה על קשרי חוץ, רשות חשידור

ד. פלד

רשמה: רקורד/03-453320 /מ.ק.ד.-7

סדר היום; הפסקת השידור הישיר של משחק הכדורסל מארה"ב במהלכו

בוקר טוב. הישיבה היום מוקדשת למשחק העולמי המזרח נגד המערב.

לא התקיימה ישיבה מסודרת של הוועדה, ולכן לא יכולנו לציין לפחות

בוועדת החינוך את פטירתו של מאיר יערי ז"ל. אני לא רוצה להגיד פה

דברי הספד. הלך לעולמו אדם מאוד מיוחד שהיה לו חלק מאוד מאוד השוב

ומקורי במעשה הציוני וההלוצי, בהתישבות, בהקמת הקיבוץ, בהקמת

המפלגה, בהקמת הזרם החשיבתי וההגשמתי הזה. בתהליך של בנין הארץ

והקמת ההברה, במחשבה המדינית ובמהשבה החברתית. יהי זיכרו ברון.

עניו אחר הוא העניו של סיקור או פתיהת המשפט של דמיאניוק

לציבור הרחב. קראתי בפרוטוקול של הכנסת, וגם נמסר לי בעל פה על ידי

חה"כ ד. שילנסקי, שהוא הציע הצעה לסדר לפני י ומים, שכללה שני

אלמנטים. אלמנט אחד הוא שהאולם בו מתקיים המשפט הזה צר מהכיל,

עומדים שם אנשים שעות בתור, מאות אנשים, ולא יכולים להיכנס. עכשיו

הוציאו החוצה מסכים כדי שיוכלו לראות ולשמוע את המשפט. בכל אופן הוא

בקש להעביר את זה לאולם אחר שאפשר יהיה להכניס ציבור גדול יותר. כי

התעניינות הציבור במשפט הזה גוברת, ויש לו השיבות לאומית וחינוכית

גדולה למרות מרחק הזמן.

דבר שני הוא לגבי הסיקור של המשפט באמצעות הטלויזיה כדי

שהציבור יוכל לראותו. הרדיו אמנם שידר שידור ישיר משם, אבל הוא ביקש

שיהיה גם בטלויזיה סיקור רהב יותר. אני אפנה, כבר פניתי בעצם לשר

החינוך ואני הושב שהוא צריך לטפל בנושא הזה. (קריאה: אבל המשפט

מתנהל בשעות הטלויזיה הלימודית, הוץ מחצי שעה) כן. כן. אבל הוא טוען

שאיו לו תקציב לעניו הזה. והוא לא יכול לסקר את זה, לצלם בצורה מלאה

כפי שהדבר ראו י וחשוב,

אבל היום יש הודעה לעתונות שמשרד החינוך השיג את התקציב ולכן

הטלויזיה הלימודית מצלמת את זה, היא לא משדרת את זה, אבל היא מצלמת

את כל הישיבות, מיד אחרי הישיבה נמשיך לגלגל את העניו ולטפל בו,

הודעה שלישית, עסקנו פה לא מעט בשני כפרים ערביים, חבל שהם

אינם פה, אום אל פחם ובועיינה, אום אל פהם - למרות שלפני שבועיים

כבר נקבע הסדר לגבי התשלום למורים, דקה לפני שנכנסתי הנה, אומר לי

המנכ"ל שהוא היה שם ביום ראשון וקבע הסדר. הם לא מסוגלים לבצע את זה

בפנים. הכספים הועברו לעיריה. אבל בכל אופן, בית הספר התיכון עדיין

שובת, אני רוצה להביא את זה לידיעתכם. למרות שמצד משרד החינוך הפכו

אותם לעובדי המתנ"ס, לא עמותה נפרדת, כשבראש אגודת המתנ"ס עומד ראש

העיר, שיכול להעביר את הכסף מכיס המתנ"ס לכיס השני ולתת להם את זה.

אחר כך באים ועושים סקנדלים. כנ"ל לגבי בועיינה. הוא הודיע להם.

זהו, המקום שקבעתם אתם, הצד המערבי, שם יקימו את האתר הזה, אני מקוה

שזה יגמר ויוכלו להקים שם 6 כיתות,

היום יש כבר השבתה הלקית בבתי הספר רבים, כאות הזדהות עם

אירגון המורים. אני הושבת שצריך לתת הודעה. אם השר לא עושה את זה,

המנכ"ל לא עושה את זה - לא יבול להיות. המשרד ממשיך באמת להזרים את

הבסף וכבר הגיעו להסדר ועדיין אין הכסף ולכן הולכים ומשביתים בתי

ספר כהזדהות. זאת אומרת, יוצרים דעת קהל שבעצם מישהו כאן לא בסדר.

ואני לא מתייחסת כאן לשום היבט אהר. אני הושבת שלפחות אותו ציבור

צריך לדעת - הציבור הרהב. יש כאלה שאומרים, לא איכפת לנו מה קורה

במגזר הערבי. אנהנו יודעים, בסך הכל המערכת ההינוכית במדינה מתייחסת

לענין הזה, מהפשת פתרון, מציעה פתרון והולכת לקראתו. והענין הזה הוא

שם במוקד המקומי. אני הושבת שזה צריך לקבל ביטוי.

היא משביתה מורים. משביתה בתי ספר יהודיים. מה פתאום? למה?

איזה הצדקה יש לזה.

זה לאות הזדהות!

עם מי? עם ראש העיר או עם המורים.

עם המורים.

לא. אני לא בטוה. אני לא יודע אם היא מזדהה בכלל. היא מזדהה עם

השיטה.

אני מאמינה שלאירגון המורים העל-יסודי יש ענין אהד המורים.

מותר לי לנסות להאמין בדבר כזה. לא?

שובתים. מרביצים. יש פטנט.

כי יש פה ממש במידה מסויימת הטעיה של הציבור.

הוא הבטיח לי כרגע. שוב. מתקשר איתם. הוא היה שם ביום ראשון.

גמר איתם את כל הענין. העבירו את הכספים. המורים לא מקבלים את זה!

טוב. אם זה הודעת משרד החינוך, נתיעץ על זה אהר בך, הה"כ סרטני.

או לבתי הספר השובתים. לאירגון המורים.

מוסרים לי שחברת הוועדה וחברת הכנסת, שולמית אלוני, נכנסת מהר

לניתוה כבד. כמובן, אנהנו נאהל לה ניתוח מוצלה, ההלמה והבראה. שתוכל

לשוב לעבודה.

אם אין שאילתות נעבור לנושא שעל סדר היום. היו לנו, בתאריך ה-

10.2.87, שלוש הצעות לסדר היום של הברי הכנסת צוקר, שפט,

וגולדשטיין, היושב עמנו כאן, בנושא של הפסקת שידור הכדורסל ה-NBA -,

מארצות הברית, מזרה נגד המערב, 8 או 7 דקות לפני הסיום. זה גרם עגמת

נפש גדולה. הייתי אומר גם, שזה קשור ליהסים בתוך רשות השידור. נשמע

את הה"כ גולדשטיין ואהר-כך ניגש לדיון, בבקשה.

יש לי שלוש הערות והערה רביעית. אהר כך אגיב בדברים קצרים

מאוד. א. אני מצטרף לאיהולי הההלמה לשולמית אלוני.

דבר שני. על אף שלא הכרתי את מאיר יערי ז"ל, אני מצטרף בכל לב

לדברי היו"ר. אין לי כל ספק, על אף הילוקי דעות אידאולוגים, שהוא

היה אדם משכמו ומעלה מדור הנפילים, עוד מהבודדים שנשארו אצלנו. ואני

שולה תנהומים, לתנועתו, למשפהתו וגם לקיבוצו.

הערה נוספת בקשר למשפט דמיאניוק. אני מציע שהטלויזיה שלנו לא

תרחץ בנקיון כפיה. הייתי במשפט הזה ואני הושב שהוא חייב להגיע לכל

בית בישראל. נכון שרוב הזמן מוטל בהלקה של הטלויזיה ההינוכית

לימודית. אבל יש גם ישיבות אהר הצהרים, מ-4.30 עד 7 בערב, ובאהת

מהישיבות האלה הייתי, אז אני מציע שאתם תשדרו את זה, הברים טובים.

אני הושב שזה השרות הטוב ביותר. (קריאה; סליהה - זה זמן לשידור

הטלויזיה הלימודית.) עד 7.30 אדוני. עד 7. (קריאה: עד 5.30) עם כל

הכבוד, אני יודע את הזמנים. אבל משעה 5.30 עד 7 אפשר לשדר? היום

היהידי שבית המשפט עובד בו עד 3 אהה"צ הוא יום המישי. אני גם יודע

את הסיבה. יש 4 ימים בשבוע שהם עובדים מ-8.30 עד 13.30 ומ-16.30 עד

19.00 - ויש יום אהד יום המישי שזה עד השעה 15.00.

עכשיו לגופו של ענין. אני הושב שהנושא הציבורי מוצה עד תום,

אבל הייבים להגיד היום באזניה של הטלויזיה הישראלית את הדברים

הבאים, יש כאלה שמתעוררים כתוצאה מפסוקו של יום ויש כאלה שנרדמים עם

פסוקו של יום. אני בעד פסוקו של יום, אבל כשהוא בא במועד ובזמן. ומה

שקרה באותו לילה, אני הושב שגרם עוול ועגמת נפש להרבה מאוד צופים

בטלויזיה. להרבה מאוד מתושבי מדינת ישראל.



יכולים היו לא לעשות את המבצע הזה. זה מבצע שאני מברך עליו.

אני חושב שזה מבצע יוצא דופן, יכול להיות שבארה"ב זה לא מעניין, את

אוהדי הספורט בישראל זה מאד עניין. שאתה בא ורוצה לראות טלויזיה

ומפסיקים באמצע, זו הרגשה מאוד לא טובה. אני הושב שלא כדאי להכנס

לפרטים, כי הם נדושו ונדונו בעתונות - מי אשם. אני הושב שהנושא גם

נמצא בדיון, אז ודאי שלא כדאי להכנס לפרטים. (קריאה; גם הגיבו לא

בזמן) כן. התגובה היתה עניינית ותגובה טובה. אני אינני יודע אם

הטלויזיה שידרה את (?), אז פיצו את הקהל הישראלי. אבל על הנקודה

העקרונית אי אפשר לפצות. לא יכולה להיות אנרכיה. בשום פנים ואופן.

היום אנשים שבית דין קבע לגביהם להזור לעבודה, עושים כל מיני

קומבינציות ואני מזדהה ומבין את אותם עובדי מנהל ומשק. מבין, אבל אי

אפשר להתעלם מפסקי בית דין. באותה צורה, באנלוגיה או שלא באנלוגיה,

איד אפשר למי שיש את הכוה ביד לכבות את השלטר. אז טענתי כלפי

הטכנאים, המשדרים, כל מי שהיה אשם, מלכתהילה לא הייתם צריכים לשדר,

אבל אם הוהלט לשדר, משדרים עד הסוף ואת המלהמות עושים אחר כך. יש לי

גם טענה לאיש ההסתדרות במקום - לפי דעתי הוא הכניס את כל המערכת

לסיהרור, בזה שהוא נתן הסכמה או לא נתן, היום הוא מתנער מזה שהוא

האיש שנתן את ההסכמה לנושא הזה.

אני כל הזמן גורס שברשות השידור יש לאהרונה התקדמות גם בצורת

הניהול. אינני יודע אם זה על חשבון או לא על חשבון יהסי אנוש

במערכת. יש לי הרגשה שמערכת יהסי האנוש במקום הזה לוקה קצת בחסר

ואני לא רוצה להצביע על אשמים משום שאני לא יודע, ולגבי הערכות אני

לא רוצה להצביע. אין לי כל ספק שהפתרון נתון בידי שלושה מהברי הכנסת

שיושבים פה בישיבה. והפתרון הוא הקמתה של הרשת השניה מה שיותר מהר,

אז נצא כולנו נשכרים.

הייתי מציע, אדוני היו"ר, בסיכום שיעשה פה, להגיד את דברינו

בצורה הברורה ביותר, שלא נתמוך בשיטה של "כל דאלים גבר", בשום פנים

ואופן. לא יכול להיות דבר כזה. מה שהיה היום באירוע כזה, יכול להיות

מהר, ראש הממשלה בארה"ב או ממלא מקומו במצרים, יש איזה שידור ישיר

חשוב ומישהו יחליט להפסיק את השידור. וה יכול לקרות גם בשידור של

קונצרט.

להפסיק את השידור של ראש הממשלה או של ממלא מקומו, זה פהות

מזיק מאשר לומר למובארכ, אל תקבלו את שר החוץ מפני שהוא לא מייצג את

הממשלה - נזקים זה דבר פרופורציונלי.

אני לא רוצה להשיב. על הנושא הבינלאומי, נדון במקומות אהרים,

כי אני רוצה שהדיון יהיה באמת קצר, עניני ותכליתי. אבל אם זה מתהיל

בספורט, זה יכול להגמר, באותה צורה, בעת שידור אירוע מדיני השוב או

קונצרט. מישהו יחליט לכבות את השלטר. לפני שנכנסת, אני אמרתי שיש

התקדמות, לפי דעתי, בניהול. ואם אתה שייך לדרג המנהל, כפי שידוע לי,

מר יבין, אז המהמאה מופנית אליך. אבל אמרתי שלפי מיטב ידיעתי, ואני

לא רוצה לגעת בפרטים, יש דיסקורדינציה בנושא של יהסי אנוש. משהו

בנושא יחסי אנוש בעסק הזה לא בסדר, ולזה אתם צריכים למצוא פתרון.

הפתרון, לפי דעתי, זה ערוץ שני או רשת שניה בטלויזיה.



לפי דעתי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת חייבת להגיד את דברה

לגבי התנהגויות בלתי צפויות, שחלקן אני קורא להן, התנהגות אלימה

ובאותו לילה, זו היתה התנהגות אלימה. תודה רבה.

קראתי את ההצעות לסדר היום של חברי-הכנסת. חה''כ דוד צוקר בנאום

שלו, רק תאר את המצב, הוא עצמו לא הציע שום הצעה מעשית לגבי פתרון

הקשיים בטלויזיה. הה"כ גרשון שפט הציע לסגור זמנית את הטלויזיה -

וזו לא פעם ראשונה, הוא כבר הציע את זה באהד הדיונים כאן. חה"כ פנחס

גולדשטיין בעבר הציע לסגור זמנית ועתה הוא הציע לדון במליאה. השר

יעקב צור הציע להעביר לוועדה, אבל הוא אומר שהפתרון של הערוץ העריץ

יהיה על ידי הקמת הערוץ השני. זה הוא ציין בכל אופן בדבריו. רק

להזכיר, הגיבורים המשחקים היו בעבר מר הזי קוקה ועכשיו מר סווירי,

והבא בתור, אינני יודע מה שמו.

יש הצעה לגמור את הדיון אבל אני הושב שיהיה הוגן. אנשים טרחו

ובאו עד הנה, לתת להם את רשות הדיבור.

אני מציע, אדוני היו"ר, יש לי הרגשה שנציגי הטלויזיה מעדיפים,

שמעתי מן הצד את המילה "סוב-יודיצה". אני גם הושב שהדברים נעשו

בצורה מאוד מהירה, מאוד חריפה. אנחנו, הברי הכנסת, הצענו כל מיני

הצעות, אני הצעתי לעודד את הנושא של הקיקת בוררות חובה במפעלים

חיוניים, ואני רואה את הטלויזיה כמפעל היוני. אבל, דומני, שהצעת

סיכום של הועדה, צריכה להיות ברוח הדברים. אני מציע שאם הטלויזיה לא

רוצה להשיב, היא לא חייבת. כי הדברים נעשו. כולם יודעים אותם. מאוד

נהמד היה אילו' הם היו מגיבים, אבל יש לי הרגשה שהם לא כל כך להוטים,

אלא אם אני טועה.

יש פה מצב מעניין ודי מביך, פתאום לא רוצים לדבר. אם יש בכל-

זאת חברים שרוצים לדבר, אז בבקשה. נסכם את הענין הזה, אנחנו לא

נאריך בדיבור, אבל בכל זאת נשמע את הצד של הטלויזיה.

מ. ינון .י

אולי לפני זה, דובר על משפט דמיאניוק, אולי מר יבין מוכן למסור

דיווח.

אני מוכן גם לדבר על הקשר שבין סיקור המשפט ובין מצב יחסי

העבודה בטלויזיה. אבל אולי אקדים ואומר שאנחנו מרחיבים את הסיקור

בהתאם להתפתחויות במשפט. יש קושי גדול בסיקור משפט כזה בשידור הי.

כיוון שהלק גדול מהדיונים - רוב הדיון בשלב זה, ולפי דעתי גם בעתיד

- הוא דיון נוהלי-פרוצדורלי. עובדה היא שיש ברדיו גם נטיה לצמצם את

השידורים. מעבר לזה, החומר המעניין הוא כמובן העדויות, והאנשים

שבאים למשפט הזה.נתנו לזה ביטוי מסויים בהרהבת מהדורות מבט השונות



ואנחנו נשדר במוצאי שבת את יומן המשפט, שיתן איזה שהיא פרספקטיבה

ליעדויות במשפט.

זה באשר למה שאנחנו עושים. אינני יודע אם היינו עושים יותר,

אבל ידינו כפותות בגלל מצב יחסי העבודה. אני לא חושב שמוצדק לבטל את

כל מערכת השידורים של הטלויזיה הלימודית ותכניות לילדים אחרי

הצהרים, להפקיע את כל זמן השידור כדי להעביר משם שידור חי. זו

הערכתי העתונאית. אבל אילו רצינו בדבר, גגו אז לא היינו יכולים לעשות

את זה בגלל הסכסוך המתמשך עם הטכנאים שהוא מאוד מפותל וסיבותיו מאוד

עמוקות, אני מוכן להרחיב את הדיבור על הדבר הזה יותר מאוחר.

אני מוכן, במסגרת "הסוב-יודיצה" וכל מה שקשור בזה, אם כבר באנו

לכאן ואתם מעוניינים לשמוע. לא נחזור על מה שהיה באותו לילה וגם

צריכים להכניס את זה, מבהינת כעס הציבור, לפרופורציה הנכונה, יחסית

למה שקורה בבתי החולים. יחד עם זאת, פעלנו מידית. לא בגלל משחק

הכדורסל אלא בגלל צורת הפעולה האלימה כמו שתארו כאן, של יו"ר ועד

הטכנאים, ועל זה הוא הושעה מתפקידו. ההשעיה לא בוטלה עד היום, הוא

עדיין בתקן של מושעה והוגש נגדו כתב תובענה לבית הדין המשמעתי של

רשות השידור.

יחד עם זאת, מאז שזה קרה היו הרבה התערבויות בענין. ותערבות

אהת, החשובה ביותר, שאנחנו מברכים עליה ומנסים לחמם אותח, לדאוג

שהשלום הזה יהיה חם, היא של ההסתדרות: הסתדרות הטכנאים וההסתדרות

כולה, החל מהמזכ"ל ישראל קיסר שנכנס לענין באופן אישי וכוי. הברפלד

ושינדמן. עד עכשיו הם ראו בוועד הזה, ועד שלא מקבל את מרות

ההסתדרות, לא באופן תאורטי אבל באופן מעשי יום יומי. לכן זה הקשה על

ההנהלה שלנו להגיע לידי הסדרים עם ועד הטכנאים. ויש סדרה שלמה של

דברים ששנויים במחלוקת. חה"כ גולדשטיין קרא לשידור הזה בפשטות "מבצע

מיוחד", וזו דווקא אחת המחלוקות, אם זה היה "מבצע" או לא היה

"מבצע". בהסכם בין הטכנאים לבין רשות השידור כתוב באמת ששעות העבודה

הרגילות הן עד 12.30, למעט מבצעים. עכשיו שאלה אם זה נחשב מבצע. הם

טוענים שזה לא מבצע. ואנחנו טוענים שכן. יש שאלה מי מוסמך להחליט

על מבצע, ואם הוא מחליט על מבצע, האם הוא צריך לתאם עם ועד העובדים

זה כבר שייך לחוץ ובטחון) נכון. אם

זה מבצע צבאי או מבצע טלויזיוני. אלה דברים שככל שיעלו למשא ומתן או

לדיונים משפטיים, יתבהרו ויתבררו. אבל דברים שנראים לכאורח לאדם שלא

מעורב כדברים מובנים מאליהם, לא כך הם במערכת היחסים או הסכסוכים

בין הגורמים השונים. וזה לאו דווקא ברשות השידור. כשלוקחים את חהסכם

ליד, אין ספק שאפשר לטעון כך, ואפשר לטעון הפוך, ובית המשפט צריך

להכריע. כמובן שהמצב האידאלי הוא שלא צריכים בתי משפט ומסתדרים לבד.

אבל עובדה היא שבמיוחד בלי ההסתדרות עד היום, לא הצלחנו להסתדר עם

הטכנאים. אין כימיה בין ההנהלה לבין הוועד הזה או הועדים הקודמים,

בעיקר בתחום של ועדי הטכנאים. לכן היח חשוב מאוד שחהסתדרות תכנס

לענין. עכשיו אומר הערכות ופרשנויות, כלומר זה לא דברים הד משמעיים.

בגלל ההסתבכות של ועד העובדים, שהם בעצמם מבינים שעשו מעשה בלתי

חוקי, וחם ניסו לתלות את זה בהסתדרות, היתה מעורבות של איש ההסתדרות

שהיה בבנין. לא נכנס לכל זה (קריאה: זה באמת היה באישור) על זה יש

גם כמה מחלוקות והכחשות ושינויי עמדות והוועדים טוענים שההסתדרות

הזרה בה, שבעצם האיש שלהם בירושלים.... (קריאה: באותו לילה היה ברור



שזו ההסתדרות. גם בבוקר למחרת. אחר כך...) אחר בך פתאום היות שהתברר

שזה לא על דעת שינקמן לא על דעת הברפלד ולא על דעת מר קיסר, אבל איש

ההסתדרות זה עובדה פיזית, שהוא היה במקום. אי אפשר להכהיש את זה.

הוא מבהיש שהוא נתן הסכמתו, לפני אחרים הוא אמר שהוא כן נתן הסכמה.

זה סיפור שרק בעדויות בבתי משפט יכול להיבדק, אני לא מציע להיכנס

לכאן. זה במסגרת הסוב-יודיצה. אבל ברצוני לדבר על ההשלכות שיצאו

מהמעורבות הזאת, שההסתדרות לא יכלה להמוק מהענין. (קריאה; לפי דעתכם

זה היה מתוכנן, הם ידעו שזה יגלוש והם היו מתוכננים לעשות את הצעד

הזה?) ברור. כלומר באותו היום, בבוקר או בצהרים, זה היה ידוע לשני

הצדדים, והיה משא ומתן גם עם ההנהלה בצהרים. חיים יבין היה בחו"ל,

אבל יוסי צמה היה והוא ישב עם ועד הטכנאים. היו להם הצעות, ההצעה לא

התקבלה והם התהילו להתיעץ עם ההסתדרות מה לעשות בלילה. לנו מר

שינקמן אומר שהוא לא נתן להם הסכמה, להיפך הוא אמר שזה יהיה בלתי

הוקי והוא מציע להם לא לעשות את זה. הם לקהו את נציגו של שינקמן

בירושלים, הזעיקו אותו לבנין בערב, ויהד איתו קבלו את הההלטה לעשות

את המעשה הזה. מזכ"לההסתדרות קיסר אמר לי אישית, שהוא יומים-שלושה

לא הגיב, כי הוא היה נגד המעשה הזה והוא לא ידע להסביר לעצמו

ולציבור מה עשה איש ההסתדרות בתוך הבנין. ועובדה היא שבנוכהותו עשו

את המעשה. זאת אומרת הוא לא התנגד למעשה.

בכל אופן לא נכנס עכשיו לדקדוקי הפרטים המעשיים שהיו. זה לא כל

כך משנה. מה שמשנה לפי דעתי מבחינת הגופים הציבורים, וועדת החינוך,

שההסתדרות נכנסה באופן הרשמי ביותר לענין, ובדרג הבכיר ביותר, ולכן

אני חושב שזה נוח יותר וחשוב יותר להנהלת רשות השידור, לשתף פעולה

עם ההסתדרות כדי להגיע לסיכום על דעת ההסתדרות בנושא הטכנאים. ואני

לא מאמין שאנחנו נוכל להגיע להסכם כזה בלי עזרת ההסתדרות. ההסתדרות

עד עכשיו לא היה לה הכוח לעזור בגלל שהטכנאים היו עצמאים יותר, אך

כתוצאה מההסתבכות שלהם הם באו חזרה לבקש את חסות ההסתדרות לענין.

לכן עמדנו על כך שהמשא ומתן לא יתנהל בינינו לבין הטכנאים, אלא

בינינו לבין ההסתדרות וכך זה מתרחש. כבר היו שתי ישיבות של משא-

ומתן, בהשתתפות אישית של מזכ"ל הסתדרות ההנדסאים. ואנחנו מקווים שיש

פסק זמן של חודשים, של שקט תעשייתי ושל משא ומתן.

אבל יש פה ענין רציני ביותר. אני לא יודע אם אנחנו יכולים

להגיע לסיכום, כי כל סיכום שיהיה בין ההסתדרות לבינינו, צריך בסוף

לתרגם לכסף. מעבר לכל אידיאולוגיות, צריך בסופו של דבר להוסיף תוספת

שכר. ותוספת שכר לא אנחנו יכולים לבדנו ולא ההסתדרות, אלא בהסכמת

האוצר.האוצר מתנה את זה בהתיעלות של כל הטלויזיה. התיעלות הטלויזיה

זו אופרה אחרת, שאנהנו עוסקים בה גם כן. לכן אני אומר שיש לנו כאן

מין "קודים". אנחנו לא מפעל פרטי שמנהל משא ומתן, ומה שנקה על

עצמנו, אפילו מתוך תקציבנו, נוכל לעמוד בזה. זו לא כל כך הבעיה של

התקציב, אלא בעיה של הסכמת האוצר לפרוץ את מסגרות השכר ולתת תוספת

יהודית לטכנאים של הטלויזיה, אפילו אם אנחנו וההסתדרות נגיע להסכמה,

מה בדיוק מגיע להם ומה הם סדרי העבודה שיפתרו את כל בעיות הניידות

והשידורים המיוחדים, והלא מיוחדים.

בכל אופן אנחנו, בניגוד למגזרים אחרים, שבהם חמפעלים סגורים

ומושבתים והמשטרה צריכה לעצור את ועד העובדים, הגענו די מהר יחסית,

אחרי יומיים של אי-שידור, למשא ומתן שקט עם העובדים, בלי יו"ר

הוועד, כלומר הוועד של הטכנאים משתתף עם ההסתדרות בישיבות האלה, בלי

היו"ר, והטלויזיה עדיין בכל זאת משדרת. שידרה את ביגון, שידרה את



דמיאניוק - בכל אופן מה ששידרה. שידרה כדורסל כבר מבלגיה והשבוע

תשדר, אני מניה, עוד פעם. אבל אנחנו כל הזמן נמצאים תהת איום שבכל

זאת העסק הזה עלול להתפוצץ כיוון שיש לנו כאן שותף נוסף, ששכהתי

להזכיר אותו, שהוא שותף היובי בדרך כלל, אבל עכשיו אנהנו קצת בבעיה

עמו. וזה פרקליטות המדינה.

אנהנו מקבלים דרך קבע את השרותים המשפטיים שלנו מפרקליטות

המדינה. לא שאנחנו פתאום "שוכרים" את שירותיהם, אלא כל השנים יש

הסכם בין הפרקליטות לבין רשות השידור. יש שיתוף בכל הסכסוכים. גם

היועץ המשפטי לממשלה, אישית, זה כבר מסורת של שנים, מעורב ביעוץ

המשפטי של רשות השידור. למרות שיש לנו מהלקה משפטית משלנו, היא

בההלט קשורה מקצועית ועניינית כל השנים עם היועץ המשפטי לממשלה.

כהלק מהסיכום שהיה ביני לבין מזכ"ל ההסתדרות ובשלב מאוהר יותר

היה שותף גם מנכ"ל רשות השידור, הבטהנו תמורת התערבות ההסתדררות

בצד המשמעת והודעתה שהיא משהה את יו"ר ועד העובדים ומוציאה אותו

כאילו להודשים הופשה, שאנהנו נבטל את ההשעיה. בשלב זה נכנס לענין

הפרקליט שמייצג אותנו, מנהל המהלקה לסכסוכי עבודה במשרד המשפטים,

הוא גייס לצידו את היועץ המשפטי לממשלה אישית, זימן אותם לדיון ושם

ביקש היועץ המשפטי שאנהנו לא נבטל את ההשעיה, כי זה ייראה כאילו

שאנהנו נסוגים מהצד המשמעתי של הענין. אנהנו סברנו שכדי להתקדם במשא

ומתן העניני וכדי שהרוהות יירגו, צריך כן להתפשר על הופשה והשעיה

מהוועד, ובלי השעיה ממשית מהעבודה. יש מהלוקת בינינו לבין

הפרקליטות. ואז לסיכום, אהרי דיון של שעתים אצל היועץ המשפטי

לממשלה, קיבל על עצמו היועץ המשפטי לממשלה, שהוא אישית יפגש או

יתקשר עם מזכ"ל ההסתדרות וישכנע אותו לוותר על ההבטהה הזאת שלנו על

ביטול ההשעיה. כמובן שמזכ"ל ההסתדרות לא נסוג בו מהסיכום הזה,

להיפך. הוא הסביר ליועץ המשפטי לממשלה, שאם לא נבטל את ההשעיה זה רק

ענין של זמן שכל השידורים יפסקו גם ברדיו, וגם הברת ההשמל ובזק וכל

המדינה תשבות. כל הטכנאים בכל המגזרים, שקשורים עם הסתדרות

ההנדסאים, יאלצו לשבות לאות הזדהות.

מאז היועץ המשפטי לממשלה מנסה לתווך או למתן גם את האנשים שלו

בפרקליטות המדינה, גם את ההסתדרות וגם אותנו. עד לרגע זה הנושא לא

נגמר, כיוון שבלחץ היועץ המשפטי לממשלה, לא ביטלנו עד לרגע זה את

ההשעיה. אני מקוה שזה לא יביא לפיצוץ גם ברשות השידור, כי אם יהיה

פיצוץ כזה נראה עצמנו, לא בדיוק אהראים, אמנם פורמלית כן אהראים,

אבל בההלט המעורבות של היועץ המשפטי לממשלה יכולה לצערי לגרום לכך

שתהיה התדרדרות מחודשת ביחסים האלה. אנחנו עדיין בשיהות ישירות בין

היועץ המשפטי לממשלה, מזכ"ל ההסתדרות והנהלת רשות השידור. ולמרות כל

זה, ההסתדרות מקיימת את הבטחתה, והמשא ומתן מתנהל.

יחסי העבודה אצלכם מאוד לא טובים. השאלה היא, אם אתם הולכים

לגמור את הסכסוך הזה או אתם הולכים לגמור באותה הזדמנות.

אנהנו כמו ממשלת האחדות הלאומית, יש סכסוכים אבל ממשיכים הלאה.

קיא. זה לא דומה. ואני מבקש בלי לעשות השוואה אהרת. אני מבין

שפורח עכשיו במצרים, כי אתה נמצא פה.

הוא נמצא דווקא באנגליה. יש לנו ממלא מקום המנכ"ל.

השאלה אם יש אפשרות בהזדמנות הזאת שההסתדרות כבר מעורבת, לפתור

את הכל.

על זה המשא ומתן. המשא ומתן אינו על נקודה מסויימת שקרתה, על

פירוש המונה "מבצעים", אלא על כל הדברים, הם רשמו 30 סעיפים, נדמה

לי, ואנהנו 20 סעיפים. או ההיפך. יש משא ומתן מייגע וארוך על כל

הדברים. ושוב, הסיכום שלו, לא תלוי רק בנו, וכאן עוד פעם יש מילכוד,

אלא בהסכמת האוצר. לכן אני קטונתי מלהיות בעל הבית על כל המגזרים

האלה ביהד. אנהנו מנסים להביא את כולם לגמר.

ענין הכניסה של ההסתדרות שבעצם, אני גם הבנתי מדבריך, התבקשה

קודם (לא נענתה. האם היום אתם מתכוונים לקיים מגעים קבועים, לנהל את

הדברים בדרך כזאת. ומצד ההסתדרות אתם ...

אנהנו מרגישים שגם ההסתדרות הבינה, שזה הרגע הנכון מצידה להכנס

עמוק לענין, כיוון שבסופו של דבר, אהרי שהטכנאים עשו אצלנו מהומות,

הם עשו גם אצלם מהומות. אז אנהנו הגענו למצב שאנהנו נמצאים באותה

סירה ואולי אפילו מאותו צד של המתרס.

חשוב לי להביא לידיעת הברי הכנסת את שורש הבעיה. ופה אני גם

אבטא במידה רבה את דעת העובדים, בשופי ובנהת, היות ואני מתוכם צמחתי

ועדיין מרגיש את עצמי כהלק מהם. שורש הבעיה הוא הצורך בהכרה

בי יהודיות של עובדי הטלויזיה. אם קוראים לילד בשמו הבעיה היא שכר.

אבל לפני שמדברים על שכר, הצורך הוא שהציבוריות בישראל, הממשלה,

הכנסת, יכירו בעובדה שטלויזיה אינה משרד ממשלתי, שהיא מקום עבודה

ייחודי מבהינת מגוון המקצועות, הדרישה המקצועית, המאמץ של העובד.

אני לא מכהיש שבטלו יזיה יש אחוז מסויים שקטן מאוד בשנה האחרונה,

לדעתי, הוא ירד לאחוזים ספורים בלבד, של אבטלה כפי שיש בכל מוסד

במדינת ישראל. הלק גדול מאוד מן העובדים עושה עבודה מאומצת שהיא מעל

ומעבר לכל עבודה בכל משרד ממשלתי, אבל עדיין לא הוכרה הייחודיות של

עובדי הטלויזיה. גם אם נתגבר על המשבר הנוכחי, וגם אם נצליה להגיע

להסכמה עם ההסתדרות, וגם עם צוות ההתייעצות, שהתהיל השבוע לסכם את



הממצאים שלו ויגיש את הדין וחשבון שלו בטווח של שבועים-שלושה, אחרי

שכל הדברים האלה יעשו, אם לא תוכר הי יהודיות של הטלויזיה, ימשכו

הסכסוכים.

יהודיות, אנהנו יודעים, צריכה לבוא לידי ביטוי בתגמול נאות.

אנהנו נתקלים פה, בקיר גבוה מאוד של משרד האוצר, של הוק התקציב, של

ההקפאה. כל זה למרות שהעובדים הוכרו כיהודיים בהצהרות של הועד

המנהל, של המנכ"ל, של היו"ר, של מנהל הטלויזיה. כולם מבינים שבמאי

איננו פקיד ושמפיק איננו פקיד, ולצורך זה, גם טכנאי איננו פקיד. יש

אצלנו טכנאים שבמשך שבועות אינם רואים את הבית כיוון שהם בהפקות

מחוץ לעיר. והם עושים עבודה מאוד קשה, ומאוד מסובכת שדורשת מיומנות

גבוהה ביותר. פשוט לא יתכן שאנשים שצריכים להתעסק במדיום כל כך

מורכב, כל כך מסובך, שיש לו כל כך הרבה דרישות, לא תוכר היהודיות

שלהם. לכן אני מנצל את הישיבה הזאת כדי לדבר על שורשו של דבר. אם

הציבוריות, הכנסת והממשלה לא יכירו בעובדה שהטלויזיה היא מדיום

יהודי, לא נוכל להמריא, ואני הושש שאנהנו נלך ונשקע. וזה אגב, דברים

שנוגעים גם לערוץ השני, אני אומר את זה מיד, אין הבדל כל עיקר.

טכנאי שעובד עבודה נוספת מהוץ לבית עם שעות נוספות וכו', לאיזה

משכורת הוא מגיע?

תלוי איזה הטכנאי. המשכורת שלו יכולה לנוע בין 700 שקל, נטו,

לבין 1800 שקל. אבל, כדי להגיע ל-1800 שקל הוא צריך לעבוד במשמרת

כפולה. הוא צריך לעבוד שתי משרות במשרה. ועד לפרוץ המשבר הנוכחי,

זהו הדבר שעשינו. משרה זה 8 שעות, והוא צריך לעבוד 16 שעות. לילות

ושבתות. ברור וטבעי, שאנשים מתמרדים. הם הורידו עלינו את "מכת" הוק

שעות עבודה ומנוהה. כתוצאה מזה, נכנסו לבעיה קשה מאוד עם ניידות

השידור למשל. ראה הפגיעה בכיסוי הספורט, ראה הפגיעה בכיסוי משפט

דמיאניוק וכוי. אפשר להביא עוד הרבה דוגמאות. לכן צריך, אם רוצים

טיפול שורש, להכיר ביהודיות של עובדי הטלויזיה. זה לא שהנהלת הרשות

לא עשתה מאמץ, היא עשתה מאמץ גדול מאוד. יש לנו עכשיו ועדת התיעלות

שמסכמת את הדין וחשבון שלה, והוא יכלול כמה צעדים שיהיו מכאיבים.

ולמעשה שוב, ההץ העיקרי שלהם יופנה לכיוון עובדי הטלויזיה עצמם,

כיוון שזהו התנאי של משרד האוצר להכיר ביהודיות של עובדי הטלויזיה.

אבל אני, אם להיות ריאלי, אינני מאמין שרק הצעד הזה של התיעלות, בלי

השתתפות של המדינה, יוכל להביא לידי זה שהטלויזיה תבריא. צריך פה

לעשות איזה שהוא שינוי עמדות מאוד בסיסי, ולהכיר בעובדה שזה הוא

מדיום שונה, מסובך ומורכב.

ביהסי העבודה שלנו, אם מביטים עליהם במכלול יהסי עבודה במשק,

אני לא הושב שאנהנו צריכים להיות בין אלה שנהשבים לטובים ביותר

להיפך. גם אם מביטים על התיהסות ההנהלה להפעלת אמצעים כלפי עובדים,

אני הושב שאנהנו לא בין הגרועים - להיפך. הראיה - הסכסוך האחרון,

איך הגענו אליו. (קריאה; המערכת נבדקת לא בפעילות השוטפת בדרך כלל,

אלא במישור ההריגים) נכון, במקרים ההריגים, אני טוען שכולנו קוראים



עתונים, אשתי עובדת בית חולים, אני יודע מה קורה שם, ובכל המגזרים

במשק. אגהנו רק תחת העין הציבורית יותר מכל האחרים. נכנסים הביתה.

האמת לאמיתה היא שהטלויזיה כטלויזיה איננה כל כך השובה כמו בתי

הולים, אבל ההתיחסות הציבורית והפוליטית אלינו הרבה יותר הריפה. ואם

להולים קורה מה שקורה, גם אם אנהנו מכסים את זה בטלויזיה, אין מידת

עניו כמו בהפסקת משהק כדורסל. אנהנו יושבים פה בגלל 3 הצעות לסדר

היום בנושא הפסקת כדורסל. זה סכסוד עבודה "פר-אקסלנס", התנהגות כזו

או אהרת של עובדים במסגרת הסכם ותגובה שלנו.

אילו הייתם עוסקים ברפואה ובתי ההולים היו עוסקים בטלויזיה, זה

היה נכון. אבל מתעסקים באותו נושא. באותו מפגש.

אני רוצה להסביר את הרקע למילכוד בו נמצאים גם העובדים וגם

ההנהלה שלנו. יש הוסר פרופורציה נכונה בעין הציבורית לגבי השיבות

הענין. רבותי, אפשר להיות במדינת ישראל שבוע בלי טלויזיה אבל בלי

בית הולים אי אפשר. בזמנו לא שידרו את דברי פרס. מר הברפלד גרם לזה.

אתם כבר לא זוכרים. יש יהס מיוחד לטלוויזיה, מצד המערכת הפוליטית,

גם עוזרת הבית וגם הפרופסור. זה המילכוד שלנו, אנהנו הייבים להיות

עם זה. יבוא ערוץ שני, יהיה אותו הדבר. אותם אנשים שעובדים אצלנו,,

יעבדו מהר שם. הבעיה היא אהת ויחידה ומר יבין הצביע עליה. אנהנו

חיים במילכוד הזה שבמערכת יהסי עבודה במדינה, עלינו הטילו בהוק רשות

השידור כפיפות לאוצר ולהוק התקציב, ואין לנו הופש פעולה.העובדים

יודעים את זה.

לאורך כל השנים, הכתובת היא לא האוצר, ההפגנה של העובדים היא

לא בהדרו של שר האוצר אלא בהדרו של פורת, חיים יבין, מיכה ינון, כל

מי שאצלנו בהנהלה, אנהנו שליהי ציבור של העובדים באוצר. במשך כל

השנה אנהנו מבקשים את התוספת היהודית הזאת, ומכירים בצידקת התביעה

בעיקרה. אנהנו נדהים על הסף. אז אתה במלכוד, חוזר הביתה, ואומר

לעובדים, תראו, אתם צודקים בתביעתכם אבל אנהנו במסגרת

הקונסטיטוציונית של הוק רשות השידור, אין לנו כל סמכות לתת לכם שום

דבר. אנהנו היום מנהלים משא ומתן. "מעז יצא מתוק", ההסתדרות נכנסה

לתמונה, נתנה הוראה שיתנהל משא ומתן. משא ומתן כזה לא יתנהל עם

ההסתדרות. העובדים גם כן עמדו בפתה אצל ההסתדרות. להסתדרות היה נוח

- מפני שיש הסתדרות הטכנאים, והעובדים שלנו, אני מדבר על המגזר של

הטכנאים, בהסתדרות הטכנאים הכללית, ולאדון שינקמן יש שיקולים כלל-

ארציים לגבי המקצוע הזה, לא נותנים לטכנאים שלנו לדוגמא, להיות גוף

עצמאי שיכול לנהל, ובשמו אנהנו לאוצר, משא ומתן עם ההסתדרות. ואז מה

קורה, אני לא בא עכשיו בטענות.

אני מתאר לך, אתה איש הסתדרות ותיק, ואתה גם היית בצמרת של

ההסתדרות ומכיר את הנושא, מה הבעיה של הטכנאים האלה. ואנהנו לא

הכתובת. נקה את הטכנאים, הם לא יכולים להשתהרר, מבהינת ההסתדרות,

מהמסגרת הכללית של הטכנאים. לאוצר היה יותר קל, אם היו מכירים בהם

במסגרת המקצועית, בהסתדרות, כגוף בפני עצמו מפני שאז אין השלכה על

בבזק, בהברת ההשמל בתעשיה האוירית

ובכל מקום אהר. אז זה מילכוד נוסף שיש לנו.



עכשיו באים מנהלים איתנו משא ומתן, מיום שני. "מעז יצא מתוק'' -

בגלל הסכסוך הזה, ההסתדרות בכל זאת נתנה ברכתה למשא ומתו. היא נמנעה

עד עכשיו. זה כתוצאה מהסכסוך הזה. בהשראת קיסר יושבים אנשים שלנו

כבר יומים. אין להם בסופו של דבר מה לתת. מפני שיש דרישות - איד אמר

מר ינון - 30 משלהם ו-20 משלנו. נגיע לידי הבנה. אנחנו רצים ישר אל

אנשי שר האוצר, ואם הם לא יאשרו, אנהנו חוזרים לשולחן ואומרים, זה

כפוף לאישור האוצר. עכשיו לאוצר יש אילוץ משלו, יש היום הקפאה, יש

אחיות, יש עובדי מנהל ומשק שהם באמת מסכנים. לאנשים שלנו מגיע פי

שנים מאשר הם מקבלים היום. אבל מה יגידו עובדי המנהל, ובכל המערכת

הגדולה הזו, השר ניסים צריך לקבוע את עמדתו. חוזרים אלינו למשא ומתן

שלנו מהר. בהצעת ההוק של הערוץ השני מצאו לזה פתרון: הוציאו את

האוצר. אנהנו ביקשנו בהצעת ההוק, שהה"כ ליבאי מגיש עכשיו עם חברי-

הכנסת רייסר וגולדשטיין, שגם עלינו יטילו אותו הדבר. הלואי וזה

יהיה.

נניח שהצעת ההוק של הה"כ ליבאי בסוף תבוא לידי דיון, היא גם

תגיע אליכם. יופיעו אנשי האוצר, ויופיע אולי שר האוצר בעצמו ויטענו,

מה אתם מפרקים לנו את כל מערכת השכר במדינה. ואז בערוץ השני תצטרכו

להתהשב בזה, מפני שאם בערוץ השני תתנו את השהרור מהזיקה לאוצר ולנו

תהיה זיקה לאוצר, אנהנו יכולים מהר לסגור את ההנות. (קריאה; ההוק לא

מאפשר זאת בערוץ השני) בערוץ השני נקבע שתנאי העבודה והשכר יקבעו

במשא ומתן של האירגונים היציגים עם המעביד. אנהנו רוצים אותו הדבר.

אתם נותנים לנו משק סגור. אנהנו לא יכולים להפעיל את תנאי השכר כפי

שאנהנו מבינים.

אנהנו לא בוועדה של הרשת השניה. אני הושב שיש בלבול לגבי מי

שיפעיל את הצד הטכני של הרשת השניה. באנגליה זה מופעל על ידי הרשות.

הטכנאים הם של הרשות. הכל מופעל, לא האולפנים שהם סיפור אחד.

השאלה, מי יהיו הטכנאים שיפעילו את הערוץ השני, בלתי השובה, כי

מי שלא יפעיל, זה יהיה איגוד. ועל האיגוד יהולו אותם היתרים ואותם

איסורים שמוטלים על האיגוד כולו.

בשנת 1965 ישבה פה ועדה מכובדת בראשות חברי-הכנסת לשעבר אונא

ואזניה, כשרצינו להיות הופשים כמו ברשות הנמלים, אמרו לנו שהדוגמא

של רשות הנמלים היא דוגמא רעה ולא רוצים להזור על השגיאה הזאת,

והכפיפו אותנו לאוצר.

משפט אחד על הסכסוך הנוכחי. בואו נשים אותו במסגרת הכללית

הזו.בסך הכל מה קרה? הפסיקו משחק כדורסל. בסדר, חיה סכסוך קשה,

יומיים לא היו שידורים, לא טוב. הנהלת רשות השידור הלכה בדרך הכי

קשה שהיא יודעת, וזה לא עושים במשק הציבורי בדרך כלל. העמידה למשפט

את יו"ר ועד עובדים, פעם שניה תוך הצי שנה. מי עשה את זה עד עכשיו.

במשפט הראשון הפרקליטות מאוד מאוד גאה. היא הגיעה עד לשופט שמגר

והוציאה פסק דין עקרוני שמותר להשעות גם יו"ר ועד עובדים. אנחנו

חוזרים על אותו תרגיל פעם שניה. לא רק זה, אלא שמזכיר ההסתדרות מכיר

בצדקת ההשעיה. בא אלינו ואומר, אני משעה אותו בעצמו. אני מוציא אותו



לחופשה. רבותי, מבחינת יחסי העבודה במשק, אנחנו בבר פעם שניה הופכים

לחיות חסדן שלוקחים אותו בדוגמא. אני אומר למר חריש, מספיק. אני

מגיע לידי חבנח עם חחסתדרות, מזכיר חהסתדרות נפגש עם המנכ"ל ועם

היו ''ר ומגיעים לידי חבנח שאני מחליף את חחשעיח בחשעיח מרצון, מזכיר

חחסתדרות עושח את זח ומודיע בוועדה המרבזת. אני לא צריך לתת חסדר

לבלל יחסי חעבודח במדינה. אנחנו מקווים שחשקט חתעשייתי הזמני שיש

לנו עכשיו לא יתלבח עוד פעם בגלל עמדת היועץ המשפטי לממשלח בפי

שתוארח על-ידי מר ינון. אם חבל ילך למישרין, בפי שחחנחלח רואח את

זח, חחשעיח תוחלף בחשעיח מרצון של חחסתדרות, ואנחנו נשב למשא ומתן.

אבל תראו את חבל בפרופורציה נבונה.

אני מציע שנסבים שהישיבה תימשך מחצית חזמן מישיבות רגילות.

מחדברים ששמענו התברר בעצם שרשות חשידור חושבת שחטבנאים צודקים

בגישה שלה.

לא צודקים בזח שהם הפסיקו את השידור.

לא. הם צודקים בגישה העקרונית שמגיע להם מעמד מיוחד וצריך

להתיחס אחרת לעבודה שלהם.

אני מבין שבהסבם יש אפשרות להבריז על

מבצע. ואם מבריזים על מבצע, יש לרשות סמבות לשלם בעד המבצע תוספת.

בן ולא) אפשר להסבים ששידור מסויים הוא מבצע

ואז ניתנת הרשות לשלם לזה. אז מדוע אם בן במקרה בזה...

ואם נניח חחנחלח מציעח 200-300 אחוז תוספת לטבנאים עבור חמבצע,

וחטבנאים מבקשים 600, מח לעשות? ואם חם אומרים, אם לא תשלמו 600,

אין מבצע ואין בלום.

אני הבינותי שבאן חשאלח חיתח שאתם לא רציתם לחביר בשידור חזח

במבצע.

הם רצו שזה ייחשב במו מבצע של שידורי לילה מהאולימפיאדה או

ממשחקי הבדורגל העולמי במקסיקו וההנהלה אמרה, הצי מזה או במו שזה

שידור לילי אהר.

תאורטית היה בידיכם לפתור את הבעיה ולמנוע את הפסקת השידור.

טבלי להזדקק לאוצר. בסמכותכם היה לעשות את זה.

יש תקדימים. עד עכשיו קראו מבצע למצב של שידורי לילה במשך הודש

ימים. אם כל שידור שעובר את 12.30 הופך להיות 600% ,אני לא הושב

שהאוצר מסכים לזה וגם אנחנו לא יכולים. זה לא מתאים לכל התקציב

שלנו.

כלומר בכל אופן ניתן היה למנוע את הפסקת השידור על ידי הסדר

ביניכם לבין העובדים. מבלי להזדקק לאוצר. זאת העובדה. זה מה שהתברר.

השוב להבין את זה.

גם אני חסיד גדול של ספורט, ובאותו הערב נפגעתי ככל צופה. אבל

כשאני שומע פה על מבצע, אם כל תוכנית תהפך למבצע על פי ההלטה

שרירותית של הטכנאים, זה באמת אהיזת כל הרשות בגרון. וזה ודאי לא

נכון. אני מבין שעכשיו מטפלים בזה במישור ההסתדרותי ומקווה שזה יניב

את הפירות הדרושים. אבל ודאי שאין להכנע ושזוהי סהטנות במלוא מובן

המילה. דהיינו לגרום תקלה כזו לכל האזרהים, הנזק או פגיעה כה גדולה

באינטרס של המאזינים והצופים, ודאי שזה היה מוגזם.

אנחנו נצטרך גם להוציא מסקנות. אז אתה כבר בדעת מיעוט? בסדר.

כשנשב בוועדה לבד נרשום את ההסתייגות שלך.

אני רק רוצה לתקן את דברי חה"כ מתי פלד. הסכסוך לא יכול היה

להפתר באותו היום במשא ומתן בין ההנהלה לבין הטכנאים. משום שכשניסה

מנהל הטלויזיה לשאול את הטכנאים, אם ייכנסו למשא ומתן במהלך היום

לגבי פיצוי עבור המבצע, היינו יהיו מוכנים לשדר מעבר ל-12.30, הם

הודיעו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהם לא מתכוונים להכנס לשום

דיון, הם לא מכירים בענין זה כמבצע ולא מוכנים לשדר את זה באותו

היום. הסיבות נובעות משני טעמים. נכון שיש סכסוך שכר בטלויזיה, אבל

יש גם בעיות אהרות, לטלויזיה. אהת מהן, המרכזית, היא מי מנהל את

הטלויזיה. וזה משא ומתן ארוך ומייגע שהנהלת רשות השידור מנסה

באמצעים שונים, כולל בתי משפט, להוכיה שהניהול הוא בידי ההנהלה,

והעבודה היא בידי העובדים. לסכסוך ביום ראשון היו בדיוק שני הטעמים

האלה, הכספי והניהולי, ועל רקע הטעם הניהולי, הם לא היו מוכנים ביום

ראשון, מהשעה 12.30, שזו השעה המאוהרת ביותר שמנהל הטלויזיה בפועל

באותו יום נקט בה והעובדים לא הלקו עליו, הם לא היו מוכנים להכנס

למשא ומתן על שכר. ב-7.30 בערב סמנכ"ל הרשות לעניני כוה אדם הציע את

סיועו למנהל הטלויזיה, ואמר, אם זה ענין של משא ומתן על הסכמים



כספיים, אני אכנס לעניו, זה תפקידי ואני מכיר את האנשים. אני גם

מסוגל לפתור את הבעיה. הוא אמר, אין לך מה להכנס כי הם לא רוצים

לדבר על זה בכלל. לכו זה לא היה ניתן להפתר בדרך זו, משזם שהויכוח

היה מי קובע, מה זה מבצע, וכמה זמו מראש זה נקבע, ואיך זה נגמר

וכוי.

תודה רבה. אנהנו היום קיבלנו עוד שיעור קצר בנושא ארוך,

ולדיונים בוועדה הזאת בשאלה הזאת של רשות השידור, יש תפקיד של כותל

הדמעות ולא יותר מזה. אנהנו מדברים על זה ובעצם הדברים שהעלית, מר

יבין, הם במידה מסויימת שורש העניו. אבל אנהנו פה שמענו הרבה פעמים

מהיו"ר וממנהל רשות השידור, שהוק רשות השידור איננו מתאים ואיננו

מאפשר להם לפעול ולנהל את העניו. לכן בתנאים הנוכחיים, במצב המשפטי

הנוכחי, צפויות הבעיות האלה והן הוזרות ונשנות. אני אקרא פה עד

מהרתים לאהריות של העובדים, האם זה יעזור? אני יכול להאשים את

העובדים? אני יודע בדיוק את הפרטים האלה? יש להם הסכמי עבודה. יש

להם זכויות. הם טוענים על יהודיות. הם טוענים על מה שהם טוענים.

ואני גם שומע תמיד מאנשי הנהלת רשות השידור, שהם בעצמם מרגישים

שהענין הוא פה לא בסדר כלפי העובדים, מבהינת מעמדם ותנאי עבודתם.

זאת אומרת יש פה עניו של טיפול שורש. אם על ידי שינוי הוק רשות

השידור, ואם בדרך אהרת, על ידי הקמת ועדה ציבורית בלתי תלויה, אם יש

דבר כזה, ועדה ציבורית שתיכנס לעובי העניו, יחיא תמליץ. ובסמכותה

יהיה לקבוע מבנה אהר של ההנהלה, כמו ועדת עציוני. ועדת עציוני בשעתו

פתרה בעיה.היא הולכת וגומרת בעצם את תפקידה. משלימים את ההמלצות

שלה. (קריאה; רוב המלצותיה יושמו. בההלט). כו. ומעמדו ותנאי עבודתו

של המורה, ייכנסו לאיזה "נורמליזציה". לי כל הזמו מזמזם בראש הפתרוו

או הצורד להקים ועדה ציבורית כזאת, שתהיה המלצה אולי של ועדת החינוך

והתרבות, שהיא תכנס לעובי העניו. היא תפגש עם כל מי שהיא צריכה

להפגש. והיא גם תקה בהשבון שהיום ישנה פה יוזמה לשינוי הוק רשות

השידור, שיאפשר לרשות לפעול ללא התקלות האלה, ולעובדים לעבוד בצורה

מכובדת. לא מקרית ולא שרירותית, ללא הרגשת מקופהות מתמדת. היא

תהליט אם להכיר ביהודיות. אני כבר לא יודע מי פה לא יהודי, כולם

יהודיים, איו לך תפקיד בארץ הזאת שהוא לא יהודי. הלוא שהקני כדורגל

היום הם יהודיים. אולי הם יכירו בצורך בשינוי מעמדם של עובדי רשות

השידור.

אנהנו שומעים כל פעם מאנשי רשות השידור, שיש שם אבטלה סמויה

במימדים אדירים. אנשים רבים מקבלים משכורות.

אני אומר הד משמעית: זה לא נכוו. יש אחוז ניכר של אנשים

שעובדים מעל ומעבר לכל שכר שאתה יכול לשלם להם.

אז כנראה מוצאים את שני הדברים. אני אומר על יסוד מה שאני שומע

בישיבות שהיו כאן. הרבה פעמים נאמרו הדברים האלה.

הבעיה הבסיסית של" הטלויזיה היא שכל המדינה מנהלית אותה, וכלי אהד

יודע לינהל את הטלויזיה יותר טוב מהשני. כולם יודעים מה קורה בתוך

הטלויזיה, זה מיתוס במרכאות כפולות, שבטלויזיה יש אבטלה נוראית. אני

מודיע לד, שזה דבר לא נכון והשמצה פרועה.

אז כנראה עוד פעם דבר והיפוכו. כאהד ששומע פה את הדיונים האלה

כבר 6-7 פעמים, שמענו את זה שוב ושוב. אבל אתה אומר שלא, אני מאמין"

גם לך. אין לי עמדה. אני לא יודע. אני לא מכיר את הענין מבפנים. אני

א. קודם כל אנהנו מברכים על כניסתה של ההסתדרות לעובי

הקורה, ומצפים ומקווים או מאמצים את ידי האנשים שנכנסו מטעם

ההסתדרות, אם זה ברמה הגבוהה של מזכ"ל ההסתדרות, או יו"ר האגף

לאיגוד מקצועי, אם הוא נכנס יש להניה שישאר. מכל מקום אנחנו מקווים

שהוא יקיים את המבצע הזה מעבר לשעה 12.30 אם יהיה צורך, בלי לקבל

תוספת, ויגיע לידי הסדרת הנושא שבמהלוקת.

ב. אנהנו רואים בהפסקת השידור פגיעה, אני לא רוצה להשתמש

במילים יותר הריפות, פגיעה בצופים. אי אפשר להתעלם מזה. ואני מציע

שהועדה תציין את הדבר הזה, בלי להכנס לכל עובי יהסי העבודה שם, הקטע

הזה היה קטע פוגע - הפסקת השידור.

הענין השלישי שאני מציע. נבקש שתזורז יוזמת הצעת ההוק -הצעת

התיקון להוק רשות השידור, כפי שניזומה עכשיו בהנהלת הקואליציה.

באמצעות הה"כ עוה"ד ליבאי. וכמה הברי כנסת נוספים שזה יזורז גם כן.

יכול להיות שההצעה להקים ועדה ציבורית, כהצעת הוועדה, כהמלצת הוועדה

שפונה אל ממשלת ישראל, לעניני רשות השידור, להציע רה-אורגניזציה, הן

בקשר לתנאי עבודה, הן בקשר להצעת ההוק והן בקשר להגדרת הסמכויות

מתקשרת עם תיקון הצעת ההוק. אולי ועדה ציבורית שתיכנס לעובי הקורה

ותמליץ את המלצותיה יכולה לסייע. אני מציע את הההלטות האלה,

הסיכומים האלה לישיבה הזאת. אני גם מציע שהועדה תקבל ההלטה שהיא לא

מתעסקת בעניני רשות השידור במשך השנה הקרובה. נמאס לנו. זה תסכול

מוחלט.

מאוד מאכזב שאתה אומר, כבוד היו"ר, שהוועדה הזאת היא כותל

הדמעות. מפני שזאת הוועדה שצריכה לטפל בענייני שידורים במדינת

ישראל.

אנחנו דנים פה ומרגישים שהענין מסובך מאוד. לא רק משפטית,

מבחינת חוק רשות השידור והסמכויות, אלא גם פוליטית לגבי הועד המנהל.

זה בין מפלגות, בין גושים ובין אינטרסים. לזה התכוונתי כשאמרתי כותל

הדמעות. אתה לא יכול להזיז את זה ללא טיפול שורש, וטיפול שורש יכול

להיות רק בהסכמה. ללא סכמה זה יחזור ויחזור ויחזור.

כמעלה ההצעה, ברצוני לומר כמה משפטים. א. לבי נגד הטכנאים,

ואני בירכתי, אמנם במילים עדינות מאד, את פעולתם המהירה של ההנהלה

וגם של הועד המנהל. אצור מצב שבו אני מעניש את שני הצדדים, אני הושב

שאנחנו נפספס במקרה זה. אדרבה לא הטסתי גם במליאה. הייתי בעד לסגור

לתקופת זמן מסויימת את רשות השידור, אני לא חוזר משום שאני רואה שיש

שם עבודה ששינתה את המצב. כך אני מאמין, ואני מאלה שלא יודעים הרבה

אבל אולי קצת יודעים. הקריאה לזירוז שינוי חוק רשות השידור מצויינת.

הקריאה לזירוז הקמת רשת שניה בטלויזיה גם כן הצעה טובה. אבל לא

הייתי רוצה לתת לטכנאים עם כל הכאב, הצער והסימפתיה. יש לי סימפתיה

לאלה ששובתים בבתי ההולים אבל אני לא מוכן לקבל את הצעדים. כי זה

בניגוד לשלטון ההוק והסדר. אנהנו פה כדי למנוע דברים כאלה ולא לתת

להם את ההדר והיופי שכל אהד רוצה. עם כל ההבנה וכל הסימפתיה, אינני

מוכן לקבל את השיטה. מי שכועס על התורה, הוא יזרוק אותה על הארץ? זה

בדיוק אותו הדבר. סליהה על ההשוואה. כאילו שאני צריך להסכים, שמישהו

שובר חוק משום שלוהץ עליו. קריאה להקמת ועדה ציבורית תהטיא את

המטרה. דומני שאתה לא יכול להתנער מהתפקיד שיש לך וגם אנחנו לא.

אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בנושאים האחרים ואנהנו נעשה יותר. אבל זה

לא תלוי בנו. והקמת ועדה ציבורית, אתה הרי יודע שהמורים קיבלו את

דו"ח עציוני, אבל קיימו שביתות אהרי זה עוד 700 פעם, למרות הדו"ח.

(קריאה; לא ההמלצות היו גרועות אלא היישום) נכון. לכן היתה השאלה

שלי הפשוטה, ואני גם הבנתי, ההסתדרות סוף סוף נכנסה לענין. אז מי

שאומר, צריך לדאוג שהיא לא תברח מזה, צריכה להיות פה קריאה

להסתדרות, ולברך אותה שהיא סוף סוף נכנסה לעובי הקורה. לבקש ממנה

שתעשה מעשה ניתוה ולא מעשה "א.פ.צ. פלגין". זו הזדמנות לפנות

להסתדרות העובדים הכללית, שלקחה על עצמה את הנושא הזה, שתטפל בנושא

הזה עד תום ותגמור. יש לנו טיפול שורש.

והנקודה האחרונה. אני בשום פנים ואופן לא הייתי רוצה לעשות

חגיגה במקרה זה, נגד ההנהלה ונגד הועד המנהל. בשום פנים ואופן. זה

היה מקרה ספציפי, האירוע הוא ספציפי והקריאה שלנו היא ספציפית.

כמובן שיש בידיעת דברים ספציפים גם דברים כללים. תודה,

אני מוכרחה להגן על כבודה והשיבותה של הוועדה הזאת. למרות

שנכון הוא, שכאשר מוקמת ועדה ציבורית בלתי תלויה והכנסת מאשרת את

מסקנותיה, זה מתקבל כחוק ואז זה מחייב. אבל כיצד זה מחייב, אנחנו גם

כן רואים. אני חושבת שהועדה הזאת, ודווקא מפני שההסתדרות נכנסה

לענין ונכון שנלאינו, הדברים חוזרים. אבל בכל זאת מי שמביא את זה

לכנסת, זה חברי כנסת. אנחנו כאן ועדה של הכנסת ואנחנו מחוייבים בכך

ואני חושבת שאנחו צריכים להמשיך ואולי להיות, ביתר תוקף, הגורם

שיצור את המגעים המשולבים האלה. אני מבינה אותו כיו"ר הועדה. אבל

אני מוכרחה לתת.

הוועדה לשמש דווקא בנקודה זאת קטליזטור מאוד השוב, הן בכיוון

חבר הכנסת קיסר והן בכיוון השר ניסים, ולנסות לקדם קצת את הענין.

מר יבין תודה רבה, מתוך הוקרה למאמציכם לבוא הנה גם בפעם הזאת

אני מביו שאנחנו, הברי הוועדה, נצטרך אהר כך כשבת ולסכם את

מסקנותינו ולהניח אותן על שולחן הכנסת, לפי רוה הדברים ששמענו כאן

תודה רבה

הישיבה ננעלה בבשעה 11.00