הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת התנוך והתרבות

שהתקיימה ביום גי, כ"ח באב תשמ"ו, 3.9.86, בשעה 13.45

בנוכחות;

תברי הוועדה; היו"ר ני רז

אי הראל

שי אלוני

אי סרטני

אי ולדמן

עי דראושה

מי פלד

פי גולדשטיין

מי וירשובסקי

בי שליטא

מוזמנים; שר התנוך והתרבות י' נבון

פרופ' מי אלבק - יו"ר ור"ה

טי הופמן - סי יו"ר אגודת הסטודנטים ת"א

די ברמן - יו"ר אגודת הסטודנטים ת"א

אי בן-תור - יו"ר התאתדות הסטודנטים י"ם

י' וינברגי- סי יו"ר התאתדות הסטודנטים י"ם

אי יפה - יו"ר התאתדות הסטודנטים בישראל

שי בן-נפתלי - נשיא התאחדות הסטודנטים חיפה

מזכירת הוועדה; די פלר

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; החלטת ור"ה בדבר הטלת דמי פקדון על כל טטודנט



החלטת ור"ה בדבר הטלת דמי פקודת על כל סטודנט

הי ו"ר נ' רז;

זימנו את הישיבה הזו מסיבה ברורה. אני חושב שנצטרך לזמן עוד ישיבות בתקופת

הפגרה, מכיוון שמתעוררות בעיות המחייבות את התייחסותנו, למשל התנוך המיוחד.

התכנסנו היום כדי לדון במוסדות ההשכלה הגבוהה.

פי גולדשטיין;

אני מציע שנתכנס גם כדי לדון בנושא הכינמת בבתי-הספר ובנושא האלכוהוליזם

בקרב בני-הנוער. בזמן האחרון אנו עדים לתופעה קשה של שתיה, בעיקר של בירה, גם

בצה"ל. די לשוטט בפאבים של תל-אביב, כדי לראות בני-נוער בני 18 ופחות, הנוהגים

לשתות, וזאת בנקוד לחוק העונשין, סעיף 193 ג'-ד'. לא מכבר ארע אסון באחד המקומות

האלה, אסון שאיני רוצה לתלות אותו בכך.

ע' דראושה;

כפי שידוע לי, יש היום מספר שביתות בסקטור הערבי, בגלל מחסור בכיתות, בעכו

למשל.

שר התנוך והתרבות יי נבון;

המנכ"ל נמצא עתה בעכו, כדי לפתור את הבעיה. הצענו פתרון לטווח קצר ופתרון

לטווח ארוך יותר , כלומר לשנה הבאה. אני מציע שתעביר את רשימת המקומות בהם

התעוררו בעיות אל האיש העוסק בכך במשרדי.

היו"ר ני רז; י

אנו מתכוונים לדון בהודעה שנמסרה לסטודנטים, שהם צריכים להפקיד בקופות

האוניברסיטאות, בנוסף לשכר הלמוד גם אגרה בגובה של 1500 ש"ח, כפקדון למטרות

שבוודאי עוד נשמע עליהן, כמו שימוש במתקנים. הפקדון הזה אמור לחיות מוחזר

לסטודנטים עם סיום למודיהם. אני מבין שההנחתה הזו נעשתה על-ידי האוניברסיטאות

משיקולים תקציביים, שבוודאי עוד נשמע עליהם. אני מניח כי המניע לכך היה הודעת

הממשלה בדבר קיצוץ של 10% בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה. הודעה על-כך נמסרה גם

לעתונות.

בפברואר שנה זו הקמנו ועדת מישנה, בראשות חה"כ אהרון הראל, אשר הציעה הסדר

לתשלום שכל למוד. הוועדה קבעה כי שכר הלמוד יעמוד על 900 דולר פלוס אגרה של 350

דולר. זו היתה החלטה מוסכמת על כל הצדדים - האוצר, הסטודנטים ומשרד התנוך-

שתוקפה לשנתיים, עוד לא יבש הדיו וחנה באה החלטה המטילה על הסטודנט סכום כמעט

כפול. מצאתי לנכון לזמן את הצבור האחראי והחשוב הזה, כדי לקבוע מה עושים בענין

זה.

שי אלוני;

ההחלטה היא בנגוד לחוק החוזים האחידים, והיא לא תעמוד בבג"צ.

שר החנוך והתרבות י' נבון;

האם על הפרק עומדת שאלת הקיצוץ בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה, או רק נושא

שכר הלמוד של הסטודנטים?

היו"ר ני רז;

הגדרתי את הנושא כשכר הלמוד של הסטודנטים. אני מניח ששני הנושאים קשורים זה

בזה. הנושא יובא עוד מעט כהצעה לסדר-היום במליאת הכנסת, והשר בוודאי ישיב עליה

שם. כאשר יועלה הנושא לדיון במליאה, נכריז על הפסקה בישיבה זו ונעלה למליאה כדי



לשמוע את דברי השר, שבוודאי יציע להעביר את הנושא לוועדה.

אי הראל;

אני חושב שעם כל החשיבות של נושא שכר הלמוד - ויש לי עמדה

ברורה בנושא זה - אי אפשר להפרידו מתקציב ההשכלה הגבוהה. הדיון שקיימנו במסגרת

ועדת המישנה היה גם על תקציב מוסדות ההשכלה הגבוהה. איני מציע שנהיה צמודים אך

ורק לשכר הלמוד של הסטודנטים. עלינו לדעת באיזו זכות או סמכות התליט האוצר לקצץ

את תקציב המוסדות להשכלה גבוהה, לאתר שהתקציב כבר סוכם. אני מציע שנקים ועדה

משותפת להתאתדות הסטודנטים ולמוסדות ההשכלה הגבוהה, שתבדוק את הנושא.

ש' אלוני;

שתבדוק כיצד מעודדים ירידה מהארץ.

אי הראל;

אני תושב שהקביעה הזו של ועד ראשי האוניברסיטאות אינה תוקית. זהו שימוש

מונופוליסטי בסעיף כובל, מכת ההתלטה של מוסדות ההשכלה הגבוהה ובנגוד לתוק. האם

היועץ המשפטי של משרד התנוך בדק את הנושא?

שר התנוך והתרבות יי נבון;

משרד התנוך והיועץ המשפטי של משרד התנוך אינם עוסקים במוסדות להשכלה

גבוהה. שר התנוך הוא יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, ובתוקף זה הוא מטפל בענין.

מי אלבק;

זהו אקט הנראה לכאורה דרסטי, אך למעשה מה שעלול להיות דרסטי יותר הוא סגירת

האוניברסיטאות או אי פתיתתן. 1500ש"ת אינם שכ"ל אלא פקדון על שימוש במתקנים.

לספריות ולמתקנים השונים נגרמים -נזקים, וסכום זה נועד לכסותם. הסכום יילקח מכל

תלמיד, כולל תלמידי שנה שניה ושלישית, באופן תד-פעמי, והוא יוחזר לתלמיד בתום

למודיו.

השתלשלות הענינים שהביאה להתלטה זו התלה עוד לפני 14 שנה.הקיצוץ בתקציבי

ההשכלה הגבוהה התל עוד ב-1973 והוא נמשך בשנים האחרונות. עוד לפני כמה שנים

הודיעה הוועדה לתכנון ותקציוב, כי תקציבי המוסדות להשכלה גבוהה הגיעו אל הקו

האדום. המצב היום הוא שלמבני האוניברסיטאות אין כמעט תשתית מתאימה, בכל הנוגע

לתקונים, לציוד מדעי, לספריות שהן מתתת לכל נורמה המקובלת במדינות מערביות

ואפילו מזרחיות. ידוע על מקרים בהם הוחזרו מחקרים שנכתבו על-ידי סטודנטים בארץ

ונשלחו לחו"ל, משום שהתבססו על ציוד בלתי מתאים. גם רמת ההוראה ירדה, והציוד

שהתלמידים משתמשים בו אינו דומה-לציוד הקיים אפילו בתעשיה. אנו חייבים -למצוא

תחליף לפרפרטים, משום שהם כה יקרים. שכר הלמוד בקולג' השייך למדינה בארהייב הוא

5000 דולר. נשיא אוניברסיטת הרוורד אמר בשעתו, בתכנית "בוקר טוב אמריקה", כי

שכ"ל של 20 אלף דולר מסטודנט בהרוורד, אינו שכ"ל מוגזם. שכ"ל בקולג' ממוצע

בארה"ב מגיע היום ל-10 אלפים דולר. ואילו אצלנו, שכה"ל שמשלם סטודנט בתוספת חלקה

של הממשלה, הוא 3000 דולר, בעוד שההוצאות להחזקתו של כל תלמיד גבוהות אף מאלו

שבארה"ב.

היו"ר ני רז;

הדיון במליאה עומד להתחיל. אני מציע שנפסיק עתה את הישיבה ונחזור להתכנס

בתום הדיון במליאה.

(הדיון הופסק בשעה 14.10)



(הדיון התחדש בשעה 15.00)

היו"ר נ' רז;

אנו מחדשים את הישיבה, לאחר שהנושא הועבר אלינו על-ידי המליאה.

מי אלבק;

ראשית, אני רוצה להעיר כי אני מייצג כאן את כל

האוניברסיטאות ולא רק את זו שלי. הערה שניה: אני רוצה להודות כי דבריהם של חה"כ

סרטני ושר התנוך והתרבות נעמו לאוזני, אך היתה בדבריו של חשר מילה אשר צרמה לי,

ואני מקווה שלא התכוון לה. הוא אמר כי הטלה הפקדון היא דבר לא מוסרי. אני

מקווה כי לא התכוון בדבריו אלה לפגוע במוסדות להשכלה גבוהה. מוסר הוא ענין של

גאוגרפיה. כאשר הייתי תלמיד באוניברסיטאה העברית, שילמתי פקדון של 100 ל"י, דבר

שהיה קשה ביותר עבורי. לא שילמתי עבור נזקים שאני גרמתי, אלא עבור נזקים שגרמו

אחרים, ואף אתד לא העלה אז את טענת אי המוסריות.

שר התנוך וההרבות י' נבון;

הבעיה היא לא כל-כך פורמליסטיה. אתה קורא לסכום המוטל על הססודנט בשם

פקדון, אך המשמעות היא שנוטלים את הסכום הזה מהסטודנט.

מי אלבק;

אך מחזירים לו אותו.

שר החנוך והתרבות יי נבון;

מתי? לאחר 4 שנים?

מ' וירשובטקי;

גם אני הייתי טטודנט באוניברסיטה העברית, ולא גבו ממני ואז כל אגרה.

שר החנוך והתרבות י' נבון;

אני טוען כי הטטודנטים אשר נרשמו לאוניברסיטה, ידעו על-פי אלו תנאים הם

נרשמים. מה שאתה עושה עתה הוא שנוי הבסיס על-פיו נרשמו, מבלי להעמיד בפניהם כל

אופציה. לא אמרתם לפני כמה חודשים כי לקראה שנה הלמודים הקרובה, ידע כל סטודנט

שעליו לתת דמי הפקדה. אילו אמרתם זאת אז, יכול היה כל טטודנט להחליט אם הוא

מטוגל או אינו מסוגל להתמודד עם הגזירה. לאהר שנרשמו הסטודנטים על-פי תנאים

מסוימים - שעבור חלק מהסטודנטים מהווים בעיה - אתם משנים את הבסיס ומשאירים את

הסטודנט ללא אופציה. איזה בסיס מוסרי יש להחלטה שלכם?

מי אלבק;

הבאתי בפני הוועדה את העובדות על מצבם של המוסדות להשכלה גבוהה. שמעתם

אתמול על התפטרותו של נשיא האוניברטיטה העברית בגין גרעון של 40 אלף דולר. זוהי

אוניית הדגל, יתר הספינות בדרך, הן עדיין מפרפרות. לפני שלוש שנים, כאשר הגענו

לקו האדום , התרענו על-כך בפני כל הגורמים הנוגעים בדבר. ישבנו ישיבות אין ספור,

עמדנו על הברכיים, אך התוצאה היתת תמיד קיצוץ נוסף. הגרעון המצטבר של המוטדות

להשכלה גבוהה, מביא אותם למצב שאינם יכולים לתפקד עוד. אנו פועלים בשטח, אנו

צריכים לשלם לספקים, אנו צריכים לשלם לחברת החשמל, אנו צריכים לשלם לעובדים גם

כדי שישאירו את חספריות פתוחות, ינקו ויתחזקו את המבנים. הגרעון הולך וגדל,

מסרבים לתת לנו שרותים נוספים. אם יכולנו בעבר לגלגל כספים בצורה שתאפשר לנו

לסיים את השנה, היום איננו יכולים לעשות זאת. החזקתה של מערכת ההשכלה הגבוהה

ברמה הנוכחית, שהיא תת רמה, כרוך בהוצאה נוספת של 50 מליון דולר שחסרים לנו.



אלו החובות אשר התווספו במרוצת השנה החולפת. אנו חייבים לתת שרות, כאשר איננו

לא בהכנסה הממשלתית, לא בשכר העובדים, לא בשכר

האקדמאים ואף לא בשכרם של נותני השרותים. תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים

עשו.

ידוע לכם כי רק לפני שבוע סיכמה ההסתדרות עם הממשלה על העלאת שכר העובדים

שלנו ב-10% זוהי עבורנו גזירה. אתם יודעים שהאוצר סיכם עם הפרופסורים על העלאת

שכר, וזאת מבלי להעלות את תקציב ההשכלה הגבוהה. לפני כחודשיים הקמנו ועדה בראשות

פרופסור מני, שתפקידה להביא לנו הצעות כיצד לתפקד בגבולות התקציב של השנה שעברה,

פלוס תוספת מסוימת כפי שהבנו שתהיה. גם ראש הממשלה אמר כי אי אפשר לקצץ עוד

בתקציבי ההשכלה הגבוהה, אלא יש להתחיל בצמיחה. הרדימו אותנו, לא נקטנו בכל

אמצעים, ידענו כי במסגרת התקציב של השנה החולפת לא נוכל להמשיך לפעול, כי הגרעון

המצטבר הגיע לקו שאי אפשר עוד להמשיך בו. והנה התבשרנו כי לא רק שלא יוסיפו

לתקציבנו, אלא אף יקצצו בו.

שר החנוך והתרבות יי נבון;

הוקמה ועדה לצורך הצמיחה הזו, אך בעוד היא יושבת הוחלט אחרת.

מי אלבק;

ועדת התכנון והתקצוב מורידה מהתקציב בהתאם למה שמורידים ממנה. אין לה מאיפה

לתת. עמדנו בפני דילמה, מה עלינו לעשות, האם לסגור את מוסדות ההשכלה הגבוהה או

לפנות לממשלה. באופן קבוע אנו פונים לממשלה וניצבים עם יד פשוטה. חשבנו על צעד

ביניים, אשר י יאפשר לנו להתחיל את שנת הלמודים. עדיין איננו יודעים אם הסכום אשר

הוחלט עליו מספיק. התמונה בשטח היא כזו, שאנו פושטי-יד אך אף נדבה אינה נופלת

לידנו.

כל אלה שהם תלמידי שנה שניה ושלישית, ימשיכו

ללמוד. הדילמה היתה אם לפתוח את שנת הלמודים הראשונה, לסטודנטים שאין כלפיהם

עדיין כל התחייבות, מאחר ולא כל הסטודנטים יוכלו לקבל את כל השירותים. אנו

צריכים לפתוח כיתות, להקצות מתרגלים, לתת עזרי למוד, כאשר כל מכשיר עזר לסטודנט

בתחום ההנדטה הגנטית צריך לעלות 2500 דולר. אנו מחפשים תחליפים לציוד היקר, אך

לא בכך הפתרון. גם במדינות אחרות הועלה שכר הלמוד ב , 200-300%-ואיש לא מנע זאת

מהאוניברסיטאות. הממשלה הופכת אותנו לגובי מיסים. היא אומרת לנו כי אנו מקבלים

את החזר המס באופן חלקי, אך זוהי אשליה. מאוניברסיטת בר-אילן, שהיא אוניברסיסה

עתירת סטודנסים, גבו יותר כסף מאשר מאוניברסיטה הדלה בטטודנטים ועתירה בהוצאות.

ההכנסות של השנה שעברה לא תספקנה לכסות את ההוצאות , בגלל העליה בשכר ובהוצאות

אחרות.

השאלה היא על איזו השכלה גבוהה אנו מדברים. נתנו דעתנו על-כך, והגענו

למסקנה שלמען השכלה גבוהה צריך לעשות משהו שי יאפשר פתיחת שנת הלמודים בצורה שהיא

קצת פחות מהמינימום הנדרש, אך לא למטה מזה. ישבנו ימים ולילות על המדוכה, אך לא

מצאנו פתרון אחר. אי אפשר לקיים השכלה גבוהה ללא תקציב. ההכנסות שלנו מחו"ל

קבועות ואף קטנות, כי הממשלה אינה מוכנה לתת את ה ."MATCH1NG"הקליינטים שלנו הם

הסטודנטים, אנו צריכים לתת להם שרות טוב, ולשם-כך אנו צריכים את מינימום

האמצעים.

אתם משחררים עצמכם מהעול ומטילים אותו על הסטודנטים.

.



אי הראל!

הדברים שאמר פרופסור אלבק נכונים, אך כאשר חתמתם על ההסכם, האם לא תשבתם

שעלול להיות מצב כזה? מי שדרש ממני לשכנע את הססודנטים כי ההסכם הוא לשנתיים

הייתם אתם. אתם רציתם כי לא תחזור על עצמה פרשת ועדת קצב, כלומר שתהיה הצמדה פעם

לדולר ופעם לשקל. שכנענו את הסטודנטים כי ההסכם הוא לשנתיים, ואינו תלוי בהסכם

של האוניברסיטאות עם הממשלה.

אני בעד הגדלת התקציב, אך לא ייתכן להפר הסכם. לפני שבוע התקשרו אלי

מהאוניברסיטאות ושאלו כיצד לנהוג בהצעה המתגבשת באוניברסיטאות, כלומר הלוקה

לחמישה תשלומים במקום ארבעה. אמרתי שיש בכך שנוי בתנאי ההסכם, ומובן שנציגי

הסטודנטים לא הסכימו לכך. ביקשתי כי לא תשנו את תנאי ההסכם, ואתם הסכמתם לכך.

התביעות היסודיות של נציגי האוניברסיטאות אינן פועל יוצא של ההסכם עם הסטודנטים.

האוצר שהיו לו כל מיני הסטוסים, הבטיח במפורש שמההסכם לא תהיו?

תזוזה. לכן פרק א' ששמו שכר סטודנטים, לא יכול להשתנות כהוא-זה. גם מצד האוצר

לפני חודש שאלתי את פרופסור זיו כראש הוועדה לתכנון ותקצוב, האם

סיימו את התקציב. הוא אמר לי כי לשמחתו הרבה כבר סיימו את חכנת התקציב ואין

בעיות לשנה זו. לא ייתכן איפוא שקיצוץ של 0ו מליון דולר על-ידי האוצר, הוא שגרם

לבעיה. הוא אמר כי סוכם עם סגן ראש הממשלה ושר החנוך על התקציב, ולכן אין כל

בעיה לשנה זו. אני חושב שההסכם מחייב גם את האוצר וגם את המועצה.

אני סבור כי יש לכם תוקף מוסרי להאבק באוצר, אך לא על-ידי ערעור הבסיס

שנקבע ביחד. לכל אדם עלולות להיות התחלקויות. כאן לדעתי נכשלתם, וצריך לבטל מיד

את ההחלטה. אתם יכולים לעשות זאת על-ידי הענות לפנייתו של טגן ראש הממשלה. אתם

צריכים להודיע כי שכר הלמוד לא ישתנה. ועדת התנוך מצדה תאבק על-כך שהסכום שקוצץ

יוחזר לכם עד האגורה האחרונה.

לא מובן לי ענין השנה הראשונה. אתם אומרים שאתם לא יכולים לקבל תלמידים

חדשים, אך בכך אתם כורתים את הענף שאתם יושבים עליו. ידוע לי כי המגמה היא

להכניס בשנה הראשונה מספר גדול יותר של תלמידים, בהנחה שלאחר השנה הראשונה

נושרים רבים.

אתם יודעים שהתלמידים מסובסדים. הם אינם משלמים את מלוא שכר הלמוד. יש לנו

גרעין מסוים של אנשי סגל, שאתם חלקם אנו מגייסים בהתאם לגודל הכיתות. כך הדבר גם

לגבי מתרגלים, אסיסטנטים, עוזרי הוראה, מעבדות, שימוש במתקנים , בכימיקלים וכדי.

עד למספר מסוים של סטודנטים, העלות על כל סטודנט היא שולית, אך מעבר לכך יש צורך

בעוד ציוד ובעוד מרצים. אנו מקצצים את מספר הסטודנטים העודף, כי איננו יכולים

לפתוח עוד כיתות ולקיים עוד תרגילים, ללא מחשבים וללא כיתות. נקבל את מכסימום

הסטודנטים שאנו יכולים לקבל, בתנאים העומדים לרשותנו.

אני מברך על קיום הדיון הזח. אני חושב שצריך היה לקיים את הדיון הזה עוד

קודם לכן. ההחלטה הזו היא דרקונית מבחינתנו. שוכחים כי לפני שנתיים החליטה אותה

ועדה לקצץ במטפר הסטודנטים באוניברסיטאות, ואיני יודע על מה תחליט מחר, אולי על

עוד היטל. חישבו כמה שעות עבודה נדרשות לסטודנט, כדי לגייט 1500 ש"ח. על-פי

תעריף הסטודנטים, הוא צריך לעבור 1000 שעות. אתם עלולים להפוך את האוניברסיטאות

למכוני מחקר ללא סטודנטים. יש לזכור כי גם שכר למוד של 2500 דולר, עדיין אינו

כולל את ההוצאות הנוספות שיש לסטודנט. הוצאותיו הכלליות של סטודנט הן 7000 דולר

לשנה לפחות, וזאת כאשר הוא משתכר כ-250 דולר עבור 200 שעות עבודה בחודש. אין פלא

איפוא שרמת הלמודים יורדת. הכל נוחת על ראשו של הסטודנט.



גרעון האוניברסיטאות לא קיים בגלל הסטודנטים. נזעקתם בגלל קיצוץ של 10

מליון דולר בתקציב האוניברסיטאות, אך סכום זה עדיין אינו מסביר את הגרעון של 40

מליון דולר שיש לאוניברסיטה העברית. מה שראשי האוניברסיטאות עשו הוא הפרת הסכם.

נאמר במפורש במסקנות ועדת קצב, כי תנאי ההסכם לא ישתנו, אך ראשי האוניברסיטאות

מצאו דרך לעקוף זאת. בעיה נוספת שרציתי להעלותה היא העובדה שלמודי משפטים בת"א

נמשכים 3.5 שנים, אך האוניברסיטה דורשת מן הסטודנס 400% שכ"ל. כאשר העלינו את

הבעיה בפני רקטור האוניברסיטה, תשובתו היתה שהאוניברסיטה סוברנית לעשות זאת.

שר הוזנוך יי נבון;

ובנוסף לכך נתן גם שורה של הנמקות.

אי יפה;

האוניברסיטאות רודפות אתר כסף-

שי אלוני;

זה לא נכון.

אי יפה;

כך הסטודנט מרגיש. בשבח שעברה זה היה היטל, השנה זה פקדון. הבוקר היתה

ישיבה של נשיאות התאחדות הסטודנטים, והיא קיבלה ההלטה הד-משמעית, שאם הגזירות לא

תבוטלנה לאלתר, לא נפתח את שנת הלמודים.

שי בן-נפתלי;

נדמה לי שיש הסכמה על דבר בסיסי, שאנו צריכים לעבוד ביחד על הגדלת חלקה של

ההשכלה הגבוהה בעוגה הלאומית. על-כך מסכימים גם השר ופרופסור אלבק, ואיני מבין

מדוע אנו פוגעים אתד בשני, כאשר המטרה היא משותפת. אני קורא למאבק משותף וללחץ

צבורי על הממשלה. אין זה נושא השייך רק לשר התנוך, זוהי בעייתה של כל מדינת

ישראל, והיא בעלת חשיבות בטחונית-קיומית.

שר התנוך והתרבות י' נבון;

לפרופסור אלבק אני רוצה לומר; אם קלטתי נכון את דבריך, מה שאתה אומר הוא

שההסכם הקיים לא תל על הסטודנטים בשנה אי.

לא זכור לי שכך אמרתי, ובוודאי לא התכוונתי לומר זאת.

אשר לתשלום הבטוח-הלאומי, היות והמטרה היתה להוריד את עלות העבודה, הורידו

מחלקו של המעביד 5% שמקודם היה נותן. האוניברסיטאות פטורות עתה מלהעביר אותם 5%,

והיות וכך אין סיבה שתקבלנה את הסכום הזה. מבחינה זו אין בעיה, אך השאלה תהיה אם

ינכו להם עוד 5%.

קיבלתי העתק ממכתבו של ש' בן-נפתלי לראש הממשלה, ובו נאמר: "צעירי מפ"ם

מוחים ,על החלטת ור"ה ושר החנוך והתרבות לקצץ במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה

גבוהה בשנת הלמודים תשמ"ז. קיצוץ זה מהווה פגיעה בסטודנטים חבאים מהשכבות

החלשות, המתקשים גם כך לממן את למודיהם האקדמיים. הוזלטה זו מהווה אבן נגף

להתפתחות מדינת ישראל במישור החברתי, הכלכלי וחבטחוני, אשר תחזיר אותנו קונים

רבות אחורה. האמנם כוונתו של שר החנוך וזיא ליצור אליתא חברתית-כלכלית שתרחיב את

הפער החברתי? השר נבון חייב לתת תשובה לשאלה, כיצד קרה שתחת שלטון מפלגת



העבודה במשרד התנוך, נוצר מצב בו אנו מתגעגעים לימיו של זבולון המר".

האם אתה כתבת את הדברים האלה?

ש' בן-נפתלי;

אמת.

שר החנוך והתרבות י' נבון;

האם מה שכתבת אמת?

שי בן-נפתלי;

להערכתי זהו המצב לאשורו.

שר ההנוך והתרבות י' נבון;

אמת היא דבר יחסי. כאשר נכנסתי לאוניברסיטה כסטודנט חדש, נאמר לי כי המדע

הוא היפוש האמת. אם קיים אצלך ערפול כזה בין האמת לבין יצר הניגוח מסיבה פוליטית

או אחרת, אני מייעץ לך, לטובת בריאותך והקריירה שלך, ללמוד להבחין בין אור

להושך, בין אמת לשקר, בין תעמולה פוליטית לאמת. בוא אלי ותקבל ממני את התומר בו

תוכל לנגה אותי. כיצד אתה יכול לומר שזוהי התלטה של ור"ה ושל שר ההנוך, לקצץ

במספר הסטודנטים? כיצד אינך מתבייש?

ש' בן-נפתלי;

היה הוסר בהירות לגבי השאלה מי החליט על-כך.

שר החנוך והתרבות י' נבון;

מדוע לא בדקת זאת?

שי בן-נפתלי;

כך פורסם בעתונות.

שר החנוך והתרבות י' נבון;

היות ואני בן 65 ואתה רק מתחיל, אתן לך עצת חינם; אל תלך בדרכים כאלו.

שי בן-נפתלי;

אני מקבל את הערתך.

אם כך, אתה בדרך הנכונה.

היו"ר ני רז;

החלטנו שלא לדון היום בתקציב הכללי של האוניברסיטאות. זהו נושא שעוד נעסוק

בו. מה שאנו צריכים לעסוק בו, כוועדת התנוך של הכנסת, הוא לדאוג לכך שלא יקוצץ

תקציב האוניברסיטאות ויינתן להן לעבוד. אומרים לי חברי-כנסת; האם אינך מבין כי

עוד ניתן לקצץ בשומן האוניברסיטאות? אני מכיר את המצב ואני יודע שאין הן יכולות ,

לקצץ בתקציבן. נעשה כל מה שביכולתנו, כדי שהתקציב לא יורד מהן.



אני רוצה להקריא את סיכום הישיבה שהתקיימה בהשתתפות ראש הממשלה, סגן ראש

הממשלה ושר החנוך והתרבות, השר ניסים והשר פת, יחד עם ראשי האוניברסיטאות.

בישיבה זו דנו בנושאים אלה, ובסופה אמר ראש הממשלה: "לסיכום אני רוצה לומר כמה

אני סבור שבענין ההשכלה הגבוהה אנו צריכים להטות את הכף כלפי מעלה ולא

כלפי מטה. אני חושב שלקחנו על עצמנו קיצוצים גדולים מדי, מה גם שהחסכון לא היה

משמעותי. גם אני מוטרד ממצב ההשכלה הגבוהה. אני חושב שברצון להטות אוו הכף לעבר

ההשכלה הגבוהה, שותפים כל חברי לממשלה".

שמענו את הדברים שנאמרו כאן, ואני יכולים לפנות למכובדינו המלומדים ולבקש

מהם לרשת מהענין הזה. זה לא נראה לי נכון ולא נראה לי מוצדק. נראה לי שלא צריך

לעשות זאת. המאבק העיקרי צריך להערך בחזית האוצר ולא בחזית הסטודנטים. בכך אני

מבטא את עמדת ועדת החנוך. על אף כל ההבנה למצוקות שלכם, זהו אקט לא נכון .

אני רוצה להעיר בענין המאבק נגד האוצר. אני סבורה שמה שנמסר לנו על-ידי

האוצר לפני היציאה לפגרה, יש בו אי התאמה למה שאומרים משרד החנוך ומוסדות ההשכלה

הגבוהה. יש לפנות לאוצר בתביעה לבטל את הקיצוץ של 10%.

נכנס ישיבה מיוחדת בענין תקציב המוסדותך להשכלה גבוהה, אולי כבר בשבוע הבא.

קיימת ועדה בראשות השר ארנס, לנושא הקיצוצים בתקציבי המשרדים. כבר זכיתי

לטעום מידה ומעומק דיוניה. לוועדה זו יש הצעות הנוגעות למערכת החנוך, כמו סגירת

בית-ספר לרפואה, קיצוץ של 40% בקרנות ההשתלמות, העלאת שכר הלמוד ל-700ו דולר

ועוד. כאשר דנו בנושא המפקחים במערכת התנוך, נאמר על-ידי אחד מחברי הוועדה כי

כאשר הוא למד בבית-ספר, לא היו כלל מפקחים. זוהי רק הפתיחה, תתכוננו להמשך.

(הישיבה ננעלה ב-16.00)