הכנסת האחת -עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת החינוך והתרבות -

יום חמישי, ז" באלול התשמ"ו 11.9.1986, שעה 13.00

נכחו;

נ' רז - היו"ר

אי סרטני

ת' טובי

מ' דראועה

ז" עטשי

פרופ' מי אלבק - יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות

פרופ' יי זיו - יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב

ד"ר שי שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ת' קרץ - מזכירת המועצה להשכלה גבוהה

ר' בן-צור - נציגת ועד ראשי האוניברסיטאות

אי יפה - יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

די פלר

רשמה: מזל כהן

1. דווח בענין חובת תשלום פקדון בסך 1,500 ש"ח

על הסטודנטים וקיצוץ 10 מליון דולר בתקציב האוניברסיטאות.

2. סקירה על פתיחת שנת הלימודים,



1. דווח בענין חובת תשלום פקדון בסך 1,500 ש"ח

על הסטודנטים וקיבוץ 10 מליון דולר בתקציב;

האוניברסיטאות

היו"ר נ' רז; אני פותח את הישיבה.

בשבוע שעבר הזדקקנו לנושא של חובת תשלום

פקדון בסך 1,500 ש"ח עבור שימוש במתקנים קהחליטו האוניברסיטאות

להטיל. רברנו על זה בשבוע שעבר. לא אחזור על הכל. רק אציין שהישיבה

הסתיימה בזה שפנינו הן לאוניברסיטאות לחזור בהן מההחלטה על ההיטל

הזה והן למשרד האוצר לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לתפקד ולמצוא דרך

שהקיצוץ בסן 10 מליון דולר שהוטל על המוסדות להשכלה גבוהה לא יוטל.

פרופ' אלבק, אתה אמרת לנו שהתייחסו לפניה .

הזאת בכל הכבוד הראוי, אבל צריך להמצא מקור מימון אלטרנטיבי. במידה

ולא יימצא, תעמדו במצב בלתי אפשרי ולא תוכלו לפתוח את שנת הלימודים.

האלטרנטיבות הן או שביתת האוניברסיטאות או שביתת הסטודנטים, כי

אי-אפשר לפתוח את שנת הלימודים בתנאים כאלה.

נתחיל את הישיבה בזה שנשמע איפה אנחנו

עומדיס כרגע, האם דנתם בזה? מה המצב? מה החלטתם כדי למנוע את

הזעזוע הזה?

פרופ' מ' אלבק; שמענו את ראש הממשלה. היינו בדיון בלשכתו.

קבלנו גם את" האינפורמציה של יו"ר הות"ת

על המשא ומתן שהוא מנהל בתוקף תפקידו וזה הגיע אלינו באמצע הישיבה

של ועד ראשי המוסדות להשכלה גבוהה. הדיון כולו התחיל מחדש. לאור

הנתון הנוסף הגענו למסקנה פה אחד שלא נוצרו התנאים לשינוי ההחלטה

שלנו.

תרשה לי לא לענות כל כך פורמלית אלא להביע

חלק מהנימוקים ורחשי לבנו. אולי אתחיל בדבר שהוא אולי מקובל בכללי

המשחק אבל במקרה שלנו אינו יכול ללכת יותר. היתה לנו תחושה שכללי

מאחר מהאוניברסיטאות, עוד לפני גזרת הקיצוץ של

10 מליון דולר אמרו שהן אינן יכולות לעמוד בתקציב המוצע על-ידי

הממשלה מחד גיסא; שכר הלימוד מוקפא מאידך גיסא ; עלית תשומות

הייצור שלא באשמתנו במערכת השלישית, לכן הן ידרשו תוספת של תקציב

כפי שהובטח להן בישיבה אחת לפני הישיבה הזאת בנוכחות ראש הממשלה

שאמר; יש להטות את הכף למעלה.

הוקמה ועדה בראשותו של פרופ' מני שהיתה

צריכה להתוות קווים לור"ה כיצד ניתן להתמודד עם אותה סוגיה שהמוסדות

להשכלה גבוהה אינם מתוקצבים בסך הכל מכל מקורותיהם יחד בצורה שעומדת

במינימום הנדרש להשכלה גבוהה.



הוועדה לתכנון ולתקצוב שהיא ועדה ממשלתית

של מומחים הוציאה חוברות במשך השנים שהצביעו על ידידה דדסטית בהקצבות

הממשלה מהד גיסא; ומאידך גיסא על עליה במספד הסטודנטים ועל כך

שההשכלה הגבוהה הגיעה מתחת לקו האדום שאותה ועדה של מומחים רואה.

המועצה להשכלה גבוהה מכידה בכך שהמוסדות להשכלה גבוהה הם בתת תקצוב.

אני רוצה להדגיש, בשנה שעבדה, כל המוסדות

להשכלה גבוהה גמרו בגדעון שמוכד על-ידי הות"ת כגדעון שאינו נובע

מהדיגה יוצאת דופן של המוסדות להשכלה גבוהה או איזשהו פשע מינהלי

שבצעו או לוכסוס מיותד שנמצא אצלם. אנחנו לא דוצים ללכת בנורמה של

רבים במדינת ישראל שבה יוצרים גרעונות ענקיים, יוצרים רקע של משבר

דבותי הקטסטדופה היא כזאת שבכלל

אי-אפשד להתגבד עליה, ואז יודעים כל אותם שבאים לממשלה עם

קטסטרופות שונות שאכן הם באים על סיפוקם. אנחנו לא רוצים לנהל

את האוניבדסיטאות בצודה כזאת, אנחנו גם לא יכולים לנהל אותה בצודה

כזאת. אנחנו דוצים לעבוד בנוהל תקין.

ההצעה שהועמדה לפני ודייה היתה להלק את

הקיצוץ, אפילו לא להודיד אותו, על יותר משנת תקציב אחת. פה יש

על אחת כמה וכמה. אם במחיקת הקיצוץ הזה לא היינו מסתפקים, על אהת

כמה וכמה על חלוקה או דחיה לשנים הבאות. כבד זודקים היום: בשנה

הבאה נצטדך לתת כסף בשביל מניות הבנקים.

אנהנו רואים את שנת תשמ"ה עומדת בפתה.

תכנון ההשכלה הגבוהה, מבחינתנו, הוא יוחד משנתיים- שלוש אולי

במשפט מוסגד, המדצים שייקלטו במעדכת היום יהיו הפדופסודים בעוד

15 שינה והיום לא נקלטים מדצים. אני מצטט את פדופ' זיו: ב-1990

מסות גדולות של מדצים יצאו מהמערכת לגימלאות ואנחנו לא מכינים

קאדר שימלא את מקומם. לכן לא יכולנו לראות את הפתרון שהוצע לנו

כפתרון. אנחנו מוכנים לכל פתרון. אנחנו לא נעולים על קונספציה של

פקדון. לנו אין עצה אחרת. כמו שאמר עמיתי פרופ' מני: מס שפתיים

שולם. עם מס שפתיים לא שולמה אף משכורת. אולי אדליף משהו לשר האוצר

שהציע למלא את הבור מחולייתו. אולי כדאי לזכוד את הפתגם האומד: אין

הבור מתמלא מחולייתו. ההמשך באותו פסוק היה העצה של דוד המלך: לכו

ופשטו בגדוד.

למה מטילים את זה על הסטודנטים.

אעיר הערח אחת שהיא חורה לנו. אני חושב שזו המדינה היחידה בעולם

שמוטל בח מס על שלד לימוד של ההינוך הגבוה. זה מס משונה מאד, כי

את המס הזה גובות האוניברסיטאות בשביל האוצר והוא לכאורה מהזיר

אותו לאוניברסיטאות בצורת סובסידיה. מה כל הסבסוד המטופש הזה?

בשביל מה האוצר גובה מס על שכר לימוד של הסטודנטים ומחזיד את

זה לאוניברסיטאות לכאודה כסובסידיה? כדי להגדיל את התלות של

האוניבדסיטאות באוצד? כדי שהאוניבדסיטאות יעמדו כפושטי יד

ויאמרו לנו; אין לנו כסף לתת לכם? למה אנתנו צריכים להיות גובי

המסים? התלות הבלתי נסבלת הזא11 בכל צעד ושעל. זו דק דוגמא אחת

קטנה. אם אני עושה חישוב קטן, בשנות לימודיו של הסטודנט באוניברסיטה,

הוא משלם שווה ערך ל-800 דולד כמס למדינה ואין פוצה פה ומצפצף.



לא הטיפו מוסר לממשלה.

א' סרטני; בהחלט הטפנו.

פרופ' מ' אלבק; מה קרה? אנחנו מבקשים שווה ערך של

1.000 רולר כהלוואה על שימוש במתקנים. זו הריך היחידה שיש לנו.

כל היתר חסום, ואנחנו אומרים שנחזיר את זה. זה חד פעמי. על זה

קמה צעקה גדולה, ייהרג ולא יעבור. אנחנו לא מוכנים להחאבד. כל

ההצעות האחרות, בשבילנו זה התאבדות. אנחנו לא מוכנים להמשיך בצורה

הזאת.

מציעים לנו,באחד העתונים החשובים,אקט

אדמיניסטרטיבי מאד מעניין, תתפטרו. אני לא חושב שאם נתפטר נפתור

את הבעיה.

עוד פעם אני חוזר לחברי הוועדה שאמונים

על החינוך וקורא להם להכיר בעובדה שהמומחים האמונים על ההשכלה

הגבוהה, הות"ת והמועצה להשכלה גבוהה-ותאמינו לנו שאנחנו הנשיאים,

הרקטורים, המנכ"לים, חלקם באים מהאקדמיה, כך שאנחנו מכירים את

המערכת - אומרים עם היד על הלב: אנחנו לא יכולים להמשיך בדרך הזאת.

אם מישהו יצביע על קצת שומן במקום אחד או שניים במעדכת מסובכת

כמו האוניברסיטאות, אני יכול להצביע על מח עצמות שחסר במקומות

מסויימים. אם יראו לנו איזושהי אפשרות לחסוך בשוליים אולי נקבל

את זה ברצון, אני לא אומר שאנחנו מלאכים. אבל מכאן ועד לקיצוצים

בכך תתפקדו, אי-אפשר. זה המצב היום.

ראשית כל כמה דברים פרוצדורליים; אנחנו לא

ועדה ממשלתית. אנחנו תת-ועדה של המועצה

להשכלה גבוהה שהקימו אותה במפורש על"פי חוק של הכנסת. הממשלה החליטה

להקים גוף שהוא בין הממשלה לבין המוסדות להשכלה גבוהה.

לגבי האגרה, האגרה יש לה סיבה פשוטה והיא

מתקשרת עם הפקדון. האגרה נוצרה היות שהיה הסכם לפי דו"ח ועדת קצב

לפיו אין אפשרות להעלות את שכר הלימוד עד שנה הבאה. לכן נמצאה דרך

עקיפה ונכונה לעשות את זה על פי חוק של הכנסת ובלית ברירה גם

האוניברסיטאות וגם ות"ת תמכו בזה. כמובן שזה נכנס כגורם במערך

ההתחשבנות עם האוצר.

האוניברסיטאות לא תמכו בזה.

לגבי המצב, אני כמובן לא חולק עליך. המצב של

המערכת עד כדי כך קשה, שגם אם יזרימו 50 מליון

דולר עכשו, את השיפור נראה בעוד 6-5 שנים, כמו שאת הקיצוצים האכזריים

שהתחילו בהם לפני שש שנים התחלנו לראות בשטח רק בשנתיים האחרונות.

אני מודיע לכם: גם אם יהיה שיפוד, הוא יהיה איטי. לכן חייבים להתחיל

בו עכשו.



מה נעשה? היתה פגישה עם ראש הממשלה יחד

עם כל ראשי האוניברסיטאות. כתוצאה מהפגישה הזאת הקים ראש הממשלה

ועדת שרים בראשותו קול ער החינוך יצחק נבון, השר גדעון פת, מר פוגל

מאגף התקציבים ואני. קיימנו ריוניט. התבקשתי להגיש בשם הות"ת

תכנית רב שנתית להבראת המערכת. הגשתי את התכנית לוועדה בסוף חודש

יוני. בפגישה האחרונה עם ראש הממשלה, במסגרת הסיכום של הדיונים

א. הוא פנה לאוצר לקיים בדחיפות דיון

עם הות"ת כדי למצוא דרכים להקל על המצוקה של קיצוץ אחיד. במקרה

היחידי הזה יש לי טענה ראשונה לממשלה. אני תושב שהמדיניות הזאת

של אי-התעמקות בעדיפות לאומית וקיצוץ אחיד היא נוחה אבל היא פוגעת

בנושאים חשובים.

לגבי עדיפות, ראש הממשלה אמר, חזר ואמר

שהגיעה העת להטות את הכף למעלה ובפורום אחר הוא אמר שהגיעה העת

להעמיד את ההשכלה הגבוהה בסדר העדיפויות הלאומי. על כל פנים

בסיכום דבריו קרא ראש הממשלה לאוצר למצוא ררכים יתר עם הות"ת

להקל על מצוקת התקציב בגלל הקיצוץ האחרון וביקש לקיים דיון

נוסף בלשכתו ולדווח על התוצאות. נכון שהוא הציע דרך אחת שלא

מקובלת עלינו, של פיצול וכן הלאה, אבל הוא גם פנה לוועדת השרים

וביקש לדון בבקשה של הות"ת ופנה לראשי האוניברסיטאות בבקשה לבטל

את הפקרון.

לגבי המצב היום, היות והאוצר במקרה הזה לא

יזם את הקיצוץ, להבדיל ממקרים אחרים הגישה שלו די חיובית, הגענו

למצב שבו הודעתי לפרופ' אלבק בזמן הישיבה שבשנת הלימודים הזאת

הקיצוץ לא יורגש. אבל לין זו הבעיה. אולי זה קשור לנושאים אחרים.

אני חושב שהבעיה העיקרית היא בכלל שהעלו את הרעיון של קיצוץ לאחר

הגיע הזמן להטות את הכף למעלה. הסכנה

היא בעצם העלאת הרעיון שניתן לקצץ. נבון שעם כל הצעקות, בסך הכל

האוניברסיטאות מתנהגות בצורה אחראית. המצב לפני שנתיים~שלוש היה

קטסטרופלי, אי-אפשר היה לנהוג בצורה אחרת, ואז, באופן חד-פעמי,

מתוך חרדה למצב שהגיעו, אישרה הממשלה הגדלת 1;תקציב בסך 20 מליון דולר

שאיפשר לגמור את השנה עם עלית חובות לא נוראית. זה לא איפשר הרהבה

בשום מקום. אבל גם לא איפשר קיצוץ בשום מקום. לכן הנושא העיקרי

שעומד בפנינו הלום הוא לא מה יהיה השנה. אני חושב שזה כבר הסתדר.

חשוב הוא שבממשלה ישראל יתחילו לדון בצורה רצינית בתכנית רב-שנתית

שתתווה את הדרכים לפיתוח המערכת, קידומה והרחבתה.

בשנות ה-90 עומדת המערכת בפני פרישה של כל

חברי הסגל שנקלטו בשנות ה-60. זה קרה בכל העולם, זה קורה גם אצלנו.

כדי שבשנות ה-90 תהיה מערכת באותו גודל מבחינת כח-אדם אבל מערכת

שמחדשת את פניה מבחינה מדעית, אי--אפשר לחכות עד שנות ה-90 ואז

בבהילות לגייס את אנשי המערכת. על כל פנים, צריך היום לתכנן

בזהירות אבל ביסודיות תהליך של קליטה אטית קל חברי סגל תוך מטרה

להגיע למספר בערך זהה בראשית שנות ה-90. היות שתהליך הגידול של

חברי הסגל הוא בין 7 ל-10 שנים, הזמן הוא עכשו.



אלמנט שני שהופיע בתבנית שהגשנו לוועדת

שרים, אחד הדברים המוצלחים שהות"ת עשתה והצליחה בו הוא עידוד

האוניברסיטאות להעביר קרנות מחו"ץ לארץ, עשינו את זה על-ידי מתן

פתיון. בדיוק במו שהבנק נותן דיבית, גם אנחנו נתנו ריבית. ההצלחה

היתה בל בך גדולה, שהיום הגענו למצב שלמעלה מ-10% על תקציב הות"ת

הולכים למצ'ינג. האוצר מאד מעונין שהדולרים במקום שישבבו בארה"ב

הם יהיו פה. אנחנו מעוניינים שהכספים לא יהיו בארה"ב. התהליך הזה

מאד חשוב בי זה העתיד של האוניברסיטאות.

יש עוד אלמנטים אחרים. כמובן אלמנט אחד

מאד חשוב, מחקר בסיסי במדינת ישראל. המקור היחידי שלו זה הות"ת.

אנחנו לוקחים מהעוגה הבללית שמיועדת לאוניברסיטאות, חותבים פרוסה

ומעמידים אווזה לאקדמיה למדעים. בכל העולם המערבי יש קרנות שמנוהלות

באופן בלתי תלוי. גם באנגליה התקציבים האלה נפרדים.

אתם יבולים לשאול שאלה, ממתי גוף לא רוצה

בוו ושלטון? למה אנחנו דורשים שהכספים יבואו לות"ת? הות"ת מקציבה

בספים לפי צרכים ותפוקה. צרבים לא רק מידיים. אם מזהים שטח מדעי

שאפילו לא קיים, אמורים להעביר בספים ולבנות אותו. לאחר ששטחי

המחקר קיימים, הדרך הטובה ביותר לתמוך במחקר היא על בסיס של שיפוט

ערבי.. איש מחקר באוניברסיטה א' מתחרה באיש מחקר באוניברסיטה בי

והטוב מקבל. זה שיפוט ערבי. ועדה לא יבולה לעשות שיפוט ערבי. שיפוט

ערבי יבולים לעשות מדענים. לקחנו את זה על עצמנו בלית ברירה. אחרת

אף אחד לא היה לוקח את זה על עצמו,זה לאו דווקא צריך להיות בספים

ממשלתיים, מדיניות מוצהרת של הממשלה שלוקחת על עצמה את המצ'ינג יבולה

לעודד כספים ממקורות יהודיים ואפילו ממקורות פרטיים. אפשר לדבר

במושגים של 10 קרנות מחקר שבל אחת בהיקף של 4-5 מליון דולר ואפשר

לחשוב על דרבים לעשות את זה בתנאי שיהיה מצ'ינג. המציינג הממשלתי

חשוב: א, לעזרת האוניברסיטאות להגדלת המקורות העצמיים שלה; ב.

דבר שלא העזתי להזביר, נושא שלא קיים, פיתוח. אין היום כספים

לבנית מטר מרובע אחד באוניברסיטאות. הבניינים היחידים שמרשים לבנות

אלה בניינים שיש לגביהם כיסוי מתורם,

היו"ר נ' רז; החוברת של פרופ' הררי טענה שאין צורך

בבניית מטר מרובע אחד.

פרופ' מ" אלבק; אם הוא חושב שהסטודנטיות צריבות לשבון

בצריפי אסבסט אז זו טעות.

פרופ' י' זיו; בשאנחנו מדברים על פיתוח, אנחנו מדברים

על שיפוץ, גם לזה אין, לקחת אולם שמיועד

למדעי הרוח ולהפוך אותו למעבדה, גם לזה אין,

לגבי הפקדון, לעצם העובדה אם זה חוקי או

לא, אני לא רוצה להתייחס, ואני לא רוצה להתייחס לעובדה של סגירת

מאזן על-ידי האוניברסיטאות שזה דבר חיוני, אבל נדמה לי שענין הפקדון

הוא פסול בדיוק במו שהכנסת במדינת ישראל הלבה והסתבבה עם דבר משונה

במו אגרה, משום שוועדת קצב מנעה ממנה להעלות את שבר הלימוד, היות

שהמוסדות חתומים, לא אנחנו, אנחנו לא צד בשבר הלימוד, היינו מתוובים

בגלל פנציר שקרה בשנה שעברה, היות שהאוניברסיטאות חתומות עם הסטודנטים

על הסכס והבנה, לפי עניות דעתי בל זמן שאין קיצוץ בתקציב השוטף של

השנה, אין סיבה מספקת לפעול בצורה חריגה בזאת. יש הצדקה למוסדות

להודיע היום; דו"ח ועדת קצב פג לקראת שנת הלימודים הבאה, זה לא ימשך



או שהממשלה תעזור לנו או שנעלה אח שכר הלימוד.

לגן נדמה לי שאין מקום לפקדון. אני הושב

שמן הראוי שהאוניברסיטאות תבטלנה את הדרישה לפקדון. יש הבטחה של

הות"ת לאי-קיצוץ בשנת הלימודים. הענין לא סגור לגבי שנת תשמ"ח.

אני רוצה להזכיר את המערכת הסבוכה שלנו. שנת הלימודים לא זהה לשנת

התקציב. בשנת הלימודים הבאה יש לדון בהעלאת שכר הלימוד או

באמצעים אתרים. אבל אסור להרפות מהלחץ של הוועדה הזאת, אני מקווה

גט של ועדת הכספים, על הממשלה לקיים דיונים שוטפים עד שיצאו בתכנית

רב שנתיוז להבראת המערכת.

אני רוצה לסיים ולומר, נדמה לי שמן הראוי

שהוועדה הזאת תדרוש מוועדת השרים לסיים את דיוניה במהירות ולהביא

את מסקנותיה בפני הממשלה. יש מקום שהוועדה תחזור ותבקש מהאוניברסיטאות

לבטל את הפקדון. כאשר תבוא התכנית הזאת, יש מקום שאתם תקיימו דיון

משותף עם ועדת הכספים, נציג בפניכם את התכנית ונבקש אז את עזרתכם.

בנושא הזה אסור להרפות.

מבתינת סדר הישיבה, הזמנו לישיבה הזאת את

המנכ"ל החדש של משרד ההינוך והתרבות

דייר שושני לדוות לוועדה על פתיחת שנת הלימודים. כך שחשבנו שנספיק

לסיים את הסעיף הראשון, החשוב והחמור הזה שדנו בו בשבוע שעבר עד

שעה 2. כן שהחברים שבקשו את רשות הדיבור מתבקשים לקחת את זה בחשבון.

אני רוצה לתת לאייל יפה נציג הסטודנטים

להציג את הדברים. אחר-כך פרופ' אלבק יעיר הערה ואחר-כך חברי הוועדה

ונסכם.

א' יפה; אני רוצה להזכיר שהסטודנטים התנגדו

לאגרה. אני לא רוצה לחזור להסטוריה. אנחנו

כמו כולם חרדים לעחיד ההשכלה הגבוהה. בכל המכתבים והמגעים שלנו אנחנו

מודיעים את זה מפורשות. מבתינה זאת יש אינטרס משותף לכולנו. הזכיר

פה פרופ' זיו את דו"ח ועדת קצב.

היו"ר נ" רז - דו"ח ועדת קצב כבר לא תקף.

א' יפה; זו הבעיה שלנו. יש החלטה ממשלה ואף אהד

לא מתנהג על-פיה. העמדה שלנו היא הסטודנטים

לא ישלמו. אין להם אפשרות לשלם. אם לא יבוטל הרעיון הזה לא ניתן

לפתות את שנת הלימודים. המלחמה שלנו היא לא רק לגבי הפקדון. החלטת

ור"ה התייחסה גם לקיצוץ במספר הסטודנטים. אני חושב שגם בנושא הזה

צריכה לבוא התייחסות. לא יתכן שסטודנטים חדשים שהתקבלו לא יוכלו

לבוא ללמוד.

בשנה הבאה יהיה ויכוח גדול בקשר לשכר הלימוד-

אני הייתי הראשון שקרא להקים ועדה בנוסח ועדת קצב גי הדיון לא יהיה

יומיים. העלאת שכר הלימוד, פטנטים כמו אגרה ופקדון כאשר במקביל לא

דואגים למערכת הלוואות וסיוע סביר, הופכים את ההשכלה הגבוהה חלקית

מאד, מסויימת לחלק שיש להם לתת. חה"כ סרטני אמרה בנאומה בשבוע שעבר

שלפחות 6000 דולר 'סטודנט צריך לשלם כדי ללמוד שנה עם מחיה. לסטודנטים

אין את זה.



אני מבקש, אם יכולה הוועדה, לקרוא לממשלה,

החל מוועדת השרים, להתכנס אתמול, כמה שיותר מהר כדי לקנות את ההחלטה

ולמנוע את האסון שהולך לקרות.

א' סרטני; אני חושבת שאנחנו צריכים לצאת מפה עם עמדה

חד משמעית. בסופו של דבר זה לא ענין של

יוקרה. במקום שיהיה מאבק משותף בלפי האוצר והממשלה על מצב ההשכלה

הגבוהה כולל האפשרות לסטודנטים ללמוד והאוניברסיטאות להתקיים, נוצרה

יריבות בין האוניברסיטאות והסטודנטים ואלה נעשים אשמים לאלה. אני

אומרת שהמצב הזה הוא בלתי אפשרי. כי מה קורה במאבק כזה? תמיד

ניתזים נצוצות ומתחילים להאשים האשמות, מצד אחד מדברים על מכוניות

הסטודנטים ומצד שני מדברים על שנת השבתון של המרצים ומעכירים את

האווירה.

שמענו פה עמדות מנוגדות. אין לי ספק שהקשיים

נוראיים ואני מבינה שהם לא נוצרו בשנה אחת ולא בשנתיים. אני בכל זאת

מבקשת, ואני מציעה שזה יהיה הסיכום, קודם כל האיום ירד עם החלטה

שנכנסים למאבק, ששנת תשמ"ז תהיה שנת המאבק לקיומן של האוניברסיטאות,

לבחינה מדוקדקת של מה שנחוץ ומה שלא נחוץ ויצירת איזושהי מסגרת

משותפת שהאינטרס שלה הוא אחד לטובת הענין, אני חושבת שוועדת החינוך

חייבת לתמוך במהלך כזה, כי אחרת לא תיפתוו שנת הלימודים. מזה

האוניברסיטאות לא יוושעו ויצמחו. אני לא יודעת מי ירוויח מזה. מי

שיפסיד מכך זה ברור לגמרי.

ז' עטשי; אני חושב שהחל הראשון של מה שהייתי צריך

לומר אמרה חה"כ סרטני. אתם לוקחים את

החוליה החלשה. קשה לכט להתמודד עם ממשלת ישראל, עם הגזירות שלה,

אז אתם מתלבשים על החוליה הרכה שהיא הסטודנטים.

אני חי בקרב העם הזה. אני חושב שההחלטה

היא אבסורדית ומהווה תקדים קשה ללימודים האקדמאיים במדינת ישדאל.

אני כחבר ועדה וכל חברי הוועדה היו כל הזמן נגד קיצוצים. אבל כאשר

הממשלה מקצצת והיא מקווה שאתם תקצצו באותה מידה, במקום שתקצצו

באותה מידה או באחוז מסוים שממשלת ישראל או האוצר רוצים לקצץ לכם,

רבותי, אתם חייבים לשלם 1,500 ש"ח כפקדון

ואנחנו גם נקצץ במספר התלמידים. אני לא חושב שדבר כזה קיים במערכת

החינוך במדינת ישראל.

אני מצטרף לקריאה של חה"כ סרטני. הקריאות

של ועדת החינוך לא יניחו לדעת הקהל של עם ישראל ובוודאי לא של

הסטודנטים. העם הזה נקרא עם הספר. אני חושב ק.חובת ועדת החינוך

להבטיח פתיחת שנת לימודים מסודרת באוניברסיטאות כאשר כל זה לא על גבם

של הסטודנטים.

אני חושב שגם נציגי האוניברסיטאות וגם

נציגי הסטודנטים מבינים שמקור המשבר הוא

המצוקה הכספית של האוניברסיטאות הנובעת מקיצוצים בתקציבים

המוקדשים לחנוך גבוה בתקציב הממשלה.



אני חושב שהאוניברסיטאות תטעינה אט הן

תחשובנה שאפשר לפתור את הבעיות על-ידי הגברת העול על הסטודנטים.

כי בסופו של רבר זה לא יפתור את הבעיה. זה יכול לפתור אותה

באופן זמני אבל לא לאורך הדרך.

לכן הסכסוך בעצם לא צריך להיות בין

הסטורנטיס הנפגעים מהחלטה של מוסדות האוניברסיטה לבין המוסדות

האוניברסיטאים אלא במשותף, ביחד, הכתובת של שני הגופים שמהווים

יחידה אחת של התינוך הגבוה, היא הממשלה, יש להפנות את המאבק

המשותף לממשלה, ואין כתובת אתרת, שתקציב את מה שדרוש. יש בעיות.

כולנו יודעים את זה. אבל יש ענין של עדיפויות ומי שמבין שמערכת

התינוך הגבוה לא צריכה להפגע, לא יפתור את הענין על-ידי הכבדת

העול על הסטודנטים.

החלטתנו צריכה להיות פניה לממשלה,

לראש הממשלה, לקיר התינוך, לשר האוצר, לפתור את הבעיה הזאת

על-ידי הקצבה מתאימה למוסדות החינוך הגבוה. על כך יש לעמוד.

זו הדרך הנכונה לפתור את הבעיח. במצב כזח אני חושב שהסטודנטים

יהיו הראשונים שצריכים להיות מעוניינים שלא תהיה הפסקה בלימודים.

פרופ' מ' אלבק; , פעם ראשונה אני מטיל ספק אם אני יכול

להיות מורה בישראל, כי אני רואה שהכשלון

שלי טוטלי. שמענו מכולם מה לא לעשות, מהממשלה שאין כסף,

מהסטודנטים וחברי הכנסת שאי-אפשר להטיל אגרות ומהות"ת שאנחנו

שקועים בחובות ונשקע עוד והרפה שלנו היא תת רמה ואנחנו לא יודעים

מה לעשות. עוד לא שמענו עצה מה לעשות, כבר הלכנו לממשלה. בל פעם

שהלכנו לממשלה, קבלנו עוד קיצוץ,

1

לא זה מה שאני רוצה לומר. אני רוצה לחלוק

על דברי פרופ' זיו, הוא יורע שגמרנו, כמעט כולנו, את השנה בגרעון.

הוא יודע שאם התקציב של השנה מתוכנן גרעון נוסף, דהיינו אם לא

יקצצו השנה כפי שהוא אומר וכולנו נהיה מאושרים מתכנון גרעון נוכף,

פירוש הדבר פחות מעבדות, פתות ציוד, פתות ספריות ובסוף הממשלה

תקבל אוניברסיטאות בלי מעבדות, בלי ספריות, בלי ציוד ותחזיד את החוב

במקוס לתת לנו לנהל את שנת הלימודים כמו שצריך. מה יצא מזה? לא

יצא כלום חוץ משוד ושבר.

אנתנו לא מוכנים ליצור יותר גרעונות, כי

אנחנו אחראים על הדבר הזה, אנחנו רוצים לדעת מה כן לעשות כדי

שבשנה הבאה נגמור לא בחוב נוסף, כדי שנגמור אותה מאוזן. אנחנו לא

יכולים לשאת חוב מצטבר נוסף. אין לנו מאיפה לשלם. לא רוצים לתת

לנו כסף בחו"ל , יפה מאד לומר: אל תצאו, אל תקחו מזה. מה כן נעשה?

איך נתחיל את השנה? גם אם לא יהיה קיצוץ, אין לנו כסף להתחיל

את השנה, כאשר עשו את דו"ח קצב, התנאים היו שונים. הקפיאו את

מחיר המוצרים, הממשלה מעלה את שכר הפרופסורים,

היא מעלה את שכר השכירים, את האגרות ואחר-כך היא אומרת לנו: אנחנו

נשפה אתכם על העליה והנזקים רק ב-70%. תודה רבה, אל תעשו לנו נזק

ואל תפצו אותנו ב-70%.



פרופי' י' זיו; להאשים את הלל דודא; שכולם מכירים אותו,

בזה שהוא בא לאוניברסיטאות ומכריח אותן

להעלות את השכר של הפרופסורים, זה מוגזם.

פרופ' מ' אלבק; שלא יעשו נזקים של 100% ויאמרו: יש לך רק

30% נזק. אני יכול לתת דוגמאות אין ספור.

הגענו לסוף הדרך. זה עבר ואנחנו בתהום. תנו לנו פתרון אחר שיאזן לנו

את התקציב. אבל להגדיל את הגרעון, לשבור את המערכת עד הטוף כדי

שבעוד קנה תצטרכו להחזיר אח זה, אני לא מבין את הדרך הזאת.

היו"ר נ" רז; אני חושב שהפעם הצלחת כמורה קצת יותר.

ע" דראושה; נוצר אצלי רועם שאנחנו טוחנים הרבה מים

בנושא הזה. העמדה של נציגי האוניברסיטאות

שאין להם, מוכרחים ללכת לענין ההפקדה, הממשלה לא נותנת אפילו

מקצצת, הסטודנטים לא יכולים לשלם, ועדת החינוך ממליצה וזה, חוזר על

עצמו. אני חושש שנמשיך בסיפור הזה. יש בעיה שצריך לגשת לפתרונה.

הפתרון לא יבוא מהאוניברסיטאות ולא מהסטודנטים. היה הסכם של שנתיים.

צריך לקיים את ההסכם שהיה, לא לבקש מהסטודנטים את ההפקדה הזאת,

אלא לפתוח את שנת הלימודים בצודה מסודרת ולפתוח במאבק ציבורי

משותף שיהיו שותפים לו האוניברסיטאות, הסטודנטים וועדת החינוך

כדי להביא את הממשלה לשים בראש סולם העדיפויות שלה את נושא החינוך

הגבוה ולתת את הסכום שדרוש לאיזון.

אני יכול להבין את המצב של האוניברסיטאות.

אי-אפשר להאשים אותן שהן עושות מרוע -לב את מה שהן עושות. יש להן

מצב נתון והן רוצות לתפקד. זה מצב שצריך לקבל אותו. אבל אי-אפשר

להטיל על הסטודנטים לשלם את מה שהם לא יכולים לשלם. אני יודע

שהרבה מאבקים שהיו הצליחו, כפי שהמושבים נאבקו וקבלו. אני חושב שאין

מנוס מללכת במאבק ציבורי ברוד משותף לאוניברסיטאות ולסטודנטים.

היו"ר נ' רז; לא חדשנו היום שום דבד.

חדדנו.

היו"ר נ' רז; אולי חדדנו. הציפיה שלנו מהממשלה היתה למנוע

את הקיצוץ של 10 מליון דולר ופניה אל ור"ה

לבטל את הפקדון. משבוע שעבר לא השתנה דבר בפועל.

ת' טובי; תומכים אין לנו. נחזור על הקריאה.

היו"ר נ' רז; כשאתה שואל אותנו מה אתם מציעים לנו, אני

מציע לך; תמכור נכסים. אתה לא צריך להפנות

אלינו את הפניה הזאת, כי אנחנו יכולים לומר לך ואתה לא תבצע את זה.

אתם חושבים שעל-ידי זה שתטילו את הפקדון על הסטודנטים ותקבלו סכום

של 05 מליון דולד, זה יאפשר לכם לקי,ים את השנה. בשבוע שעבר אמרנו

לכם לא לחשוב על הענין הזה. שד החינוך אמר שזה בלתי מוסרי.



פרופ' מ' אלבק; הסברתי לו אה עמדתי על הענין הלא מוסרי.

הוא התנגד לכל הפקדון הזה. קבלנו בישיבה

צריך להעלות את הכף כלפי מעלה. כך שכל הענין ממוקד בביטול הקיצוץ

אם לא למעלה מזה.

פרופ' י' זיו; אני חושש , כמו שהיה בשבוע שעבר, ממקרה מעשה

העז. מרוב התמקדות בפקדון מדברים על קיצוץ

של 10 מליון דולר ולא זה הדבר. צריך לדבר על הרבה יותר מ-()1 מליון דולר

ועל הרבה יותר שנים.

זה התחיל מהפקדון ולא מקיצוץ של 10 מליון

דולר. יש קשר שקוף בין הדברים.

אנחנו פונים בכל לשון של פניה, תביעה, הפצרה,

הזהרה .לממשלת ישראל ולוועדת השרים שקבעה את הקיצוץ הזה לחזור בה

מההחלטה על קיצוץ 10 מליון דולר בתקציב המוסדות להשכלה גבוהה, היות

שאנחנו משוכנעים שאם זה לא יבוטל, לא תיפתח שנת הלימודים. אנחנו

מוכרחים למלא בענין זה את חובתנו, להתריע להזהיר ולפציר בממשלת ישראל

ובוועדת השרים לחזור בהן מהקיצוץ הזה.
:
ענין שני, אני מבקש מור"ה פעם שניה להתייחס

לפנייתנו ולרדת מענין הפקדון. אני יודע שבשבוע הבא אתם מתכנסים עם

הסטודנטים לדון בשאלה הזאת. אני צופה שבפגישה הזאת לא יצא דבר טוב,

אלא רק הסלמה, התחפרות וחידוד היחסים.

אתמול ישבתי איתם כמה שעות ולא היתה שום

הסלמה. דנו באווירה טובה.

הרוחות המיליטנטיות בציבור הסטודנטים לבצע

פעולות אפילו זדוניות הן מאד חזקוח אם

הפקדון של 1,500 ש"ח וקיצוץ במספר הסטודנטים לא ירדו מסדר היום.

אני חושב שאנחנו נכנסים כמעט למלחמה. כדאי לקחת בחשבון גם שיבוש

הסדר הציבורי בפתיחת שנת הלמודים ולא רק ענין השבתה.

אל תאיים עלינו.

מאיימים עלינו.

זה לא איום, זו תקנה.

לגבי הישיבה בשבוע הבא, אני חושב שהיא לא

תתרום. היא תגרום נסיגה בענין הזה. לכן אני פונה, תשקלו שנית אם אין

לכם מוצא שנראה בעין. למה לכם לעשות את זה? תנו לנו למלא תפקיד במשחק

הזה, ליזום פגישות אינטנסיביות עם ראש הממשלה, עם האוצר, עם ועדת

השרים. אם אתם סבורים אחרת, בבקשה תפגשו ביניכם ותגמרו. לא שמעתי

דבר קונסטרוקטיבי משניכם. כל פגישה שהיא לא מוכנה ולא ערוכה לאיזה

הסכם מה היא תתרום?

הרעיון של הישיבה נועד בראש וראשונה שכל

אנשי ור"ה ישמעו את עמדת הסטודנטים,

היו"ר נ' רז; אנחנו לא קובעים את המפגשים שלכם. תעשו

מה שאתם רוצים. אתם חושבים שזה יכול לתרום

לקידום הענין, אנחנו נשמח. נדמה לי, לפי הלכי הרות, שאין סיכוי לזה.

ועדת ההינוך של הכנסת צריכה ליזום שני דברים

1. שתוקם ועדה או מוסד שיתלבש מהדש על נושא שכר הלימוד

של הסטודנטים. ועדת קצב גמדה. היא קבעה את הסיכומים עלה בתנאים

שונים לגמדי מהתנאים האלה. אין תוקף לתכנים שלה. צריך לעדכן מהדש

את כל הנושא שנקדא תנאי שכד הלימוד של הסטודנטים,

יש הסכם של שנתיים.

זה לא שייך לוועדת קצב. יש החלטה של הכנסת.

צדיר להכנס לזה לעומק ובמדץ על-מנת לגבש

עקדונות לשכד הלימוד של הסטודנטים לאהד שוועדת קצב הגיעה למיצויה.

ענין נוטף, אני הושב שמוכרח להיות דיון מחדש

על נושא של תכנון הצרכים והפיתוה של המוסדות להשכלה גבוהה. אני לא

יודע אם זה מתרהש באיזשהו מקום. אולי המועצה להשכלה גבוהה עשתה את

זה. אני לא יודע אם היא עושה את זה במשותף עם אחדים. לכן לטובת

ההשכלה הגבוהה, כדי שלא נקלע כל שנה לערפל, האם יש תכנית מסודרת

היום מה הם צרכי הפיתוח לעתיד ההשכלה הגבוהה?

יש למעט התקציב.

כולל המימון לצורך הזה. אם יוקמו הכלים

האלה, נוכל לקדם, נוכל לתת לזה אזימוטים

יותר ברורים ממה שיש היום.

אני חוזר לענין הראשון, אנחנו פונים מכאן

לממשלה ולאוצר לאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לתפקד. פירושו של דבר,

לבטל את ההחלטה של הקיצוץ.

ולהטות את הכף למעלה.

ולהוסיף קריאה לוועדת השרים לסיים אח

דיוניה ולהנית תכנית רב שנתית לדיון

בממשלה.

במצב הנוכחי צריך לנהוג באחריות המתבקשת,

לא לעשות דבדים שלא יתרמו לענין. אני

מאמין שאתם רוצים את טובת הענין כמו כולם. לכן המימות מוח לא תורמת

לענין.

אני הושב שבזה סיימנו אה הנושא הראשון.



2. סקירה על פתיחת שנת הלימודים

היו"ר נ' רז; אנחנו דנים מנכ"ל משרד החינוך בנושא

פתיחת שנה הלימודים, דווח שאלות ותשובות.

ת' טובי; אני רוצה להודיע, לפני שבאתי היה במליאה

נושא השיבושים במערכת החינוך במיגור הערבי.

העליתי את המקרים הכואבים ביותר והם: קמן, רמלה ובועני, מקומות בהם

אין לימודים, והנושא הועבר לוועדת החינוך. אני מבקש למצוא את מסגרת

הזמן לדון באופן קונקרטי בנושא הזה ולעזור למצוא מוצא. כי אנחנו

יכולים לדבר באופן כללי. אני מעונין שנדבר גם בעניינים מעשיים

שקיימים בשטח,

ע' דראושה; שלחתי לך, אדוני היו"ר, מברק בקשר לכינוס

הוועדה לדיון דחוף בענין השביתות בסקטור

הערבי. בקשתי שבישיבה הזאת יהיו שר החינוך ושר האוצר. אני יודע

שבנושאים האלה, משרד החינוך, לא רק תומך אלא גם מנסה לפתור את

הבעיות באמצעים העומדים לרשותו. חשוב שנציג האוצר ישב כאן ונשמע

אותו כדי שנוכל ללבן את הבעיה במשותף ע0 שני המשרדים.

היו"ר נ' דז; את העניינים האלה של שביתות אנחנו פוגשים

במקומות אחדים חוץ מהמיגזר הערבי. בבית-הספר

בילויים ברמת-גן יש הפגנות של הורים על נושא של מנהל. ההורים לא

מרוצים מהמנהל. היות שהנושאים האלה הם כמובן רגישים וחשובים, נשמע

מהמנכ"ל מה קורה באופן כללי, ולגבי המקומות בהם זה משובש, קודם כל יכול

להיות שנשמע מהמנכ"ל דבר חדש. במידה-1הדברים לא יבואו על-תיקונם,

נתכנס בשבוע הבא.

דייר שושני, אנחנו נקיים ישיבה חגיגית איתך

עם הכנטך לעבודה בהרכב יותר שלם. זה ראוי ונחוץ. אבל היות שהשנה

התחילה, אנחנו רוצים לשמוע איך אתה רואה את פתיחת שנת הלימודים,

איך אתה רואה את הבעיות.

ד"ר ש' שושני; כמו שאני מבין, שנת הלימודים, כך אומרים

לי, נפתחה השנה באופן יחסי בשקט. בדרך כלל

אני לא שבע רצון מהשקט. השקט מסמל שני דברים,או שאנשים מיואשים

מהבעיות או שלא נעשו הרבה דברים דרמטיים שהיתה עליהם מחלוקת ציבורית.

באופן יחסי, כמות המקרים, בעיקר הרבדים שטפלו בהם, לא היתה רבה.

הבעיות היו בעיקר בשטח של בינוי ושיפוצים, כי במשרד החינוך לא היה

השנה תקציב פיתוח. כל תקציב הפיתוח בא הקנה ממפעל הפיס, גם במיגזר

הערבי וגם במיגזר היהורי.

נושא שני, היתה מחלוקת על רקע של מנהל

כן מתפקד לא מתפקד. כאן הבעיות מתמקדות במיגזר הערבי, פחות במיגזר

היהודי.

נושא שלישי, בעיות על רקע של אי-שביעות

רצון ממורה מסוים בכיתה מסויימת.



נושא רביעי, בעיות של ויסות כיתות. אלה

ארבעת המישורים על הבעיות שבדרך כלל מאפיינים פתיחת שנת לימודים.

במיגזר הערבי בעית הבינוי קשה מאד. נמסר לי שחסרות ב-1,400 כיתות.

יותר.

דייר ש' שושני; אני עוד לא מאמין בנתון הזה. אני אוהב

לבדוק דברים. קשה לי להאמין שהנתון הזה

נכון, כי אהרת המערכת היתה מתמוטטת. נצא מנקודת הנחה שיש מבנים

פסולים שלומדים בהם וצריך לשפץ אותם. במקרה אחד, בעכו, שהשבתי שהוא

רגיש ומוצדק, באותו יום האוצר נענה לבקשה מיוחדת ופתר אותו

בבית-ספר עמל בעכו. בעכו היה פיתוח של עיר שמנהלת דוגמא של חברה

מעודבת. היה חשוב לפתור את הבעיה גם חינוכית ולהוריד מין מתיחות.

נתנו הרשאה לראש עירית עכו לפרסם מכרז. זה ענין של שנה וחצי-שנתיים

עד שהענין יסתיים.

מקום שני שראיתי בעיניים זה מקמן.

ת' טובי; היית שם?

ד"ר ש' שושני; בוודאי. היו שם כוונות טובות. משרד השיכון

מסיים בניה של שלוש כיתות במסגרת ועדה

מיוחדת שטפלה בבדואים. היה מבנה על יד המבנה הזה שהיה מיועץ לשיפוץ,

מבנה שנבנה בצורה פרטיזנית וכאשר נגשו לשפץ אותו, התמוטט הבנין.

השיפוץ היה צריך להיות לקראת ו בספטמבר. שבועיים לפני תחילת הלימודים

התברר שהעסק מתמוטט ואי-אפשר לשפץ. הבעיה היא איך תבנה תוך שבועיים.

זו בעיה אובייקטיבית קשה מאד. בכל אופן זה בסדר עדיפות של המשרד כי

זו מצוקה אמיתית. נתנו הרשאה לשכור חדרים. אני מקווה שהאוצר יקבע

איזה אישור פיתוח.

יש עוד בעיה אובייקטיבית קשה מאד, שראיתי

אותה בעיניים, זו הבעיה ברמלה. אין מספיק חדרי לימוד. אלה יהיו

המקומות הראשונים לפתרון.

ת'' טובי; מה לגבי בועני?

ד"ר ש' שושני; לפי חוות דעת לול המחוז, אפשר לפתור את

הבעיה על-ידי ויסות.

ת' טובי; מה זה לווסת?

ד"ר ש' שושני; להעביר ממקום למקום תלמידים. יש שם בעיה

בין שני כפרים שאינם מאושרים מויסותים.

אני לא רואה את זה במצב כל כך חמור כמו מקום שאין בו כיתות לימוד.

עי' דראושה; הערה בנקודה הזאת. אתמול דברתי עם דייר יוסף

לוי שהוא גם מבין את המצב היטב. יש מחמור

של 13 כיתות בבועני ולפי מה שאמר מנהל המחוז, הוא הגיע לסיכום עם ועד

ההורים שצריך להקים בית-ספר יסודי חדש ולהפוך את בית הספד הקיים

לחטיבת ביניים. הוא אמר שהוא מוכן לקים את בועני בסדר העדיפות הראשון.



ד"ר ש' שושני; אני מקבל את זה שבארבעת המקומות האלה

המצוקה קשה בסך הכל המצוקה במיגזר הערבי

די ק7לה. איני יודע מה יהיה תקציב הפיתוח של מערד החינוך בשניה הבאה.

מדובר היום בין 600 ל-700 כיתות. עד לפני שנתיים בנו 1,200 כיתות.

בעגה האחרונה, ההקציב בולו בא ממפעל הפיס. אני מקווה שיהיה תקציב

פיתוח או על_ידי מפעל הפיס או על-ידי הממשלה שיפתור את הבעיות.

המישור השני זה ענין של מנהלים. אני לא

חושב שהוא חמור. המקרה של בית-ספר הבילויים הוא מקרה קלאסי, וכאן

המקרר ינקוט במריניות שמקובלת עלי, קודם כל לא מפטרים מנהלים בלחץ

ההורים. ראיתי מכתב של יו"ר ועד ההורים לפני חדשיים בו הוא כותב

כמה המנהל הוא טוב ונחמד. כאשר שואלים אלתו: למה נכתב המכתב הזה?

תחת לחץ. המנהל לחץ עלי. גם כשמישהו אינו מתפקד יותר,

וזה קורה, יש תהליכים מסויימים להוציא אדם. לא קמים בוקר אחד ואומרים:

אדוני היקר, תלך. יל- פרוצדורה. יש ארגון פרופסיונלי. רווקא ארגון

אם אתם חושבים שהוא לא בסדר, אנחנו מוכנים

לכנס ועדה פריטטית מיד. אני מקווה שההורים יחזירו את ילדיהם ללימודים,

כי הם קבלו הודעה הד-משמעית שאם לא יחזירו את ילדיהם ללימודים, יתבעו

אותם על אי-ביקור סדיר של ילדיהם בלימודים.

ברהט וי היתה שביתה על רקע מחלוקת לליל מנהל

יותר דתי, פחות דתי. הענין סוכם. בענין ראפא,חלק רוצה את המנהל חלק

לא רוצה את המנהל. נמצאו כל מיני פתרונות. אלה היו הבעיות שנרגעות

כרגע ואני חושב שעד סוף השבוע כולם ילמדו. אפילו במקמן, עד יום

ראשון יתחילו ללמוד גם שם.

האם במקמן יש התחייבות של משרד החינוך

שבמשך השנה ישלימו?

אני לא התחייבתי כי הכסף לא נמצא במשרד

החינוך אלא במשרד האוצד.

זה יכול להיות ענין לשנים.

יכול להיות.

זה לא מוצא . אני לא חושב שהם יקבלו את זה.

אני מקווה שהם יקבלו את זה כי אני לא חושב

שיש כרגע אלטרנטיבה אחרת. אני מציע לכם,

עד סוף אוקטובר לראות אם מדינת ישראל מקציבה כספים לחדרים. אם יהיה

תקציב פיתוח במשרד החינוך, הם בסדר עדיפות ראשון. אם משרר השיכון

מוכן לגשת על חשבוננו לתכנן בנית 10 כיתות, אני מקווה שמשרד השיכון

לא ישיב את פנינו ריקם.

אולי תאמר משהו לגבי כח האדם?

אני חושבת שזה לא לדיון בפורום הזה.



ת' טובי; אני חושב שדיון כולל צריך להיות. אולי

המנכ"ל יספק חומר לפני הדיון ואז תהיה

לנו אפשרות לשאול בקשר לעניינים קונקרטיים. היות שיש גם העברת

הנושא מהמליאה לוועדה, אני מציע לקבוע ישיבה מיוהדת נאמר בתחילת

שבוע הבא. שמעתי עכשו את התשובה. גם השר ענה. אבל אין זו תשובה

קונקרטית. אני מציע להזמין את נציג משרד החינוך יאו נציג אגף הבינוי

ונציג משרד האוצר, נזמין את האנשים הנוגעים לענין, בשלושת המקומות:

רמלה מקמן ובועני, עדין לא נמצא מוצא. אנחנו מעוניינים שהילדים

יחזרו ללימודים. זה תלוי מה אומרים להם ומה הפרספקטיבה שהם יראו.

היו"ר נ' רז; נניח שמקבלים את ההצעה הזאת, השאלה אם בשבוע

הבא נהיה יותר חכמים.

אני טוען שגם אם יאושר באוקטובר תקציב

פיתוח,יצטרכו התלמידים במקמן ללמוד במשך

שנה וחצי-שנתיים בחדרים שכורים. כנ"ל בועני.. רמלה, לא ראיתי בעיניים.

היו"ר נ' רז; האם הענין יקודם אם נתכנס בשבוע הבא?

אני מציע שנפעל בצורה מסויימת להחזרת מסלול

הלימודים, אם נציגי ההורים, אם האנשים במקום

ישמעו איזושהי תכנית באופן רשמי. ממשרד החינוך לגבי הפרספקטיבה.

היו"ר ב' רז; האם זה לא יכול להעשות באמצעות מנהל המחוז?

מדוע צריך את הכנסת לענין ספציפי?

ת' טובי; איך ועדה החינוך תטפל בנושא שהועבר אליה

מהמליאה?

אני חושב שטפלנו, על מה דברת?

ת' טובי; על שלושת המקומות האלה. על רמלה לא שמענו

שום דבר. אולי לא נקיים ישיבה בשבוע הבא,

אולי ניתן ארכה למשרד החינוך וללשכות המחוזיות לטפל בעניינים ולמצוא

פתרונות ובעוד שבועיים ידווחו לנו על כך.

היו"ר נ' רז; אנחנו מבקשים מהמנכ"ל לדווח לוועדה תוך

שבועיים איפה נמצאים העניינים, מה טופל,

מה התקדם. דובר על בוערי, מקמן ורמלה. אני הייתי מעונין לשמוע גם

לגבי בית ספר הבילויים ברמת-גן.

ע' דראושה; אני מציע שבימים הקרובים משרד החינוך יקיים

אני חושב שאפשר להגיע לסיכומים עם נציגי התושבים כדי שהילדים יוכלו

לחזור במהירות ללימודים. אני יכול לומר שבמקמן הבעיה נפתרה.

ת' טובי; עוד לא נפתרה.



מ' דראושה; אני יודע שכבר היום פותרים את הבעיה.

זה לא אומר שכבר בונים. הם קבלו מכתב

שיבנו לקראת שנת התקציב הבאה. אני מקווה שמשרד החינוך יגיע

לטתרון גם עם אנשי בועני. הם רוצים להגיע לפתרון. הם לא שואפים

לשביתה. משרד החינוך צריך להמשיך במגעים הללו ולהיות גמיש. זכותם

על התושבים לקבל התחייבות שבשנת התקציב הבאה יבנו להם.

הם יבולים לקבל מכתבים ולאסוף אותם

בעריכות. אין בעיה. אני לא אתן מכתבים

שאין להם כיסוי.

היו"ר נ' רז; תוך שבועיים נקבל דו"ח איפה הדברים

עומדים, מה נפתר, איך נפתר. מה שנוגע

לענין פגישה עם ההורים, זה לא ענייננו. לבקשה הזאת אני רוצה

לצרף את המידע שאנתנו מאד מעוניינים בו, מה קורה עם ההינוך המיותד?

ד"ר ש' שושני; אני לא חושב שיש בעיות.

מיי דראושה; יש בעיה בסקטור הערבי. 45 כיתות הוקפאו.

180 כיתות בכל הארץ ו-20 כיתות בירושלים.

ד"ר ש' שושני; לא ידוע לי על בעיות בירושלים. אם היו

בעיות בירושלים הן נפתרו.

מ' דראושה; מה אתה חושב על החינוך המיוהד בסקטור

הערבי?

ד"ר ש' שושני; זו בעיה. לא היה תקצוב מיוחד בסקטור

הערבי לחינוך המיוחד. אני לא רוצה

להתבטא בענין כי אני לא יודע מה ההיקף שלו.

היו"ר נ' רז; כולכם מורגלים שאת הישיבה הראשונה עם

נקודות הדגש על מערכת ההינוך אנחנו

מקיימים בראשית התכנסות הכנסת עם שר החינוך והתרבות ועם

המנכ"ל. תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה .בשעה 15.00