ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 17/12/1986

מצבה של תזמורת רשות השידור

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מוסב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 186

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום ד' ט"ו בכסלו חתשמ"ז, 17,12.1986, שעח 09.00,
נכחו
חברי הוועדה: נ, רז - היו"ר

פ. גולדשיין

ע, דראושה

א. הראל

א, ולדמן

. א. סרטני

מ. פלד

א"ח שאקי
מוזמנים
מ, ינון - יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור

א. שלו -מנהל האגף לתרבות במשרד החינוך

והתרבות

ר. זימרן - האגף לתרבות, משרד החינוך והתרבות

פרופ' י. אדלר - האוניברסיטה העברית,

חבר ועדת המוסיקה של רשות

השידור

י, שור - עתונאי, חבר ועדת המוסיקה של

רשות השידור

ט. זמורה-כהן - מנהלת חטיבת המוסיקה ברדיו

י. צנגן - סמנכייל לעניני כספים וכלכלה

ברשות השידור

עו"ד י. בייניש - יו"ר הוועדה המייעצת

למנכ"ל הרשות בענין

תז מורת רשו ת השידור

א. אבנר - יועץ מנכ"ל רשות הסידור

א, רבדל - הממונה על קשרי חוץ ברשות :שידור
מזכירת הו ועדה
ד. פלר

רשמה: מ. כהן
סדר-היום
מצבה של תזמורת ירושלים רשות השידור

(הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א, הראל).



מצבה של תזמורת רשות השידור

היו"ר נ. רז; אני פותח את הישיבה, נושא הדיון היום הוא

הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת הראל בענין מצבה

של תזמורת רשות השידור, ירושלים. אני מצטער שמנכ"ל רשות השידור לא

נמצא פה, הוא חולה וביקש לדחות את הדיון, אך לצערי לא יכולנו להיענות

לבקשה" ייתכן שלא נסיים היום את הדיון ונצטרך לקיים ישיבה נוספת,

ונקווה שעד אז מר פורת יחלים,

אני מציע שחבר-הכנסת הראל יציג בקצרה את הנושא,

ואחר כך ניכנס לדיון,

א. הראל; העליתי את ההצעה לסדר היום בכנסת לא משום שאני

מקורב לאנשים שעוסקים בענין ולא משום שאני חבר

באיזו ועדה שעוסקת בענין, אלא בעקבות אינפורמציה שהועברה אלי ובעקבות

פרסומים בעתונים על המתרחש בתזמורת רשות השידור, לא הייתי מעלה את

הנושא לסדר היום אילמלא שמעתי את חוות דעתו של שר החינוך והתרבות שאמר

לי שטוב שהענין יידון. לכן ראיתי בזה שליחות ציבורית,

אני רוצה להגיד רק כמה הערות קצרות, מדינת

ישראל, בלבנטיניות ההולכת ומתחזקת בה, איננה משופעת בכלים אמנותיים.

ותהיה זו איוולת גדולה שאם כבר יש כלי כמו תזמורת רשות השידור,

שבמסגרת קיצוצים תקציביים נגיד שזה הדבר הראשון שאנחנו מקצצים בו.

הבעיות הכספיות של רשות השידור אינן פועל יוצא

של מצבה של התזמורת, לרשות השידור יש בעיות רציניות, הן נובעות מכך

שאין גביה מספקת של האגרה; יש בעיה איך מתמודדים עם הרשת השניה שתקום.

אלה הבעיות היסודיות, ולא הסברם של כ-1,3 מיליון דולר של התזמורת,

נכון שצריך לייעל ולשפר, זה נכון בכל מערכות החיים שלנו, אבל אינני

חושב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לפגוע בתזמורת רשות השידור,

הרבה מאד אנשים במדינת ישראל הולכים לקונצרטים, כך גם לגבי תיאטרון,

כלומר יש לזה ייחוד,

תזמורת רשות השידור, כמו בכל העולם, היא חלק

בלתי נפרד פרשות השידור, ומחלקת המוסיקה של רשות השידור אהראית על

האופי המוסיקלי ועל הרמה המקצועית של התזמורת, אס מישהו מעלה על הרעת

שאפשר לקיים תזמורת ברמה על-ידי קיצוץ מספר הנגנים, אינו אלא טועה.

צריך להעלות את הרמה של התזמורת, לא לקצץ במספר הנגנים, ולעשות אותה

מה שהיתה לפני שנים, היה זמן שהתזמורת נסעה לאזורי פיתוח, לקיבוצים,

למושבים. היום היא נמצאת יותר בירושלים, בגלל בעיות תקציביות.

תזמורת רשות השידור יכולה למלא את הפונקציה שהתזמורת הפילהרמונית

איננה ממלאה,

יש לנו מלחינים מוכשרים שתזמורות חשובות בחוץ.

לארץ מוכנות לנגן את יצירותיהם, ואילו בארץ הם נתקלים בקשיים בענין

זה, בגלל בעיות תקציב,

צריך להפסיק את כל האיומים, תקציב התזמורת

של רשות השידור הוא 1.75% מתקציב רשות השידור, זה לא דבר שיכול למוטט

את הרשות.

צריך שהכנסת והוועדה, לאחר בדיקת הנושא, תגיד
לרשות השידור
הרפו את ידיכם מהתזמורת, התזמורת היא חלק מרשות השידור, ,

היא באחריות רשות השידור, ואם יש לרשות בעיות תקציביות - נתמודד עם

זה יחד, אבל לא על-ידי הורדת רמתה של התזמורת,
י, שור
בשבוע שעבר היה קונצרט באולם הנרי בראון שנכחו

" בו 103 אנשים, כשראה זאת מנצח הבית של התזמורת

הוא הדפיס פרוספקט של הקונצרט והפיץ אותו בבתי-הפלון כדי לדאוג ליחסי

הציבור של התזמורת, כתוצאה מכך בקונצרט השני שהיה ביום חמישי שעבר

שבו אני נכחתי היו 300-250 אנשים, זה דבר ללא תקדים שמנצח צריך לדאוג

ליחסי הציבור של התזמורת ושל עצמו. אגב, לסידרה הזאת יש 60 מנויים בלבד,

אולם הנרי קראון שנפתח בחודש פברואר 1986 היה

אמור להיות אחד האולמות הטובים, אם לא הטוב ביותר לקונצרטים בארץ.

אבל מה שקרה הוא שהאקוסטיקה שלו גרועה, והנגנים יושבים על הבמה ואינם

שומעים זה את זה. יש ערבול צלילים, לא רק האנשים באולם טוענים זאת,

אלא גם הנגנים עצמם,
השאלה היא
איך התדרדרה התזמורת למצב הזה, מי

אחראי לכך, האם רמתם האמנותית של הנגנים או ניהול כושל?

אני רוצה להתייחס לצד הכספי. בשנה שעברה

תדי קולק לחץ על תיאטרון ירושלים שהוא יקנה מהתזמורת את כל סדרות

המינויים והוא יטפל במכירת הכרטיסים. מנהל התיאטרון ישי עמרמי מסר

לי שבשנה שעברה תיאטרון ירושלים שילם לרשות השידור 150 אלף דולר כדי

שזו תטפל בכל נושא המינויים, והענין עבד יפה, האולמות היו בדרך כלל

מלאים. השנה דרשה רשות השידור ממנהל התיאטרון 300 אלף דולר, הוא לא

הסכים לכך. הוא הסכים למכור את הכרטיסים. אבל גם את הכרטיסים האלה

שהוא מוכר בשביל התזמורת הוא מוכר תמורת עמלה, ועדיין אין שום הסכם

חתום בינו לבין התזמורת,

ענין יחסי הציבור הוא שערוריה מתמשכת של זלזול,

של חוסר טיפול. מקצים לזה אדם בחצי משרה, לא נותנים לו כלי עבודה,

הוא לא יודע מה כתוב בעתונים. לענין הזה צריך אדם במשרה מלאה, אין

דפדפות כדי שהקהל ידע מה צפוי. בהתחלת השנה פרסמו דפדפת אחת. נכון

שזה עולה כסף. לזה אין כסף, במקום למסור את כל הטיפול לידי תיאטרון

ירושלים, שיטפל בזה בצורה רצינית, רשות השידור ויתרה על ה-150 אלף

דולר, דרשה 300 אלף, לא קיבלה שום דבר, והאולמות ריקים. החזקת האולם

עולה כסף. זו פשוט שלומיאליות.

אני רוצה להתייחס למצב הנגנים. גם בניצול

הנגנים הנהלת הרשות פועלת בצורה שלומיאלית, במקום לבדוק את הניהול,

עוסקים בדברים שוליים, כמו מי מהנגנים איחר לחזרה או כדומה, הבעיה

היא ניהול.

בשנה שעברה מספר הקונצרטים היה כ-70, השנה

הוא כ-35, אולי אני טועה.

מ, זמורה-כהן; אתה טועה בעשרה.

י, שור; אני טועה בעשרה, מפני שאת עשית מעשה בלתי חוקיי

הנהגת קונצרטים בשידור חי, שהם לא רשמיים ולא

חוקיים, אני מצטער לומר שהגב' כהן מפירה חוק, היא מוציאה 7,500 שקלים

לשנה כדי לעודד את היוצר הישראלי ואת היצירה המקורית. לכן טעיתי במספר-

בזמנו של גארי ברתיני מספר הנגנים היה 97; היום

המספר הוא 82, מנגנים עם פחות נגנים, מנגנים יצירות בלי נבל, עם 14

קשתנים פחות,

בסוף נובמבר מנכ"ל רשות השידור הקים ועדה ;.

בראשות עורך-הדין בייניש, וחברים בה חגי פינסקר ואליהו טורנר אגב,

עו "ד בייניש הוא איש שקרוב למוסיקה, חגי פינסקר היה מנהל הרדיו,

ואליהו טורנר הוא אבובן בתזמורת הפילהרמונית, תפקיד הוועדה לבדוק

את מצב התזמורת ומעמדה, ולהמליץ המלצות בדבר עתידה, בוועדה יושבים

דרך קבע עמרם עמר ויוחנן צנגן במעמד של משקיפים, זח דבר מוזר



דעתו של יוחנן צנגן היא שצריך לסגור את התזמורת, פנכ"ל הרשות לא הזמין

לוועדה הזאת נציג של משרד החינוך, הוא גם לא הזמין לוועדה במעמד של

משקיף נציג של הנגנים או של הנהלת התזמורת,

הוועדה אמורה לסיים את עבודתה תוך חודשיים.

אינני בא חלילה להשיל ספק במהימנותם של האנשים ובמניעים שלהם; אני

רק מטיל ספק בשיקול הדעת של מנכ"ל הרשות שלא נתן אפשרות הוגנת למשרד

החינוך ולנגנים להגיד את דברם.

אני רוצה להתייחס לנושא התכנון. המנצחים בעולם

עובדים עם לוחות שנה של שלוש עד חמש שנים קדימה, כלומר אם אתה רוצה

לקבוע קונצרט עם מנצח טוב ועם סולן טוב, אתה צריך לקבוע את זה שלוש עד

חמש שנים מראש, מנכ"ל הרשות אומר; אני שומר על הסטטוס קוו, הוא אמר

זאת בוועדת המוסיקה של רשות השידור, נראה איך הוא שומר על הסטטוס קוו"

חבר-הכנסת הראל אמר שתקציב התזמורת הוא 1.75% מתקציב הרשות, לפני

שלוש שנים תקציב התזמורת היה 2.65% מתקציב הרשות; לפני שנתיים הוא

ירד 1.94% היום הוא עומד על 1.75% לאמור הסטטוס קוו של מר פורת

ומר צנגן הוא להוריד בהתמדה את תקציב התזמורת, במלים אחרות: המשכורת

נשמרת, היא ממשיכה לזרום; מה שיורד הוא תקציב הפעולות, תקציב הפעולות

של תזמורת רשות השידור הוא 15% מתקציבה. תקציב הפעולות של התזמורת

הפילהרמונית הוא 50% מתקציבה. (א. שלו; יותר), כך אי אפשר לעבוד.

אפשר כמובן לצמצם את הפעילות, אבל אפשר גם,

עם אותו מספר אנשים, לתת מספר כפול של קונצרטים, תזמורת רשות השידור

נושאת את השם ירושלים. השם ירושלים מעורר התרגשות בעולם היהודי.

כאשר נגנים בודדים מגיעים לערים שונות בעולם, אומרים להם : בואו אלינו,

על חשבוננו, בואכם ילכד את הקהילה מסביב לשמה של ירושלים ומסביב

לענין היהודי והציוני, תשובתו של מר פורת לגב' זמורה-כהן היא; עכשיו

לא הזמן לנסיעות,

בוטלה נסיעה של התזמורת לדרום אמריקה, שלא

היתה צריכה לעלות לרשות כפעט כלום, התזמורת הוזמנה לשנת 1988, לרגל

השנה ה-40 של מדינת ישראל, לארצות-הברית, אינני יודע מה המצב בענין זה

כרגע. עד לפני שבוע התשובה היתה שעוד לא יודעים. תזמורת ירושלים

הוזמנה לפסטיבל בברלין; עדיין לא ברור מה יהיה עם זה. היא הוזמנה

ל-12 קונצרטים באירופה; עוד לא ברור מה יהיה עם הנסיעה הזאת רוב

הנסיעות האלה כמעט ואינן עולות כסף, משום שהן על חשבון המזמינים.

אני רוצה להגיד משהו על שמה של מדינת ישראל,

בשנה האחרונה התזמורת היתה בשני מופעים בחוץ-לארץ. הם הוסיפו כבוד

ויקר וכסף למדינת ישראל וליוצר העברי. בפריס הופיעה התזמורת בערב

משותף מסעם מכון ויצמן ומכון פסטר, בקונצרט למען המלחמה בסרטן. היא

נחלה שם הצלחה גדולה, מנכ"ל רשות השידור היה שם. הוא לא מצא לנכון

לגשת וללחוץ את ידיהם של הנגנים ושל מנהל התזמורת,

א. רבדל; זה לא הוגן מה שאתה עושה, מר פורת איננו כאן

והוא לא יכול להשיב על הדברים האלה"

היו"ר נ. רז; גם אני חושב כך. כבר הזכרת אותו כמה פעמים.

הוא איננו כאן, וזה לא הוגן,

י. שור; לפני חודשיים תזמורת ירושלים הופיעה בפרנקפורט

עם גארי ברתיני, בהצלחה. הקליטו שם יצירה של

יוצר ישראלי, מרק קופיטמן. היצירה הזאת בנויה על מוטיבים יהודיים

תימניים. הופיעה שם גם זמרת בשם גילה בשארי, חברי אנשי המוסיקה סיפרו

לי שההקלטה של היצירה הזאת הועברה לקרן קוסוביצקי לפרסי אמנות

יוקרתיים בארצות-הברית. כתוצאה מכך קיבל פרופ' קופיטמן פרס בינלאומי

יוקרתי, לצדו של דנטון דה לוטוסלבסקי, אחד מגדולי המלחינים של פולין,

אני חושב שזאת מחמאה למדינת ישראל,



תזמורת רשות השידור היא התזמורת שמנגנת יצירות

ישראליות ויהודיות במספר הגדול ביותר, ואני רוצה לשבח מאד את מר ינון

שיזם שבוע של מוסיקה יהודית. הוזמנו לשם יצירות מיוחדות, גם שם בל

הנושא של יחסי ציבור היה קשה.

כשאני מדבר על יחסי ציבור אני מתבוון קודם בל

לטלוויזיה הישראלית, היא מחזיקה בידה עוצמה גדולה, לפעמים היא משדרת

מוסיקה, היא משדרת קונצרטים של תזמורת אמסטרדם, של התזמורת הפילהרמונית;

אבל היא מציגה את תזמורת ירושלים בתזמורת "אלגרו", במקום להציג את

היכולת האמנותית האמיתית שלה, זו תזמורת שיושבים בה נגנים מהשורה

הראשונה, כמו יגאל סונה, מוטי שמידט ורבים אחרים.

מה ניתן לעשות? לדעתי יש אבטלה סמויה וגלויה

ברשות השידור, לא צריך לחפש אותה בתזמורת אלא במקומות אחרים. לדעתי

צריך קודם כל לשמור על הסטטוס קוו, כלומר להמשיך ולפעול היום לפי

כל התכניות ולבצע אותן, אחרת, אם בעוד שנה-שנתיים ירצו לעשות משהו,

לא יוכלו לעשות זאת, כי הלוחות של המנצחים והאפנים יהיו מלאים,

סטטוס קוו פירושו שאם האולמות ריקים, לא צריך להיכנס לסכסוך עם הנגנים

על ענין הכרטיסים לבני משפחותיהם, כאילו זה מה שיגרום לפשיטת רגל של

הרשות,

מנהל התזמורת יהודה פיקלר הודיע על התפטרותו,

והוא אמר לי שמיד אחרי שבוע הליטורגיקה הוא מתפטר. ובכן קודם כל

צריך למצוא מנהל אדמיניסטרטיבי לתזמורת. שנית, צריך למצוא מיד מנהל

אמנותי לשנה הבאה. השנה התזמורת עובדת בלי מנהל אמנותי, מטעמים

תקציביים. שלישית, יש לחזק את יחסי הציבור ולרתום את הטלוויזיה לעזרת

גוף שהוא חלק מרשות השידור. רביעית, יש להפשיר את ההתקשרויות, ואפשר

התקשרויות לעתיד ולבצע את כל הסיורים,

מ. זמורה-כהן; אני מבינה שהוזמנתי לכאן לשמוע ולהשיב על שאלות,

אני מוכרחה לומר שאינני נמצאת במעמד טוב לדבר

ואני מרגישה מאד לא נוח, אני מודה שיש כרגע איזו רעידת אדמה ברשות

השידור במה שנוגע לתזמורת. נכון שיש גורמים בהנהלת רשות השידור שהעלו

מספר שאלות, שמהרבה בחינות הן לגיטימיות. התזמורת שהתחילה בתזמורת

"קול ישראל" עם 35-30 נגנים לפני כארבעים שנה, הפכה היום לתזמורת

סימפונית גדולה, שמשרתת גם את המדינה, גם את העיר ואזרחיה, לפעמים

יש מכירה יותר טובה, לפעמים פחות טובה. והנהלת הרשות התחילה לפקפק

למה היא צריכה לשאת בנטל הזה לבדה.

אני חושבת שרשות שידור ממלכתית - בשונה מרשות

שידור פרטית כפי שהיא קיימת במדינות שונות בארצות-הברית - חייבת לקדם

את האמנות והתרבות של המדינה שלה, אחרת אין כיסוי לשטר הזה של הממלכתיות.

בזה מתבטאת הממלכתיות, זה לא עסק, זה לא אמור להרוויח. או אם זה עסק,

אז זו אחת מרשויות שידור רבות, ואז צריך להפקיע מידה את המונופולין.

מאחר שכרגע עדיין יש מונופולין, אני חושבת שזאת מטלה שלה"

אבל אני רוצה להיות אובייקטיבית ולומר שאפשר

לחשוב גם אחרת, אני אינני מופקדת על המדיניות של רשות השידור. בתוקף

תפקידי, אני מופקדת רק על הרפרטואר ועל האיכות המוסיקלית המקצועית-

אין לי שום מעמד, אני יכולה רק לשוחח, לבקש, לנסות להשפיע שיחשיבו

את התזמורת יותר מכפי שהממונים על המדיניות ועל התקציבים מחשיבים אותה,

אני מודה שנכשלתי בזה,

מעצבי המדיניות של רשות השידור מתחלפים אחת

לתקופה קצרה באופן יחסי. לפעמים זה טוב, לפעמים פחות טוב. כשהם

מתמנים, הם מתמנים כבעלי מקצוע עתונאי, כמשתייכים למפלגה חשובה וכדומה,

הכל מקובל עלי. הדבר האחרון שמישהו שואל אותם הוא האם הם יודעים

שברשות השידור יש גם תזמורת, ומה הם מתכוונים לעשות בקשר אליה. זו

שאלה שלא נשאלת. אבל הם הקובעים את המדיניות, ויש דרכים שונות לקבוע



מדיניות, זה לגיטימי. כל אחד יכול להתייחס לזה אחרת. יכול מנכ"ל להגיד:

יש לי רשות שידול שמאזינים לה מדי יום חצי מיליון אנשים, מתוכם אולי

חצי: פרומיל מעונינים בכלל במוסיקה, ולכן לא צריך את זה; אני רוצה
:
שכאן תהיה תזמורת טיילת גדולה ושאנשים ייהנו משירי עם וממרשים. זו

גישה, אם כי לא כל כך מקצועית. בעולם המוסיקה של היום, שאנחנו לא

מדברים על מוסיקה אלא על מוסיקות, זה לא תופס יותר, אבל זאת גישה.

כאיש מקצוע אני מוכרחה להגיד שכפי שהדברים

התגלגלו, בדרך שהרשות התוותה, בנהלים שנקבעו לגבי רשות השידור ובתקציב

שהועמד לרשותי - אי אפשר לנהל תזמורת. והודעתי מספר פעמים בוועדת

המוסיקה של רשות השידור שאני מרימה ידים ומסירה מעצמי אחריות מקצועית.

אולי אני חסרת כוח, חסרת ידע, אולי צריך לבוא מישהו אחר. אבל בדרך

הזאת זה לא ניתן.
לכן קיבלתי בברכה את ההצעה של יוחנן צנגן שאמר
הבה נעשה הערכה מחדש או בדיקה מחדש. אני מוכנה לתת את ידי לכל בדיקה

שתבטיח קיום מקצועי מכובד של תזמורת סימפונית שניה במדינת ישראל.

אני מודיעה לכם שחיסולה או סגירתה של התזמורת תהיה שגיאה קשה שאנחנו

לא יכולים להרשות לעצמנו לעשותה, יכול להיות שרשות הסידור איננה

יכולה לקיים גוף כזה. אבל מדינת ישראל חייבת לקיים תזמורת סימפונית

מסוגה, אולי באופי אחר, אולי בהיקף אחר. אם רשות השידור מודיעה שהיא

אינה יכולה לעמוד בזה, שצרכי התזמורת אינם תואמים את נהלי הרשות,

אז מישהו אחר חייב לעשות זאת,

אני מוכרחה להגיד שאני רואה בדאגה את התנערות

הרשות מהאחריות לקיומם של גופים אמנותיים תרבותיים בתוכה. אני רוצה

להזכיר שכאשר רשות השידור היתה הרבה יותר קטנה ודלה ועניה היו בה

מקהלה, תזמורת קאמרית, תזמורת בידור, ותזמורת "קל ישראל", עכשיו אין

מקהלה, אין תזמורת קאמרית. גם אני נתתי ידי לכך, כי לא היו לי המשאבים

לקיים אותן, כששמואל אלמוג היה מנכ"ל הרשות הוא אמר לי: אני צריך

לשדר; אינני צריך לשאת עלי את התרבות, לשם כך יש משרד חינוך ותרבות,

יש אגף לתרבות, אולי זה נכון, אולי מישהו צריך להחליט כך: רשות

השידור חייבת לשדר; שאגף התרבות ישא את התרבות, ורשות השידור תיקח

מהקיים ותשדר את זה. זאת גישה, אינני כופרת בה. אני כופרת בכך שבמדינה

של למעלה מ-4 מיליון תושבים, עם רמת צריכה אמנותית מוסיקלית כפי

שהיא קיימת היום, אי אפשר להחזיק תזמורת סימפונית שניה בעלת רמה.

וההתדרדרות שנגרמה לא באשמת מישהו, אבל היא נבעה מתהליכים שעכשיו

הגענו אל קרקעיתם, היא יותר מסוכנת מאשר סגירה.

מינו ועדה לבדיקת מצבה של התזמורת, אני עוד לא

נפגשתי אתה, אני מקווה שהוועדה הזאת תביא הצעות שיהיו לטובת מדינת

ישראל, בתוקף תפקידי אני דואגת לקיומן של התרבות והאמנות במדינת ישראל,

ולא כל כך לרשות השידור,
מ, ינון
כפי שאמרו כאן, יש ברשות מעצבי מדיניות,

מנכ"ל, הנהלה, ועד מנהל, ועדת מוסיקה וכוי,

אם לדבר ברמה של מדיניות ציבורית, המדיניות של המוסדות הציבוריים

של רשות השידור היא שהתזמורת תמשיך להיות חלק בלתי נפרד מרשות

השידור ותמשיך לפעול, לאו דווקא כפי שפעלה עד היום, אבל בהחלט

שתמשיך להתקיים בצורה מכובדת, תוך קיום כל המטלות המוטלות עלינו

על פי חוק רשות השידור בקשר ליצירה הישראלית, המקורית וכוי,

אך דא עקא שהתזמורת נקלעה לקשיים, מכל מיני

סיבות" והגענו לכך שגם מצד הנהלת התזמורת וגם מצד הנהלת רשות השידור,

כל אחת מטעמיה היא,רצתה לעשות שינוי במעמדה או בתפקודה של התזמורת,

בעיקר מהבחינה הכלכלית, אין זה סוד שבשנתיים-שלוש האחרונות רשות

השידור היא עצמאית מבחינח כלכלית, כלומר היא אינה מקבלת הקצבה ממשלתית,

ולכן זה לא דומה לתקופה שבה היתה תזמורת קאמרית, ומקהלה כזאת ואחרת,

כל זה היה כאשר הממשלה מימנה את רשות השידור, ולמחלקת הכספים של

הרשות לא היתה בעיה לגייס את הכסף, לגבות אגרה או לעשות את כל הפעילות



הכספית הדרושה כדי לפמן את רשות הסידור- רוב הכסף היה פגיע מתקציב

הממשלה. מה עוד שבתקופה שהגב' זמורה-כהן מדברת עליה לא היתה טלוויזיה.

רשות השידור היתה "קול ישראל", לא היתה אז הוצאה על טלוויזיה שהיא

ההוצאה המרכזית, שבה כל הפקה עולה הרבה מאד כסף.

א. שלו; יוצא שהטלוויזיה דהקה הצדה את התרבות.

מ. ינון; מבחינה כספית - בלי ספק. הטלוויזיה היא מכשיר

תרבות ובידור להמונים, והיא כמובן דהקה קצת

הצדה, מבחינה כספית ומבחינת סדר העדיפויות, חלקים של פעילות תרבותית

שמיועדים יותר לציבורים יחסית מצומצמים. יש טענה ברשות שהתקציב של

התזמורת עולה על תקציב ההפקות של הטלוויזיה, כאשר הטלוויזיה משדרת

ל-4 מיליון צופים, והתזמורת, יחד עם "קול המוסיקה" וכוי - ל-5%. אלה

נתונים מוסכמים. ,

בוועדת המוסיקה, ודיברתי גם עם כל חברי הוועד

המנהל, אין תמיכה ברעיון שעלה מדי פעם להוציא את התזמורת מרשות

השידור ושהיא תסתדר בכוחות עצמה. מאחר שהעמדה הקיצונית הזאת לא

התקבלה, הוקמה ועדה כדי למצוא דרכים חדשות להמשך פעולתה של התזמורת

במסגרת רשות השידור. צריך פעם בכמה שנים, במיוחד כשהתזמורת הגיעה

למשבר, לעשות הערכה מחדש או בחינה מחודשת גם של הצד הכלכלי של

התזמורת, גם של תרומתה לשידורים, ואם היא עושה את המכסימום. אני

שומע לפעמים טענות שהיא לא יכולה להשתלב בכל מיני שידורים שאנחנו

יוזמים במסגרת הטלוויזיה דווקא.

אני מקווה שהוועדה תסיים בהקדם את עבודתה.

היא כבר קיימה כמה פגישות, ונשאר לה עוד חודש. ההמלצות שלה צריכות

לבוא למנכ"ל, הוא יבוא לוועדת המוסיקה, ואם זה לא יסוכם שם - הנושא

יגיע לוועד המנהל. אינני חושב שיוכרעו כאן דברים לא מתקבלים על הדעת.

מבחינת הניהול השוטף, עד שכל הדברים ייפתרו, בינתיים יש חיכוכים

בין ההנהלה המעשית של התזמורת לבין הנהלת הכספים. אלה דברים בתחום

הניהול השוטף שאינני יודע אם ועדת החינוך של הכנסת או אפילו המוסדות

הציבוריים של הרשות יכולים להתערב בהם. לזה צריך באמת החלטה חד-משמעית

של ההנהלה, שבינתיים, תוך כדי הבדיקות, לא תהיה פגיעה קשה בתזמורת.

אני חושב שנעבור את המשבר הזה, ובכל זאת מעז יצא מתוק.

א. הראל; אני מבקש שכשוועדת הבדיקה תסיים את עבודתה

שמסקנותיה והמלצותיה יוגשו גם לוועדת החינוך,

כדי שנוכל לעקוב אחרי הנושא.

א. שלו; אחרי דבריו של מר ינון רווח לי במידה רבה. אני

מברך על דבריו. כמו שהבנו, עמדתה של הנהלת

רשות השידור היא לקיים את התזמורת. לא עולה על הדעת שהיא לא תתקיים.

אני מברך על היוזמה לדון בענין הזה כאן, גם בלי

קשר למשבר. כי לדעתי בשום מקרה השאלה אינה שאלה כלכלית או כספית.

השאלה המרכזית היא שאלה של מדיניות ושל ראיית תפקידיה של רשות השידור,

הרדיו והטלוויזיה. אין לי צל של ספק שכוונת המחוקק, כפי שבאה לביטוי

בחוק רשות השידור, היתה שרשות השידור תתרום לפיתוח, הצגה והפצה של

תרבות בישראל, בראש ובראשונה תרבות מקורית, ותרבות ואמנות בכלל. זה

תפקיד מובהק של כל רשות שידור ממלכתית בעולם. רשויות שידור ממלכתיות

בעולם עוסקות בזה בהרחבה. אני קובע בצער שרשות השידור איננה ממלאת

את תפקידה זה, אלא באופן חלקי שבחלקי.

המבשיר העיקרי ורב-ההשפעה ביותר לחינוך לתרבות,

להפצת תרבות, להעלאת איכויות, היא הטלוויזיה. כך בכל העולם" זה כאילו

תרתי דסתרי. מצד אחד היא מגיעה לקהל רחב מאד, שכאילו המכנים המשותפים

הם רחבים ביותר, ומצד שני היא מצליחה להעלות חלק מהקהל, כך בכל העולם,

בוודאי באירופה. כל הרשויות הממלכתיות משדרות בטלוויזיה בתחומים השונים



של התרבות בשיעורים גבוהים לאין ערוך לעומת פה שמשדרת הטלוויזיה

הישראלית, הטלוויזיה הישראלית אינה עושה זאת, מסיבות שונות,

מ, ינון; זו אמירה מאד כללית"

א, שלו; אני מובן להוכיח זאת, עם נתונים, אינני מתכוון

לזה שצריך לשדר כל מחזה, אינני חושב שצריך

לעשות זאת, אבל יש מקום לשדר בכל חודש דרמה מקורית, זה דבר אלמנטרי

בכל מקום בעולם, לכאורה לא עושים זאת מסיבות כלכליות. האמת היא שזה

לא נעשה בגלל סיבות של עדיפויות,

אינני חושב שיש כאן פלוגתה עם מר צנגן, רבים

אומרים שהוא האיש החזק ברשות. אז יש מדיניות של הרשות לכיוון אחד,

אבל הוא קובע אותה הלכה למעשה, אני חרד שלמרות הכוונות הטובות ששמענו

כאן, התזמורת תחדל להתקיים, כי הוא קובע את הדברים. בינתיים אין

לה מנהל אדמיניסטרטיבי ולא מנהל אמנותי, ובלי שני אלה תזמורת איבה

יכולה להתקיים, קהל המינויים יורד, התקציבים מתדלדלים. אם היינו

מקיימים את הדיון הזה לפני שלוש שנים, התזמורת היתה בשיא עוצמתה,

היו הישגים אמנותיים, היה גארי ברתיני, ואז אפשר היה לשמוע כאן רק

שבחים, היו אמנם פגמים, אבל אז אפשר היה להשתפר מאד ולקדם מאד את

התזמורת, עכשיו מצבה של התזמורת בשפל, ובעוד זמן קצר בכלל יאמרו שכבר

לא כדאי לדון על זה ושאין מה לעשות, את זה עשו אנשי הכלכלה, שמבצעים

את המדיניות שלהם ולא את המדיניות של רשות השידור,

אני חושב שאנחנו עומדים דקה לפני שתים-עשרה.

הוויכוח הוא על פרשנות של החוק ועל עדיפויות בחוק, האם הרשות, כולל

הטלוויזיה, עושה מספיק למען התרבות, או לא, לדידי נקודת האור העיקרית

בביצוע החוק, כאשר לתרומה לתרבות, הן מחלקת המוסיקה והתזמורת. וגם

זה צומצם מאד. פעם היו עוד תזמורת ומקהלה. כלומר שירותי התרבות

צומצמו. את המעט שנשאר מוכרחים להחזיק. וכאן בכלל לא עומדת לבחינה

שאלה כלכלית.

קטונתי לייעץ עצות לאנשי. רשות השידור, אבל

בתוך עמי אני יושב ואני שומע דברים. אז אולי יש אבטלה סמויה, אולי יש

עוצמת יתר בידי מישהו. לכן אולי שם צריך לבדוק את הדברים ולאו דווקא

בתזמורת. אולי שם כוחם של אנשי הכלכלה, הארגון והמינהל רב,

אני באופן אישי ואנשים במשרדנו מצדדים בשינוי

ארגוני, כי אי אפשר לנהל את התזמורת הזאת באופן צר ומדוקדק על פי

נהלי התקשי"ר שמקובלים ברשות השידור או במשרד ממשלתי, התקשי"ר אינו

בנוי כדי לנהל גוף שצריך לשווק, להרוויח, להתמודד עם עלויות וכך הלאה,

יחד עם זה, הרבה מאד תאגידים ציבוריים, מלכ"רים, מנהלים מחלקות עסקיות,

משווקות, יעילות מאד, כמו למשל חנות המכירה במוזיאון ישראל. אפשר

למצוא מבנה גמיש, בתוך הרשות, שנותן את הגמישות המתאימה כדי שהתזמורת

הזאת תתנהל באופן יותר כלכלי, תרוויח יותר, ואז היא גם תהיה גורם

מושך מאד לתמיכות של הממשלה ושל העיריה, ובעיקר לתרומות, היום זה בהחלט

לא כך.

אני מקווה מאד שמבנה גמיש כזה, בתוך הרשות,

יימצא על-ידי הוועדה, כדי מצד אחד לקיים את המדיניות של ההנהלה,

ומצד שני לסייע למדינה, לעיריה, לת1ורמים, להיכנס לענין הזה, כאשר

האחריות תישאר בידי הרשות. אז גם ירוויחו יותר כסף והכל יהיה בקו של

עליה,

דיברתי שוב עם שר החינוך והתרבות, שהביע את

עמדתו פעמיים, אמר אותה גם לרשות השידור, הוא ביקש ממני לחזור על

עמדתו, הוא מתנגד בצורה נחרצת להוציא את התזמורת מאחריותה של רשות

השידור, הוא חושב שהאחריות של הרשות היא לקיים את התזמורת, ואי אפשר

להעלות על הדעת את-סגירתה או ביטולה,



פרופ' . אדלר; מר שלו. אמר את עיקרי הדברים שרציתי לומר. אבי

רוצה לחדד נקודה אחת או שתים.

הגב' זמורה-כהן דיברה על התזמורת כתזמורת שניה

במדינת ישראל, היא בוודאי צודקת מבחינת הרמה של הנגנים, מבחינת רמת

הביצוע. אבל חשוב שהחברים כאן ידעו שאם יש לנו תזמורת לאומית, זאת

לא התזמורת הפילהרמונית אלא תזמורת רשות השידור, מי שמבצע את המדיניות

הממלכתית, מי שדואג לכך שיינתן מקום ליצירה הישראלית - זה המכשיר,

ואת המכשיר הזה הולכים לחסל.. זו ההתרשמות שלי. אני יושב בוועדות של

רשות השידור כבר שבים רבות, מאז המנכ"ל הראשון. ראיתי הרבה מנכ"לים,

לא כולם הצטיינו ברצונם העז להגן על ערכי תרבות ישראל, על היצירה

הישראלית; אבל אטימות כמו שהיא מתבטאת כאן למכשיר היפה ביותר שיש

לרשות השידור - לא ראיתי, אגב, אני רואה בזה דבר יפה שמנכ"ל הרשות

בא לפריס להיות נוכח בהופעה של התזמורת, ולא חשוב אם הוא לחץ את ידי

הנגנים או לא, היתה לה שם הצלחה גדולה.

אני מאד רוצה לשמוע את דבריו של מר צנגן.

אני מאד רוצה לדעת איך ניתן לפתור בעיה' כזאת. הרי אסור להוציא את

התזמורת מרשות השידור, אין רשות שידור ממלכתית מעולם שאין לה תזמורת.

ואם המנכ"ל או איש מינהל אומר שאינו יוד; איך לעלות זאת, אז צריך

לפטר את "המנכ"ל ואת איש המינהל ולקחת מישהו שיודע איך מקימים תזמורת ,,

ברשות השידור. ואס יש קצת כסף, צריך לשלוח את אישי ה מינהל .לסיור בכמה

מקומות בעולם, כדי שיראה איך אפשר לעבוד עם אנשי מוסיקה,איך אפשר

לעשות תכניות לשלוש שנים, ואיך מקיימים מוסיקאים ומושכים אמנים גם

בארץ שיש בה ביורוקרטיה גדולה, בצרפת קיימת ביורוקרטיה גדולה, ובכל

זאת מקיימים שם כמה תזמורות. חייבים לפעול להצלת התזמורת, שאני רואה

בה נכס ממלכתי,

אני מרגיש שליושב-ראש הרשות יש עמדה קצת שונה

מזו של המנכ"ל בקשר לנכס הזה. למרות זאת אנחנו חייבים לדעת שהזמן

שעובר הורג את התזמורת. כל זמן שגארי ברתיני עמד בראש התזמורת הוא

הרים אותה לגבהים שהתקרבו לפעמים לאלה של התזמורת הראשונה. אחרי

שגארי ברתיני הלך ובאה עונת הקיצוצים, והדברים נקבעים על-ידי אנשי

המינהל שרבים מהם ביורוקרטים, יכולה לבוא נקמת אנשי המינהל באנשי

הרוח והתרבות. זאת האווירה,

אין לתזמורת מנהל אמנותי. אמר לי אחד המנצחים

שגם המשמעת של אנשי התזמורת יורדת, נגנים לא באים לחזרות. והזמן

שעובר מחמיר את המצב, אינני יודע מה להציע לכם מבחינה מעשית, אני

מציע לא להתייחס לוועדה שהוקמה. זו ועדה מייעצת למנכ"ל, היא

הוקמה בעקבות הלחז של ועדת המוסיקה של רשות השידור. זאת איננה ועדה

ציבורית, לדעתי מי שאשם במצב הוא מנכ"ל הרשות, אני מצטער שאני אומר את

זה שלא בנוכחותו, כשהוא נמצא בבית-חולים, ואני מאחל לו החלמה מהירה.

אבל הוא האשם במצב, מפני שהוא נתן לדברים להגיע לאן שהגיעו, אם יש

ברשות איש חזק שפועל בצורה מסויימת, מנהל טוב צריך לדעת להתגבר על

האיש החזק שלו ולהעמיד אותו במקומו. ועדת בייניש יכולה לתת עצות.

לדעתי צריך להיות גוף עצמאי שיבדוק את המצב, מדובר כאן באיש שמאשימים

אותו, ועדת המוסיקה היא ועדה ציבורית, היא מאשימה את הנהלת הרשות

בהתדרדרות, מנהלת חטיבת המוסיקה ברדיו אומרת שכך אי אפשר להמשיך,

ושההנהלה אשמה במצב. זכותו של המנהל למנות ועדה מייעצת, אבל בשום

פנים ואופן לא צריך להסתפק בכך,
י. צנגן
אני מכבד מאד את הפורום הזה. אבל אני מתלבט

אם אבי צריך בכלל להגיב על הדברים שבאמרו,

בסגנון ובצוה שנאמרו. מר שור, למשל, לא טרח כלל לבדוק אתי את הדברים

שאמר כאן,

י' שור; צלצלתי אליך לפני כמה שבועות; סירבת לענות לי.



י. צנגן; אני חושב שבענין הזה צריכים להיות קצת יותר

הוגנים והגונים. אפשר לדבר עם ישי עמרמי, אבל

צריך לדבר גם עם אנשי רשות השידור, במיוחד אם אתה חבר בגוף ציבורי

של רשות השידור,

אני רוצה להבהיר דבר אחד, אני בפקיד ברשות

השידור הגשתי הצעה למנכ"ל הרשות שתכליתה לשפר את מצבה של תזמורת

ירושלים רשות השידור, זו תכליתה האחת והיחידה של ההצעה, כאשר אגב

הענין הזה אנחנו מתייעלים גם בתוך רשות השידור, דבר שאנחנו מצווים

לעשותו ועושים אותו בכל החזיתות, דיברו כאן על אבטלה סמויה. אנחנו

טיפלנו וממשיכים לטפל בכל התחומים, אני יכול לתת לכם גם דוגמאות

נוספות, שלא תחשבו שהנהלת רשות השידור נטפלת רק לתזמורת, רשות השידור

עברה טראומה תקציבית קשה בשנתיים האחרונות, לפני שנתיים לא היה לה

כסף כדי לשלם משכורות, ואינני זוכר שאחד מאנשי הציבור שיושבים כאן

עזר לנו לגייס כספים כדי שנוכל לשלם משכורות גם לנגנים וגם לאחרים,

אף אחד לא עזר לנו, עברנו טראומה קשה מאד, והחלטנו שאנחנו לא מוכנים

לעבור את זה שוב,

נושא ההתייעלות מקיף היום את כל רשות השידור,

אני אישית יושב-ראש ועדה שבודקת כבר מספר חודשים את נושא ההתייעלות

בטלוויזיה, בקרוב היא תגיש את מסקנותיה על התייעלות רצינית שם, גם

ברדיו נעשים צעדים כאלה, אין לנו ברירה, הממשלה ומשרד החינוך שלפני

ארבע שנים תמכו בנו ב-50% מתקציבנו, לא נותנים לנו היום שקל אחד

אנחנו חיים רק ממקורותינו,

אני מציע שחברי הוועדה יקראו את נייר העמדה

בנושא עתיד התזמורת, למרות שהוא נייר פנימי של רשות השידור. הוא

מפרט בדיוק את כוונתנו לשפר את מצבה של התזמורת, אני בהחלט מסכים

עם מה שאמרה כאן הגב' זמורה-כהן, שבמצב הנוכחי, בתנאים הנוכחיים

ובתקציב הנוכחי התזמורת הזאת לא יכולה לתפקד יותר, בענין הזה הסכים

גם המנכ"ל, הוא קרא את ההצעה הזאת והצעות אחרות, והחליט למנות

ועדה שתבדוק את כל ההצעות ותגיש לו את מסקנותיה,

א. הראל; האם הייתם מוכנים לאפשר לתזמורת להופיע ברשת

השניה שעומדת לקום חצי שעה בכל יום?

י. צנגן; זה ענין של מדיניות, אני לא קובע מדיניות

שידורים, אני אמון רק על הצד הכספי. ד' קשה

לגייס את התזמורת גם לערוץ הקיים, אפילו שזה בין כתליו של אותו מוסר,
מ, זמורה-כהן
לא קשה, אלא שנותנים לה תפקידים שהם לא מסוג

פעילותה של התזמורת.

י, צנגן; אינני רוצה לפתוח כאן ויכוח פנימי, הערוץ

השני הוא נושא נפרד, אני רק רוצה לומר שבהקמתו

של הערוץ השני לא כל כך התחשבו בבעיותיה של רשות השידור, לא התחשבו

בבעיותיה הכספיות שיהיו עוד יותר חמורות לאחר שהערוץ השני יתחיל לפעול,

אני רוצה לחזור ולהדגיש: ההצעה שהוגשה למנכ"ל

רשות השידור, ואשר בעקבותיה הוא מינה את הוועדה, מדברת על טובתה של

תזמורת רשות השידור. אף אחד אינו רוצה לסגור את התזמורת, אף אחד לא

רוצה לחסל אותה, ואני מוחה בכל תוקף על ההאשמות שמנסים להאשים אותי

ואת הגוף שאני מייצג, של מינהל רשות השידור, כאילו זאת כוונתנו.

רשות השידור אמנם אחראית על פי החוק לקדם את

חיי התרבות במדינת ישראל, אגב, גם משרד החינוך אחראי לענין הזה.

בשנים האחרונות משרד החינוך תמך תמיכה סמלית בתזמורת רשות השידור,

ובאחרונה הפסיק לחלוטין גם את זה, אז אי אפשר לדבר רק על רשות השידור,

שהיא צריכה לדאוג לחיי התרבות של ירושלים ושל מדינת ישראל באמצעות

התזמורת הממלכתית האחת והיחידה שקיימת. אדרבה, כל מי שחושב שאנחנו



בוועדת הכספים של הכנסת אמרו לנו שאנחנו צריכים להתייעל, הופענו

לפני ועדת השרים לעניני חקיקה, לפני שהוחלט בממשלה על הקמת הערוץ

השני, והצגנו להם את כל הבעיות הכספיות. אמרו לנו להתייעל, זה מה

שאנחנו עושים, אנחנו מתייעלים, הגשנו הצעה שתשפר את מצבה של רשות

השידור וגם תייעל את מצבה הכספי, אינני מבין על מה כל המחאה והצעקות,

כדאי שהברי הכנסת יקראו את המסמך הזה, .

אני רוצה להתייחס לציונים שניתנו לנו כאן,

דיברו על שלומיאליות ועל ניהול לא תקין, והציעו לנו גם להתפטר. אני

בהחלט מוכן להעמיד למבחן את כל ביצועיה הכספיים של רשות השידור

בשנתיים האחרונות, ואם אחר כך מישהו מוסמך יגיד לי שאני צריך להתפטר

משום שלא דאגתי לאינטרסים הכספיים של רשות השידור, בהחלט אעשה זאת,

אבל אני מבקש קודם לבדוק את מה שאומרים,
א, הראל
במסמך הזה מדובר על אפשרות של קיום התזמורת

במסגרת שונה, כיחידה עצמאית, בצורת תאגיד

או צורה משפטית אחרת, מחוז לרשות השידור,

א, שלו; ההצעה אומרת שאתם תלוו את התזמורת חמש שנים

ואחר כך תצאו מזה, פירוש הדבר הוא לסגור את

התזמורת,
י.צנדן
אני הגשתי הצעה שתשפר את מצבה של התזמורת

אין ספק שאחת הרעות החולות של התזמורת היא

תקנון העבודה שלפיו היא עובדת. אינני רוצה להלאות אתכם בפרטים, אבל

יש באמת דברים שלא ייאמנו. זה לא הוזכר פה על-ידי הדוברים, אתן רק

דוגמה אחת, כשהתזמורת יוצאת לנגן איזה קונצרט עם 40 נגנים, מגיעות

להם שלוש שעות נוספות. את שלוש השעות הנוספות האלה מקבלים כל 80 או

90 הנגנים שלה. זה עיוות מחריד,

מ. זמורה-כהן; אתה צודק בההחלט. אבל את ההסכם הזה חתם סמנכ"ל

רשות השידור עם העובדים,
י.צנגן
שנחתם לפני עשר שנים, כשהיה מנכ"ל

אחר, כשהממשלה עזרה לנו בתקציב, כשלא דרשו

מאתנו להתייעל. היתה אז מדיניות אחרת. הייתי מאד רוצה לקיים את

התזמורת, לשדר דרמה בטלוויזיה, ולקדם את התרבות של מדינת ישראל. אבל

תגידו לי איך עושים את זה עם התקציב שיש לי,

היו"ר נ. רז; אתה מדבר על ייעול והבראה מתוך כוונה להמשיך

לקיים את התזמורת. האם המסמך שלכם מדבר על

המשך קיומה במסגרת רשות השידור או מחוצה לה? האם התהליך של חמש שנים

יהיה כדי להינתק ממנה? את זה צריך להבהיר,

י, צנגן; אגיד קודם את דעתי הפרטית, אחר כך אגיד מה

המנכ"ל אמר, לאחר שאנחנו, אנשי הכספים, בדקנו

את הנושא, ואנחנו מלווים את התזמורת מקרוב כבר הרבה שנים, הגענו

למסקנה שבתקנון העבודה הקיים, בתקציב הקיים ובנהלי העבודה הקיימים,

אי אפשר לנהל את התזמורת בצורה יעילה, אחת הסיבות לכך שעד היום יש

לה רק שני קונצרטים מכל תכנית היא שקשה מאד לנהל את התזמורת באילוצים

הקיימים, בענין הזה אני מסכים עם הגב זמורה-כהן, ההצעה שלי אומרת

שלצורך פתרון הבעיות האלה התזמורת גם צריכה לדעת שיש לה תחרות,

כל עוד היא נמצאת בתוך החממה של רשות השידור, והנגנים יודעים שמשכורתם

מובטחת, הסכמי העבודה מובטחים, יש להם ועד עובדים מאד מיליטנטי -

למה שיעבדו קשה, למה שיתאמצו לשפר את האיכות שלהם? אין להם תחרות. .

הם התזמורת היחידה בירושלים; אם הם מנגנים יותר טוב או פחות טוב -

הם מקבלים את המשכורת שלהם, אם ערב הופעה שלהם נמשך שלוש שעות, הם

לא יישארו רגע יותר, את הדברים האלה אי אפשר לעקור מן השורש אם

לא נעשה איזו רעידת אדמה או איזה זעזוע שיחייב גם את הנגנים לתרום



אינני סופחה לפיסיקה, אבל פפה קאני קורא ושופע, אפשר לנגן יותר טוב,

אפשר להיות תזמורת יותר טובה, ועובדה שקי ימות תזמורות יותר טובות.

הסוד שלהן איננו רק התקציב, אלא המבנה שלהן, המוטיבציה שיש לנגנים,

החלק שלהם בניהול של המערכת. כל הדברים האלה תורמים לאיכות הנגינה,

לכן הצענו שיקום תאגיד שייקרא תזמורת ירושלים

רשות השידור. בתאגיד הזה ישתתפו גורמים שונים, ביניהם רשות השידור.

יש לה אינטרס שהתזמורת תנגן, התזמורת גם תורמת לתכניות, ל"קול

המוסיקה". רשות השידור תקבע ותתווה את הכיוונים, אבל יהיו שותפים
בהנהלת הגוף הזה
משרד החינוך, קרן ירושלים, עיריית ירושלים, כדי

שגם הם יוכלו לכוון ולתרום. בסד הכל זו תזמורת של העיר הזאת, התזמורת

היחידה שיש בירושלים, אין פה תזמורת אחרת שמשרד החינוך תומך בה.

והגוף הזה ינהל את התזמורת, כשהוא משוחרר מתקשי"רים ומלחצים, יהיה

לו תקציב; רשות השידור תמשיך לתמוך בו. רשות השידור, שהשקיעה מיליון

דולר באולם ע"ש הנרי קראון, תעמיד אותו כולו לרשות התזמורת,

מנכ"ל רשות השידור קיבל את ההצעה, אבל הפריע

לו דבר אחד, שהתזמורת תצא לחלוטין משליטתה, מהמבנה הארגוני ומאחריותה

של רשות השידור, היו לו גם כמה הצעות אחרות. על כן הוא ביקש שכל הנושא

הזה ייבחן על-ידי ועדת מומחים, ושהיא תגיש את מסקנותיה,

אני בכל זאת חושב שמה שברור ומה שעולה מהמסמך

הזה הכוונות היו טובות מבחינתה של התזמורת. ואני מאמין שאם נלך

בכיווון הזה, זה רק ישפר את מצבה של התזמורת.

יו"ר נ. רז; הסידור שאתה מציע הוא לחמש שנים?

י, צנגן; לא, אנחנו הצענו מבנה תקציבי לחמש שנים, שבו

רשות השידור מתחייבת למשך חמש שנים על תמיכתה

בתזמורת, כאשר התמיכה הזאת הולכת וקטנה במשך השנים, מתוך תקווה

שהתזמורת תוכל במשך השנים האלה להשתפר, למכור יותר קונצרטים משהיא

מוכרת היום ולהגדיל את הכנסותיה, וגם מתוך אמונה ובטחון שבתזמורת

כזאת צריכים להשתתף כל הגופים שאחראים על חיי התרבות במדינת ישראל

ובירושלים, ולא רק רשות השידור.

א, סרטני; ומה יהיה אחרי חמש שנים?

י. צנגן; אז אפשר יהיה לבחון, לבדוק,

א. הראל; האם בא בחשבון שנאמין את ההצעה שלך, אבל נגיד

שכדי להבטיח שזה יתקיים, חלק מהאגרה יועבר

באופן קבוע לרשות התזמורת שתהיה תאגיד עצמאי?

י. צנגן; במסמך שלנו אמרנו שברגע שההסדר הזה ייכנס

לתוקף אנחנו נקטין את האגרה בשיעור המתחייב

מכך. האגרה צריכה למלא את הפונקציות שלשמן מיועדת רשות השידור. ברגע

שהתזמורת יוצאת מרשות השידור, אולי משרד החינוך צריך להטיל איזה היטל,

א. שלו; עכשיו הכל ברור,

מ. איתן; אני רוצה לשאול את מר שלו. בזמנו, כשהיה דו"ח

לוינסקי בקשר לתיאטרונים, אמרו שיש מדד מסויים

שאליו צריך לשאוף, לסבסוד ציבורי של תיאטרונים. מה המדד לגבי תזמורות?

א. שלו; זה שונה מתזמורת לתזמורת, לכן אי אפשר לקבוע

"י כלל אחיד, כי הוא לא יהיה נבון, בתזמורות .

המעולות היותר קטנות, הקאמריות, ההכנסה העצמית מגיעה לכ-30%-35%

מתקציביהן;65% פגיעים ממקורות הציבור,



מ. זמורה-כהן; מה אחוז ההכנסה העצמית של התזמורת הקאמרית?

35%, 37%, עד 40% . תזמורת באר - שבע - 35%.

בשנה מוצלחת היא מגיעה עד 40%: בשנה פחות

מוצלחת - 35%, בתזמורת חיפה זה קצת פחות; השנה היא מתרוממת ואני

מניח שהיא תגיע ל-35%.

המצב שונה מעיקרו בתזמורת הפילהרמונית. שם

יש מבנה מיוחד, ייחודי, מהרבה בחינות אי אפשר להשוות אותו, הן מבחינת

ההרגלים, הן מבחינת ג ודל האולם שעומד לרשותה, ההיסטוריה שלה, ובמובן

גם איכותה, התזמורת הפילהרמונית מרוויחה כ-75% מתקציבה, היא מקבלת

מהציבור כ-20%. מדי שנה חסרים לה כ10%, כלומר היא הולכת וצוברת

גרעונות. היום יש לה גרעון של 2 מיליון דולר, היא טוענת שבפרופיל

הנוכחי של העבודה הם יצברו מדי שנה גרעון של 700-600 אלף דולר, אם

לא ישתנה משהו, הם הקימו קרן, היא מכניסה כ-400-300 אלף דולר מדי

שנה מפירותיה. היא נבנתה בשלוש וחצי או ארבע השנים האחרונות, בלי

עזרה של המדינה. הכל נעשה ביוזמה שלהם ושל ידידיהם.

מ. איתן; מה כלול ב-35% ההכנסות העצמיות, רק הכנסות

ממכירת כרטיסים או גם תרומות וכו'?

א. שלו; זה כולל הכל, גם תרומות, גם הכנסות ממכירת

כרטיסים. אבל התרומות לתזמורת באר-שבע הן

אפס; התרומות בתזמורת הקאמרית הן אולי 2%-3%.
מ. איתן
האם ההשתתפות של עיריית באר-שבע נכללת ב-35%?
א. שלו
עיריית באר-שבע זה מקור ציבורי.

י. בייניש; האמת היא שהתכוונתי רק לשמוע ולא לומר דבר.

אבל כדי להעמיד את הדברים על איזונם אני רוצה

לומר כמה דברים.

הוועדה שמונתה היא ועדה ציבורית, בלתי תלויה

לחלוטין. המנכ"ל קבע את סמכויותיה. אינני נכנס לשיקולים מדוע הוא

מינה את מר צנגן ואת מר עמר כמשקיפים. אבל ברור לחלוטין שהם רק במעמד

של משקיפים, וזה רק עוזר לוועדה לקבל אינפורמציה ונתונים שאחרת לא

היתה יכולה לקבל אותם.

בוועדה הזאת יש לפחות שני חברים שיש להם נסיין

בכמה תזמורות בכל רחבי העולם, כשמר פורת מינה את הוועדה הזאת, לפחות

אותי, אני מסיק מזה שזה לא נעשה כדי להרוג את התזמורת, אלא כדי למצוא

פתרון, כדי להחיות אותה. מר טורנר היה האבובן הראשון של התזמורת

הפילהרמונית, הוא התחיל לפני קום המדינה ב"קול ישראל". הוא איש

מוסיקה שמכיר תזמורות. וגס אני, בעברי הרחוק והשונה, הייתי חבר

בתזמורת רשות השידור. אז מי שמכיר לפחות את שנינו מבין שהכוונה היא

לא לחסל את התזמורת,

אנחנו נשמע את כולם, כולל כל חברי התזמורת

שהפנינו אליהם מכתב אישי, אם למישהו יש מה לומר, שיבוא ויגיד, איננו

פורמליסטים. אנחנו הולכים לאנשים הביתה. אנחנו שומעים מנצחים

בינלאומיים ומתייעצים אתם, ביניהם מי שמנהל את התזמורת של פריס שווא

ישראלי,

אנחנו עובדים ימים שלמים, גם בערבים, ואנחנו

נקיים את מה שנקבע לנו, כלומר באמצע ינואר נגיש את המסקנות, זו

בעצם ועדה מקצועית, היא הוקמה לא כדי לייעץ, אלא כדי להמליץ למנכ"ל.

אני חושב שיש לה מעמד יותר מאשר ועדה מייעצת רגילה" אני כמובן מנוע ;

מלומר מה דעתי האישית בנושא, ובסופו של דבר, אם המנכ"ל ימצא לנכון

לפרסם את המסקנות של הוועדה, בוודאי צריך יהיה להביאן לפורום הזה,

אנחנו נשתדל, עד כמה שזה תלוי בנו מבחינה מקצועית, להקיף את כל הקשת,



גם של אנשי הכלכלה, אבל בעיקר סל אנשי האמנות בארץ, ואני מניח שנוכל

תוך שלושת השבועות הקרובים להגיש את המלצותיה למנכ"ל רשות השידור.

אני בהחלט חושב שמינוי הוועדה נעשה ברגע הנכון.

אני רוצה לפנות לוועדת החינוך ולבקש ממנה

להמתין עם המסקנות שלה עוד כמה שבועות, עד שהוועדה שאני עומד

בראשה תוציא את מסקנותיה. אני חושב שהנסיון האישי שלנו יוכל לתרום,

בענין הזה אני חושב את עצמי כמוסיקאי או כבעל נסיון בארגון של כמה

תזמורות במקומות שונים בעולם. לכן אני מציע להמתין. כפי שאמרתי,

אנחנו צריכים לסיים את עבודתנו עד אמצע ינואר ולהגיש את המלצותינו.

א. אבנר; נאמרו כאן דברים ונשאלו שאלות כאילו המסמך

שהוגש לכם הוא כבר מדיניות גמורה ומסוכמת

של רשות השידור. אילו רצה המנכ"ל לאמין את ההמלצות שבתזכיר החתום

בידי מוטי לוי, היה מאמין אותן, ואת האלמנטים שטעונים אישור הוועד

המנהל היה מביא לוועד המנהל, מקבל או לא מקבל את אישורו, והולך הלאה.

העובדה היא שהוא לא נהג כך. במסמך הזה מובעת דעה, היא אינה חדשה.

כבר עשרים שנה עולות ויורדות ברשות השידור הצעות על קיום התזמורת

כתאגיד נפרד שרשות השידור תקנה ממנו קונצרטים והופעות, ובכל פעם יש

להן תומכים ומתנגדים. עד עכשיו איש לא ביצע את המהלך הזה. ובכן

הרעיון הזה איננו חדש, עד עכשיו הוא לא נתקבל. הוא לא נתקבל גם עכשיו.

והא ראיה שהמנכ"ל מינה ועדה. ולכן אינני יודע על מה הצעקה.

ועוד הערה. לי אין שום יומרות של מומחה

לאקוסטיקה, לכן אני מרשה לעצמי להעדיף דעות של מומחים ולא את דעת

היחיד של מר יצחק שור בענין אולם הנרי קראון. אני שאלתי מומחים

לאקוסטיקה, יש להם דעה אחרת.

מ. ינון; אני רוצה לחזור ולומר שיש כאן שני גופים

ציבוריים, ויש הנהלה ויש ועדה שמונתה על-ידי

המנכ"ל. יש ועד מנהל של רשות השידור, שבסופו של דבר, אחרי כל ההתייעצויות

וכל הוועדות הוא שיצטרך להחליט אם לקבל את המסקנות של ועדה כזאת או לא.

מתוך שיחות שקיימתי עם כל חברי הוועד המנהל אני יכול לומר שהוועד

המנהל בדעה שאין להוציא את תזמורת רשות השידור החוצה.

שנית, יש ועדת מוסיקה, שגם בלחצה הוקמה הוועדה

המקצועית שבראשה עומד עו"ד בייניש. זו אינה ועדה ציבורית. יש לנו

מספיק גופים ציבוריים, ואנחנו רצינו דווקא קבוצה מצומצמת מקצועית

שתעשה את מה שעושה הוועדה הזאת, ואני מקווה שבהצלחה. ואני מקווה

שנוכל לאמץ את ההמלצות.

נכון אמר ארי אבנר שההצעה כפי שהיא מופיעה

במסמך של יחידת כספים וכלכלה לא התקבלה כפי שהיא על-ידי המנכ"ל,

למרות שהרעיון כבר עלה בעבר פעמים רבות. כשמגיעים למשבר, זה כאילו

הפתרון, ולכאורה הוא הגיוני. גם לי, שאני בעד התזמורת, הוא נשמע

הגיוני. מובן שיחידת כספים וכלכלה רוצה להתחייב מה שפחות. למשל, אם

במסמך הזה היה מדובר על עשרים וחמש שנים ולא על חמש שנים, כל הענין

היה נראה אחרת. למשל, אנחנו שילמנו מיליון דולר בעד אולם הנרי קראון

ולקחנו את זה בחכירה לעשרים וחמש שנים לתזמורת. לא קנינו את הבנין

לתזמורת. בכל זאת, כשאתה עושה הסכם לעשרים וחמש שנים, זה נראה אחרת.

לכן יכול להיות שאם במסמך הזה היה כתוב שרשות השידור מתחייבת לעשרים ,

וחמש שנים ולא לחמש שנים, כל הענין היה נראה אחרת. ואז העובדים

היו מוכנים להיכנס למחוייבויות חדשות, להסכם עבודה חדש, כלומר כל

הענין היה מתמקל בחצר אחרת. אולי זה אחד הדברים שהוועדה תבדוק. אני

אישית הייתי נוטה דווקא לכיוון כזה, למעין תאגיד, אינני יודע אם

מבחינת משרד החינוך זה עיתוי טוב; שעם כל הקיצוצים שלו יוסיף עוד

כסף לתזמורת. אבל כעקרון אני כן מקבל את זה. אם הוא תומך בכל

התזמורות בארץ, גם אנחנו צריכים להיות ברשימה, למרות שאולי השנה

או בשנים הקרובות הוא לא יוכל להקציב לזה כספים.



לכן הכיוון נכון, הוא גם מקובל עלי, הוא היה

מקובל גם על מנהל התזמורת, המסמך הזה הוכן על רקע של שיחות רציניות

בין מנהל התזמורת שהתפטר וביני ובין מר יוחנן צנגן. זה לא שיחידת

כספים וכלכלה חיפה דרך להיפטר מהתזמורת. אלא שיחידת כספים וכלכלה

רוצה מה שפחות מחוייבויות, התזמורת רוצה יותר, אז הוועד המנהל

וההנהלה יגיעו איך שהוא לפשרה, לאיזה סידור שישפר את מצבה סל התזמורת-

ואני מקווה שכך יקרה,
היו"ר נ. רז
הנושא של קיומה או אי-קיומה של תזמורת רשות

השידור יצא החוצה, לעתונות ולציבוריות, כבר

לפני חודשים אחדים. זה לא נושא חדש, כלומר זה משבר מתמשך. אנחנו

מקיימים את הדיון עכשיו, בעקבות הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת הראל

מלפני זמן מה, וגם מפני חשיבות הענין. איננו רוצים להזדקק לענין הזה

אחרי שהתזמורת תתמוטט, כשאני קורא בעתון ושומע מפי מנהל התזמורת שהוא

מתפטר; כשבאים אלי נציגי ועד העובדים ומספרים לי על המצב המוראלי

השפוף, שבעצם גורם גם לירידה ברמה; ו3שהגב' זמורה-כהן אומרת פה

שבתנאים הקיימים, בנהלים הקיימים ובתקציבים שהועמדו לרשותה היא אינה

יכולה להיות אחראית עוד לתזמורת - זאת אומרת שיש פה בעיה אמיתית,

איש כמובן לא כופר בכך, לכן חשבנו מחובתנו ואחריותנו להעלות את זה

לדיון בוועדה, ולו גם בהעדרו של המנכ"ל,

על החשיבות של התזמורת הזאת, על התרומה שהיא

תורמת לחיי התרבות בישראל, לעידוד היצירה המקורית הישראלית, להאדרת

שם ישראל וירושלים בעולם - אין צורך לחזור. הדברים נאמרו וחשוב שהם

ייזכרו וייאסרו מחדש. אבל בתנאים שהיא עובדת בהם, היא כנראה הגיעה

לשוקת שבורה, וזה בלתי אפשרי. שמעתי' מעתונאים, מאנשי התזמורת, משוחרי

טובתה של התרבות הישראלית, שהגיעו מים עד נפש,

הוועדה בראשותו של סר בייניש תסכם בעוד כמה

שבועות את מסקנותיה. יושבים בה אנשים שרוצים את טובתה של התזמורת

ושל התרבות הישראלית. אני מציע שנחכה עם המסקנות שלנו עד שהוועדה

הזאת תגבש את מסקנותיה, מתוך תקווה שתוך שלושה שבועות תסכמו אותן

ותגישו אותן גם לנו. אבל בינתיים עבודתה של התזמורת תימשך ותתאפשר.

אני חושב שזה סיכום מקובל על דעת כל חברי ועדת החינוך והתרבות.

שמעתי בסיפוק את הדברים של מר ינון שהמדיניות של הוועד המנהל של רשות

השידור היא המשך קיומה של התזמורת בצורה מכובדת כחלק מרשות השידוד.

זו אמירה חשובה. ועוד הוא אמר שתפקיד הוועדה שהוקמה להציע דרכים

חדשות לארגון קיומה ודרכי פעולתה של התזמורת במסגרת רשות השידור.

הנקודה הזאת חשובה מאד לנו. אני מקווה שהדברים האלה אכן יתקיימו,

גם על פי ההמלצות וגם על פי התנאים שייווצרו.

אם באמת הארגון שתציעו יהיה הקמת תאגיד או

עמותה, אשר תשתף בתוכה גורמים נוספים, במידה שזה יהיה מקובל על

דעת מקבלי ההחלטות בנושאים האלה ויאפשר את התפקוד הנאות מבחינה

אמנותית, כלכלית, ארגונית - אז בוודאי שכולנו נברך על זה.

אני מקווה שלא תונחת מכה על התזמורת, יש לנו

מספיק בעיות של נגיסה וכרסום והפחתה של מוסדות חינוך ותרבות בארץ-

א, הראל; שלא יתקבל הרושם שיש המלצה על המבנה הזה,

אני מציע שנחכה עד לקבלת המסקנות של הוועדה,
היו"ר נ. רז
לא, מר צנגן מסר מה שמסר, הם מציעים מתוך שיקולים

שלהם מה שהם מציעים. אבל אלה לא המסקנות של

הוועדה בראשותו של מר בייניש. אנחנו נמתין לדו"ח של הוועדה הזאת

על-מנת שנוכל אחר כך להתייחס לענין. אני רוצה להביע את תקוותי העמוקה

שהתזמורת הזאת תמשיך להתקיים ולהתפתח ולתפקד כפי שראוי לה לתפקד

בחיים הציבוריים, התרבותיים והלאומיים של מדינת ישראל,

אני מודה לכם, הישיבה נעולה"

קוד המקור של הנתונים