הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום רביעי, גי בחשוון התשמ"ז - 5.11.86 - בשעה 09.00

נ כ וז ו!

וזברי הוועדה.- נ' רז - יו"ר

פ' גולדשטיין

אי הראל

אי ולדמן

ת' טובי

אי סרטני

זי עטשי

מי פלד

מוזמנים; דייר ש' שושני - מנכייל משרד החינוך והתרבות

עי וולנסקי -משרד החינוך והתרבות

יי ולבר - מזכייל הסתדרות המורים

ש' באייר - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

שי אלון - ארגון המורים העל-יסודיים

פ' רכס - דוברת הסתדרות המורים

ג' רם - משנה למזכ"ל הסתדרות המורים

צי כהן - מנהל אגף הכספים, הסתדרות המורים

די רונן - יו"ר חטיבת המורים בחינוך העל-יסודי

ש' טלמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

מי הבא - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יי כהן - דובר משרד החינוך והתרבות

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מ' אלמוג מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

יי ירון - מרכז השלטון המקומי

א' שפירא -משרד החינוך והתרבות

שי בן-צור - הסתדרות המורים

עי הרשקוביץ - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; די פלד

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; 1. שאילתות.

2. השבתת מערכת החינוך העל-יסודית.



שאילתות

היו"ר ני רז;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. נתהיל בשאילתות של חברי הוועדה. בבקשה,

חבר-הכנסת טובי.

ת' טובי;

נדמה לי שאוניברסיטת חיפה הוא המוסד האקדמי היחיד שמקיים מבחן בהבעה בעברית

רק לסטודנטים הערבים. זה למעשה מכשיר לסינון הקבלה וצמצומה, כאשר עולים חדשים,

או אחרים שמצטרפים, לא עוברים מבחן כזה. אני חושב שהגיע הזמן שוועדת החינוך

תביע דעתה בענין, כי זה מקור לאפליה מסויימת.

על רקע קיום המבחן השנה, שהיה צריך להתקיים ב-15.9, נמנע מכ-20 סטודנטים

שנרשמו להשתתף במבחן, בשל תקלה טכנית ברישום, שקרתה באשמת מוסדות האוניברסיטה.

לאות סולידריות עם 20 הסטודנטים כל הנבחנים שבתו ובקשו לשתף את כולם במבחן.

נציגי ועד הסטודנטים הערבים היו נוכחים. במשך 3 שעות היתה מתיחות בעקבות אי

ההשתתפות במבהן, ואחר-כך מוסדות האוניברסיטה חיסלו את הבעיה וקבעו ש-20

הסטודנטים ייבחנו ב-27.9.

בעקבות זה, קצין הבטחון דאג להקים ועדת משמעת, שהעמידה למשפט שדה את שני

נציגי ועד הסטודנטים הערבים. האחד הוא ראש הוועד מוחמד רנעים, וחשני - חבר

מזכירות הוועד גיעפר פארח. העמידו אותם למשפט שדה והישעו אותם מלימודים

באוניברסיטה. את הראשון הישעו לשנה שלמה ואת השני לשלוש שנים.

זאת שערוריה. יש כאן שני דברים; א. ענין המבחן בהבעה בעברית; ב. ענין

ההשעיה. אני מבקש שאנחנו נתערב. זה עיוות דין ושערוריה לגבי גורל הסטודנטים.

השבתת מערכת החינוך העל-יסודית

היו"ר ני רז;

רק חתחלנו את שנת הלימודים והנה היא משתבשת. כבר כמה ימים אנחנו שומעים

שהדבר הולך לקרות. בהתחלה השבנו שזה יטתדר, מפני שכל הזמן עמדנו עם היד על

הדופק, והנה אני רואה שזה לא מסתדר עקב אי-תשלום משכורות למורים. אני יודע

שהשביתה הזאת היא תערובת. חלק מהמורים שובת משעה מסויימת ואילך וחלק מצטרף בשעה

אחרת, והיום זה לא בדיוק מה שיהיה מחר אם הענינים לא יסתדרו, אלא יהיה בהיקפים

אחרים, או במינון אחר. אנחנו בתחילת שנה משובשת עקב אי-הסכמה בין האוצר לבין

משרד החינוך על התקציב ואופן העברתו למשרד החינוך, ממשרד החינוך לרשויות

המקומיות ומהרשויות המקומיות למורים, לספקים וכדומה.

ועדת החינוך שמעה על המחלוקת חזאת ב-16.6 וב-30.6 בישיבות שבהן השתתפו שר

החינוך והתרבות ושר האוצר. אז דובר על כך שהתקציב המקוצץ שיעמוד השנה לרשות

משרד החינוך צריך לחיות מקוצץ ב-50 מיליון דולר. ההנחה היתה שהסכום הזה יושג

על-ידי הטלת אגרה בסך 27 מיליון דולר, וכן תיספגנה על-ידי המורים, ובהסכמתם,

כ-60,000 שעות שהן כ-22 מיליון דולר.

שני הדברים האלה לא בוצעו למעשה. לא הוטלה אגרה ולא קוצצו 60,000 שעות.

היות שמשרד החינוך לא קיצץ מה שהיה צריך לקצץ על-פי החוק, אני מפחית

את הפלח שלו מדי חודש בחודש באופן חד-צדדי, כי אני פועל על-פי החוק. כל

הענין הזה נמצא במחלוקת בין משרד האוצר לבין משרד החינוך כאשר הממשלה צריכה

להחליט על כך.

עד לרגע זה לא הושג סידור בין האוצר ובין משרד החינוך. לכן, באופן חד-צדדי

הכספים אינם מועברים למשרד החינוך, וממשרד החינוך לשלטון המקומי. אני רוצה

שיהיה ברור שהענין הזה לא נוגע רק למשכורות מורים, אלא גם לתחומים אחרים מאד

חשובים. זח נוגע גם להעברת כספים למוסדות תרבות, למטרות של פרוייקט הרווחה,



לשרתים, מזכירים, והסעות. למעשה, הסעות ילדים אינן ממומנות, כי לא משלמים

לספקים.

לפי דעתי השביתה הזאת היתה תייבת לקרות, כי הדברים אינם עובדים על הסכמות,

אלא עובדים על אילתורים, והשביתה פרצה. אם הבעיה לא תיפתר מהר מאד, השביתה

תתרתב ותתמשך. לכן זימנו את הישיבה הזאת כדי לשמוע את הטיעונים של הצדדים

ולקבוע את הדרך כדי להסדיר את הענין. אם אנחנו פותחים את מערכת החינוך בצורה

כזאת, אני מלא חרדות לגבי ההמשך. אינני יודע אם המורים היו צריכים כבר לשבות

ולא להתאפק כמה ימים, לפחות עד ששר החינוך יחזור מחו"ל.

קודם-כל נשמע את הסענות שנוגעות למשרד החינוך, משרד האוצר, מרכז השלטון

המקומי, הסתדרות המורים וארגון המורים. אנחנו נשמע את העמדות ואת הסיבות שהביאו

למצב הזה, כפי שהן נראות לכל אחד מהצדדים, ונסכם.

אני מצטער ששר החינוך איננו כאן, וגם מר פוגל מהאוצר. לכן, נשמע את

הטיעונים ונראה איך אנחנו יוצאים לדרך, שתפקידה לסיים את השיבוש הזה מהר ככל

האפשר וששנת הלימודים תפעל כהלכה.

דייר שי שושני!

ראשית, אני מקווה שעל העובדות אין מחלוקת. האוצר תובע ממשרד החינוך

והתרבות לקצץ בשנת הכספים 1986 סכום של 101 מיליון שקל. הסכום הזה מורכב משלושה

1. 65 מיליון שקל שהם קיצוץ בשעות; 2. החלטה שכן התקבלה, או לא התקבלה,

ומיד אעיר בקשר לכך הערה עקרונית - לקצץ 33 מיליון שקל נוספים. זו החלטה

שהממשלה קבלה לאחר דיון בדבר 3.9% קיצוץ נוסף בתקציב משרד החינוך והתרבות; 3.

שלושה מיליון שקל שהם חוב בענין הנקיון העצמי בבתי-הספר.

שר החינוך והתרבות טוען שמתוך 101 מיליון שקל הממשלה קבלה החלטה על 14

מיליון שקל לגבי משרד החינוך והתרבות, שעליהם צריך להתקיים דיאלוג בין משרד

האוצר לבין משרד החינוך כיצד ייגבה הסכום הזה בשנת 1986. לגבי כל השאר טוען שר

החינוך והתרבות - על-פי פרוטוקולים, והוא אמר זאת במפורש לשר האוצר - כל השאר

איננו מעוגן בהחלטות ממשלה וניתנת פרשנות שאיננה נכונה להחלטות הממשלה. על כך

יש ויכוח רציני מאד.

לפני כחודשיים סוכם בין שני השרים שתוקם ועדה שתדון בשאלה איך פותרים את

המחלוקת קודם-כל לגבי ה"4ו מיליון שקל בשנת 1986. ועדה זו דנה והציעה הצעות

שונות, בעיקר לגבי תשלומי ההורים, מאחר ששר החינוך והתרבות טוען שמערכת החינוך

איננה יכולה לקצץ אפילו אגורה אחת באמצע שנת הלימודים.

עד תחילת החודש לא הגענו לסיכומים בין משרד החינוך ובין משרד האוצר. משרד

האוצר נקט בדרך, שמבחינה מינהלית הייתי מופתע ממנה, ולא העביר למשרד החינוך

והתרבות אפילו אגורה אחת. הוא שילם במישרין באמצעות החשב הכללי את משכורות מורי

בתי-הספר היסודיים ואת משכורות עובדי המשרד, ולא העביר אפילו אגורה אחת מעבר

לסכום הזה, לא לשלטון המקומי ולא לגופים אחרים. הוא השאיר את הקופה של משרד

החינוך והתרבות ריקה, וזוהי העובדה הנכונה לבוקר זה.

אנחנו זקוקים למימון חודשי. על-פי ההתחייבויות של משרד החינוך והתרבות

ועל-פי הדרישות שהגיש חשב המשרד שלנו לחשב האוצר, אנחנו זקוקים ל-145 מיליון

שקל. גם על דעת משרד האוצר, אם ינכה את כל מה שמתחייב על-פי דעתו ממה שחייב

משרד החינוך לקצץ, היינו צריכים לקבל 109 מיליון שקל, וגם את הסכום הזה לא

קבלנו. מכאן, שלבוקר זה כל מערכת החינוך והתרבות של מדינת ישראל, מלבד מורי

בתי-הספר היסודיים ועובדי המשרד, משותקת, ומבחינה זו המצב קשה.

אלו הן העובדות עד לרגע זה כפי שאני יודע עליהן. נקבעה ישיבה ליום ששי

בבוקר בין שר החינוך ובין שר האוצר. אינני יודע מה יהיה בישיבה זו. האמת היא

שאני לא חושב שמערכת החינוך היתה אי-פעם במצב כזה.

אני אתיתס לעובדות. 101 מיליון שקל זה אכן הסכום שנדרש על-פי החלטות

הממשלה לקצץ במשרד החינוך, ולא קוצץ. הוא מורכב באופן קצת שונה מהסכומים שאותם

הזכיר דייר שושני, אבל לא ניכנס לזה. הרכיבים הם: 1. שעות הוראה שקוצצו עוד

מבסיס התקציב ושר החינוך אמר שהוא אמר בממשלה, שכל הענין הזה מותנה בהסכמת

ארגוני המורים לוותר על חלק מהטבות עציוני שהגיעו להם החל ב-1 בספטמבר. המורים

אמנם ויתרו על הלק משעות חונך-חניך, וזה קצת מקל את הבעיה אבל לא פותר אותה.

החלטה שניה של הממשלה שנתקבלה באוגוסט היתה על קיצוץ 3.9% בכל משרדי

הממשלה, כשגם בענין זה יש מהלוקת שנובעת מכך ששר החינוך אומר ומציג פרשנות

לפרוטוקולים של הממשלה שהוא מכיר בקיצוץ של 0.9% בלבד בפעילות, והשאר זה קיצוץ

טכני בעיקרו. והסכום השלישי הוא השירות העצמי.

מונה צוות מצומצם שאמור היה לפתור את בעיות תקציב ההינוך. הצוות הזה ישב

ובסופו של דבר אנחנו, כאוצר, הבאנו הצעת פשרה שכוללת מספר מרכיבים, שהלק מהם זה

קיצוץ בשעות הוראה, וחלק מהם זה הנהגת תשלומי הורים במערכת החינוך, ועוד רשימה

של נושאים לטיפול ארוך-טווח בתקציב החינוך, שעליהם משרד החינוך מסכים. ההצעה

הזאת כמכלול, הן לשנת התקציב 1986 והן לשנת התקציב 1987, הוגשה בישיבה האחרונה

של הצוות הזה לפני אנשי משרד החינוך ובראשם מנכ"ל המשרד.

אני רוצה לציין שההצעה הזאת כוללת בתוכה הליכה מאד משמעותית לקראת משרד

החינוך בשנת התקציב 1986, ואומרת שמתוך הסכום הכולל של 101 מיליון שקל משרד

האוצר יחזיר לתקציב משרד החינוך כ-56 מיליון שקל. זה פורץ, לפחות מבחינתנו, את

חמערכה בנושא הקיצוץ של 3.9% לכל המשרדים, כי זה הוחלט לגבי כל המשרדים. אם

במשרד מסויים פורצים את המסגרת, זה פותח פתח לכל המשרדים האחרים.

ההצעה הזאת לא התקבלה על דעת משרד החינוך. בישיבה נוספת שר האוצר הלך

לקראת שר החינוך, מעבר להצעת הפשרה הזאת, והסכים לדחות חלק מההתחייבויות של 1986

ל-1987, כשהסיכום היה שמשרד החינוך יקצץ בפעילות הריאלית אך ורק ב-1987 ולא

ב-1986. גם הצעה זו לא התקבלה על דעת משרד ההינוך, מהסיבות שציין מנכ"ל המשרד,

ששר החינוך מכיר אך ורק בחלק קטן מהקיצוץ.

לאחר כל ההתלבטויות והישיבות הוחלט במשרד האוצר לקחת את התקציב ברצינות.

זאת אומרת, לקהת ברצינות מה שכתוב בתקציב, מאושר על-ידי הממשלה והכנסת בחוק,

וכל חודש לתת למשרד החינוך את ההלק 1/12 מאותו תקציב כפי שאנחנו רואים את

הפרשנות של החלטות הממשלה והכנסת. המשמעות מבחינת מימון היתה צריכה להתקבל כבר

באוקטובר. ב-1 באוקטובר היה אמור לפרוץ המשבר שנובע מהתאמת המימון לתקציב כפי

שאנחנו רואים אותו. שר האוצר הלך לקראת משרד החינוך והחליט לתת להם תוספת של 10

מיליון שקל במימון אוקטובר על-מנת לנסות ולישב את הבעיה במשך חודש נוסף, ועל-מנת

שי נעבור את החגים בשלום'.

במהלך החודש הזה היו מספר פגישות נוספות ולא הגענו לפתרון. שר האוצר הודיע

בצורה מאד ברורה לשר החינוך וגם לחשב המשרד, שגם הוא איש האוצר, שאותו קטע שהוא

מוסיף עכשיו י ירד מהחודש הבא, אם לא יימצא פתרון. כבר מאפריל אנחנו מדברים על

חמשבר שיפרוץ ב-0ו.1 או ב-1.11, וזה לא נפל במפתיע על משרד החינוך.

באשר למימון חודש נובמבר, כתוצאה מהחלטות שנתקבלו, למשרד החינוך מגיע סכום

של 109 מיליון שקל.

למח רק לנובמבר?

שי טלמון;

מעכשיו ועד סוף השנה. הוויכוח כרגע הוא על מימון נובמבר. אם יהיה איזה



שהוא הסדר, אני מניח שגם הנושא של המימון ייפתר. אבל כרגע, המימון המתאים

לתקציב חודש נובמבר הוא 109 מיליון שקל, ומבתינה אריתמטית אין על זה

חילוקי-דעות. נכון להבוקר משרד האוצר מעוניין להעביר את כל הסכום של 109 מיליון

שקל, אלא שנוצרה כאן בעיה. הסכום הזה מורכב כך, שחלקו הוא שכר מורים ישיר, חלקו

שכר מורים עקיף באמצעות הרשויות, וחלקו תמיכות למוסדות תרבות, ספורט, נוער,

ספקים וכן הלאה.

משרד החינוך הודיע שבשלב זה הוא מעוניין לא לשלם לרשויות המקומיות וכן לשלם

את הסכומים האחרים. או, לחלופין, לא לשלם בכלל אלא שכר מורים ישיר. משרד האוצר

אנחנו מעוניינים שתקחו את כל הסכום של 109 מיליון שקל ותשלמו. לשר

תשלום לשכר מורים ישיר, הווה אומר חינוך יסודי, ושכר

מורים עקיף, ומי שייפגע בסופו של דבר יהיו אלה גופי תרבות.

נשאלת השאלה מה סמכותו של משרד האוצר להתערב בהקצאה פנימית בתוך משרד

החינוך. שר האוצר, בתוקף תפקידו כממונה על המשק, רוצה שהמשק ימשיך להתנהל

ביציבות. מאחר שלהשבתת מערכת החינוך יש השפעה משמעותית על מה שנעשה במשק כולו -

אמהות לא יוצאות לעבודה, ודברים נוספים - יש לו הזכות להתערב בנושא שקשור במשק,

ולכן הוא הודיע שאם משרד החינוך לא יעביר את התשלום לרשויות המקומיות ויפתור את

הבעיה של שכר מורים ותשלומים אחרים לרשויות, הסכום הזה יעמוד במשרד האוצר עד אשר

משרד החינוך יחליס להעביר אותו לרשויות. נכון לרגע זה משרד החינוך איננו מוכן

להעביר אותו לרשויות. הוא מעוניין לקבל אך ורק לקבל את השכר הישיר ולא לקבל את

הסכום הנוסף.

לפי זה האוצר ינהל כל מועצה מקומית קטנה.

למועצה המקומית אין השפעה על המשק כמו שיש להשבתה של מערכת החינוך. כל מה

שמשרד האוצר אומר למשרד החינוך הוא: יש לכם מנת מימון של 109 מיליון שקל, קחו

וחלקו אותו לפי אותם סדרי עדיפויות שמאז ומתמיד אתם הגדרתם אותם, ולא אנחנו.

זו תמונת המצב נכון להיום. ההצעה שהגיש הצוות המצומצם למשרד החינוך עדיין

עומדת בעינה, וזו הצעת פשרה מאד גדולה. אני רוצה לציין שהצעה פשרנית כזאת לא

הוגשה לכל משרד ממשלתי אחר, כולל משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות.

אדוני היושב-ראש, אתמול בקשתי ממך לכנס את הוועדה לישיבה דחופה משום שאני

חושב שהנושא הזה הוא כל-כך חשוב, וועדת החינוך והתרבות לא חייבת להמתין עד שאחד

מהשרים יחזור מחו"ל. כאשר חוצאתי הודעה לעתונות, אמרו לי שאני צריך לקרוא לשר

נבון לחזור מחו"ל. אמרתי שהשר נבון הוא כל-כך נבון, שהוא צריך לדעת מתי לחזור

מחו"ל ולא אני, במקרה זה, צריך לעוץ לו לחזור.

אנחנו קידמנו בברכה את בואו של דייר שושני למשרד. כאשר היו מדברים בישראל

על שביתה, הדבר הראשון שהייתי שומע זה את המשרד הרלבנטי אומר: רבותי, אין מקום

לשביתה, חכו קמעא, השר חוזר ביום ששי - וכאילו מאומה לא קרה. אני מגיע למסקנה

שבמאבק הנוכחי משתמשים בנו בין שני משרדי ממשלה. והואיל ואני נמצא בממשלת אחדות

לאומית, ואני מעריך שכל מי שנמצא באותה ממשלה - מלבד האופוזיציה, כמובן - לא

איכפת לו כרגע מי צודק יותר ומי צודק פחות. הנושא הזה בכלל לא רלבנטי.

אני בעקרון נגד השבתת לימודים. זה הנשק האחרון. רק נפתחה שנת הלימודים

וכבר שמחה וששון. אני רוצה לברך שני ראשי ערים בישראל, חולון והרצליה.

תוסיף גם את תל-אביב ופתח-תקוה.

פ' גולדשטיין;

נשק השבתת תלמידים מלימודם, בעקרון הוא נשק פסול. נכון שהמורים לא קבלו

משכורת, ואני מצדיק את המורים, אבל השבתת הלימודים זה הנשק הראשון? נכון

שמדברים על הנושא ועוסקים בו, אבל מדוע להשבית את הלימודים כבר עכשיו? הרי השר

נבון יחזור ביום ששי ואז תתקיים פגישה בינו ובין שר האוצר. מדוע לא להמתין עוד

שלושה ימים? מדוע להכניס את המערכת לסיחרור? שהרי יודעים שאם מכניסים את

המערכת לסיחרור, לאחר-מכן קשה מאד לייצב אותה.

ת' טובי;

אולי תגיד גם משהו לגבי האוצר?

פ' גולדשטיין;

אני תושב שאמרתי יותר מכפי שאתה צריך להבין. אינני תושב שאנחנו עוסקים

בשני צדיקים. אנחנו עוסקים בשתי ממלכות שהיום יש ביניהן מאבק. אבל אם ממשלת

ישראל החליטה על קיצוץ, זה מה שמהייב. כולנו במפלגת החינוך, ואני בעד זה שיתנו

למשרד החינוך כמה שצריך לתת, אבל כשיש קיצוץ הוא מחייב את כולם, לא רק את

הבטחון, גם את החינוך.

אבל מה שצורם באוזני יותר מכל הוא השתיקה הרועמת של משרד החינוך. אילו השר

נבון היה אומר, אפילו מחו"ל; אנא, חברים טובים, חכו עד שאני חוזר - אני משוכנע

שהיום לא היתה שביתה בישראל. היו כל מיני סכסוכים, אז הלכו לראש הממשלה ולכל

מיני גופים כדי לבדוק, ואינני וזושב שבשלב זה יש כאן סיבות אחרות מאלה שנקבתי

בהן.

אדוני היושב-ראש, אנחנו כוועדת החינוך והתרבות של הכנסת חייבת לצאת בקריאה

להפסיק את השביתה לאלתר. עם כל ההבנה וההצדקה שאני רוחש למורים שיש פה בעיה

אמיתית, אבל אפשר להמתין מספר ימים. חיכיתם שנים, חודשים ושבועות. כאן אנחנו

מדברים על ימים, והוויכוח בין האוצר לבין החינוך הוא ויכוח סמנטי; כן תיקח, לא

תיקח; 109 מיליון שקל או 101 מיליון שקל, או; אל תתערב בענייני. אני מסכים

שהאמירה לא להתערב בענייני צודקת, אבל למה להשבית את הלימודים?

אנחנו חייבים לצאת בהחלטה אחת ויחידה, לפנות לשרים בבקשה לסיים את הסכסוך

לאלתר. אבל לפני שהם גומרים את הסכסוך הקיים יש לבטל את השביתה, לחזו ר

ללימודים. אני מציע למנכ"ל משרד החינוך והתרבות שלהבא יישמע קולכם ברמה. אתם

צריכים להיות הראשונים שצריכים לזעוק נגד שביתה, ולא שמעתי את קולכם.

י' ולבר;

אינני מתכוון להכנס לוויכוח בין משרד החינוך לבין משרד האוצר, אבל אני רוצה

לפתות ולומך ששני ארגוני המורים איפשרו פתיחת שנת לימודים חלקה במאמץ גדול מאד.

אני יודע שזאת היתה עמדת שני הארגונים. היה הנושא של הבקשות לוויתורים, שלחלק

מהן נעתרנו, מפני שחשבנו שטוב שבמדינת ישראל תיפתח שנת לימודים חלקה אחרי שבמשך

5 שנים היא נפתחה עם שיבושים.

לפני כשבועיים חתמנו על הסכם עבודה, עוד לפני ההסכם עם האחיות, היו כאלה

שכתבו עלינו שאולי אנחנו מחכים לאחיות על-מנת להמשיך וליצור משברים, וגם זה היה

מתוך שיקול-דעת של שני הארגונים.



אני רוצה לומר עכשיו משהו בשמה של המוגדרות המורים. לנו יש רגישות מיווזדת

ו. אי-תשלום משכורת לשכיר שעובד כל החודש; 2. פיטורי עובדים, או

אבטלה בכלל. לא יעלה על הדעת שחבר שלנו, או לא שלנו, לא יקבל את שכרו במועד.

אנשים שכירים חיים מהמשכורת הזאת, הם צריכים להעביר את התשלומים, וכולנו יודעים

מה פירוש הדבר לחיות ממשכורת של שכיר. אנחנו גם יודעים שמשכורות המורים הן לא

מהמשופרות ביותר, אבל זאת סוגיה אחרת.

אני רוצה לתקן את דברי ד"ר שושני ולהעיר שמורי חטיבות הביניים, פרט

לתל-אביב, מקבלים את משכורתם מהמדינה.

שי באייר;

פרט לאותם מורים שאמנם עובדים בחטיבות הביניים, אבל הם שייכים לבית-ספר

שש-שנתי, ואז משכורתם באה מבעלויות אחרות. זאת דוגמא של הפשטות הקיימת במערכת

החינוך.

יי ולבר;

מפה אפשר להגיע למסקנה נוספת, וגם אני פונה לוועדת החינוך שגם היא תאמר

משהו בקטע שאני רוצה להציע. מכל המאבק הזה אני למד שיש הצדקה לתביעה הישנה שלנו

שכל המורים יעברו להיות עובדי מדינה. אילו כולם היו עובדי מדינה, כולם היו

מקבלים את שכרם, והיום לא היה ויכוח ולא היתה שביתת מורים. אני אומר בשם

הסתדרות המורים שבהחלט נשמח שכל חמורים יקבלו שכרם מהמדינה.

הסתדרות המורים לא השביתה רק את אלה שלא קבלו את שכרם. אנחנו חשבתנו את כל

החברים שלנו בבתי-הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים, למרות שחלק גדול ממורי

הטיבות הביניים קבלו את שכרם, וזאת לאות סולידריות. מפני שלא יכול להיות שיהיה

מורה שלא יקבל שכר ומורה אחר יקבל שכר והוא לא ישבות. כך שההחלטה שלנו היתח

ברורה מאד בענין הזה.

אם היום לא יופקדו בחשבונות המורים הכספים שמגיעים להם במסגרת השכר שהם

אמורים לקבל החודש, מחר אנחנו מתכוונים להשבית באופן סולידרי את כל מערכת

החינוך היסודי, פרט לגני הילדים וכתות אי ובי. אני תושב שזה אי - בי של איגוד

מקצועי. אנחנו מדברים הרבה מאד על עזרה הדדית ואני מאד מתשיב את הערך הזה,

ולכן נשבות גם מחר. הלימודים יתחילו מחר בשעה 10 בכל המערכת, פרט לגני הילדים

וכתות אי ובי.

ו

פי גולדשטיין;

אם יסתבר שהאוצר מוכן להעביר את הכסף, ובגלל סיבות שאינן קשורות באוצר

מישהו לא מוכן לקבל את הכסף, האם גם אז תשבתו?

יי ולבר;

אינני רוצח להכנס לסוגיה הזאת. יש לי עמדה פרטית בענין ואינני רוצח לעסוק

בה.

אין לנו כל ענין לשבש את מערכת החינוך. בתחילת דברי אמרתי איזה מאמצים

אדירים השקענו, שני ארגוני המורים, לפתיחה חלקה של שנת הלימודים, לחתימה על הסכם

ולוויתורים הדדיים על-מנת שהמערכת תוכל לתפקד כראוי. חבל על מה שקרה כאן, מפני

שזאת בעיה פנימית מאד אדמיניסטרטיבית. אני, כמובן, לא רוצה לנקוט עמדה לגבי סדר

העדיפות שלי לו אני הייתי צריך לקבל החלטה בענין הזה.

ו

שי באייר;

אין לנו ספק שמשרד החינוך, ויחד עם משרד החינוך כל מערכת החינוך, לרבות

המורים, נמצאים בצרה בשל הבלעדיות של האוצר להכריע מי יקבל ומי לא יקבל. יש לי



דעה אישית בענין סדרי עדיפויות ולא אכנס לזה. לא אומר למה האוצר מוכן להקצות

ולמה הוא איננו מוכן להקצות, זאת פוליטיקה. הארגון שאני עומדת בראשו איננו

ארגון פוליטי ולכן לא אביע עמדה בנושא בשם הארגון.

רק אומר שאנהנו כחלק ממערכת ההינוך מוחים על המצב הזה; שיש מי שיושב למעלה

ומכריע מה לתת ואיך לתת למערכת, שהיא השניה בהשיבותה אחרי מערכת הבטחון. ולא

אני בלבד אומרת זאת, פרופ' מני אמר שלשום שזאת המערכת השניה החשובה ביותר למדינה

מסיבות לאומיות, מבחינת הצרכים הלאומיים של המדינה. אני רוצה למחות, כחלק

ממערכת החינוך, על עמדה זו של האוצר.

אחרי שמחיתי אני רוצה לומר שמה שקרה עם המורים בארגון המורים העל-יסודיים

מזכיר לי ספור שאני ואתם למדנו, וגם ילדינו, על ריב בין שני הפריצים. כאשר פריץ

מכה את היהודי של השכן, השכן ניגש לפריץ בזעם ואומר: אתה הבית את היהודי שלי -

אני אכה את היהודי שלך. אנחנו הוכינו בגלל הריב בין משרד האוצר לבין משרד

החינוך, ולצערי הרב הוכינו לא על-ידי שני פריצים, אלא הוכינו על-ידי "כל

הפריצים" שבמערכת החינוך העל-יסודית.

אני שואלת: ממה נפשך? וכאן אני עונה לחבר-הכנסת גולדשטיין. יש לנו במדינה

רשת "אורט" שלה 108 מוסדות חינוך על-יסודיים והיא מתפשטת והולכת בטענה שיש לרשת

מקורות כספיים והיא- יכולה במקורות שלה לתגבר את אותם מוסדות חינוך. הרשת הזאת

יש ריב, יש לי מורים, אני מעסיק של מורים, אני אחראי על

הקיום התקין של הלימודים ברשת שלי ואני אשלם למורים, כמו שעשו עירית הרצליה או

חולון. כשם שפנו אלי אתמול ב-12 בלילה מעירית ירושלים ואמרו שהם עושים מאמצים

לשלם אולי לא הכל, אולי חלק. יש לה אחריות ויש לה מקורות - שתשלם לנו, ולא

תביאו אותנו לידי מצב שאנחנו משחקים לידיים של מישהו.

רשת "עמל" ההסתדרותית, שאני מניחה שהיא מזדהה עם הדברים שאמר יצחק ולבר,

מעסיקה מורים -

הם דיווחו לנו שהם שילמו משכורות למורים.

אני שמחה מאד שרשת "עמל" שילמה את המשכורות. חבל שלא נוכח כאן נציג רשמי

של רשת "עמל". אני מרשה לעצמי לומר שהייתי בין המבקשים לכנס את הוועדה וזזאת,

ולהזמין את נציגי כל הרשתות שאנהנו מועסקים על ידן, כי גם להן יש אחריות ויש להן

תקציבים.

ארגון המורים עתר לבג"ץ להורות להעביר את המורים העל-יסודיים לידי המדינה,

כי רצינו למנוע את הביזיון המתמשך הזה. אחת התשובות של נציגי המעסיקים היתה

שאנחנו מקבלים כספים ממשרד החינוך. כאלטרנטיבה בקשנו שיהיה חשבון מיוחד ונפרד

למשכורות המורים באוצר השלטון המקומי, ואז אמרו לנו: את זה לא ניתן, כי אנחנו

דואגים לא רק למורים. אצלנו הכל בקופה אחת ואנחנו לא יכולים להפריד, המורים לא

איפה הבנקים? איפה ההלוואות כדי לקיים את החובה האלמנטרית

ולשלם שכר? כולם הודיעו לי שהחודש לא תהיה משכורת, וכי מה יכולנו לעשות? אם

מישהו היה אומר שיש ויכוח ואולי תוך יום-יומיים תהיה משכורת, ניחא, אבל לא כך

אמרו.

אנחנו נקלענו למצב שבו הפריצים רבו, חיכו אותנו והפכו אותנו נשק במאבק

שביניהם, ולנו לא היתה ברירה. אני מאד מקווה שהמאבק שלנו ישא פרי. כעת אני

שומעת שמכל מיני מקורות מודיעים שעושים מאמץ, יש שכר. את זה היו צריכים לעשות

לפני יומיים, ואתמול, כשאיימנו להשבית את המערכת, ולומר: יש ויכוח, בינתיים

נגייס כספים, לא נבזה אתכם.



העובדה שמורים במדינת ישראל חייבים לשבש את המערכת כדי לקבל שכר היא ביזוי

למורים וביזוי למערכת, ואני מרשה לעצמי לומר שזה ביזוי ותעודת עניות למדינת

ישראל. לכן, אל יפנו אלינו.

אני פונה אל ועדת החינוך של הכנסת: אנא, אל תעלו אפילו הצעת החלטה לפנות

אלינו להפסיק את השביתה. אנחנו עדיין רואים בכם כתובת אובייקטיבית שמייצגת את

הציבור ואת מכאוביו, ולא רק את הממסד. אם חס-וחלילה תתקבל החלטה כזאת, אתם

תפסיקו לשמש לציבור המורים כתובת כזאת, כי הציבור יבין שאתם דנים לא לגופו של

עני ן אלא מתוך אינטרסים שאינני רוצה להגדיר אותם. לכן, אנא, אל תעלו הצעה כזאת.

תפנו את הבקשות שלכם ואת הציווי שלכם כנציגי הרשות המוזוקקת לממשלה, לא אל

המורים.

היו"ר ני רז;

אני לא מקבל את הדיקטט הזה.

אני מבקשת.

אני לא מקבל את הבקשה הזאת וגם לא את המגמה הזאת. אנתנו ועדת תינוך של

כנסת ישראל ולא סקציה של ארגון המורים. לכן, כשנחשוב שיש משהו שאינו צודק בעמדת

המורים, לא נתבייש להגיד את זה. כשם שלהיפך, נגן עליכם בחירוף נפש כשנחשוב שאתם

צודקים. לכן אני לא מקבל את זה.

אני חוזר ומדגיש את הדברים שאמרתי, וזו יכולה להיות הצעה. משרד האוצר

יעביר היום למשרד החינוך את כל הסכום עבור שכר הלימוד המדורג, הווה אומר משכורות

מורים לחינוך העל-יסודי, לחטיבות הביניים ולבעלויות. ושר החינוך ושר האוצר

יישבו ביום ששי ויקבלו החלטות לגבי שאר הסכומים.

ואת שוברי השולחנות אצלנו במשרד נשלח אליך?

אני מדבר כרגע על ארכה עד יום ששי, שאז שני השרים ייפגשו ויחליטו.

עד יום ששי נשלח אליך את עובדי הרווחה שלא קבלו חודשיים משכורת?

כרגע אנחנו מנסים לפתור את הבעיה באיזו שהיא צורה ולא להקשות עליה. את

הבעיה של מערכת החינוך, שהיא עיקר המאסה, אנחנו כן יכולים לפתור לפחות עד יום

ששי. אני מציע שלפחות את הקטע הזה, שהוא הקטע המשמעותי, כן נפתור.

שמענו פה הודעה בהחלט מפתיעה ומיוחדת. אנחנו נמשיך בדיון וניקח את זה

בחשבון כהודעה של משרד האוצר.



א' סרטני;

אני חושבת שאת דעתי על הקיצוצים בוזינוך אני הבעתי ומביעה כל הזמן. אני

שמחה מאד לשמוע שלחבר-הכנסת גולדשטיין יש עקרונות, ועקרון יפה מאד שלו הוא

שלימודים לא משביתים. לי יש עוד כמה עקרונות. מישהו נשחק ומשקיע את כל מה שיש

לו במערכת הזאת בכדי שלימודים יתקיימו. כפי שנאמר כאן, ארגוני המורים עשו הכל

בכדי ששנת הלימודים תיפתח בצורה מסודרת. אנחנו מלווים את כל הדיונים, עם הלחצים

שבהם, והם לא נמצאים בתוך. הם לא קבלו אתמול כמונו את תלוש המשכורת.

כאשר מערכת הלימודים מושבתת אני מתקוממת נגד עצם העובדה. אבל איך אפשר

להגיד למורים שהם ממהרים לשבות? להזכירכם, כאשר מורים באום-אל-פאחם לא קבלו 5

חודשים משכורת, את אף אחד זח לא זיעזע. במקום אחר המורים לא מקבלים משכורת לאחר

חודשיים ושלושה חודשים, ואלה לא משכורות שמהן אפשר לחסוך ולצבור למשך חודשים.

אני חושבת שכל המערכת הממשלתית הביאה את המורים לידי כך שכאשר קורה דבר כזה

הם חייבים להגיב מיידית, משום שאם הם לא יגיבו מיידית, הדבר ייסחב בחצאי שביתות

וברבעי שביתות ו ישבש את המערכת לכל אורך השנה, וכבר ראינו את זח בעבר.

באשר למשרד - מתוך התפיסה הזאת שאני משוכנעת בה באלף אחוז, שהמערכת

החינוכית לא יכולה להמשיך ולהתקצץ, הממשלה חייבת פעם אחת ולתמיד לעשות סדרי

עדיפויות. משרד החינוך לא יכול לעמוד בזה יותר. המשרד לא יכול להגיד למורים:

חכו רגע, ומצד שני הוא גם לא יכול לקבל תכתיבים.

פי גולדשטיין;

מצבך טוב, חברת-הכנסת סרטני. אגי יושב גם בוועדת החוץ והבטחון ושומע שם

על תקציבים.

אי סרטני;

אני יודעת שמצבי מצוין. טוב היתה עושה הממשלה, אם לפני שהיא מגישה תקציב,

היא היתה קובעת סדרי עדיפויות ואיך מחלקים את הכסף.

האוצר לא מתערב רק במה שמשפיע על המשק. רק אתמול שמעתי פה מנציג האוצר שהם

מתערבים עד לאחרונת הכתות בחינוך המי וחד, אם היא תיפתח או לא תיפתח, ואני שומעת

גם דברים אחרים. . אם האוצר שם עצמו לנהל את כל חייה של מדינת ישראל ולהגיש

תכתיבים לכולם, אני חושבת שאפשר לחסוך תרבה כסף על-ידי זה. לא יכול להיות שמשרד

החינוך, שבעיני הוא מכובד לא פחות ממשרד האוצר וממשרד הבטחון, יקבל תכתיבים למה

ולמי להעביר כסף. אנחנו שומעים את הטיעונים האלה כל פעם כשזה נוגע לסקטור נזקק

כל-כך. לכן אני מבינה את המשרד שאיננו מוכן לקבל את התכתיב הזה.

מה שכן אפשר היה לומר הוא: אנחנו יושבים על משא-ומתן, העני ן ייסגר תוך

יומיים-שלושה ימים עד שבוע בין המשרדים. הרי הענין עם משרד האוצר לא התחיל היום

ולא לפני שבוע, והם ידעו לאן זה יגיע. ,

קורבן אחד חם המורים, שעוד יקצצו לחם שכר גם עבור ימי חשביתה. אני מקווה

שלא יעשו את זה. לדעתי, משרד החינוך איננו יכול לתפקד בצורה כזאת.

נאמר כאן שהאוצר החליט על תשלומי הורים. הכנסת לא קבלה את הענין של אגרת

חינוך. על איזה תשלומים שההורים צריכים לשלם יכול האוצר להחליט בלי שזה יעבור

כחוק?

האוצר לא החליט. דברתי על כך שהצעה כזאת עלתה כחלק מההצעות שעלו בצוות

המשותף למשרד החינוך ולמשרד האוצר. הצעה כזאת חייבת לחגיע לחקיקה של הכנסת,

ולכו זה היה צריר להגיע לשולחן הזה. אם ההצעה עדיין לא הגיעה לכאן סימן שזה



עוד לא מתגלגל.

יי ירון;

קודם-כל, לנו בהחלט יש אינטרס בחינוך ולא רק לבקר בכנסת. כנראה שרק מדינה

מתאבדת יכולה לדבר" על סדר-גודל כזה של קיצוצים במערכת החינוך ובשעות תקן, משום

שאם היה מישהו שעוסק בסבוטג'ה, הוא היה צריך להציע הצעות כאלה. אבל זה אמרתי רק

לכאורה, כי אני עוסק רק בביוב ובנסיעות.

השביתה הזאת היתה חזויה חודשים מראש. הלכנו לענין הזה בעינים פקוחות, כאשר

לא ידענו מי ישבית את המערכת - או הרשויות המקומיות או ארגוני המורים. אנחנו

ידענו פהות או יותר מה נעשה בקופה של משרד החינוך ואנחנו יודעים שהספור הזה,

הבר-הכנסת גולדשטיין, זה לא ספור של ה-5 בנובמבר, כי ב-5 בדצמבר יהיה יותר גרוע

וב-5 בינואר יהיה עוד יותר גרוע.

אתה אומר שהענין של אמהות לילדים זו מצוקה גדולה ולחץ ציבורי עצום, אבל זה

באמת לא משנה אם המורה או הגננת משביתים את הלימודים, או אם השרת של בית-הספר לא

פותח את ביה"ס. התוצאה היא אחת, וזה הלך לקרות. משום שאם אומרים שעירית הרצליה

כן שילמה משכורות ועירית ירושלים עשתה מאמץ לשלם, אני שואל ממה היא צריכה לשלם

את זה? האם יש לה עודפים בבנקים? היא צריכה לקבוע סדר עדיפות כשהיא פוגעת

בריקמה אחרת. יש כאלה שיכולים לספוג את זה חודש ימים ויש כאלה שאינם יכולים.

גבעתיים תספוג את ענין ההסעות, אבל אם בשלומי או במעלות אין בכלל חינוך על-יסודי

וכל הילדים מכתה זי נוסעים לנהריה, מי ישלם עבור ההסעות האלה, הקופה המסכנה של

הישוב? מאין הם יקהו את הסיבסוד הזה שמשרד החינוך גורע מהם?

אני לא מציע לחלק ציונים, משום שיש ישוב שיש לו עוד קצת כסף בקופה, או שהוא

קובע סדר עדיפות, ויש כאלה שאין להם לשלם לכל העובדים. יש חלק מהישובים בארץ

שהתקציב העירוני שלהם הוא מיסי התושבים. בגבעתיים 85% מהתקציב בא מהכנסות

עצמיות, ובפתח-תקוה - 80%. כלומר, אתה לוקח מהתושבים כדי לסבסד את משרד האוצר,

ואחר-כך יש לובי של הסוחרים ושל החנוונים שאומרים כמה מנוולים הם ראשי הערים שחם

מעלים את המסים.

אנחנו מדברים על העובדים, שירות עצמי, ועל שהיה הסכם לשנה. בשנה שעברה

פיטרנו מאות עובדים בגין ההסכם הזה. עכשיו אנחנו לא יודעים אם להחזיר אותם או

לא. אי-אפשר להשאיר את בתי-הספר מלוכלכים, אז שכרו אנשים. הם יחתמו על הסכם

ובעוד חודש - חודשיים יגידו לחם ללכת הביתה. העובדים האלה הם לא שכירים? רק

מורים הם שכירים?

מאחר שאנחנו יודעים שהספור הזה הוא לא ספור של חודש ובכל-זאת החלטנו לחכות,

חלק מאתנו בהחלט משתדל לשלם את משכורות המורים, אם הוא מסוגל. אף לא אחד מאתנו

משתמש במורים ככלי במאבק. והראיה, אם ראש עירית פתח-תקוה משלם, הוא לא חורג,

אלא כל אחד מנסה להתמודד עם המציאות הלוקאלית שלו. אם במקום מסויים לא משלמים

משכורות, זה לא משום שיש החלטה פוליטית, אלא משום שהוא פשוט לא יכול לשלם.

ובסך-הכל, אם נהיה קצת אובייקטיביים, נחשפים ישובים שהם יותר מבוססים ויכולים

לשלם את החודשית הזאת, ואלה שאינם מסוגלים לשלם.

אנחנו קבלנו החלטה חד-משמעית שזח שירות שאנחנו ממלאים בו תפקיד של מתווכים.

במקום שהממשלה תשלם משכורות ישירות למזכירות ולשרתים, מעבירים לנו כסף ואנחנו

משלמים. שירות שלא נקבל עבורו, לא נקיים אותו.

ביום חמשי יתקיים כנס חירום של ראשי הרשויות ואנחנו צריכים לחשוב לא על

גבעתיים, פתח-תקוה והרצליה, אלא על שלומי, ירוחם, דימונה והצור הגלילית. אנחנו

חייבים להיות אתם, למרות שיש ישובים שמסוגלים לעמוד בנטל הזה עוד חודש -

חודשיים.



תי טובי;

אנחנו יכולים לשבת כאן כמו צדיקים, להסתכל ולצלם עובדות מכאיבות, ולהגיד

שאם שני גופים מסתכסכים, שיישבו את המחלוקת ביניהם, כאילו אנחנו גוף נייטרלי

מתווך, כשמערכת שלמה מתמוטטת. אנחנו חייבים כחברי ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת, וכנבחרי ציבור, להגיד את דברנו בצורה הברורה ביותר, ללא היסוס וללא

משוא-פנים, מתוך דאגה למערכת מתמוטטת, שבעיני היא חשובה ביותר לפני המערכות

האחרות. לכן אני קורא לוועדה להגיד את דברה לא מתוך נייטרליות, אלא מתוך דאגה

לעני ן, להציל את מערכת החינוך.

אי-תשלום משכורות המורים היום הוא ביטוי למצוקה, לקיצוצים של ענפים שלמים.

האוניברסיטה העברית אינה יכולה לפתוח את שנת הלימודים. דייר שושני, שהוא חלק

מהממסד, אומר דברים חמורים ביותר, שכתוצאה ממדיניות הקיצוצים מחר עלולים 8,000

מורים למצוא עצמם ברחוב. סגירת כתות זה צמצום נוסף של שעות הלימודים. גם ענפים

אחרים של חינוך ותרבות ייסגרו.

האם אנחנו, חברי הכנסת, יכולים לעמוד מן הצד כשדבר כזה קורה? הנהגת ארגון

המורים העל-יסודי אומרת שהיא גוף לא פוליטי והיא רוצה להביע דעתה על עדיפויות,

אבל אי-תשלום משכורות זה לא ענין פוליטי? סגירת כתות וצמצום תקציב זה לא ענין

פוליטי? אנחנו חייבים להביע עמדה ולהכריע בצורה ברורה. זה צו האחריות לגבי

ציבור המורים ולגבי מערכת החינוך.

האוצר מתערב וקובע סדרי עדיפויות ויש לו עמדה אחרת לגבי הוצאות אחרות. הוא

מתערב כך מתוך דאגה לחסכון בשטחים ובהתנחלויות במיליוני השקלים והדולרים

שיום-יום מבוזבזים לריק. לכן אנחנו גם צריכים להביע דעתנו על סדרי העדיפויות,

ומערכת החינוך עדיפה מכל הבזבוזים האלה, שנובעים מפוליטיקה פסולה.

אנחנו עומדים גפני צמצומים שמהם נובע המחזה הזה, ולא שהשביתה היא כלי משתק

בין שני שרים. אינני מקבל את זה. אי-אפשר לגשת כך למאבק של ציבור עובדים אשר

נלחמים על פת לחמם. הם לא כלי משחק, ואילו מנהיגי ארגון המורים והסתדרות המורים

לא היו ממלאים את חובתם כלפי ציבור המורים שלא קבלו משכורת, הם היו חייבים לעמוד

בפני משפט חבריהם.

שר החינוך והתרבות ושר האוצר אחראים בפני הממשלה, ולכן נפנה את

תביעותינו כלפיהם וכלפי הממשלה.

במצב הזה ועדת החינוך צריכח, לדעתי, לעשות את הדברים הבאים: ו. לתבוע מן

הממשלה לא רק להפסיק את הקיצוצים, אלא להתהשב בצרכיה החיוניים של מערכת .החינוך

ולממן את הצרכים המינימליים האלה. 2. לתבוע להזרים מיד את הכספים שהיא חייבת

היתה להזרים ולאפשר למשרד החינוך למלא בינתיים את חובתו. 3. לתבוע מכל המערכת

תשלום מיידי של משכורות המורים. אני מתנגד לזה שאנחנו נבקש מציבור שעומד על

זכותו, שישלים עם הגזרות ויקבל את המצב הזה ללא תגובה. הוא מילא את חובתו

כאיגוד מקצועי. האחראים למצב הזה הם הממשלה והמשרדים שחייבים לממן את התקציבים

הדרושים גם לתשלום משכורת, ואין לבוא בתביעות לשלטון המקומי, שבלאו-הכי נמצא

במצוקה גדולה ביותר כתוצאה ממדיניות הקיצוצים.

די רונן; י

אינני מבין מדוע האצבע מופנית אל המורים ומדוע האנשים שהתבטאו כאן בנושא

החינוך דרשו שהמורים יפסיקו את השביתה. הרי המורים עשו את שלהם, הם עבדו, לימדו

את התלמידים. חבר-חכנסת גולדשטיין, עובדי המדינה מקבלים משכורת בדרך-כלל בצורה

מסודרת ב-ו בחודש. מתוך שיקולים שונים שעכשיו אנחנו מצטערים על כך, הסכמנו לקבל

את המשכורת ב-7-6-5 ועד ה-8 בחודש. עכשיו אנחנו תובעים שישלמו לכל המורים

משכורת ב-1 בחודש. היום אנחנו כבר ב-5.11 ואני וחברי עדיין לא קבלנו משכורת.

אם ידוע שזה ויכוח בין שני משרדים מכובדים, מה רוצים מאתנו? ששני השרים ייפגשו

ויסיימו את הוויכוח ליד שולחן הממשלה. אנחנו את שלנו עשינו. אנחנו גם לא יכולים

ממשכורת של 700 - 800 שקל נטו לחיות ועם זה לחכות למשכורת הבאה. למה אנחנו



צריכים לחכות, שה"אוברדראפט" יגדל?

אני לא מציע לחשוב בכיוון של ניכוי ימי השביתה מהמשכורת, ואני גם לא מציע

שנעשה שביתות נוספות בנושא הזה. זו זכות אלמנטרית ואני חושב שמוועדת החינוך

והתרבות של הכנסת צריכה לצאת קריאה שנושא תשלום המשכורות בכלל לא צריך לעלות

לוויכוח. זה מגיע לעובד.

פי גולדשטיין;

אני מציע שהחברים יתייחסו גם להודעת האוצר.

היו"ר ני רז;

האוצר הודיע בבהירות ובפשטות שהוא מוכן מיד לשלם למורים את המשכורות.

אי סרטני;

מורים יבואו והסעות לא יהיו.

ז ' עטשי;

אני מציע שוועדת החינוך והתרבות לא תהיה רק מתווך אני קורא ליושב-ראש

הוועדה ולחברי הכנסת שיאמצו את הצעת האוצר, כפי שהועלתה כאן, וזאת כדי לחסוך

הרבה מאד מאמצים, וגם סבל, משום שהקורבן היתיד איננו המורים אלא התלמידים שאינם

הולכים לביה"ס בגלל שביתת המורים. בשל סוגיה אחת מתוך מכלול של סוגיות שבחן יש

חילוקי-דעות בין האוצר לבין משרד החינוך לא צריך להשבית את המערכת גם עד יום

ששי.

לכן אנחנו צריכים לקבל החלטה ברוח ההצעה שהוצגה כאן על-ידי האוצר, ואני

מקווה שמשרד החינוך יקבל אותה לאלתר. אם נשארו ספיחים מסויימים מבחינת הסכסוך

מה להוציא על מה - את זה יפתרו ביום ששי, ואין צורך שהמורים והתלמידים יסתובבו

ברחובות. מה עוד שיש לזה השלכות נוספות.

אני תמים-דעים עם דברי גבי באייר שהמערכת הזאת היא השניה בחשיבותה אחרי

מערכת הבטחו ן ואסור שבענין הזה יהיו משחקי עוצמה ויוקרה בין שני המשרדים. בואו

נתנהג כעם הספר ולא לפי מה כדאי לי ומה כדאי לו. אני מקווה שכולנו נאמץ את הצעת

האוצר ומשרד החינוך יקבל אותה, כי אסור לנו להמשיך להתעסק במשתקי יוקרה וסמכויות

על גב הילדים בעיקרי ועל גב המורים.

מי אלמוג;

מרכז השלטון המקומי עמד לקיים מחר כנס חירום של כל ראשי חרשויות המקומיות

בארץ, ודחה אותו בשבוע-ימים על-מנת להספיק להיפגש קודם עם שר החינוך.

אני בעד זה שישלמו למורים ולכל העובדים השכירים משכורת ב-1 בחודש, בלי

להפלות בין אחד לשני. מה היה קורה היום אם בעקבות אי-תשלום משכורת לשרתים,

למזכירות ולהסעות תלמידים זה לא היה מתבצע, והמורים עדיין היו מחכים? משרד

לזה נשלם היום כדי שיסיעו ילדים וכדי שישלמו לשרתים ולמזכירות

ובעוד שבוע שוב נשב על סוגיית המורים?

במי נהל תקין צריך לפתור אחת ולתמיד את הבעייה הזאת, כי לא ייתכן שב-1 בחודש

ישלמו למורים, ולא ישלמו לשרת, למזכירה ולכל השאר. אם לא יהיה כסף גם לאחרים,

בעוד שבוע לא יסיעו תלמידים והמורים לא יוכלו לקיים את המערכת, וועדת החינוך שוב

תתכנס לדון בענין. בעוד שבועיים - שלושה שבועות בתי-הספר יהיו מלוכלכים, כי

השירות העצמי איננו מתבצע. המורים הודיעו שהם אינם יכולים לשתף פעולה בתנאים

הקיימים, ואז אין נקיון עצמי של תלמידים והכתות יהיו מלוכלכות. זה ענין של עוד

10 מיליון דולר בשנה.



אם הענין יוסדר בפגישה בין שר החינוך לבין שר האוצר, מה טוב. אם לא, בשבוע

הבא יתקיים כנס חירום של ראשי הרשויות, ואז אלה שלא יוכלו לשלם לאותן הפונקציות

שהזכרתי, הם לא יקבלו שכר. אני רוצה שחברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת,

ארגוני המורים ומשרדי הממשלה, כולם יהיו מודעים למצב. משרד האוצר ומשרד הפנים

אוסרים עלינו לפנות יותר לבנקים, והבנקים קבלו הודעה על כך. אם הבנקים יתנו לנו

כסף, אין מי שיכסה אחר-כך את הוצאות המימון. גם המקור הזה נסתם. לכן חייב להיות

הסדר קבוע לכל המרכיבים האלה, לכל ימי השנה, כי אחרת המערכת לא תוכל לפעול.

אי ולדמן;

תפקידה של ועדת החינוך והתרבווג הוא לעשות כמיטב יכולתה לגרום לכך שמערכת

החינוך תפעל. במסגרת תפקיד זה אני רוצה לחזק את דברי יושב-ראש הוועדה, שחובתנו

לפנות לכל מי שקשור למערכת שיתן את חלקו בהפעלתה. לכן אי-אפשר לקבל את דברי גבי

באייר שאנחנו לא נפנה אל המורים. אנחנו חייבים לפנות לכל חלק במערכת, גם בלי

שאנחנו קובעים.

לא הופנתה כאן אצבע כלפי מישהו מהצדדים. גם אם אני מייצג תנועה שהיא

באופוזיציה, אני רוצה להגיד מלה טובה על שר האוצר ועל משרדו. אנחנו מדברים פה

כאילו משרד האוצר איננו חלק מהמערכת של מדינת ישראל, שתפקידו לדאוג לכך שכן יהיה

כסף. אינני נכנס לשאלה אם הוא צריך לעשות את זה או לא. על כך יש דעות שונות ויש

ויכוח בין משרד האוצר ובין משרד החינוך ביחס לפרשנות של החלטות הממשלה. אנחנו

יודעים שאם משרד האוצר לא יבצע את תפקידו ויקמץ איפה שהוא יכול, לא יהיה ערך לכל

המשכורות. אינני אומר שהוא צודק במקרה הזה, או לא, אבל אי-אפשר להעמיד את זה כך

שהאוצר דואג לדבר שאיננו שייך למדינת ישראל ולכל האזרחים בה.

אני מציע שוועדת החינוך והתרבות תרשום לפניה את הודעת האוצר ותבקש שהכספים

האלה יועברו מיד. אינני אומר שזה מצב אידיאלי, אבל בינתיים נפעיל את זה.

כמו-כן הוועדה קוראת לשר החינוך ולשר האוצר לשבת ביום ששי ולחגיע לידי הסכמה.

יי ירון;

ובינתיים השרתים לא יקבלו שכר?

אי ולדמן;

הרי אנתנו מדברים על כך שצריך לפתור את הבעיה.

אי הראל;

אפשר להפסיק את ההסעות ליהודה ושומרון?

אי סרטני;

אם לא יהיו הסעות, יהיו מורים אבל לא יהיו תלמידים.

אי ולדמן;

אנחנו לא נפתור כאן את הבעיה של סדרי עדיפויות. אני מציע ששני השרים ישבו

עד שיגיעו להסכמה ביחס לפרשנות, ואם יהיה צורך - שיפנו אל ראש הממשלה. אינני

חושב שצריך לעכב את תשלום המשכורות למורים עד שיהיה כסף גם להסעות.

אבל התלמידים לא יגיעו לבתי-הספר, כי לא יהיו הסעות.



אי ולדמן;

א. לקבל את הצעת האוצר להעביר את הכסף ולשלם משכורות

למורים. ב. ששר האוצר ושר התינוך ישבו ויגיעו להסכמה בענין הפרשנות. ואם הם

לא יגיעו ביניהם להסכמה, שראש הממשלה ייכנס לענין ויכריע. ג. לפנות בקריאה

למורים שיחזרו לעבודה.

אי שפירא;

אני רוצה להעיר שלוש הערות. הערה ראשונה נוגעת להצעה להעביר הלק מהכסף. לי

זה נראה קצת מוזר מנקודת ראות של סדרי שלטון תקינים. יש משרד, יש שר ממונה,

והוא בלבד יקבע את סדר העדיפויות במשרדו. זו החלטה שאף אחד לא יכול לקחת במקום

שר.

שנית, הוויכוח הזה הוא תולדה של ויכוחים קודמים. שר החינוך עומד על שתי

נקודות בענין הזה. נקודה אחת נגזרת מהמשא-ומתן עם המורים. במו"מ הזה היתה

הסכמה של הממשלה, ושר החינוך עומד על כך שכל קיצוץ ייעשה בהסכמה עם ארגוני

המורים. לאחר מו"מ ממושך שהשתתפו בו שר האוצר, שר החינוך וראש הממשלה הקודם, הם

הגיעו להבנה חלקית והסכום הזה בכל-זאת קוצץ בבסיסו. נקודה שניה. היה שם סכום

נוסף, ובזמן שתיכננו את גביית האגרה, אמרו; נשאר סכום מסויים של 3 מיליון דולר -

"ילבישו" אותו על זה. שר האוצר הוריד את נושא האגרה מעל סדר-היום וזה לא פוגע

בתקציב משרד החינוך.

הערה שלישית היא בקשר לקיצוץ של3.9% זו הצעה שהוצעה בממשלה כקיצוץ "פלט"

בכל המשרדים. בדיונים בממשלה שר האוצר הזכיר שזאת בעצם רזרבה שמונחת בתקציב

המשרדים ומשרד שלא השתמש ברזרבה הזאת לא ירגיש בקיצוץ הזה. הקיצוץ של 0.9% היא

פעולה של קיצוץ ריאלי. שר האוצר הודיע שכל שאלת ההתיקרויות שתהיינה, הממונה על

השכר באוצר קובע שהוא מחליט על תוספות והאוצר מכסה אותן. אז הוחלט לגבי ה -0.9%

ששני השרים, לפי הצעת ראש הממשלה דאז, יישבו ויחליטו מה לעשות בענין. היתה

צריכה להיות ירידה של 3%מהרזרבה בלי לפגוע בפעולות המשרד. בענין ה-0.9% הם היו

צריכים להתדיין ביניהם ולהחליט. משרד האוצר יודע שאם הוא יוריד סכום כסף מסוים,

המשרד ייקלע למשבר.

בחודש זה ניסו לקצץ מתקציב המשרד 3.9%, ולא 0.9%, לתקופה של חצי שנה.

כלומר, כמעט הכפילו את הסכום הזה וקיצצו אותו לא מתקציב רזרבה שהיתה אלא מתקציב

פעולות מיידי, וברור שזה הכניס את המשרד לסחרור של משבר. אם מישהו רצה לתכנן

משבר, תוכנן משבר.

אי הראל;

אני רוצה לברך את שני ארגוני המורים על המהלך שהם נקטו, כי נדמה לי שהגענו

לנורמה חדשה, שבלי זעזוע של מערכת אין פותרים בעיות במדינת ישראל. אני לא אצטרף

לקריאה לארגוני המורים לחזור לעבודה סדירה, אם זה לא יהיה מלווה בפתרון יסודי של

הבעיה.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה שמה שקרה היום לציבור המורים קרה לפני

חודש-ימים בסמינרים, כאשר לא הועבר אליהם התקציב השוטף והמורים קבלו את משכורתם

ב-2 בחודש, אבל מאחר שהם לא שבתו, איש לא פצה פה.

למשרד החינוך אין ברירה והוא נוהג כהלכה. אם לא מעבירים לו את הכספים, פעם

אחת הוא לא מעביר כספים לגוף זה ופעם אחרת הוא לא מעביר לגוף אחר. לגבי דידי

אין כל הבדל בין משכורתו של מורה בסמינר, מורה בבית-ספר תיכון או מורה בבית-ספר

יסודי, או פועל בתיאטרון "הבימה". הנפגעים מכל זה הם לא רק השרתים, כי משרד

החינוך והתרבות מתקצב מערכת של משכורות למען חינוך ותרבות. הוא לא בונה את

התפארורות ב"הבימה", הוא מתקצב חלק מהעובדים שם.



אתם אומרים שעל המורים בבתי-הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים לרוור לעבודה.

אם תקבלו את הוזלק הזה, פתרנו את הסכסוך, כי הלחץ שלהם הוא יותר גדול. אני רוצה

פתרון יסודי של השאלה. יש ויכוח בין שני שרים, ושר אחד לא יכול להכריע בענין

באופן שרירותי. ממשלה כן יכולה. הממשלה יכולה להגיד: אנחנו לא רוצים חינוך

מספיק לנו שהתלמידים ילמדו עד שעה 10, כי הרמה שלהם מספיק

גבוהה.

חבר-חכנסת גולדשטיין, העני ן לא נפתר בזה שמחר בבוקר נגיד שצריך לעשות

רפורמה במשרד החינוך. אני רוצה להגיד לזכותו של מנכ"ל משרד החינוך שמתמודד עם

בעיות קשות מאד -

אבל שמענו שביום ששי השרים ייפגשו ויושג פתרון. ואם לא, הממשלה תכריע

בענין ביום ראשון.

אילו שר האוצר היה אומר: אני מעביר את כל החלק שמגיע למשרד החינוך לחודש

ונביא את הענין לוויכוח יסודי ולהכרעה ביום ראשון בממשלה, אז לא היתה בעיה. אבל

אני קבעתי את החלוקה הפנימית במשרד החינוך. בתי-הספר

התיכוניים וחטיבות הבינים כן יקבלו משכורות ואילו התיאטראות ישבתו. אני רוצה

שממשלת ישראל תכריע בענין הזה.

זה לא ויכוח בין הממשלה הנוכהית ובין הממשלה הקודמת. גם לפני כמה חודשים

הזהרנו בנוכחות שני השרים ואמרנו שיבוא יום ואחרי השביתה הזאת ישלמו יותר, כי

במדינת ישראל, אחרי כל שביתה משלמים יותר מאשר לפני שהתחילה. אמרתי לאנשי האוצר

שגם היום אפשר להסדיר את הענין אם הם ילכו לפשרה.

לכן, לדעתי אין כל דרך אחרת אלא לקרוא לאוצר לא להעביר חלק מחסכום לתשלום

המשכורות, אלא להעביר מיד את כל התקציב שמגיע למשרד החינוך עד שהעני ן יוכרע אחרת

בממשלה.

כבוד היושב-ראש, חברי-כנסת נכבדים, אפשר לקבל הצעה זו או אחרת של האוצר

ומחר לסכם, אבל הוויכוח הוא על מהות החינוך במדינת ישראל. מה פירוש הדבר ששני

השרים לא מסכימים ביניהם? זה ויכוח מהותי איך ייראו פני החינוך במדינת.ישראל.

אפשר לסכם שמקצצים 100,000 שעות ולסגור סמינרים.

ודאי שהיו דיונים. אינני אומר שמשרד החינוך לא היה מוכן ללכת להבנה עם

האוצר. גם ההבנה הזאת היתה קשה מאד למערכת החינוך בשנת הלימודים התשמ"ח, אבל שר

החינוך אמר באופן מפורש שהוא מוכן לקהת משהו על עצמו. בענין הזה רק הממשלה

צריכה להחליט על סדר העדיפויות שלח, כי זה ממש ויכוח על מהות החינוך.

זו נקודה ראשונה שאני רוצה להדגיש, שאין כאן ענין שמשלמים או לא משלמים

משכורות. אז קבלו היום החלטח וישלמו היום למורים את המשכורות, ובעוד חודש-ימים

יחליטו שמקצצים עוד 100,000. זה יהיה הרס החינוך.

שר החינוך נמצא כעת באנגליה. הוא רצה לחזור הערב ואנחנו התחננו שחוא לא

יחזור, כי הוא צריך להשתתף בארוחת ערב עם ראש ממשלת בריטניה ועם שר החינוך

הבריטי, שמטרתה לאסוף כסף לחינוך המדעי הטכנולוגי. זה ענין מאד מהותי, כי אחרת

כאן יש משבר והוא מטייל בעולם.



מצד אחד, רק לפני שבועיים ישבתי עם אנשי האוצר וחשבנו איך המדינה יכולה

להשתחרר ממאסות של עובדי ציבור שהיא מממנת, ומצד שני אני שומע שכולם רוצים להיות

עובדי מדינה, כי לאחרים לא משלמים את השכר בזמן, אני מציע לאוצר לחשוב פעמיים

על העמדות שהוא נוקט.

אינני יודע איך צריך להכריע, אם לא לשלם לשרתים, שהם לא פחות מסכנים, או

לעובדי הרווחה שכבר שלושה חודשים לא קבלו משכורת. הרשויות המקומיות אפילו לא

יודעות את זה, אבל הן תרגשנה את זה. היום הן בסדר עדיפות, כי במשחק הפנימי של

משרד החינוך שילמו להן. אם הענין היה נתון בידי, ייתכן שהייתי נוהג על-פי סדרי

העדיפויות של המשרד והמורים בבתי-הספר היסודיים לא היו מקבלים את שכרם.

אני מציע לקבל את הצעתו של הבר-הכנסת הראל, שהאוצר יעביר את כל הסכום למשרד

החינוך, וההחלטה תתקבל במקום שהיא צריכה להתקבל בעוד חודש. מה יקרה אם המשבר

יידחה בעוד חודש?

מי הבא!

אנחנו מקבלים את העמדה שהמשרד צריך לקבוע את סדרי העדיפויות הריאליים שלו.

התקציב אושר וקיבל תוקף בחודש אפריל. במשך וו חודשים המשרד היה יכול לקבוע סדרי

עדיפויות ולהיערך, כפי שאמנם התבקש לעשות, והוא לא עשה זאת.

2. ענין המימון. בימים האחרונים נאמר באמצעי התקשורת שמשרד האוצר לא העביר

את הכספים לרשויות המקומיות. לא נאמר שמשרד החינוך, בסדר העדיפויות שלו, לא

יכול היה להעביר את הכספים, אלא שהאוצר לא העביר. חברים בוועדת הכספים של הכנסת

תוקפים את הממשלה שהיא לא מעבירה את הכספים בזמן, ובסכומים הנכונים, ולכן נוצרים

גרעונות, ואחר-כך, לפי דבריהם, צריך להתחנן בפניהם שהם יכסו את הגרעונות.

לטענות אלה אני משיב להם שהם צודקים ועל הממשלה להעביר את הכספים בזמן. כך

זה גם בחינוך.

היו"ר ני רז;

אנחנו צריכים לסכם את הדיון, ויכול להיות שאגיד דברים שיהיו לא על דעתם של

חלק מחברי בוועדה. בישיבה ביום 30.6.86 בהשתתפות שר החינוך ושר האוצר, שר

החינוך אמר שאם ייערכו הקיצוצים במשרד החינוך כפי שהם אמורים להיערך, הוא יסיק

מסקנות. בעברית יש למלים אלה משמעות אחרת. זאת אומרת, הוא לא קיבל את הגזרה

ואיים כפי שאיים, וכל נושא הקיצוצים במשרד החינוך לא היה מוסכם.

חוק התקציב התקבל כפי שהתקבל. שר החינוך לא סגר את הענין הזה. עובדה, הוא

נשאר פתוח.

אי שפירא!

הקיצוץ של 3.9% לא היה חוקי.

היו"ר ני רז!

שמענו כאן פעמים אחדות שסך-הכל הקיצוץ שהוטל על משרד החינוך לא היה מוסכם

וידענו שהפיצוץ הזה יגיע. בפיצוץ הזה אין הפתעה והוא בא על רקע אי-תשלום

משכורות למורים, ולא לחלשים יותר, כמו השרתים ואתרים.

הדיון הזה לא יכול להסתכם בצורה זו שהענין נשאר כפי שהוא. להיפך, הוא עוד

התרחב מתוך הזדהות עם המורים שלא קבלו משכורת, כי יש סולידריות עם העובדים, כאשר

מדובר פה על עוד יומיים עד שהשר יחזור ארצה, ישב עם שר האוצר ויימצא פתרון

מוסכם. אנחנו יכולים לומר שלא נסכים לקבל את הצעת האוצר, כי זה לא עונח על כל

הצרכים של החינוך. אני מסכים שזה לא עונה על הכל, אבל זה עונה על קטע אחד. אל

נקרא לזה שמשרד האוצר מתערב ביעדים של החינוך. נקרא לזה שמשרד האוצר מעביר



מיידית מנה של סכום למשרד החינוך.

אני מציע שנראה את זה כפתרון של הנשמה מפה אל פה, עד שמחרתיים ייפגשו שר

החינוך ושר האוצר ותחקבל הפרשנות, כי אינני רוצה שהילדים יסתובבו בחוץ. אני לא

חושב שעל-ידי זה שנמשיך את השביתה עוד יום ועוד יום אנוזנו משרתים פה איזה שהוא

ענין. לכן, היות וברור לנו שמחרתיים יחזור שר החינוך, אני מציע שהסידור שהוצע

כאן יתקבל על-ידי הוועדה כסידור ארעי. זאת אומרת, שהמורים יחזרו לעבודה.

אי סרטני!

זה לא מקובל עלי.

באשר להסעות, כפי שהיה כסף להסעות עד הבוקר - יהיה גם מחר ומחרתיים. אם

הענין לא יסתיים מחרתיים, אז זה יימשך בצורה הרבה יותר רחבה ועמוקח.

אי סרטני;

לא מקובל עלי שקודם מכים ואחר-כך מבררים. קודם שיעבירו את הכסף שמגיע

למשרד החינוך ואחר-כך יבררו.

מי אלמוג;

אם מחר גזברות הכנסת תשלם שכר לחברי כנסת ולא תשלם למזכירות ולסדרנים, מה

היו עושים פה?

היו"ר ני רז;

אתה לוחץ בכיוון אחר לגמרי. אתה יכול להגיד את זה אם לא היה הולך להתרחש

משהו, אבל שר החינוך יחזור וביום ששי יישבו אתו. גם תחת ה"אימפקטיי של מה שמתרחש

עכשיו אני רוצה לקוות שזה יסתדר. אם זה לא יסתדר והאש תפרוץ, נדמה לי שאין לזה

הצדקה היום בהעדרו של שר החינוך. אני צופה שאם לא תהיה הסכמה בממשלה על עצם

הענין, אנחנו נכנסים לשנה שהיא לא תירגע ויהיו בה זעזועים בלי הרף, לא רק

בבתי-הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים, אלא בבתי-הספר היסודיים ובשירותים לילדים

טעוני-טיפוח. לכן אני מצפה שביום ששי תהיה פגישה ומה שיסוכם בה יאושר בישיבת

ממשלה ביום ראשון. אם זה לא יקרה - אוי ואבוי לנו. אבל אני מציע בינתיים לחכות

עד יום ששי.

אי הראל;

אני מבקש להעמיד להצבעה את ההצעה שהוועדה פונה למשרד האוצר להעביר למשרד

החינוך את התקציב החודשי במלואו, ושתוך כדי החודש ילובנו חילוקי הדעות בין שני

המשרדים.

היו"ר ני רז;

הפניה של ועדת החינוך וחתרבות של הכנסת לאוצר היא להעביר את מלוא הסכום של

145 מיליון שקל למשרד החינוך והתרבות, על-פי מה שהוצג על-ידי משרד החינוך. אבל

עד שהדבר הזה יסתדר, אני קובע את הדבר הזה כסידור ביניים, כדי לאפשר למערכת

לתפקד.

א' הראל;

גם הסמינרים לא קבלו את המגיע להם וביום ראשון כולם יהיו סגורים.

זה עני ן של טקטיקה אם ללחוץ עד הסוף ולהשבית את כל המערכת, ובתוכה ההסעות,

התיאטראות וכוי. בכדי להשיג סידור שיתן תשובה לכל הצרכים של התינוך במדינת

ישראל, אני טוען בשלב זה שלא צריך לעשות את זה, היות ומחרתיים ייפגשו שני השרים

וביום ראשון תתקיים ישיבת ממשלה. אם אין לנו אמון שעד אז יקרה משהו, לא איכפת

לי שנשב במיעוט.

ת' טובי;

בינתיים אנחנו קוראים לשר האוצר לשלם את ההקצבה של 145 מיליון שקל כפי

שנהגו לעשות עד עכשיו.

פי גולדשטיין;

אני חושב שבהצעות שהועלו כאן חסר אלמנט אחד שאולי ידגיש את דאגתה של ועדת

החינוך לפתרון המיידי של הבעיה. בזה שאנחנו אומרים שאם ביום ששי לא יסתייע הדבר

בידי שני השרים, אנחנו קוראים לממשלת ישראל להכריע לאלתר ביום ראשון בנושא זה.

אנחנו יכולים להחריף. גם אני בטוח שיתנו את המקסימום, אבל שאלתי היא מה צריך

לפתור היום. נציג האוצר הודיע כאן שהוא מוכן להעביר חלק ניכר מה-145 מיליון

שקל, שכולנו מצדדים בהעברתו, אבל יש שני פרקים לענין.

אני מציע שנמתין יומיים עד ששר החינוך ישוב מאנגליה. כפי ששמענו, הוא נמצא

שם בשל אירועים חשובים מאד.

אי הראל;

הייתי מקבל את זה. ביום ששי הסמינרים יחליטו על שביתה כללית.

פי גולדשטיין;

לא שמעתי את נציגי המורים אומרים שאם המשכורות תשולמנה לא תהיה לחם עילה

להמשך השביתה. אנחנו מבקשים רק להמתין יומיים.

אי הראל;

אבל הסמינרים מקבלים את הכספים בצורת הקצבה ולא בצורת משכורות.

היו"ר ני רז;

כולכם שמעתם פה שבפתח-תקוה, בהרצליה ובחולו ן המשכורות שולמו ואין שם שביתה.

לא שאין שם בעיות אחרות, אבל ענין המשכורות היה ענין קריטי. אנחנו יודעים שזה

לא אומר שיש הסעות. אם גם ביתר המקומות יקרה מה שקורה בחולון ובהרצליה וענין

המשכורות ימצא את פתרונו, מיום ששי ייעשה מאמץ להסדיר את הענין כולו. זה כל מה

שאנחנו דורשים. אם רוב חברי הוועדה סבורים שלא צריך לקבל את הסידור הזה, שכל

עוד האוצר לא מעביר את המנה אין לימודים, תצביעו בעד זה. .

ההצעה שעומדת על הפרק היא הצעת האוצר כפתרון ליומיים על-מנת למנוע את המשך

ההשבתה, מתוך תקוה שהמאמץ שייעשה באמצעות משרדי הממשלה והחלטת הממשלה. יתן פתרון

לענין. ההצעה היא לתת אורכה של יומיים, או לא לקבל את זה.

אי הראל;

ההצעה שלי אומרת שיש לפנות אל האוצר שיעביר את מלוא הסכום החודשי בכדי

להבטיח שגם הפעולה החינוכית האחרת תוכל לחימשך. מורה בסמינר, לפי הצעתך, לא

מקבל משכורת.



אי סרטני;

גם גננת. את הילדים של גני הילדים נשלח הביתה?

היו"ר ני רז;

אני מעמיד את שתי ההצעות להצבעה.

הצבעה

בעד הצעת יושב ראש הוועדה - 4

בעד הצעת הבר"הכנסת הראל - 4

פי גולדשטיין;

אני מבקש שהאוצר יעביר את הכסף, ולא משנה לגבי ההחלטה.

היו"ר ני רז;

לאחר שהפעולה הזאת תיעשה, יתר הדברים ייכנסו לטיפול מיידי עם שובו של שר

החינוך מחו"ל.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 11.30