הכנסת האתת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מ סי 178

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, ט"ז בחשוון התשמ"ז, 18.11.1986, שעה 9.00

חברי הוועדה; נ. רז - היו"ר

פ. גולדשטיין

א. סרטני

ז. עטשי

מ. פלד

מוזמנים; חברת-הכנסת מ. גלזר-תעסה

חבר-הכנסת אמנון לין

מ. ינון - יושב-ראש רשות השידור

א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

ח. יבין - מנכ"ל הטלוויזיה

א. אבנר - רשות השידור

ג. בן-שח - קול ישראל

א. כרמל - קול ישראל

גבי א. רבדל - רשות השידור

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; ד. פלר

קצרנית; ח. אלטמן

ו

1. אי-סיקור מופע בפארק יהושע - הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת מ. כהן-אבידב;

2. אי-צירופם של כתבים ממדורי השפה הערבית ברדיו

ובטלוויזיה למשלחת למרוקו - הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת אמנון לין;

3. תכנית הדת של מאיר שליו "האיזון הקדוש" המבזה אוו

קדשי האומה - הצעה לסדר"היום עול חבר-הכנסת א.ח. שאקי.



אי-סיקור מופע בפארק יהושע - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מ. כהן-אבידב

בוקר טוב, אני מתכבד לפתווז את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

האם למישהו מהברי הוועדה יש שאילתות שהיה ברצונו לשאול? אני מבין שאין

כאלה. אם כך נעבור לסדר-יומנו. נעסוק היום בשלוש שאלות שקשורות לרשות השידור

שהועלו כהצעות לסדר-היום במועדים שונים ושהצטברו על שולחננו לדיון אחד. שתיים

מההצעות הוגשו על-ידי חברי הכנסת שיושבים עמנו ושעוד מעט הם יציגו אותן והצעה

שלישית הועלתה על-ידי חבר-הכנסת שאקי, בנושא אחר, שהוצג לאחרונה עם חידוש מושב

החורף של הכנסת.

סדר הדיון יהיה כזה; חברי הכנסת יציגו את הצעותיהם לסדר-היום ואנו נדון על

כל אחת מהן בנפרד. מבחינה פרודוקטיבית נעסוק בכל אחד מהנושאים בנפרד ונעבור מן

הקל אל הכבד.

אני מבקש מחברי הכנסת להציג את הצעותיהם בקצרה כך שיתפנה לנו יותר זמן

לדיון.

את הנושא הראשון תציג חברת-הכנסת מרים גלזר-תעסה בעניין: אי-סיקור מופע

בפארק יהושע. בבקשה.

הנושא שעליו ברצוני לדבר הוא עניין אי-סיקור המופע שהתקיים בפארק הירקון

אבל קודם לכן ברצוני להעלות את עניין הסיקור בקוסטה-ריקה ותשובת שר החינוך

והתרבות לפיה הטלוויזיה תסקר את הנושא בתכנית "במבט שני".

עד היום העניין טרם סוקר בטלוויזיה. אינני יודעת אם הטלוויזיה היתה חייבת

לסקר את הנושא הזה, מכל מקום זאת היתה תשובת שר החינוך והתרבות מעל במת הכנסת.

מכאן אני עוברת לאי-סיקור המופע שהתקיים בפארק יהושע ולא אכביר במלים

על-כך. המופע היה יפה, תרבותי והרבה אנשים שהיו בו חשו נחת-רוח.

עד היום לא קיבלתי תשובה הגיונית מדוע המופע הזה לא שודר בטלוויזיה? אמרו

לי שמדובר בחילול שבת אם כך מדוע למופעי כדורגל מוצאים פתרון ולמופע כזה לא יכלו

למצוא פתרון, מה עוד שמדובר על-כך שידעו מראש שיתקיים מופע כזה?

התשובה שאני מצפה לה מצד האמונים על הנושא צריכה להיות תשובה המתקבלת על

דעת חלק מהציבור. מדוע אי-אפשר היה לגרום לכך שחלק גדול מבית-ישראל יחנה

מהמופע?

אני מביעה את מורת-רוחי מאי-סיקור המופע ומבקשת שאם להבא יהיו מופעים כאלה

שהטלוויזיה תיתן דעתה על שידורם.

בהזדמנות זאת שאנשי רשות השידור יושבים אתנו ברצוני לציין שבזמן האחרון

שודרו בטלוויזיה שתי תכניות יפות ש"ניערו" אותנו מהשיגרה, האחת: בשידור חוקר",

"תביעות קטנות". אני סבורה שצריך לומר "מלה טובה" כאשר היא מגיעה לכם.

הערוץ הזה, כיוון שאתמול התקיים בכנסת דיון על

הערוץ השני, יכול להיות הרבה יותר טוב ממה שהוא היום ואני מבינה שכאשר נותים את



קיימת ביקורת על השידורים וטוב שיש ביקורת כיוון

שלטוב איו גבול והביקורת נחשבת למרכיב חשוב מאד בחיינו,

תודה. נושא אחר שהונח על שולחננו, בתחום אחר,

הוא: אי-צירופם של כתבים ממדורי השפה הערבית

ברדיו ובטלוויזיה למשלחת למרוקו ~ הצעה ל0דר~היום של חבר-הכנסת אמנון לין. אני מעביר

את רשות הדיבור בנושא חזה לחבר-הכנסת לין. בבקשה,

י בשבילי מדובר לא רק באי-צירופו של כתב ממדור השפה

הערבית למשלחת שנסעה למרוקו אלא ההתייחסות שלכם

למדור הערבי בטלוויזיה בכלל,

ברצוני להזכירכם שכאשר הכנסת עסקה בשאלה הזאת,

בשנת 1966 או בשנת 1967, אפשר לעיין בחומר, אחד הנימוקים להכנסת טלוויזיה לישראל היה

התחרות וההתמודדות עם ההסברה הערבית העויינת שמשפיעה על הציבור הערבי בארץ.

אני מבקש ממכם לעיין בחומר ולקרוא כיצד נפלה ההכרעה

בקשר הכנסת טלוויזיה לארץ.

כל מי שעוקב אחר תכניות הטלוויזיה לא יכול שלא להלל

ולשבח את המדור הערבי בטלוויזיה הישראלית, ואולי זה לא נעים כל-כך לכמה אנשים לשמוע

את הדברים האלה.

בקרב יודעי-דבר בכנסת המדור הזה נחשב למדור ציוני

בו מתבצעת עבודה יוצאת-מן-הכלל שיש לה השפעה עצומה על רבדים גדולים של הציבור הערבי

בארץ-ישראל ואני מדבר על שני מיליון צופים.

לנושא הזה יש השפעה מרחיקת-לכת גם על הציבור בארצות

השכנות.

קיימת התמודדות קשה מאד עם הטלוויזיה בארצות השכנות

לגבי ההתייחסות של המדינות השכנות למדינת-ישראל.

כל זה אמרתי כהקדמה למה שאני עומד לומר כעת; הנה

קרה דבר גדול. ראש-הממשלה נסע למרוקו להיפגש עם חסן מלך מרוקו, ארוע שהיה אפשר להפכו

לעניין גדול ועצום בוודאי בקרב הציבור הערבי בארץ-ישראל, היינו לשני מיליון צופים.

מה עשינו? שלחנו כתב אחד או שניים, לא מהטלוויזיה

הערבית. כאשר כתב מהמחלקה הערבית משדר בטלוויזיה זה לא דומה למה שכתב ישראלי משדר

כיוון שהכתב מהמחלקה הערבית מכיר את הניואנסים המיוחדים של המיפגש ומי כמוהו יכול

להעביר את הנושא נכון יותר כיוון שיש לו ידיעת המנטאליות שהוא צריך להעביר לציבור

הערבי בארץ-ישראל ובארצות השכנות.

זאת הסיבה שהעליתי את הנושא הזה כהצעה לסדר-היום

בכנסת.

שמעתי שלנסיעתו של נשיא המדינה, מר חיים הרצוג,

לאוקיאניה סופח נציג של המדור הערבי זאת אומרת שבכל-זאת יש חשיבות לדברים שנאמרים

בכנסת.

כיום אנו עוסקים בערוץ שני לטלוויזיה. גם אילו

לא היינו עסוקים בנושא הזה וגם אילו לא היינו מוצאים את הדרך לערוץ השני במסגרת רשות

השידור, אצלי המבחן, בין היתר, הוא מה החלק שאנו מקצים למאזן הערבי בארץ-ישראל

ובארצות השכנות? אצלי זאת אחת מנקודות המבחן לגבי מה שנעשה בטלוויזיה.

יש חשיבות לטלוויזיה בשפה העברית אבל על דבר אחד

אי-אפשר להתווכח; אנו חייבים להגדיל את מספר השעות למאזן בשפה הערבית בטלוויזיה

הישראלית גם בערוץ הראשון, גם לערוץ השני אם יהיה כזה. תודה.

תודה. זה היה הנושא השני של הדיון. על העניין השלישי

ידבר חבר-הכנסת שאקי.

הנושא שהיה ברצוני לדבר עליו מתייחס לשידור

האומלל מאד של מאיר שליו שלא הוסיף לא אור ולא

שלווה לתכניות. מאיר שליו כאילו בחר גם את השם וגם את התוכן כאלה הסותרים גם את

השם וגם את תוכן הדברים,

איו איש שמטיל ספק בזכותו של אדם להיות מאמין

עד מאמין למחצה או כופר בעיקר. לא בכך מדובר.

מדובר על זכותו של צופה בטלוויזיה או מאזין לרדיו,

כאזרח, שלא יפגעו בערכים המקודשים לו מדורי-דורות. מאיר שליו בחר לרכז ב"מטח" אחד

סידרה של מינהגים שכל אחד מהם התקדש מזה דורות. ברצוני להביא בפניכם דוגמה להמחשת

דברי ואני קורא בפניכם מהכתב [מצטט מן הכתוב]. מדובר על יום הכיפורים והדברים שמאיר

שליו אומר חורגים מהטעם הטוב. אני מאמין לתומי שגם מי שאיננו דתי ואיננו עושה ולא

כלום ביום כיפור לא יכתוב בשורה אחת דברים שפלים וחסרי-ערר, אומללים ועגומים.

אם לא די בכך הנה הוא כותב על השתלות הכבד ומוצא

קירבה למועד בו הכליות הושתלו כאשר הוא לועג לרבנות הראשית על הבעת דעתה בנושא הזה

ודעתה על רגע לידתו של אדם או זמן מותו. מדובר על סוגיה "כבדה" שבהקשר אליה מתלבטים

רופאים, משפטנים ופסיכולוגים במשך דורות ושעדיין לא הושמעה בקשר אליה תשובה חד-

משמעית. התשובה שמצאה לנושא הזה הרבנות הראשית מקומה לצדן של תשובות משפטיות אחרות.

מכל מקום הרושם שנוצר מהדברים של מאיר שליו הוא שהרבנות ניסתה למנוע הצלת חיי אדם

בעוד שהרעיון המקורי הוא שאין לעקור אבר מאבריו של אדם כל עוד הוא נחשב חי כדי לא

לגזול ממנו ולו דקת חיים אחת. אז איך אפשר לייחס לרבנות הראשית דברים הפוכים?

אחר-כך מאיר שליו מתייחס לשנת השמיטה. הרעיון

המסתתר מאחורי שנת שמיטה אומר שאחת לשבע שנים האדמה תישבות. זה רעיון סוציאלי נשגב

אולם מאיר שליו אומר ששנת שמיטה הניתנת לעובדי אדמה בחברה ווקלאית-יצרנית מיושמת

אצל אנשים שהקשר שלהם לאדמה מיוצג על-ידי חברה קדישא.

זאת עלילה מרושעת וחסרת-טעם שאף איננה ראויה לגינוי.

אני מאמין שאילו מאיר שליו היה קורא את הדברים האלה פעם שניה הוא היה בוש בהם,

כאילו לא די בדברים האלה והנח מאיר שליו מחלק תארים

לחזון איש. אינני מקבל את השקפת עולמם של אנשי אגודת-ישראל אבל אין בין זה לבין

דעתי על החזון איש ולא כלום. מדובר על אחד מהפוסקים הגדולים ומאיר שליו מכנה אותו:

האגרונום החזון איש. זה התואר שהוא מצא לנכון להעניק לאדם הזה. להזכירכם, החזון איש

נפטר לפני עשרות שנים ודוד בן-גוריון נתן לו את הכבוד לו הוא היה ראוי.

לא די בכך ומאיר שליו מדבר על טקס הכפרות ואומר

שהכפרות משולות לטקס פגאני. פגאניות זאת עבודת אלילים, דבד שתורת ישראל לוחמת בה.

לא יהיו לך אלוהים אחרים והיא גם אומרת: לא תעשה לך פסל ומסיכה,

אז מאיר שליו מספר שכפרות זהו טקס פגאני כיוון שבאפריקה מישהו שחט תרנגול.

בהקשר הזה אני שואל את עצמי וכי יש עצה אחרת למישהו

שרוצה לאכול בעלי-חיים אם הוא איננו צמחוני? הרי רוב בית-ישראל איננו צמחוני אז מדוע

הוא לועג למנהג הזה?

הרב איסרליש, מי שכתב את המפה של "שולחן ערוך",

זוכה ל"ציון" מפיו של מאיר שליו. ועל איזה דם מדובר? על דם של תרנגול.

מאיר שליו אומר כי היהדות משופעת מששת ימי בראשית

באמונות טפלות ובפגאניות - דבר שאפשר למצוא באפריקה, ומוסיף ואומר שאחרי כל זח העם

הזה טוען וחוזר וטוען כי הוא עם סגולה.

בסופם של דברים בא השיא והוא מתייחס לרבן שמעון בן~

גמליאל שלרוע מזלו ידע לזרוק באוויר שמונה לפידים בוערים מבלי שאף אחד מהם יפולי

את מי מאיר שליו משווה עם רבן שמעון בן~גמליאל? לנערות ערומות באפריקה.



גם מאליהו- הנביא מאיר שליל איננו חוסך את שבטו,

אני סבור שאסור שהדברים הללו יחזרו לקרות אי-פעם,

אני מוכיר את יושב-ראש רשות השידור, את מנכ"ל

הטלוויזיה ואת כל הגורמים הנוגעים לנושא הזה ואני תקווה שהם מבינים שלא זאת צריכה

להיות המטרה של רשות השידור. רשות השידור צריכה לכבד את מסורת ישראל ולקרב אותה.

אני מבקש למנוע ממאיר שליו לשדר תכניות כאלה ולבקש

ממנו שיתנצל,

היו"ר נ, רז; תודה, נתחיל עכשיו בדיון, נחלק את הנושאים על-

אי-סיקור מופע בפארק יהושע בטענה שאין מספיק רשיונות עבודה בשבת. מכל מקום זאת

היתה תשובתו של שר החינוך והתרבות.

מדוע היה המחדל הזה?

רשות הדיבור למר חיים יבין.

בראשית דברי ברצוני להודות לחברת-הכנסת מרים גלזר-

תעסה על המחמאות שהיא הרעיפה עלינו, זה איננו

"מצרך החודש" בכנסת ואם דברים כאלה נאמרים בקשר אלינו אני מקדם אותם בברכה,

חברת-הכנסת גלזר-תעסה התייחסה, בין יתר דבריה,

לסיקור בקוסטה-ריקה שבהקשר אליו ברצוני לומר שהיתה אי-הבנה, כיצד אפשר היה להבטיח

את השידור הזה בתכנית "מבט שני"? העניין הזה איננו מסתדר טכנית או שידורית,

מכל מקום אם חברת-הכנסת גלזר-תעסה עדיין מעוניינת לקבל תשובה על הנושא הזה אני מבקש

אותה לכתוב לנו ואנו נענה לה,

לצערי הרב הקונצרט בפארק הירקון לא "כוסה" על--

ידינו מהסיבה שיושב-ראש הוועדה הזאת ציין. ידינו כבולות בכל מה שקשור להיתרי עבודה

בשבת,

מאותה סיבה אנו מנועים מלשדר את משחקי הכדורגל -

דבר הנחשב לשירות חיוני לציבור הגדול של חובבי הספורט,

רצינו לשדר את הקונצרט של התזמורת הפילהרמונית

מפארק הירקון אולם הדבר נבצר מאתנו, אין לנו היתרים לעבודה בשבת במידה מספקת וגם

אם יהיה עוד פעם קונצרט במוצאי-שבת ~ לא נוכל לשדרו.

אין לכם מספיק היתרים או שאין לכם בכלל? איך אתם

משדרים את משחקי הכדורגל?

איננו משדרים את משחקי הכדורגל. קיימת סערת-רוחות

בקרב חובבי הספורט בארץ כיוון שאיננו מסקרים את

משחקי הכדורגל בשבת מאותה סיבה עצמה,

אין לכם היתרי עבודה בשבת בכלל?

יש לנו מספיק היתרים כדי להפעיל את התחנה אולם אין

לנו מספיק היתרים כדי לסקר משחקים או מבצע כמו זה

שחברת-הכנסת גלזר--תעטה מדברת עליו,

יש לנו עשרים וששה היתרי עבודה עבור הצוות הטכני

ואנו זקוקים לחמישים ושניים היתרים,



מ. גלזרי-תעסה; זה לא ענייו עקרוני-דתי? האם מדובר בתקציב?

הרי אם יש היתר זה איננו עניין של דת.

ח. יבין; אין מדובר על בעיה תקציבית,

מ. גלזר-תעסה; אם כך מדוע אין מקבלים יותר היתרי עבודה בשבת?

ח. יבין; בגלל חוק שעות עבודה ומנוחה. לתקציב אין כל קשר

לנושא הזה, לדת בהחלט יש קשר לעניין, או לדתיים

יותר נכון.

מ. גלזר-תעסה; אם זה עניין עקרוני הייתי מבינה אילו לא היו נותנים

היתרים בכלל, אבל לתת היתר לחצאין?

אתם טוענים כי זה איננו עניין תקציבי.

א. פורת; ברצוני להסביר מה קורה בנושא הזה של היתרי עבודה

בשבת דבר שיש לו השלכות על הקונצרט של התזמורת

הפילהרמונית, ולהבדיל על משחקי הכדורגל.

לטלוויזיה הישראלית, עד לפני שנתיים, היו שלושים

וחמישה היתרי עבודה בשבת לטכנאים. יש למעלה ממאה היתרי עבודה בשבת לכל המקצועות

אבל לטכנאים היו רק שלושים וחמישה היתרים. המספר שלושים וחמישה נקבע על-ידי ועדה

מיוחדת שפעלה מטעם משרד העבודה והרווחה ושהיתה מוסמכת לחלק היתרי עבודה למפעלים הזקוקים

להם. הוועדה שאני מדבר עליה היא ועדת מומחים שמונתה על-ידי משרד העבודה והרווחה

בראשותו של מהנדס בוקסנבאום שהיה פעם המהנדס הראשי של הטלוויזיה. מכל מקום הוועדה

הזאת הגיעה למספר של שלושים וחמישה היתרי עבודה בשבת לטכנאים, בשנת 1982.

בשנת 1983 או בראשית שנת 1984, בצורה חד-צדדית,

בלי שום הודעה או התראה, בלי בדיקה ומבלי לברר אם הטלוויזיה צריכה או שאיננה צריכה

שלושים וחמישה טכנאים בשבת, הוועדה של משרד העבודה והרווחה החליטה להקפיא את המספר

ולהעמידו על עשרים וששה. מוזר מאד.

מאז הטלוויזיה עובדת בניגוד לחוק. היא המשיכה

לסקר את משחקי הכדורגל כאשר עשרה טכנאים עובדים ללא היתר, בניגוד לחוק.

בחודשים האחרונים יש סכסוך עם הטכנאים שהחליטו

לעבוד על~פי החוק. אנו נחשבים למדינה היחידה בעולם שבה החוק משמש סנקציה בידי מי

שאינם רוצים לעבוד. הטכנאים אומרים שאם לא יקבלו כך-וכך הם יעבדו על-פי החוק.

החוק מאפשר לא לעבוד במקום שיהיה מצב הפוך.

ברגע שהטכנאים התחילו לעבוד על-פי החוק משמע שאין

מספיק היתרי עבודה ואין יכלת לסקר את משחקי הכדורגל.

הנושא הזה כולל שני מרכיבים; א. מספר היתרי העבודו

בשבת הופחת בניגוד להחלטת ועדת המומחים; ב. הטלת סנקציה מצדם של הטכנאים שמנצלים את

ההחלטה של הוועדה שמונתה מטעם משרד העבודה והרווחה כדי להפעיל לחץ על-מנת לקבל יותר

כסף בעניינים אחרים בכלל,

כך אנו עובדים היום. אני, בתפקידי, אינני יכול

ואף לא רשאי להורות לעובד לעבוד בניגוד לחוק.

מה שאני רוצה לומר לכם הוא שמונתה ועדה מקצועית

שקבעה שיש לתת שלושים וחמישה היתרי עבודה בשבת לטכנאים. כדי להפחית מהמספר הזה משהו

היה צריו להשתנות או מישהו היה צריך לקבוע שכמות העבודה קטנה ולכן אין צורך בכל-כר

הרבה טכנאים.



אני אומר לידידי מהמפלגות הדתיות שאני בעד ססטוס-

קוו. מה שקרה כאן הוא בגדר הפרת הסטטוס-קוו, היו שלושים וחמישה היתרי עבודה בשבת

לטכנאים וגם שלושים וחמישה הטכנאים האלה עבדו בלחץ גדול, אילו היו לנו ארבעים טכנאים

כי אז היה אפשר לבצע את אותה עבודה בפחות מאמץ, אז שלושים וחמישה ~ ניחא, את המספר

הזה קבעה כפי שהסברתי קודם ועדה מקצועית, נא להחזיר לנו את מה שהיה, אינני דורש

יותר, אלא את מה שהיה,

דווקה הידידים שלנו במפלגות הדתיות שדבקים בנושא

הסטטוס-קוו היו אלה שהיו צריכים להקפיד שלא תהא הפרה בכיוון ההפוך, כל פעם כאשר יש

הפרה של הסטטוס-קוו קמה צעקה,

פניתי בנושא הזה לשר החינוך והתרבות אולם אני מבין

כי קצרה ידו מלהושיע, פניתי גם אל שר העבודה והרווחה אבל גם ידו קצרה מלהושיע,

אינני מבין, מה הפחד לפנות אל אותה ועדת מומחים

ולשאול אותה מדוע היא החליטה להפחית עשרה היתרי עבודה בשבת לטכנאים?

היו"ר נ, רז; גם השלושים וחמישה לא היו די,

א, פורת; שלושים וחמישה הספיקו בלחץ עבודה גדול תוך כדי

מתיחת שרירי העובדים עד קצה גבול היבלת, עד לפני

שנה היו שלושים וחמישה ואז אפשר היה לסקר את המשחקים אמנם לא כפי שאנו היינו רוצים

לסקר אבל אפשר היה לעשות זאת,

כיוון שאי~אפשר לצלם במצלמה אחת ברמה מקצועית אני

אחראי להוראה לא לצלם בכלל, אינני מוכן להתפשר על רמה, או שמבצעים את העבודה כפי

שצריך או שלא עושים אותה כלל,

ח, יבין; דעתי האישית היא שצריך להוציא את רשות השידור מחוק

שעות עבודה ומנוחה, השירות שלנו איננו יכול להתקיים

במגבלות החוק,

חוק שעות עבודה ומנוחה איננו חל על הרבה שירותים

כגון: המשטרה, מכבי-אש או הצבא, קיימים שירותים אזרחיים שהחוק הזה איננו חל עליהם,

צריך לחשוב על הנושא הזה,

אני לא רוצה להשאיר אתכם עם "טעם מר בפה" לכן אוסיף

ואומר לכם כי אנו מתכוונים לשדר, לקראת יובל החמישים של התזמורת הפילהרמונית, שני

קונצרטים מן הבולטים ביותר שהאחד מהם ישודר ב-31 בדצמבר עם פרלמן ומינץ והשני ישודר

ב-28 בינואר, במלאת מאה שנה לרובינשטיין, בהשתתפותו של דניאל בירנבאום, נעביר את

התכניות בשידור ישיר,

נקרין סרט על זובין מאטה ואנו מתכננים שידור מיוחד

ב"מבט שני" על התזמורת הפילהרמונית אולם הנושא הזה נמצא עדיין בסימן שאלה,

היו"ר נ, רז; תודה, רשות הדיבור לחברת-הכנסת אמירה סרטני,

א, סרטני; ברצוני להתייחס לארועים שאינם משודדים בטלוויזיה,

למרות שקיים ציבור שהוא שומר שבת ויש לי אליו את כל

הכבוד, רוב הציבור איננו כזה והתכניות היותר יפות משודרות ערב שבת ובשבת, אלה נחשבים

לימים הפנויים של רוב הציבור,

הטלוויזיה, בגלל הלחצים המופעלים עליה ובגלל המצוקות,

איננה יכולה לשדר כתבות והפקות שמאד מאד חסרות לנו, המיגבלה לפיה אי-אפשר לשדר ארועים

שמתרחשים - היא בעיה,

אני מצטרפת לחברת-הכנסת גלזר-תעסה ומשבחת בהזדמנות

זאת את התכניות החדשות בטלוויזיה שמוסיפות מעט אור לחיינו,

מה שקורה בעניין הזה הוא שאנו מוצאים. עצמנו שקועים

בלי סוף בדברת על שבת או על ואנונו וחסר האיזון כדי שיתן לנו תמונת-חיים יותר כוללת,

אינני מתכוונת לתמונת-חיים ורודה יותר אלא לכזאת, יותר כוללת,



אני מציעה לבחון, אם על-ידי הוועדה או על-ידי גורם

אחר, שינוי החוק בקשר מתן היתרי עבודה בשבת. זה חלק מהעניין, לא יעזור לנו לבוא

אל אנשי רשות השידור בטענות.

היו"ר נ. רז; הנושא ברור. רשות הדיבור לחברת-הכנסת גלזר--תעסה,

מ. גלזרי-תעסה; יש לי בקשה אישית אל אנשי רשות השידור והיא מתמקדת

בבעיה אחרת עליה דיברנו בוועדה אחרת לפני כעשרה

ימים. אני מתכוונת לבעיית יהודי ברית-המועצות ולוועידת הפיסגה בריקייאוויק.

התחושה אצל יהודי ברית-המועצות מתבטאת בכר שמדינת-

ישראל איננה עושה מספיק בקשר אליהם. מה אנו כן יכולים לעשות? - לצעוק. מי שיכול

לעשות בנושא הזה אלו הם האמריקאים.

הסבל של יהדות ברית-המועצות ושל כל העם העם היהודי

איננו משהו חדש. אני מבקשת אתכם לגלות קצת יותר רגישות לנושא הזה.

דבר אחר שהייתי רוצה להתייחס אליו הוא נושא

הפרימדונות. בחג הסוכות רשות השידור עשתה משהו יפה מאד - סוכת בית--אבא שהתקיימה במלון

שרתון בתל~אביב. בנושא הזה פנו אלי; לא היתה זאת יוזמה שלי. קול-ישראל פנה אלי בבקשה

להנחות את הערב ואני הסכמתי לכך ברצון. מדובר על סוכה של תימנים ועל תכנית שהיתה

צריכה להיות משודרת בשידור ישיר ברדיו.

איתרע מזל של יהודי תימן והמועד היה בדיוק ובמלאת מאה שנה לדוד

בן-גוריון . האם קול-ישראל לא ידע שמדובר על מאה שנה לבן-גוריון? דבר כזה איננו

נראה לי. היה חוסר תכנון. ניסיתי לאתר את גדעון לב-ארי אולם לא הצלחתי למצוא אותו

לכן פניתי אל אורי פורת ובקשתי שבמקום לשדר את התכנית בשעה שמונה, שישדרו אותה בשעה

תשע. כנראה שגדעון לב-ארי נפגע מכך שפניתי אל אורי פורת ולא אליו אולם כאמור פניתי

אל מר פורת כיוון שלא יכלתי להשיג את מר לב-ארי טלפונית. מר פורת הסדיר את העניין.

לא אכנס לצד המינהלי-טכני אלא לנושא האישי.

אני חברת הכנסת וככזאת תפקידי לדאוג למיטב שיכול להיות לכן ביקשתי שהתכנית תשודר בשעה

תשע. מכל מקום כאשר טלפנתי לפקידה וביקשתי לקבל תשובה זאת ענתה לי: כיוון שפנית

למנכ"ל תקבלי את התשובה אצלו. אני סבורה שתשובה כזאת היא בגזד גסות-רוח.

יותר מאוחר התברר לי כי התכנית תשודר רק במוצאי-

שבת בשעה אחת-עשרה בלילה. איזה מן דבר הוא זה? מי מכתיב שתכנית כזאת תשודר בשעה

כזאת? פניתי שוב למר אורי פורת והוא שוב הסדיר את העניין.

מה שהיה ברצוני להוסיף ולומר הוא שפרימדונות יש

במופעי בלט, על הבמה. כאן כולנו עובדי ציבור, משרתי ציבור.

היו"ר נ. רז; תודה.

ברצוני להתייחס לנושא של יהדות ברית-המועצות שהועלה

על-ידי חברת-הכנסת גלזר-תעסה,

היו"ר נ. רז; זה לא הנושא שעל סדר-יומנו.

מ. גלזר-תעסה; זה נושא חשוב.

מ. ינון; דעתי הפוכה מזאת שהושמעה על-ידי חברת-הכנסת גלזר-תעסה

אני חולק על מה שהיא השמיעה.

היו"ר נ. רז; אנו רושמים זאת לפנינו, כמו-כן נרשום שאתה מבקש



מה שהבנו מאי-סקירת הקונצרט שהתקיים הפארק הירקון

הוא שלא היה כאן ענייו של סדר עדיפויות, אלא פשוט אי-אפשרות לבצע.

ח. יבין; עשינו מאמצים עזים כדי לשדר את המופע, כולל נסיון

אצל המארגנים "להזיז" ליום חול את הקונצרט, אולם

לא הצלחנו,

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור למר ינון,

מ. ינון; ברצוני להתייחס לעניין יהודי ברית-המועצות ולהוסיף

שכאשר נכנסתי לתפקידי הגיעו אלי פניות של העוסקים

במאטריה הזאת החל ממר הרמן ועד לשאר הגורמים,

אני מודיע לנוכחים כי טיפלנו בנושא הזה ובשנתיים

האחרונות "כיסינו" אותו בצורה נמרצת ביותר, יש אצלי תיק מלא מכתבי תודה שהגיעו אלי

במשך השנתיים האלה, כנראה שחברת-הכנסת מרים גלזר-תעסה איננה מעודכנת בעניין,

מ, גלזר-תעסה; אחרי הישיבה ארצה לדבר אתך על הנושא הזה,

היו"ר: נ. רז: בהרנו את השאלה, בישיבה מיוחדת שהוועדה תקיים .

נסיק את מסקנותינו,

אנו עוברים לנושא השני שעל סדר-יומנו -

אי-צירופם של כתבים ממדורי השפה הערבית ברדיו ובטלוויזיה למשלחת למרוקו - הצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת אמנון לין.

היו"ר נ, רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת אמנון לין,

אמנון לין; אני מבקש להתייחס לקיפוח האגף הערבי בטלוויזיה

הישראלית,

א, פורת; אני מסכים לכל מלה שהשמיע חבר-הכנסת אמנון לין בנושא

הזה , השידורים בשפה הערבית טובים, על רמה, וזאת

לא בלי סיבה, הטלוויזיה בשפה הערבית איננה בת-חורגת כפי שהרדיו בשפה הערבית איננו בן-

חורג שלנו, המחלקה הערבית נהנית מהשירותים הטכניים של המדיומים בעברית, היא סמוכה

על שולחנה,

אי-שליחת נציג של המחלקה הערבית בטלוויזיה למרוקו

הוא עניין חמור אבל הכתובת להפניית טענות בנושא הזה היא: חסן מלך מרוקו, כיוון שאין

לי קשר אתו ואני אינני יכול להתלונן באזניו - ידי כבולות מלהושיע,

ברצוני לדבר על העובדות, נסיעתו של ראש-הממשלה פרס

למרוקו תוכננה כמבצע סודי ביותר, אני הוזמנתי למשרדו של ראש-הממשלה ונמסר לי על הנסיעה,

מעט מאד אנשים בארץ ידעו עליה, אפילו חברים בקבינט לא ידעו על הנסיעה,

במשרד ראש-הממשלה נמסר לי כי המרוקאים אישרו נסיעתם

של ארבעה עתונאים שיגיעו במטוסו של ראש-הממשלה למרוקו; לא יותר, כיוון שכך הוחלט

שהארבעה יהיו אנשי הטלוויזיה הישראלית, ארבעה איש משמעותם; כתב וצוות טכני של שלושה

איש,



הודעתי, בו- במקום, שאם אנשי הרדיו לא יסעו, גם

כתבי הטלוויזיה לא יסעו ואז התחילו חילופי טלפונים שארכו יום שלם ולבסוף התקבל אישור

לצרף עוד שני אנשים. כתב וטכנאי, כך המשלחת שלנו גדלה לששה איש והובטח סיקור

ביקורו של ראש-הממשלה במרוקו גם על-ידי הרדיו וגם על-ידי הטלוויזיה בעברית, כאשר

ביקשתי לצרף עוד שני אנשים מהמחלקה הערבית התשובה שקיבלתי היתה לאו מוחלט. לא ניתן

היה לשנות את ההחלטה הזאת.

לא יכולתי להודיע על ההחלטה הזאת למנהלי הרדיו

והטלוויזיה בשפה הערבית כיוון שהנושא היה סודי ביותר. יכולתי לדווח להם על הנסיעה

רק לאחר מעשה.

דבר נסיעתו של ראש-הממשלה שמעון פרס למרוקו נשמר

בסוד עד לאחר צאתו את הארץ; זה היה התנאי של המרוקאים לביקורו. הם לא הסכימו אפילו

למתן רמז קל שבקלים על-ידי כלי התקשורת הישראלים עד לאחר צאתו את הארץ.

אני לוקח על עצמי את כל האחריות בקשר ההחלטה לשלוח

רק את אנשי המחלקה לעברית של הרדיו והטלוויזיה, ולא את אנשי המחלקה בשפה הערבית ברדיו

ובטלוויזיה. היה זה תכתיב שקיבלנו מהמרוקאים.

אינני סבור שעשיתי טעות כלשהי בהחלטתי זאת. אילו

הייתי מתחיל בדיון עם מנהלי המחלקות את מי לשלוח במטוסו של ראש-הממשלה ואת מי לא -

אין לי כל ספק שהנושא היה דולף והרי, כפי שהסברתי קודם, כל העניין הזה היה שמור ביותר.

לא הייתי לוקח על עצמי בשום צורה את האחריות לסכן את מסעו של ראש-הממשלה למרוקו.

אמנון לין; אני מכבד כל מי שלוקח על עצמו אחריות בארץ הזאת

יחד עם זאת עלי להוסיף ולומר שהיתה אפשרות לקחת

למרוקו כתב גם בעברית וגם בערבית.

אינני רוצה להיכנס לשיקולים של מר פורת אבל אני

מבקש לשנות את היחס למחלקה הערבית בטלוויזיה או להבין שהיא דורשת יותר משאבים ויותר

תשומת-לב.

א. פורת; איננו יכולים להחשב למשרד נסיעות. יש אצלנו חלוקת

פונקציות מקצועית. איננו יכולים להודיע לכתב מדיני

שמסקר במשך כל ימות השנה את הפעולות שהוא נשאר בבית ולהודיע למישהו אחר

שאין לו מושג בשטח הזה שהוא יצא למרוקו. זאת שאלה מקצועית מובהקת.

ז. עטשי; זה מה שקורה לערבים כל החיים. מרוקו היא רק דוגמה

אחת. הכתבים בשפה הערבית אינם נוסעים לאף מדינה.

א. פורת; הם נוסעים. כל נסיעה שלנו היא בבחינת כפול שמונה.

ארבעה כתבים וארבעה טכנאים. הללו מייצגים את

ארבעת המדיומים.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחברת-הכנסת אמירה סרטני.

א. סרטני; הנושא הוסבר. אני צופה בשידורים בשפה הערבית וסבורח

שהם על רמה.

אני מסתייגת ממה שחבר-הכנסת אמנון לין אמר על

המחלקה הערבית בטלוויזיה, כאילו קוראים לה הטלוויזיה הציונית. זאת לא הייתי אומרת

לשבחה של הטלוויזיה הערבית. אני מבינה מהשטח שהתכניות בשפה הערבית אינן משקפות

מספיק את בעיות ערביי ישראל.

א. פורת; זאת עושה הטלוויזיה בשפה העברית.

א. סרטני; המחלקה הערבית של הטלוויזיה הישראלית מכוונת לציבור

הערבי בארץ. היא יותר מדי ציונית, יותר מדי



א.ח. שאקי; על ציוניות-יתר הייתי נותן לה פרס,

א. סרסני; אינני מדברת עכשיו על ציוניות-יתר אלא על האזרחים

הערביים שלא צריכים ושאינם יכולים להיות ציוניים.

אם אנו רוצים אמינות ולראות בטלוויזיה ובכלי התקשורת

בכלל מדיום כללי שמביא את הדברים בצורה כוללת, ללא העדפות, כי אז יש טעם לפגם

בתחום הזה.

בהזדמנות הזאת ברצוני לשבח את התכנית ששודרה לא

בטלוויזיה הערבית על אום-אל-פאחם. השידור המחיש קטע קטן אבל אמיתי של המציאות

המתרחשת במדינה שלנו שלדעתי 90% מאזרחי מדינת-ישראל אינם מכירים אותה. התכנית היתה

עשויה טוב מאד והיא העבירה את המסר מצויין. אולם אחר-כך פורסמה התנצלות שהתכנית הזאת

שודרה במקום תכנית אחרת שהיתה אמורה להיות משודרת באותה עת ואני שואלת בהקשר הזה את

מדוע? החלק הזה היה צריך להיות משודר כמו כל הבעיות האחרות שעולות חדשות

לבקרים באותה מידה.

השידורים בשפה הערבית שמכוונים לאוכלוסיה מסויימת

חייבים לשקף את הדברים לפעמים אפילו בצורה מקיפה יותר. אני מבקשת אתכם לקחת את דברי

אלה לתשומת-הלב. אל תהיו כל-כך סטריליים. מדובר על בעיות שחייבים להתמודד אתן.

המדינה חייבת להתמודד עם הבעיות האלה והציבור צריך לדעת שיש ביטוי לבעיותיו. גם

בטלוויזיה בשפה העברית הנושא הזה איננו ניתן בפרופורציה הנכונה.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת זיין עטשי.

ז. עטשי; לצערי הרב אני מתחיל לפקפק בכוחן של הוועדות בכנסת

ובוויכוחים המתנהלים בהן כיוון שאנו איננו משפיעים.

אני אומר את דברי אלה לפרוטוקול.

היעוד של הטלוויזיה צריך להיות כזה שתורם להבנה

בין גרים במדינת-ישראל. לצערי אין הבנה מצד המגזר היהודי כיוון שהוא איננו מכיר את

הערבים. הציבור מכיר רק את הצד השלילי שלהם. רבותי, עוד לא היתה תכנית אחת

בטלוויזיה הישראלית בשפה העברית שתשקף את מצב הערבים במדינת-ישראל מהצד הערבי. מדוע

לא תשודר תכנית אחת של "מוקד" כדי שהציבור הישראלי יבין שיש גם ערבים טובים במדינת-

ישראל? התכנית "מוקד" נחשבת לנחלת יהודים בלבד. כאשר מתעוררת בעיה שמעסיקה 5% של

האוכלוסיה מיד מעלים אותה ב"מוקד" אבל כאשר קיימת בעיה שמעסיקה 17% של תושבי ישראל

שהם ערבים - אף אחד איננו מתייחס אליה. צריך לשדר תכנית אחת של "מוקד" בטלוויזיה

כדי שעם ישראל ידע שקיימת אינטליגנציה ערבית, ריאליזם ערבי וקיצונים ערבים. זה אחד

היעדים של הטלוויזיה וזה לא נעשה מאז שהיא קיימת.

אם יש בעיות באום-אל-פאחם, מיד נשמעת קריאת: "עליהום",

יש כותרות. אם יש קטטה בסכנין - מיד יש תכנית על אותו מקום. למה לא נשוחח על הערבים

כחלק בלתי-נפרד מהעם הזה?

תכנית המבטאת קיטרוג בין שרון ופרס יותר חשובה?

ברצוני לעבור עתה לנושא אחר, עניין החדשות המשודרות

בטלוויזיה בשפה הערבית בין השעות שבע וחצי לשמונה כאשר באותו זמן מושמעות חדשות ברדיו,

משבע וחצי עד רבע לשמונה. אולי פעם אחת תחשבו גם על המאזין הערבי ותעשו מה שעשו בגלי-

צה"ל?

משודרות תשע-עשרה מהדורות חדשות בשפה הערבית.

כמה בעברית?

אפשר לבדוק את הנושא.

הכוונה היא לאלה שנוסעים במכונית.



א. אבנר; הנושא הזה נבדק פעם, הקושי נובע מכך שבטלוויזיה

איו מעבירים את התרגום בקול אלא הוא נמצא

בכותרות. בחדשות המובאות בטלוויזיה בשפה הערבית יש ציטוטים בעברית כך שברדיו הם

יעברו בעברית בלבד,

גלי צה"ל, כדי לפצות במעט את החיילים שאינם יכולים

לצפות בטלוויזיה, נוהג כך, לא במקרה איננו עושים זאתי בשידורים לארצות ערב הנושא

הזה פאטאלי לגמרי כיוון שהללו אינם יודעים מלה אהת מהטקסט העברי,

אמנון לין; י אני רואה עצמי כפרקליט של המחלקה הערבית בדיון הזה

וקצת נפגעתי כאשר מר פורת אמר שהוא לא רצה לשלוה

למרוקו כתב מהמחלקה הערבית כיוון שלזה אין נסיון בפעילות של ראש-הממשלה

א, פורת; לא אמרתי זאת,

אמנון לין; יש מספיק אנשים במחלקה הערבית של הטלוויזה ושל

הרדיו שיש להם מספיק נסיון ואם יבקשו אותם לסקר את

פעילותו של ראש--הממשלה הס יעשו זאת לא פתות טוב מאשר אלה שבחרתם, בשפה העברית,

ייתכן שלא הבנתי נכון את דבריו של מר פורת, בכל

אופן אני רוצה לצאת מהדיון הזה בתחושה שרשות השידור יודעת להעריך נכון ולהקדיש מידה

מספקת של תשומת-לב לפעילות של המחלקה הערבית של רשות השידור גם ברדיו גם בטלוויזיה,

ז, עטשי; הטלוויזיה בשפה הערבית מתחרה עם כל הטלוויזיות

במדינות הסובבות אותנו במשדרים שלה, התפקיד שממלאת

הטלוויזיה בשפה הערבית חשוב מבחינה לאומית וכדאי להסתכל על הנושא הזה אחרת ממה שאתם

מסתכלים עליו היום.

היו"ר נ. רז; הנושא הזה עלה עקב ארוע מסויים והוא התפשט לעניין

תפקידה ומעמדה של המחלקה הערבית בטלוויזיה.

לגבי הנושא שעל סדר-יומנו יש לציין כי המלך חסן עצמו

לא רצה שיהיה סיקור, ואם כן, אז מינימום שבמינימום. יחד עם זאת הושמעו בדיון הזה

דברים בכיוון של הנחיצות להיות פתוחים ומעוניינים שהערבים יהיו שותפים לסיקור של

הביקור ואילו היה נשלח כתב בשפה הערבית למרוקו כי אז ההתרשמות היתה יכולה להיות

יותר אוטנטית לגבי מה שהתרחש שם.

חוק רשות השידור הוא חוק גרוע; הוא מנוסח לא טוב,

[מצטט סעיפים מהחוק] מבחינת ההגדרות הוא איננו ממלא את הצרכים האמיתיים,

בהקשר הזה אני מבקש לשאול שאלה, עכשיו דנים על

הרשת השניה. האם בחוק היסוד או בתקנות העניין הזה יוגדר אחרת?

ז. עטשי; כן.

אמנון לין; הנוסח של ועדת החינוך והתרבות שם לב לנקודה הזאת

אבל הנוסח של הממשלה - לא.

מ. גלזר-תעסה; החוק איננו טוב.

היו"ר נ. רז; חייבים לקחת בחשבון את ה-17% של האוכלוסיה החיה בתוך

שטח מדינת-ישראל וחרבה יותר מזה את האוכלוסיה שוויה

בתוך שטח ארץ-ישראל וכמובן הרבה יותר מזה את אלה שחיים בתוך שטח המרחב שגם לגביהט יש

לנו אינטרס.

לא קיבלנו תשובה בקשר הערתו של חבר-הכנסת זידן עטשי

שדיבר על התכניות בעברית. בהקשר הדברים שקורים עכשיו בשכונת שמואל הנביא אני רוצה



קיצוניות גוררת קיצוניות וה"קרע" מזמין עצמו ומזין

את עצמו.

בקשר הנושא הקונקרטי שהיה על סדר-יומנו, שמענו

הסברים מרשות השידור לגבי אי צירופם של כתבים ממדורי השפה הערבית ברדיו ובטלוויזיה

למשלחת של ראש-הממשלה שיצאלו למרוקו. דיברנו על-כך שיש השיבות לכך שיינתן ביטוי

למת שקורה לאוכלוסיה הערבית. לנושא הזה נצטרך לתת ביטוי בהמלצות שלנו.

חבר-הכנסת זידן עטשי הביע תסכולו ממידת ההשפעה

שיש לוועדה הזאת על מה שקורה בשטח. לפעמים ההמלצות שלנו מתקבלות ולפעמים לא. לפעמים

אנו מצליחים לשכנע ולפעמים לא. בוודאי שזה מתסכל.

אמנון לין; אני מבקש להיות נוכח בזמן ניסוח ההמלצות והמסקנות.

היו"ר נ. רז; אני מבקש ממך שתמציא לוועדה נוסח.

א. פורת; אני מבקש אתכם לא לקבל החלטות שהן בגדר התפרצות מבעד

לדלת פתוחה. אנו מצרפים כתבים בשפה הערבית באופן

קבוע לכל משלחת כדי שהם יוכלו לסקר כל נושא לא פחות מאשר זה המשודר בשפה העברית.

במקרה של הנסיעה למרוקו היו אילוצים כפי שהסברתי

לוועדה.

היו"ר נ. רז; אנו עוברים לנושא השלישי שעל סדר-היום -

תכנית הדת של מאיר שליו "האיזון הקדוש" המבזה את קדשי האומה - הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת א.ח. שאקי

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאקי.

צריך לחשוב איך למנוע אפשרות של שידורים מסוג זה.

התכנית של מאיר שליו נמשכת. אמנם אינני מאזין

לרדיו בשבתות

ג. בן-שך; ביום ששי אחר-הצהרים.

א.ח. שאקי; יש לגנות תכנית כזאת. ברצוני לשאול את אנשי רשות

השידור מה הדרך להבטיח כדי שמקרה כזה לא יישנה?

אולי צריו לנזוף במאיר שליו על הפגיעה ללא תקדים שהוא פגע בערכים, באנשים, בדעות

ובאמונות של רבים בארץ?

צריו שתהא בקרה ושמנהל היחידה יראה את התכנית

לפני שידורה. אי~אפשר להרשות למאיר שליו להפתיע אותנו כל פעם מחדש. הבחור הזה נחשב

לבחור מוכשר וגם כאשר חולקים על דעותיו אי-אפשר להתעלם מכך אבל חבל שהוא מנצל את

כישוריו כדי לפגוע בחלק מהציבור.

אני מבקש לשמוע מאנשי רשות השידור מה האמצעים שיש

בידם כדי להבטיח שדבר כזה לא יישנה? אולי צריך להזמין את האיש ולקבל ממנו הבטחה

שמקרים כאלה לא יישנו או להפסיק את שידוריו?

היו"ר נ. רז; [קורא קטע מהפרוטוקול] חבר-הכנסת שאקי הציע לוועדה

להעמיד את מאיר שליו במקומו, לקרוא אותו לסדר

ולמנוע ממנו.להמשיך ולשדר תכניות עד שהוא יחזור בו בפומבי ויודה שעשה טעות.



רשות הדיבור למר ינון.

מ, ינון; כיושב-ראש רשות השידור ברצוני להתנצל על השידור הזה,

אני מצטרף לדבריו של שר החינוך והתרבות על השידור

של מאיר שליו.

מאיר שליו נחשב לאיש מוכשר ו"מושחז" מאד ומנהל הרדיו

לא לקח בחשבון שהדברים יהיו עד כדי כך קיצוניים,

ברשות השידור אנו נוהגים לספל במקרים כגון אלה

באמצעות הגופים הממונים על הביצוע, לא נדרוש ממאיר שליו התנצלות, במשך כל זמן

כהונתי ברשות השידור לא דרשתי מאף אחד להתנצל בפומבי, אני לא אטפל באיש באופן אישי,

מנהל הרדיו ומנכ"ל רשות השידור מסכימים לכך שמדובר

בשידור חריג ובלתי-מתקבל על הדעת, אין כוונה לחזור על שידורים מעין אלה, כדי "להוריד

פרופיל" השידור החוזר בוטל,

השידור הזה לא יהיה יותר שידור חי, האחראים על

התכנית הזאת ידאגו לכך ש"פאשלה" כזאת לא תקרה שנית,

למרות הבקרה אנו נציע להפסיק את התכנית הזאת ולהעמיד

את האיש על טעותו, אם מפסיקים לשדר תכנית זה העונש הכבד ביותר שיכול להיות מוטל עליו,

כל שדר רוצה לשדר את תכניותיו ולהיות פופולארי,

אינני סבור שיש להעמיד את האיש לדין משמעתי,

שידורים כאלה לא ישודרו יותר ומנהל הרדיו קיבל עליו את הדיון,

אני סבור שההיטפלות לנושאים דתיים, לאו דווקה

יהודיים, מסוכנת מאד, בפעם האחרונה היתה היטפלות לאפיפיור, אם כי בסגנון יותר

מנומס,

אישית אני סבור שאילו האיש היה עושה תכנית על

האיסלם, לדוגמה, כפי שהוא עשה על היהדות, כי אז היינו מחמירים אתו יותר, מכל מקום

כל הכיוון הזה איננו נכון, מיותר, ואולי אפילו מנוגד לחוק,

אני מקווה שמקרה כזה לא יחזור על עצמו ואם כן -

כי אז הטיפול בו יהיה הרבה יותר רציני,

היו"ר נ, רז; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מתי פלד,

מ, פלד; לא שמעתי את השידור אבל קראתי בעתון כתבה קצרה

שממנה התברר לי שהמימסד הדתי כולו נפגע בכלל כתבה

הומוריסטית,

בקשתי בוועדה את תגובת השר אולם הוא בחר להגיב

במליאת הכנסת בצורה חמורה ביותר,

לדעתי מדובר על צנזורה כנגד סאטירה שקשה לי לזכור

משהו דומה לה, קשה לי להעלות על הדעת שמתפתחת כאן חברה חסרת כל חוש הומור, ודאי

שאין מדובר לא במחקר אנתרופולוגי אף לא מדובר בדיון תיאולוגי, מדובר בהתבדרות,

להעמיד אדם על כס הנאשמים בגלל זה שהוא מזכיר בצורה

מתבדחת דברים של תרבויות שהם תוצאה של התפתחות בעבר הרחוק ותוך כדי כך הוא מכניס

הלצות, אז לראות בדבר כזה פגיעה בדת או בטעם הטוב?

האם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת צריכה לקבל על

עצמה משימה לחנך את אותו אדם? זה דבר חמור ביותר שעליו אני מתקומם, לא היה בדבריו

של מאיר שליו שום דבר שאיננו מקובל בחברה מתורבתת בכל מקום אחר בעולם,



מותר להתבדח. האם לא הזדמן לכם לשמוע שידורים

עם דברי התבדחות על הכנסיה? זה דבר חדש?

אילי האיש היה יוצא ונוסיף נגד היהדות - את זה

אני מביו שאי-אפשר לקבל, זאת הסתה. אבל התבדרות ברוח קלה שמבוססת על מידע שלא

עומד בספק

א.ח. שאקי; דם בלי דת זאת איננה הסתה? בלי דת היה פסנט אחר

איר לאכול תרנגולת?

מ. פלד; האיש לא לעג; הוא התבדר. צריך להכניס את הדברים

לפרופורציה הנכונה. אי אפשר להקים קול צעקה כזה

על כל תכנית בידור שנעשית על~ידי אדם שיודע את המאטריה. הוא איננו נחשב בור.

א.ח, שאקי; מה שאתה אומר איננו מעיד על הבנה ביהדות.

מ. פלד; אני אפנה אותך למחקרים של מלומדים יהודיים שיוכיחו

שאלה דברים הגיוניים וחיוביים. האם אנו חיים על

אי מבודד? האם לא היו מחקרים בנושאים האלה? ומה הם הוכיחו? בדיוק את הדברים האלה,

אבל לא בצורה הומוריסטית. אין כאן דברים שלא קראנו עליהם או שלא שמענו עליהם בכל

מיני דרכים.

אילו מישהו היה אומר שהוא הגזים ~ ניחא. אבל לקיים

על ענייו כזה דיו ו במליאת הכנסת ולשמוע את השר תוקף את האיש? קשה לי להעלות על הדעת

דברים כאלה כנגר אדם ששכריו אותו כדי שהוא ישדר תכניות בידור ברדיו.

הבעיה החמורה של השידור הזה היא חוסר היכלת

להתייחס לקצת הומור וזאת אחת מנקודות השפל של החברה האנושית שאיננה יכולה לקבל

התלוצצות על חשבונה. אנו מכירים סאטירות מקדמת-דנא.

א.ח. שאקי; אילו התכנית היתה על האיסלאם כי אז היית

אני מדבר על שלילת זכויות. יום יום אנו פותחים את

הרדיו ושומעים שידורים הומניסטיים, אז לא מציגים

עדוית או מנהיגים? איש לא עושה מזה ענייו ואף עדה לא באה בטענות כאשר מישהו מחקה

צורת דיבור או מנהג . אי-אפשר לרדת לדרגה כזאת של חוסר חוש הומור.

אני מציע לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת לדחות את

הביקורת לחלוטיו ולהניח לאנשים להתבטא כל זמו שהם אינם משמיצים או מסיתים. מדובר על

התבטאות נאיבית שלא היה בח יותר מאשר רצוו להשתעשע. אני מצטער בכלל שכל הנושא הזה

עלה על הפרק. משמעות דבר כזה היא רצוו להטיל רסו על התבטאות שהיא הסרת כוונה להזיק.

שהיתה כאן כוונה להשתעשע.

היו"ר נ. רז; רשות הדיבור לחברת-הכנסת אמירה סרטני.

א. סרטני; בכל מה ששייר לתחום הסאטירה וההומור בחיינו אפשר

להזכיר את הגששים, אבל אנו שומעים אותם שוב, שוב

ושוב. היו תכניות יפות גם ברדיו וגם בטלוויזיה אולם הן נעלמו. אני טבורה שחייבים

להכניס לחיינו סאטירה והומור וכאו נכנסת השאלה; מה הביקורת עושה בתחום הזה? אינני

מקבלת במאת האחוזים את דבריו של חבר-הכנסת מתי פלד. אילו אותה סאטירה היתה מלעיגה

על קבוצת אוכלוסיה אחרת ~ היא גם כו היתה מקוממת אותנו.

אני סבורה שמאיר שליו עבר את תחום הטעם הטוב.

קשה לקבל את דבריו. אי-אפשר להרשות למישהו להלעיג על קבוצת אנשים. זה טעם לפגם.

אינני מצדדת בסאטירה שמקעקעת בצורה חריפה כל-כך אורחות חיים. כאשר היתה לו תכנית

על העתונות עלי להודות שברגע שהוא היה מגיע לייעל המשמר", הייתי מאבדת דפיקת לב אחת.



מ, פלד; אסור שהתלוצצות תפגע במישהו?

א. סרטני; לא אמרתי זאת. התכנית שלו על העתונות היתר. נהדרת

אבל הנוסח הזה של התכנית עליה מדובר עבר את גבולות

הטעם הטוב, הפגיעה שהוא פגע היתה עמוקה מדי, סאטירה צריכה להיות על רמה מסויימת;

אסור שהיא תפגע עד כדי כך בשורשים,

אינני יודעת אם היינו נזעקים בצורה כזאת אילו

התכנית היתה משודרת כלפי קבוצה אחרת של אוכלוסיה - - -

מ. ינון; קבוצה אחרת של אוכלוסיה היתה נזעקת.

א. סרטני; אז אינני יודעת אם הייתי שומעת ממך אותם דברים.

זה סימן השאלה שאני מציבה בנושא הזה.

מ. ינון; מאה אחוז. אני יכול להביא בפניך ראיות.

למאיר שליו היתה תכנית ש"רצה" במשך שנה שלמה בשם;

"כתוב בעתון" בה הובאו קטעי סאטירה, אולם בפעם הזאת היתה חריגה מן הטעם הטוב.

א. סבסני; במקרה הזה הוא עבר את הגבול. יחד עם זאת אני

סבורה שהנושא הזה לא היה צריך לעלות מעל במת הכנסת.

מ. ינון; זאת לא היתה היוזמה שלנו.

א. סרטני; בנושאים כאלה צריך לטפל במסגרת האתית של הרשות.

מ. ינון; טיפלנו בעניין הזה עוד קודם שהתקיים הדיון בכנסת.

היו"ר נ. רז; מה שמגיע למליאת הכנסת הוא מה שחברי הבית מעוניינים

להעלות, אי-סיקור מופע טלוויזיוני הוא נושא שחברת

הכנסת רצתה להעלותו. כל אחד מציע מה שהוא מחשיב.

בעיני הנושא הזה איננו מהעניינים השוליים ומי

שנזעק להעלות אותו מעל במת הכנסת קלע לנקודה חשובה. כולנו שייכים למחנה החופשי

אבל לא למחנה המופקר.

מ. פלד; לזה אתה קורא הפקרות? אני מצטער מאד.

היו"ר נ. רז; להרשות לומר כל מה שהלשון מרשה? על זה יש בינינו

חילוקי-דעות.

כאשר הומור הופך להלעגה - אוי ואבוי לאותו הומור.

אני מכיר גם הומור אחר, של שלמה ניצן, שמופיע על מרקענו כל ערב שבת.

מ. ינון; הוא צוחק הרבה על הדת ואף אחד לא מתלונן על-כך.

היו"ר נ. רז; י הוא גורם לנו לצחוק צחוק "בריא". הוא לא גורם

עלבון לאיש.

כאשר טוביה צפיר מחקה, לדוגמה, את ראש-הממשלה

אינני שבע-רצון מהתבטאויותיו בקשר לגובהו של מר שמיר. מה יש לצחוק מזה שראש-הממשלה

נמוך? אבל את זה עוד אפשר לסבול. אני מכל מקום לא רואה טעם בחיקוי כזה.

פעם היתה תכנית בשם "ניקוי ראש", בתקופתו של יצחק

רביו. אבל הורידו אותה



א. אבנר; הורידו אותה לקראת הבחירות כיוון שחששו שהיה

תפריע לגן.

א. סרטני; התכנית הזאת חסרה לנו.

היו"ר נ. רז; שר החינוך והתרבות אמר כי העירו לכתב וכי דברים

כאלה לא יישנו.

מ. ינון; הוא אמר כי הוא מגנה את השידור.

היו"ר נ. רז; אני מצסרף להערתו זאת.

מ. פלד; השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא האם צריך לנזוף במר שליו?

היו"ר נ. רז; אם קראו לו ואמרו שהוא הפריז, מה עוד צריך?

מ. פלד; גדולי הסופרים בספרות העולמית; כתבו על החברה ועל ,

הכנסיות - - -

היו"ר נ. רז; מה שמותר לאדם פרסי לכתוב בספר זה דבר אחר. אבל

להפוך את רשות השידור לכלי שמבסא דברים שהם מעבר

לסעם הטוב והאחריות הלאומית?

מ. פלד; זה ההבדל בינינו ובין ה-בי.בי.סי.

היו"ר נ. רז; אני מתנגד לצנזורה אולם אינני מצדד בהשתוללות

בתיאטרון או בכלים אחרים. זאת איננה תרבות, זה

לא מוסר, זאת ירידה אל הנמוך ביותר. לראות דבר כזה כתרבות? יכול להיות שזה מה

שקורה בתקופה האחרונה.

ההצעה הזאת הועלתה על שולחננו על-ידי חבר~הכנסת

שאקי והיא היתה יכולה להיות מועלית גם על-ידי אדם חילוני. בעקבות ההצעה לסדר-היום

עלינו לקרוא לכל הנוגעים בדבר לשמור על מידה טובה של הדברים ואני מוסיף ואומר

שבנושא הזה אין רצפטים. כתב משדר נוכח פני האומה והוא צריך לקחת בחשבון רגישויות.

אילו היו משדרים תכנית כזאת נגד ערבים חבר-הכנסת מתי פלד היה משתולל.

מ. פלד; אני אציג בפניך ספר שכתב ערבי שמתלוצץ על הערכים

הכי קרובים שלהם והספר הזה נחשב ליצירת אמנות.

היו"ר נ. רז; אינני מתנגד לכתיבת ספרים; אני נגד שריפת ספרים.

אני מדבר של השימוש שנעשה בכלי ממלכתי. זאת לא

היתה התבדחות. אני אוהב הומור. זה לא הומור. העובדות מבחינה אנתרופולוגית

והמינהגים הפגאניים הן עובדות נכונות. לא הכל נוצר במעמד הר סיני. בין כל

החלקים היפים שהיו בתכנית לבין הרוח הכללית של החומר - זה כל ההבדל.

אם מישהו נכשל במשהו - הוא צריך להודות וכאן נכנס

תפקידה של רשות השידור להיות רגישה לתופעות כאלה.

אינני מזמין צנזורה; אני מזמין אחריות. רשות

השידור אחראית כלפי צרכניה.

הנושא ראוי לגינוי. יש בו היבטים שליליים. היה

כשלון וצריך לגנוז אותו. צריך לפתח רגישות לנושאים מסויימים. בין לא לכבד היבטים

מסויימים ובין להלעיג יש הבדל גדול.

אנו נסכם את ההצעה לסדר-היום, נסיק מסקנות ואז

אולי יתפתח ויכוח נוסף. רשות השידור נהגה באחריות כלפי מה שקרה. היא לא "זרקה"



א. פ1רת; כמי שאחראי על השידורים ברדיו ובטלוויזיה עלי

להודות שכאשר שמעתי על השידור הזה מאד לא אהבתי

אותו, כבודו של מאיר שליו במקומו מונח. אני מכבד את האיש ואת דעותיו אבל אין

זה אומר שהמדינה נתנה לו גושפנקא כדי שישתמש בכלים שהועמדו לרשותו להביע דעות

אישיות. לא יתכן שעובד של רשות השידור יעשה שימוש במיקרופון או במצלמה כדי להביע

דעות אישיות. המיקרופון או המצלמה אינם שלו; הם של הציבור.

אין מחלוקת על-כך שלא צריך להקים

צעקות ומהומות אם מישהו אומר מעל במה מסויימת דברים מאותו סוג של דברים אותם השמיע

מאיר שליו אבל אם הבמה היא קול~ישראל - זה כבר סיפור אחר. מדובר על קול-ישראל.

זה לא עתון פרטי או מועדון סגור של חוג מסויים שמי שרוצה הולך אליו ומי שאיננו רוצה

לא הולר אליו. רדיו הוא מכשיר שנמצא בכל בית והוא צריך לשמש את כלל הציבור. כפי

שלא הייתי רוצה שחבר-הכנסת שאקי ייפגע כך גם לא הייתי רוצה שחבר-הכנסת פלד ייפגע.

מ. פלד; התנאי לתת לו להמשיך לשדר הוא שמה שהוא ישדר

יצטרך למצוא חן בעיניכם?

אי~אפשר על כל דבר לומר: אין לכם חוש הומור.

בשם ההומור נעשו דברים איומים, אני אינני חושב

שזה הומור בכלל. התכנית עליה מדובר לא נועדה להיות תכנית הומוריסטית. אם המגמה

של התכנית היא טור אישי של מאיר שליו, אני לא ארשה זאת. אף אחד לא הסמיך אותו

להיות פרשן או בעל טור. דברים שמשודרים ברדיו הם דבריו של הרדיו הממלכתי, לא של

מאיר שליו. לרדיו אין דעה משלו. הרדיו הוא גוף ממלכתי וחובתו לדווח על כל מגוון

הדעות.

כיוון שהוא עשה מה שהוא לא היה צריך לעשות

מ. פלד; מה הוא כן צריך לעשות?

א. פורת; בכל עתון יש מערכת בקרה. אין דבר כזה שכתב עושה

הכל בעצמו. זה פחות או יותר מה שקרה לגבי

התכנית הזאת. לא היה פיקוח אף לא בקרה. יד של עורך לא היתה שם. אילו אותו חומר

היה עובר עריכה של אדם מקצועי, ניטראלי, דבר כזה לא היה קורה.

מעתה ואילך השידור הזה לא ישודר בשידור חי אלא

בשידור מוקלט ואם יתעורר צורך אפילו מנהל הרדיו יקרא את החומר ויאשר את השידור.

אין לי טענה ולו אחת כנגד מאיר שליו-. אילו

הנושא הזה היה מטופל בצורה מקצועית כי אז היינו חוסכים לעצמנו את כל הדיון הזה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.10