ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 08/04/1986

סיכום הישיבות

פרוטוקול

 
פרוטוקול מס' 137

מישיבת הוועדה המשותפת [לוועדות החינוך והתרבות והכספים]

לנושא קידומה הטכנולוגי של ישראל

יום שלישי, כ"ח באדר בי התשמ"ו. 8.4.1986. שעה 12.30

נכחו; חברי הוועדה; מ. רייסר -היו"ר

מ. פלד

מוזמנים; גב' מ. אבנימלך - משרד הכלכלה והתכנון

א. אילת - אוניברסיטת תל-אביב

י. איש-שלום - משרד העבודה והרווחה

א. אמיתי - מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח

גבי ת. בן-יוסף - משרד התעשיה והמסחר

פ. גליקשטרן - משרד האנרגיה והתשתית

דייר ד. דיקמן - המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית

פרופ' א. לוי - מכללה טכנולוגית, באר-שבע

פרופ' ג. מרקוביץ' - מכללה טכנולוגית, באר-שבע

י. קפלן - האוצר

גב' ת. קרץ' - מזכיר המועצה להשכלה גבוהה

מזכירת הוועדה; ד, פלר

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; סיכום הישיבות.



סיכום הישיבות

היו"ר מ. רייסר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת הו ועדיה המשותפת לוועדות

החינוך והתרבות והכספים לנושא קידומה הטכנולוגי של

ישראל.

היום נשתדל לסכם את דיוני הוועדה, מזכירת הוועדה

פנתה אל כל הגורמים וביקשה מהם להכין הצעות או סיכומים. אלה שעדיין לא הספיקו להכין

את הצעותיהם מתבקשים לעשות זאת בהקדם על-מנת שהוועדה המשותפת הזאת תוכל לגבש סיכום

שיהא מקובל על דעת הכל.

מר אילת הכין סיכום ואני מעביר לו את רשות הדיבור.

א. אילת; אני אלווה את דברי בשקופיות. הכנתי הצעת סיכום לישיבת

הוועדה ואני אבקש לחלקה בין הנוכחים.

קידומה הטכנולוגי של מדינת-ישראל יתרום בארבעה נושאים

בעלי חשיבות עליונה; א. שיפור כלכלת מדינת-ישראל, הגדלת הייצוא וחסכון במטבע זר,

כלומר - עצמאות כלכלית.

ב. יצירת מקומות עבודה איכותיים לישראלים ולעולים

חדשים. הנושא הזה חשוב מאד, כמובן, כיוון שהוא יצור אתגרים לעליה לארץ.

ג. תעשיות חדשניות מהוות מקום מפגש יצירתי בין

אוכלוסיות שונות ותורמות לטיפוח איכות חיים וחברה - אינטגרציה במשמעותה האמיתי.

אני מאמין כי הנושא של תעשיות עתידות ידע פירושו אינטגרציה במיטבה.

ד. הקידום הטכנולוגי של מדינת-ישראל הינו מרכיב ראשון

במעלה בכושר הקיום לטווח ארוך. כולנו יודעים מה נעשה היום במדינות ערב בכיוון הזה.

אלה הם נתוני רק.

הצעתי היא לחוקק חוק לקידומה הטכנולוגי של ישראל
כאשר יעדיו המרכזיים הם
א. פיתוח תעשיות עתירות ידע ומדע כיעד לאומי מרכזי בישראל;

ב. ריכוז עוצמה לאומית משותפת ברמת החשיבה, המחקר, הפיתוח, התכנון, המינהל והביצוע
בנושא הנדון על-ידי הגורמים הבאים
משרדי הממשלה, תעשיה ושירותים, מערכת הבטחון,

אוניברסיטאות, מרכז השלטון המקומי, מוסדות חינוך והבעלויות עליהן וארגונים וולונטאריים.

בהקשר הזה אני מבקש תשומת-לבכם לשקופית שאני מציג. הנושא הזה איננו קיים במדינת-

ישראל מדובר על מעין רשות מרכזית.

כאשר מדובר על חקיקת חוק הדבר החשוב ביותר הוא להקים

רשות שתאגד את כל המערכת. היום אין גוף כזה.

ג. תכנון קפדני לטווח ארוך של מאגר כח אדם על ידי

כל הגורמים הקשורים למערכת החינוך ולהכשרת כח האדם המדעי-הנדסי-טכנולוגי.

השיטה שאני סבור שכדאי לעבוד בה היא: א. החדרת תודעה

לאומית בכל הרמות והמגזרים לבעיית התודעה הטכנולוגית, ובעניין הזה אני מתייחס גם

למסקנות ועדת החינוך והתרבות ולסיכומיה;

ב. הצבת הטכנולוגיה, כולל חינוך והכשרה, כחלק מתרבות,

חברה וכלכלה, וגם על זה דיברה ועדת החינוך והתרבות;



ג. הקמת מסגרות וכלים לתכנון לאומי לקידומה

הטכנולוגי של ישראל;

ד. קידום טכנולוגיות הייצור והמידע, כאשר לשתיהן

יש משמעויות שונות שצריך לשלבן;

ה, הגדלת מספר הלומדים טכנולוגיה לאורו זמן;

ו. חתירה למנהיגות טכנולוגית לנושאי יוזמה ותפוקה,

זה נושא הדש; טכנולוגיות תדשות.

ז. העלאת מקדם האיכות ורמת ההצטיינות - בטכנולוגיה,

בחינוך ובהכשרה הטכנולוגית. אני סבור שזה נושא ראשון במעלה היום.

ת. דו-קיום ושותפות בין חברה מדעית טכנולוגית משקית

לבין ערכים אנושיים, הומניים ודמוקרטיים.

אני מבקש שוב תשומת-לבכם לשקופית שמציגה נתונים שלא

היו ידועים עד עתה. עשו בדיקה במחזור של 30 אלף אנשים שמבקשים ללמוד לימודי השכלה
גבוהה והבדיקות הפסיכומטריות העלו
מחשבים - מקום ראשון - 32%; הנדסה - 20%; מדעים

מדוייקים - 17%; רפואה - 14%; משפטים - 8%; כלכלה - 5% ופסיכולוגיה -- 4%.

אין לכל המצטיינים מקום. הקידום הטכנולוגי מהייב

מציאת מקומות לימוד לאוכלוסיה המצטיינת שרוצה ללמוד.

אני, כמחנך, מודאג מסעיף חי שזה עתה ציינתי: דו-קיום

ושותפות בין חברה מדעית טכנולוגית משקית לבין ערכים אנושיים, הומניים ודמוקרטיים. אנו

חייבים "להפיח" בעניין הזה רוח כדי שידעו להשתמש בו, כיוון שמדובר על מנהיגי העתיד של

המערכת.

אני שוב מבקש שתסתכלו על השקופית שאני מציג עתה ומוסיף

ואומר שגם אחרי חמש-מאות שנה אחרי שגילו את אמריקה - יש מקום לגלות אותה פעם נוספת.

אין סיבה שלא תהיה אצלנו קרית--מדע כפי שהיא קיימת בעמק הסיליקון. תודה.

היו"ר מ. רייסר; , תודה לך. רשות הדיבור לגב' תחיה קרץ'.

ת. קרץ'; ברוב פגישותיה של הוועדה הזאת לא הבעתי כל-כך את דעתי

אף שנדמה לי שגם בהצעת החוק וגם בהצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת מיכה רייסר ניתנה תשומת-לב רבה לעניין ההשכלה הגבוהה. יותר מזה; בדיונים

שהוועדה הזאת קיימה דובר על הצורך במשק ועל הביקוש בנושאי הנדסאים, מהנדסים וטכנאים

ואף דובר על ההתפלגויות הדרושות בתחום הטכנולוגיה.

ניסינו לעשות פעולות על-מנת לתת עדיפות לתחום של

ההנדסאים בהקשר הטכנולוגי במערכת ההשכלה הגבוהה ולא התרשמתי שקיימת עדיפות מתאימה לקטע

הזה בכל מכלול הדיונים שקויימו.

הנתונים שמר אילת הציג ידועים לנו. אינני מודאגת

מהמצב של העשירון העליון; הוא ימצא את מקומו. לא אתו הבעיה. קיימת בעיה עם העשירונים

שבאים אחריו ואני מתכוונת לאותם אנשים שהיו יכולים להיות מהנדסים טובים אילו ניתנה להם

הזדמנות שניה וכוונתי למכינות, השלמות או פתיחת המערכת כדי לאפשר להם כניסה למגמות האלה.

היום דבר כזה איננו ניתן לביצוע.



אני מקדמת בברכה את כל ההצעות שהוצעו אלא שאינני

יודעת כיצד הן תקבלנה ביטוי אופראטיבי בשטח.

אינני מתנגדת או רוצה לדבר נגד ההוק אלא שאנו צריכים

לקבוע סדר עדיפויות ולהפנות את המשאבים למקומות בהם ניתן יהא לענות על הצרכים או לקדם

את פני הבאות.

ברצוני לציין משהו טכני. אני מייצגת את הוועדה

לתכנון ולתיקצוב ואת המועצה להשכלה גבוהה וככזאת ברצוני להעיר כי בכל הדיונים שהוועדה

קיימה לא השתתפו נציגי האוניברסיטאות שהם, למעשה, בעלי הדבר. אנו הגוף המתכנן.

היו"ר מ. רייסר; נציגי הטכניון היו כאן.
ת. קרץ'
אינני זוכרת שנציג הטכניון או נציגי האוניברסיטאות

האחרות השתתפו בישיבות הוועדה ואני השתתפתי בכולן,

להוציא ישיבה אחת,

היו"ר מ. רייסר; אני זוכר שהיתה ישיבה אחת בה הופיעו נציגי הטכניון.

ת. קרץ'; דיברתי על-כך עם מיכאל שוסהיים והוא אמר לי כי מצדם

אף אחד לא השתתף בישיבות הוועדה למרות שהם ציפו להזמנתה.

מכל מקום לנציגי האוניברסיטאות יש הרבה מה לומר

לענייננו.

במערכת המצומצמת נוצרו כלים כדי לתת תשובות, ולו

חלקיות, לנושאים שהיושב-ראש העלה, כמו שכר. אנו מתנגדים לשכר דיפרנציאלי.

היו"ר מ. רייסר; הטכניון איננו מתנגד.

ת. קרץ'; נציגיו היו צריכים להופיע בוועדה ולהביע דעתם. זאת

דוגמה למה שאמרתי קודם, שנציגי האוניברסיטאות לא

היו בישיבות הוועדה ועל-כן לא יכלו להביע דעה.

על-כל-פנים אנו סבורים שצריך לחשוב על כלים אחרים;

חלק מהם קיים היום.

חוק עידוד תעשיות שאיננו מיושם במלואו היה עשוי לתת

פתרון לקבוצות המועדפות.

הצרכים, גם בתוך התחום ההנדסאי, משתנים כל הזמן ואנו

צריכים למצוא כלי מספיק גמיש כדי שאפשר יהא להתאימו לצרכים. לנו יש הצעות קונקרטיות

בנושא הזה אולם אני לא אכנס לפרטים עכשיו.

היו"ר מ. רייסר; עמדות המוסדות להשכלה גבוהה ידועים לי. אף אחד לא

יוכל לחדש דבר בעניין השכר. צד אחד מצדד בשוויון

והצד השני ~ נגד. הכל לגיטימי. אם יש צורך להזמין את נציגי האוניברסיטאות

כפי שאמרה גבי קרץ' רק לצורך זה - חבל על המאמץ.

ת. קרץ'; חשבתי שהיה צורך להזמינכם כדי שהם יבהירו את עמדתם.

מכל מקום במערכת האילוצים של ההשכלה הגבוהה איננו

רואים אפשרות של שכר דיפרנציאלי.

איננו מתעלמים מבעיית השכר. אפשר לעבור תחום תחום

וליצור כלים גמישים שיענו על הבעיות, לא הבעיות הקבועות והמוסדיות אלא בעיות השעה

שצריך לענות עליהן.



אינני בטוחה שעמדות ראשי האוניברסיטאות, שגם להן

יש פקולטות להנדסאים, יהיו תמימי-דעים עט דעת אנשי הטבניון. יחד עבו זאת אם עמדתם

ידועה עד הסוף כי אז לא חייבים להזמין אותם.

אנו נכין את המסמך שהיושב-ראש ביקש,

היו"ר מ. רייסר; אנו נמצאים בשלב של סיכום ומבקשים מכל מי שעדיין לא

המציא לנו את ההצעות לעשות זאת בהקדם. נא למסור

את המסמך שאתם מכינים למזכירת הוועדה, דנה.

ת. קרץ'; קיים שוני בין הישיבות שקיימנו לבין הסיכומים וההצעות

שנכין.

היו"ר מ. רייסר; ודאי. היתה הצעה לסדר, קיימנו דיונים ועכשיו אנו

מבקשים לסכם את הדיונים.

רשות הדיבור לדייר דיקמן.

ד. דיקמן; ברצוני להעיר מספר דברים שצריכים להיות גם חלק מהסיכום

הכללי של הנושא. מכל מקום אני אעביר למזכירת הוועדה

את הצעת הסיכום שלנו.

נוכח הדברים שדובר בהם אני רואה יותר ויותר את הצורך

בראיה כוללת של כל נושא ההכשרה הטכנולוגית בארץ.

מצד אחד נמצאים מוסדות ההשכלה הגבוהה, מצד שני משרד

החינוך והתרבות ומן הצד השלישי מערכת המכללות הטכנולוגיות.

אנו, יחד עם האנשים הנכבדים מבאר-שבע, עושים מעין סקר

בקשר הצרכים.

הנושא צריך להיות בצורה ארצית עם כל הקושי שבדבר

ואני מבין מה הקושי בלחזות דברים. על-כל-פנים דבר אחד אנו יכולים לדעת: מה המצב היום,

מתוך הידיעה מה המצב היום ומתוך הדרישות לכח אדם טכנולוגי, יש טעם להשליך מה יהיה

הצורך בזמן הקרוב. עלינו להיות עם "אצבע על הדופק" תוך צפיה לצרכי העתיד.

בקשר הדיפרנציאליות בשכר היה ברצוני לציין כי בכל

מה שקשור בנו - מה שאנו יכולים לשלם - העניין גובל בקטסטרופה ממש, אם אנו צריכים לשלם

לאיש מחשבים או אלקטרוניקה שבעה-שמונה שקלים לשעה הרצאה אין לי מלה אחרת אלה לומר

שזה קטסטרופלי.

ברצוני לעבור עתה לנקודה אחרת עליה מר אילת דיבר

בישיבות הקודמות והיא; עלות הכשרת הנדסאי והאפקטיביות שלה למשק הישראלי. העלות של

ההכשרה עולה סכום מצחיק לעומת התועלת שהיא מביאו למשק. תודה.

היו"ר מ, רייסר; תודה, רשות הדיבור לפרופסור מרקוביץ',

ג, מרקוביץ'; הכנו, יחד עם פרופסור לוי, מסמכים שמנסים לתמוך

בסעיפים שדנו בהם בוועדה. יש לי כל החומר ומי שירצח

יוכל לעיין בו.
בדיונים שקיימנו עורבבו מספר פעמים מושגים של
הנדסאים וטכנאים או של הנדסאים ומהנדסים.

פרופסור קציר, בין השנים 1969-1971 הגדיר את הנושאים,

ואנו מכשירים את ההנדסאים על-פי המתכונת שלו. אני מוסר את צילום המסמך הזה לוועדה

ומבקש שהמזכירה תחלק אותו בין הנוכחים.



בקשר קידום הנדסאים חית ברצוני לציין כי בשנות הששים

הורכב מודל בהולנד, הוא הועתק על ידינו ואנו מיישמים אותו עד היום.

אצל ההנדסאים התעורר צורך למצוא קידום כך שהם עושים

פרקטיקה נוספת ומקבלים תואר ראשון. ההנדסאים נשארים בעיסוקם כהנדסאים ואינם עוברים

הסבה למהנדסים.

בארץ אני יכול לתת דוגמה של אחיות בבתי-חולים שקידמו

אותן אולם לא הפכו אותן להיות רופאות. העניקו להן מסלול קידום בנושאי סיעוד והן

למדו לתואר ראשון.

גם לגננות יש מסלול לפיו הן יכולות להתקדם.

הרעיון המרכזי שלנו הוא שאנו צריכים את ההנדסאים

כהנדסאים ואנו רוצים שהם ישארו בתחום ההנדסאות. איננו רוצים שימציאו עבורם מסלול

קידום כדי שהם יעשו הסבה מקצועית.

אנו מציעים דרך איר לשמור על יחודיות ההנדסאים ואני

מעביר את ההצעה לידי היושב-ראש.

יש לנו כל הדוקומנטציה לתכניות לימודים.

ת. קרץ'; יש כוונה להכשיר מורים לטכנולוגיה ובגלל המחסור המסתמן

בשטח הזה הדרך היא להכשיר הנדסאי ל-בי.אי.אדיוקשן.

ג. מרקוביץ'; אין מקום בעולם בו לוקחים אדם ללא נסיון תעשייתי

והופכים אותו למורה. כאן לוקחים בחור אחרי שירות

צבאי, מלמדים אותו שנתיים הנדסה ואחר-כך עוד שנה חינוך ועושים ממנו מורה.

ת. קרץ'; זאת בינתיים תכנית שנבדקה על-ידי המוסדות המוסמכים

להענקת תארים. מכל מקום אם לכם יש תכנית - אתם יכולים

להגישה.

ג. מרקוביץ'; נושא ההסבה הוא פטנט ישראלי מקורי. לוקחים הנדסאי

ותוך שנה מעניקים לו תואר ראשון בהוראה. דבר כזה

גורם לסחרור כלפי מטה בחינוך.

הפתרון שאני מציע הוא לקחת אנשים מהתעשיה או מהצבא,

כאלה שהשתחררו בגלל בעיית גיל, להסב אותם להוראה ולא להביא להוראה בחורים צעירים

שלא עבדו מימיהם במפעל או לא ראו בית-חרושת.

אנו מגישים את כל החומר הרלוונטי בנושא הזה לוועדה.

נקודה נוספת שהיה ברצוני להעלות היא שמספר ההנדסאים

שצריך להכשיר הוא בעצם פועל יוצא ממספר המהנדסים שמכשירים במדינה. יש יחס מסויים

בין הנדסאי לבין מהנדס. ניתן להוכיח על-ידי טבלאות שהבאנו אתנו שעל כל מהנדס חייבים

להכשיר 2,6 הנדסאים. אם יש חוק כזה כי אז ניתן להצמיד את התכנון על-פי החוקה של

האוניברסיטאות. על--פי כמה מהנדסים שיוצרים, כך יודעים כמה מהנדסים צריך לייצר.

אינני מדבר כרגע על תחזית כי אם על צילום מצב.
י. איש-שלום
היחס שציינת איננו אופטימאלי.

פ. גליקשטיין; תלוי איך הנושא יתפתח.



ג. מרקוביץ'; לא עשינו תחזית אלא ספירת מלאי. חילקנו את המספרים.

אם זה טוב או רע - על זה צריך להחליט. היום בתעשיה

מתפקדים על כל מהנדס אחד 2,6 הנדסאים.

אני מעביר ליושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת רייסר, את כל

החומר שהבאנו אתנו ואם יהיה צורך - נוכל להעביר לוועדה חומר נוסף.

היו"ר מ. רייסר; רשות הדיבור לגבי אבנימלך.

מ. אבנימלך; לא הבאתי אתי המלצות בכתב כיוון שהללו לא עברו עדייו

דיון במשרדי, יחד עם זאת היה ברצוני להביא בפניכם

מספר המלצות כלליות.

ג. מרקוביץ'; אבקש את סליחתך שכחתי לציין משהו ואני מבקש להשמיע

אותו עתה. בעניין פתיחת מכללות ומוסדות קיים חישוב

פשוט שמאפשר לדעת איזו אוכלוסיה צריך כדי להקים מכללה להכשרת הנדסאים או טכנאים.

אי-אפשר לפתוח מכללה בכל פינה. אם יש 140 אלף איש - אפשר להקים. אם יש פחות מזה -

מפסידים כסף. יש לי המסמכים המתייחסים לנושא הזה.
ת. קרץ'
אפשר לקבל עותק?
ג. מרקוביץ'
בהחלט.

היו"ר מ. רייסר; כל אחד יוכל לקבל עותק מכל מסמך שהוא יבקש, מדנה.

מ. אבנימלך; הנושא הראשון שאני מבקשת להתייחס אליו נוגע לעידוד

או העדפת מפעלים מבחינה טכנולוגית.

למשק יש מטרות לאומיות וקיימים אמצעים כדי להשיג אותן.

צריך לתת עידוד לשתי מטרות לאומיות רלוונטיות; א. הגדלת הייצוא, כדי לשפר

את מאזן התשלומים. אנו סבורים שתעשיה עתירת ידע היא אמצעי טוב להשגת המטרה הזאת,

לכן צריך לתת עידוד למטרה, זאת אומרת לתת עידוד למפעל שמגדיל את הייצוא שלו,
המושג
עתירות-ידע, הוא מושג שמתייחס לענף עתיר-יידע

או למוצר מתוחכם או להליך יצור או להליך פיתוח. מפעלים שקיימים בהם תהליכי יצור

מתוחכמים צריכים לקבל עידוד על--מנת שירחיבו את הייצוא.

הסיבה הלאומית השניה היא שאנו סבורים שזאת תעשיה

שיש לה פוטנציאל לשלם שכר גבוה ושזאת תעשיה שיש בה סיכוי לקידום.

כדאי לתת עידוד ישיר למפעלים שמשלמים שכר גבוה,

כמו הפחתה במס0הכנסה לדוגמה.

אני חוששת מכך שפקידי ממשלה ישבו ויעשו תחזיות אילו

מפעלים הם אלה שיביאו את המשק להשגת הייעדים הלאומיים ויתנו להם עידוד. אני סבורה

כי המפעלים עצמם הם בעלי יכלת יותר טובה בעניין הזה מאשר פקידי ממשלה.

הנושא השני שעליו היה ברצוני לדבר הוא עניין המועצה,

ועדת הגג שבה מיוצגים כל הגורמים, כולל האוניברסיטאות ומשרדי הממשלה, החליטה לפני

כחודשיים להפוך את הוועדה למועצה ציבורית. לא תאגיד. אני מציעה כי הוועדה הזאת

תתמוך בהחלטה הזאת. שתמליץ.
ד. דיקמן
הוועדה הזאת מקימה על-ידה מועצה ציבורית מייעצת.



ת, קרץ'; מייעצת למה?
ד, דיקמן
להכשרה טכנולוגית.

ג. מרקוביץ'; השם איננו מייצג. ועדת גג מזכירה יותר כנר על הגג.

היתה הצעה לתת שם שייצג את עיסוקה של הוועדה.
מ. אבנימלך
אני מציעה שהוועדה הזאת תפנה למועצה להשכלה גכוהה

ולוועדה לתכנון ולתיקצוב כדי לתת עדיפות למקצועות

שאנו סבורים שהם צריכים להיות מועדפים ולמורים לאותם מקצועות.

ת. קרץ'; דווח שהדבר נעשה.

מ. אבנימלך; המלצת הוועדה לא תזיק.

הוועדה תפנה לגורמים השונים במשק, בעיקר לתעשיה,

ותנסה לקבל קרנות לעידוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, באמצעות הוועדה לתכנון ולתיקצוב.

היו"ר מ. רייסר; תודה. רשות הדיבור למר גליקשטרן.

פ. גליקשטרן; באחת הפגישות הראשונות נתבקשתי להמציא לוועדה סקירה

לגבי תכניות האנרגיה. בינתיים חולקו לחברי הכנסת

מסמכים שנקראים; תכנית לאומית לאנרגיה של ישראל, לפחות עד שנת אלפיים. התכנית

הזאת מחולקת לתכניות חומש די מפורטות.

המסמך נותן תמונה יותר מקיפה על הנושא מזאת שאפשר

למסור בעל-פה.

היו"ר מ. רייסר; המסמך חולק לחברי הכנסת בעת נאום השר.

פ. גליקשטרן; לא היה ברצוני להיכנס לפרטים כיוון שהמסמך

מפורט.

נושא האיחוד לא קיבל מספיק תשומת-לב. הצעתי גם הצעה

קונקרטית. הנושא הזה קשור במימון השתלמויות מהנדסים לתואר שני ולתואר שלישי. היום

העניין הזה לא מוכר לצרכי מס. המוטיווציה של מי שצריך לממן את הנושא הזה ויש לו קושי -

יורדת.

החל מחודש פברואר 1986 מתאפשרת התמחות באנרגיה

באוניברסיטת תל-אביב.

הערה נוספת שהיה ברצוני להעיר היא שמוצע להקים מגמות

בבתי-הספר כדוגמת הסדנה במדרשת רופין.

יש לנו רושם כי בתחום של מודעות שימור אנרגיה לא

נעשה מספיק וחלק מהסיבות הן כתוצאה מחוסר חינוך בבתי-הספר המקצועיים. אין נותנים

דגש מספיק לתחום הזה אם כי המצב השתפר לאחרונה. מדובר על יעד לאומי.

ד. דיקמן; אני מעוניין לקבל את ההצעה המפורטת כדי שנדע על מה

מדובר.
פ. גליקשטרן
אני מעביר את כל מה שסוכם על-ידינו בכתב ליושב-ראש

הוועדה.

היו"ר מ. רייסר; רשות הדיבור למר אמיתי.
א. אמיתי
לפני שאעבור לסיכום עצמו ברצוני להתייחס לדבריה של

גבי מוריה אבנימלך בקשר העדפה או לא העדפה בתחום

התעשיה, הנושא הזה "מכוסה" במפורש בחוק עידוד מחקר ופיתוח התעשיה.

ברצוני לקרוא בפניכם פיסקה ראשונה ממסרות החוק

שעונה במידה רבה על הנקודה שהועלתה כאן [קורא את הפיסקה].

למעשה כל החוק שאליו אני מתייחס נועד לשרת את אותה

מטרה מפורשת ובנושא הזה אנו, בהחלט, "מתפרצים לדלת פתוחה",

הנושא, כפי שהדגשתי, "מכוסה" בחוק.

ת. קרץ'; באיזו מידה החוק מיושם?

א. אמיתי; "רוח" הדברים במסגרת הדיונים בהם אני השתתפתי בוועדה

הזאת וגם אם אחזור להצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת

רייסר, אלה היו הבסיס להקמת הוועדה. היה נסיון לקבוע בדרך של חקיקה מתן העדפות

לנושא החינוך הטכנולוגי כדי

היו"ר מ. רייסר; קידום הטכנולוגיה.

א. אמיתי; מה שאני טוען הוא שיש היום שלושה חוקים קיימים או בדרך

ואחריות של שלושה משרדים שהבעיה המרכזית שלהם היא

לא חקיקה נוספת שתשלים את החקיקה הקיימת אלא חוסר תיאום מוחלט בין שלושת החוקים

ובין המערכת שאחראית על ההוצאה לפועל.

שלושת החוקים הם; 1. חוק ההשכלה הגבוהה; 2. הצעת

חוק שנמצאת בדיון במשרד העבודה והרווחה בעניין הכשרה והשתלמויות; 3. החוק שהזכרתי

קודם, חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשיה. שלושה שרים ממונים, כל אחד מהם, על כל אחד

משלושת החוקים והבעיה המרכזית היא יצירת מסגרת מחייבת ומתאמת בין שלושת המערכות הללו.

לא עוד חוק נוסף שיהיה באחריות אחד המשרדים.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא; האם מבחינת חקיקת ניתן

לקבוע מעמד מועדף למסגרת שתהיה מסגרת-על שהנחיותיה ישמשו נר לפעילות הגופים שפועלים

במסגרת שלושת החוקים שבהם מדובר?

הרעיון שאני מעלה די מקובל היום על חלק מהארגונים
התעשייתיים והוא
לחשוב על הקמת מועצה עליונה מתאמת. כדי להקנות למועצה העליונה

המתאמת הזאת את המעמד החשוב ביותר, הממונה יצטרך להיות ראש-הממשלה או ראש-הממשלה

ושר האוצר.

אני מדבר על גוף~על עם סמכויות שקביעותיו ישמשו

תכנית לאומית רב-שנתית להכשרה טכנולוגית בכל הרמות החל מרמת החינוך היסודי עד החינוך

הגבוה. הנחיות הגוף-על צריכות לשמש בסיס להקצאת אמצעים בין המשרדים השונים הממונים

על הנושא וכדי ליצור את הקשר בין המשרדים השונים שקשורים לנושא והחוקים השונים מומלץ

שהנציגים הבכירים בראש המועצה יהיו חלק מהצוות הקבוע של אותה מועצה עליונה בתוספת

נציגי הממשלה, נציגי ציבור נוספים ואנו מבקשים לתת נציגות יותר הולמת לתעשיה.

אם הוועדה המשותפת הזאת שבה אנו יושבים תציע הצעה

כזאת, היא תקבל מאתנו את מלוא הו1מיכה ובהקשר הזה ברצוני לציין כי הסקטור התעשייתי

הוא, בהחלט, צד מעוניין.



היו"ר מ. רייסר; רשות הדיבור לגבי בן-יוסף.

ת, בן-יוסף; אני מצטרפת לרעיון המרכזי של הקמת מועצה משותפת שתעקוב

אחרי מה שקורה בהכשרת ובתכנון כח אדם.

אינני מתייחסת כל-כך לתחזיות כמו שאני מתייחסת למעקב

שוטף ולתיאום פורמאלי של כל הגורמים, שאיננו קיים היום.

היו"ר מ, רייסר; רשות הדיבור לגב' קרץ'.

ת. קרץ'; אינני יודעת מה חוסר התיאום בין חוק המועצה להשכלה

גבוהה לבין החוק בעניין הכשרה והשתלמות כיוון שאינני

מכירה את החוק בקשר הכשרה והשתלמויות.

יש תפקידים שונים שיש ביניהם חפיפה בקסעים מסויימים.

תכנון לטווחים ארוכים עשוי להיות מסורבל ואולי לא

תמיד כל-כך יעיל.

לי יש הצעה אחרת במסגרת עידוד הטכנולוגיה שהועלתה

במספר הזדמנויות. מערכת ההשכלה הגבוהה בעצם מייצרת את אחד המשאבים לקידום הטכנולוגי

וכל הנושא הזה מסווג בשירותים. כיוון שכך הוא לא יכול ליהנות מההטבות שהתעשיה כן

נהנית מהן. העניין הזה גם עונה על בעיית השכר. פרופסור לאלקטרוניקה בטכניון אי-

אפשר שיהיה מסווג בשירותים.

אולי נכניס את התחום הזה להגדרה של יצור מוצרים?

למה מהנדס בתעשיה מייצר ומורה שמייצר את אותו מהנדס

הוא בסך-הכל איש שירותים?

מ. פלד; אם כך אז גם מורה ליהדות ייחשב למייצר.

ת. קרץ'; הכל לפי צרכי המשק. מכל מקום אין מורים ליהדות.

גם אותם צריכים.

היו"ר מ. רייסר; ברצוני לציין באזניכם כי אינני משלה עצמי בקשר לכוחה

של הוועדה הזאת. למרות זאת כאשר אני שואל את עצמי;

מה המטרה? המטרה היא לנסות לראות איר מקדמים את העניין במונחים מעשיים.

מוריה, לדוגמה, "הולכת" לכיוון של בונוסים. תמריצים

לייצוא. מי שייצר לתעשיה יקבל יותר כסף. זאת תרומה למאמץ שתהיה יותר קידמה

טכנולוגית במדינה? אינני מקבל זאת.

אנו צריכים ליצור תודעה לקידום הטכנולוגיה.

אנו רוצים לייצר יותר מהנדסים ורוציפ שכל מהנדס יהיה

יותר טוב מהמהנדס הקודם, זה אומר מורים יותר טובים, מעבדות, קשר עם התעשיה וזה מאמץ

שצריר להיות מרכזי.

אי-אפשר להצביע רק על דברים טהורים ולהכריז שרק בהם

צריו להשקיע.

אם אתם מתכוונים למה שאני מתכוון כי אז צריך להתמודד

עם כמה "פרות קדושות".



בא--כח הממונה על התקציבים רגיל לשמוע הצעות איר

לעודד דברים אבל הוא גם יודע שכל זה רק מעמיס על תקציב המדינה עוד כסף, אני לא

הלכתי בדרך זאת וגם לא אלך בה. אינני רוצה להציע איר המדינה תוסיף עוד כסף.

אם נגיד כי אנו מעדיפים תעשיה עתירת טכנולוגיה, זה

אומר שאיננו מעדיפים תעשיה אחרת. הפועל היוצא של דבר כזה הוא שחשוב עכשיו, בשנים

אלה, מרצים לטכנולוגיה, ושהאחרים לא תשובים. זאת אומרת קביעת סדר עדיפויות.

איו ספק כי עניין התיאום הוא עניין קריטי. כאשר

הוזכר שעלולה להיות מחלוקת בקשר השאלה: מי יהיה השר? אני אמרתי כי הוא צריר להיות

ראש-הממשלה. אם מדובר על ראש סולם העדיפויות, על הקצאת משאבים עודפים ועל מאמץ

מרוכז של הרבה מאד גורמים, אז הנושא צריר להיות מרוכז בידי ראש-הממשלה פורמאלית

ואז יהיה סיכוי שהנושא יקבל את שיתוף-הפעולה הרצוי מכל הגורמים השונים.

אני מבקש לנצל את הזמן הקצר שעוד נשאר לרשותי ולהודות

לכל אחד מכם על השתתפותו בדיונים ועל התרומה שהוא תרם.

אני מזכיר לכם כי אני מחכה לקבל את הסיכומים בכתב.

הישיבה האחרונה שהוועדה הזאת תקיים תתנהל בהשתתפותם

של חברי הוועדה בלבד. כמובן שנשתף אתכם בסיכומינו.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.30

קוד המקור של הנתונים