הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פ ר ו ס ו ק ו ל מס' 209

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ד בשבט התשמ"ז, 23.2.1987, שעה 11.00

(ישיבה פתווזה לעתונות)

נכחו;

חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

פ. גולדשטיין

ע. דראושה

ת. טובי

ז.עטשי

מ. פלד

א.ח. שאקי

ב. שליטא

ע. קופלבין - משרד החינוך והתרבות

ד. ששון - אגף הבינוי - משרד החינוך והתרבות

עלי חריב - מפקח כללי

עבדאלחמיד תחאוקו - רשות החינוך

דלאשה מומחד - מנהל בית-ספר, בועיינה

סלימאן ג'מיל - מנהל בית-ספר, בועיינה

דלאשה תאשם, עו"ד, ועד ההורים

נאבולסי עלי - " "

חמודה סאלם - " "

מוסא עאטף - יי יי

פוקרא עבד - " "

סלימאן שאפע - יי "

סלימאן לוטוף - " "

חמודה יאסר - יי יי

ערף סלימן - " "

גבי ברוריה נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; ד. פלר

קצרנית ; ח. אלטמן

סדר-היום; 1. שאילתות;

2. השיבושים במערכת החינוך במגזר הערבי -

כפר בועיינה - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת

ת.טיבי.



שאילתות

היו"ר ני רז;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

אני מביע בזאת אי-נוזת עמוקה מכך שנציגי משרד החינוך והתרבות עדיין לא הגיעו

לישיבה.

ת' טובי;

זה מראה את יהסס לעניין שעל סדר-היום.

א.ח. שאקי;

תן להם קרדיט.

היו"ר ני רז;

בלעדם הישיבה תהא חסרת-ערך, אנו לא נחכה לנציגי משרד החינוך והתרבות

ונחיל בסעיף; שאילתות.

ברצוני להסב תשומת-לבכם לכך כי הישיבה הזאת פתוחה לעתונות.

רשות הדיבור לשאילת שאילתה לחבר-הכנסת דראושה.

עי דראושה;

קיבלתי ממשרד החינוך והתרבות תשובה לשאילתה ששאלתי בקשר מספר הכיתות

בבתי-הספר הערביים. התשובה היא; 87, והיא איננה מספקת אותי, אף איננה מדוייקת.

משרד החינוך והתרבות טוען כי אחוז התלמידים הערביים במערכת החינוך

עומד על 17%, בעוד שהאחוז הוא 22%.

ביקשתי לדעת מה מספר הכיתות שמשרד החינוך וחתרבות מתכוון לבנות במשך שנת

התקציב 1987 בבתי-הספר הערביים והמשרד השיב לי שהקביעה לא נעשית על-פי אחוזים

אלא לפי הצרכים. אחוז הצרכים בסקטור הערבי עולה על זה היהודי לכן המגזר הערבי

היה צריך לקבל למעלה מ-22%.

שמעתי שיש כוונה להקים 90 כיתות, זאת אומרת 13%-14%.

אני מבקש לקבל נתונים מדוייקים ממשרד החינוך והתרבות על מספר הכיתות

שתוקמנה בכל מערכת החינוך במדינה, כמו-כן על מספר הכיתות שיקבל הסקטור הערבי.

אני מבקש שבתשובה יצויינו המטרים הרבועים שייבנו בשנה הקרובה.

היו"ר ני רז;

רשות הדיבור לשאילת שאילתה לחבר-הכנסת מתי פלד.

מי פלד;

קיבלתי ממשרד החינוך והתרבות תשובה לשאילתה ששאלתי בקשר הפצת משחקי ילדים

המציגים מחזות תועבה ומין בווידאו. בתשובה מצויין כי משרד החינוך והתרבות פונה

למשרדי הממשלה, התעשיה והמסחר ולמשטרה, כדי להפעיל חוקים מסויימים שיהיה בכוחם

כדי למנוע הפצת החומר האמור.



הבוקר קראתי בעתון שלשר החינוך והתברות יש הצעה למסור את הטיפול בנושא הזה

למועצת הצנזורה, דבר הנראה לי מוזר מאד. אנו נמצאים בתהליך של וזיסול הצנזורה

וצמצומה והנה מוצע להכניס אותה לשסה חדש לגמרי. דבר זה יכול להתפרש כהסלת

צנזורה על סרטיס המוקרניס בטלוויזיה.

התשובה שקיבלתי על השאילתה שהגשתי איננה תואמת את מה שנכתב בעתונות ואני

מבקש לדעת האם בכוונתו של שר החינוך והתרבות להחיל צנזורה על סרטי וידאו?

הנושא השני שהיה ברצוני להעלות בהזדמנות זאת הוא פניה של קבוצת הורים

המתייחסת לטיפול רפואי בבתי-הספר.

אין רשות לפי החוק להשתמש באוכלוסיית הילדים כדי לבצע מחקרים, מבלי לקבל את

רשות הוריהם. יתר-על-כן; החומר שמצטבר כתוצאה מהמחקרים האלה איננו חסוי

ולאחרונה הוא אף מועבר לצה"ל כדי שהצבא יוכל להעריך את כושרו הגופני של אותו

תלמיד.

הנושא הזה פרוץ והוא מתקשר עם זכויות הפרט שלא להחשף לדברים שהוא לא מסכים

להחשף להם, וכאשר מדובר בילדים - הנושא קשור להוריהם.

אי-שמירת חומר חסוי והפצתו אינם מותרים על-פי החוק.

האם משרד החינוך והתרבות מתכוון להתמודד עם הפירצה שהתגלתה או להסתפק

בתשובה השגרתית שדבר כזה נעשה מאז-ומתמיד ואין חידוש בדבר?

השאילתה השלישית מכוונת גם לתשומת-לבו של תבר-הכנסת פנחס גולדשטיין והיא

מתייחסת לראיון שהתקיים עם מאמן קבוצת "אליצור", יוסי הררי, שמספר על החלטה

גזענית של מרכז "אליצור" שפסק לטובת שחקנים לבנים ולא שחורים.

מדובר בהחלטה הזאת על הבחנה גזענית לא של 'ישראלים ללא ישראלים אלא על הבחנה

גזענית.

אני מבקש לשאול את משרד החינוך וחתרבות איך הוא מתכוון להגיב על ההחלטה

הזאת?

פי גולדשטיין;

מה שאני יכול לומר לך הוא כי בקבוצת "אליצור" משחקים שניים-שלושה שחקנים

שחורים למרות הכל. כנראה שמישהו רצה ליזום איזון. מכל מקום עובדה שבקבוצה יש

שניים-שלושה שחקנים שחורים.

מי פלד;

אם לא היו דברים מעולם - כי אז אני שמח לשמוע זאת. לעומת זאת אם יש החלטה

כזאת אני מבקש לדעת מה משרד החינוך והתרבות מתכוון לעשות בעניין הזה?

היו"ר ני רז;

רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאקי.

א.ח.שאקי;

ברצוני לדעת מה הוא היקף הבניה למערכת החינוך הדתית לשנה זאת? מה אחוז

הכיתות שנבנות ומה האחוז במערכת הדתית?



היו"ר ני רז;

רשות הדיבור לחבר-הכנסת תופיק טובי.

ת' טובי;

בשבוע שעבר התקיימה ועידה של נציגי ועדי הורים בה נדונו בעיות חינוך. בין

היתר בלטו, בין שאר הנושאים שהועלו, מספר נתונם ועובדות ששייכים לוזינוך הערבי.

נתון אחד דיבר על-כך שמתוך התלמידים הערביים, גילאי 14 עד 17, נמצאים במערכת רק

50% מהם, לעומת 80% במגזר היהודי. האם הנתון הזה נכון?

עי דראושה;

אתה מתכוון לנשירה מבתי-ספר?

ת' טובי;

לא. אני מתכוון לכך שמגילאי 14 עד 17 רק 50% לומדים.

עוד נאמר באותה ועידה שמספר שעות הלימוד לתלמידים הערביים בממוצע לשבוע הוא

203, לעומת 220-218 שעות לימוד לתלמידים מהמגזר היהודי-

מדוע קיים פער כזה?

לימודי היסטוריה; 60% מהתלמידים הערביים לומדים את תולדות האנושות; 21%

לומדים היסטוריה יהודית ו-19% לומדים היסטוריה ערבית כללית. האם הנתונים האלה

משקפים אמנם את המציאות? מה דעת משרד החינוך. והתרבות על התופעה הזאת? האם יש

לו תכניות לשנות את החלוקה? זאת נחשבת חלוקה מעוותת מאד לגבי לימוד מקצוע

ההיסטוריה של התלמיד הערבי.

היו"ר ני רז;

תודה. קיבלתי מברק מיושב-ראש המועצה המקומית כי כפר מנדא מודיע על השבתת

מערכת החינוך על-ידי ועד ההורים כיוון שמשרד החינוך והתרבות לא קיים הבטחה בנושא

הבניה במערכת החינוך^ האם זאת סיבה מספיק טובה כדי להשבית ילדים מלימודים?

לכפר רחניה שהוא כפר דרוזי, לא היה סידור השנה כדי להפעיל את ההסקה המרכזית

של בית-הספר. אני מבקש לדעת האם מדובר על משאבים או הקצאת תקציב לדלק?

עי דראושה;

ברצוני להשמיע הערה בקשר השתתפותם של נציגי משרד החינוך והתרבות בישיבה

זאת. אני מעריך את הנציגים המכובדים שהגיעו לישיבה אבל כאשר מדובר על שביתה

רצינית כי אז הייתי מקווה שמנהל המחוז ומנכ"ל משרד החינוך והתרבות ישתתפו גם הם

בישיבה כדי שהם יוכלו להביע דעתם על מה שקורה.

היו"ר ני רז;

ההערה הזאת צריכה להיות מכוונת אל משרד החינוך והתרבות. זה דבר שהוא

מעניינו ונתון לשיקול-דעתו של המשרד. אנו נעביר את ההערה למשרד החינוך וחתרבות

מבלי לפגוע בכבודם של נציגיו היושבים עמנו.

עי דראושה;

המחוז שלח את המפקח החדש שאני מברך אותו על כניסתו לתפקיד החדש אבל המפקח

החדש איננו מסוגל לתת תשובות בקשר למצב הבניה.



היו"ר ני רז;

יושבים אתנו נציגי משרד החינוך והתרבות שיוכלו לתת תשובות על השאלות שישאלו

במהלך הדיון.

עי דראושה;

זאת נראית לי כהתייחסות שלילית של המתוז לבעיה שעליה אנו דנים.

היו"ר ני רז;

אני מקוה כי ההערה הזאת תעבור לידיעתו של מנהל המחוז.

האם הוא הוזמן לישיבה?

היוייר ני רז;

אינני יודע. הנושא הזה עובד באמצעות משרד החינוך והתרבות. המשרד הוא זה

שקובע מי יבוא לישיבות ומי לא.

אני מציע להעיר למנכ"ל שבמקרה הקונקרטי הזה היה הכרחי שמנהל המחוז ישתתף

ב?שיבה.

היו"ר ני רז;

העניין הזה יובא לידיעת מנכ"ל משרד החינוך והתרבות.

אנו עוברים לנושא שעל סדר-יומנו -

השיבושים במערכת החינוך במגזר הערבי - כפר בועיינה -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ת. טובי

היו"ר ני רז;

הצעות בקשר מצב הבינוי והפיגורים בבניה בכלל ובמגזר הערבי בפרט עלו בכנסת

לפחות על-ידי שלושה חברי הכנסת היושבים כאן; חבר-הכנסת עבד אלוהב דראושה דיבר

בכנסת כללית על בינוי בכלל והדגיש, בין יתר דבריו, את המצב בבועיינה; אני

העליתי את עניין הפיגור בבניה והתנאים בכלל בבתי-ספר, ההופכים להיות

בלתי-אפשריים, וחבר-הכנסת תופיק טובי העלה על סדר-יומה של הכנסת ביום וו בספטמבר

את הנושא הספציפי של השיבושים במערכת החינוך במגזר הערבי, ובפרט את אלה של כפר

בועיינה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת טובי.

עם פתיחת שנת הלימודים החדשה, שהיא כבר לא חדשה, היו שיבושים במספר בתי-ספר

במספר מקומות כגון; רמלה, עכו, מקמן ובועיינה. ועדי הורים השביתו את הלימודים

בבתי-הספר כיוון שלא היה היכן ללמוד.



אני העליתי את הנושא הזה במליאת הכנסת ומשם הוא הועבר לוועדה. ברוב המקרים

הדברים באו, באיזושהי צורה, על סידורם, על-כל-פנים בהתאם למוסכם בין ועדי ההורים

למשרד החינוך והתרבות.

לא כך היה הדבר לגבי בועיינה, שם התלמידים הזרו ללימודים אחרי שהושג הסכם

עם מנהל המחוז.

בועיינה איננה מצדדת בהשבתת הלימודים אולם קיים בה מצב קשה ביותר. ישנם

קרוב ל-1200 תלמיד הלומדים בשני בתי-ספר והנוכחים כאן ביקרו במקום וראו את

בתי-הספר הנמצאים מתחת כל סטנדרס אנושי. אין שירותים, אין מגרש משחקים, קיים

דוחק, אין איוורור ובכלל מדובר על מצב שאי-אפשר לסבול אותו יותר.

היו לא פעם הבטחות לשינוי המצב אולם מאז לא התבצע שום דבר. עם פתיחת שנת

הלימודים הושג הסכם עם מנהל המחוז שכולם יודעים את תוכנו. הובטח להמציא לנו

פרוגרמה תוך שבוע ימים כמו-כן להכליל את בניית בית-הספר בבועיינה בתקציב השנתי

החדש.

לצערנו הרב ולצער תושבי בועיינה, אחרי שהתלמידים חזרו ללימודים, עברו

חודשים ולמה שהוסכם בין הצדדים בהסכם שנחתם ביניהם לא היה זכר. לא הוגשה

פרוגרמה שהובטח שתומצא אחרי שבוע ימים. עכשיו אנו נמצאים כבר תמישה חודשים אחרי

ההבטחה. מלבד זאת התקציב והתכנית לבניית בית-הספר עומדים בסימן שאלה גדול.

מתעקשים על חלקת אדמה ששייכת לווקף ומעמידים בפני תושבי המקום קשיים

כדי להכשיל את בניית בית-הספר. הגיעו מים עד נפש.

איננו מעוניינים שהשביתה תימשך. אני תקוה שנגיע להסדר כדי שוועד ההורים

יחזיר את התלמידים ללימודים בבתי-הספר.

קיימת שאלה; ייבנה או לא ייבנה בית-ספר בבועיינה? השאלה עדיין עומדת

בעינה ומשרד החינוך והתרבות צריך להשיב עליה. יהיה בית-ספר כפי שהובטח או לא?

נוכח החרפת המצב אני מבקש שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת תעשה ככל אשר

תוכל כדי לעזור לפתרון הסוגיה. יש להגשים את תכנית בניית בית-הספר החדש כפי

שמשרד החינוך והתרבות התחייב לעשות. צריך לפתור את המצוקה הקשה שאני מבין שהיא

איננה היחידה בארץ אבל בכל זאת מדובר על בעיה קשה מצטברת של הסכם שלא בוצע

ועל-כך שיש מקום להתערבותה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת במצב.

היו"ר ני רז;

תודה. בשביל זה התכנסנו- נעשה ככל שנוכל כדי למצוא פתרון ולהביא לידי כך

שהתלמידים יחזרו ללימודיהם.

אני מחזיק בידי מכתב של ועד ההורים מיום 19 בפברואר, בו כתוב בסעיף 7:

"ב-18 בספטמבר 1986 סוכם בכתב עם משרד החינוך והתרבות לבנות בית-ספר חדש והובטח

למסור תוך שבעה ימים פרוגרמה ותקציב לתכנון.".

ת' טובי;

יש הסכם חתום.

היו"ר ני רז;

אני אבקש לשמוע מנציגי משרד החינוך והתרבות מה הם אומרים על-כך?

ת' טובי;

אני מחזיק בידי את ההסכם.

יש הבדל בין הפרוגרמה לבין התקציב.

דלאשה מוחמד;

בשנה שעברה לא היה ויסות. הכוונה היתה לכך שהוויסות יתקיים אתרי שיבנו

בית-ספר בבועיינה, בצידו המערבי, ואז לא תהיה כל בעיה של ויסות.

בסעיף 2 של המסמך אשר אני מהזיק בידי, מיום 18 בספסמבר 1986, כתוב! "משרד

התינוך והתרבות ותושבי בועיינה הסכימו בנושא הויסות ובהתהשב ברגישויות הקיימות

בשסה להשאיר השנה (התשמ"ז) המצב כדאשתקד (התשמ"ו).

3. ועד ההורים והתתומים מטה יפתרו בעצמם נושא שכירת חלי על-פי המצב

ובהתאם למה שהיה בשנת הלימודים הקודמת.".

"... כמו-כן תוכן בתוך שבוע פרוגרמה מפורטת

על-מנת לקדם תכנון על-ידי הישוב בהקדם האפשרי.".

אני שואל אתכם: מי כאן לא קיים את תלקו בהסכם?

אין פרוגרמה.

תקציב לא היה צריך להיות.

היו צריכים להגיש פרוגרמה תוך שבוע.

היה סיכום בעל-פה שיהיה השנה תקציב. מבחינת הניסוח נאמר לנו שאי-אפשר לנסת

יותר מזה. רות הדברים היה שהשנה יהיה תקציב ויכינו לנו פרוגרמה-

הובטח לנו שתוך שבוע נקבל את הפרוגרמה. כל מתכנן יאמר לכם שבלי פרוגרמה

אי-אפשר להתחיל לתכנן.

כיוון שלא קיבלנו את הפרוגרמה - פנינו למחוז, שם ענו לנו שיש חגים ויש גם

בעיות. יותר מאוחר היפנו אותנו לדוד ששון שאמר לנו כי הנושא בטיפול.

יום אחד דוד ששון אמר לי כי הוא רוצה להיפגש אתי. נפגשנו ואז ששון שלף

מכתב מהשכנים שלנו. המכתב היה מ-22 בספטמבר ואנו לא ידענו עלינו. דוד ששון אמר

לי באותה פגישה כי הם לא הוציאו את הפרוגרמה כיוון שהשכנים שלנו מתנגדים שתיבנה

הטיבת-ביניים בצד המערבי.

בסיכום שהושג בינינו לבין ד"ר לוי לא דובר על-כך שתיבנה תטיבת-ביניים בצד

המערבי אלא שבית-הספר הקיים של השכנים יהיה חטיבת-הביניים, ובית-הספר החדש יהיה

בית-ספר יסודי. לזה הסכימו גם ד"ר לוי, גם השכנים וגם אנו.



נציגי המשרד ביקרו אצלנו ביום 7 ביולי ואחר-כך שלחו לנו סיכום בו כתוב

שבית-הספר בועיינה בי ישמש בעתיד חטיבת-ביניים על-פי הפרוגרמה. חטיבת-הביניים

תשמש את שני הישובים, וייבנה בית-ספר וזדש בן 8ו כיתות פלוס 2 כיתות גן וזובה

ומגרש ששוכן במערב הכפר. כל זה על-פי הפרוגרמה שתוכן.

המכתב הזה הגיע אלינו ביום 14 באוגוסט 1986.

כאשר לא קיבלנו ,את הפרוגרמה בהתחלת השנה, וגם לא אישור תקציבי, ראיתי

בכך נסיון למשוך זמן. כיוון שכך הכרזנו על שביתה שנמשכה מ-ו בספטמבר עד 18 בו.

אז ישבנו עם מנהל המחוז, דייר לוי, שעד אז האמנו כי הוא משמש כתובת עבורנו.

אני מבקש לומר למר קופלביץ ששמחנו מכל הלב כאשר הועברנו למחוז הצפון.

עשינו חאפלה.

כאשר דייר לוי ראה מה המצב הוא הזדעזע. הייתם צריכים להסתכל על החברים שלנו

שיושבים כאן כאשר חבר הכנסת העלה שאילתה בקשר להסקה מרכזית בבית-ספר מסויים.

אתם מדברים על הסקה? אנו מדברים על שירותים חיוניים.

המשרד בירושלים הסכים למיקום בית-הספר. המנכ"ל שפרש היה אצלנו ואמר שהמקום

שעליו אנו מצביעים הוא אידיאלי למטרה של בניית בית-ספר.

על-סמך ההבטחות שניתנו לנו עשינו תכנון ושינוי יעוד. שינוי היעוד קיבל

תוקף בכל המוסדות התכנוניים של המדינה. פירסמנו אותו בעתונות, גם-כן

על-חשבוננו. הכנו 34 דונם בשטח 283 של המינהל. על חצי מזה הוקם מגרש כדורגל.

במקום תוכננה קרית ספורט. המקום אידיאלי.

אם חושבים שתהיה חטיבת-ביניים - איננו מתנגדים לכך, אבל הושג על הנושא הזה

סיכום עם ד"ר לוי. בצד המערבי של הכפר יש בדואים וקיים עוד כפר קטן שיוכל

להצטרף.

פאוזי חתם על הסכם לפיו בית-הספר הקיים יהיה חטיבת-ביניים,

ע. קופלביץ;;

עם מי הוא חתם הסכם?

דלאשה מוחמד;

עם ד"ר לוי. בשנת 1981-2 היתה הסכמה לרעיון ועל-סמך זה אני אימצתי אותו

והתחלתי לפתח אותו עד ההסכם שהושג עם ד"ר לוי.

מה פתאום אותו סיכום הפך להיות בלתי-קביל וחוזרים לוויכוח שהתנהל בשנת

1983?

חלקת הווקף; מי שנתן את החלקה הזאת לפני מאתיים שנה נתן אותה תוך כוונה

ברורה שהמסגד יתקיים מהחכרת המקום. לא משרד הדתות ואף לא משרד אחר לא נתנו אף

אגורה שחוקה אחת למסגד בבועיינה.

לתושבי המקום יש אמונה תפלה לפיה אין לגעת במקום הזה. הם מחכירים אותו

ומהכסף שהם מקבלים הם משפצים את המסגד.

בשנת 1981 היתה הצעה לבנות חטלבת-ביניים על החלקה הזאת אולם להצעה הזאת

היתה התנגדות של 99% מתושבי המקום. חלק מהתושבים התנגד לבניית בית-ספר מסיבות

אובייקטיביות; החלקה נמצאת על הכביש הראשי ועובדה זאת יכולה לסכן את חיי

סיבה שניה; בתכנית המיתאר מצויין שזאת החלקה היחידה בכל שטח הכפר

המיועדת לתעשיה.



ע. קופלביץ!

אתה מדבר על חלקת הווקף?

דלאשה מוחמד;

כן. כך תיכננו את האזור.

מכל מקום, כפי שציינתי קודם בדברי, לתושבי המקום יש אמונה תפלה לפיה מי

שנכנס למקום הזה לא יוצא ממנו שלם. זאת איננה אמונתי; אני אינני מאמין באמונות

תפלות אולם זאת אמונתם של תושבי הכפר.

ההלקה בצד המערבי אידיאלית. 280 דונם מתוכננים לזוגות צעירים על-ידי

המינהל. פני הכפר עוברים מערבה.

מבחינה מוניציפאלית הוכרז לפני מספר ימים, ב-1 בפברואר, שהשסח שכולל את

נג'ידאת הוא גם שטח בועיינה. היום כבר אין ויכוח על הנושא הזה. צריך לדעת את

הדברים האלה ולהחליט. אנו נחשבים לשלושת רבעי הישוב.

230 תלמידים שלנו לומדים בחדרים שאין בהם דלתות או חלונות, אין בהם

שירותים, אין מים, ואין חשמל. אי-אפשר להמשיך לסבול מצב כזה. אני, יחד עם עוד

שני חברים שיושבים כאן, בנינו שירותים על-חשבוננו. ד"ר לוי הבטיח להחזיר לנו את

הכסף אולם עד היום לא קיבלנו את המגיע לנו. אי-אפשר להמשיך לסבול את התנאים

האלה. אנו פונים אל מצפונכם. יש לנו התחייבויות בכתב לבנות בצד המערבי של

הכפר. אם תתזירו אותנו היום לוויכוח על חלקת הווקף זאת כאילו סיבה למשרד התינוך

והתרבות להתהמק ממתן תקציב.

אי-אפשר לעבור על הדברים האלה לסדר-היום. - אני פונה למצפונכם. הגיע הזמן

שכפרנו יקבל את הטיפול המתאים לו.

רק כאשר פנינו לבג"צ הסתדר עניין המועצה המקומית. האם בעד כל בעיה אנו

צריכים לפנות לבג"צ? אנו יכולים להסתדר יפה מאד עם ד"ר לוי ועם האחרים.

השקענו הרבה כסף בתכנון. מתכנן של משרד החינוך והתרבות שראה את התכנון

הודה שהוא מתאים לחטיבת-ביניים. יש לי המכתב שלו (מציג את המכתב).

החלטנו באסיפה הכללית של הכפר שהפעם נצא למאבק על הנושא הזה. זה איננו

איום; זאת עובדה.

אנחנו מבקשים למסור לידנו את הפרוגרמה. אנו נדאג לתכנון עד שיהיה תקציב.

נתכנן כמו שהבטחנו על-חשבוננו עד שיימצא תקציב.

אנו מבקשים לקבל התחייבות של מנכ"ל משרד החינוך והתרבות או של שר החינוך

והתרבות לבנות בית-ספר בשנת 1987-8. תודה.

היו"ר ני רז;

דבריך נשמעו הגיוניים ומובנים מאליהם. אני מבקש לדעת מה הסיבות להסתבכות

המשונה שקרתה?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת דראושה.

עי דראושה;

אני סבור שהיום יש סיבות מספיקות כדי להקים בית-ספר חדש בבועיינה.

אני "מלווה" את הנושא הזה מספר שנים ויכול לספר לכם שקיים מחסור אמיתי בכיתות

כמו-כן בחטיבת-ביניים. משרד החינוך והתרבות מסכים לקביעה הזאת.





משרד החינוך והתרבות נתן, בשנתיים האהרונות, דוגמה

לטיפול לא תקין ולא נבון בכל מה שקשור לענייני החינוך של בועיינה. לדעתי הטיפול

שהיה עד כה נעשה ברובו מתוך זלזול בישוב ובנושא החינוך בבועיינה. סיכום שהושג

לא היה סיכום והסכם לא היה הסכם. משרד החינוך והתרבות לא מתכוון לקיים דברים.

הייתי שותף לישיבות שהתקיימו ואשר בהן השתתפו נציגים ממשרד החינוך והתרבות ומבועיינה,

בחודש ספטמבר בשנה שעברה הושג סיכום לתת לבועיינה התחייבות שבתקציב שנת 1987 יקימו

בישוב הזה בית-ספר חדש, ולי לא חשוב כרגע איך יקראו לו. השר היה שותף לסיכום

הזה שהושג וגם מנכ"ל משרדו; כמו-כן היו שותפים לו גדעון בן-דרור ומנהל המחוז .

לא, בקשר הנושא הזה. סוכם לטפל בבניית בית-ספר.

פתאום, כאשר באים לחלק את התקציב לשנה זאת, בהקצבה

לבתי-ספר ערביים שם בית-הספר בבועיינה איננו מופיע. עכשיו מתברר לנו שקיימת בעיה

בקשר החלקה היכן להקים את בית-הספר?

הוחלט שבועיינה תקבל בית-ספר חדש בצד המערבי

שלה. חכרו חלקת קרקע עם מגרש כדורגל לידו ואפשר היה לפתור את הבעיה של כל הסביבה.

מדובר על מקום מרכזי ויפה ביותר. חלק מהיושבים כאן היו במקום אותו אני מציין.

כולם הסכימו עם זה שצריך להקים בית-ספר.

פוגעים בחינוך הערבי לרעה כאשר אין נותנים למגזר

הזה מספיק כיתות וכל שנה יוצא שפוגעים בסקטור הערבי.

חושבים שכפר בועיינה הוא כפר חלש עם אנשים שאין

להם כוח להאבק.

ישבנו עם דוד ששון לפני מספר ימים בקשר פרוגרמה

שהוא התחייב להכין לנו. מר ששון אמר לנו שהוא ידבר עם גדעון בן-דרור ועם האחראים

על הנושא כדי שיכירו באחריותם ויבנו בית-ספר בבועיינה בשנת 1987. שר החינוך והתרבות

בעצמו התחייב לטפל בנושא. כולם התחייבו לכך שבועיינה תקבל תקציב בשנת 1987. אפילו

חבר-הכנסת דדי צוקר סיפר בטלוויזיה שיש התחייבות לשנת 1987.

חבר-הכנסת דדי צוקר משמש בתפקיד שר החינוך והתרבות?

אם זאת האמת - אין רע בכך.

אני רוצה לראות את חבר-הכנסת דדי צוקר או את

שר החינוך והתרבות באים לכאן לומר את הדברים

האלה; לא בטלוויזיה.

אני מבקש לשאול את נציגי משרד החינוך והתרבות:

מה קורה כאן? אני לא מבין מה קורה, אתם אומרים דברים מסויימים אבל מבצעים את

היפוכם. אומרים שדנים בעניין בועיינה ואחר-כך מספרים שמי שהיה צריך לבוא אלינו

דחה את בואו מסיבות אישיות והדיון לא התקיים. מה קורה פה? הסיבה של הקרקע היא

רק אמתלה כדי למנוע את הקמת בית-הספר בבועיינה. זאת איננה הסיבה הנכונה.

לכפר יש חלקה גדולה. בועיינה מהווה 80% של שני הישובים. אם נג'ידאת איננה מסכימה

לבניית בית-הספר - אי-אפשר להעניש את אנשי בועיינה.

אתם מונעים פיתוח של ישוב או הקמת בית-ספר באותו

ישוב רק בגלל פקיד קטן של משרד ממשלתי שרוצה להעניש את בועיינה על רקע מפלגתי.

אני מתכוון לפקיד קטן במשרדו של השר ארנס.

התערבותו של ארנס לא מבטלת את ההחלטות שהתקבלו.

אני אומר לכם דברים בדוקים. אני יכול להוכיח

לכם את אמיתות דברי; יש בידי כל העובדות בקשר

הנושא הזה. אותו פקיד קטן

אני מציע לך לעזוב את עניין אותו פקיד קטן.

לסייע הוא לא יכול - רק להרע.

יו



משרד החינוך והתרבות התחייב לגבי תקציב שנת 1987

שכפר בועיינה יקבל בית-ספר חדש ותקראו לו חטיבת-ביניים או בית-ספר יסודי. כרגע

זה לא חשוב. י

יש מקום, אפשר להשיג תקציב ולהקים בית-ספר.

היו"ר נ. רז; אני שואל את נציגי משרד החינוך והתרבות היושבים

עמנו: מדוע לא יוקם בית-ספר בכפר בועיינה? מה

קורה בנושא הזה? האם יש משהו בדבריו של חבר-הכנסת דראושה בהקשר אותו פקיד קטן?

בדי להבהיר לכם את ענייו המגרשים אני אחלק לכם

מפה של השטח (מחלק ביו הנוכחים מפה).

נקודת המוצא שלנו היתה תכנוו חטיבת-ביניים משותפת

לשני חלקי הכפר; נג'ידאת ובועיינה. נג'ידאת מהווה כרבע מבחינת כמות האוכלוסיה.

מבחינה מוניציפאלית מדובר על ישוב אחד, וגם מבחינת מערכת החינוך מדובר על ישוב

אחד.

לפני שמונה שנים איתרנו מגרש בין שני חלקי הכפר,

המסומו כאדמת הווקף. המגרש הזה נמצא בבעלות המדינה ובחזקת הווקף המקומי.

אני רוצה להביו; מדובר על אדמת ווקף או לא אדמת

הווקף?

זה שייך למסגד.

מוחזק על-ידי הווקף המקומי. מכל מקום המגרש

הזה יועד לחטיבת-ביניים משותפת גם לנג'ידאת וגם

לבועיינה.

כאשר הוברר שקשה לקבל את המגרש בגלל התנגדות

אנשי הווקף איתרנו מגרש אחר בחלק המערבי של הכפר.

האם משרד החינוך והתרבות לא ויתר על הרעיוו כאשר

הוא חתם על ההסכם שהוא מתחייב להקים בית-ספר בצד

המערבי? כאשר מר לוי חתם על ההסכם עם אנשי בועיינה, בחודש ספטמבר 1986 האם הוא לא

ויתר, בשם משרד החינוך והתרבות, על אדמת הווקף והסכים לבנות בית-ספר בצד המערבי של

הכפר?

אינני יודע אם הוא ויתר או לא.

מר לוי צידד בבניית בית-ספר במערב והפיכת בית-

הספר הקיים לחטיבת-ביניים.

מנהל המחוז איננו מצרד באדמות הווקף. מדוע צריך

לחזור על אותו סיפור שוב ושוב?

לפני ארבע שנים איתרנו מגרש בשביל חטיבת-ביניים

משותפת לשני חלקי הכפר.

התכוונו, עכשיו, להוציא פרוגרמה ברוח. הדברים

כפי שהם סוכמו עם דייר לוי, לבניית חטיבת-ביניים בחלק המערבי של הכפר אבל קיבלנו

מכתב מאנשי נגיידאת שהם בשום-פנים-ואופו לא ישלחו את ילדיהם לשם.

כאשר אתה אומר: אנשי נג'ידאת - למי אתה מתכווו?

לפאוזי. הוא הציג עצמו כדוברם של אנשי נג'ידאת.

לא בדקנו מי מינה אותו לכך.



ע. דראושה; אם אתה מקבל מכתב ממישהו אתה יכול לומר שזה מכתב

בשם כל הכפר?

1. ששון; משרד החינוך והתרבות חשב שחטיבת הביניים תהיה

משותפת גם לנג'יראת וגם לבועיינה. למשרר חשוב

שילדי נג'ידאת יבואו ללמוד בחטיבת הביניים שהיתה אמורה להיבנות. אם לא - כי אז

צריו לדאוג לתכנון אחר.

בסיור שהתקיים ביום 7 ביולי הועלתה הצעה להפוך

את בית-הספר היסודי לחטיבת-ביניים משותפת ולבנות בית-ספר יסודי במערב. בדקנו

את חוות-הדעת הזאת והתברר לנו שבית-הספר היסודי הקיים איננו יכול לההפך לחטיבת-

ביניים.

לדעתנו צריך להוריד את הרעיון הזה מהפרק. אם

כבר - אז לבנות חטיבת-ביניים חדשה ולא להסב מוסד קיים לחטיבת-ביניים.

את ההכרעה היכן לבנות, אם על אדמת הווקף אם על

המגרש במערב, הבאנו בפני המנכ"ל והוא החליט שהוא יצא לבקר במקום ואחר-כך הוא יחליט

היכן יבנו את בית-הספר.

המנכ"ל ביטל פעם אחת את הסיור שהוא היה אמור

לקיים בגלל דיון על התקציב וקבע מועד אחר לביקור.

המגרש של הווקף רשום על-שם המדינה כך שהמדינה

יכולה להחליט אם יבנו שם או לא.

הוכרז כבר על הקמת מועצה אזורית ואני מניח שיהיה

יותר נוח לקיים משא-ומתן עם גוף פורמאלי שיש לו מחוייבות משותפת. עם המועצה

המקומית יהיה יותר קל לקיים משא-ומתן בקשר המגרש"

הטיפול בנושא המועצה המקומית מתמשך כבר שנתיים.

מבחינת התקציב משרד החינוך והתרבות כן כלל את

בניית בית-הספר. הכנסנו להצעת התקציב 1987 את

בניית בית-הספר בישוב.

הפרוגרמה תוצא לאחר שעניין המגרש יסגר.

הבעיה איננה תקציבית.

מתברר לנו עתה כי המנכ"ל רוצה לראות את המקום

במו-עיניו. מתי תוצא הפרוגרמה?

פרוגרמה מוצאת על מגרש. תלוי במגרש,

אני מבין שהנושא הזה ייקבע אחרי שמנכ"ל משרד

החינוך והתרבות יהיה במקום.

אבל יש הסכם חתום.

ראינו אותו. למה לחזור עכשיו על הדברים?

אני מעוניין לקדם את הנושא. המנכ"ל יסייד במקום

ויראה את השטחים. העניין הזה איננו שייך לנושא הקמת המועצה המקומית. הילדים

אינם לומדים בגלל הקמת המועצה המקומית?

ו

זה לא שייך לעניין.

היה הסכם על פרוגרמה; עכשיו אנו שומעים כי הפרוגרמה

מותנית במגרש. על מה יש התחייבות?



ד. ששון; פרוגרמה היא מפרט טכני היוצאת צמודה למגרש.

איך המחוז התחייב להוציא את הפרוגרמה תור שבוע?

קיים הסבם חתום בדבר השכונה המערבית, כמו-כן

הובטח שתור שבוע תהיה פרוגרמה.

מר ששוו סיפר לנו על המכתב שהוא קיבל.

על אותו מכתב חתמו 100 איש? מחר אני אכתוב שאני

מייצג כפר שלם ואבטל תכניות?

ב. שליטא; האם בתור הכפר עצמו קיימות התנגדויות?

היו"ר נ. רז; כן.

נג'ידאת איננה חלק מהכפר.

ע. דראושה; היא חלק מהמועצה, לא מהכפר.

היו"ר נ. רז; אנו רוצים לקדס את הנושא. אחרי שהושגה הסכמה

בקשר המגרש המערבי והיה צורך לבצע את הנושא -

הגיע מכתב. זה איננו מתקבל על הדעת. אם מנהל המחוז קבע משהו מדוע זה "נעצר"?

אני מביו שאחרי ביקור מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

הנושא ייקבע סופית, תוגש פרוגרמה ויוגש תקציב. האם בשנת 1988 התלמידים יוכלו

להיכנס לבית-הספר החדש?

ע. קופלביץ'; להיכנס בשנת 1988 לבית-הספר החדש בוודאי שלא.

היו"ר נ. רז; שיחליטו על תקציב 1987/8; היתר לא מענייו.

ר. ששון; הפרוגרמה תצא על-פי החלטת המנכ"ל.

היו"ר נ. רז; מיד עם סיום הישיבה אני אתקשר עם המנכ"ל ואדבר

אתו בקשר דחיפות הנושא. ועדת החינוך והתרבות

של הכנסת תלחץ על המנכ"ל כדי שהוא יזדרז לבצע את הביקור ולקבל את ההכרעה.

דלאשה מוחמד; אבקש להשמיע מספר העדות בקשר דבריו של מר ששון.

הודיעו לנו שב-15 בינואר המנכ"ל יבקר אצלנו.

הימתנו לבואו והתברר שהכל היה שקר. מזכירת המנכ"ל אמרה לנו שבלוח של המנכ"ל לא

היה רשום כלל שהוא נוסע לביקור אצלנו.

אחרי הדבר הזה הודיעו לנו כי המנכ"ל יבוא אלינו

ב-9 בפבואר. חיכינו ואז הגיעה אלינו ידיעה כי הביקור נדחה.

בקשר המכתב שמר ששוו טועו כי הוא קיבל, הרי היה

לנו הסכם חתום על-ידי מנהל המחוז. הוסכם על בניית חטיבת-ביניים בצד המערבי.

מלבד זה יש לנו רשות חינוך מקומית עם אנשים לא מהכפר. הם יודעים על מה שהם חתמו

יחד עם מנהל המחוז.

כל יום יבוא מישהו ויתייחס למכתב? מעכבים את

בשנת 1984 מר שמואלי שלח את מר קופלביץ לבקר

אצלנו בבית-הספר ומר קופלביץ קיבל את כל הנתונים. שמואלי אמר שהוא יודיע שנקבל

תקציב. זה היה בסוף שנת 1982. עכשיו 1987. מתי הענייו הזה יתקיים?

ו



נקשר נושא הווקף היה ברצוני להסב את תשומת-לבכם

כי העניין הזה ירד מהפרק מזמן. כולם חתמו על-כך.

היו"ר נ. רז; אתה עומר על-כר שבית-הספר צריך להיבנות על החלקה

המערבית?

רלאשה מוחמר; כן.

היו"ר נ. רז; תורה. רשות הריבור למר ערף סלימו.

ערף סלימן; מי שקובע את המיקום של בל בית-ספר זאת רשות החינוך

המקומית. הרשות חכרה את הקרקע והכניסה תכנית

מיתאר.

מי אומר שמנכ"ל משרד החינוך והתרבות יקבע היכן

ימוקם בית-ספר? מי אומר שהוא יכול לקבוע בנושא כזה?

היו"ר נ. רז; כך נקבע בגלל הסכסוך.

ערף סלימו; איו סכסוך. רשות החינוך קיימת מחוץ לישוב.

המנכ"ל לשעבר, מר שמואלי, ביקר במקום וקבע את

המיקום. לא אנו. זה עלה הוו עתק. מר שמואלי קבע שבית-הספר ייבנה על החלקה

המערבית ועל-פי זה תיכננו את הנושא. עכשיו אתם רוצים שמישהו אחר יבוא ויקבע מקום

אחר? אחר-כך יחליפו שוב מנכ"ל וחוזר חלילה.

היו"ר נ. רז; זה לא יקרה. אל דאגה-

ערף סלימו; עשינו את התכנון על דעתו של המנכ"ל.

היו"ר נ, רז;

תורה, רשות הדיבור לחבר-הכנסת זירו עטשי.

זירו עטשי; כל מה שאומרים עכשיו הוא ויכוח סרק. כולנו מסכימים

לכך שהכפר צריך בית-ספר.

מערב הכפר יוכל לשרת גם את עוזר רומני וכך נחסוך

לעצמנו מרירות מצדו.

ע. קופלביץ; זה היה אחד השיקולים שלנו,

ז. עטשי; בינתיים אתם אומרים שהמנכ"ל צריך לבוא למקום

אם כי איו לו סמכות בנושא. אם המנכ"ל הקודם

קבע מה שקבע מדוע צריך עוד מנכ"ל לקבוע - עם כל הכבוד שיש לי אליו?

הוועדה צריכה להחליט

היו"ר נ. רז; הוועדה לא קובעת שום דבר קודם שהיא היתה במקום.

איננו קובעים היכו יקימו בית-ספר,

ע. דראושה; האם לא נשמע את דברי נציג רשות החינוך?

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני שליטא.

ב. שליטא; אני פונה אליכם חברים ושואל בפשטות; אתם רוצים

בית-ספר או לא? אם נמשיך לשבת כך ולהתווכח לא

נשיג שום דבר.

במסגרת עבודתי בוועדת הפנים ואיכות הסביבה טיפלנו

בהקמת המועצה המקומית לבועיינה. מרוע המועצה המקומית לא קמה לפני שנה-שנתיים?



כיוון שאתם לא רציתם להיות עם נג'ידאת ונג'ידאת לא רצתה להיות אתכם. אפשר לחמשיר

ולהתווכח במשך עשר שנים ולא להגיע לשום דבר.

טובת העניין וחינוך הילדים. אני אינני מכיר לא את הכפר שלכם ולא את אנשיו אבל

אנו צריכים להגיע כאן בוועדה להחלטה שהמנכ"ל יבדוק את הסוגיה, יראה מה רשות החינוך

הציעה, יבדוק את ההצעות האחרות, ילמד את הבעיות האחרות ואחר-כך הוא יהיה הפוסק

האחרון.

בינתיים הילדים אינם לומדים.

ב. שליטא; הוועדה הזאת, באמצעות היושב-ראש שלה, תעשה כדי

לקדם את הנושא. מיד בתום הדיון היושב-ראש יטלפן

למנכ"ל משרד החינוך והתרבות ויבקש אותו,תוך עשרה ימים,לקבוע מה שהוא יקבע. קביעתו

תהא מחייבת.

פוקרא עבד; זה לא נכון.

ת. טובי; מה יעשה עם כל מה שתוכנן עד עתה?

ב. שליטא; אני משאיר את ההחלטה לאיש נבון.

ת. טובי; היה מי שהחליט ופסק. הוא פסול? מר שמואלי פסק

כבר בנושא הזה.

ב. שליטא; אני יכול רק להניח כי המנכ"ל יקח בחשבון את כל

מה שנעשה בנושא הזה עד עתה. הוא יתחשב בכל מה

שהיה וישמע את הצדדים. מישהו צריך להחליט.

אני מתנצל בפניכם על-כך שעלי לעזוב את הישיבה

הזאת וללכת לישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה שגם בה דנים עכשיו בנושא של המגזר

הערבי.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר עבדאלחמיד תחאוקו.

קיימנו סיור בנג'ידאת ובבועיינה, בהשתתפות סגן

מנהל המחוז, אנכי, מספר עובדים ממשרד החינוך

והתרבות, מר צבי כץ, שמחה שניאור ואחרים.

אני מכהן היום כיושב-ראש רשות החינוך המקומית

בבועיינה.

בסיור הראינו לכל הנוכחים את החלקה המערבית

הנמצאת בגוש 17544, חלקה 26, כמו-כן את בית-הספר שנקרא בית-ספר בועיינה ב/

סוכם בי בית-ספר בועיינה ב' ישמש בעתיד חטיבת-

ביניים על-פי פרוגרמה שתוכננה במחלקת המיפוי, תוך מתן אופציה לחטיבת-ביניים שתשמש

את ילדי שני הישובים.

ייבנה בית-ספר יסודי חדש, בן 18 כיתות, במגרש

המערבי של הישוב.

נאמר לנו כי הישוב צריך לדאוג לכך שהוא יהיה

רשות מוניציפאלית מטעם משרד הפנים.

ע. דראושה; אולי אתה יכול לומר לנוכחים מה היא עמדת רשות

החינוך המקומית?

עבדאלחמיד תחאוקו; עמדת רשות החינוך המקומית היא שייבנה בית-ספר

על חלקה 17544 גוש 26. זאת החלקה המערבית.

1



הוכנו תכניות לשינוי יעוד. אני מציג את התכניות

האלה בפניכם. הנוטא פורסם בשלושה עתונים לשם הפקדת התכניות.

מה ייבנה בחלקה המערבית?

בית-ספר יסודי.

היו"ר נ. רז; אתה אומר שהחלקה הזאת יועדה לבניית חטיבת-ביניים.

עבדאלחמיד תחאוקו; בית-הספר הקיים ישמש חטיבת-ביניים.

היו"ר נ. רז; היכן זה מופיע?

ת. טובי; במרכז הכפר.

עבדאלחמיד תחאוקו; ייבנה בית-ספר יסודי ובית-ספר ב' ישמש חטיבת-

ביניים. ישנם 745 תלמידים תושבי בועיינה שהם

תלמידי בית-ספר ב/ 230 לומדים בבית-ספר א'. סך-הכל 975 תלמיד בבועיינה.

העיקר עבורנו הוא שייבנה בית-ספר בחלקה המערבית.

אם אנשי משרד החינוך יאמרו שהוא יותר טוב לחטיבת-ביניים - נסכים גם לכך.

העיקר שייבנה בית-ספר.

היו"ר נ. רז; על שטח הווקף איו בכלל על מה לדבר?

עבדאלחמיד תחאוקו; קשה- אינני מוסמך להסכים להעמיד את החלקה

הזאת לבניית בית-ספר. אפילו אם כן תהיה הסכמה

לדבר כזה כי אז הנושא יארך הרבה זמן כדי לעשות שינוי של יעוד החלקה משטח חקלאי

לשטח שעליו יוקם בניין ציבורי.

היום התלמידים שובתים. אני סבור שהעיקר הוא

שמשרד החינוך והתרבות יחליט על בניית בית-ספר בחלקה המערבית.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר קופלביץ'.

ברצוני לומר מספר דברים שבחלקם גם יהיו אישיים.

אני מצטער מאד על נימת הדברים שהשמיע ידידי,

חבר-הכנסת דראושה, שהציג את הנושא כאילו כל מה שנעשה או לא נעשה במשרד החינוך והתרבות

נעשה רק מתוך כוונה נסתרת למנוע מהכפר הזה

ע. דראושה; לא אמרתי מלים כאלה; אתה הסקת את המסקנה הזאת.

אני אמרתי שמשרד החינוך והתרבות זלזל בבועיינה

ולא התייחס לכפר הזה ברצינות.

ע. קופלביץ'; אני מביע צערי וכאבי על הנימה הזאת של דבריך.

כל זמן שאני טיפלתי בענייני הכפר לא זלזלתי ולא

הזנחתי אותו ואני בטוח שגס

לא נהוג להעיר הערות כאלה ואני אינני מקבל את

דבריך. איננו נמצאים בבית-דין למשמעת של משרד

החינוך והתרבות.

היו"ר נ. רז; כאשר חבר הכנסת או כל מי שיהיה אומר דברים קשים

כנגד פקיד ממשלתי הוא צריך לקחת בחשבון שאותו

פקיד הוא בן-אדם הממלא את תפקידו והראוי לכבוד. מר קופלביץ ראה עצמו נפגע ולכן

הוא מצא לנכון להעיר על-כך בצורה מנומסת- הוא חייב להגן על עצמו-.

הוא לא מכהן בשנתיים האחרונות בתפקיד שקשור לנושא

הזה.

הבעיות של הכפר נבעו משתי סיבות עיקריות; האחת

- עדייו לא נקבע האם מדובר על נג'ידאת ובועיינה

כעל ישוב אחד או שני ישובים? כאשר משרד הפנים הכריז על הקמת מועצה מקומית סברתי

שהנושא הזה "נסגר" אבל מתברר לי שאתם מדברים על שני ישובים. אני מביו שהענייו הזה

טרם הוכרע.

ביו שמדובר על ישוב אחד או על שני ישובים, מבחינה

חינוכית יש לראות את שני הישובים כיחידה תכנונית-חינוכית אחת שלא יכול להיות שתהיינה

לה שתי מערכות חינוך נפרדות.

על הנושא הזה התקיים ויכוח גם עם תושבי נג'ידאת

וגם עם תושבי בועיינה כאשר טיפלנו בענייו.

אמרנו שנבנה בית-ספר יסודי במזרח הכפר בו ילמדו

בעיקר ילדי נג'ידאת, ונבנה חטיבת-ביניים משותפת לשני הכפרים. זאת היתה ההחלטה.

השאלה השניה היתה בענייו המיקום ואני לא אחזור

על כל הנושא כיווו שהוא כבר נדוו בהרחבה.

ברצוני להביע את עמדתי האישית ואני מדגיש כי

היא איננה עמדת משרד החינוך והתרבות, שאיו צורך לנסות לקבל את אדמת הווקף כאשר

הרגישות כל-כך גבוהה בענייו הזה.

אבל מנהל המחוז חתם על הסיכום שהושג.

ע. קופלביץ'; השאלה השלישית בנושא הזה היתה האם תהיה הסכמה

לבנות בית-ספר יסודי או חטיבת-ביניים במערב הכפר?

המחשבה שלי ושל מר ששוו היתה לבנות חטיבת-ביניים שאולי "תצמח" בעתיד לחטיבה-עליונה

ואולי אפילו תקלוט אליה בעתיד כיתות גבוהות מהסביבה.

המבנה של בית-ספר ב' דמה פעם יותר ללול מאשר

לבית-ספר. הוסיפו לו "קליפה" בצורה אמנותית מאד והחדרים שבו הפכו לי'יות חדרים

שפחות או יותר אפשר ללמוד בהם. אבל המגרש מצומצם ביותר וקשה יהיה להוסיף .

לדעתי אי-אפשר להפוך את בית-ספר ב' לחטיבת-ביניים. אם מנהל המחוז או אנשים אחרים,

בסיור שקיימו במקום, החליטו להפוך את בית-הספר ב' לחטיבת-ביניים כי אז אני ארשה

לעצמי להתווכח אתם על-כך.

בכל מינהל ממשלתי יש רבדים פורמאליים ורבדים

בלתי-פורמאליים. לי יש, עם האדריכלים, קשרים גם פורמאליים וגם בלתי פורמאליים.

באחת הישיבות סיכמנו עם מר טבעוני שיתחיל לתכנו את בית-הספר במערב בצורה כזאת שאם

יוחלט שהוא יהפך לחטיבת-ביניים - התכנוו יתאים לכיווו של חטיבת-ביניים, ואם יוחלט

על הקמת בית-ספר יסודי - התכנוו יהפוך להיות כזה של בית-ספר יסודי.

אני מספר לכם כל זאת כדי שתבינו שעשינו הכל כדי

לא לעכב את בניית בית-הספר אלא להחיש את תכנונו.

ז. עטשי; מה 7ה משנה לי? צריך להקים בית-ספר במקום.

ברצוני להשמיע באזני חברי ועדת החינוך והתרבות

כי המצב בבועיינה חמור, אבל לצערי הרב יש עוד

מקומות במדינת-ישראל בהם המצב חמור. אינני שמח לומר את דברי אלה.

בתקציב יש לנו רק כמה תריסרי חדרים שאותם אנו

צריכים לחלק בצורה הטובה ביותר, וחסרים לנו במערכת מארת חדרים.



אינני בטוח שבועיינה עומדת במקום הראשון מבחינת

סדרי העדיפויות בנושא הזה.

הודעתם שיש תקציב; שאין בעיה בזאת. מדוע מקיימים

דיון חוזר בשאלח הזאת?

ע. קופלביץ'; אני אבקש אותך לקרוא שנית את הסעיף האמור במסמך

שמונח לפניו.

ת. טובי; הנושא הזה כלול בתקציב.

אני אשמח לעשות הבל בדי לסייע לבך שהנושא הזה

יכלל, אם אפשר - עוד השנה.

אני מבקש לדעת האם אתה תהיה הנציג שלנו? האם

נובל לפנות אליו בכל בעיה שתתעורר בנושא הזה?

מי ה"כתובת" שלנו?

מחוז הצפון; מנהל מחוז הצפון לצורו הנושא הזה.

דלאשה האשם; צריו לקיים את ההסכם.

ת. טובי; אנו יכולים לסובב את הנושא ואחר-בו יבוא מישהו

ויסובב אותנו הזלה; לא נצא מזה-

ישנם דברים ברורים; יש הסכם חתום. אי-אפשר

לחזור כל פעם מחדש ולדון בעניין הזה שוב ושוב. תושבי המקום "בנו" על ההסכם שהושג,

הגישו תכניות ושינו יעדים. עכשיו אי-אפשר לומר שוב שהעניין תלוי ועומד ובודקים

אותו.

אם לשכת הצפון מוסמכת בשם משרד החינוך והתרבות

- תקבלו את מה שהיא חתמה ואז נתוובח על התקציב. כאשר בעיית התקציב נפתרת אומרים

לנו שהגיע ערעור וכי המנכ"ל צריו לבדוק עוד פעם את הנושא. מה זאת אומרת?

היו"ר נ. רז; אתה מתנגד לכו שמנכ"ל משרד החינוו והתרבות יסע

למקום?

אינני מתנגד לכך אני רק אומר שהמשרד צריו לקיים

את ההסכם.

הדברים ברורים- רשות הדיבור לחבר-הכנסת מתי

פלד.

מ. פלד; . מכל מה ששמענו היום בדיון התמונה נראית ברורה

לחלוטין. יש כסף לבניה ויש מגרש שאפשר לבנות

עליו.

ביוון שבו אין לי כל אפשרות להימנע מלהגיע

למסקנה שהעובדה שלא משקיעים את הכסף כדי לבנות את בית-הספר היא "פרי" שיקולים שאינם

לעניין. אין אפשרות להגיע למסקנה אחרת. אם יש מגרש, יש גם כסף ואין בונים -

סימן שיש שיקולים שאינם לעניין.

אני מבקש, קודם שהמנכ"ל יצא לסיור האמור, שידע

שזאת ההתרשמות שלנו מהדיון שהתקיים. קיים עיכוב שאין לו כל הצדקה.

היו"ר נ. רז; תודה. רשות הדיבור למר סלימון ג'מיל.

ברצוני להתייחס לעניין שביתת התלמידים בבועיינה

ולציין שזה היום התשיעי שהתלמידים אינם מבקרים

בבית-הספר. התלמידים מפסידים ימי לימודים וזה הבל.

עליכם להבין שכל עוד הבעיה לא נפתרה - התלמידים

לא יחזרו לבית-הספר.

העניין שעל סדר-היום דחוף. צריך לסיים אותו.

זאת פעם רביעית שהתלמידים שלנו מושבתים. בהתחלת השנה הם שבתו עשרים יום, ועכשיו

הם שובתים זה היום התשיעי ואני אינני יודע מתי השביתה שלהם תסתיים.

כל עוד לא יימצא פתרון לבעיה שהעלינו - התלמידים

לא יחזרו ללימודים; חבל.

תודה. רשות הדיבור לומר המודה סאלם.

חמודה סאלם; ילדינו מסתובבים ברחובות והם עלולים להידרדר

אל עולם הפשע. אנו רוצים שהילדים ילמדו בבית-

הספר ולא יסתובבו ברחובות. אם המצב חזה יימשך כי אז לא תהיה לנו שליטה עליו ואנו

איננו יודעים לאן הצעירים יגיעו. יקרה אסון. ?

היו"ר נ. רז; קראתי באזנכם בתחילת הישיבה מברק שקיבלתי מכפר

מנדא. אותו דבר יש גם בעניין אום-אל-פאחם.

כל כפר מאיים בשביתה.

ילדים שמסתובבים ברחובות במקום לבקר בבתי-הספר

מהווים אמצעי לחץ שבקשר אליו ברצוני לומר לכם שאם אתם חושבים שהשיטה הזאת אמנם יוצרת

לחץ שמקדם את העניינים כי אז עלי להעמידכם על טעותכם.

כל מה שאתם אומרים בקשר לילדים שמסתובבים ברחובות

- נכון. ביטול לימודים הוא הדבר החמור ביותר.

חמודה סאלם; אין מקום ללמוד.

היו"ר נ. רז; אתם משביתים את בית-הספר כדי ליצור לחץ. ברור

לנו שאין מקום. נכון שאם מתעסקים עם הנושא הזה

מאז שנת 1978 זה מרגיז אבל תרשו לי להניח שאם הנושא הזה לא התקדם עד עתה סימן שהיו

גם סיבות פרטיות שלכם ואני אומר את דברי אלה מבלי לדעת את הפרטים. לא רק משרד החינוך

והתרבות הוא "הרשע הגדול".

קיימת גם בעיה פנימית.

היו"ר נ. רז; מיד עם סיום ישיבה זאת אני אתקשר טלפונית עם

מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ואדווח לו על הדיון

שקיימנו. הפרוגרמה וקביעת השטח צריכים לבוא על פתרונם.

בקשר תקציב אני מבקש להעמיד את הדברים על דיוקם.

הנושא שלכם יכנס להצעת התקציב. הצעת תקציב זה מה שמשרד החינוך והתרבות מגיש לאוצר.

זה איננו ביצוע. אין התחייבות מהאוצר לגבי הסכומים.

ת. טובי; שמענו שיש כסף לבניית בית-הספר.

יש הצעת תקציב. אל תתפסו אותי בלשון.

כאן כתוב בפירוש; "... יכלול משרד החינוך והתרבות

את מימון בניית בית-הספר היסודי בשכונה המערבית של בועיינה בהצעת התקציב שתוגש לאישור

משרד האוצר לשנת הכספים 1987/8 על-פי סדר העדיפויות של הצרכים הכוולים במגזר.".



הנקודה הזאת צריכה להיות ברורה לכן ציטטתי אותה

מהמסמך. אני חוזר ואומר כי הנושא הזה יכנס להצעת התקציב על-פי סרר עריפויות.

המנכ"ל יבקר אצלכם ואתם תתחייבו לקבל כל מה שהוא

יפסוק.

סלימווו לוטוף; אם זאת אדמת הווקף כי אז איו על מה לדבר.

אני רוצה לקדם את הנושא. אני אמסור למנכ"ל ששמענו

דברים ברורים בקשר אדמת הווקף. אין סיכוי וחבל

על הזמו.

אנו נבקש ממנכ"ל משרד החינוך והתרבות לבקר במקום

מה שיותר מוקדם ולתת אישור להקמת בית-הספר. זאת תהיה הוראה למשרד החינוך והתרבות

בקשר הפרוגרמה. אחר-כך אפשר יהיה לדבר על תקציב.

אנו מבקשים ביצוע ההסכם שהושג ביו הצדדים.

ברור.

"לברוח" מהסיכום שהושג פירושו לא להקים את בית-

הספר בבועיינה.

איו לנו כל רצוו "לברוח" מכך. הנושא צריך להתבצע

על-פי הכללים של המסמך שהונח על שולחננו ואנו

נלחץ שכך יעשה.

בקשר לתקציב מדובר על-כך שמימוו בניית בית-הספר

יכלל בהצעת התקציב שתוגש לאישור משרד האוצר לשנת הכספים 1987/8 על-פי סדר העדיפויות

של הצרכים הכוללים במגזר. המנכ"ל יקבע את סדר העדיפויות ואתם תיכנסו לעדיפות ראשונה

בתקציב 1987/8. אז הנושא הזה יתחיל "לרוץ".

אני אשלח לוועד ההורים שלכם העתק מהמכתב שאני

אכתוב.

אני מבקש אתכם להפסיק את השביתה; היא איננה

תורמת שום דבר.

איו חדרים בשביל ללמוד.

יש שני חדרים פנויים.

יש שני חדרים בבית-הספר היסודו בנג'ידאת.

בסיכום שאליו הגענו עם מנהל המחוז סוכם שהוויסות

לא קיים. אי-אפשר ללכת ללמוד שם.

הילדים לא צריכים להסתובב ברחובות אלא ללמוד

בבית-הספר.

יותר טוב שהילדים לא ילמדו כלל מאשד שהם ילמדו

בחדרים הפנויים?

אני חוזר ופונה אליכם בבקשה לסיים את השביתה

ומבטיח לכם שאנו, מצדנו, נעשה הכל כדי לעזור

לכם. אינני מתנה את הדברים ואומר שכל עוד יש שביתה - לא נעשה דבר, אבל אני מדגיש

שהשביתה היא דבר רע. הלחץ והטיעונים ששמענו מספיק חזקים כדי לקדם את הנושא גם בלי

שביתה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 13.00)

?? ? . יי .